ספק אם בשנת 1996, כאשר נולד פרויקט הבטיחות האירופאי Euro NCAP, יכלו ההוגים שלו לשער איזו תרומה אדירה תהיה לו לבטיחות בדרכים. מי שסיפקה אתמול (ב') המחשה מרסקת לערך הזה היא חברת DEKRA הגרמנית שפעילה בתחום בטיחות הרכב מאז שנת 1925.
אנשי דקרה פרסמו את התוצאות של שני מבחני ריסוק שערכו במקביל – האחד לפולקסווגן גולף מן הדור השני, שהושקה בשנת 1983, והאחר לגולף מן הדור השמיני, שהושקה בשנת 2020 וחודשה בינואר בשנה שעברה.
לא מדובר במבחן השוואתי מפני שאנשי דקרה "נתנו פור" לגולף הקשישה וריסקו אותה לפי פרוטוקול המבחן הקודם של Euro NCAP בעוד שאת גולף החדשה הם בחנו לפי הפרוטוקול החדש, המחמיר יותר, שהחליף את שיטת המבחן הקודמת לפני יותר משנה.
התוצאה, לדברי דקרה, היא שמי שהיה נוהג ונוסע בגולף הוותיקה במהירות של 64 קמ"ש ופוגש בעצם קשיח למחצה עם 40% חפיפה (כלומר ש-60% מחזית המכונית לא פוגעים במחסום הקשיח) – סביר מאוד שלא היה יוצא חי מן התאונה, ובמקרה הטוב ביותר היה זקוק בעקבותיה לשיקום מאוד ארוך.
לעומת זאת, נוסעים בגולף החדשה שמזלם יאזל ויהיו מעורבים בתאונה חמורה יותר (בהתאם לפרוטוקול החדש) צפויים לצאת ממנה כשהם סובלים לכל היותר מפציעות קלות יחסית.
לא רק ריסוק
חלק מן האבולוציה במבחני הבטיחות של Euro NCAP היא תשומת לב גדלה והולכת לאורך השנים במניעת תאונות במקום רק בהתגוננות מפניהן, וגם בסעיף הזה די מדהים להשוות בין שתי ה"גולפיות": במבחני מסלול שערכו אנשי דקרה הם מצאו שגולף החדשה, ששוקלת מאות קילוגרם יותר מן הסבתא רבתא שלה – בולמת מאותה מהירות במרחק בלימה קצר ב-30% – הפרש שבמקרים רבים יכול להבדיל בין תאונה ל"כמעט ונפגע".
כשהיא נהוגה על-ידי נהג מקצועי הצליחה גולף הקשישה להחזיק את עצמה בעקומות החדות של מסלול הניסוי רק עד למהירות של כ-65 קמ"ש לפני שנאלצה לרדת ממנו בנסיבות מחליקות. גולף החדשה, שמצוידת כמובן במערכות בקרת יציבות מתקדמות, החזיקה את עצמה באותם תנאים עד למהירות מרבית של 75 קמ"ש – מה שממחיש שאי אפשר לנצח את הפיזיקה.
בקרת היציבות (ESC) – שטרם נולדה בשנות ה-80 והפכה לדרישת חובה באירופה בשנת 2011 (ובישראל בשנת 2010) – מצמצמת לפי מחקרים עדכניים את הסיכון לתאונות קטלניות במידה מדהימה של בין 38% ל-56%, וב-40% עד 50% מפני פגיעה חזית-אחור.
מאה שנים של בטיחות
אנשי דקרה חוגגים בימים אלה 100 שנות פעילות והריסוק ההשוואתי של שתי הפולקסווגן גולף בוצע עבור 'דוח הבטיחות המקיף' של הארגון לשנת 2025.
במבחן הריסוק של גולף דור שני, שתועד גם בוידאו, המכונית התקמטה "כמו נייר" והמרכב שלה, שהונדס לפני שמחשבים ותוכנות מתקדמות השתלטו על תכנון רכב, פשוט קרס לתוך עצמו ותא הנוסעים נמעך לחלוטין.
ניתוח התוצאות חושף תמונה קשה: רכיבים מכניים כמו חלקי מנוע ומתלים חדרו עמוק לתוך חלל הרגליים של הנהג. קורת A, העמוד הקדמי שמחזיק את הגג, התעוותה והתקפלה, גלגל ההגה, שאינו קורס, נהדף בעוצמה קטלנית ישירות אל החזה של הנהג.
השורה התחתונה נאמרת בבהירות מצמררת על ידי מומחה חקר התאונות של DEKRA, מרקוס אגלהאף: "בגולף II, ליושבים ברכב היו סיכויים קלושים לשרוד את ההתנגשות החזיתית הזו, עקב קריסת תא הנוסעים, החדירה העמוקה של רכיבים לתא, עוצמת התאוטה והפגיעה מגלגל ההגה". המסקנה היא חד משמעית: תאונה כזו ברכב מסוף שנות ה-80 הייתה מסתיימת כמעט בוודאות במוות או בפציעה אנושה.
לעומת זאת, כאשר הגולף החדשה פגעה במחסום, בתנאים המכבידים יותר של המבחן החדש, התקבלה תמונה שונה לחלוטין: חזית הרכב נמעכת אמנם מאוד אבל באופן מבוקר ומתוכנן שנועד לספוג את אנרגיית ההתנגשות. לטובת הביצוע הזה הוקצו אלפי שעות סימולציה והנדסה, ואלה הוכיחו את עצמם כאשר אזורי הספיגה עשו את מה שתוכננו לעשות וספגו את אנרגיית הפגיעה.
בתוך הרכב התקיימה סימפוניה לבטיחות פסיבית: תוך שבריר שנייה זיהו חיישנים את מתאר הפגיעה ואת עוצמתה והפעילו את כריות האוויר הקדמיות והצידיות. במקביל, קדם-המותחנים של חגורות הבטיחות מצמידים את הנוסעים למושביהם, ומגבילי עומס מווסתים את הלחץ שמופעל על גופם כדי למנוע פגיעות פנימיות.
גם כאן, מסכם אגלהאף את התוצאה באופן נחרץ: "הנוסעים היו ככל הנראה יוצאים מהרכב בכוחות עצמם עם פציעות קלות בלבד, כמו חבלות". הפער בין שני הדורות הוא התהום שפעורה בין חיים ומוות.
הפרכת מיתוס ה"טנק"
בשיחות סלון רבות עדיין ניתן לשמוע את האמירה הנוסטלגית לפיה "פעם היו בונים מכוניות כמו טנקים", תוך טפיחה על פח עבה של רכב ישן.
אבל מבחן הריסוק של דקרה, כמו עשרות מבחנים דומים, מוכיח עד כמה שהתפיסה הזאת שגויה ומסוכנת. הפיזיקה של תאונה היא פשוטה: רכב בתנועה סופג אנרגיה קינטית עצומה שחייבת להתפזר. רכב ישן וקשיח, כמו "טנק", לא סופג את האנרגיה אלא מעביר אותה כמעט באופן מלא אל יושביו.
חגיגות ה-100 לדקרה הן הזדמנות טובה לברך אותם ולהציג את מאמצי הריסוק שלהם, אבל צריך להזכיר שהם "לא גילו את אמריקה": כבר לפני עשור ריסקו אנשי ANCAP – המקבילה האוסטרלית של Euro NCAP – טויוטה קורולה משנת הדגם 2015 מול טויוטה קורולה משנת הדגם 1998 והציגו תוצאות מאוד דומות לאלה שהתקבלו ב"מבחן הגולף. הדגם הישן ספג "כשל מבני קטסטרופלי" וזכה לציון אפסי של 0.40 מתוך 16 נקודות, ואילו הדגם החדש זכה לחמישה כוכבי בטיחות מלאים.
חמש שנים קודם לכן (2010) הקדימו אותם אנשי מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח בארה"ב (IIHS) כאשר חגגו 50 שנות פעילות וריסקו שברולט בל-אייר משנת הדגם 1959 לצד שברולט מאליבו משנת הדגם 2009.
נשיא המכון דאז, אדריאן לונד, סיכם את התוצאות: כשאמר: "יש הבדל של יום ולילה בהגנה על הנוסעים. המבחן הזה מוכיח שיצרני הרכב לא בונים מכוניות "כמו פעם". הם בונים אותן טוב יותר.
לקריאה נוספת:
הבלוף האוטונומי של טסלה: עשור של הבטחות, אפס אחריות
