מעבר לבריחה מאחריות, הדבר שמאפיין יותר מכל את הממשלה הנוכחית זאת ההקרבה של העתיד של מדינת ישראל ואזרחיה על מזבח ההישרדות והאילוצים הפוליטיים המיידיים.
יש שיטענו שהאבחנה הזאת לא חדשה, ושכל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים החליקו באותו מדרון ומאותן סיבות. קשה לטעון שהם טועים לגמרי, אבל מתי שהוא צריך לבחור בין להמשיך לעשות רע לבין להתחיל לעשות טוב.
בחירה רציונלית בנציגים של כולנו לכנסת הבאה צריכה להעדיף את מי שמציגים את הסיכוי הטוב ביותר להעביר את המדינה אל אפיקים שמבססים את העתיד החברתי והכלכלי של המדינה – וצריך לבחון את זה לא בדיבורים והבטחות אלא בתוכניות ישימות ומעשיות (שכרגע עדיין לא הוצגו על-ידי אף פוליטיקאי מאף מחנה).
צריך לזכור שאנחנו תקועים בעומסי התנועה הגדולים ביותר בהיסטוריה שלנו ומאויימים על-ידי רמת הסיכון הגדולה ביותר להיפגע בתאונה ב-20 השנים האחרונות בגלל שהממשלות הקודמות, והנוכחית, לא פעלו כדי שלא נגיע למצב הזה, ודוגמה פשוטה לאופן שבו הממשלה הנוכחית הורסת את העתיד התחבורתי שלנו היא ריסוק מנהלת ההקמה של פרויקט ה'מטרו' בידי שרת התחבורה מירי רגב.
על פי פרסומים השבוע – כל אנשי המקצוע במינהלת המטרו פרשו ונותרו בה רק 4 עובדי מנהלה, תחילת הפעילות של המטרו – פרויקט התשתית הגדול בתולדות ישראל – נדחתה משנת 2034 לכל הפחות לשנת 2040, ומבקר המדינה התריע שעיכובים אלה גורמים לנו לנזק של עשרות מיליארדי שקלים.
בינתיים – ב-18 בינואר השנה אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להסדרת תחבורה שיתופית המכונה "חוק אובר", ושלושה ימים לאחר מכן עברה ההצעה בקריאה טרומית בכנסת. "חוק אובר" יוצר קטגוריה חדשה של "מפעיל תחבורה טכנולוגי" שתאפשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום באמצעות אפליקציות. יש שטוענים שמטרת החוק – אשר נדחה במשך שנים על גבי שנים על ידי מספר ממשלות – נועד להכשיר את הפעילות הלא חוקית של "דרייברים" בחברה החרדית, אותם נהגים בשכר שכיום עובדים "בשחור".
כדי לנטרל את ההתנגדות של נהגי מוניות בעלי רישיונות הפעלה "מספרים ירוקים" מובטחת חבילת פיצויים שמוערכת ב-4 מיליארד ש"ח שתקצה פיצוי בהיקף של כ-200,000 ש"ח לכל בעל רישיון.
ביום שני השבוע דווח שטסלה קיבלה אישור להשתתף בניסויי נהיגה אוטונומית בישראל, אם כי מדובר בניסוי, לא בהפעלה מסחרית, ובאופן עקרוני טסלה לא ממוקדת כרגע יתר על המידה בשירותי הסעה אוטונומיים בתשלום.
אלא שבמקום שהממשלה תציג חזון כולל ומפורט לעתיד התחבורה בישראל, שממנו ייגזרו החלטות כמו שתי אלה – בינתיים קיבלנו השבוע עוד אפליקציה פרטית שנועדה לאפשר שימוש בשירותי ה"דרייברים" החרדים.
ובזמן שממשלת ישראל לא מתפקדת ולא מקדמת תכנון של עתיד התחבורה בישראל, הכריזה השבוע חברת 'ווימו', שמפעילה מוניות רובוטיות, על השלמת גיוס של 16 מיליארד דולר כדי לקדם פרישה של מוניות רובוטיות ב-20 ערים נוספות ברחבי העולם, בהן גם לונדון.
מדובר בגיוס הון בהיקף חסר תקדים לתחום הניידות האוטונומית, אשר כמעט משלש את הערך של וויימו ומציב אותה הרחק לפני כל המתחרות שלה, בתוך כדי איתות לפיו הטכנולוגיה עברה משלב המו"פ לשלב מסחור מאסיבי.
לאחר יותר מעשור של ניסויים הופכת חברת אלפבית, החברה האם של וויימו וגם של גוגל – את המוניות הרובוטיות לעסק כלכלי. סבב הגיוס החדש הוא הדלק שיאפשר לה לפרוש את שירותי הניידות שלה ברחבי העולם.
צי המוניות הרובוטיות של וויימו פועל כבר בהפעלה מסחרית במספר ערים ברחבי ארה"ב וכבר צבר יותר מ-204 מיליון קילומטרים של נהיגה אוטונומית. בכל שבוע מסיע הצי נוכחי יותר מ-400,000 נסיעות בתשלום, ומאז היציאה לדרך כבר בוצעו יותר מ-20 מיליון נסיעות כאלה. מוניות רובוטיות זקוקות למערך נרחב של שירותים לוגיסטיים שכולל מוסכים, תחזוקה, שירותי מחשוב, ניווט ומיפוי, אמצעי אבטחה ובטיחות ומעל הכל – מעורבות רגולטורית וסיוע ממשלתי להסרת חסמים.
האם ממשלה שלא מסוגלת לאכוף את החוק כלפי נהגים שנוהגים בלי ביטוח ולא מפעילים מונה או מספקים קבלות, ולא מסוגלת להתגבר על כך שאלפי נהגי מוניות התפקדו למפלגה כזאת או אחרת – תצליח לתכנן את האופן שבו מוניות רובוטיות יועילו לתחבורה ולאזרחים בישראל?
מה צריך לשקול, ומי יעשה את זה?
הבטיחות של משתמשי הדרך ושל נוסעי המוניות הרובוטיות היא עדיין הנושא הטעון ביותר בכל מה שקשור להפעלת כלי רכב אוטונומיים בעולם, אם כי במבחן התוצאה – חיי אזרחים ושלומם הם לא שיקול מרכזי שהממשלה הנוכחית שוקלת.
הטענה של ווימו היא שכלי רכב אוטונומיים עדיפים על נהגים אנושיים מבחינת רמת הבטיחות שהם מספקים. כאמור – לא נראה ששיפור או פגיעה בבטיחות משנים לממשלה הנוכחית ויעידו על כך מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות בישראל בשלוש השנים האחרונות. מה כן יכול לשנות? כסף – מעל או מתחת לשולחן.
כדי להעריך את הסיכוי שממשלת ישראל תציג תוכנית לשילוב של רכב אוטונומי בתחבורה צריך למצוא את הגורמים שירוויחו מכך כלכלית וזה לא נאמר בציניות או בהתלהבות אלא מתוך כאב וניסיון חיים. הכסף (ולמען הדיוק – אינטרסים כלכליים) יקבע לא רק את הקצב שבו מדינת ישראל תאמץ או תתעכב עם שילוב רכב אוטונומי מסחרי בתחבורה שלנו אלא אפילו את שורות הסיכום של דוחות מקצועיים או חצי מקצועיים שיוגשו לעיון הכנסת.
כיום וויימו היא הספקית המערבית החשובה ביותר של שירותי ניידות אוטונומיים שצריך לקחת ברצינות, ובימים שבהם סין תומכת באויבים שלנו ואוסרת על חברות סיניות לעשות כאן עסקים צריך לקוות שאף אחד לא ישקול ברצינות הפעלת שירותי ניידות סינים שיצלמו ללא הרף את הרחובות שלנו, את העוברים והשבים ואת המשתמשים. טסלה לא מציעה שירות מסחרי רציני והמתמודדות האחרות הן (עדיין ובינתיים) מה שנשאר מ'קרוז' של ג'נרל מוטורס ויונדאי, והפעילות ש'אמזון' מקדמת.
במצב כזה, הנחיתה של וויימו בלונדון היא נקודת מפנה היסטורית שיכולה לקרב אותה אל המשינה שנחשבה עד לפני כמה שנים ל"אומת הסטארט-אפ" ואפילו למוקד חשוב בתחום האוטו-טק.
לונדון, עם נהגים שרגילים לנהוג בכיוון ההפוך, התרבות המוטורית הוותיקה בעולם, וכוח אלקטורלי עצום של נהגי מוניות גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית – עשויה להיות מקרה מבחן מרתק שכולנו נוכל ללמוד ממנו – בבחינת "אם הם יצליחו שם הם יכולים להצליח בכל מקום".
לקריאה נוספת:
מערכת הרכב השנואה ביותר בדרך לפח האשפה של ההיסטוריה: תם עידן ה-Start-Stop
פולקסווגן וטויוטה מפרקות מכוניות כדי להוזיל חלקים לרכב משומש: האם זה סוף עידן הפירוקיות הפיראטיות?
