ניסאן תשיק בחודש הבא בארה"ב את הדור השלישי של ליף – הדגם החשמלי הראשון בתולדותיה, ואחד מחלוצי המהפכה החשמלית בעולם, והפעם היא מרימה את דגל "מכונית העם" עם הבטחה לשווק את "המכונית החשמלית הכי פחות יקרה בארה"ב" – תחת תג מחיר נמוך מ-30 אלף דולר לגרסה הבסיסית.
היצע הגרסאות שיוצעו בארה"ב מתחיל עם גרסה שכוללת סוללת ליתיום-יון מקוררת נוזל עם תכולת אנרגיה של 75 קילוואט-שעה, מנוע שמספק 215 כוחות סוס לגלגלים הקדמיים וטווח מוצהר של כ-488 קילומטרים. גרסה זאת עולה שם 29,990 דולר בלבד.
לגרסת האבזור האמצעית יש טווח מעט יותר קצר – רק 463 קילומטרים ורשימת אבזור מפוארת יותר, ותג המחיר שלה – 34,230 דולר – נמוך כמעט ב-2,000 דולר מן הגרסה המקבילה לו בדור היוצא.
לגרסת האבזור המפוארת ביותר יש טווח מוצהר של 417 קילומטרים בלבד והיא עולה בארה"ב 39,000 דולר, אבל בהמשך תושק גם גרסה עוד יותר בסיסית ועוד יותר זולה – עם סוללה בעלת תכולת אנרגיה של 52 קוט"ש בלבד, ומנוע שיספק 174 כ"ס. או אז היא תיקח את תואר הדגם החשמלי הזול ביותר של ניסאן.
החידושים החשובים בדור השלישי כוללים ראשית לכל שיפור דרמטי, כמעט פי 4, של טווח הנסיעה, וגם טעינה מהירה בקצב של 150 קילוואט עם תקן הטעינה הצפון אמריקני ( NACS- שהוא גם התקן של טסלה). זה יאפשר לבעלי ליף בארה"ב לטעון את הרכב שלהם ב-20 אלף עמדות סופרצ'רג'ר של טסלה – יתרון עצום שלא היה בעבר, ולמלא סוללה שטעונה ב-10% עד ל-80% תוך כ-35 דקות.
החיסרון של ליף: היא תוצע עם הנעה קדמית בלבד, ללא אופציה להנעה כפולה.
עיצוב הדור השלישי של ליף הפך אותה מתצורת האצ'בק קומפקטית אך מגושמת לקרוסאובר נאה בתצורת קופה. דור זה בנוי על פלטפורמת CMF-EV שאותה היא חולקת עם ניסאן אריה ועם רנו מגאן E-Tech.
משינויי העיצוב המשמעותיים – גם החיצוניים וגם הפנימיים – אפשר להתרשם בתמונות הרשמיות של ניסאן, ולידיעה כללית צריך לומר שגם רשימת האבזור ארוכה כעת לפחות כמו כל אלה של המתחרות – בדגש על מערכות בטיחות מתקדמות.
ומה אצלנו, בישראל?
מעבר למחיר ולעיתוי, עקב אכילס המשמעותי ביותר של שני הדורות הראשונים של ליף בשוק הישראלי נבע מכך שהיא נבנתה עם סוללה בעלת מערכת קירור פאסיבית בלבד, שהסתמכה רק על קירור אוויר. פתרון טכני זה לא מתאים לאקלים הישראלי החם ובין השאר יוצר בלאי מואץ של הסוללה.
הבעיה הספציפית הזאת נפתרה, כאמור, עם המעבר לשימוש במערכת קירור מבוססת נוזל.
שוק הרכב החשמלי בישראל של שנת 2026 נשלט באופן כמעט מוחלט על-ידי יצרניות סיניות עם הבלחות קוריאניות וגרמניות, ועם טווחי מחירים הזויים שגרמו במידה רבה לעצירת מכירות וכעת מבקשים מוצא דרך מכבסת ה"אפס קילומטרים".
חברת קרסו מוטורס (שממתגת את עצמה כיום כ"פריסבי") מעולם לא הובילה שוק – ודאי לא בגזרת המחירים ובטח שלא עם ניסאן, וקשה לראות אותה "יורה לעצמה ברגל" ומתחרה בשלל המותגים האחרים שהיא מייבאת כיום.
אבל גם ניסאן של היום היא לא ניסאן של לפני כמה שנים אלא חברה במשבר, וזה יכול להפוך להזדמנות עבור השוק הישראלי. בשני הדורות הראשונים שלה ליף יובאה ארצה במספרים זעומים ולא נחלה אצלנו הצלחה. אבל זה היה לפני שיצרניות אחרות פתחו עבורה את הדלת וביססו אצלנו שוק יציב עם ביקושים ספציפיים. השילוב של כל אלה יחד יכול לפרוש בפני ליף שטיח אדום, במיוחד אם יצרנית הרכב תחליט לאמץ בישראל את מדיניות התמחור שלה לשוק האמריקני, או לפחות להמליץ על מדיניות כזאת.
בהשוואה בינלאומית של שמונה שווקים – ארה"ב, צרפת, איטליה, ספרד, אוסטרליה, יפן וקוריאה – נראה שניסאן אימצה מדיניות תמחור אגרסיבית שנועדה להשיב את ליף למרכז הזירה. בדיקה זאת מגלה שאנשי ניסאן בחרו להניח את הטיעונים לחדשנות, שכבר לא רלוונטיים כיום, ולהתמקד ב"תמורה לכסף" וביעילות – ואלה תכונות מאוד מוערכות בישראל.
האתגר של ניסאן הוא התזמון: במהלך השנה הקרובה יושקו באירופה לא מעט דגמים חדשים בטווח מחירים של 20,000-30,000 אירו, בהם פולקסווגן ID.Every 1, רנו טווינגו E-Tech וקופרה ראבל, שלא לדבר על דגמים סינים זולים.
ניסאן מתכננת להשיק את ליף באירופה בסוף הרבעון הראשון של השנה הבאה ואם קרסו מוטורס תצליח למצב אותה בישראל במחיר של כ-150,000 שקלים היא תוכל להציע כאן חלופה יפנית מאוד מאד מעניינת, ואפילו לעשות את זה עם דגם בעל מורשת חשובה לעידן החשמלי המודרני. מכונית כזאת יכולה לחגוג בשוק המוסדי ולפתוח עבור ניסאן את הדלת ל'אריה' המוגבהת והיוקרתית יותר למראה.
לקריאה נוספת:
ניסאן הורידה את המחיר של אריה החשמלית ב-10% בארה"ב ופספסה לגמרי את השוק הישראלי
ניסאן בהצהרה דרמטית: אנחנו עדיין עומדים
המכונית החשמלית הנמכרת ביותר ביפן עולה 52,000 שקלים
