כבר מקדמת דנא גילו בני אדם את יתרונותיו של קטע החוף הסלעי והמפורץ שבין האיזור שבו שוכן כיום מושב דור לבין המקום שעליו נמצא מושב הבונים.
גלי הים מסתערים על רצועת החוף הזאת, חובטים בזעף על סלעי הכורכר ושבים בלחישה אל הים. הסלעים, אשר יוצרים מעגן טבעי ומפלט לסירות דייגים וספינות מסחר קטנות, מונעים מחול להתערבל בגלים והמים שמאחוריהם צלולים כבדולח.
כאשר הים רגוע אפשר לראות בין הסלעים את יצורי הים הקטנים – דגיגים, רכיכות, סרטנים, ותמנונים קטנים, והאווירה הכללית בקטע החוף מזכירה את הנידחים שבחופי איי יוון.
מסלול ההליכה בין דור לבין חוף הבונים אהוב מאוד בימי הקיץ, אז אפשר לטבול בלגונות הקטנות, להלך על הסלעים נעולים בסנדלים ולטבול את הרגליים במי הים על קו החוף. אבל גם כעת, בשלהי החורף, זהו מסלול טיולים מהנה בזכות פריחתם של אלפי פרחי צבעוני שפורחים כמעט על קו החוף.
צבעוני הוא פרח נאה שצבעו אדום או כתום עז שנישא על גבעול גבוה. לרוב פורח הצבעוני בהרים כשהוא חבוי בין סלעים, קומתו זקופה והוא בולט בין עשבי החורף בגובהו ובצבעו.
הצבעונים שפורחים במשטחי ענק בחוף הבונים נמוכים מאוד והפרחים שלהם פורחים כמעט בצמוד לאדמה החולית – רק כך הם מסוגלים להגן על עצמם מהרוחות החזקות שמאיימות לקרוע אותם מן האדמה.
תל דור הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים שזכו להכי הרבה עבודה מדעית מבין רוב אתרי ארץ ישראל, אך מלוא סודתיו רחוקים עדיין מלהיחשף.
יישוב כנעני התקיים כאן עוד בתקופת הברונזה, כ-1300 שנים לפני הספירה, ולמעט תקופה של כ-150 שנים נשמר בו רצף של התיישבות.
טרום התקופה הישראלית, ובמהלכה, הייתה דור אחת מנקודות הישוב הדרומיות ביותר של יורדי הים הפיניקים, ולמרות שבתקופות שונות הייתה בה גם התיישבות יהודית זו מעולם לא הייתה עיר יהודית כמו קיסריה, למשל, ששוכנת כתריסר קילומטרים דרומית לה.
עד להקמתה של קיסריה בידי הורדוס ניצלו המקומיים את המבנה הטופוגרפי הייחודי של רצועת החוף כדי להקים בדור מספר נמלים ואפילו מספנה או מבדוק לספינות.
במהלך התקופה העות'מנית יישבו התורכים בחוף דור תושבים ערבים וקראו לכפר שלהם טנטורה – יש שמכנים כך את החוף הזה עד היום, והברון רוטשילד רכש את רוב אדמות הכפר כדי להקים עליהן בית חרושת לזכוכית ולבקבוקים, אם כי תעשייה זאת לא שרדה שם שנים רבות מידי.
כאשר מתרחקים מזרחה מקו החוף לכיוון מסילת הרכבת חיפה-תל-אביב נגלים בימים אלה שדות חיטה ירוקים מלוא העין, חלקם חרוצים בשבילי הליכה או בשבילים שמשמשים כלי רכב בעלי הנעה כפולה.
מכביש הגישה למושב דור, מעט אחרי פסי הרכבת ולכניסה לישוב עצמו, ישנה פניה צפונה אל דרך עפר שמובילה לבית הקברות של הישוב.
כאשר ממשיכים בשביל מגלים לשמאלו בריכה ענקית שבה התנחלו עופות מים גדולים אשר טרם יצאו למסעם צפונה, לאירופה, והם מנצלים את הרגעים האחרונים של חורף ישראלי חמים. עם מעט סבלנות תוכלו להבחין מצידו האחר של השביל בצבי ים רכי שריון שעולם על-פני המים כדי לנשום.
מחוף הבונים צפונה נמתח כביש צר אל מסלול נחיתה קטן ובית הספר לצניחה 'פרדרייב' שנמצא בלב "השמורה האווירית" – מתחם בעל יופי ארכיטקטוני נדיר ובו גם מוזיאון מטוסים ותעופה.
ממגרש החניה של מתחם זה מטפס שביל הליכה מזרחה אל עבר תל היסטורי אחר ולצידו שרידי כפר ערבי, בית קברות, מחצבות, ובעיקר נקודת תצפית נפלאה על האזור כולו.
כך מגיעים: על כביש 4 מצומת פורדיס צפונה נוסעים על פי השילוט לכיוון מושב הבונים.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעיליות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
