Ad

האם Lightyear One יכולה להיות מכונית חשמלית אידאלית לישראל?

הסטארטאפ ההולנדי 'לייטייר' פיתח מכונית חשמלית עם תאים סולריים שיכולה לייצר חלק מן החשמל שלה בעצמה. חידוש אחר של לייטייר הוא מבנה הגיוס והבעלות בחברה.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

היום שבו מכוניות חשמליות יוכלו לייצר בעצמן את כל האנרגיה לה הן זקוקות לנסיעה ממושכת עדיין רחוק, אבל תחשבו על זה ככה: במשך 95% מן הזמן המכונית שלכם עומדת בחניה, לרוב תחת שמש קופחת, ולא עושה שום דבר חוץ מאשר להתחמם. אז מדוע לא לנצל את הזמן הזה כדי לאגור אנרגיה?

 

 

הרעיון להניע מכוניות באמצעות אנרגיה סולארית לא חדש: כבר לפני שני עשורים התקיימו מירוצים ואתגרי נסיעה של מכוניות כאלה, והם נמשכים ומתפתחים עד היום. אבל הסטארט אפ ההולנדי Lightyear לקח אותו צעד אחד קדימה עם Lightyear One – מכונית שלכל הפחות מבחינת העיצוב שלה משאירה את טסלה מאחור.
לפני כשבועיים הכריזו אנשי לייטייר על גיוס של 48 מיליון דולר, ולטענתם הם ינצלו את הסיבוב הזה כדי להעמיד מכונית נוסעת – ראשונה מסוגה – עוד לפני סוף השנה הנוכחית.

דגם One של לייטייר בנוי בתצורה של מכונית נוסעים שמיועדת לחמישה, וזו מונעת באמצעות ארבעה מנועים חשמליים נפרדים שמספקים "הנעה לכל הגלגלים" במובן הכי פשוט של מונח זה. הייחוד של מכונית זאת הוא כמובן פאנל סולארי גדול, בשטח של חמישה מטרים רבועים, שפרוש על הגג ועל מכסה המנוע.

את עיצובה של 'לייטייר וואן' אפשר היה להגדיר כ"עתידני", או לפחות כמו עיצוב שעד לפני עשור היה מתאים לסרטי מדע בדיוני, לולא הוא הפך יותר ויותר שכיח בימינו אפילו אצל יצרני מסה. מה שהופך אותו בולט ושונה הם הפאנלים הסולאריים הייחודיים, אבל שאר העיצוב מובן מאליו ושם דגש על אירודינמיות, עם גלגלים אחוריים מכוסים, פרופיל "טיפה" טיפוסי וזנב שנראה ממש כמו… זנב.

כל אלה מפחיתים כמובן את הגרר ותורמים ליעילות אירודינמית גבוהה אבל מה שעוד יותר חשוב לטובת חיסכון באנרגיה הוא משקל עצמי נמוך מאד של 1,300 קילוגרם בלבד – וזה נתון מרשים מאד עבור מכונית שסוחבת סוללה גדולה עם טווח נסיעה מרשים לא פחות של 725 קילומטרים. כמובן שאנחנו מדברים על נתון תיאורטי שתלוי לא מעט בכמות אנרגיית שמש שהמכונית תצליח לאגור.

בתנאים אופטימליים, כמו אלה שמאפיינים את שעות היום בישראל לאורך רוב ימות השנה, וכמובן גם במדינות רבות אחרות כמו דרום ארה"ב או דרום אירופה, או רוב שטחה של סין – אנרגיית השמש מוסיפה כ-12 קילומטרים של נסיעה בכל שעת תאורה. במילים אחרות, עבור מי שמשתמש במכנית לטווחי נסיעה קצרים, למשל נסיעה לעבודה, יכול סידור כזה להספיק לכ-80% מסך האנרגיה שנדרשת לתחבורה. כמובן שמי שיכולים לסמוך על השמש פטורים, לפחות חלקית, מן התלות בתשתית טעינה. מצד שני, לא כל הנוצץ זהב הוא, ונכון להיום 'לייטייר' עדיין לא חתומה על הסכמי ייצור עם אף ספקית משנה או קבלנית ביצוע לייצור סדרתי של המכונית.

את המסע של "שנת אור", כפי שאפשר לתרגם את שמה של היצרנית ההולנדית, החל היזם לקס הופנסלוט בשנת 2012, כאשר ייסד קבוצת מירוצים בתחום התחרויות הסולריות. המטרה הייתה התמודדות באמצעות מכונית בעלת חמישה מושבים ב"אתגר השמש העולמי" אשר מתקיים אחת לשנתיים באוסטרליה. באתגר זה נדרשים המשתתפים לעבור מרחק של כ-3,000 קילומטרים דרך האאוטבק האוסטרלי החל בעיר דרווין שבצפון היבשת ועד לאדלייד שבדרום אוסטרליה.

 

 

המיזם הוקם בסיוע אוניברסיטת איינדהובן והקבוצה התחרתה לראשונה בשנת 2013 וניצחה את הקטגוריה שלה באותה שנה ובשלוש התחרויות הבאות. 'לייטייר' הוקמה כבר אחרי התחרות השנייה, בשנת 2016, והיעד הנוכחי שלה הוא לספק עוד השנה 125 מכוניות ללקוחות שרשומים ברשימת ההמתנה. כאן גם נכנס לתמונה החידוש הנוסף של לייטייר, שבכלל לא קשור למכוניות או לאנרגיה אלא ליזמות.
כדי להקל על גיוס הון מציעה החברה לכל מי שמעוניין לרכוש את המכונית להפקיד 150,000 אירו, סכום ששקול למחיר של מכונית אחת, ולקבל תמורתו מניות בחברה. במועד המסירה של מכונית מוגמרת ישלם בעל המניות תמורתה במניות החברה.

עלות בעלות נמוכה

מחיר של 150,000 אירו למכונית הוא לא זול בכלל, במיוחד עבור מכונית שטרם נולדה, אבל באופן מפתיע אנשי לייטייר טוענים שמדובר במחיר משתלם ביותר. לטענתם – "עלות הבעלות הכוללת" (TCO) של המכונית נמוכה במיוחד, לפחות עבור מי שלא יזדקק לטעינה חיצונית. להערכתם, כאשר כוללים את כלל ההוצאות של בעל רכב על מכוניתו – רכישה, אחזקה, ירידת ערך ועלויות אנרגיה – עלות השימוש הממוצעת בלייטייר וואן תעמוד על פחות מ-20 סנט לקילומטר נסיעה.

נדגיש גם שטווח נסיעה של 725 קילומטרים "בין טעינות" נחשב עדיין לחריג לטובה בימינו, ואנשי לייטייר מעריכים שביום שמש אירופאי ממוצע הם יכולים לקבל מספיק אנרגיה עבור כ-60 קילומטרים של נסיעה – שזה יותר ממה שמקבלת מכונית היברידית-נטענת ממוצעת בטעינת הלילה שלה. מיותר לציין שמכונית שמונעת באמצעות אנרגיה סולרית לא רק שאיננה תלויה בתשתיות חשמל – היא גם לא מזהמת בכלל את הסביבה.

המהדורה הראשונה של מכוניות לייטייר וואן תכלול 946 מכוניות בלבד, והמספר הזה לא מקרי: "שנת אור" אחת היא המרחק שאותו עובר אור בריק (ואקום) במשך שנה אחת – 365.25 ימים של 24 שעות (שהם 8,766 שעות), וזה שווה ערך ל- 9,460,730,472,580.8 קילומטרים.

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad