בשבוע שעבר הגיש עורך הדין עידן איידן בקשת אישור לתביעה ייצוגית כנגד חברת 'מכשירי תנועה', יבואנית סוזוקי לישראל בשם מי שבחרו בדגמי סוזוקי עם מערכת "היברידית מתונה" כרכב צמוד ממקום עבודתם. תביעה זאת היא המהלך האחרון, לפי שעה, בסאגה מרתקת שחושפת מספר טרלולים אופייניים למנטליות ישראלית שמתחכמת שלא לצורך, ובעיקר לחולשת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה.
לכשעצמה, בקשת האישור החדשה מבוססת רובה ככולה על פסק דין חדש של בית המשפט העליון אשר דחה עתירה של יבואנית סוזוקי כנגד רשות המיסים לאחר שזו קבעה שהטכנולוגיה בעלת השם המטעה "היברידית-מתונה" לא זכאית להטבות מס שהוענקו (גם זאת בטעות) למכוניות היברידיות בישראל.
הטענה העניינית בתביעה החדשה היא שכל עובד שמקבל רכב צמוד מקום עבודתו ובחר במכונית היברידית-קלה מתוצרת סוזוקי עשה זאת מפני שציפה להטבות מס שמסתכמות באלפי שקלים בשנה. עובדים אלה נאלצים כעת לשלם את המס הנוסף מכיסם – ומכאן הנזק הכספי שסוזוקי ויבואניה לישראל נתבעים לשאת בו.
שתי שאלות הליבה בסיפור הזה הן "מה זאת מכונית היברידית" ו"מהי טכנולוגיה שראויה להטבת מס", ולשתיהן יש תשובות פשוטות שהיו יכולות להיות מוכרעות אם גורמי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה היו קצת יותר… מקצועיים.
בהגדרה הרחבה ביותר, "מכונית היברידית" מונעת באמצעות שתי מערכות הנעה, והרעיון המסדר הוא לאסוף את האנרגיה שמתבזבזת על בלימת הרכב ולהשתמש בחלקה כדי לסייע למנוע הבעירה וכך לחסוך בדלק ובזיהום אוויר.
בראשית ימי הטכנולוגיה הזאת (בגלגול המודרני שלה) הציגו טויוטה והונדה שתי גישות לרעיון ההיברידי. הגישה של הונדה הייתה מערכת פשוטה מאוד עם חיבור ישיר לגל ההינע, והגישה של טויוטה הייתה מערכת מורכבת יותר עם מנוע חשמלי נפרד שמסוגל להניע את המכונית באופן עצמאי במהירויות נמוכות למרחק של קילומטרים בודדים. לימים הונדה זנחה את הפתרון המקורי שלה ורוב המערכות ההיברידיות בעולם התכנסו לתצורות שונות של השיטה של טויוטה, ובמקביל – בעיקר כדי לענות על זינוק בצריכת החשמל של מערכות נוחות שנוספו לכלי רכב – באו לעולם מערכות שאוספות את אנרגיית הבלימה כדי להגדיל את כושר ייצור החשמל של הרכב.
החטא הקדמון של משרד האוצר
"רפורמת המיסוי הירוק" בישראל, שיצאה לדרך בשנת 2005 ואושרה סופית בשנת 2009, הייתה המהלך המקיף ביותר אי פעם לרפורמה יסודית של מבנה המס על כלי רכב בישראל, ובזכות תכנון קפדני היא הצליחה לשפר את הבטיחות של כלי רכב בישראל ולצמצם את זיהום האוויר ותצרוכת הדלק שלהם. הרפורמה לא הייתה מושלמת והכשל הבסיסי ביותר שלה נבע מכך שמצד אחד היא קבעה, בצדק, את עיקרון "המזהם – משלם" – כלומר מדרגות מס מותאמות לרמות הזיהום מן הרכב, אך מצד שני העניקה הטבות מס לא מוצדקות ל"טכנולוגיות ינוקא" בלי קשר לתוצאה, כלומר לכמות הזיהום שמיוחסת להן.
באותן שנים קשה היה לחזות את מהפכת הרכב החשמלי ולמעט טויוטה כמעט אף יצרנית אחרת שיוצגה בישראל לא ייצרה מכוניות היברידיות מלאות ולא זכתה להטבת מס, אבל הבעיה הגדולה באמת היא שהמתווה המקורי לא כלל מנגנון היזון-חוזר שיכול היה לשפר אותו במהלך השנים.
חמור מכך: במשך 13 השנים האחרונות כמעט שלא בוצעה במשרד האוצר אף עבודה מקצועית (ולכל הפחות לא פורסמה כזאת) שנועדה לבחון את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הרכב ואת האופן שבו צריך לעודד או לחסום טכנולוגיות כאלה או אחרות – והתוצאה היא שאנחנו תקועים עם מתווה שנולד לפני מהפכת הרכב החשמלי ובלי שום חזון לשנים הבאות.
ישראבלוף זה כאן
סוזוקי היא אחת מבין מספר יצרניות רכב אשר עד לשלב מאוחר יחסית בחרו שלא להשקיע בפיתוח מערכות היברידיות או ברכב חשמלי, וכדי לשפר, ולו במעט, את תצרוכת הדלק של חלק מן הדגמים שלה היא הוסיפה להם מערכת "היברידית קלה". 'מכשירי תנועה', יבואנית סוזוקי לישראל, סיווגה את המכוניות האלה כמכוניות היברידיות וזאת למרות שהן לא יכולות לנוע בכוח החשמל בלבד. יצרניות ויבואניות רכב אחרות לא ביצעו את התעלול הזה, אבל זה לא גרם לאנשי משרד התחבורה או לאנשי רשות המיסים להרים גבה – אולי מפני שהיכולת המקצועית שלהם מוגבלת.
בשנת 2021 הגישו עורכי הדין צחי פיסטל, עדי ערמן ויאמן מסאלחה תביעה ייצוגית כנגד 'מכשירי תנועה' בטענה – למעשה – להונאת צרכנים. בתביעה נטען שהיבואנית מטעה הטעיה חמורה את לקוחותיה בכך שהיא "משווקת את כל מגוון דגמי הרכבים הפרטיים של סוזוקי כרכבים היברידיים הגם שבפועל אינם ראויים להגדרה מעוותת זאת… מכירתם כרכבים היברידיים אינה אלה הטעיה צרכנית מכוונת ומתוזמנת היטב". כראיות לטענתם צרפו התובעים שלל פרסומים של 'מכשירי תנועה' שבה מוצגים הדגמים השונים של סוזוקי כ"היברידים" – וזאת במקום להדגיש שמדובר למעשה במערכת "מתונה" שתרומתה לחיסכון בדלק שולית ביחס למערכת היברידית אמיתית.
במקום להתפשר החליטו יבואני סוזוקי להיאבק בתביעה ולהגיע לשלבי ההוכחות, אבל נראה שלנוכח ההתפתחויות הם נכנסו לאחרונה למהלך גישור במטרה להגיע לפשרה.
למרבה המבוכה, התביעה הייצוגית הזאת לא העירה אף אחד במשרדי האוצר או התחבורה ואף פקיד שם לא התעניין בטובת הציבור, טובת בעלי הרכב או בטובת המדינה. מי שכן פעל הם אותם שלושה עורכי דין, יחד עם עו"ד מתן גרפינקל, שהגישו תביעה ייצוגית נוספת – והפעם כנגד רשות המיסים. תביעה זאת הוגשה בשם בעלי רכב אחרים, למשל סקודה, שגם במכוניות שלהם מותקנת מערכת היברידית-מתונה אבל הם לא מקבלים את אותה הטבת מס כמו מי שנוהגים בסוזוקי.
מותר להניח שהמהלך הזה נועד לנער את אנשי האוצר ובכל מקרה זה פגע במטרה הזאת: אנשי רשות המיסים הגיבו לתביעה בטענה (המשונה, יש לומר) שסיווג כלי הרכב כהיברידי נקבע על-ידי יבואנית הרכב (!) במהלך תהליך הרישום שלו במערכות המידע של משרד התחבורה…
שימו לב לאבסורד: אנשי האוצר לא לקחו אחריות על-כך שבמו ידיהם הם יצרו לקונה חוקית ולא הגדירו בדרך ברורה וחד משמעית מהי טכנולוגיה היברידית שזכאית להטבות מס, ותחת זאת הם מפילים את האשמה על הפרוצדורה.
מכל מקום, החלק השני בתגובת רשות המיסים הוא שהם "גילו טעות", ושהם מתקנים אותה על-ידי שלילה עתידית של הטבת המס מכל רכבי סוזוקי: באפריל 2023 פרסמה רשות המיסים הודעה לפיה "בבדיקה שנערכה בעקבות (התביעה הייצוגית – ג.מ.) התברר כי מספר דגמי רכבים… סווגו כרכב היברידי וזכו להפחתה בשווי השימוש ברכב למרות שבפועל אינם עומדים בהגדרת 'רכב משולב מנוע'… ולפיכך אינם זכאים להפחתה בשווי שימוש ברכב. על מנת לאפשר למעסיקים ולעובדים שהדגמים האמורים הועמדו לרשותם להיערך, הרינו להודיע כי אי- מתן ההפחתה… יוחל מיום 1.1.2024. עד למועד זה החישוב של שווי השימוש לא ישתנה".
בשלב זה יכלו יבואני סוזוקי לקפל את הזנב ולסגת, אבל מותר להניח שהם חששו מהפסד בהליך הראשון: קביעת רשות המיסים מחזקת את הטענה שמכשירי תנועה "מתחו את החבל" כאשר הגדירו את המכוניות של סוזוקי כ"היברידיות". תגובת מכשירי תנועה, בשנה שעברה, הייתה הגשת עתירה כנגד רשות המיסים בדרישה לבטל את הביטול ולהחזיר הטבה ליושנה.
הגם שמבחינה מקצועית וציבורית אין מקום להטבת מס כלשהי למכוניות עם מערכות היברידיות-מתונות (ולשיטתנו אין מקום להטבה לאף סוג של מערכת היברידית) – אי אפשר לפסול את אחת הטענות העקרוניות של מכשירי תנועה. לשיטתם, הניסוח התחבירי של הוראות החוק מתייחס אל "מנוע חשמלי אשר יכול לפעול יחד עם מנוע הבוכנה כאמור או במקומו לצורך הנעת הרכב", כלומר שמדובר ב"דרישות חלופיות". ברשות המיסים, לעומת זאת, טוענים שמדובר בדרישות מצטברות, כלומר שמכונית תיחשב "היברידית" לצורך הטבת מס רק אם המנוע החשמלי שלה מסוגל להניע אותה גם כאשר מנוע הבעירה לא פועל.
בית המשפט הגבוה לצדק בחן את תכלית החוק, ולא רק את הנוסח העילג שלו, וקיבל את עמדת רשות המיסים תוך שהוא מגלגל את יבואנית סוזוקי מן המדרגות אבל פוסק לחובתה הוצאות צנועות בלבד – ללמדך שהטענה שלה לא מצוצה מן האצבע.
מי אתם שבחרתם בסוזוקי כרכב צמוד?
בעוד שהתביעה המקורית כנגד מכשירי תנועה, לגבי הטעיית צרכנים, עדיין מתנהלת, התביעה החדשה מבוססת רובה ככולה על הנוסח הברור והרהוט של פסק דינו של שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב.
על פניו, גם דרישת הפיצוי החדשה פשוטה וברורה: יבואני סוזוקי מכרו לציבור את המכוניות של סוזוקי כ"היברידיות" והם גם מי שסיווגו אותן ככאלה במחשבי רשות הרישוי, חברות שמעניקות לעובדים שלהן כלי רכב צמודים קנו או חכרו מכוניות כאלה מתוך הבנה שהן זכאיות להטבות מס, ומרגע שההטבה הזאת נשללה – מישהו צריך לשאת בעלות הנזק.
מה שחסר בנוסח בקשת האישור החדשה הוא הגדרה מדויקת של קבוצת הנפגעים ושל גובה הנזק שנגרם לכל אחד מהם. ובאמת, מי אתם מקבלי רכב צמוד ממקום העבודה שבחרתם בסוזוקי עם מערכת היברידית-מתונה? התביעה אמנם הוגשה בשם אחד כזה, אבל כמה נפגעים נוספים כאלה יש?
כאמור – לאחר החלטת רשות המיסים ופסיקת בג"צ נותרו כרגע שני הליכים תלויים ועומדים, ובשניהם נדרש פיצוי בשם בעלי סוזוקי. הדרישה הראשונה היא לכלל בעלי הרכב – ונטען בה שהם הוטעו לחשוב שמדובר בדגמים חסכוניים בדלק, והאחרת מיוחדת למקבלי רכב צמוד ממקום העבודה שכעת צריכים להחליט אם להחליף רכב או לשלם יותר.
בשונה מתביעות אחרות שאנחנו מסקרים כאן – אף בעל רכב לא נתקע כרגע עם מכוניתו בגלל תקלה או נדרש לשלם סכומי כסף הזויים תמורת תיקונים או חלקים מקולקלים: המחלוקת היא כספית בלבד, ולכן גם לא דחופה.
השאלה היסודית היא שאלת "ישראבלוף": האם מכשירי תנועה "הלכו קרוב לקצה" ורק מתחו את ההגדרות ב"שיטת מצליח", או שהם רימו ביודעין את הציבור ואת הרשויות. מה שהכי מטריד בפרשה הזאת זה חוסר המקצועיות של הרשויות, שכרגיל פועל לרעת הציבור.
יש לכם רכב צמוד מתוצרת סוזוקי עם מערכת היברידית מתונה? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
תגידו שלום לג'ימני: סוזוקי מפסיקה לשווק מספק דגמי מפתח באירופה
רמאים נמאסתם: גם טויוטה, הונדה ומאזדה מצאו שלדים בארונות שלהן
אילו מותגי רכב לא ישרדו עד לעשור הבא?
