Ad

טיול לסופ"ש: תל אביב עיר הגנים

אפילו תל אביבים ותיקים לא בהכרח מכירים את מאה ועשרים הגינות והגנים שפזורים ברחבי הכרך הסואן. רכיבה על קטנועים חשמליים בין פינות חמד ציבוריות, קטנות ונסתרות, מסתורי שלווה בעיר הומה
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בהצהרה, שעליה התבקשו לחתום חברי "אחוזת בית" – החברה שהוקמה בשנת 1906 כדי לרכוש את אדמות העיר העברית הראשונה ולהקים עליה ישוב יהודי בארץ ישראל, נכתב כך: "על כל חבר לוותר על שני סנטימטרים מכל אמת קרקע לשם הקמת גן ציבורי…"

 

גן מאיר

 

הצעה זאת לא עברה בסופו של דבר, בין השאר היות שהחברים לא ראו צורך בגן ציבורי כאשר מסביב היו כל כך הרבה שטחים פתוחים, ואיש עדיין לא יכול היה לדמיין שגוש דן יתפתח כל כך מהר וכל כך רחוק.

למרבה המזל היו מי שדאגו בשעתו לייחוד שטחים ציבוריים לגינות ולגנים, ובזכותם קיימים כיום בעיר תל אביב יפו כמאה ועשרים פינות חמד, חלקן גדולות ומפורסמות ואחרות חבויות ולא ידועות.

רצועות פארק נרחבות, רובן עטויות דשא, מקיפות את העיר העברית הראשונה ממזרח למערב ומדרום מזרח צפונה לאורך נחלי הירקון ואיילון. בתוך השכונות, בין רחובות צדדיים, חבויים גנים קטנים ומתוקים שאליהם יכולים התושבים לרדת בנעלי הבית שלהם, אל סביבה כמעט פרטית.

 

גן גורדון1

 

בעלי כלבים מוצאים כאן מרחב לחיות המחמד, ילדים זוכים להכיר כמה עצים וצמחים שלא מבעד למסך הטלביזיה או המחשב, וקשישים יכולים לשבת בגינה ולחמם בקרני השמש את העצמות הוותיקות. זוגות האוהבים, לא מיותר להזכיר, מוצאים כאן פינות רומנטיות בשפע.

רוב גני העיר, אולי למעט אלה שנתפסו על-ידי מבקשי מקלט, מציעים למי שמבקרים בעיר הלבנה, ויש בידם שעה פנויה, לפרוש מעיל או שמיכה על פיסת דשא ולנמנם מעט ביום חורף חמים.

כמה מן הגינות והגנים מטופחים לעילא ולעילא, אך אחרים, למרבה הצער ועל אף תקבולי הארנונה האדירים של העיר, מושא קנאתן של הערים השכנות – מעט מוזנחים.

כדי לטייל בין הגינות העירוניות מבלי להסתבך עם חניה אסורה ועם דו"ח תנועה בלתי נמנע – פרי עמלם של פקחי החניה החרוצים ביותר בתבל – עצרנו תחילה בדרום העיר, לא הרחק מן התחנה המרכזית הנושנה, אצל יזמי ומפיצי הקטנוע החשמלי "בליץ" ושאלנו צמד קטנועים חשמליים.

למי שטרם נחשף ליוזמה הברוכה, מדובר ב"קטנוע עברי", שהולם כל כך את אופי הסיור שלנו, אשר תוכנן והונדס בישראל ונבנה בסין בהתאם למפרט מדויק.
יתרונותיו של כלי חשמלי רבים הם: ראשית, הוא שקט לגמרי ולא מזהם את הסביבה, מה שהופך אותו לכלי רכב עירוני מושלם.

שנית, גם בעידן של מחירי נפט נמוכים (לפחות בעולם) עדיין זול יותר "לשרוף" אנרגיה חשמלית.

 

DSCF3276

 

אבל התועלת הכלכלית הגדולה ביותר של קטנוע חשמלי היא שהוא נדרש לשלם ביטוח חובה מקביל במחירו לכלי רכב בעלי מנוע בנפח של 50 סמ"ק – כלומר אלפי שקלים פחות מתעריפי הביטוח השערורייתיים של כלים קונבנציונליים.

שני הקטנועים ששאלנו מקבילים בהספקי המנועים שלהם – ובגודל הפיזי – לקטנועי 125 סמ"ק וללקנועי 250 סמ"ק, ואלה תוצאות הסיור שלנו.

גן רות: הלב הפועם של תל-אביב
מרחק רחוב אחד מדיזנגוף הסואן, בקצה רחוב רות הקטן, נטוע גן חמד נסתר. סביבו בתי דירות ותיקים ורחובות שקטים שאין כל סיכוי למצוא בהם מקום חניה למכוניות.

הגן, מלבן ירוק ורענן, מוסיף גוונים בריאים לשכונה המזדקנת, וניתן להיכנס אליו מבעד למספר כניסות שונות.
עצי פיקוס ענקיים ואוייניים לעיר הזאת מצלים טוב בקיץ ומרעננים בצבעם ירוק-העד את החורף.

עבור ילדים הוקמה פינת משחקים קטנה, עם ספסלים עבור האמהות שעוקבות אחריהם בדאגה. גדר קטנה מקיפה את השטחים הירוקים כדי לחסום את הכלבים ולמנוע כניסת בני אדם, ובעיקר כדי להגן על הצמחים.

 

גן ברחוב רות5

 

אין כאן רחבת דשא להתפרקד עליה, אבל המקום מטופח, ובפינה הדרומית נמצא קיוסק קטן וחמוד בצבעי אדום ולבן שבו אפשר לשתות, לאכול, ואולי גם לשמוע רכילות מקומית.

גן רות – דרומית לכיכר דיזנגוף, בין הרחובות אסתר המלכה, שולמית, יעל ורות.

גן מסריק: אנחנו עם העם הצ'כי
תומאס מסריק ( 1850 -1937) – פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, היה מנהיג תנועת העצמאות ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה עד לפני מלחמת העולם השניה, ובעיקר ידיד של העם היהודי.

לזכרו נקרא רחוב קטן ונעים שסלול לא הרחק מעיריית תל-אביב, ובטבורו גן אשר תוחם גם את רחוב המלך ג'ורג'.

הכביש שעוטף אותו אינו גדול אמנם אבל סואן ברוב שעות היממה, בין השאר בגלל מיקומו – בין העיריה לבין ה"דיזינגוף סנטר", אולם הגן עצמו הוא אי של שלווה.
בקצהו הצפוני מזרקה סמלית ובקצהו הדרומי ספסלי ישיבה שערוכים בעיגול תחת עצי פיקוס ותיקים וכבדים.

הילדים לא מקופחים והמתקנים הצבעוניים ממתינים להם. נטועים בגן מספר עצי צאלון יפי נוף לצד דקלים חסונים, פרועי כרבולות, ומסביב גדר חיה שמפרידה בין הגן לרחוב. התנועה בגן רבה יחסית, שכן עובר בו מסלול להולכי רגל אשר מקצר את הדרך בין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב מסריק ולכיכר רבין.

גן מסריק – בין 'כיכר מסריק' לרחוב המלך ג'ורג'.

גן מאיר: 'הייד פארק' בתל-אביב
בגן מאיר הגדול יכולים המבוגרים לשוב אל תקופת ילדותם: קבוצות מבוגרים שרוח הילדות עוד מנשבת מהם, ממלאות לעתים בשעות הערב את שבילי הגן, שם הם חוזרים אל משחקי הילדות: מחבואים, תופסת, 'עמודו', מחניים ועוד.

בתוכנית המתאר של העיר תל אביב, בראשיתה, נקבע שה'פארק המרכזי' בה יהיה גן זה, ומאיר דיזנגוף (1861-1936), ראש העיר הראשון והמיתולוגי של תל אביב, זכה עוד בימי חייו, בשנת 1929, שהגן ייקרא על שמו.

סביב לגן, שמשתרע בין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב טשרניחובסקי המקביל לו, כבר מתנשאות מפלצות בטון ואחרות נבנות לא הרחק משם בקצב מהיר. העיריה זממה להקים חניון גדול מתחת לגן וקבלנים חומדים את הפינה הירוקה שנשמרת בקפדנות, אבל לפי שעה הגן עדיין שורד, לא הרחק ממרכז הליכוד – "מצודת ז'בוטינסקי" שבנויה ברחוב קינג ג'ורג'.

במקום נטועים עצי זית, אקליפטוסים, שדרת פיקוסים גדולה, מדשאות ומתקני משחקים לילדים, ובשנים האחרונות הגן שופץ מעט.

גן מאיר – ברחוב המלך ג'ורג' לא רחוק מעצי השקמה שבמרכז הכביש. בין הרחובות משעול יעקב, טשרניחובסקי, רבנו תם והמלך ג'ורג'.

גן מלץ: בדרך אל הים

הגן ארוך ולו כניסה יחידה, והוא נטוע בין שורות בתים לא הרחק מרחוב ארלוזרוב שיורד אל הים.

שבילים מרוצפים, עצים ומדשאה חמודה ממתינים בו למבקרים, ובקצהו מגרש משחקים קטן לילדים.

זהו גן שכונתי טיפוסי שנזכר בשירה של נעמי שמר, 'בן', (ביצוע של משה בקר), בו מוזכרת ירידה מן הבית לגן עם הילד.

 

66גן אמסטרדם

 

הגן נבנה בשנת 1988 בזכות תרומה לזכר חיה ויצחק מלץ. תושבי האזור, אגב, מכירים את הגן יותר כ"גינת אמסטרדם", על שמו של אחד הרחובות שתוחמים אותו. עץ תות גדול ומטופח בכניסה, שלווה מסביב, וכמובן שאין כמעט מקום חניה זמין, למעט – עם קצת מזל – במגרש קטן שבחלקו האחורי של השופר-סל של רחוב ארלוזרוב.
גן מלץ – ברחוב אמסטרדם, מקביל לרחוב ארלוזרוב מערבית לרחוב אבן גבירול.

גן גורדון: על גבול הרכבת התחתית

נדמה שמעט מאד שמות משפחה – של מספר בני אדם שונים אגב, זוכים לאזכורים כה רבים בתל-אביב כמו השם 'גורדון', אולם בשונה מא.ד. גורדון, יהודה לייב גורדון, של"ג, וגם "בריכת גורדון" – גן גורדון נקרא על שם אדל ופיליפ גורדון – התורמים הנדיבים שבזכותם הוא הוקם (תל-אביב תמיד הצטיינה גם ב"שנור").

זהו גן יפה שנראה מעט פראי, עם עצים ענקיים, צמחיית צל עמוסה ואפילו עצי זית, רחבת דשא חביבה ומקום ישיבה עם שולחן אכילה קטן. זהו גן קטן שמקשר בין רחוב בארי לרחוב ארלוזרוב הסואן, מזרחית לרחוב וייצמן ולא הרחק מבית החולים העירוני על שם איכילוב או מתחנת הרכבת התחתית שהולכת ונבנית במזרח רחוב ארלוזרוב.

גן גורדון – בין הרחובות ארלוזרוב, ויצמן, בארי.

גן זינגר: שתי פסיעות מהירקון

מעטים בישראל הגנים המפוארים והנינוחים כמו "פארק הירקון", וגן זינגר הקטן והצנוע שנמצא בסמיכות אליו אינו בר תחרות אליו. אבל יש בו, בגן זינגר, הרבה חן והמון שלווה.

מיקומו, לא הרחק מדרך נמיר הסואנת והמפוייחת, כרוך לכאורה בהרבה רעש והמולה, אבל כאילו באורח פלא מדובר בפינת חמד שקטה.
גן זה משמש כדרך מעבר בין הרחובות התוחמים אותו, ובמרכזו גבעה חשופה לשמש עם מדשאה, עצים גדולים ופינות ישיבה חמודות שמעוטרות ומוצלות על ידי פרגולות.

גן זינגר – בסמוך ל"גשר הירקון", בצפון מזרח העיר, בין הרחובות הרב צ'ירלסון לדרך נמיר.

גן קרטר: ביום טוב רואים את האוניברסיטה

גן רחב ידיים שממוקם לא הרחק מאוניברסיטת תל-אביב שברמת אביב.

הגן נטוע על גבעה שמשתפלת לשני רחובות מרכזיים בשכונה, עם משטחי דשא ענקיים ושבילי כורכר שמובילים אל מרום גבעה שבפסגתה נטועה שורת עצי אקליפטוס ענקיים.

לצד אלה הוכשרה רחבה גדולה שממנה ישנה תצפית טובה על האזור, ועל בתי שכונת תל ברוך הצפונית.

במקום נמצא מגרש משחקים גדול לילדים, וגם שולחן פינג-פונג עשוי אבן. הגן, ששודרג בשנת 2005, נקרא על שם ויקטור ואדריאה קרטר.

גן קרטר – ברמת אביב, לא רחוק מהאוניברסיטה. בין הרחובות קלצ'קין, קוממיות, זליג.

  • Ad
  • Ad
  • Ad