הבוקר (יום ד' אצלנו, ג' בלילה בשעון ארה"ב) חשפה "חברת הקידוח" (The Boring Company) של אלון מאסק את מנהרת הניסוי הפעילה הראשונה שלה, שנחפרה בחודשים האחרונים מתחת לאדמת קליפורניה.
במסיבת עיתונאים שנערכה באתר הקידוח טען מאסק שבמצבה הנוכחי מאפשרת המנהרה נסיעה בטוחה במהירות של כ-180 קמ"ש, ושהיא יכולה לתמוך במהירויות נסיעה תת קרקעיות של עד 240 קמ"ש. יחד עם זאת, לדבריו בשלב זה אנשים עדיין לא חשים בנוח במהירויות כאלה ולכן המכוניות נעות בה במהירות של בין 64 ל-80 קמ"ש. "אני חושב שזאת תרופת פלא לחולה קשה" אמר מאסק כאשר ניצב בפתח פיר המנהרה, "פקקי התנועה הם כמו חומצה על הנשמה".
כפי שכתבנו כאן בעבר, מנהרת הניסוי נכרתה מנקודה שמתחילה במגרש החניה של חברת הטילים הרב-פעמיים SpaceX שבלוס אנג'לס (עוד חברה שנוצרה כיוזמה של מאסק), עלות הכריה שלה מוערכת בכ-10 מיליון דולר, ונקודת היציאה ממנה נמצאת במרכז העיירה הות'ורן שבמחוז לוס אנג'לס, קליפורניה.
The Boring Company Loop system pic.twitter.com/xVpDHzZKXB
— The Boring Company (@boringcompany) December 19, 2018
במסיבת העיתונאים שב מאסק ושטח את חזונו לפיו הפתרון היחיד לפקקי תנועה בערים הוא הוספת תווך נוסף. לדבריו, תווך כזה יכול להיות תנועה אווירית באמצעות רחפנים (שאותה הוא מגדיר כ"לא בטוחה") או בתווך התת-קרקעי. אלא שבמהלך השנתיים שחלפו מאז שמאסק רמז על הרעיון (כאשר צייץ ש"נמאס לו מן הפקקים ואם זה היה תלוי בו הוא היה קונה מכונת קידוח כדי לכרות מנהרה מתחת לעיר כדי להיחלץ מהם") השתנו לא מעט פרטים ברעיונות המקוריים של "חברת הקידוח".
רעיון אחד שנותר על כנו הוא שמכוניות יוכנסו לתוך המנהרה באמצעות מעלית אנכית ומעלית אחרת, בקצה הקטע שאליו הן נוסעות, תעלה אותן משם. אלא שבתכנון המקורי, כפי שגם הודגם באילוסטרציה, המכוניות אמורות היו להיות מוסעות על גבי מעין "מזחלות רובוטיות ממונעות", ואילו בהדגמה שנערכה הבוקר המכונית נראית כאשר היא נוסעת בכוח מנועה שלה, אם כי כשהיא "נועלת" מעין "סקטים" אשר מייצבים אותה על מסלולה.
אלמנט חשוב נוסף שלא הוזכר היום הוא ה"תרמיל" (POD) שתאר כלי רכב להסעת המונים, מעין "מיניבוס" ל-16 נוסעים על מטעניהם, ובהודעה לעיתונות של חברת הקידוח נכתב ש"ספיקת" מנהרה כזאת תעמוד על כ-4,000 מכוניות לשעה (מקסימום 20,000 נוסעים) – שזה אמנם בערך פי 2.5 מן ההספק של נת"צ על-קרקעי אבל ספק אם ההפרש הזה מצדיק את עלויות הקידוח ותחזוקת המנהרה.
מועצת העיירה הות'ורן, אשר בתחילת הדרך הערימה קשיים על העבודות, בעקבות תלונות של תושבים, אפשרה בסופו של דבר לחברה להשלים את מנהרת הניסוי, גם כדי לעודד את הוכחת היכולת של החברה וגם מכיוון שבעומקים שבהם היא נחפרה היא לא באמת מפריעה לאף אדם או פוגעת בתשתיות העירוניות.
פחות משנתיים לאחר הציוץ המקורי של מאסק, והרבה לפני שרכבת ישראל הצליחה להשלים את חישמול המסילה העל-קרקעית מתל-אביב לירושלים, הצליח היזם הפורה ביותר בתחום התחבורה בתקופתנו להוכיח את הטענה הבסיסית שלו: אפשר לכרות מנהרות מתחת לפני האדמה בעלויות נמוכות משמעותית מאלה שנדרשות לצורך רכבות תחתיות, ויש היתכנות כלכלית למה שמאסק מכנה "רשת תת קרקעית של חורי תולעת" שבתוכה ייסעו (או יוסעו) מאות אלפי כלי רכב במהירויות גבוהות כדי להימנע מעומסי תנועה.
חברת הקידוח מסרה בהודעותיה שהמימון המלא של התוכניות שלה יבוצע בידי הציבור ולאחר מכן מתוך כמי הנסיעה של הנהגים, ושהיא לא תדרוש, או תקבל, כספים ממשלתיים. מהנדסי תחבורה ומתכנני ערים, לעומת זאת, מביעים הסתייגות מן האופטימיות של קברניטי החברה וטוענים שהם מתעלמים מבעיות אובייקטיביות כמו צווארי בקבוק שייווצרו בנקודות הכניסה והיציאה מן המנהרות ובשילוב המעליות בתנועה העירונית.
בעיה אחרת, טכנית בעיקרה, היא מה לעשות עם כל החומר שנכרה מתוך המנהרות, וגם כאן מגיעים אנשי הפרויקט עם פתרון יצירתי: למחזר אותו כבר באתר הכרייה לחומרי בניה בצורת לבנים ובלוקים. נוסף למנהרת הניסוי מתכוונים אנשי החברה לבנות מנהרה שתבצע מעקף של שלוש תחנות של רכבת תחתית על הקו שבין מרכז העיר לוס אנג'לס לבין אצטדיון דודג'ר, ובמסיבת העיתונאים הבוקר אמר מאסק שהוא רוצה לבנות מערכת מושלמת של מנהרות מתחת לעיר לקראת המשחקים האולימפיים שיתקיימו בה בשנת 2028.
חברת הקידוח לא הצליחה עד כה לקבל אישורים לכריית מנהרה שתחבר בין העיר בולטימור לעיר וושינגטון DC, אבל כן מתקדמת עם תכנית למנהרה בין מרכז העיר שיקגו אל שדה התעופה הבינלאומי שלה, אוהייר.
