חברת האנרגיה ההולנדית הענקית 'של' (ובשמה המלא Royal Dutch Shell), אשר עסקי הליבה שלה נובעים מתעשיית קידוחי הנפט, זיקוקו ומכירתו, וגם עסקיה האחרים קשורים ברובם לתחומי האנרגיה, מקדמת את עידן המכונית החשמלית וצפויה להתקין עמדות לטעינת רכב חשמלי ברשת תחנות הדלק הממותגות שלה.
אנשי החברה לא הודיעו עדיין בכמה מתוך כאלף תחנות הדלק שלה יותקנו עמדות לטעינה מהירה, ומי תהיה חברת התשתית שתבצע את הקמת הרשת, אבל מקורות בחברה הכריזו על-כך שהפרויקט ייצא לדרך כבר בחודשים הקרובים. ההערכה היא שבשלבים הראשונים עיקר הדגש יהיה על התקנת עמדות טעינה בתחנות עירוניות ופרבריות, בין השאר מכיוון שרוב צי הרכב החשמלי הקיים מופעל כרגע באזורים כאלה.
'של' נחשבת לרשת חזקה במדינות שונות במערב אירופה ובמיוחד בהולנד ובבריטניה, שתי המדינות שבהן היא מתכננת להתחיל את פרישת עמדות הטעינה.
בשונה מכפי שאפשר לחשוב למקרא הכותרת, הרציונל המסחרי של 'של' לא נובע ככל הנראה מן החשש שמכוניות חשמליות יחליפו במהרה את המכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית. זה אמנם יקרה, אבל לא בקצב שצריך להחסיר כבר היום שעות שינה בקרב מנהלי חברות האנרגיה.
התקנת עמדות טעינה מצמצמת את אחד המכשולים הקריטיים מפני מעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים, שהוא פרישתה של רשת טעינה, ולכן הפרויקט הזה מחזק חד משמעית את האלטרנטיבה לכלי רכב שצורכים בנזין וסולר ונראה כמו "יריה ברגל" למי שמוכר דלק. אלא שלחברת 'של' צומחים שני יתרונות מן העשייה הזאת והראשון, הפחות חשוב, מבניהם, הוא שיפור התדמית הציבורית ו"מירוק" המצפון.
מה שהרבה יותר חשוב, ויש בו יתרון כלכלי ניכר, הוא שבשונה מתדלוק רגיל אשר אורך דקות ספורות – טעינת רכב חשמלי אורכת בין 20 דקות לחצי שעה (בטעינה מהירה).
משך זמן כזה מעודד את בעל הרכב החשמלי להיכנס את "חנות הנוחות" של תחנת הדלק ולהשאיר בה כסף – בין אם מספר מעות תמורת קפה ובין אם סכומים גדולים יותר בעבור רכישת מוצרים ושירותים שונים.
הנחת עבודה הגיונית נוספת היא שרשת של נקודות טעינה לרכב חשמלי תוקם בדרך זאת או אחרת על-ידי יזמים פרטיים ויוזמות ממשלתיות בין אם תחנות דלק יהיו מעורבות בכך או לא.
בעוד שהקמת עמדות לאחר שרשתות כאלה כבר ייפרשו תיאלץ את חברות הדלק להתמודד מול תחרות קיימת – פרישתן מבעוד מועד עשויה לצמצם את המוטיבציה הכלכלית של מתחרים פוטנציאליים להיכנס לתחום הזה מלכתחילה.
'של' אינה חברת הנפט הראשונה שנכנסת לפרויקט כזה – קדמו לה 'טוטאל' הצרפתית וחברת Eni האיטלקית, אולם בשני המקרים מדובר עדיין בפרויקטים בקנה מידה קטן יחסית.
במקביל לפרויקט רשת הטעינה עוסקת חברת 'של' גם בפיתוח תחליפי דלק אחרים והיא שותפה במיזם של קבוצת חברות שמקים בגרמניה רשת של 400 נקודות תדלוק בגז מימן.
גוף חוץ ממשלתי שנקרא "הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה", אשר שם לו למטרה לצמצם את השימוש בדלק מאובנים ולעודד מעבר לתחליפי דלק, מעריך שהיקף צי כלי הרכב החשמליים בעולם צפוי לקפוץ מכ-1.3 מיליון כלי רכב בסיכום שנת 2015 אל יותר מ-30 מיליון בשנת 2025 ול-150 מיליון בשנת 2040. זינוק מרשים כזה, אם אכן יתקיים, אמנם יפחית את הביקוש לנפט בכ-1.3 מיליון חביות ליום בשנת 2040, אבל גם אז, 23 שנים מהיום, עדיין יהיה מדובר רק בנתח קטנטן משימוש חזוי בכ-96 מיליון חביות נפט ביום.
אנליסטים שונים ברחבי העולם צופים גידול קבוע בתפוצת המכוניות החשמליות במהלך חמש השנים הקרובות, אולם עיקר הקפיצה בשימוש בכלי רכב כאלה תגיע, להערכתם, בעשור שבין 2020 ל-2030.
