הסנאט האמריקאי צפוי לאשר בקרוב הצעת חוק שיעניק תמריצים כספיים נדיבים מאד לעובדי יצרניות הרכב וספקיות המשנה שלהן אשר ידווחו על חששות מפני כשלים בטיחותיים סדרתיים בכלי רכב, ובכך ימנעו את הטיוח שלהם על-ידי החברות היצרניות.
הצעת החוק, שמטרתה המוצהרת היא "לשפר את בטיחות כלי הרכב על ידי עידוד השיתוף של מידע", עלתה לראשונה בעקבות "פרשת סוויצ'גייט", שבה התגלה שבג'נרל מוטורס נכשלו במהלך עשור שלם בטיפול בכשל סדרתי במתגי התנעה שהותקנו במיליוני מכוניות. כתוצאה מכישלון זה נגרמו אלפי תאונות שבהן נהרגו למעלה מ-85 בני אדם ומאות נפצעו.
תהליך החקיקה הואץ לנוכח פרשת כריות-האוויר הקטלניות של חברת טקאטה היפנית, שעדיין מתגלגלת, בה התברר ששימוש בחומרי נפץ אלימים ובמכלי אחסון בעייתיים גרמו ל"יריה" של חלקי מתכת בעת פתיחת כריות-אוויר, וכתוצאה מכך נפצעו לכל הפחות 105 נהגים ונוסעים ולפחות שישה נהרגו. כל המספרים, בשתי הפרשות, מתייחסים לארה"ב לבדה, וסביר שהן גרמו לפגיעות גם בנהגים ונוסעים במדינות נוספות.
הצעת החוק, אשר אושרה פה אחד על ידי חברי ועדת המסחר מדע ותחבורה של הסנאט כבר לפני כחודשיים, ובקרוב תעבור לאישור בית הנבחרים, מכונה באופן רשמי "חוק המלשינים של בטיחות כלי רכב" (Motor Vehicle Safety Whistleblower Act ) והמונח "מלשין" או "חושף מידע" (Whistleblower) מוזכר בה פעמים אחדות.
"חוק המלשינים" קובע שמי שימסור לרשויות הרלבנטיות מידע אשר בעקבותיו יוטלו קנסות על חברות וארגונים שהסתירו מידע ולא פעלו כראוי למניעת כשלים סדרתיים יקבל עד כ-30% מסך הקנסות הללו, ככל שאלה יסתכמו ביותר ממיליון דולר.
מתוקף החוק יוענקו תמריצים רק למי שימסור "מידע מקורי ובלעדי", כלומר מידע שלא הגיע לרשויות ממקורות אחרים ואשר הגיע לידי העובד מתוקף עבודתו או אנליזה שלו, ואשר לא טופל כראוי על-ידי הארגון שבו הוא עובד ו/או הארגון שאמור היה לטפל במידע מיד עם קבלתו. לא ישולם תגמול לעובד שעבר עבירה פלילית בקשר לאיסוף המידע או מסירתו, גרם במתכוון לקרות הכשל או התקלה במסגרת עבודתו, או מסר מידע כוזב.
החוק המוצע מגן על חושפי הכשלים ואוסר על הרשויות לפרסם את זהותם.
