Ad

אשמים עד שתוכח חפותכם

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רפורמת הענישה שמקדמים שר התחבורה וסגניתו תחייב נאשמים לשלם קנס כתנאי למשפט הוגן. חברי ועדת הכלכלה לא מתרגשים

באמצע פברואר התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בהצעת חוק שצפויה להשפיע על חיי כל אחד מאיתנו יותר מאשר מרבית הצעות החוק שעוברות בכנסת ישראל מדי שנה: "הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה מספר 112 ". מדובר ברפורמת ענישה על עבירות תנועה אשר אושרה על-ידי הממשלה כבר בשנה שעברה, ולכאורה נועדה להחמיר את הענישה של עברייני תנועה "מועדים", כלומר מי שמבצעים מספר רב של עבירות תנועה.

בפועל, רפורמה זו טומנת בחובה גם כמה מן הצעדים המקוממים ביותר שיכולה ממשלה לקדם, ובעיקר אלה שנועדו למנוע מנאשמים להגן על עצמם בבית משפט. אם תאושר הצעת החוק יידרש כל נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה, ויבקש להישפט, להפקיד "דמי ערבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה שביצע. במלים אחרות, למרות שכל מי שחי בארץ גדל על העקרון שנאשם זכאי עד אשר הוכחה אשמתו – במקרה הזה כל נאשם הוא ראשית לכל אשם, ויידרש לשלם מראש את הקנס שנגזר עליו – אלא אם יצליח להוכיח את חפותו.

סעיף אחר ברפורמה הזו מטיל "עודף ענישה" על מי שהעז לטעון לחפותו והורשע בסופו של דבר בבית המשפט: הקנס שיוטל עליו לאחר הרשעה יהיה לפחות כפול מזה שנקבע במקור לעבירה.
לדוגמא, אם תתפסו על עבירת מהירות שהקנס בגינה 1,000 ש"ח, ותבקשו להישפט, בית משפט יחויב להטיל עליכם קנס של לפחות 2,000 שקלים.

הסיבה הרשמית לשני סעיפים אלה היא "הקלת העומס בבתי המשפט לתעבורה" – עומס שנחשב לחריג אפילו במערכת המשפט הישראלית אשר סובלת ממילא מעומס רב, אך השאלה היא האם זהו הפתרון הראוי והחוקתי?

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חווה ראובני, הסבירה לחברי ועדת הכלכלה את מטרת הסעיף: "אנחנו רוצים לתת תמריצים שליליים ותמריצים חיוביים, שלא להגיש בקשות להישפט. התמריצים השליליים הם לקבוע קנס מינימום כפול… תמריץ שלילי נוסף הוא נושא ההפקדה מראש. כיוון שמצאנו שיש הרבה בקשות להישפט, שמטרתן רק לדחות את מועד התשלום, אז קודם כל – תשלם".

מה שאומר למעשה שר התחבורה, באמצעות עו"ד ראובני, וסגנית השר אשר מקדמת את הרפורמה, הוא שאם שוטר מאשים נהג שביצע עבירת תנועה, מבחינת משרד התחבורה אותו נהג אשם אלא אם תוכח חפותו.
אפשר גם לנסח את הדברים בגוף שני כדי להבהיר אותם לקוראי שורות אלה: אם אתה , הקורא, מואשם על-ידי שוטר שביצעת עבירה – מבחינת שר התחבורה שלך אתה אשם, אלא אם תשלם קנס כדי שתקבל אפשרות להישפט, ואם תפסיד במשפט תיאלץ לשלם כפל קנס.

שני סעיפים אלה עלולים להשפיע באופן דרמטי ולא סביר על כל אחד מאזרחי המדינה הנוהגים, היות שכאשר מעל לראש מרחף איום בקנס כפול, והדרך לבית המשפט חסומה באמצעות דרישה לתשלום מראש של "דמי ערבון", רבים צפויים לוותר על זכותם הבסיסית והחוקתית להישפט.

מה שלכאורה נועד להקשות על עברינים סדרתיים פוגע יותר מכל באזרחים נורמטיביים: כחצי מיליון נהגים מורשעים מדי שנה בישראל בביצוע עבירת תנועה – כמעט אחד מכל חמישה נהגים בישראל. רבים מהם, ואולי רובם המוחלט, הם אזרחים נורמטיביים ולא "עבריינים מועדים".

לא מיותר להדגיש גם שהערמת קשיים כלכליים בדרכו של נהג אל בית המשפט תפגע יותר מכל בשכבות החלשות, מי שידו אינה משגת לשכור את שירותיו של עורך-דין, או לשלם מראש את הקנס, או לקחת סיכון של תשלום כפל קנס.

"אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט", ניסה להסביר לחברי ועדת הכלכלה יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, "כאשר אנחנו אומרים לו – הייתה לך 'פריבילגיה' לשלם קנס מסוים ובכך לשכוח מהעניין, ובכך להודות ולשאת בעונש, אבל אם תרצה להישפט תצטרך לשאת בעונש מראש, ורק לאחר מכן שערי בתי המשפט ייפתחו לפניך, (ו)אם תורשע – יוכפל עונשך".

עו"ד ראובני, מצידה, ניסתה להרגיע את חברי הכנסת (המעטים) שהגיעו לדיון. לדבריה, נהג שיבקש להישפט ויזוכה, יקבל בחזרה את הקנס ששילם – בתוספת ריבית והצמדה.

עו"ד אתי בנדלר – היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ומי שלעתים רבות ניצבת כחיץ אחרון בין טובת הציבור וגחמות משרדי הממשלה, אמרה בדיון: "כבר אומר לאדוני שיש לי הרבה מאוד הערות להצעה הזאת", אמרה ליו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן. "אני חושבת שיש בו תקדימים מאוד מסוכנים".

כאשר נשאלה האם בתחומי משפט אחרים נהוגה דרישה לתשלום "דמי ערבון" כתנאי להישפט, ענתה עו"ד בנדלר "אני לא מכירה תקדים משפטי כזה. לדעתי, זה (הדרישה לתשלום מיידי של קנס כתנאי להישפט, ש.ה) לראשונה נקבע בחקיקה". ובהמשך, למי מחברי הוועדה שהתקשה להבין את דעתה, הבהירה היועצת המשפטית כי "אני מתנגדת לסעיף שמטיל חובה להפקיד את הקנס כתנאי לבקשה להישפט".

למרבה הצער, חברי ועדת הכלכלה לא גילו עניין רב בדבריה של עו"ד בנדלר או ברפורמת הענישה של משרדי המשפטים והתחבורה. מלבד ח"כ ברוורמן, שנכח בחלק מהדיון, הגיעו אל אולם הוועדה רק שני חברי כנסת נוספים – משה פייגלין ותמר זנדברג. ובמקום להתמקד בתקדים המסוכן עליו מדברת עו"ד בנדלר הקדישו את רוב הדיון לסוגיית הקנביס הרפואי.

  • Ad
  • Ad
  • Ad