האם הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים יוצאת לדרך? מקורות במשרד התחבורה אומרים כי משרד התחבורה מתכוון לפרסם בתוך שבועות ספורים מכרז לבחירת זכיין פרטי, שיקים ויפעיל מערך מבחני נהיגה מעשיים ("טסטים"). בכך יממש המשרד את איומו להפריט את מערך המבחנים המעשיים, שעלה לראשונה לפני יותר משנתיים.
אולם, הפרטת המבחנים המעשיים צפויה להיקלע לקשיים מיד עם צאתה לדרך. ועד בוחני הנהיגה הבהיר בשנתיים האחרונות – וביתר תוקף בשבועות האחרונים – כי בכוונתו להיאבק בכוונת משרד התחבורה להפריט את המבחנים. על-פי הערכות, ההסתדרות צפויה לתמוך במאבקם של הבוחנים, ובמידת הצורך אף להכריז על סכסוך עבודה במשק.
בנוסף, לתכנית ההפרטה יש התנגדות נחרצת בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהיא הוועדה שאחראית על תחום התחבורה. "כל עוד אני פה, אעמוד על רגליי האחוריות ואשתדל שכל הוועדה, קואליציה כאופוזיציה, תתנגד לבצע את ההפרטה", הצהיר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בדיון שערכה הוועדה בקיץ האחרון. "ואני מניח שכל חברי הוועדה מתנגדים להפרטה פעמיים – פעם אחת עניינית, ופעם שנייה, מכיוון שמדובר בנושא שזו חובתה של המדינה להוביל אותו".
ואכן, גם חברי הוועדה הנמנים עם הקואליציה הביעו התנגדות להפרטת המבחנים. "משרד התחבורה רוצה להפריט", תקפה ח"כ נורית קורן מסיעת הליכוד. "מה עושים כדי לקבל אישור של הציבור להפריט? לוחצים, לוחצים, לוחצים, לא מעבירים כספים, לא ממלאים תקנים, עושים הכל בכוונה כדי להפריט… אני חושבת שזה צריך להישאר במשרד התחבורה, כי אני רוצה שיהיה פה טוהר המידות".
הרמה של מי לא מספיק גבוהה?
המטרה המוצהרת של הפרטת המבחנים היא שיפור השירות לתלמידי הנהיגה והעלאת רמת המבחנים. "המטרה של (ה)מהלך, היא לשפר את השירות בצורה דרמטית", אמר לאחרונה בכיר באגף התקציבים במשרד האוצר, "ולתת שירות לילדים בצורה טובה יותר וגם לפקח בצורה טובה יותר על הבחינות".
ואכן, בשנים האחרונות מעלים במשרד התחבורה כמה טענות נגד מערך מבחני הנהיגה המעשיים – טענות שהן, בלשון המעטה, בעייתיות, שכן המערך נמצא תחת פיקוחו ואחריותו הבלעדית של המשרד. חמורה מכל היא הטענה שרמת המבחנים אינה גבוהה מספיק. "רמת הבחינה נמוכה", אמר סמנכ"ל המשרד, אבנר פלור, בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני כשנתיים. "אנחנו מאמינים שברגע שנעלה את רמת הבחינה גם רמת הוראת הנהיגה תעלה".
אלא שכלל לא ברור על מה מבסס פלור את הערכתו. למעשה, הנתונים של משרד התחבורה עצמו מצביעים על בעיה דווקא ברמת שיעורי הנהיגה – שגם הם נמצאים תחת פיקוחו ואחריותו של המשרד.
לפי נתונים שנחשפו לאחרונה, שיעור תלמידי הנהיגה שנכשלים במבחן המעשי הראשון גבוה פי כמה משיעור התלמידים שמצליחים במבחן. שיעור ההצלחה הגבוה ביותר נרשם במחוז תל אביב, שבו כ-28.4% בלבד מהתלמידים מצליחים במבחן הראשון, בעוד ששיעור ההצלחה הנמוך ביותר נרשם במחוז חיפה, עם שיעור הצלחה זעום של כ-13.9% בלבד.
לדברי ח"כ חמד עמאר, שיעור ההצלחה הזעום במבחן הראשון מעיד על בעיה חמורה בלימודי הנהיגה. "כשרוצים להגיש לטסט בחורה צעירה או בחור צעיר, לא יכול להיות שנתון של 13.9% עוברים בטסט הראשון. לא יכול להיות מצב כזה", אמר ח"כ עמאר בדיון של ועדת פניות הציבור לפני כחודשיים, "ואני רוצה לדעת איזה פיקוח יש על מורי נהיגה. האם הנושא הזה הוא רק כספי, איך לסחוט מאותם תלמידים?".
יותר תלמידים מצליחים, פחות כסף
הפרטת מבחני הנהיגה עלולה להביא לתוצאה הפוכה מזו הרצויה: ליזם פרטי, שעורך חישובים כלכליים בלבד, יהיה אינטרס לבצע מספר גדול ככל האפשר של מבחנים, וכתוצאה מכך עלולים יותר ויותר תלמידים להיכשל במבחני הנהיגה.
מנגד, העלאת שיעור תלמידי הנהיגה שמצליחים במבחן המעשי הראשון – באמצעות שיפור מערך לימודי הנהיגה – תשיג כמה מטרות, וזאת מבלי לממש את תכנית ההפרטה של משרד התחבורה. ראשית, מספר המבחנים השנתי שיידרשו בוחני הנהיגה לבצע יפחת משמעותית, וכתוצאה מכך יתקצר זמן ההמתנה של תלמידי הנהיגה למבחנים מעשיים.
שנית, הפחתת מספר המבחנים השנתי תאפשר להקצות זמן רב יותר לכל מבחן נהיגה מעשי, וכך תתאפשר גם העלאת רמתם המקצועית. ויתרון שלישי אך לא פחות חשוב הוא הפחתת יוקר המחיה: הקטנת מספר המבחנים שבהם נדרש לעמוד כל תלמיד תוזיל את תהליך קבלת רישיון הנהיגה, שמחירו כיום מגיע בממוצע ליותר מ-6,000 שקלים.
