נחל ציפורי, שמנקז אליו את מי הגשמים מהרי נצרת ונשפך כעבור כ-32 קילומטרים בעמק זבולון לתוך אפיק נחל קישון, נחשב לאחד ממסלולי הטיולים הפופולריים ביותר בצפון הארץ – וזאת בעיקר בזכות דרך נוחה ומישורית ברובה שאותה חצבו המים באדמת הסלע הגלילית.
בנתיב זה, לאורך הנחל, צעדו משחר ההיסטוריה גייסות צבא בדרכם למסעות כיבוש או הגנה, ובימי שלום שימשו מי הנחל להשקיה ולחקלאות. התיישבות אנושית התקיימה בסביבתו הקרובה של נחל ציפורי מזה אלפי שנים, אך הוא קיבל את שמו מ'ציפורי', אחת הערים היהודיות המפורסמות ביותר בגליל אשר התקיימה במרכז הגליל התחתון, מצפון מערב לנצרת, מתקופת החשמונאים ועד למאה החמישית לספירה.
מאז התקופה הצלבנית נבנו לאורך אפיק נחל ציפורי מתקנים שונים שניצלו את כח המים לביצוע עבודה מכאנית, בעיקר טחינת חיטה לקמח, וסביב המאה ה-18, אולי אף קודם לכן, החלו להיבנות טחנות קמח גדולות וחסונות. חלק מן הטחנות האלה נבנו במתכונת של "טחנת ארובה", כלומר עם מעין צינור עליון שנראה כמו ארובה שמתנשאת מעל המבנה. צינור זה תיעל מי מעיינות שנבעו מעל האפיק אל תוך מבנה בן קומה אחת או שתיים שבתוכן הוצבו אבני ריחיים, וזרם המים סובב את האבן העליונה שטחנה את החיטה.
טחנות הקמח היו פרויקטים כלכליים לכל דבר, על אף שרובן פעלו במשך חודשים ספורים בלבד לאורך השנה, והן סיפקו פרנסה לבעלי הקרקע וגם ליזמים שהשתתפו במימון ההקמה שלהן. אלא שהחל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בתקופת המנדט הבריטי, החל מפעל החשמל של פנחס רוטנברג לספק חשמל בתחומי ארץ ישראל המנדטורית, ובמקביל פעלו כבר גנרטורים פרטיים בערים שונות. אלה הניעו מכונות מודרניות לטחינת חיטה אשר ייתרו את טחנות המים העתיקות שננטשו בזאת אחר זאת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת נערכו מספר סקרים לאורך נחל ציפורי ובנוסף לשתי טחנות גדולות יחסית, שנמצאות במורד הנחל ונשתמרו כמעט בשלמותן, נמצאו שרידים של שש טחנות נוספות – אולם ארבע מהן פורקו כמעט לחלוטין או כוסו בצמחייה, וכעת קשה לדעת היכן הן נמצאות.
טיול בנחל ציפורי
רוב מימי נחל ציפורי נשאבים בסמוך למקורותיהם ומשמשים בעיקר לשתייה ולחקלאות, אך לנחל מושבים מים מטוהרים, וחלק מן הנביעות לאורכו לא נתפסות. בזכות זאת מתקיימת זרימה קבועה של מים בנחל לאורך כל ימות השנה, ובחורפים גשומים במיוחד מתקיימת אפילו זרימה חזקה יחסית. זה, כמובן, מוסיף המון לאטרקטיביות של הטיול. במהלך השנים הוכשרו מספר שבילי הליכה לאורך אפיק הנחל, בעיקר קטעים קצרים של קילומטרים בודדים. לפני מספר שנים הוחלט לשדרג את חוויית הטיול באופן ניכר והוקם מיזם שבו לוקחות חלק רשות מקרקעי ישראל, מספר רשויות מקומיות, רשות ניקוז ונחלים 'קישון' והקרן הקיימת לישראל. בטווח הארוך ייסלל במסגרת המיזם הזה מסלול טיול נגיש לאורך כ-25 קילומטרים שמהווים את רוב אורכו של נחל ציפורי, ובשלב ראשון מוכשרים מתוכם כ-15 קילומטרים בהשקעה של כ-16 מיליון שקלים.
עד עתה נסללו ונבנו כבר קילומטרים לא מעטים של שבילי בטון שמשמשים כשבילי הליכה, ולצידם שבילי רכיבה על אופניים, וכן פינות לפיקניק ובריכות שכשוך, ובמספר דרכי גישה הוקמו או הוסדרו חניונים לרכב. בנוסף נאסרה ונחסמה הגישה עם כלי רכב לערוץ הנחל, ובכלל זה גם רכב חקלאי. מתכנני הפרויקט ומבצעיו מרחיבים את הדרך לנוחות המטיילים אך מבטיחים שבתוך כדי כך הם מקפידים לשמור על הטבע והחי באזור מאד רגיש מבחינה אקולוגית. בין השאר מבוצעות עבודות להשבת מיני צמחים מקומיים וסילוק, במקביל, של מינים פולשים.
את מסלול נחל ציפורי אפשר לבצע כמובן לכל אורכו, אך רוב המטיילים בוחרים מספר קטעים מרכזיים, במיוחד כאלה שבהם יש נביעות וזרימה ממעיינות כמו מעיינות ציפורי, עין יבקע, עיינות יפתחאל, ומעיינות אכזב כמו עין רני, עין אבינועם, עין מהיל, עין גת חפר, עין אמת אבל, עין לפידות ועין תורעאן.
הקטע שבו נבקר השבוע, אחד היפים ביותר לאורך הנחל, הוא מסלול בין שתי טחנות הקמח הגדולות ביותר ששרדו במורד הנחל: מ'טאחונה ראס עלי' ועד ל'טחנת הנזירים' שממזרח אליה. עם זאת, למי שלא מסתפק בטיול משפחות רגוע אנחנו מציעים אתגר מיוחד: אפשר להתמקד דווקא בקטע שבמעלה הנחל, למרגלות עינות ציפורי. שם, בטווח של כשלושה קילומטרים, פעלו ארבע טחנות קמח ששרידיהן עדיין נעלמים, וייתכן שמי מבין המטיילים יצליח לאתר – אולי בעזרת הצילומים של מר גוגל הזקן ואולי בכיתות רגליים וגישוש בעשביה – את שרידי הטחנות שנמצאו בשנות ה-50 אך מאז נעלמו.
כל המטיילים – הרגועים וחובבי האתגרים כאחד – יכולים ליהנות מנחל ציפורי כולו, אשר מתפתל ומתחתר בכמה מן האזורים הציורים והמהנים ביותר לטיול בין הרי הגליל התחתון. יש נוף מהמם – חלקו טבעי וחלקו חקלאי, של מטעי רימונים, שדות חקלאיים, גבעות אורנים שגולשות אל האפיק, וגם כפרים ציורים שנטועים על ראשי הגבעות. מסלול הטיול הבנוי מחדש מונגש כעת להולכי רגל וגם למשפחות עם עגלות ילדים ולמוגבלי תנועה בכיסאות גלגלים.
טחונה ראס עלי נמצאת ליד הישוב הבדואי הקטן ראס עלי, ולצידו מגרש חניה קטן שממנו נתחיל מסלול הליכה. הישוב ראס עלי ממוקם על גבעה קטנה – מובלעת שנוצרה היות שמי הנחל למרגלותיה לא הצליחו לפורר את הסלע הקשה וחצבו לעצמם נתיב עוקף. מסלול זרימת המים יצר מעין פיתול ענק שזכה לשם "הנפתול הגדול", והכפר נבנה מעליו בנקודה שולטת.
קטע השביל החדש של נחל ציפורי צמוד בנקודה זאת לנפתול הגדול – אל קיר סלע חסון מצד אחד ואל שדות חקלאיים שנפרסים מערבה מצידו האחר. במהלך הטיול, אם יתמזל המזל, אפשר לפגוש חיות בר שונות, או לכל הפחות עדרי כבשים שמהלכים על קו המים כשהם מלווים ברועה מקומי.
מראס עלי נלך הישר אל טחנת הקמח שנמצאת ממערב למגרש החניה. נעבור כביש צר ונמשיך שמאלה במעלה הדרך לאורך גדר ירוקה, עד שנגיע למעין מעבר בין גדרות. מכאן ממשיך שביל צמוד לכביש, אשר מוליך אל חלקה העליון של טחנת הקמח. אמת המים העליונה, שבה נפגוש ראשונה, בנויה בגובה של כ-18 מטרים מעל אפיק הנחל, וכבר כאן נחזה במראה המרהיב של פיתול הנחל לנוכח השדות החקלאיים שנמתחים מערבה.
שביל ההליכה החדש מתחיל בגשר קטן שתלוי מעל לאפיק, ובטחנה עצמה נמצא שתי אמות מים ומספר חדרים שנותרו בשלמותם. השביל ממשיך על צידה המזרחי של הטחנה ויורד אל האפיק, שם מתחיל המסלול לאורך הנחל עצמו. השביל רחב, בנוי מבטון יצוק, ובתום הליכה רגועה נגיע אל טחנת הקמח השנייה שנקראת "טחנת הנזירים". בין לבין נהנה מזרימת המים בנחל, ובחלק מן הקטעים השביל בנוי במרכז האפיק מעל לקו המים, כך שההליכה היא על שביל שמוקף מים משני צדדיו.
"טחנת הנזירים" נבנתה כעסק כלכלי: שותפות שחילקה את רווחיה בין בעלי הקרקע, יזם טורקי עשיר שהקציב את ההון שנדרש להקמה, ונזירי המסדר הכרמליטי שהפעילו אותה. ההכנסות מן הפרויקט הזה אפשרו לנזירים לכלכל את הכנסיות והמנזרים שעל הכרמל. כיום שייך המקום לכנסיה, אשר השכירה אותו לרשות ניקוז ונחלים קישון. במהלך השנמים נעשו ניסיונות להקים במקום מסעדה או בית הארחה אך הם לא צלחו. התכנון כעת הוא שרשות שיקום הנחלים תשפץ את המבנה כדי שישמש כמרכז תצוגה והסברה על שיקום נחלים.
מעל אפיק הנחל בנוי גשר אבן עתיק שחלקו הקרוב למבנה סגור, ומנגד נמצאות מדשאות רחבות שהוסדרו במסגרת פרויקט השיקום. אגב, בין שתי הטחנות יש לא מעט מקומות מוסדרים שבהם אפשר לעצור לפיקניק וכמובן גם לשכשך רגליים בנחל.
כך מגיעים: מקלידים ב'וויז': "ראס עלי – כניסה".
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
