פריצת דרך מרגשת לחברת REE הישראלית, ולאוטו-טק הישראלי בכלל: חברת 'הינו', יצרנית המשאיות הגדולה ביותר ביפן ואחת הגדולות בעולם, מציגה כעת בתערוכת טוקיו אב-טיפוס שמבוסס על הטכנולוגיה של החברה, אשר אולי לא המציאה את הגלגל אבל בהחלט שינתה באופן דרמטי את הדרך שבה משתמשים בו.
REE היא חברה שהוקמה על-ידי דניאל בראל ואבישי סרדס אשר ייסדו בשנת 2011 סטארטאפ ישראלי מרתק אחר – חברת 'סופטוויל' (SofWheel) אשר באמת "המציאה מחדש את הגלגל". מאז כבר גייסה 'סופטוויל' עשרות מיליוני דולרים והציגה יישומים שונים ומעניינים של הטכנולוגיה שלה. בחודש יולי השנה, לאחר חודשים ארוכים של פיתוח, חשפה REE לראשונה את הטכנולוגיה הפטנטית שלה, וכעבור כחודשיים אף הציגה אותה באופן פומבי בתערוכת המכוניות הבינלאומית של פרנקפורט. החידוש, בתערוכת טוקיו, הוא שמי שמציגה את הטכנולוגיה באמצעות אב טיפוס שנושא את הסמל שלה היא יצרנית המשאיות המובילה ביפן.
REE מנצלת את הפשטות הייחודית למנועים חשמליים ולהעברת הכח שלהם, והינדסה את מה שנראה כמו מערכת מופלאה, פשוטה, ויפה מאד לעין של מכלולים שרובם ממוקם בתוך הגלגלים, במקביל ל"הינדוס-מחדש" של מערכת המתלים. התוצאה היא כלי רכב יעילים מאד מבחינת המרחב הפנימי שלהם, שבהם מרוכזים לא רק מכלולי ההנעה, אלא גם מערכת ההיגוי, בתוך הגלגלים ובסביבתם הקרובה. REE היא ממש לא החברה הראשונה שמציגה מנועים חשמליים בתוך גלגלים, וקדמו לה חברות ענק כמו מישלן ואחרות. אבל בפתרון של REE יש כמה אלמנטים ממש מרגשים, והראשון בהם הוא שהוא מגיע מישראל – מדינה שאמנם התברכה בכישרון אנושי עצום שמתבטא ברמת חדשנות ויצירתיות אדירה בהי-טק, אבל אין לה מסורת של ייצור רכב או הנדסת רכב.
הדבר המרגש הנוסף, כאמור, הוא שהטכנולוגיה של REE נבחרה על-ידי 'הינו', יצרנית משאיות ששייכת לקבוצת 'טויוטה' היפנית, ומעתה היא מככבת באב-טיפוס למשאית 6X6 (כלומר משאית עם שישה גלגלים שכולם מניעים אותה) אשר נקרא FlatFormer. הטכנולוגיה, אשר כאמור נחשפה לראשונה באופן פומבי בדרך הזאת, תוצג החל ממחר גם בכנס התחבורה החכמה של המינהלת לתחליפי דלקים בתל-אביב.
ככל שנרצה לתאר כאן את הטכנולוגיה נראה שלא נוכל לעשות עבודה טובה ומדויקת כמו שמדגימה אילוסטרציית הוידאו של החברה. לכן מומלץ מאד לראות אותה, ולשים לב בעיקר לכך שלאב הטיפוס של רכב ה-6×6 של 'הינו' יש שני צמדים של גלגלים אחוריים קטנים, וצמד גלגלים קדמיים גדולים מאד (באופן יחסי להם). כל הגלגלים מונעים, אם כי כל צמד אחורי מונע באמצעות מנוע חשמלי בודד. הגלגלים הקדמיים כוללים גם את מערכת ההיגוי, והאחוריים מסודרים בצמד על גבי מתלה פטנטי מגניב ברמות.
היתרון המובן מאליו של מנועים חשמליים שממוקמים בתוך הגלגלים ומהווים חלק אינטגרלי מהם הוא שכך מוקטנת המסה הבלתי משוככת אשר פוגעת ביכולת הדינמית של כלי רכב. לפתרון כזה יש ערך רב במיוחד במכוניות מירוץ, כמובן, אבל גם במשאיות שנושאות מטען רב. משאיות גם נהנות מן הנפח הנוסף שמשתחרר כתוצאה מ"מחיקת" הנפח שנדרש לאחסנת מערכת הנעה קונבנציונלית, והוא יכול לשמש בהן כדי להעמיס מטען נוסף ולייעל כל נסיעה בהן.
כמו ברוב כלי הרכב בעולם, מערכת הבלימה משולבת גם היא בתוך מכלולי הגלגלים, ועוד פתרון מגניב הוא שגם מערכת ההפעלה (הממוחשבת) של כל גלגל שוכנת בתוך העסק הזה. המתלה האחורי, כאמור, נראה מגניב במיוחד מפני שהוא מאורגן בדרך שונה מאד מן המקובל. לא רק שצמד הגלגלים האחוריים ממוקם על-גבי זרוע אחת, בולם הזעזועים שלהם מותקן בצורה אופקית, ולא אנכית כמקובל, והתוצאה היא עיצוב מאד קומפקטי שחוסך מקום ומפנה נפח העמסה נוסף. וזה לא הכל: מערכות הנעה חשמליות הן ממילא הרבה יותר פשוטות ואמינות ממערכות הנעה קונבנציונליות, אבל כמו כל מערכת מכאנית גם הן מתקלקלות במוקדם או במאוחר. היתרון במקרה הזה הוא שתחזוקת המערכת, כולל גם החלפת הרכיבים בשלמותם, נראית הרבה יותר קלה לביצוע ומהירה – וגם לכך יש ערך עצום עבור מפעילי רכב כבד (ובספורט מוטורי).
'הינו' לא הסתפקה בהצגת הטכנולוגיה של REE ובהדמיה שהיא צרפה לתערוכת טוקיו היא מראה כיצד לקח אב הטיפוס שלה את הקונספט הזה והצמיד אותו לשילדה מסוג חדש לגמרי, ושונה מאד מכל מה שמוכר לנו מעולם המשאיות. שילדה זאת, מתאפיינת במסבך לא קונבנציונלי של חלקים נושאי עומס שיוצר שלד כמעט "ביולוגי". במקרה הזה לשילדה יש חשיבות מיוחדת לא רק מפני שהיא שטוחה לגמרי ולא רק בגלל ההנדסה נושאת-העומס שלה, אלא בעיקר מכיוון שבתוכה שתולה מערכת אגירת האנרגיה של המשאית (אב הטיפוס, כמובן), ובעתיד יהיה אפשר לכלול בתוכה גם תא דלק מימני. בכך מדגימה 'הינו' את היתרון העצום של שילדה שטוחה לגמרי שמכילה בתוכה את כל מכלולי ההנעה ואגירת האנרגיה.
אלא שאנשי 'הינו' לא הסתפקו בזה: בסרטון ההדמיה שלהם הם "משתוללים" לגמרי ומפנטזים על עולמות עתידיים ומרתקים שבהם השילדה יכולה להיות מיוצרת (לפחות תיאורטית) באמצעות הדפסת תלת מימד תעשייתית, וכך גם סוגים שונים של מרכבים שיורכבו עליה, לפי דרישות הלקוחות. באופן טבעי, משאיות עתידיות כאלה יהיו אוטונומיות, לכן גם לא תידרש "קבינה" לנהג, והן יהיו גמישות באופן בלתי רגיל לנשיאת סוגים שונים ומשונים של מטענים.
כאמור, אפשר יהיה להתרשם מן הטכנולוגיה של REE בתצוגה שלה בכנס "תחבורה חכמה" (הכנס הבינלאומי השנתי לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה) אשר ייפתח מחר בתל-אביב.
The post הפיתוח הישראלי שהמציא מחדש את הגלגלים – מעכשיו במשאית מתוצרת 'הינו' היפנית appeared first on The move.
