תקופה קשה ומאתגרת עוברת על אזרחי ישראל בימים אלה של קיץ 2020, ולא מן הנמנע שבקרוב שוב יוטל עלינו סגר שנועד, לכאורה, לעצור את מגפת קורונה. רוב הטיולים עליהם אנחנו ממליצים עדיפים עשרות מונים על ישיבה חסרת מעש בבתים, כל עוד שאין סביבנו מטיילים רבים אחרים, אבל אולי הכי בטוח לטייל על חוף הים ולנשום אוויר נקי מלוא הריאות.
שתי סיבות גרמו לנו לבחור השבוע בטיול אל חוף פלמחים, והראשונה היא שזה אחד החופים היפים ביותר בישראל, זה חלק מן הגן הלאומי פלמחים, והוא משתרע על פני 221 דונמים ולאורך 8.8 קילומטרים של ים וחול. מצוק הכורכר שסמוך למים, סלעים שמבצבצים פה ושם והחול הנקי והרך מזכירים לנו את חופי יוון, שנדמים כעת לזיכרון הולך ומתרחק.
הסיבה האחרת מדכאת ומעודדת באותה מידה. חוף פלמחים מציב בפנינו דוגמא להתנהלות זוועתית ומזעזעת של זרוע שילטונית – במקרה זה המועצה המקומית גן רווה, כלפי התושבים שלה בפרט והציבור הישראלי בכלל, אך גם את כוחו של ציבור כאשר הוא מתאחד יחד כנגד עוולות. אבל אל הסיפור הזה נחזור בסוף הדברים.
חוף פלמחים הוא אחד החופים האחרונים שנותרו במרכז הארץ בתצורה טבעית, והוא מזכיר לנו כיצד נראו בעבר עשרות קילומטרים של חוף ים אשר נכבשו עם השנים על ידי פאתיהן המערביים של ערי החוף שלנו. כמו לאורך חלק ניכר ממישור החוף גם כאן אפשר להבחין במבנה טיפוסי של שלושה רכסי כורכר, וביניהם מילוי חול ים שנסחף לכאן מן הדלתא של הנילוס. מצוק הכורכר אינו אחיד אלא יוצר מספר מפרצים קטנים, ואלה שימשו בימי קדם כמפרצי עגינה לספינות סוחר ודיג.
החוף חולי ועשיר בצדפים, ובחלק הצפוני של המצוק שמעליו חצובות מערות מעשה ידי אדם. מדרום תחום חוף פלמחים על ידי שרידי 'יבנה ים' העתיקה אשר הייתה עיר נמל מתקופת הברונזה ועד לימי הביניים. שמורת פלמחים עשירה בצמחיית חוף ארץ ישראלית טיפוסית כמו נר הלילה, רותם המדבר ולענה חד זרעית כמו גם בצמחי קנה, והחוף עצמו משמש כמקום הטלה של צבות ים ששבות אליו מידי שנה בעונת ההטלה. סביב החוף, בעיקר בחלקו שתחום על-ידי צה"ל, חיים עופות שונים ובעלי חיים, בהם תנים, שועלים וחזירי בר.
חוף פלמחים, כאשר הוא טבעי ונקי, מאופיין יותר מכל במצוקי הכורכר שפוסלו בזרועות הרוח והמים של אמא טבע ובגבעות חול נודד שהולך ונדחק על ידי הפיתוח של רשות הטבע והגנים. המפרצונים מושכים לכאן דייגים, והריף הטבעי משמש כשובר גלים טבעי. חלקו הדרומי של החוף, שם שכנה בימי קדם 'יבנה ים', נראה כמי חצי אי שנשלח אל גלי הים וקל לדמיין את הנמל הקטן שלה, אשר היווה וודאי את עורק החיים שלה, וגם את התושבים הקדמונים שגידלו חלזונות בפינות נסתרות של הסלעים ומהם הפיקו את צבע הארגמן.
חוף פלמחים מתחיל בשפך נחל שורק וממשיך אל חוף רחצה מסודר, ולאחריו משתרעת רצועה פראית דרך שרידי יבנה ים והלאה, דרומה. מכאן והלאה יוצאים אמנם מפלמחים אבל בסופי שבוע, כאשר אין פעילות של צה"ל, אפשר להמשיך דרומה וללכת לאורך החוף, דרך מפרץ הצדפים, עד לאשדוד.
אפשר להיכנס אל מגרש החניה בתשלום אשר מופעל על-ידי רשות הטבע והגנים, ואפשר גם להיכנס בכניסה אחת לפני המגרש המוסדר אל חוף פתוח לקהל. אפשר אמנם להשאיר גם כאן את הרכב ולהמשיך ברגל, אבל צריך לשים לב שלא להתחפר בחול.
בטיול נחמד לאורך מצוק הכורכר הלא גבוה שתוחם את קיבוץ פלמחים אפשר להבחין במערה עמוקה, וכאשר הים סוער שוצפים לתוכה הגלים בשאון רב. בחלק המערבי נוצרות מספר בריכות קטנות בין הסלעים, ונחמד לטייל עליהם בזהירות ולהציץ לתוך הבריכות שבהן כלואים בשעות השפל בעלי חיים ימיים קטנים – דגים, תמנונים זעירים, סרטנים רכי שריון ועוד.
הציבור לא מטומטם, אבל משלם
חוף פלמחים עמד בעשור האחרון במרכז מאבק ציבורי עממי כנגד הטימטום, או הרישעות, של מוסדות התכנון ושל השילטון המקומי. קברניטיה, דאז, של המועצה המקומית גן רווה, אשר שולטת בשטח, יזמה בסוף שנות התשעים הקמה של כפר נופש אשר אמור היה לגזול מן הציבור את אחד משכיות החמדה האחרונות שנותרו לנו. באישור המועצה תכננו היזמים שזכו במכרז כפר ובו 350 חדרים על שטח של 70 דונמים במרחק של עד 30 מטרים בלבד מקו המים.
בחורף 2008, ממש "בדקה ה-90", גילו מספר חבר'ה צעירים שהיזמים גידרו את החוף לקראת תחילת הבניה, ולמזלנו הם נזעקו ופתחו מיד בפעולות מחאה שסחפו אחריהן ציבור רחב. התעקשות המוחים, שכללה הקמת מאהל במקום, הרעידה את הכנסת, ואת מבקר המדינה ולאחר פרסום דוח חמור מאד אודות הליך התכנון הועבר דוח המבקר אל היועץ המשפטי לממשלה. המחאה עברה גם לאפיקים משפטיים, בחסות ארגונים ירוקים, בית המשפט התערב, ובתום מאבק ארוך ומתיש הוחלט – בשנת 2016 – להכריז על החוף כעל גן לאומי.
אגב, כל ההמולה הזאת לא הזיזה למועצת גן יבנה אשר הוסיפה להזניח את החוף ואף להזרים דרכו שפכים גולמיים לים, לכאורה בניגוד לחוק. על חוף פלמחים הצטברה אשפה רבה – גם מתוך הים וגם של מבקרים, והוא קיבל את התואר המפוקפק "החוף המזוהם ביותר בישראל" במדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה. ארגונים סביבתיים, כמו עמותת 'צלול', ארגנו מבצעי ניקוי של החוף בעזרת מתנדבים, ובשלהי 2015 הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום כנגד המועצה האזורית וכנגד ראש המועצה האזורית לנוכח זיהום והזנחת החוף. המשרד גם האשים את המועצה בהזרמת שפכים לים בין השנים 2012–2013, אבל כל אלה לא היו קורים, מן הסתם, ללא מעורבות הציבור והלחץ הציבורי.
כך מגיעים: לחוף פלמחים יש שתי כניסות, שתיהן אחרי הכניסה לקיבוץ פלמחים. מכאן אפשר להלך ברגל על הגבעות מעל הים, ובחלקים שונים אפשר לרדת אל קו המים.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי