בתום שש שעות וחצי של דיון שנערך היום (ה’) בוועדת הכספים, ולמרות המלצה חד משמעית של הייעוץ המשפטי לכנסת, החליט יו”ר הועדה, ח”כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) להמשיך בשבוע הבא לדון ב”חוק מס הגודש” ולא להחריג אותו מחוק ההסדרים.
עם זאת, למעט ח”כ אביר קארה (ימינה), שאינו חבר בוועדת הכספים, כמעט כל חברי הכנסת שנכחו בדיון הביעו השתאות על-כך שמשרד האוצר כלל בנוסח החוק גם מיסוי של כלים דו-גלגליים, וזאת למרות שמדובר בפתרון לגודש ולא במה שיוצר אותו. יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), אמר ש”הנושא של הרכב הדו-גלגלי מעורר הרבה מאוד שאלות”, וביקש מאנשי האוצר “להצדיק” את החלטתם לכלול אותו בנוסח החוק. חברי כנסת נוספים, בהם משה גפני (יהדות התורה, לשעבר יו”ר הוועדה), ינון אזולאי (ש”ס), אימאן חטיב (רע”מ), נעמה לזימי (עבודה), אופיר פז (ליכוד), אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת), בצלאל סמוטריץ’ (הציונות הדתית), ואפילו ולדימיר בילאק (יש עתיד) אשר מצדד בהטלת מס גודש – טענו שהמס לא צריך לחול על כלים דו-גלגליים שמהווים פתרון לבעיית הגודש.
אגב, חלק מחברי הכנסת קיבלו לפני הדיון פניות מנציגי איגוד לשכות המסחר, שמייצג את סקציית האופנועים, בנושא המס, אחרים נחשפו לכתבות בכלי התקשורת, והיו גם מספר חברי כנסת שקיבלו, ואף השיבו, לכמה עשרות מיילים שקיבלו מרוכבי דו-גלגלי בבקשה להוצא את מס הגודש מחוק ההסדרים, או לפחות לבטל את המיסוי על דו-גלגלי.
הדיון בוועדת הכספים נמשך ברציפות משעה 10:00 ועד 13:00 ולאחר הפסקה בת שעה התחדש בין 14:00 ועד ל-16:30. בעוד שהחלק הראשון התאפיין בהשתתפות ערה של 6 מתוך 11 חברי הוועדה ועוד חמישה ח”כים נוספים, דווקא החלק השני, שבו הוצגו התוכנית והסברי האוצר, התאפיין בנוכחות דלה יותר. ייתכן שהפער נובע מכך שחלק מן הח”כים פרסמו הודעות לעיתונות אודות הדיון עוד לפני החלק השני, החשוב יותר מבחינה מקצועית, ולא חשו צורך להיות נוכחים בדיון.
עמדת משרד האוצר, כפי שהוצגה בחלק השני, היא שמס הגודש צריך להיות מוטל כפתרון חרום לצמצום בעיה שגורמת למשק נזק של 15-20 מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מאובדן שעות עבודה ועלויות חיצוניות כמו זיהום אוויר. עמדת האוצר היא שיש להטיל את המס באופן מהיר ככל שאפשר כדי לבטא את העלויות האלה למשק. נציגי האוצר טענו שסך הגביה המוערכת ממס הגודש צפוי להגיע לכ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, וכל הסכום – כך הבטיחו – יושקע בתחבורה ציבורית.
מנגד, ח”כ בצלאל סמוטריץ’, תיאר תוך פחות מ-20 דקות רבים מן הכשלים של החוק המוצע, בין השאר לנוכח ניסיון של כ-10 חודשים כשר תחבורה. בשונה מכמה חברי כנסת אחרים, שהשתדלו לצבוע כל טיעון בצבעים פוליטיים עזים, ח”כ סמוטריץ’ התמקד בטיעונים ענייניים. בין השאר הוא הדגים כיצד גרם החיפזון של העברת מודל אגרת הגודש מאחריות משרד התחבורה למשרד האוצר לניצול לרעה של תוכנית טובה, כדבריו. “כאשר לוקחים דבר טוב ועושים אותו גרוע”, אמר סמוטריץ’, “מקבלים מצב שבו לפי נוסח החוק כלי רכב שמשמשים לחירום והצלה אינם פטורים מתשלום מס”.
מצד שני, סמוטריץ’ – כמו רוב חברי הכנסת שנכחו בדיון – הסכים שמדובר בעקרון נכון “אשר נועד ליצור הבניה התנהגותית ולהרגיל את האוכלוסייה שלא להשתמש ברכב פרטי. אלא שזה חוק יותר מידי חשוב מכדי לחוקק אותו בחיפזון ולהפוך אותו לדבר מה הרסני”. סמוטריץ’ התייחס למצגת של אנשי משרד התחבורה, אשר אמנם לא התייחסו לתוכנית אגרת הגודש שנהגתה בעשור האחרון במשרד עצמו, אך הבטיחו השקעות חסרות תקדים בתחבורה ציבורית בחומש הבא, ואמר: “החלת המס היא אירוע קבוע. כל השאר נזיל“.
סמוטריץ’ קיבל ואף שיבח את הכוונות ואת התוכניות של משרד התחבורה ליצור אלטרנטיבות טובות לשימוש במכוניות, וזאת על-ידי חיזוק תחבורה ציבורית מסילתית ובאמצעות אוטובוסים, אך הזכיר שבין התוכניות – שאמורות לקרום עור וגידים בתוך 3-7 שנים (לדברי אנשי התחבורה) לבין המציאות בשטח צפויים פערים ועיכובים ידועים מראש. “אם כנים דבריכם שהמטרה היא לא לקחת מן הציבור כסף נוסף – נא להתנות את המס בביצוע ולא בתוכניות”, הוא אמר.
סמוטריץ’ הביע פליאה על כוונת האוצר “להטיל מס על אזרחי ישראל באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר”, וביקש מיו”ר הוועדה לפצל את חוק מס הגודש מחוק ההסדרים ותחת זאת לקיים דיון רציני בחוק. לדבריו – “לא יהיה לך מספיק זמן לנהל דיון רציני (בחוק זה – ג.מ.) וזה יגרום לאובדן אמון של הציבור ויוציא שם רע לכל כך הרבה פרויקטים חשובים שצריך לקדם”. גם ח”כ אוסמה סעידי (הרשימה המשותפת) הציע לסיים תחילה את “התוכנית הגרנדיוזית” של משרד התחבורה, כדבריו, ורק לאחר שהיא תפעל להטיל את המס החדש.
מספר חברי כנסת, בהם ינון אזולאי, דרשו להוציא את חוק מס הגודש מחוק ההסדרים כדי לדון בו בנפרד וברצינות, אך בחלקו השני של הדיון ניכר היה בדבריהם של חברי הקואליציה בוועדה (היו”ר אלכס קושניר, ח”כ ולדימיר בליאק, ח”כ נירה שפק מ’יש עתיד’) שהם מאמצים את עמדת האוצר והממשלה ומתעקשים לקדם את הטלת המס החדש במהירות האפשרית במסגרת חוק ההסדרים.
ח”כ אזולאי הצביע על הפער בין מספר הנסיעות שצפויות לשלם מס לפי חישובי האוצר (כ-300,000 ביום) לבין מספר מקומות החניה שצפויים להיות מוצעים תוך כ-5 שנים לתושבי הפריפריה בחניוני “חנה וסע” מחוץ לטבעות האגרה (פחות מ-40,000 חניות), ואילו נציג משרד התחבורה הודה (בחלקו השני של הדיון) ש”ייקח לנו לפחות עשור או עשור וחצי עד שיהיו לנו מערכות הסעת המונים טובות“.
בשלב הלפני אחרון בדיון נשמעו מספר נציגי ארגונים, בהם גם אליקו אלג’ם – יו”ר מועדון האופנועים – אם כי דווקא במקרה שלו נדמה היה שהוא “התפרץ לדלת פתוחה”: אפילו ארבעת נציגי הקואליציה שנותרו בחלק זה של הדיון הבינו כבר שהטלת מס גודש על אופנועים היא טעות מביכה.
נציגי האוצר, מצידם, ניסו להצדיק את מס הגודש על אופנועים בכך ש”ישנה השפעה מסוימת” שלהם על הגודש ובכך שהם מעורבים בתאונות, אבל הבטיחו “לבחון את הנושא ולבצע בדיקה מעמיקה” לפני הדיון הבא, שיתקיים בשבוע הבא. לא מן הנמנע שעצם ההחלטה לכלול את הדו-גלגלי בחוק זה נבעה מלכתחילה מניסיון “להכניס פנימה עז” ולאפשר לחברי הכנסת “הישג פרלמנטרי” בכך שיוציאו אותה, וזאתץ במטרה לאפשר לשאר המהלך להתקדם במסלול של חוק הסדרים, ללא דיון מקצועי מעמיק.
The post האם האופנועים יצליחו לחמוק ממס הגודש? first appeared on TheDoo.
