יבואני סיטרואן לישראל זרקו לאחרונה פצצה: C1 בסיסית וידנית – עם מחיר מחירון של 50,000 ש"ח – טוענת לכתר המכונית החדשה הכי זולה שמוצעת כרגע בישראל.
כמובן שכדי להגיע למחיר נמוך צריך לוותר על הרבה מאד דברים – חלקם קריטיים ביותר עבור לקוח ישראלי כמו תיבת הילוכים אוטומטית, וחלקם סתם אהובים – כמו מערכת מולטימדיה או מרימי חלונות ליושבי המושבים האחוריים. בנוסף צריך גם להסתפק במכונית קטנה עד קטנטנה.
C1 היא אמנם המכונית החדשה הזולה ביותר שמוצעת כרגע, אבל בסביבת המחיר שלה מוצעות לא מעט מכוניות אחרות – החל בדאצ'יה סנדרו שעולה 55,000 ש"ח בגרסתה הבסיסית, דרך סוזוקי סלריו (59,000 ש"ח), שברולט ספארק (61,000 ש"ח) ויונדאי i10 שעולה 62,000 ש"ח, וכלה בעשרות רבות של דגמים של מכוניות משומשות בגדלים שונים ובנות גילאים שונים.
בנוסף, גם זירות ה-"0 ק"מ" מציעות מידי פעם הזדמנויות שונות בטווח המחירים שבין 50 ל-60 אלף ש"ח, ואילו "האוייב" הגדול ביותר של המכוניות החדשות הזולות ביותר הוא דווקא המימון הזול שמציעים מוסדות מימון שונים, אשר מפתה לקוחות רבים שלא להתפשר ולבחור במכוניות יקרות יותר.
על קו הזינוק שלנו ניצבות חמש מבין המכוניות החדשות הכי פחות יקרות שממתינות לכם באולמות התצוגה. צריך לומר מראש שאפילו חלק מן היבואנים שלהן נמנעו מלשלוח אותן אלינו בגרסאות הערומות באמת שלהן, ולכן הוסיפו פה ושם פריטי אבזור שמייקרים אותן ב-3,300-5,500 ש"ח או יותר. אלה סכומים משמעותיים כאשר מתמודדים על תואר "הזולה בישראל".
הנחות יסוד, הנחות ואנחות
על אף המחיר המפתה לכאורה, הנתונים מראים שהמכוניות הבסיסיות ביותר מהוות נישה מצומצמת מאד מתוך כלל המכוניות החדשות שנמכרות בפועל, ונשאלת השאלה אם התוצאה הזאת נוצרת בגלל ההיצע או הביקוש.
ייתכן שרוב הלקוחות למכוניות חדשות מעדיפים להשקיע עוד 10,000 – 15,000 ש"ח ולרכוש גרסאות אוטומטיות או מאובזרות יותר, אבל לא מן הנמנע שגם ליבואנים יש אינטרס להציע את המכוניות הבסיסיות הללו כ"לוסט לידר" – כלומר מוצר הפסדי בהגדרה אשר מטרתו לפתות את הלקוח אל האולם כדי למכור לו בסופו של דבר מוצר יקר יותר.
מכל מקום, במבחן הזה אנחנו מציבים לנגד העיניים שלנו את הלקוח אשר ראשית לכל רוצה "לקלף את הניילונים" מעל מושביה של מכונית חדשה ולהיות הבעלים הראשון שלה, ומתארים לעצמנו שהוא מבקש לקבל "הכי הרבה מכונית" תמורת הכי מעט כסף. לקוח זה בוחר במכונית חדשה בין השאר בזכות האחריות והשאיפה לשקט נפשי מבחינת אמינות, והוא מחפש מכונית חסכונית בדלק ובעלויות אחזקה.
אנחנו מתייחסים במלוא הרצינות להפרש של 12,000 ש"ח בין C1 לבין יונדאי i10 – הזולה והיקרה בהשוואה זאת, ומניחים שכל שקל חשוב, אחרת היה הלקוח שאנחנו שמים לנגד העיניים בוחר בגרסאות האוטומטיות ו/או במנועים בנפח 1.2 או 1.4 ליטר.
בכך, אגב, שונה ההשוואה הנוכחית אפילו מן המבחן שבו נהגנו על הגרסאות האוטומטיות, והיקרות יותר כמובן, של סוזוקי סלריו, טויוטה אייגו ויונדאי i10 – ובשקלול התוצאה הסופית נשים דגש רב על הרגישות למחיר.
הנחה חשובה נוספת שלנו היא שהממדים של המכונית, במקרה הזה, הם לא הסיבה שהלקוח הזה הגיע לכאן אלא התוצאה: לא מדובר בקהל טבעי למכונית מיני עירונית אלא במי שנאלץ להתפשר על הגודל לטובת המחיר.
לקוח טיפוסי למכונית כזאת יכול להיות מי שצריך מכונית לעסק שלו – למשל כדי להעביר פריטים קטנים או איש מכירות בין נקודות שונות, מי שזקוק לכלי רכב עירוני בסיסי, או מי שרוכש מכונית שניה או שלישית במשפחה עבור נהג צעיר.
על קו הזינוק
את C1 אתם מכירים גם בשתי גרסאות אחרות שלה, תחת שם הדגם 108 והסמל של פיג'ו או השם 'אייגו' והסמל של טויוטה. שתי אלה נבדלות ממנה מעט בעיצוב החיצוני (בעיקר 'אייגו') וברמות האבזור והמחיר, ושלושתן מיוצרות יחד במפעל משותף לפיג'ו-סיטרואן ולטויוטה בצ'כיה. המנוע של C1 הוא של טויוטה, וכמו המנועים של סוזוקי, שברולט ויונדאי זהו מנוע תלת צילינדרי בנפח ליטר אחד.
שברולט ספארק, כעת בדור השני שלה, היא המכונית החדשה בחבורה שלנו, וגם סוזוקי סלריו די חדשה אצלנו, ולעומתן יונדאי i10 – אחותה של קיה פיקנטו – היא כבר מכונית ותיקה יחסית והשניה הכי נמכרת בישראל בקטגורית המיני.
שתי מכוניות חדשות נוספות נכנסות עם הצעה מעניינת לעולמן של הקטנטנות – ואלה MG3 מתוצרת סאיק הסינית – לה נקדיש כאן מבחן נפרד בקרוב, ודאצ'יה סנדרו שהיא מכונית סופר-מיני שעולה 55,000 ש"ח.
לנוכח הנחות היסוד שתוארו כאן אנחנו מפחיתים במבחן זה את הדגש על סעיפים שיכולים להיות קריטיים במבחנים אחרים – מי שקונה מכונית זולה מבין שהוא מתפשר בתחומים כמו נוחות ופינוקים אבל גם על ביצועים – ומתמקדים יותר מכל בשימושיות.
למרות שנספר לכם מה היו תוצאות תצרוכת הדלק של המכוניות במבחן הזה – וזהו נתון מאד חשוב כאמור – צריך להזהיר מראש שאנחנו נוהגים נהיגה לא חסכונית כדי להסיק מסקנות חשובות בנוגע להתנהגות הכביש של המכוניות, ובחיים האמיתיים יצליחו נהגים עם רגל עדינה להשיג תצרוכת דלק הרבה יותר טובה (אבל סדר המכוניות בדרוג כזה יהיה ודאי שונה).
עיצוב
על אף שכאמור זהו לא סעיף קריטי אנחנו מניחים שיש לו חשיבות – ודאי עבור לקוחות פרטיים ועבור צעירים, ובמקרה הזה גם קל מאד לבחור.
דאצ'יה סנדרו היא הגדולה בחבורה אבל אין בה יותר מידי חן, וגם סוזוקי סלריו לא תהיה מועמדת באף תחרות יופי. שברולט ספארק דווקא משובבת עין בזכות עיצוב נעים וצעיר יחסית, ואילו C1 אמנם קטנה, וגם נראית כך, אבל היא ללא ספק העליזה והתוססת בחבורה. בין לבין ניצבת יונדאי i10 שנהנית (או סובלת) מכל העולמות – היא נראית מיושבת למדי ומעוצבת באופן שמקנה לה תחושת גודל טובה, והיא מעוגלת מספיק כדי להיראות צעירה ומודרנית.
עיצוב, במידה רבה, תלוי בעין המתבונן אבל בין חמשת הבוחנים כאן ניצחה ספארק ברוב קולות, C1 שניה ויונדאי i10 שלישית.
עיצוב הפנים, במבחן הספציפי הזה, כרוך יחד עם תחושת האיכות מפני שאנחנו מדברים על מכוניות בסיסיות בהגדרה ולא מפנקות בעליל, ולכן מוטלת על כל פס צבע וקרן אור החובה לעשות את החיים שלנו קצת פחות נוגים. גם כאן, סלריו וסנדרו הן שתי המכוניות הפחות מוצלחות, כל אחת מסיבות אחרות.
סלריו מדופנת בפלסטיקה שחורה ודקה שכאילו מתאמצת לייצר תחושה זולה, ואין כל חן מיוחד בעיצוב שלה. המכונית הזאת מזכירה לנו כל הזמן כמה חסכנו אבל גם מה המחיר של החסכון הזה.
סנדרו מעוצבת בסגנון שהוא גם חסכני וגם מיושן, וסובלת מהנדסת האנוש הייחודית לדאצ'יה ולאו דווקא במובן החיובי (מתגי הרמת חלונות שממוקמים לא טוב, צופר שמופעל ממוט משמאל להגה, כיוון מוזר לגובה המושב ועוד). הדיפונים והריפודים שלה נראים מיושנים ואפורים אבל קצת יותר טובים מאלה של סלריו.
ספארק משדרת תחושת איכות גבוהה יותר בזכות עיצוב מודרני ושימוש בפלסטיקה וחומרי דיפון איכותיים יותר, והשיפור המשמעותי ביותר יחסית לדור הקודם שלה הוא לוח שעונים נורמלי ונעים לעין.
אבל לא הכל מושלם: לעומת חלק עליון נעים למראה ולמגע של הדאש-בורד, איכות הפלסטיקה הופכת פחות מוצלחת ככל שיורדים כלפי מטה, והסך הכל משדר תחושה פחות נעימה ועליזה מאשר ב-C1.
מצד שני, C1 משדרת מסר יותר צפוף ולכן גם פחות שימושי, לכן ספארק לוקחת אותה בנקודות בודדות.
מנצחת ברורה בסעיף עיצוב הפנים היא יונדאי i10 אשר לא רק משלבת אינסרטים צבעוניים לתוך פלסטיקה יותר איכותית אלא גם מאורגנת טוב יותר סביב הנהג ומייצרת תחושת ישיבה טובה יותר.
הנדסת אנוש, שימושיות
סביבת הנהג של כל המכוניות כאן "חסכונית" וצפופה, אבל מי שמפשלת הכי הרבה היא שברולט ספארק אשר לא מציעה אפשרות לכוון את גלגל ההגה לגובה (אף אחת כאן לא מאפשרת כיוון למרחק) או שינוי של גובה המושב ולכן גוזרת עלינו תנוחת נהיגה בינונית עד גרועה מאד, בהתאם למבנה הנהג.
לסיטרואן יש את צמד המושבים הקדמיים המגניבים ביותר והם גם נוחים ותומכים לא רע, אבל סביב הנהג אין מספיק תאי אחסון ומקומות להניח בהם חפצים.
גם בסיטרואן וגם בשברולט מרוכז רוב העניין של סביבת הנהג בתוך מסך מגע שבמרכז הקונסולה – מאד גדול בספארק ודי גדול ב-C1, אך זה מוצע רק בגרסאות המאובזרות יותר, כך שהגרסאות הבסיסיות מאבדות את האטרקציה העיקרית.
יונדאי מציעה סביבת נהג טובה ונוחה, אם כי בימינו כנראה שאי אפשר להסתדר בלי דיבורית (כמו גם ב-C1) ולכן תידרש התקנה של מערכת מקומית.
רמת השימושיות של המכוניות האלה נגזרת ראשית לכל מן הגודל הפיזי והמרחב הפנימי שלהן, וכאן ניצבת מצד אחד דאצ'יה סנדרו – היחידה שמתקרבת להושבה סבירה של חמישה נוסעים ובקיצוניות האחרת סיטרואן C1 בעלת ארבעה המושבים.
בשונה מכל האחרות כאן סנדרו היא מכונית סופר-מיני, כלומר מקטגוריית גודל גדולה יותר, ומראש זה מקנה לה יתרון – ודאי במושב האחורי ובתא המטען.
המושב האחורי של סנדרו לא רק מרווח אלא גם נוח ביחס לאחרות, ושני מבוגרים יושבים בו כשסביבם מרחב פנימי מכובד ומרחב ראש טוב מאד.
למי שמתכנן להניח פעוטות עם מושבי בטיחות יהיה קל יותר בסנדרו, וזאת גם היחידה בחבורה הזאת שתאפשר לו לקפל עגלת ילדים לתוך תא המטען שלה.
בקיצוניות האחרת, כאמור, נמצאת מכונית ה-50 אלף שקלים שלנו עם תא מטען סמלי לחלוטין – מי שירצה להעמיס משהו גדול מתיק יד יצטרך לקפל את המושב האחורי, אבל באופן קצת מפתיע שני המושבים האחוריים שלה דווקא נוחים למדי עבור שני מבוגרים. אלה לא ייהנו ממרחב פנימי אמנם, ומרחב הראש שעומד לרשותם מאד מצומצם, אבל המושבים עצמם גבוהים ונוחים ולכן תנוחת הישיבה עליהם טובה מאד.
את המקום השני מבחינת המרחב הפנימי לוקחת בקלות סוזוקי סלריו, וזו מציעה ליושבי המושב האחורי לא רק את מרחב הרגליים הטוב ביותר אלא גם מרחב ראש מכובד מאד.
המסעד אמנם זקוף מידי, אבל המושב עצמו גבוה ולכן לא דורש כיפוף ברכיים, מה שמשפר את הנוחות לאורך זמן.
יונדאי i10 ניצבת כמעט כתף מול כתף עם סלריו, המושב האחורי שלה נמוך יותר ולכן פחות נוח אבל סך המרחב טוב והתחושה מכובדת ואיכותית יותר.
שברולט ספארק מאכזבת בכל הקשור למרחב במושב האחורי מפני שהיא קצת יותר צרה וצפופה מן היונדאי, וגם תא המטען שלה קטן ופחות שימושי.
התנהגות, ביצועים
התנהגות הכביש, במקרה שלפנינו, לא חשובה במובן של הנאה מנהיגה אבל מאד חשובה לבטיחות האקטיבית, ובתחום זה המובילות – כל אחת מסיבות אחרות – הן יונדאי עם התנהגות מאד רגועה ומעוררת ביטחון ודאצ'יה עם תחושת יציבות שעולה על כל האחרות, ועם כושר ספיגת מהמורות טוב. I10 משדרת מסר יותר מדויק אבל סנדרו מצליחה להתמודד טוב יותר עם תלאות האספלט ועם שינויי כיוון מהירים.
סיטרואן C1 היא לא רק מכונית טובה מבחינה דינמית אלא גם הכי מהנה לנהיגה מבין החמש כאן, והמדויקת ביותר, אבל היא מכונית תזזיתית שלא בהכרח תתאים טוב מן הדאצ'יה לשימושים משפחתיים.
התנהגות הכביש של ספארק פחות טובה משל הנזכרות לעיל גם בגלל היגוי קליל אבל בעיקר בגלל שליטה פחות טובה בגלגול הגוף וחוסר דיוק באופן כללי, אשר פוגמים בתחושת הביטחון.
עדיין, זאת התנהגות טובה מזו של סלריו, שהיא המכונית ששידרה לנו הכי פחות ביטחון בנעשה על הכביש.
גם את סעיף הביצועים לוקחת סנדרו עם ידיים קשורות מאחורי הגב, פשוט מפני שהמנוע שלה הוא הארבעה-צילינדרי היחיד כאן ובעל נפח גדול ב-20% מהאחרות.
זה לא מנוע חדיש במיוחד אבל באופן יחסי הוא שופע ונעים והיחיד כאן שמתקל בקלות נסיעה בתפוסה מלאה ובעליות.
מבין מנועי ה-1.0 ליטר בולט לטובה זה של סיטרואן, אלא שהוא משודך לתיבת הילוכים בעלת יחסי העברה מאד ארוכים – מן הסתם לטובת חסכון בדלק – וזו פוגמת בתחושת הכח והנמרצות.
תחושת הביצועים של ספארק ושל i10 די דומה, ואילו סלריו אחרונה גם בתחושת הכח שלה.
נוחות
נוחות הנסיעה נגזרת משני תחומים שונים: אופי הפעולה של המתלים ורמת האיכות של המכונית עצמה.
דאצ'יה סנדרו היא בבסיסה מכונית צרפתית (מבוססת על קליאו דור קודם) שגם מתנהגת כמו צרפתית, עם זויות גלגול ניכרות ושיכוך מהמורות רך יחסית.
בהנחה שרוב השימוש במכוניות אלה יהיה עירוני, סנדרו היא המכונית הכי נוחה כאן, והיחידה שלא ממש מתפרקת לתוך מהמורות וחוזרת מהן בנוקשות אלא מתקלת אותן בדרך פחות מפרק עצמות.
מצד שני, איכות ההרכבה של סנדרו לא טובה, או שהתכנון שלה לא מבריק, ולכן זאת המכונית המרעישה ביותר והיא לא מצליחה לבודד את צלילי המנוע ואת רעש הרוח והדרך.
שברולט ספארק, מצד שני, משדרת את תחושת האיכות הגבוהה ביותר גם בזכות שיכוך הרעשים הטוב ביותר וגם מכיוון שהיא מורכבת טוב ומצוידת המתלים בעלי כושר ספיגה מרשים מאד.
הבאה בתור היא סיטרואן C1 בזכות מתלים מאד איכותיים ושליטה טובה בקצב הגלגול. זאת מכונית קופצנית אמנם אבל היא לא מתרסקת לתוך המהמורות, ונקודת התורפה שלה היא יכולת בינונית של שיכוך רעשים, מה שהופך בעיקר את רעש המנוע למאד נוכח.
יונדאי, שהיא מכונית קופצנית למדי אבל לא מתרסקת לתוך המהמורות, ושיכוך הרעשים שלה טוב למדי, פחות נוחה מהסיטרואן אבל יותר נוחה מסוזוקי סלריו שהיא מכונית קופצנית – בעיקר במהירויות נמוכות. גם שיכוך הרעשים בסלריו לא להיט והיא משדרת תחושה פחות איכותית מן האחרות.
אבזור
סנדרו היא היחידה שמצוידת בארבע כריות-אוויר ולא בשש, ורק בה וב-C1 לא מותקנת מערכת מובילאיי כציוד תקני ואין חיישני לחץ אוויר בגלגלים.
סנדרו וסלריו הן היחידות שמוצעות עם 4 מרימי חלונות ועם מראות מתכווננות חשמלית. ובסלריו תקבלו גם חישוקי גלגל קלים. יונדאי וסיטרואן, כאמור, לא מציעות דיבורית BT וסיטרואן לא מציעה מערכת שמע מקורית
שורה תחתונה
בסוף היום מפרידים 12,000 שקלים בין סיטרואן C1 לבין יונדאי I10, וזהו סכום מאד משמעותי בהשוואה כמו זאת. עבור כל מי שנוהג לבדו במכונית, או עם נוסע אחד נוסף, כנראה שאין לכך הצדקה לנוכח הנחות היסוד שאיתן יצאנו לדרך.
C1 היא אמנם הקטנה והצפופה מבין החמש כאן, והאבזור שלה בסיסי מאד, אבל היא נוחה יחסית, זריזה, מהנה לנהיגה ומאד יפה.
תמורת 5,000 ש"ח נוספים אפשר לקנות את דאצ'יה סנדרו, שהיא המכונית הגדולה והמרווחת מבין החמש, ולכן גם השימושית ביותר עבור מי שנוסע נסיעות בינעירוניות ארוכות יחסית.
סנדרו היא מכונית מיושנת מבחינת תחושת תא הנוסעים שלה, והתחושה בה פחות איכותית מאשר במכוניות מודרניות, אבל תחושת "התמורה לכסף" שהיא מציעה נוכחת מאד.
בתנאי המבחן צרכו כל המכוניות ליטר דלק אחד למרחקים שנעו כ-10 קילומטר לסנדרו לבין כ-13.5 ק"מ ל-C1, אבל בנסיעה רגועה, בתדלוק במשאבה, הגענו לכמעט 15 קמ"ל ביונדאי i10 ותוצאה דומה בסיטרואן, ולכמעט 17 קמ"ל בסלריו. בשימוש שגרתי אפשר להניח שסלריו ו-C1 יהיו החסכוניות ביותר בדלק וסנדרו – בגלל המשקל הגבוה יותר והמנוע הפחות חדיש, תצרוך יותר דלק.
ההכרזה שלנו על מנצחת בהשוואה הזאת תלויה, כפי שנסביר, בסוג הלקוח, אבל די קל לנו להכריז על המפסידות.
סוזוקי סלריו היא ככל הנראה המכונית החסכונית ביותר בדלק וגם המאובזרת ביותר בקבוצה הזאת, והיא גם בין המרווחות.
אלה פחות או יותר הדברים היחידים שעומדים לזכותה בעוד שכנגדה ניצבים התנהגות כביש פחות טובה, עיצוב לא מבריק, רמת נוחות בינונית, ומעל לכל תחושה מבאסת של דלות וחסכון, והיא גם יותר יקרה מסיטרואן ודאצ'יה, לכן בכל אחד מארבעת המתארים שלנו היא ניצבת אחרונה.
דאצ'יה סנדרו היא המנצחת וגם המפסידה של המבחן, כפי שנסביר בהמשך, ואילו שברולט ספארק היא לכל היותר מכונית בינונית בכל דרך שבה מסכמים את המבחן.
מצד אחד זאת מכונית יפה, אולי הכי יפה מבין החמש, והיא ללא ספק גם נוחה מבחינת שיכוך המהמורות ושיכוך כל סוגי הרעשים מקנה לה תחושת איכות טובה.
אבל למעט ה-C1, הספארק היא המכונית הפחות שימושית מכל האחרות בגלל תא נוסעים מעט יותר צפוף ותא מטען קטן, התנהגות הכביש שלה לא מדהימה וגם הביצועים לא מרגשים.ספארק היא מכונית חדישה ולא מעליבה, ודאי יחסית לסלריו, ובתצורה היותר יקרה עם מסך מגע מרכזי ומערכת מולטימדיה חביבה היא אפילו מכונית חיננית, אבל לא מספיק כדי להתעלות על יונדאי i10 בדברים מסוימים ועל סיטרואן בדברים אחרים. בתצורה הזולה שלה היא לא מספיק זולה כדי להעדיף אותה על-פני יונדאי i10 האיכותית ממנה או על-פני מכוניות פחות יקרות.
בסוף היום אנחנו מביטים בארבע קבוצות של לקוחות פוטנציאליים, הראשונה בהן הם חבר'ה צעירים שלא מתעניינים יותר מידי בנעשה במושב האחורי אבל אין סיכוי שהם ירצו לקנות דאצ'יה סנדרו מיוזמתם.
סיטרואן C1 היא המכונית הצעירה ביותר ברוחה ובעיצובה, ועל אף יחסי ההעברה הארוכים של ההילוכים שלה היא גם המכונית התוססת ביותר, המהנה יותר לנהיגה, הנוחה ביותר על אף קופצנותה והקלה יותר לתמרון בעיר. ספארק צפויה לקחת את המקום השני בקרב צעירים ואחריה i10.
עבור לקוחות מבוגרים, אחרי ילדים, שמבקשים לעצמם כלי תחבורה אמין, שימושי וזול, המנצחת הברורה היא i10 שמספקת את השילוב היעיל והטוב ביותר של נוחות ושימושיות, אם כי גם סנדרו יכולה להיות בחירה טובה בזכות מחיר נמוך יותר ועל אף תחושת איכות פחות טובה.
משפחות צעירות, שמכונית כזאת היא ראשונה או שניה אצלם, יעדיפו את סנדרו למרות שהיא פחות אטרקטיבית בעיצובה ובתחושת תא הנוסעים שלה.
זאת המכונית השימושית ביותר כאן, היא נוחה, התנהגות הכביש שלה בטוחה, והמנוע שלה חזק יחסית ונינוח. זאת גם המכונית המשתלמת ביותר מבחינת תמורה למחיר וכך מנצחת המפסידה של קטגוריה אחת את הקטגוריה האחרת.
קבוצה רביעית ואחרונה היא בעלי עסקים שצריכים כלי רכב זול לעובדים שלהם, ומבחינתם אין היגיון לשלם 5,000 ש"ח נוספים תמורת סנדרו מפני ש-C1 חסכונית יותר בדלק ולא תהיה פחות אמינה או סחירה ממנה.
המנצחות שלנו, לכן, הן שתי המכוניות הפחות יקרות בהשוואה הזאת, כל אחת לקהל מעט אחר – C1 לצעירים ולבעלי עסקים, סנדרו למשפחות צעירות עם ילד אחד או שניים.
צילומים: נעם וינד
בחנו: גיל מלמד, נעם וינד, אופיר דואק, אלדר נוימן וגל כרמי
