Ad

נהג נמלט מבדיקת שכרות וזוכה מעבירת נהיגה בשכרות. למה?

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית המשפט המחוזי זיכה נהג מעבירת נהיגה בשכרות, למרות שברח מבדיקת שכרות שנערכה באמצעות מכשיר "נשיפון". הרכב של שלושה שופטים קבע כי רק מי שמסרב לבצע בדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף" ייחשב לשיכור: "אף אם נאמר כי דין בריחתו של המערער כדין סירוב – הרי שהוא סירב לבדיקה שהוא אינו מחויב לעבור על-פי דין"

נהג שמסרב לעבור בדיקת שכרות באמצעות מכשיר נשיפה, נחשב למי שנהג בשכרות. כך נקבע על-פי חוק, שמטרתו היא למנוע מנהגים מלהתחמק מבדיקות שכרות שעורכת המשטרה. "חזקת השכרות" הקבועה בחוק חלה גם על מי שסירובו אינו מילולי בלבד – למשל, מי שבורח מבדיקת שכרות ייחשב לנהג שיכור, ויהיה צפוי לעונש המינימום הקבוע בחוק: פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות.

כך בדיוק קרה ל-י': לאחר שנמלט מבדיקת שכרות שנערכה במחסום שגרתי של המשטרה, הורשע בבית המשפט לתעבורה בירושלים בנהיגה בשכרות. אלא שבשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו וזיכה אותו מעבירת הנהיגה בשכרות, תוך שהוא קובע שנהגים אינם חייבים לבצע בדיקת שכרות המבוצעת באמצעות מכשיר "נשיפון", ולכן סירוב לבצע בדיקה זו אינו מקים את חזקת השכרות הקבועה בחוק.

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי קבע כי רק מי שמסרב לבדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף" ייחשב למי שנהג בשכרות, ואילו מי שמסרב לבצע בדיקת אינדיקציה – למשל באמצעות מכשיר "נשיפון" או בדיקת מאפיינים – לא ייחשב לשיכור. לכן, גם מי שבורח מבדיקה שאינו מחויב לעבור על-פי חוק, לא ייחשב למי שנהג בשכרות.

אגב, מי שתוהה מדוע לא ביצעו השוטרים מרדף אחרי י', מוזמן לקרוא את הקטע הבא בפסק הדין בעניינו: "השוטרים החלו לדלוק בעקבותיו של המערער, בכוונה להשיגו ולעצרו. אולם, לאחר בדיקה שערכו במחשב במהלך הנסיעה, שממנה נתחוור כי הרכב שייך לאחיה של שוטרת במחלק התנועה בירושלים, הוחלט להפסיק את המרדף ולהמשיך את החקירה במועד מאוחר יותר".

"בדיקה שאין חובה על הנהג לבצעה"
"הבדיקה שאותה התבקש המערער לבצע היא בדיקה באמצעות מכשיר 'נשיפון'", הסביר השופט יורם נועם בפסק הדין שבו זוכה י' מעבירת הנהיגה בשכרות. "עם זאת, בדיקה זו לא בוצעה למערער, שכן הלה ברח מהמקום מבלי שביצע את הבדיקה. במובחן מבדיקה באמצעות מכשיר 'ינשוף' – אשר נהג חייב לבצעה על-פי החוק, הרי שבדיקה במכשיר 'נשיפון' היא בדיקת אינדיקציה בלבד, בבחינה ראיה נסיבתית לנהיגה בשכרות… בדיקה שאין חובה על הנהג לבצעה".

בהמשך פסק הדין הבהיר השופט נועם כי גם אם בריחתו של י' תיחשב כסירוב לבצע את הבדיקה, אין להרשיעו בעבירת נהיגה בשכרות. "לא ניתן להחיל בעניינו של המערער את הוראות פקודת בתעבורה, הקובעות כי יש לראות במי שסירב לבצע בדיקה במכשיר ינשוף כמי שעבר את העבירה (של נהיגה בשכרות, ש.ה)", ציין השופט, "שכן אף אם נאמר כי דין בריחתו של המערער, לאחר שהתבקש לבצע בדיקה באמצעות 'נשיפון', כדין סירוב – הרי שהוא סירב לבדיקה שהוא אינו מחויב לעבור על-פי דין, והבדיקה הספציפית אינה מקימה את חזקת הסירוב".

את קביעתו מבסס השופט נועם על לשון החוק, לפיה החובה לבצע בדיקת שכרות מתייחסת רק למכשיר נשיפה שאושר על-ידי שר הבריאות בהתייעצות עם שר התחבורה. השופט נועם מציין כי עד עתה, רק מכשיר "הינשוף" זכה לאישורים הנחוצים, ולכן בדיקה באמצעותו היא היחידה שמקימה את חזקת השכרות למי שמסרב לבצעה.

למה דווקא פרשנות דווקנית?
היצמדותו של השופט ללשון החוק אינה מקרית או גחמה אישית: כללי פרשנות החוק בפלילים מחייבים שופטים לנהוג כך. "הרשעה בעבירה פלילית מכוח חזקה שנקבעה בחוק, כמו במקרה של סירוב לבצע בדיקה ספציפית שחלה חובה על-פי דין על הנהג לבצעה, ובפרט כאשר מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות… מחייבות פרשנות דווקנית של תנאי החזקה", הסביר השופט נועם בפסק הדין, "משכך, אין די בכך שהמערער סירב, בדרך של בריחה, לבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר 'נשיפון' כדי להחיל עליו את החזקה (חזקת השכרות)".

למעשה, השופט נועם הבהיר כי רק אם השוטרים היו אומרים לנהג במפורש כי בכוונתם לבצע לו בדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף", אפשר היה להרשיעו בנהיגה בשכרות. "ניתן היה לזקוף לחובתו (של הנהג) את הסירוב לבדיקת שכרות ולהחיל עליו את החזקה רק אם היה נאמר לו בטרם הבריחה כי יש כוונה לבדקו במכשיר 'ינשוף'", כתב השופט, "שכן החזקה חלה על בדיקה במכשיר האמור, ובמכשיר זה בלבד".

כמה מהקביעות של השופט נועם ראויות להדגשה, שכן הן מבהירות לנהגים את זכויותיהם – זכויות שלעתים קרובות נחשבות לפחותות ביחס לזכויותיהם של נאשמים בעבירות פליליות אחרות. כך למשל, בכל הנוגע לבדיקות אינדיקציה: "את סירובו של המערער לבצע בדיקת 'נשיפון'… ניתן לראות כסירוב לכל בדיקת אינדיקציה שהמערער לא היה חייב לעבור, כמו בקשה לצאת מהרכב כדי להריח את הבל פיו, או בקשה לשוחח עמו כדי להתרשם ממצבו, או בקשה לבצע מטלה כמו הליכה בקו ישר".

לאור כל זאת זוכה י' מעבירת הנהיגה בשכרות, אולם מאחר שהורשע בעבירות נוספות – נהיגה בקלות ראש ואי-ציות לשוטר – בית המשפט המחוזי רק הקל בעונשו. תקופת פסילת רישיון הנהיגה קוצרה משנתיים לשנה, וגם עונש של שירות לתועלת הציבור קוצר במחצית, מ-200 שעות ל-100 שעות.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad