Ad

גם הולך רגל יכול להיות נהג שיכור?

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מתנדב חשב שראה רוכב קטנוע מתחמק ממחסום שבו נערכו בדיקות שכרות. לאחר מרדף רגלי קצר, נעצר חשוד ובבדיקת שכרות נמצא שיכור. אלא שבית המשפט לתעבורה בתל-אביב לא מצא שגרסתו נסתרה: "הגעתי למקום כהולך רגל, ונתפסתי כהולך רגל"

ב-4 באוקטובר, בשעה שתיים לפנות בוקר, הבחין מתנדב במשטרה ברוכב קטנוע אשר התקרב למחסום שבו נערכו בדיקות שכרות לנהגים, ברחוב הרכבת בתל-אביב. המתנדב הבחין ברוכב ממרחק של כ-50 מטרים וסימן לו לעצור, אך זה פנה ימינה ונכנס לחנייה סמוכה. המתנדב דלק אחרי הרוכב, תוך שהוא שומר לטענתו על קשר עין רצוף.

המתנדב הצליח בסופו של דבר לסגור את המרחק, ועצר את מי שהיה חשוד בהיותו רוכב הקטנוע. אלא שהחשוד היה ללא קסדה בזמן שנעצר, ומיד ניסה להסביר למתנדב כי כלל לא רכב על קטנוע. "(החשוד טען) שלא נהג כלל, אלא הלך ברגל", צוטט החשוד בדו"ח הפעולה שהכין המתנדב.

ההסברים לא עזרו, והמתנדב החליט לבצע בדיקת שכרות לחשוד. יש לציין כי "הרוכב החשוד" כלל לא הסתיר את העובדה שצרך אלכוהול, והודה בפני המתנדב ששתה יין לבן. "מפי הנאשם נדף ריח קל של אלכוהול", נכתב בדו"ח הפעולה של המתנדב, "התנהגותו הייתה עליזה, המבחן ההליכה על הקו הוא לא הצמיד עקב לאגודל (כך במקור, ש.ה) ובמבחן הבאת אצבע לאף (הוא) השתמש ביד הלא נכונה".

התנהגותו העליזה של "הרוכב החשוד" עלתה לו ביוקר. לאחר בדיקה באמצעות מכשיר הנשיפון, נערכה לו בדיקה באמצעות מכשיר "הינשוף", ובעקבות תוצאת הבדיקה (310 מיקרו-גרם אלכוהול) הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

כתב האישום שהוגש נגד "הרוכב החשוד" לא הרשים את סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה בתל-אביב, ישראל ויטלסון. "מנסיבות המקרה עולה כי מדובר באירוע שהתחולל בשעת ליל מאוחרת, ומבלי שמתואר בכתב האישום – או בכל מקום אחר – (מה היה) מצב הראות והתאורה", כתב השופט בפסק הדין שבו זיכה את הרוכב מהאשמה שיוחסה לו. "המרחק שבין מקום (ה)מחסום ועמידת המתנדב לבין מקום נסיעת הנאשם לכאורה, והעובדה שהמתנדב עיכב את הנאשם כשהקסדה איננה ברשותו, מעלה את המחשבה כי יתכן והמתנדב היה עלול לטעות בזיהוי הולך הרגל".

בהמשך אף מציין השופט ויטלסון כי לא מצא סיבה לפסול את גרסת "הרוכב החשוד", שאף הביא עד הגנה מטעמו, שסיפר בבית המשפט כי הלך ברגל עם הנאשם זמן קצר לפני שזה נעצר. "גרסת הנאשם… הייתה עקבית ויציבה מהרגע הראשון שבו פגש את השוטר רושם הדו"ח", הבהיר השופט בפסק הדין. "לטעמי, לא נתגלו סתירות מהותיות בגרסתו".

לאור כל זאת, זוכה "הרוכב החשוד" מהאשמה. "במשפט הפלילי עסקינן", סיכם השופט את פסק הדין. "הראיות צריכות להיות ברורות, חד-משמעיות, בהיקף הנדרש, (ו)מספיקות להצביע מעל לכל ספק סביר על אשמתו של הנאשם. לא זה המקרה כאן".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad