Ad

מורי נהיגה באופנוע יגבו עד 300 שקלים בהעמדת רכב לטסט

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

התקנות המעורפלות של משרד התחבורה הטעו את כולם, גם אותנו, ואפשר היה להבין מהן שאין פיקוח על העמדת רכב לטסט כשמדובר באופנועים. מסתבר ש"רכב פרטי" הוא גם אופנוע

לפני יומיים פרסמנו כאן ידיעה לפיה משרד התחבורה "פספס" את רוכבי הדו-גלגלי כאשר החיל סוף סוף את הפיקוח על המחירים גם על הסכום המרבי שאותו מותר למורה נהיגה לגבות עבור העמדת ה"רכב הפרטי" שלו לטסט.

מתחנו בקורת על משרד התחבורה בנוגע לכך שאין בצו החדש התייחסות לרכב דו-גלגלי, ולכן מורי נהיגה יכולים לנצל את המצב ולהמשיך ולגבות מחיר כטוב בעיניהם.
מתברר שגם אנחנו לא דייקנו לגמרי, וזאת היות שסבך ההגדרות של משרד התחבורה לגבי סיווג הרכב מטעה, ועלול לאפשר מצב בו יהיו מי שינצלו את חוסר הבהירות כדי לעשות לכיסיהם.

אז בואו ונעשה קצת סדר בבלגאן.

הצו החדש מטיל פיקוח על "העמדה לרשות הנבחן של "רכב פרטי" לצורך שימוש בו בעת בחינת הנהיגה המעשית ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: (א) הרכב במצב תקין ב. רישיון הרכב בתוקף ומצוין בו שהרכב הוא רכב ללימוד נהיגה". אפשר להבין מכך, כפי שאנחנו סברנו, שב"רכב פרטי" הכוונה היא למכונית נוסעים.

גם אנחנו הופתענו לגלות שהגדרתו של "רכב פרטי" בפקודת התעבורה היא "רכב שאינו רכב ציבורי ולא מסחרי", אלא "רכב המשמש או מיועד להסעת נוסעים בשכר".

ההגדרה של "רכב מסחרי", לפי פקודת התעבורה, היא "רכב המשמש או מיועד לשמש להובלת משא בין בשכר ובין שלא בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב".

מאחר שאופנוע וקטנוע לא כלולים, לפי פקודות התעבורה, בהגדרה של "רכב מסחרי" וגם לא בהגדרה של "רכב ציבורי", הרי שאליבא דמשרד התחבורה אמור להיות ברור לכל שאלה הם "רכב פרטי", לכן הצו החדש חל גם עליהם ואסור למורי נהיגה לגבות מתלמידיהם יותר מ-300 שקלים תמורת העמדת כלי למבחן הנהיגה.

אלא שאת ערפל הקרב של ההגדרה "רכב פרטי" יש מי שמנצל, בזדון או מחוסר ידיעה – וישנם מורי נהיגה שגובים מתלמידיהם גם כעת, לאחר כניסת התקנה לתוקף, 400 ש"ח תמורת העמדת הדו גלגליים שלהם למבחני הנהיגה.

מחיר אבסורדי זה בולט במיוחד במבחני שליטה שנדרשים ממי שמחזיקים ברישיון נהיגה במכונית ומבקשים להוציא רישיון נהיגה לאופנוע בנפח של עד 125 סמ"ק. נהג כזה כלל לא נדרש, לפי התקנות, ללמוד נהיגה באופן מסודר, והוא אף לא נבחן במבחן נהיגה רגיל אלא רק במבחן שליטה במגרש סגור.

מבחן כזה נמשך דקות ספורות, ולמרות זאת ישנם מורי נהיגה שממשיכים לגבות מחיר של 400 שקלים תמורת "השכרת" הכלי למבחן. מבחינתם חל הפיקוח על המחירים רק על "רכב פרטי", כלומר למכונית נוסעים.

אגב, האבסורד גדול עוד יותר מפני שלפי התקנות הנוכחיות מוגדר אוטובוס כ"רכב מנועי המיועד להסיע 8 אנשים מלבד הנהג ומצוין ברישיון הרכב כאוטובוס". מאחר שגם כלי זה אינו רכב ציבורי ולא מסחרי הרי שאף הוא נכלל בהגדרה "רכב פרטי", לכן בית ספר לנהיגה לא רשאי לגבות עבור העמדתו לטובת נבחן הנהיגה יותר מ-300 שקלים. אלא שבפועל גובים חלק מבתי ספר לנהיגה כ-700 שקל עבור העמדת אוטובוס למבחן….

לעומת זאת, על "אוטובוס ציבורי", שמוגדר בפקודות התעבורה כ"רכב ציבורי שהוא אוטובוס" ומשמש גם להסעת נוסעים בשכר – לא חל פיקוח המחירים.

אתם הבנתם את זה?

  • Ad
  • Ad
  • Ad