לא מעט מבקרים קבועים ב'גן השלושה' – "הסַחְ'נֶה" – מחפשים לעצמם כיום מקומות בילוי ונופש אחרים, וכנראה שכבר לא יחזרו לאתר המופלא הזה.
למרבה אכזבתם – רשות הטבע והגנים אוסרת מאז חודש יולי השנה להבעיר אש בשטח האתר או להשמיע בו מוזיקה, לכן כל אותם מבלים שבונים על "מנגל" נאלצים כעת "לעשות על האש" במקום אחר.
מצד שני, סביר שהחלטת הרשות שאחראית על האתר שבמערב עמק בית שאן תחזיר אליו כעת לא מעט מטיילים שהדירו משם את עצמם ואת משפחתם בשנים האחרונות בגלל הרעש, הלכלוך וריח העשן.
השבוע נטייל באתר המחודש, וכיום הוא הרבה יותר ראוי לתואר "אחד מעשרים הגנים היפים ביותר בעולם" בו הוא הוכתר על ידי מגזין 'טיים' הנחשב.
'גן השלושה' ממוקם במקום רגוע, יחסית, מבחינת איומים ביטחוניים בימים אלה, וזה באמת אחד המקומות המופלאים בארץ – במידה רבה בזכות הזרימה הקבועה של מים חיים וחמימים שהופכים אותו למהנה לביקור בכל ימות השנה.
את שטח גן השלושה חורץ מקטע של כ-500 מטרים מתוך ערוץ נחל 'עמל', בסמוך לקיבוץ ניר דוד ולמרגלות הגלבוע. מי הנחל נובעים בעין אֶלעָאסִי או, 'עין עמל' בצפון הרי שומרון ובמזרח הרי גלבוע, בספיקה 1,700 מטר קוב בשעה. לאורך חלק מנתיבם זורמים המים במקטע תת קרקעי שבו הם מחוממים לטמפרטורה של 28 מעלות, ושם הם גם סופחים מינרלים שמעלים את רמת המליחות שלהם.
במקטע הערוץ שעובר בתוך גן השלושה המים זורמים וממלאים בריכה גדולה עליונה וממנה ממשיכים הלאה וממלאים בריכה גדולה נוספת, תחתונה. בהמשך זורמים המים בערוץ עד שהם מתנקזים אל אפיק הירדן. בתקופה זאת של השנה, ועד לקראת האביב, הבריכה התחתונה מנוקזת, כלומר שאי אפשר לשחות בה, אבל אפשר להלך בתוכה וזה גם נחמד.
בנוסף לשינוי המדיניות לגבי מוזיקה ומנגלים – שנועדה בין השאר לצמצם מאוד את כמויות האשפה שנוצרה במקום – רשות הטבע והגנים החלה ליישם במקום מדיניות שמצמצמת את כמות הריסוס כנגד מזיקים, כדי להפוך את האתר ל"גן ירוק" מבחינה אקולוגית.
מה שלא השתנה, וגם מי שלא ביקר במקום הרבה זמן בוודאי זוכר לטובה, אלה השטחים רחבי הידיים של מדשאות מוריקות, וערוץ הנחל החביב שמימיו מפכים לאורך השטח ומעליו מתוחים גשרונים לרוב.
הגן עצמו נחנך ביום העצמאות של שנת 1958, וחמש שנים לאחר מכן נפתח בתחום קיבוץ ניר דוד הסמוך מוזיאון לארכיאולוגיה אזורית ים תיכונית. מוזיאון זה מזכיר לנו שאנחנו נמצאים באחד מחלקי הארץ המופלאים – בקעת בית שאן, והביקור בו יכול לעניין את כל בני המשפחה. מוזיאון הארכיאולוגיה מבוסס במידה רבה על התרומה שתרם בשנות ה-60 דן ליפשיץ, אספן יהודי שווייצרי, לקיבוץ ניר דוד, והיא כוללת אוסף נדיר של חפצי אמנות וכלים מהתקופות המצרית, הפרסית, היוונית והרומית. בנוסף מוצגים במוזיאון גם עתיקות ופריטים ארכיאולוגיים שנמצאו בבקעת בית שאן, חלקם מתוארכים לתקופת האבן וה"צעירים" בהם לתקופות המשנה והתלמוד.
בנוסף בשטח גן השלושה נבנה מיצג שמשחזר את ההתיישבות בארץ בתקופת המנדט הבריטי, ולא בכדי: קיבוץ ניר דוד (במקור 'תל עמל') הוקם בדצמבר 1936 והיה הראשון מבין ישובי "חומה ומגדל". במיצג מוצגים שלושה צריפי מגורים משוחזרים, צריף חדר האוכל והמטבח וכן מגדל תצפית, ולצידם חומת העץ הכפולה והמפורסמת שמולאה בחצץ כדי לספוג כדורי רובה.
המיצג ממחיש את תנאי החיים של החלוצים וכולל פריטי ריהוט ופריטים אישיים מאותה תקופה, והילדים יכולים להשתתף בפעילויות שונות ברוח התקופה, כמו כיבוס בגדים במי הנחל, תצפית ממרומי המגדל ומילוי סלים בחצץ. קבוצות שמתאמות את הביקור שלהן יכולות לצפות בסרטון קצר שמתאר את ימי פרעות 1936-39 במקום.
במורד הנחל ניצב שחזור אחר, של טחנת קמח שהופעלה על-ידי זרם המים בתקופה העות'מנית, וזו אחת מתוך שלוש מטחנות שפעלו לאורך האפיק במקטע זה.
אחד הממצאים הארכיאולוגים המעניינים ביותר הם השרידים של מה שככל הנראה היה "נָאוּמַכְיָה": עשר שורות מושבים שחצובים בסלע, וההשערה היא שהם שימשו בתקופה הרומית כחלק מ"תאטרון מים" מקום כינוס לקהל שבא לצפות בשחזור של קרבות ימיים היסטוריים, שחלקם היו עקובים מדם. זאת ה'נאומכיה' היחידה שהתגלתה עד היום בתחומי ארץ ישראל וארכיאולוגים מעריכים שבמקור היו בה כ-500 מושבים.
מי שפחות מתעניין בארכיאולוגיה או בהיסטוריה של ארץ ישראל יכול פשוט ליהנות משכשוך בפלג המים ובשתי בריכות המים החמימות יחסית, אשר הותאמו על-ידי רשות הטבע והגנים לרחצה ולשחייה.
משני צידי ערוץ הנחל צומחת צמחיית נחלים טבעית ומגוונת שכוללת קנה מצוי, טיון דביק, פטל קדוש ומלוח קיפח. יש גם צמחים ועצים שנשתלו וניטעו בגן, בהם עצי תאנה, חרוב, תמר וזית.
במימי הנחל חיים מיני דגים כמו אמנון, קרפיון וקיפון בורי, וגם חסרי חוליות כמו סרטן הנחלים ושחריר נחלים.
כדי לטייל בשטח הגן, ובפרט בחלק מן הערוץ של נחל עמל, מומלץ לנעול סנדלים ולהלך בתוך חוויה נהדרת, בתוך גן מטופח עם פינות מוצלות ושולחנות פיקניק לרוב. אגב, למרות שאסור – כאמור – להדליק אש ולצלות בשר על מנגל, מותר להדליק גזיות קטנות (עד חצי קילו גז) ולבשל קפה.
ההמלצה שלי: להגיע כמה שיותר מוקדם. המקום נפתח למינויי הרשות בשעה 0700, והחל בשעה 0800 לכלל הציבור. בדרך כלל, אפילו בימי שבת – מאוד רגוע בשעות הבוקר.
כך מגיעים: ב'וויז' – 'גן השלושה' או 'הסחנה'.
אין צורך ברישום מראש אך הכניסה למקום כרוכה בתשלום של בין 23 שקלים לילד ועד 46 שקלים למבוגר (יש הנחות לחיילים, סטודנטים ואזרחים ותיקים).
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
לקריאה נוספת:
טיול לסופ"ש: אל הגנים הנסתרים של סביון
טיול לסופ"ש: אל כביש 767 וערש הציונות
טיול לסופ"ש: אל הגבול שבין גן עדן לגיהינום
