Ad

וכרגיל, הנהג אשם: התאונה בכביש 31 לא תיחקר כראוי

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זמן קצר בלבד אחרי תאונת הדרכים שבה נהרגו אתמול שמונה נשים בכביש מספר 31, החלה להצטייר תמונה מוכרת: "הגורם האנושי" אשם בתאונה המחרידה, בעוד שכל האחראים על הבטיחות מצהירים שלא נפל כל פגם בהתנהלותם. וכמו תמיד, כאשר כולם עוסקים באשמת הנהג, אין מי שיעסוק במניעת התאונה הבאה

תאונת הדרכים הטרגית שאירעה אתמול (ג') בכביש מספר 31 מעלה שאלות קשות באשר לאופן שבו מתנהלים הגופים שאחראים על בטיחות בדרכים. החל מהחלטת משרד התחבורה להקים צוות חקירה פנימי ועד פרסום נתונים אודות עברו התעבורתי של נהג המשאית – כל הסימנים מעידים על כך ששוב יתברר ש"הגורם האנושי" אשם בתאונה, בעוד שהאחראים על הבטיחות במדינת ישראל יוכל להמשיך לספר לציבור שלא נפל כל פגם בהתנהלותם. הבעיה היא שכבר כעת נדמה שיש כמה פגמים מהותיים בהתנהלות המשטרה ומשרד התחבורה.

מה הסיפור של הליווי המשטרתי?
כפי שפורסם אמש באתר החדשות ynet, למשאית שפגעה באוטובוס היה ליווי משטרתי. כך גם הבהיר בא-כוחו של הנהג, עו"ד שי גלעד. במשטרה הסבירו שהליווי נועד לאבטח פעילות שנערכה נגד בנייה בלתי חוקית. אלא שסיבת הליווי אינה חשובה. אם המשטרה מלווה כלי רכב, חזקה עליה שתעשה זאת רק אם הנסיעה מתבצעת על-פי חוק. כל אפשרות אחרת מעלה חשש לפגם מהותי בהתנהלות המשטרה. האם יתכן שהנהלים של המשטרה אינם מנחים את השוטרים המלווים לוודא שהנהג וכלי הרכב מקיימים את הוראות החוק?

שאלה לא פחות חשובה כעת היא מי יבדוק את התנהלות המשטרה. צוות החקירה שהקים אגף התנועה יעסוק בבחינת האשמה של הנהגים המעורבים, וממילא לא ניתן לצפות ששוטרים (שאינם נמנים עם מחלקת חקירת שוטרים) יחקרו שוטרים אחרים. בנוסף, צוות בדיקה שהקים אתמול משרד התחבורה לעניין התאונה אינו נושא בסמכות רלוונטית לחקירת התנהלותה של המשטרה, ולכן גם מכיוון זה לא צפויה בשורה.

שאלות אלה רלוונטיות אך ורק אם אכן יתברר שהיה ליקוי כלשהו בהתנהלותו של הנהג, בין אם בנהיגתו ובין אם בתקינות המשאית שבה נהג. בשלב זה, וגם לאחר שכבר פורסם שהוא נחקר בחשד לגרימת מוות ברשלנות, עומדת לזכות הנהג חזקת החפות.

חזקת חפות, בשביל מה זה טוב?
שני פרטים פורסמו אתמול לידיעת הציבור אודות נהג המשאית: לחובתו נרשמו בעבר יותר מ-100 עבירות תנועה, ולאחר התאונה הוא נלקח לבדיקת שכרות. שני הפרטים האלה יעלו בדעתו של כל קורא סביר מסקנה אחת: הנהג הוא עבריין תנועה מועד, ואף יתכן שהיה שיכור בזמן התאונה.

כמו במקרים רבים קודמים, פרסום מספר העבירות של הנהג מעורר קשיים ותהיות. ראשית, גם אם צבר יותר מ-100 עבירות תנועה חמורות, יתכן שדווקא אתמול לא ביצע כל עבירה – ולכן עברו התעבורתי חסר משמעות בשלב זה. רק בעתיד, אם יועמד לדין ויימצא אשם בבית משפט, עשוי העבר התעבורתי להוות שיקול במסגרת שיקולי הענישה.

בנוסף, נהגים מקצועיים – ובעיקר נהגי משאיות – צוברים לעתים מספר רב של עבירות שאינן מעידות בהכרח על מסוכנות או נטייה לעבריינות חמורה. למשל, חלק מנהגי המשאיות צוברים לחובתם עבירות הנוגעות לתקינות מסמכים. אין באופי המנהלי של העבירות כדי להפוך אותן לרצויות או ראויות, אך חשוב לזכור שמספר העבירות לבדו אינו מלמד דבר על מסוכנתו של הנהג.

גם הפרסום בעניין בדיקת השכרות בעייתי, שכן פרסום שכזה עלול לגרום לציבור הרחב לחשוב שהבדיקה נערכה בגלל חשד שהנהג היה שיכור בזמן התאונה. אולם, בדיקת שכרות לנהגים שמעורבים בתאונות קטלניות היא נוהג נפוץ, ושוטרים דורשים בדיקה שכזו גם ללא קיומו של חשד סביר לשכרות. לכן, עצם ביצוע הבדיקה הוא לא יותר מהליך שגרתי, שאינו מעיד בהכרח על כך שהתקיים חשד שנהג המשאית היה שיכור או תחת השפעת משכרים.

משרד התחבורה חוקר את עצמו
בעקבות התאונה הטרגית, הקים מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, ועדת בדיקה מיוחדת בראשות המדען הראשי של המשרד, ד"ר שי סופר. על-פי הודעת המשרד, הוועדה "תחקור את נסיבות התאונה הקטלנית שאירעה בדרום".

תהייה ראשונה בעניין הודעת המשרד נוגעת לסמכותו של מנכ"ל משרד התחבורה להקים ועדת בדיקה. פקודת התעבורה קובעת כי הסמכות להורות על הקמת ועדת בירור או בדיקה היא בידיו של שר התחבורה. ללא הסמכה מפורשת מאת שר התחבורה, לא ברור מה הן הסמכויות של הוועדה שהקים מנכ"ל המשרד.

בעיה אחרת נוגעת לעצם ההחלטה של משרד התחבורה למנות ועדת בדיקה פנימית. "חקירת עומק" של תאונת דרכים חמורה, שנועדה לבדוק את מכלול הנסיבות שגרמו לתאונה, אמורה להתבצע בנפרד מהחקירה המשטרתית ובאופן עצמאי לחלוטין. בדיקה שכזו אמורה לבחון מגוון רחב של נושאים, ובהם נהלים של משרד התחבורה בכל הנוגע לבטיחות באתרי עבודה, סימון כבישים, מתן היתרים להובלת משאות והכשרת נהגים מקצועיים.

בגלל שחקירת עומק שכזו עשויה למצוא ליקויים בנהלים של משרד התחבורה, ההחלטה להקים ועדה פנימית – אשר בראשה עומד פקיד בכיר מטעם המשרד עצמו – עלולה ליצור ניגוד עניינים מובנה. כמו בכל מקרה שבו עלולה להתעורר בעיית ניגוד עניינים, הפתרון הראוי והמקובל במשפט המנהלי היא נטרול מראש של ניגוד העניינים: האם ועדה שמינה מנכ"ל משרד התחבורה צפויה למצוא כשלים בהתנהלות המשרד והעומדים בראשו? עצם החשש שהתשובה לכך היא שלילית, אמורה הייתה להוביל להקמת ועדה עצמאית ובלתי-תלויה.

הודעת משרד התחבורה מטרידה גם בגלל ההתעלמות המוחלטת של מנכ"ל המשרד מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. על-פי החלטת ממשלה מ-2006, הרשות לבטיחות היא הגוף העיקרי שאמור לערוך בישראל חקירת עומק של תאונות, וזאת מתוקף מעמדה כרשות סטטוטורית. לא פחות מ-10 חקירות שכאלה אמורה הרשות לבצע מדי שנה, אלא שמאז הקמתה ב-2007 ערכה הרשות חקירות ספורות בלבד, ובשנתיים האחרונות לא ביצעה אפילו חקירת עומק אחת.

ההחלטה של מנכ"ל משרד התחבורה להקים ועדה מטעם משרדו תוך התעלמות מהרשות לבטיחות, מדרדרת עוד יותר את מעמדה הירוד של הרשות. כל תפקידה בשנים האחרונות הוא לשמש "צינור" להעברת כספים ממשרד התחבורה לגופים שלישיים, כמו למשל רשויות מקומיות, וגם בכירי הרשות כבר מודים שהם אינם יעילים ואינם מוכרים כסמכות בתחום הבטיחות. ההחלטה שלא להטיל עליה את חקירת התאונה הטרגית בכביש 31, מקרבת את הרשות לקיצה – גם אם רק בפועל, ועוד לא באופן רשמי.

(תמונה מזירת התאונה: באדיבות דוברות מד"א)

  • Ad
  • Ad
  • Ad