סוף הקיץ היא התקופה החמה בשטח, תרתי משמע, כאשר נוחתים הדגמים העדכניים של שנת הדגם החדשה. לאחרונה התוודענו ורכבנו על דגמי 2020 של ק.ט.מ, כשאחריהם הגיעו ארצה הדגמים העדכניים של שרקו. הפעם זה תורם של דגמי 2020 של הוסקוורנה המציגה השנה שישה דגמים מתחדשים ודגם אחד חדש לחלוטין. בגזרת הדו-פעימתיים הוצגו ה-TE250i, TE300i המשודרגים, כשגולת הכותרת הוא TE150i החדש והמוזרק. בגזרת מרובעי הפעימות הוצגו משפחת ה-FE בנפחי 250 ,350 ,450 ו-501 סמ”ק, כשהאחרון שבהם היה היחיד שנעדר מההשקה המקומית.
האירוע נערך בסניף עופר אבניר במודיעין, שממנו רק צריך לחצות את הכביש ולהיכנס אל השטח. אל הרכיבה הצטרפה סנדרה גומז, אלופת העולם בטריאל וגם האישה הראשונה שסיימה את מירוץ הרומניאקס הקשוח בגרסתו המקצוענית. זו תמיד חוויה לראות מה המקצוענים, ובמקרה הזה, מקצוענית יכולים לסחוט מאופנועי סטוק.
תכל’ס, מה חדש?
כידוע, הוסקוורנה שייכת בגלגולה האחרון לק.ט.מ, וכפועל יוצא דגמי שני המותגים חולקים את אותו בסיס וטכנולוגיה והם כמעט זהים. ההבדל העיקרי טמון במבנה המתלה האחורי השונה לעומת ה- PDS המסורתי של ק.ט.מ, לצד הבדלים נוספים בעיצוב, תנוחת הרכיבה וכיול המנוע.
כמו סמארטפון שמשתכלל מגרסה לגרסה ומכיל עוד ועוד פרטים, כך הוסקוורנה משדרגים את הכלים בהדרגה שנה אחר שנה. עיצובית ניתן להבחין שהשנה ישנו סליפ-און מקורי מושחר וקייס ברונזה נאה. משם ממשיכים עם פיצ’רים שימושיים כמו מגיני רדיאטור מובנים מפלסטיק קשיח ושלדת זנב מאסיבית וקלה עם נקודות אחיזה. האופנועים במצב התצוגה הם מוצר כמעט מושלם, ונדרש רק מעט למגן ולהתאים אישית כדי להגיע ממש לשלמות. לדוגמא, הייתי מעדיף מגני ידיים סגורים, להתקין מגן סעפת בדו”פים ומגן חום על סעפת הפליטה במרובעי הפעימות. אבל זה באמת זניח ונתון לשיקול אישי של כל רוכב. עם זאת, מה שנראה לי יותר משמעותי הוא מבנה רגלית הבלם האחורי ש”אבדה” לי פעמים רבות, ואני חושב שכדאי להחליף את מדרס הרגלית לאחד גדול יותר.
מעבר לעדכונים עיצוביים מבורכים, דגמי הוסקוורנה 2020 מתהדרים בשלושה שינויים עיקריים לכלל הדגמים אותם ירגיש כל רוכב והם המשמעותיים לדעתי. השנה, עקב עיצוב מחדש של שלדת הזנב והכיסא וחידוש מערכת הלינק בבולם האחורי, המושב נמוך יותר ב-2 ס”מ ללא פגיעה במרווח הגחון. בשורה מצוינת לכל מוגבלי הגובה. בנוסף, מערכת המתלים תוצרת WP עם ה-xplor הקדמי וה-xact האחורי קיבלה כיול מחודש שבעקבותיו אופי פעולת הבולמים מרגיש בבסיס רך עוד יותר מבעבר, כשכעת ניתן לנצל כמעט את מלוא מהלך העבודה לטובת רכיבה טכנית איטית גם בלי להביא את האופנוע לנקודות קיצון. השינוי החשוב השלישי הוא בהנדסת האנוש. הפלסטיקה החדשה, מושב הרוכב החדש והשלדה החדשה ממקמים את הרוכב בתנוחת רכיבה מוצלחת המשפרת את תחושת השליטה. אז אחרי שהתמקמנו על האוכף, אפשר להניע ולצאת לדרך.
על ארבע פעימות
נקודת אור מדליקה הוא ה-FE250, מרובע הפעימות הקטן של הוסקוורנה התגלה ככלי מרגש ונשלט שאיפשר לי לרכוב בסינגלים ובשבילים עם הרבה גז וזה תמיד כיף. המנוע חי ותגובתי כבר בתחתית קשת הסל”ד. במעלה הקשת האופנוע דוחף והוא לא פראייר בכלל כשהרגשתי עליו מהיר ומדויק. בלימת המנוע מתונה וזה עוזר לו להיות אופנוע נעים ולא מעייף.
FE350 מוכר משנות הדגם הקודמות כאופנוע וורסטילי שרוקח מתכון מוצלח של משקל וכוח התגלה דווקא כפחות מאוזן מבעבר. בלימת המנוע חזקה מאוד ובסל”ד הנמוך האופנוע הרגיש אנמי. רק כשהגז נפתח והסל”ד עולה משמעותית פתאום יוצאת ממנו החיה, והאופנוע מפרגן במנות גדושות של פאן. ב-FE350, כמו גם ב-FE250, כיול הבולמים החדש נותן אותותיו. מהלך הבולם מרגיש רך עוד יותר מאשר בשנים האחרונות. במהירויות נמוכות המאפיינות רכיבה טכנית התחושה נעימה וזה הקל על הזרימה ברכיבה. כשהמהירות עלתה ואחרי נחיתה מקפיצת דרופ עצרתי להקשיח את שיכוך ההחזרה כדי לקבל את הביטחון חזרה. באופן כללי עדכון עבודת הבולמים דורש הסתגלות קצרה, לאחר התאמה בסיסית תמצאו את הכיול החדש יעיל וחיובי.
דווקא ה-FE450 שבגלל נפחו כבר נתפס כפחות רלוונטי לאנדורו התחבר לי לידיים בטבעיות ודחף אותי לחוליגניזם ולאדרנלין. המרובע הגדול החמיא לי בכוחו הבלתי נגמר שמגיע מעמידה ועד הטיסה בשבילים. המהירות בה הוא מטפס בסל”ד מרשימה, ומי שלא חייב ללעוס סלעים כל רכיבה יכול להרגיש עליו רענן ובבית. בספיישל האופנוע הזה דינאמי וזורם ואם כבר דיברנו קודם על איזון אז כאן מדובר במכונה מאוזנת להפליא.
זה המקום להזכיר גם את בקרת האחיזה בהם מצוידים דגמי הארבע פעימות, יחד עם שתי מפות הצתה אותן ניתן לנתק ולשנות תוך כדי רכיבה בלחיצת כפתור מהכידון. ההבדל בין המפות מורגש מאוד, ומערכת בקרת האחיזה התגלתה כפלא במקומות בהם האחיזה לא בשיאה. בפועל, חוץ מלטפס דרדרות יותר בקלות, המערכת מאפשרת לרכוב מהר מהרגיל כשמפותל ומפורר וגם כשממש מנסים קשה להיכנס להחלקה. טכנולוגיה שמתורגמת לכיף.
ועל שתי פעימות
צמד הדו”פים הבכירים בנפחי 250 ו-300 סמ”ק הם תחנות כוח מטריפות חושים. מבחינת מנוע, בדומה לק.ט.מ זה אופנוע דו”פ ברמה הכי גבוהה. המנוע עובד חלק, תגובות המצערת יותר מיידיות וגם כשנראה לכם שאתם מכירים יש מצב שתופתעו. באופן מעניין, הם דווקא מרגישים מעט קשיחים ממרובעי הפעימות מבחינת התנהגות וגיהוץ הקרקע. בקיצור, כלים למקצוענים.
את הממתק האמיתי שמרנו לסוף. TE150i הוא כאמור דגם חדש לחלוטין לשנת 2020 והוא דו-פעימתי מוזרק עם מתנע חשמלי האמור למלא את החלל שהשאיר מאז סוף 2016 ה-TE125. כמו בדגם המקביל של ק.ט.מ, הרעיון היה ליצור פלטפורמה לרוכבים המעוניינים באופנוע קל משקל, קטן מימדים ובעל אופי דו”פי לא מאיים והתוצאה הסופית מעניינת.
ה-TE150i בדומה לשאר ליין הדגמים של הוסקוורנה מרגיש קטן. משהו בארגונומיה יגרום גם לישראלי הממוצע לחוש על האופנועים כאיש גדול. המשקל הנמוך (99.6 ק”ג עם נוזלים וללא דלק) מחמיא לרוכב בהפלקות האופנוע מצד לצד, או בהשפעה של עבודת הגוף על האופנוע. התחושה היא זריזות וצייתנות. בניגוד לדו”פים 125, ה-150 מספק בשר גם בסל”ד נמוך והוא מפיק הרבה פאן כי ניתן לנגן עליו בטורים גבוהים ועדיין להיות בשליטה. מנגד, חסר קצת עוקץ באופן שבו מספק המנוע את מירב כוחות הסוס. אני חושש שרוכבים שיימצאו אותו כמו כפפה ליד בתחילת הדרך ימצו אותו די מהר, אבל עד אז הוא יהיה כלי מצוין להקניית היסודות.
חם בשטח
אופנועי האנדורו של הוסקוורנה לשנת 2020 נראים ומרגישים ברמה הגבוהה ביותר, ורכיבת ההתרשמות הקצרה שערכנו על כל דגם השאירה חותם חיובי. ההאסקים החדשים מעוצבים, מתוכננים ועובדים כדי לעזור לכם לרכוב טוב יותר.
בשוק הצפוף והתחרותי של אופנועי האנדורו יש להוסקוונה את הנישה המבוססת שלה, כשעבור הלקוחות מציע היבואן ערך מוסף בדמות מרכז האכסנה בסניף מודיעין על כל שרותיו הנלווים. את החבילה משלים תמחור נוח באופן יחסי, כשעד סוף השנה הלועזית מוצעים כלל דגמי 2020 במחירי דגמי 2019 עד לסוף השנה, כשכל רוכש מקבל גם חבילת אבזור לבחירה בשווי 2500 ש”ח. בנוסף, 25 הרוכשים הראשונים יקבלו גם שלושה חודשי מנוי לאכסנה בסניף עופר אבניר במודיעין. בינואר צפוי מחיר הדגמים לעלות בכ-3,000-4,000 בהתאם לכל דגם, אך הם עדין צפויים להיות זולי בכמה אלפי שקלים מדגמי ק.ט.מ המקבילים.
