האיש שמאחורי "מחירון הרכב של המדינה", השמאי לוי יצחק, הלך אמש לעולמו בגיל 86 והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לוי יצחק הקים ופיתח את מחירון הרכב שהפך למותג שנקרא על שמו, מחירון שהפך לעמוד השדרה של שוק הביטוח והסחר ברכב וניצח במהלך השנים עשרות ניסיונות להתחרות בו.

לוי יצחק הקים את החברה שנושאת את שמו בשנת 1971 ופרסם את מחירון הרכב הראשון שלו בשנת 1974. בתחילת הדרך הוא נהג, תרתי משמע, להפיץ בעצמו את המחירון שהיה בסך הכל חוברת קטנה. במהלך השנים לוי יצחק ביסס את מעמדו – גם האישי וגם של מותג המחירון שלו – כאוטוריטה בתחום הערכת השווי של כל סוגי הרכב בישראל, כולל כלים לא ממונעים.

בהמשך נכנס לוי לתחום הנדל"ן, השתתף כמומחה בתוכניות במדיות השונות ואף יזם הפקות של תוכניות שונות ושיתוף פעולה עם קבוצת ידיעות אחרונות. מתחום הרכב התפתחה העבודה אל שמאות רכב באופן כללי, שמאות נדל"ן והשקעות ויזמויות בנדל"ן. מחירון הרכב שלו התקבע והפך ל"תנ"ך של הרכב המשומש בישראל".

מספר גופים חזקים ניסו להיאבק במוסד המחירון שנקרא על שמו של לוי יצחק ללא הצלחה, כאשר הניסיון המשמעותי ועתיר המשאבים ביותר הוא מחירון הרכב של אתר האינטרנט 'יד 2'. לפני יותר מעשור ניסה שר התחבורה ישראל כ"ץ להיאבק במחירון של לוי יצחק כפועל יוצא ממסקנות 'ועדת זליכה' אולם לא הוא ולא כל שרי התחבורה בעקבותיו הצליחו למסד מחירון "ממלכתי" וזאת על אף לא מעט הודעות לעיתונות בנושא.

הצלחתו של לוי יצחק והמעמד שבנה למוסד המחירון שנושא את שמו היא בראש ובראשונה אישית, ונובעת מן האישיות ומערך הקשרים שבנה, כמו גם מן העקרונות שעמדו בבסיס השיטה שלו אשר התאימו למערכות היחסים שנוצרו עם השנים בשוק הרכב הישראלי בין יבואנים, סוחרי רכב, מוסדות מימון, חברות ליסינג ומעל הכל – חברות הביטוח.

אחד מסימני ההיכר של לוי יצחק הוא גאווה במורשת הבולגרית שלו, על אף שהוא עצמו עלה ארצה כילד. במהלך השנים התרחבה החברה והיא מונה כיום כ-50 עובדים, בנו של יצחק, מי-רון לוי, מכהן כסמנכ"ל הקבוצה ואחראי על תחום הרכב, וביתו קרין לוי-קראוזה מכהנת כמנהלת שיווק, פרסום, קידום מכירות והוצאה לאור ומנהלת את מחלקת סקר הדירות בחברה. בעשורים האחרונים נודע לוי יצחק כאספן וכמעריך שווי של חפצי אמנות.

The post שמאי הרכב הלאומי לוי יצחק הלך לעולמו appeared first on TheCar.

בעקבות דוח מבקר המדינה ועתירה שהוגשה כנגדו נאלץ משרד התחבורה לאמץ החלטה של ועדה מקצועית ולהורות לשמאי הרכב לנקוב במחירי השוק האמיתיים של חלקי רכב – במקום במחירי המחירון הפיקטיביים שמהם מוענקות הנחות גדולות באופן שגרתי.

מדובר בצעד ראשון שיכול להועיל לצרכנים ובעלי רכב במיוחד אם ייושם גם בתחומים נוספים כמו במחירונים הפיקטיביים של צמיגים ומצברים.

הנוהג בענף הרכב, במשך שנים רבות, הוא שכאשר שמאי קובע שומת נזק הוא מציין בה את מחירי החלקים כפי שהם נקובים במחירון הרשמי של יבואנית הרכב או יבואנית החלקים, וזאת למרות שידוע לכולי עלמא שמן המחירים האלה מוענקות הנחות ניכרות, בשיעור של עשרות אחוזים.

דוגמא איזוטרית אחת, שממחישה את האבסורד הזה כשהוא מגולם בסכומים של מאות אלפי שקלים, הבאנו כאן בפרשת ה'בנטלי' שניזוקה בתאונה ונקבע לה נזק בהיקף של כמיליון שקלים. חברת הביטוח, שנתבעה באותה פרשה, נמנעה מלשלם את הסכומים הלא ריאליים שנדרשו תמורת החלפים, וצריך לזכור שחברות ביטוח עובדות ב"קוסט פלוס" – כלומר שכל העלות הנוספת, כלומר המחירים הפיקטיביים, מגולגלת אל פרמיות הביטוח של כלל המבוטחים.

בחודש מאי בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח נוקב אודות ההתנהלות הרשלנית של משרד התחבורה לקידום התחרותיות בענף הרכב. בין השאר מצא המבקר ש"בחלוף כארבע שנים ממועד חקיקת חוק רישוי שירותי רכב, משרד התחבורה לא השלים את פעילותו בעניין הרחבת נגישות הציבור למידע על מחירי החלפים, בדרך שעשויה לתרום לצמצום העיוותים שבשימוש במחיר ברוטו ולאפשר שקיפות בנוגע למחירים הממוצעים של החלפים הנמכרים לכל הגורמים בענף (מוסכים, חברות ביטוח, צרכנים וגופים מוסדיים כחברות וכחברות ליסינג)".

בין השאר המבקר בדק ומצא שחברות גדולות במשק מקבלות הנחות שמגיעות עד ל-90% ממחיר המחירון, בשעה שלקוחות פרטיים נאלצים לשלם מחירים גבוהים מאד רק בגלל מחירון פיקטיבי שלא משקף את מחיר השוק בפועל.

המבקר המליץ, לפני שנה כאמור, ש"משרד התחבורה ורשות התחרות יפעלו להגברת התחרותיות בענף החלפים כדי להביא לירידת מחירים בענף", וכן ש"משרד התחבורה – בשיתוף רשות התחרות ומשרד האוצר – יקדם פתרונות לכשלים בשוק החלפים ויפעל להשלמת ההסדרה של שכלול הנגישות למידע על מחירי החלפים בכלל ולאסדרת העיוותים שבשימוש במחירי ברוטו בפרט. זאת כדי שמחירי החלפים ישקפו את מחירי השוק ולא את מחירי המחירון המוצהרים שהם גבוהים יותר ממחיר השוק".

תובענות ייצוגיות נגד חברות הביטוח

חברות הביטוח, שאין לחשוד שהן פועלות ממניעים אלטרואיסטיים, החלו לפני כשנה לשלם תגמולי ביטוח שמבוססים על מחירי החלקים שנהוגים במוסכי ההסדר שלהן, מחירים אשר במקרים רבים מבוססים על חלקים שהן עצמן קונות או מייבאות באמצעות חברות שבשליטתן הישירה או העקיפה. נוהג זה גרר שורת תובענות ייצוגיות כנגד חברות ביטוח מצד לקוחות.

ההחלטה החדשה של משרד התחבורה עשויה לעשות קצת יותר סדר בשוק שיצא משליטה, הגם שמוקדם לדעת האם וכיצד היא תיאכף. הרעיון המסדר הוא שמחירי החלקים שלקוחות יידרשו לשלם, ומחירים שמופיעים בשומות של שמאי הרכב, יהיו "קרובים ככל האפשר" למחירי השוק. מה שיותר חשוב: ההחלטה הזאת תבטל את ההנחיה הנוכחית לשמאים לפיה עליהם לנקוב במחיר המחירון, ויש מצב שבחלק מן המוסכים לא יאהבו את זה מפני שגם שם נהנים מן "ההנחות" שמבוססות על פער ממחירים פיקטיביים. מצד שני, למוסכים שפועלים בשוק חופשי ואינם חלק מ"מוסכי ההסדר" קשה מאד להתמודד מול כוח הקניה העודף של חברות הביטוח.

זאת הסיבה שמוקדם יותר השנה עתר איגוד המוסכים לבג"ץ נגד משרד התחבורה, רשות התחרות ואיגוד חברות הביטוח כנגד האפליה, לטענת איגוד המוסכים, כנגד מוסכים שאינם בהסדר והפגיעה בתחרות.

בשורה תחתונה, מצב שבו מתקיים חוסר שקיפות במידע או אפילו חמור מכך: מפורסם לציבור מידע פיקטיבי, פוגע בוודאות בצרכנים ומאלץ אותם להוציא סכומי כסף מופרזים. משרד התחבורה לא פעל מעולם למען הצרכנים ובעלי הרכב, אבל אחת לכמה שנים מסתדר "מערך הכוכבים" באופן שבו האינטרס של גופים חזקים – במקרה הזה חברות הביטוח – מתיישר עם זה של הצרכנים ומאלץ את משרד התחבורה לפעול בכיוון הנכון.

לא מיותר להזכיר שמחירונים פיקטיביים נהוגים גם בתחומים נוספים בענף הרכב, במיוחד בתחום הצמיגים והמצברים. חלק מיבואני ומפיצי הצמיגים והמצברים מפרסמים מחירונים שכל קשר בינם לבין המחירים שמשלמות חברות גדולות במשק קלוש עד לא קיים, מה שבמקרים רבים מאלץ בעלי רכב לשלם מחירים מופקעים.

The post משרד התחבורה נאלץ לחייב את השמאים להציג מחיר אמיתי של חלקי רכב במקום את מחיר המחירון הפיקטיבי appeared first on TheCar.

אלעד אלקובי, מנהל מחלקת ביטוחי רכוש ברשות ההון, ביטוח וחיסכון, השיב לאחרונה לפניה של איגוד השמאים בישראל והבטיח שהרשות תבחן שתי תלונות שהוגשו לה בשנה שעברה כנגד חברות ביטוח בקשר להפעלת לחצים פסולים על שמאי רכב.

הפנייה, אשר מנוסחת כמעט כמו נוסח של עתירה לבית המשפט ואף כוללת איום מפורש להפוך לכזאת, נשלחה על-ידי עו"ד שלמה תוסיה-כהן, נציגו המשפטי של איגוד חברות הביטוח. נטען בה ש"הכרעה בתלונות המוגשות (למפקח) בנוגע להפרות… אינה רק חובה חוקית החלה על הרשות על פי דין אלא גם חובה אותה קיבלה על עצמה הרשות בהתחייבות מפורשת שנתנה לבית המשפט הגבוה לצדק… בירור התלונות הכרחי לשם… שמירה על זכויות המבטוחים אל מול הניסיונות לפגיעה בעצמאות שיקול דעתם של שמאי החוץ המועסקים על ידי המבטחות השונות… בהתחשב בכך שהשמאים אשר מגלים עוז רוח ואחריות ומגישים את התלונות המועברות לבירור הרשות עלולים להיפגע כלכלית כתוצאה מכך (ורבים מהם אף נפגעים בפועל)… אי בירור התלונות ו/או אי פרסום ההכרעה בתלונות ו/או דחיית מועד הבירור לתאריך עתידי בלתי ידוע (גורם) להרתעה של שמאים נוספים מהגשת תלונות בגין ההפרות… ככל שהמפקחת נמנעת ממן הכרעה בתלונה הרי שהיא לא רק מועלת בתפקידה על פי דין אלא אף מכשירה הלכה למעשה הפרות (של חברות הביטוח)…".

מותר לפנות לשמאי אבל רק בנושאים טכניים

הוראות הפיקוח על הביטוח קובעות שכל פניה של שמאי בית (שמאי שמועסק על-ידי חברת ביטוח) או של בקר מטעם חברת ביטוח אל שמאי חוץ (שמאי שמועסק ישירות על-ידי מבוטח) בנוגע לתוכן חוות הדעת שלו מהווה "השפעה אסורה על עצמאות שיקול הדעת של שמאי החוץ ועל מעמד חוות הדעת או הצעת התיקון הנערכת על ידי שמאי החוץ".

לחברת הביטוח מותר להעיר לשמאי, אחרי מתן חוות הדעת שלו, אך ורק בנושאים טכניים כמו תיקון טעויות סופר שנפלו בחוות הדעת, ובתנאי שבהערה כזאת אין כדי להשפיע באופן כלשהו על שיקול דעתו המקצועי של השמאי. כל הערה שאיננה בנושאי טעות לשון, טעות בחישוב, השמטה מקרית, תוספת דבר בשוגג וכיוצא באלה – אסורה.

לטענת איגוד השמאים יש חברות ביטוח שלא מצייתות להוראות ומנסות להפעיל על שמאי החוץ לחצים לשנות את השומות שהם עורכים, במטרה לצמצם את היקף הפיצוי שהם פוסקים לטובת המבוטח, או שהן מתעלמות מחוות הדעת של שמאי החוץ ומפצות את המבוטחים לפי שומות שנקבעות על-ידי שמאי הבית שלהן, אם הפיצוי שנקבע בהן נמוך משמעותית מזה שנפסק על-ידי שמאי החוץ.
איגוד השמאים פעל מול הכנסת ובתי המשפט במטרה להגן על שמאי החוץ מפני לחצים שכאלה, ומן העולה ממכתבו של עו"ד תוסיה כהן נדמה כאילו שמאמצים אלה היו למגינת לב פקידי הגוף שאמור לפקח על חברות הביטוח לטובת כלל המבוטחים. מכל מקום, לדברי עו"ד תוסיה כהן "נקבע בפסיקה שתכליתו העיקרית של המפקח הינה הגנה על ציבור המבוטחים מפני המבטחים ואל לו לעצום את עיניו אל מול מקרים הדורשים את פיקוחו".

"מרשי (איגוד השמאים) ביקש לשפוט את הרשות לכף זכות", כותב עו"ד תוסיה כהן, "ואף שלא קיבל תגובה לתלונות שהגיש במהלך השנים האמין כי אם יגיש לרשות תלונות ממוקדות ומגובות בראיות בלתי ניתנות לערעור תפעל סוף סוף הרשות באופן אשר יביא להקלת הלחצים המופעלים על שמאי הרכב… בנסיבות אלה הוגשו במהלך השנה האחרונה שתי תלונות אשר גובו בראיות החזקות ביותר שניתן להמציא – הקלטות של שיחות עם נציגי המבטחת ומסמכים בכתב ערוכים על-ידי המבטחת… לתומו חשב מרשי כי קבלת תלונות כאלה… לא תהא עוד ברירה מצד הרשות למעט הכרעה עניינית ומהירה בתלונה (אינני מזכיר במכתבי זה את כל התלונות אשר הוגשו בשנים הקודמות אשר עד ליום זה לא טופלו אף הן)…".

שתי התלונות שמפורטות במכתבו של עו"ד תוסיה כהן נוגעות לחברת שומרה, שבה פורטו 4 מקרים שונים שבהם – כפי העולה מן התלונה – נדרש שמאי לשנות את שומתו, ובתלונה אחרת כנגד חברת שלמה חברה לביטוח שנוגעת למספר מקרים אחרים.

בתגובה למכתבו של עו"ד תוסיה כהן השיב אלעד אלקובי, מנהל מחלקת ביטוחי רכוש, במכתב ארוך משלו, ובו הוא טוען שהמפקח התמודד בשנת 2017 עם לא פחות מ-13,000 תלונות שונות, ואלה מתבררות "על פי נהלי עבודה המסדירים תהליכי עבודה מובנים".

לאחר שהסביר על פני ארבעה עמודים ובכ-20 סעיפים את הרקע החוקי והמעשי לעבודת המפקח בעניין טיפול בתלונות אלה, כתב אלקובי שאיגוד המוסכים הוא לא מתלונן רגיל אלא "תלונה בין שני גופים עסקיים המצויים בקשר עסקי מורכב, כאשר שני הצדדים לתלונה הם בעלי אינטרסים… בניגוד למתלונן פרטי, יש לזכור, אין מדובר בתלונה של מבוטח בודד, שבבסיסה פערי כוחות משמעותיים בינו לבין חברת הביטוח הנילונה, אלא בגוף עסקי, מיוצג, בעל ידע מקצועי רלבנטי ומאפיינים ייחודיים".

לעצם העניין משיב אלקובי כי התלונה בעניין חברת שלמה נידונה אצל המפקח במסגרת "הליך ביקורת בשנת 2017", ואילו בעניין חברת שומרה הוכנס הבירור בתלונה לתוכנית העבודה לשנת 2019. אלקובי חותם את מכתבו וכותב ש"בהתאם לנדרש על פי סעיפים 60 – 62 לחוק לאור מורכבות הפניות, לא בכל הפניות ניתנת הכרעה סופית וזאת לאור הצורך בבחינה מעמיקה ורוחבית של התלונה".

The post האיום הועיל: המפקח יבדוק את חברות הביטוח appeared first on TheCar.

ככל ששוק המשומשות לחוץ יותר, והמחירים יורדים, כך יש להכיר בירידת ערך מסחרית גבוהה יותר לרכב שנפגע קשה בתאונה ובעליו מתקשה למכור אותו. כך קובע הרשם הבכיר קייס נאשף מבית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שמותח ביקורת על חברת הביטוח 'שומרה' ועל אחד משמאי החוץ שלה.

פסק הדין ניתן בתביעת צד ג' שהגישה א.ח, בעלת מכונית מסוג ניסאן שנפגעה על-ידי רכב שהיה מבוטח בחברת הביטוח שומרה.

א.ח. טענה בתביעתה שבעל המוסך שאליו פנתה כדי לתקן את מכוניתה הזמין הערכת נזק אצל שמאי, ולמרות שא.ח. הייתה הלקוחה של השמאי והיא גם מי ששילמה את שכר טרחתו – הוא מצידו לא גילה שהוא נמנה על רשימת שמאי החוץ של חברת שומרה.

בחוות דעתו קבע השמאי ירידת ערך בסך 4.75% בלבד כתוצאה מן התאונה, אולם כאשר א.ח. ביקשה למכור את מכוניתה הסתבר לה שרוכשים פוטנציאליים אשר בדקו את המכונית במכון בדיקה מוכנים לשלם תמורתה 30% פחות ממחיר המחירון.

לנוכח זאת התעורר חשדה של א.ח. שחוות הדעת של השמאי לגבי ירידת הערך נמוכה מדי, ומשנודע לה שהוא משמש כשמאי חוץ של שומרה היא הזמינה חוות דעת נוספת של שמאי אחר, וזה פסק ירידת ערך בשיעור של 15.26%. חלק מן ההבדל בגישות נבע מכך שחוות דעתו של השמאי הראשון התייחסה ל"ירידת ערך טכנית", ואילו זו של השמאי השני התבססה על "ירידת ערך מסחרית" אשר לוקחת בחשבון את היחס של השוק למכוניות שניזוקו בתאונה.

לאחר שקיבלה לידיה את הערכת השמאי האחר תבעה א.ח. מחברת שומרה את הפרש הערך שבין חוות הדעת, ומשזו סירבה לשלם היא פתחה נגדה בהליך המשפטי.

במהלך הדיון בבית המשפט, כאשר הרשם הבכיר שאל את שמאי החוץ של שומרה כיצד הוא מסביר את העובדה שקונים פוטנציאליים ביקשו להפחית 30 אחוז ממחיר הרכב לאחר שקיבלו את תוצאות בדיקת הקניה, הוא השיב: "זה טבעו של מסחר, כל אחד מושך לכיוון שלו בהתאם ליכולות המיקוח שלו… היום השוק הוא שוק בעייתי כשכל חברות הליסינג מוכרות רכבים חדשים ומשומשים, ועושים מבצעים וכל היום נותנים מימונים לאנשים כמעט ללא הגבלה, והדברים האלה משפיעים על שוק המשומשות".
כאשר נשאל השמאי אם שמע על המושג "ירידת ערך מסחרית" הוא השיב שהוא "מכיר. שמעתי שמדברים על זה, לא ברור לי מאיפה זה מגיע…".

הרשם הבכיר קאיס נאשף דווקא כן "הבין מאיפה זה מגיע" ולכן דחה את הטענה לפיה אין לאשר ירידת ערך מסחרית לרכב וכך קבע: "נדמה שכיום אין עוד חולק כי ירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר "נזק ישיר", שעל המזיק לשאת בו.

האם יש ממש בטענת שמאי הנתבעת כי אין להכיר בקיומה של ירידת ערך מסחרית? לצורך הכרעתי עברתי על פסקי דין רבים שעסקו בשאלה נושא המחלוקת, ולא יהא זה מופרך לומר שלא נתקלתי אף לא בפסק דין אחד ששלל את קיומה העקרוני של ירידת הערך המסחרית. צא ולמד, שתשובתו של (השמאי) כאילו אין בנמצא ראש נזק שכזה מוטב אילו כלל לא הייתה מועלית".

עוד מציין הרשם כי "בכל הכבוד הראוי תשובתו זו (של השמאי) לא מקובלת עלי ואך מאששת ותומכת במסקנת (השמאי האחר) שהיה מקום לקבוע ירידת ערך מסחרית…
אדרבא, העובדה שמדובר בשוק בעייתי ממילא, אך מחזקת את הטענה שסיכוייו של רכב פגוע, כבמקרה דנן, להימכר לאחר תאונה, במיוחד תאונה קשה, אינם מן המשופרים. ודוק, טעם זה לבדו מצדיק הכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית.
דבריו האמורים של (השמאי) מהווים את ההצדקה להכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית שכן ככל שעסקינן בשוק בעייתי ממילא, כפי שהעיד על כך, מדוע התובעת תישא בעצמה בנזק נוסף מקום שסיכוייה למכור את הרכב הם נמוכים?

הדעת אינה יכולה לסבול מסקנה כזו, והמזיק אמור לשאת בתוצאות עוולתו ובכלל זה תשלום פיצוי בגין ירידת ערך מסחרית… עדות (השמאי) מוקשית בעיניי, ודווקא דבריו בסוף עדותו אך מוכיחים עד כמה נחוצה ההכרה בקיומה של ירידת ערך מסחרית שכן ככל שרכב תקין וללא עבר תאונתי נתקל ממילא בקשיי מכירה בשוק בעייתי… על אחת כמה וכמה אמורים הדברים ביחס לרכב פגוע שעבר תאונה… בשים לב לעקרון היסוד של החזרת המצב לקדמותו הרי שיש לפצות את התובעת באופן המחזיר אותה למצב הדברים הקודם".

הרשם מבקר את דו"ח הנזק של שמאי החוץ של שומרה גם מפני שהוא לא קבע ירידת ערך לתיקון הרכב בחלקים שאינם מקוריים או משומשים, וזאת בניגוד להנחיות הנקובות בחוברת המנחה של איגוד השמאים – לפיה נקבעת ירידת הערך הטכנית. השמאי טען לעניין זה ששימוש בחלפים כאלה לא מצדיק ירידת ערך.

"בחינת עדותו של השמאי (של חברת שומרה) בבית המשפט לא הותירה עליי רושם דומה (לזה של עדות השמאי האחר, אשר הוגדרה כמהימנה). ניכר ש(השמאי הראשון) מבקש לעמוד בכל מחיר מאחורי קביעותיו בחוות דעתו, וכי תשובותיו אינן עולות בקנה אחד עם האמור בחוברת 'ועדת ששון' משנת 2011".

בעדותו בבית המשפט אישר השמאי שבמכונית הותקנו גם חלקים חליפיים ומשומשים (כנף קדמית, מתלה שמאל, מכסה מנוע, פח חזית ומגן קדמי), אך למרות זאת הוא קבע את ירידת הערך בהתאם לאמור בחוברת.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על חברת הביטוח שומרה על כך שהיא טענה כנגד בעלת הרכב שהיא מנצלת לרעה הליכי משפט, וזאת לאחר שנציג שומרה טען שהתובעת היא זו שהזמינה את השמאי ושילמה לו ישירות וזאת מבלי שלחברת הביטוח יהיה כל קשר לשמאי, ומכיוון שהיא הזמינה גם חוות דעת נוספת הרי שהיא מנצלת לרעה את הליכי המשפט.

על כך הגיב הרשם הבכיר וקבע שמוטב שטיעון זה לא היה עולה כלל, ושחברת הביטוח לא שילמה למבוטחת לפי קביעת השמאי הראשון היות שהיא קיזזה 0.75% אפילו מירידת הערך המופחתת ושילמה לא.ח. עפ"י ירידת ערך של 4% בלבד (וזאת אפילו מבלי לנמק את פעולתה).

"איני מקבל את טענת הנתבעת כאילו התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי תביעתה נגועה בחוסר תום לב. מוטב אילו טענות אלה לא היו מועלות כלל ועיקר", אמר הרשם הבכיר.
"ממה נפשך! התובעת העידה בצורה משכנעת עד מאוד על אודות התלאות שעברה בניסיונותיה, שלעת זו, נידונו לכישלון, למכור את הרכב… עינינו הרואות אפוא שהצורך בהשגת חוות דעת נוספת התעורר שלא בחלל ריק אלא אך על רקע ניסיונותיה של התובעת למכור את הרכב, ניסיונות שנידונו לכישלון, ומכאן, שאין ולא היה כל מקום להאשימה בטענות בדמות חוסר תום לב ו/או ניצול לרעה של הליכי משפט".

הרשם הבכיר מציין בפסק הדין שהוא מעדיף את חוות הדעת של השמאי האחר על-פני זו של השמאי הראשון שלגביה קבע: "ניכר כי כל מבוקשו היה לגונן על חוות דעתו אף במחיר של אמירת דברים לא מבוססים שאינם עולים בקנה אחד עם האמור בדו"ח וועדת ששון, וזאת מבלי לקבוע עמדה או לטעת מסמרות ביחס לתוקפן המחייב של הוראות הדו"ח כאמור.

"לדעתי", הוא כתב, "המבוטחת זכאית לירידת ערך אותה אנו מכנים ירידת ערך מסחרית בשוק המכוניות המשומשות… אני רואה תמונה של רכב שמתחו אותו עם שרשראות, התמונות הן של השמאי (של חברת שומרה). כשאני רואה את התמונות האלה, אני הייתי עוד עדין בחוות הדעת, הייתי צריך לקבוע 40 אחוז ירידת ערך כי הרכב הזה לא יימכר…".

בסופו של יום חייב הרשם הבכיר את חברת שומרה לשלם את מלוא סכום התביעה – 15,920 ש"ח – בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח, את שכר טרחת השמאי השני ואת שכרם של העדים (התובעת ושכר השמאים.

תא"מ 53490-08-15

The post בית המשפט: ירידת הערך גדלה כששוק המשומשות לחוץ appeared first on TheCar.

האם מקצוע שמאות הרכב נמצא בסכנה, או שלכל הפחות עומד בפני טלטלה משמעותית?

חברת סטארט אפ משיקאגו, בשם 'סנאפשיט' (Snapsheet) סיימה לאחרונה סבב גיוס כספים בסך 20 מיליון דולר לפיתוח אפליקציה שתתעד נזקי תאונות דרכים עבור חברות הביטוח.

האפליקציה, אשר נמכרת לחברות ביטוח כ"תווית לבנה" – כלומר שכל חברה ממתגת אותה תחת השם המסחרי שלה – כוללת מדריך פשוט למבוטח ובו הנחיות מפורטות לפעולות שעליו לבצע לאחר שמכוניתו הייתה מעורבת בתאונה או אם נגרם לה נזק. לאחר התיעוד ממלא המבוטח את כל הפרטים הפורמליים, ובכך מסתכמת מבחינתו הגשת התביעה לחברת הביטוח.

בתוך 24 שעות מבוצעת הערכת נזק והמבוטח מקבל פיצוי או תקציב שבאמצעותו הוא יכול לתקן את המכונית במוסך לפי בחירתו – וכל זאת מבלי לערב שמאי וסוכן ביטוח ומבלי ליצור קשר טלפוני או אחר עם חברת הביטוח.

חלק מן העניין, כמובן, הוא צילום ותיעוד של הנזקים הפיזיים לרכב, אשר נשמר בזמן אמת על השרתים של החברה וכך מונע את האפשרות "לשחק" עם המכונית מחוץ לזירה שבה התרחש "מקרה הביטוח". תיעוד זה מבוצע בצילומי סטילס וגם בצילום וידאו.

אלא שלפני ההצהרות של מפתחי הטכנולוגיה, ושל כמה מן הלקוחות שלהם – חברות ביטוח שונות – עיקר התועלת לא קשור למניעת הונאות (אם כי גם זאת מוזכרת) אלא בשיפור השירות ללקוחות והוזלת תהליך הטיפול עבור המבטחים. לדברי אנשי סנאפשיט, האפליקציה שלהם אמורה ראשית לכל לייתר במרבית המקרים את הצורך במשלוח של מעריך נזקים (שמאי) לבחינת הנזקים למכונית.

בנוסף, לדברי המפתחים האפליקציה מכילה גם אלמנטים של בינה מלאכותית וטלמטריה אשר מייעלים ומפשטים את כל התהליך הביורוקרטי שכרוך בהגשת התביעה, הניהול שלה, ותשלום הפיצוי למבוטחים. כך, למשל, התוכנה כוללת מאגר נרחב של אינטראקציות מקובלות בין לקוחות לבין מוקדי השירות עם תשובות מוכנות מראש לשאלות נפוצות, וגם יכולת מובנית לצפות לשאלות חדשות ולענות עליהן.

הלקוח יכול לעקוב בזמן אמת אחר תהליך ניהול התביעה שלו מבלי להיזקק לשירותי מוקד של המבטח, ובדרך זו נחסכים מצד אחד זמני המתנה מול מוקדי שירות לקוחות ומצד שני גם חלק מן הצורך של המבטחים בהפעלת מוקדים כאלה.

הסכום שגויס הוא סבב המימון השלישי של החברה, ולא נחשב גדול במונחי חברות הזנק בימינו, אבל הפעם השתתפו בו משקיעים מן השורה הראשונה בעולם הביטוח האמריקני.

על-פי הודעת חברת הסטארט אפ היא עובדת כבר עם כ-35 חברות ביטוח, ואלה מדווחות על ציונים גבוהים במיוחד של שביעות רצון לקוחות ביחס למקובל בענף.

אצלנו, בישראל, הופעלו בעבר לחצים של כמה חברות ביטוח לבצע הערכות נזק מצולמות מבלי לערב שמאי, אולם הרושם בשעתו היה שהמטרה לא בהכרח הייתה טובת הלקוח אלא יותר מכך טובת חברות הביטוח שחפצו לצמצם את גובה הפיצוי שהן משלמות.

שמאי רכב הוא מקצוע שקיים רק בחלק מן המדינות בעולם ובמצב אידאלי הוא אמור ליצור תווך אובייקטיבי שמסייע ללקוח לקבל את מלוא הפיצוי שמגיע לו תוך מניעת הונאות אשר מגדילות את עלות הפיצויים על חשבון כלל המבוטחים.

בסופו של דבר נבלמה בישראל יוזמת "הצילום מרחוק" אשר אמורה הייתה לייתר את השמאים במידה רבה, ותפקיד שמאי הרכב מעוגן בימים אלה בתוך מכלול 'חוק שירותי רכב' אשר התקנות שלו נמצאות בימים אלה בהתהוות בוועדת הכלכלה של הכנסת.

לנוכח הגיוס של 'סנאפשיט', ומה שנראה כמו תחילתו של עידן חדש בביטוח נזקי רכב, לא מן הנמנע שהחקיקה הישראלית עלולה להיות ארכאית עוד לפני שהושלמה.

האתגר של המחוקק הישראלי ושל משרד התחבורה, אשר אמורים לייצג את טובת המבוטחים יותר מאשר את בעלי האינטרסים האחרים – כלומר חברות ביטוח, שמאי רכב ומוסכים – הוא להגן על זכויות המבוטחים ולאפשר להם לקבל פיצוי הוגן תוך כדי פישוט התהליך הביורוקרטי, וזאת כדי לייעל את התהליך ולהוזיל אותו עבור המבוטחים והמבטחים כאחד.

The post סוף עידן השמאים? אפליקציה חדשה תתעד נזקי תאונות appeared first on TheCar.

רבות כבר נכתב וסופר על ניגוד העניינים שקיים בין מעמדו של שמאי רכב כ"שמאי חוץ" ברשימת השמאים של חברות הביטוח לבין היכולת – לכל הפחות התיאורטית – של חברות ביטוח לצמצם את עבודתם של שמאים "נדיבים" מידי כלפי המבוטחים.

לא מעט שנים לקח לאנשי המפקח על הביטוח להתעורר ולטפל בבעיה הזאת, אבל לזכותם יש לומר שלאחרונה הם לפחות משתדלים.

לב הבעיה הוא למצוא דרך להפגיש בין שמאי רכב אובייקטיבי ולא תלוי ככל האפשר לבין המבוטח מצד אחד – שהאינטרס שלו הוא להגדיל את שומת הנזק ולהשיג את התיקון הטוב ביותר – לבין חברת הביטוח שמעדיפה לשלם פיצוי נמוך ככל שתוכל.

"רשימת השמאים" הוא הפתרון הטוב ביותר שהיה עד עתה, אבל לכולם ברור שזה לא פתרון טוב והטענה היא שאת הרשימה מרכיבה חברת הביטוח שמותירה בה בעיקר את מי שהשומות שלהם "צנועות".

ההצעה החדשה של אנשי האוצר מצביעה לכל הפחות על יצירתיות: באוצר מבקשים להפעיל מוקד חיצוני ארצי ובו יהיו רשומים כל שמאי הרכב המורשים.

בעת תביעה כנגד חברת ביטוח יפנה המבוטח למוקד הזה ויקבל שמאי בהתאם להקצאה אקראית.
לכאורה, בדרך זאת מנותק הקשר בין השמאים לחברות הביטוח, אלה לא יהיו חרדים לפרנסתם מכיוון שאף חברה לא תוכל להפעיל עליהם לחץ ולמנוע מהם להתפרנס ואילו החברות לא יוכלו לבחור לעבוד רק עם מי שמטיב איתן.

אלא שבאופן כמעט מפתיע – מי שמתנגד נחרצות להצעה הזאת הם דווקא חלק מן השמאים, במיוחד אלה שמנהלים כיום משרדים גדולים או שנפח הפעילות שלהם גדול בזכות מוניטין חיובי שצברו בעבודתם.

לדברי אחדים מהם, הצעה זאת תפגע גם בהם וגם במבוטחים היות שלטענתם היא פוגעת בחופש הבחירה ומונעת מן המבוטחים להגיע לשמאים בעלי ותק ומוניטין חיובי. כך – במקום ליצור תחרות היא עלולה לעודד בינוניות בענף.

חשש נוסף שלהם הוא שהצעד המתבקש הבא, ככל שמתקבלת שיטת עבודה כזאת, יהיה שהאוצר יכתיב גם מחיר אחיד לשמאות ובכך יצמצם עוד יותר את התחרות בענף.

הבעיה של השמאים היא שנכון להיום הם עדיין לא הציגו אלטרנטיבה טובה יותר, והם חוששים שדחיית הצעת האוצר תגרום להשאיר על כנו את המצב הנוכחי אשר מפעיל עליהם לחץ מקצועי וכלכלי.

The post מוקד שרות יקצה שמאי רכב באופן אקראי appeared first on TheCar.

חדשות רכב מוסכים – מי הם הגורמים אשר מפעילים לחצים לא הוגנים על שמאי הרכב במטרה להטות את דוחות השמאות שלהם? האם אלה חברות ביטוח, אשר מנסות לכפות על השמאים להקטין את גובה הנזקים בשומות שלהם, או אולי אלה דווקא בעלי מוסכים שמנסים לנפח את התביעות כדי לזכות ביותר עבודה והכנסות?

ויכוח קשה שהתפתח אתמול בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר דנה באחד הפרקים של 'חוק שירותי רכב', כמעט גרם להפסקת הישיבה.

הישיבה עצמה עסקה בפרק שמסדיר את עבודת שמאי הרכב, והדיון התלהט כאשר החלה הוועדה לדון בסעיף של איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי בעת עריכת שמאות רכב.
נציגי השמאים טענו שחשוב לשמור על השמאים מפני לחצים כאלה ואחרים, ואילו נציגי איגוד המוסכים היו בוטים יותר והאשימו את חברות הביטוח באיום על שמאים.

לוויכוח הסוער הצטרף נציג אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, אוהד מעודי, אשר נקט עמדה דווקא נגד המוסכים כאשר האשים אותם שהם אלה שמשפיעים על השמאים יותר מכל אחד אחר.

לבטל את רשימות שמאי החוץ

ח"כ דוד ביטן, אשר החליף בתחילת הישיבה את היו"ר הקבוע של הוועדה, ח"כ איתן כבל, דרש מנציגי הממשלה לטפל בהשפעה של חברות הביטוח, או כל גורם אחר, על השמאים, ואף הציע לעשות זאת באמצעות ביטול רשימות השמאים של חברות הביטוח, כלומר רשימות שמתוכם יכולים המבוטחים לבחור מי יהיה השמאי שיעריך את הנזק שנגרם למכוניתם.

ההצעה שנדונה היא שעל "בעלי רישיונות" מתוקף החוק שבנדון, ובכלל זה גם מוסכים, ייאסר להשפיע על השמאים.
היועץ המשפטי של איגוד שמאי הרכב, עו"ד שלמה תוסייה כהן, אמר ששמאי נמצא תחת לחצים מכל הצדדים, וכל צד הוא בעל אינטרס.
"צריך לשמור עליו ככל האפשר מלחצים ולכן צריך לאסור על כל אדם, גם על חברות הביטוח וחברות הליסינג, להפעיל לחצים על שמאים", אמר עו"ד תוסיה כהן.

נציג אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, אוהד מעודי, התייחס לעובדה שהאיסור לפי הצעת החוק שנדונה לא חל על חברות הביטוח, שהיא בוודאי צד בעל עניין כלכלי משמעותי. מעודי הסביר שעל חברות ביטוח חלים איסורים ברורים והאגף מפעיל כלפיהן אכיפה וגם סנקציות.

ח"כ ביטן הבהיר בשלב זה שהוא לא מוכן לקבל מצב שבו דווקא חברת ביטוח תהיה פטורה מאיסור הפעלת לחץ לפי חוק זה ואמר: "חברות הביטוח הן הבעיה הכי גדולה פה".
מעודי הגיב ואמר שמי שיכול לפקח ולהטיל עיצומים על חברות ביטוח הוא אגף המפקח על הביטוח, ולא משרד התחבורה. הוא אף ציין שבשנתיים האחרונות הוטלו על חברות ביטוח עיצומים שונים בסך 14 מיליון שקל.

לדבריו, אסור לחברות ביטוח להוציא שמאים מרשימת השמאים כסנקציה, או לבדוק את ממוצע השומות שלהם. "בשנים האחרונות השמאים שהוצאו מהרשימה היו כאלה שהלכו לעולמם או כאלה שרצו לצאת", אמר מעודי.

יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, התפרץ ושאל אם זה המצב מדוע חברות הביטוח ממשיכות להפעיל לחץ למרות העיצומים והאכיפה.

תלות בחברות הביטוח

יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים, יהודה יגן, אמר ששמאים תלויים בחברות ביטוח בגלל 'רשימות השמאים': "אם רוצים שנשמור על הלקוחות (הצרכנים – ב.ב.) צריך לבטל את הרשימות", הוא אמר.

היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח, עו"ד ירון אליאס, אמר ש"מנסים לפתוח הסדרים שפועלים 10 שנים, נבחנו על ידי המפקח על הביטוח וקיבלו את אישור בג"ץ".

דני הולנדר מאיגוד המוסכים אמר שבפיקוח על הביטוח קיבלו הקלטות של איומים על שמאים אבל לא עשו עם זה שום דבר: "יש הקלטות שמהן עולה שמעמידים שמאים לדין משמעתי בחברות הביטוח בכל רגע, ומודדים אותו אחושלוקי ומפעילים עליו סנקציות, אבל הקלטות זה לא תופס מבחינתכם", הטיח הולנדר במעודי, ואילו נציג אגף הפיקוח על הביטוח הגיב ואמר שהולנדר "זורק דברים באוויר… מי שבוחר את השמאי זה הלקוח או המוסך ומי שמנסה להשפיע על חוות הדעת של השמאים הם המוסכים".

בעקבות זאת דרש ח"כ ביטן לבטל את רשימות השמאים של חברות הביטוח. הוא ביקש מנציגי הממשלה לפתור את הבעיה שעלתה ולמנוע השפעה של חברות הביטוח על השמאים. "יש השפעה של חברות הביטוח, והשפעה על הפרנסה זו ההשפעה הכי גדולה שיש – גם אם זה בתת מודע", אמר ח"כ ביטן.

היו"ר כבל הצטרף לדברים ואמר ש "אם לא נצליח לפרק את מערכת היחסים בין השמאים לחברות הביטוח אז חבל על הזמן".
ח"כ כבל הזכיר שכחבר כנסת הוא נלחם בעניין זה מהצד של הצרכן ואמר: "הצעת החוק הזו אמורה להביא מהפכה צרכנית, אבל אם הכל יישאר אותו דבר, והכוחות הגדולים ימשיכו לשלוט, אז החוק יהיה אות מתה וכאילו לא עשינו שום דבר".

The post מי מפעיל לחץ על שמאי הרכב? appeared first on TheCar.

חלק מחברות הביטוח והסוכנים שעובדים איתן דורשים משמאי רכב לעבוד כ'מסלקי תביעות', ובין השאר גם להחתים מבוטחים על הסכמה לקבלת פיצוי גלובלי תוך ויתור על תביעות נוספות כנגד המבטחת, או להפנות מבוטחים אל מוסכי הסדר שאיתם הן עובדות. כך עולה ממכתב שנשלח על ידי היועץ המשפטי של איגוד השמאים, עו"ד שלמה תוסיה כהן, למפקחת על הביטוח דורית סליגר.

במכתבו למפקחת מציין עו"ד תוסיה כהן שחברות ביטוח אחדות מחייבות שמאים להחתים מבוטחים אשר דורשים להותיר אצלם את שרידי הרכב על מסמכים שונים – ובין השאר למלא טפסי תביעה, לבצע מעקב אחר ביצוע תשלום למבוטחים, ולעקוב אחר משך ביצוע הטיפול בעת קבלת רכב חלופי.

עוד מתבקשים השמאים לבצע חלוקת תשלומים בין ספקם שונים, המלצות להפחתת גובה ההשתתפות העצמית, ולעיתים הם אף מתבקשים לבצע 'סקר מיגונים' לרכב, כחלק מעריכת השומה – וכל אלה לא כלולים בעבודתם המקצועית של שמאי הרכב ואינם חלק מהערכת הנזק לרכב שאותו צריך השמאי להעריך.

לטענת איגוד השמאים מדובר בדרישות ובמשימות שאינן חלק מעבודת השמאי ואף אינן עולות בקנה אחד עם תפקידם.

בפנייתו למפקחת מציין עו"ד תוסייה כהן שחוזר השמאים קובע הוראות רלוונטיות במטרה לשמור על מעמדו העצמאי של השמאי ולהבטיח את עצמאות שיקול דעתו המקצועית.

בסעיף 6 של החוזר נכתב במפורש: "לא יטילו על השמאי מטלות שאינן עולות בקנה אחד עם תפקידו כשמאי, ובפרט: לא ידרשו ממנו להפנות מבוטחים למוסכי הסדר או מוסכים מסוימים אחרים, לא ידרשו ממנו לחתום על טפסים לבדיקת רכב לאחר תיקון".

עוד כותב עו"ד תוסיה כהן במכתבו: "עמדת האיגוד היא שביצוע שירותים עבור המבטחת, שאינם חלק מעריכת השומה, עלול ליצור קשר מיוחד בין המבטחת לבין השמאי.

איגוד השמאים סבור כי קשר מיוחד בו השמאי משמש כשלוח של המבטחת ביחסיה מול המבוטח, עלול לפגוע באובייקטיביות השמאי ולהעמיד אותו במצבים בהם קיים חשש לניגוד עניינים בפעילותו המקצועית.

זאת ועוד, בהתאם להוראות חוזר השמאים, קיום קשר מיוחד אשר עלול להעמיד את השמאי בניגוד עניינים די בו כדי להביא להגדרתו של שמאי כ"שמאי בית" ולהוצאתו מרשימת "שמאי החוץ" של אותה חברה.

The post איגוד השמאים דורש מהמפקחת להרגיע את חברות הביטוח appeared first on TheCar.

ישנם סכומים שרובנו מעדיפים לוותר עליהם רק כדי שלא לבזבז זמן ועצבים, וישנם גופים אשר מרוויחים, במצטבר, הרבה מאד כסף מכל אותם סכומים קטנים.

למרבה המזל, ישנם גם מי שלא מוכנים להרכין ראש בפני "השיטה", ובזכותם מפיקים לעיתים בתי המשפט פסקי דין ראויים לציון עם אמירות כגון זו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב, אריאל צימרמן, במקרה שלפנינו: "המחלוקת העקרונית שהציגו הצדדים", כתב השופט צימרמן, "מצדיקה דיון עקרוני, שתכליתו מניעת התדיינויות עתידיות מעין אלה".

למרבה הצער, כל עוד שבתי המשפט נוהגים ביד רכה כלפי מי שמנצלים את חוסר הסימטריה הזה, כנראה ש"שיטת מצליח" לא תעבור במהרה מן העולם.

קיצורה של פרשה זאת פשוט, ומי שזמנו קצר יכול להסתפק בעיקרי הדברים. יחד עם זאת מדובר בפרשה ששורת הסיכום שלה חביבה, ואולי תהיה גם שימושית עבור מי מאיתנו, לכן מומלץ להעמיק ולקרוא אותה עד תום.

המחלוקת שהתגלתה בין בעל הרכב י.ו. לבין חברת הביטוח ש. שלמה נגעה לסכום הצנוע של 244 ש"ח בלבד. זהו ההפרש בין מה שחברת הביטוח החליטה שהיא מוכנה לשלם תמורת עבודת שמאות שאותה ביצע עבור י.ו. השמאי נתן מוסקל, לבין הסכום שאותו שילם הנפגע לשמאי שלו, לאחר שמכוניתו נפגעה על-ידי רכב שבוטח על-ידי המבטחת.

עלות השמאות הייתה 944 ש"ח בתוספת מע"מ ואילו ש. שלמה החליטה שהיא מוכנה לשלם רק 700 ש"ח בתוספת מע"מ.

חברת הביטוח ש. שלמה לא התווכחה עם השמאות עצמה, ושילמה את סכום הנזק שקבע השמאי, אבל טענה ש"שכר טרחת שמאי סביר לאומדן הנזק (הוא) 700 ש"ח" ולא הסכימה לשלם את הסכום המלא ששולם לשמאי.

סביר להניח שרובנו היינו מתייאשים ומוותרים, אבל י.ו. החליט שלא לוותר אף על הסכום הפעוט לכאורה, והוא תבע אותו בבית משפט השלום בטענה שמדובר בתביעה עקרונית.

אפשר אולי לומר משהו לגבי ההתעקשות של ש. שלמה לנהל משפט על 244 ש"ח, אבל היות שהבטחנו את סיכום הדברים כבר בראשיתם נגיע כבר כאן לשורה התחתונה ונספר שהשופט צימרמן זרק את ש. שלמה מכל המדרגות, הורה לה לשלם את הסכום שנתבע ממנה בתוספת הוצאות משפט, ולא חסך ביקורת מעצם קיום ההליך ומבזבוז זמנו של בית המשפט.

הצד שכנגד

חברת הביטוח ש. שלמה טענה ש"לפנינו קונספירציה החובקת את עורך הדין והשמאי גם יחד" (במטרה) להוציא ממנה כספים בגין שכר טרחת שמאי באופן "מנופח", ואף לגרור את ההליך לכלל תובענה על מנת להכביר בהוצאות.

אלא שהשופט צימרמן היה ברור לחלוטין כאשר פסק כך: "הצדק עם התובע, ואין אלא להצר על כך שנזקק לניהול הליך משפטי על מנת לקבל את מה שראוי היה שיקבל מן הרגע הראשון. המחלוקת העקרונית שהציגו הצדדים מצדיקה דיון עקרוני, שתכליתו מניעת התדיינויות עתידיות מעין אלה, שלמגינת הלב הן נפוצות וגוזלות משאבים".

בדיון בבית המשפט התברר כי חברת הביטוח שלחה ל.י.ו. הסכם לחתימה , בבחינת "כזה ראה וקדש", וטענה בכתב ההגנה שלה כי "מה לו לתובע להגיש תביעתו, שעה שנזקיו כבר הוטבו, זולת אותה מחלוקת מזערית בעניין שכ"ט השמאי".

בנוסף, טענה כי סכום של 944 ש"ח כשכר טרחה הוא "מופרז בעליל". לעומת זאת, הסכום שהיא שילמה לתובע כשכר טרחת שמאי הוא "הסכום הנהוג והמקובל בשוק ו/או לפי ערכים ו/או אומדן נהוג ומקובל כפי שנקבע על ידי שמאי ו/או מבקר ו/או בוחן התביעה מטעמה".

ש. שלמה טענה גם כי "הלכה", המעוגנת בפסיקה רלבנטית (שלא הובאה) ובהנחיות המפקח על הביטוח (שלא הוצגו) כי חברת הביטוח אינה חייבת לשלם לתובע אוטומטית את מלוא סכום דרישתו בגין רכיב שכ"ט השמאי.

ועוד מעריכה הנתבעת כי לא התובע הוא שהניע את הגשת התביעה, בשל חסרון הכיס הקל שסבל, כי אם "גורמים אחרים ונוספים" שזוהו על ידה בדיון כעורך הדין והשמאי, ועל כן היא עמדה על מיצוי ההליך עד תום, לרבות תוך חקירת התובע והשמאי גם יחד…

…"חברת הביטוח", קבע השופט, "בחרה באופן מובהק לקזז מן התשלום של שכר הטרחה של השמאי בלא שהיה לה כל בסיס לעשות כן ומתוך הנחה שאדם סביר לא יתבע סכום זניח כדי לא להסתבך בתשלום אגרת משפט ובהליך משפטי, אלא אם כן מישהו מעודד אותו לעשות זאת".

השופט צימרמן מציין שחברת ביטוח (אכן) אינה חייבת לשלם אוטמטית כל שכר טירחה ששמאי דורש… עם זאת, אין גם חובה לקזז אוטומטית משכ"ט שמאי, כאשר זה נדרש על ידי הניזוק ששילם אותו לשמאי.

"סירוב לשאת בהוצאות השמאי חייב שיהיה מטעמים סדורים ומבוססים: אם לדעת חברת הביטוח שכר הטרחה חריג, עליה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, לבקש מסמכים ביחס לסכום שבמחלוקת, ולמסור נימוק ענייני (להבדיל מסתמי) ביחס לדחיית כל חלק משכר טרחת השמאי. מעבר לאמור, מבהירות ההנחיות, מבטחת אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולדחות תביעה לתשלום שכר טרחת שמאי, כולל כהוצאות בתביעה של צד שלישי"- קבע השופט.

לשופט צימרמן היה גם מה לומר על הנתבעת שטענה שסכום של 244 שקל הוא "מופרז בעליל": "לו ידע השמאי להסביר את החישוב החשבונאי המדויק, לשכר הטירחה ולא היה נעזר ברואה חשבון – היה הוא רואה חשבון, לא שמאי"- אמר השופט והוסיף: "טענות הנתבעת בכל הקשור לאי סבירות חוות דעת השמאי הן אפוא סתמיות ונעדרות עיגון מינימלי. אולם חשוב מכך, התובע הוציא את הסכום של 944 ש"ח כנגד חוות הדעת (ולכן) השאלה הנכונה איננה האם ראוי היה לשמאי לחייב בגין "הוצאות תקורה" (אחד מסעיפי ההוצאה שפורטו בבקשת שכר הטרחה – ב.ב.) סך של 250 ש"ח. השאלה היא האם ראוי לומר לתובע-הניזוק כי היה מנוע מלשלם לשמאי את הוצאות התקורה האמורות, ככל שהוא מצפה לקבל שיפוי בגינן מן המזיק.

ככל שחברת הביטוח לא פעלה מראש על מנת לברר את טענות הניזוק, ודאי זה הפרטי, באשר לשכר טרחת השמאי שנאלץ לשאת בו, וככל שאין בידי חברת הביטוח נתונים ונימוקים סדורים שיבססו את סברתה כי שכר הטרחה הוא בלתי סביר עד כדי כך שמצופה מן הניזוק שלא לשלמו ובהתאם סבורה חברת הביטוח שיש להפחית הימנו – תתכבד ותשלם את שכר הטרחה. אין כל מקום לכך שתפחית, שרירותית, חלק משכר הטרחה, בנימוק סתמי שלפיו זהו האומדן ה"סביר", כאשר אין לה כל עיגון לסברתה זו… את שגרעה, תשלם אפוא" – פסק השופט.

השופט צימרמן מבקר גם את החלטת המבוטחת לנהל, מצידה, מאבק על 244 ש"ח בלבד, וכך הוא כותב: "הנתבעת החליטה למצות עד תום את ריבה עם השמאי, תוך עמידה על זימונו של השמאי וחקירה ממצה של התובע ושל השמאי גם יחד, שמא כל אלה חברו עם ב"כ התובע, שהחקירה עסקה גם בו ובקשריו עם התובע והשמאי. גם כאשר היה אמור להיות ברור כבר שנתיב זה מיצה עצמו ולא יקים הגנה לנתבעת, לא הרפתה, והמשיכה בחקירות ובטיעונים.

זו זכותה, אך להארכת הדיון שלא לצורך יש מחיר, המשקף את השחתת זמנו של בית המשפט, שכאמור אינו אלא זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. בגין אלה יבוא חיוב לטובת אוצר המדינה, גם אם על הצד המתון זו הפעם".

הדבר היחיד שנותר עלום לאחר דברים ברורים ונכוחים אלה, הוא מדוע בחר השופט להעניש את המבטחת בסכום צנוע של 3,000 ש"ח בלבד, אשר ספק אם מהווה מבחינתה תמריץ שלילי חזק מפני התנהגות דומה גם בעתיד.

בסופו של יום פסק השופט צימרמן שחברת הביטוח ש. שלמה תשלם למבוטח את הפרש שכר טרחת השמאי שלא שולם לו, בסך 244 ש"ח, וכן שער טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח, את אגרות המשפט בסך 756 ש"ח, וגם שכר לשמאי שהעיד מטעם התובע, בסך 650 ש"ח בתוספת מע"מ.

בנוסף, כאמור, "נקנסה" הנתבעת בסכום של 3,000 ש"ח בגין השחתת זמנו של בית המשפט, וסכום זה ישולם על-ידה לקופת המדינה.

תא"מ 25275-08-15

The post חברת הביטוח חטפה על הראש appeared first on TheCar.

"חברת הביטוח הראל מפרה באופן שיטתי את פוליסת הביטוח לרכב שהיא משווקת באמצעות סוכנות הביטוח 'לוביט' לרוכשי מכוניות מתוצרת פיג'ו וסיטרואן… בניגוד לתנאי הפוליסה מתקנת המבטחת את המכוניות בחלפים משומשים במקום בחלפים מקוריים וחדשים" – כך טוען ד"ר יוסף בבניק בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב להכיר בתביעתו כייצוגית.

בתביעה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד ד"ר נורית בבניק, נכתב שהנזק שנגרם לכלל חברי הקבוצה שהתובע מבקש לייצג מוערך בשלושה מיליון שקלים.

התובע הייצוגי טוען שבהצעת הביטוח שלה מבטיחה חברת הראל שרוכשי מכוניות חדשות מסוג פיג'ו וסיטרואן, אשר מבטחים אותן בסוכנות הבית של חברת דוד לובינסקי בע"מ – יבואנית פיג'ו-סיטרואן , שבמקרה של נזק כתוצאה מתאונה תתוקן המכונית שלהם בחלקים מקוריים חדשים בלבד.

אלא שבפועל, במקרי תאונות מפעילה חברת הראל שמאי חוץ והיא לא מחייבת אותו, ואת מוסך ההסדר, לפעול על פי הוראות הפוליסה – לכן השמאי קובע שחלק מן התיקונים יבוצעו תוך שימוש בחלפים מקוריים ואחרים מתוקנים תוך שימוש בחלקים אחרים, בהם גם מתוקנים.
כך, נטען בבקשה, מקטינה הראל את ערך הנזק הגולמי ושיעור הנזק, אשר מחושב באחוזים משווי הרכב, נמוך משיעור הנזק האמיתי.

התובע טוען שהראל מפרה את הוראות חוק חוזה הביטוח ואת הוראות חוזה הביטוח, פועלת בחוסר תום לב ועושה עושר ולא במשפט.

הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג הינה של כל מי שרכש ב-7 השנים האחרונות רכב חדש מסוג פיג'ו או סיטרואן ורכש פוליסת ביטוח מחברת הראל באמצעות סוכנות הביטוח לוביט – ומכוניתו ניזוקה בתאונה.

לטענת התובע, בהצעת הביטוח שקיבל, אשר מפרטת את תנאי לוביט, מוצגת השוואה בין תנאיה של לוביט לבין אלה של חברות ביטוח אחרות.

בטבלה זאת נכתב שהפוליסה של לוביט כוללת "התחייבות בכתב בפוליסה לתיקון הרכב בחלף מקורי וחדש בלבד לרכב עד 36 חודש על הכביש" – ולעומת זאת תחת העמודה "בחברה אחרת" נכתב שהתיקון מבוצע "לפי החלטת שמאי חברת הביטוח ואין כל התחייבות בכתב לתיקון בחלף מקורי חדש".

עוד טוען התובע כי שיטת הקטנת הנזק תוך שימוש בחלפים לא מקוריים ולא חדשים מביאה לכך שסף ההכרה בנזק טוטאלי (אובדן גמור) כבר מנזק של 50% מערך הרכב ביום הנזק, גבוה למעשה מ-50% – וזאת בניגוד להצעת הביטוח.

התובע מבקש לכלול בקבוצה הייצוגית גם מבוטחים שחתמו על טופסי הסכמה לתיקון הרכב – לפני ובעת קבלת הרכב המתוקן, וכן מבוטחים שחתמו על כתבי ויתור כתנאי לקבלת הפיצוי הכספי בגין הנזק שנגרם למכוניתם.
לטענתו, הראל מנצלת את מצוקת מבוטחיה בקרות מקרה הביטוח כדי להקטין את סכום התגמולים שהיא משלמת "בידיעה שהמבוטחים נרתעים מסיבות שונות מנקיטת צעדים והליכים משפטיים כנגד המבטח. בדרך זו מעשירה הראל את קופתה על חשבון המבוטחים".

בהודעה שמסרה חברת הראל לבורסה, באמצעות היועצת המשפטית שלה נטלי משען זכאי, היא מדווחת אמנם על הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית – ואף מפרטת את עיקרי הטענות – אבל היא לא מתייחסת לטענות שהועלו בכתב התביעה.

טרם הוגש כתב הגנה.

תגובת חברת הראל: "החברה קיבלה את התביעה בימים האחרונים ותתייחס לטענות בבית המשפט"

ת"צ 20147-01016

The post בקשה לייצוגית נגד הראל: מתקנת מכוניות בחלקים משומשים appeared first on TheCar.

ביטוח חקלאי ניסתה לחסוך 702 שקל על חשבון השמאי, אבל בית המשפט חייב אותה לשלם 2,574 שקל. השופטת עידית וינברגר: "שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר"

חברת 'ביטוח חקלאי' ניסתה לחסוך לעצמה 702 שקל בתשלום שכר טרחה לשמאי, והיא תשלם על כך ביוקר: בית משפט השלום בקריות חייב אותה לשלם לתובע ולבא כוחו 2,574 שקל, כולל הוצאות משפט ושכר עדות השמאי, שאותו זימנה חברת הביטוח לעדות בבית המשפט. בנוסף, השופטת עידית וינברגר נזפה בחברה על כך שהתעקשה ואילצה את השמאי להגיע לבית המשפט.

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי י.ק, שרכבו נפגע על ידי מכונית שהייתה מבוטחת בחברה לביטוח חקלאי.
י.ק, שיוצג על-ידי עו"ד אורי גרינברגר, תבע מביטוח חקלאי לשלם לו סך של 702 ש"ח שאותם הפחיתה החברה משכר הטרחה של השמאי שאותו שכר.

לאחר התאונה שכר י.ק. את השמאי יובל לחיאני, וחברת הביטוח לא חלקה על שומתו ושילמה לתובע, הנפגע, את מלוא נזקיו.
עם זאת, י.ק. שילם לשמאי שכר טרחה בסך 950 ש"ח ועוד מע"מ, ואילו חברת ביטוח חקלאי הסכימה לשלם לו רק 400 ש"ח תמורת סעיף זה.

בבית המשפט טענה חברת 'ביטוח חקלאי' שדין התביעה להידחות היות שהתובע אינו בעל הרכב. טענה זו נדחתה על ידי השופטת עידית וינברגר אשר קבעה שהיא כלל לא ראויה להישמע: "ראשית, הנתבעת מושתקת מלהעלותה שכן שילמה לתובע (ולא לאשתו) את מלוא הנזק על פי הערכת השמאי. שנית, במסמכי הנתבעת עצמה נרשם י.ק. כבעל הרכב".

מכל מקום, העובדה שהרכב רשום על שם אשת התובע, אין בה להכשיל את תביעתו, שכן הלכה ברורה היא כי הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי וחזקה שבעובדה היא, כי רכב משפחתי הינו בבעלות שני בני הזוג, אף אם הוא רשום על שם אחד מהם, אלא אם הוכח אחרת.
בנוסף, מי שזכאי לשיפוי הוא מי שהוציא את ההוצאה, התובע העיד כי הוא עצמו שילם לשמאי ועדותו לא נסתרה".

חברת הביטוח דרשה לזמן את השמאי לעדות, אשר עלה ממנה שלשם עריכת חוות הדעת הוא ביקר ארבע פעמים במוסך, וכן שלשם הכנת חוות הדעת נדרשו לו שעתיים וחצי. בחשבון שערך פורט ששכר הטרחה כולל 700 ש"ח בגין עבודה, 50 ש"ח תמורת צילומים, 50 ש"ח הוצאות נסיעה, ו- 150 ש"ח הוצאות משרד.

גררה את השמאי לבית משפט

ביטוח חקלאי העלתה טענה נוספת, לפיה התובע לא טרח לברר מבעוד מועד מה גובה שכר טרחת השמאי שישולם לו ולא טרח לנסות להקטין את הוצאותיו בגין שכר טרחת השמאי.

השופטת דחתה גם טענה זו ועל כך כתבה בפסק דינה: "אין לקבל את הטענה שכן אין לצפות מאדם שרכבו ניזוק בתאונת דרכים, כי יעשה סקר שוק בטרם ישכור שירותיו של שמאי. אני מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט אלטר בת"ק (עכו) 658-04-09 נסימי נ' הראל חברה לביטוח, שם נפסק כי על חברת הביטוח לשלם לתובע כל סכום ששילם, ואין היא יכולה להתנער מחובתה זו, גם אם ניתן היה למצוא שמאים שהיו גובים סכום נמוך יותר".

"למרות הפירוט בחשבון שכר הטרחה", כתבה השופטת, "ועל אף ההלכות הברורות בנושא, בחרה הנתבעת לשלם לתובע, בגין שכר טרחת השמאי, סך של 400 שקל כולל מע"מ בלבד.
אכן, הנזק שנגרם לרכבו של התובע לא היה גדול ואף לא מורכב, אולם שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר, גם בתיק פשוט… לתוצאה כזו ניתן היה להגיע גם ללא זימונו של השמאי לחקירה, ואף בפסק דין על דרך הפשרה. אולם כאשר הנתבעת בוחרת להפחית את שכר הטרחה הנדרש בצורה משמעותית, ללא כל סיבה נראית לעין, ולשלם שכר טרחה בלתי סביר, אין מדובר בזוטי דברים.

סבירות שכר טרחת השמאי נקבעת על פי מידת ההשקעה והמאמץ שהצריכה עריכת חוות הדעת, ועל פי גובה השומה. בנתוני התביעה שלפני אני קובעת כי שכר טרחה סביר הינו 800 שקל כולל מע"מ… התעקשותה של הנתבעת לנהל תיקים כגון אלה, כולל זימונו של השמאי לחקירה, אך מגדילה את הוצאות ההליך, ואין לה כל תכלית".

אלא שמילים נחרצות לחוד, ופסיקה לחוד. לטובת התובע, למרות כל המאמץ שנדרש ממנו ועל-אף ההתנהגות המגונה של חברת הביטוח – כפי שתוארה על-ידי השופטת עצמה – פסקה השופטת כך: "אני מורה כדלקמן: הנתבעת (ביטוח חקלאי) תשלם לתובע סך של 400 שקל בצירוף החזר אגרה בסך 758 שקל".

אפשר להניח שאדם סביר היה מעדיף להפסיד 700 ש"ח מאשר להיגרר לכל המאמץ שכרוך בניהול תביעה והשחתת זמנו – ועל כך בדיוק בונות כנראה חלק מחברות הביטוח.

עם זאת, גם לחברת 'ביטוח חקלאי' נגרם "רעד קל בכנף": השופטת פסקה שהחברה תשלם לשמאי – רק בעבור התייצבותו לעדות בבית המשפט – 600 שקל בצירוף מע"מ, וכן תשלם שכר טרחה לעורך הדין של התובע, בסך כולל של 708 ש"ח.

בסופו של יום, לאחר שהטרידה ממנוחתם את התובע, השמאי ועורך הדין, ולאחר שהעמיסה על היומן העמוס ממילא של בית המשפט, תשלם חברת הביטוח לתובע סך של 2,574 ש"ח, רק 1,872 ש"ח יותר מכפי שהייתה משלמת לולא נמנעה מלשלם לשמאי את המגיע לו.

תא"מ 18659-08-14

The post בית המשפט העניש את חברת 'ביטוח חקלאי' בגלל ניסיון לקצץ בשכר השמאי appeared first on TheCar.

באיגוד השמאים מתלוננים על כך שכמה חברות ביטוח מפעילות שמאי נוסף שתפקידו להקטין את גובה שומות הנזק של שמאי החוץ

איגוד שמאי הביטוח העביר בשבוע שעבר לחבריו תיעוד של שיטות שבהן נוקטות, לדבריו, אחדות מחברות הביטוח כדי "לפקח על מחירי המוסכים ועל מהות התיקון המקצועי במוסך", ובמילים אחרות – להקטין את גובה שומת הנזק.

באיגוד השמאים מציינים שלאחרונה רבים מקרי התביעות לפוליסה שבהם מבוצעת מה שמכונה על-ידם "הסללה" דה פקטו: בשלב ראשון מתקבלת שמאות אובייקטיבית של 'שמאי חוץ' (שמאי שנבחר על-ידי המבוטח מתוך רשימת שמאים שאיתם מוכנה החברה לעבוד), וזאת בהתאם לתקנות. לאחריה מבצעת חברת הביטוח "שמאות נגדית לא אובייקטיבית של שמאי בית מטעמה, אשר מכונה בקר".
כתוצאה מכך עובר התיק אל שמאות מכריעה שמבוצעת על ידי שמאי בית של חברת ביטוח אחרת.

לביקורת הזאת מצטרף גם רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים, אשר טוען ש"המשמעות היא ששמאי החוץ מתמודד מול שני שמאי בית בהערכת הנזק שלו לפיצוי המבוטח, וזאת בהנחה שאותו שמאי חוץ לא נכנע כבר מראש ללחץ "מלמעלה" ליישר קו עם ה"אג'נדה" של חברת הביטוח לגבי התעריף "הראוי" לשעת עבודה ו/או לחלפים"…

.."באופן "מפתיע" ראינו גם שמאות נגדית של שמאי בית המפרטת מה לא תקין בשמאות הראשונה של שמאי החוץ המבוקר באופן סדיר על ידי אותו שמאי בית!", מוסיף לוי, "משמע ששמאי הבית כבר מנחה בין השורות את שמאי החוץ "הסורר" על אופן ניהול כתיבת שומה לרכב ומבלי משים גם כתב שם המלצות הנוגדות את חוזר 2 ואת הוראת הנוהל שיצאה בשנת 2004 בכל הקשור לקביעת מחירים חלפים לצרכן על ידי שמאי".

יו"ר איגוד המוסכים מציין באגרת ששיגר לחברי האיגוד שלו כי "אנו שמחים שאיגוד השמאים, למרות היותו שותף בהרכבת רשימת השמאים המכריעים, מבין כי רשימות שמרכיביהן לא אובייקטיביים לגמרי – הן רשימות פסולות, וכי יש לפעול לשינוי מידי במסגרתו כלל השמאים שיפעלו ליישום תיקון לפיצוי המבוטחים, כך ששמאים אובייקטיבים ושאינם עובדים שכירים של חברות ביטוח או ליסינג יקבעו את הפיצוי".

"אני מעריך", מוסיף לוי, "שלנוכח המקרים הרבים הנערמים על שולחננו לאחרונה (שרבים מהם נוגעים, לצערי לשימוש פסול ומוטה ע"י חברות הביטוח במנגנון השמאי המכריע) שענייני השמאים והשומות והבעיה הנצחית של אובייקטיביות השמאי לא יסתיימו בקרוב, ויתכן גם כי ניאלץ לשוב ולהיאבק במלוא העוז גם בזירה זו. עצם העובדה ששוב מתחילה תופעה של אי עמידה דווקנית באמור בקודקס בחקיקה וההחלטות של המפקח על הביטוח, מוכיחה שוב כי רמת האכיפה של רוח המחוקק – לא קיימת".

The post שמאי על שמאי: עוד שיטה של חברות ביטוח להקטנת הפיצוי appeared first on TheCar.

בעל מוסך פחחות בבת-ים לא אהב את קביעת השמאי ושלח אותו לחדר המיון. השמאי: "מקווה שימצו את הדין עם בעל המוסך".

חילוקי דעות בין שמאי רכב לבין בעלים של מוסך פחחות לגבי הערכת נזק של תיקון הסתיימו השבוע עם שמאי בחדר מיון של בית חולים, לאחר שהוכה על ידי בעל המוסך.

השמאי, אורן יעקב ,הגיע ביום שני השבוע למוסך בבת ים שאליו נמסרו לתיקון מספר כלי רכב שבוטחו בחברת הראל. לדעת בעל המוסך היו הערכות הנזק שקבע השמאי מוטות כלפי מטה, והוא ניסה לשכנע את השמאי לאשר תיקונים והחלפת חלקים מעבר לקביעתו המקורית. יעקב מצדו סרב לשנות את הערכות הנזק.

חילוקי הדעות החלו בשיחת טלפון ובעקבותיה הגיע השמאי למוסך כדי לנסות ליישב את ההדורים, אלא שבמקום להגיע לעמק השווה החלו הרוחות במוסך להתלהט ועברו לטונים גבוהים. "לפתע חשתי מהלומה עזה בפני, שפתי נחתכה, ומעוצמת המכה נפלתי ונחבלתי גם בידי" – סיפר אורן יעקב, אשר עזב את המוסך וניגש לקבל טיפול רפואי. לאחר מכן גם הגיש תלונה למשטרת בת ים כנגד בעל המוסך.

"אני מכיר את בעל המוסך כבר 20 שנה", אמר לנו יעקב, "וחילוקי דעות בין שמאים לבין פחחי רכב הם דבר שבשגרה. גם בין שמאים יש במקרים רבים חילוקי דעות לגבי גובה הנזק וירידת הערך. אם הצדדים לא מצליחים לפתור את חילוקי הדעות קיימות דרכים מקובלות ליישב את הדברים. יש ועדת ערר במשרד התחבורה, ויש בתי משפט. בשום מקרה, וגם אם מדובר בחילוקי דעות על סכומים גדולים, אין מקום לאלימות. אני מקווה שבמשטרה ידעו למצות את הדין עם האיש" אמר יעקב.

בשולי הדברים, וכמובן בלי להצדיק בשום אופן תגובה אלימה, וללא קשר למקרה ספציפי זה, צריך אירוע זה להוות תמרור אזהרה לאחראים על תחום שמאות הביטוח והמוסכים: הגיע הזמן שאת קביעת הנזקים לכלי רכב יקבעו שמאים שהאובייקטיביות שלהם גם תראה כלפי חוץ.
כאשר שיעור נזק נקבע על ידי שמאים שעובדים עם, או עבור, חברות ביטוח, והם תלויים בהן לפרנסתם, חיכוכים בינם לבין בעלי מוסכים הופכים לבלתי נמנעים, ועלולים להיגרר למצבים מסוכנים.

The post השמאי סירב לאשר תיקון – בעל המוסך הכה אותו appeared first on TheCar.

מה עושה חברת ביטוח שאינה מעוניינת לשלם את מלוא עלות הנזק שנגרם למכונית? מפחיתה אלפי שקלים בגין "נזק מאירוע אחר", ומוכרת את המכונית למגרש לפני ששמאי מטעם בעלת המכונית יספיק לבדוק אותה. בית משפט לתביעות קטנות לא התלהב מהשיטה: "חברת הביטוח סטתה מסטנדרט ההתנהגות הסביר"

למכוניתה של א' נגרם בתאונה נזק חמור. למעשה, הנזק שנגרם היה כה חמור, עד שחברת הביטוח הכריזה על המכונית כ-"אובדן כללי" (המוכר לציבור כ-"טוטאל לוס"). אולם, במקום לשלם לא' את מחיר המכונית המלא, הופחתו לא פחות מ-7,600 שקלים מהמחיר שמופיע במחירון הרכב. הסיבה, כך הבהירו בחברת הביטוח, הייתה "נזקים סביב לרכב שאינם קשורים לאירוע".

מה זה בדיוק אומר? גם א' תהתה מה הוא פשרם המדויק של אותם "נזקים סביב לרכב", אך עד שפנתה לחברת הביטוח כבר נמכרה המכונית למגרש, וכך למעשה נעלמו עקבותיה. בכך גם סוכלו ניסיונותיה של א' להוכיח שההחלטה להפחית 7,600 שקלים מהפיצוי שקיבלה הייתה שגויה, או לכל הפחות מופרזת.

אולם, א' לא הרימה ידיים והגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. לשופט מוחמד חאג'-יחיא לא היו דברים טובים לומר על התנהלותה של חברת הביטוח: "מהתמונה הכוללת שהונחה לפניי, נראה כי החלטת ההפחתה של חברת הביטוח, בנסיבות העניין, לקתה בשרירותיות ובכל מקרה – בלתי מבוססת על תימוכין ברורים ומשכנעים".

בפסק הדין מתאר השופט חאג'-יחיא את הרקע להגשת התביעה: "אין מחלוקת שרכב התובעת נבדק פיזית על-ידי השמאי מטעם הנתבעת (חברת הביטוח, ש.ה), ולא נבדק על-ידי השמאי מטעם התובעת או התובעת עצמה", הבהיר השופט. "השמאי מטעם התובעת כתב בחוות דעתו כי הרכב נמכר על-ידי חברת הביטוח למגרש ללא ידיעת התובעת. הנתבעת לא סתרה טענה זו. עולה אפוא כי חברת הביטוח, באופן חד-צדדי, בדקה את הרכב באמצעות השמאי מטעמה, העריכה את שוויו של הרכב, ניכתה ממחירו את אשר ניכתה כמפורט בחוות הדעת מטעם השמאי, ומכרה אותו".

למעשה, לא רק שהמכונית נמכרה לפני שלא' ניתנה הזדמנות לבחון את אותם נזקים שנגרמו לכאורה בתאונה קודמת, חברת הביטוח אף לא טרחה לפרט את טיבם של הנזקים. "קביעת השמאי מטעם הנתבעת בדבר ההפחתה בגין אירוע אחר אינה מפורטת בחוות הדעת שלו על מה היא מתבססת, מהם הנזקים ומידת חומרתם", ציין השופט חאג'-יחיא. "כל אשר נרשם בחוות הדעת: 'נזקים סביב לרכב שאינם קשורים לאירוע'… ונרשם בהודעת התשלום לתובעת 'נזק אירוע אחר'. נזקים אלה לא צולמו ובכל מקרה, תמונות בעניינם לא צורפו… ואף לא תוארו במסגרת חוות הדעת".

בעניין זה ראוי לציין דברים שאמר שמאי מטעמה של הנהגת, ואשר מלמדים על ההתנהלות הראויה של חברת ביטוח הוגנת ואחראית: "נניח שהיה נזק קודם, אז חברת הביטוח יכלה לפנות למבוטחת (ו)להסב את תשומת לבה, למרות שביקשה תצלומים ולא קיבלה", הסביר השמאי בעדותו. "למרות שביקשנו לראות את המכונית, נאמר לנו שהיא הייתה במסגרת טוטאל-לוס והיא נלקחה".

בהמשך פסק הדין מעלה השופט חאג'-יחיא הרהורים שיטרידו כל בעל מכונית: "מהתרשמותי מעדות השמאי מטעם (חברת הביטוח) נראה לכאורה כי כל סכום שהיה נוקב בו לצורך ההפחתה, היה נרשם בחוות הדעת סכום זה, שהוא כאמור 'הערכה כללית', (ואותו סכום היה) מופחת מסך תקבולי הביטוח המשולמים למבוטח, וכל זאת ללא נימוקים או פירוט מטעם חברת הביטוח בדבר אפיון הנזק, סיווגו וללא כל הסבר מניח את הדעת כיצד הוערך הנזק". ובמלים פשוטות – חברת ביטוח יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, ולנכות מתקבולי הביטוח כל סכום שתרצה.

"העובדה כי ההליך האמור נעשה באופן חד-צדדי, ללא שיתוף התובעת וללא עדכונה באמור (לפני) מכירת הרכב למגרש, יש בה להוסיף נדבך נוסף לשרירותיות המשתקפת מהחלטת ההפחתה עצמה", סיכם השופט חאג'-יחיא את החלטתו לקבל את תביעתה של א', אם כי באופן חלקי. "חברת הביטוח סטתה מסטנדרט ההתנהגות הסביר המוטל עליה כלפי המבוטחת, בין השאר ובעיקר, לא פירטה בחוות הדעת הקיימת וגם לא צירפה חוות דעת חדשה, מפורטת ומבוססת, שיש בה להצביע כיצד בוצעה ההפחתה בגין 'אירוע אחר' ועל מה היא נסמכת".

מדוע אם כן התקבלה תביעה של א' רק באופן חלקי? השופט חאג'-יחיא הסביר: "התנהגות התובעת תרמה במידה מסוימת למצב אליו נקלעה, שכן יש להניח כי לו פנתה התובעת… למבטחת מיד לאחר קבלת הודעת התשלום… נראה כי אז ניתן היה אולי לבחון את הרכב שוב בזמן אמת ולבחון היטב את השומה… מצופה היה מהתובעת לפנות ללא כל דיחוי למבטחת, בין באופן ישיר ובין באמצעות שמאי מטעמה, כדי לראות את הרכב, לצלם אותו בטרם יימכר ויועבר למגרש אחר".

בסופו של דבר קבע השופט חאג'-יחיא כי חברת הביטוח תשלם לא' 7,080 שקלים, לעומת 8,350 שקלים שתבעה בעלת המכונית.

The post חברת הביטוח הפחיתה 7,600 שקלים בגלל נזק שלא הוכח appeared first on TheCar.

נהגת שמכוניתה נפגעה על-ידי רכב שכור תבעה את הנהגת הפוגעת ואת חברה ההשכרה. במקום לשלוח שמאי שייבחן את הנזק, לא עשו הנתבעות דבר במשך כשנה. רק יומיים לפני דיון בבית משפט נשלח שמאי, שבדק את המכונית בחניה וללא תיאום עם הנהגת. "בדיקת הרכב, שעה שהתאונה אירעה לפני שנה, היא חסרת ערך", קבע בית המשפט

גם מי שמכיר את התנהלותן הבעייתית של חברות ליסינג והשכרה כאשר כלי רכב בבעלותן מעורבים בתאונות דרכים, עשוי להיות מופתע מהמקרה של נ': לפני כשנה עמדה מחוץ למכוניתה שחנתה בסמוך, כאשר לפתע שמעה רעש. מיד לאחר מכן הבחינה שמכוניתה נפגעה על-ידי מכונית שכורה, שהייתה נהוגה על-ידי י'.

כמו אזרחית טובה, פנתה נ' למוסך וביקשה חוות דעת של שמאי רכב. השמאי העריך את גובה הנזק ב-9,982 שקלים, ובנוסף חישב ירידת ערך בסך 1,305 שקלים. נ' שילמה את עלות התיקון, ואף שילמה את שכר טרחת השמאי, בסך 850 שקלים. אולם, כאן מסתבך הסיפור.

הנהגת של המכונית הפוגעת אמנם לא ערערה על אחריותה לתאונה, אך ביחד עם חברת ההשכרה (הרץ) סירבה לשלם את תיקון הנזק. על-פי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, הנהגת הפוגעת וחברת ההשכרה טענו כי "כל מה שנפגע באותה תאונה הוא לוחית הזיהוי, שנפלה, והתביעה שהוגשה תוך הסתמכות על חוות דעת (של השמאי מטעמה של נ') היא מנופחת, מופרזת וככל הנראה הנזקים שבחוות הדעת נגרמו בתאונה אחרת".

אמנם חילוקי דעות בין צדדים לתאונה הם עניין שכיח, אך במקום להוכיח את טענתן בחרו הנתבעות – הנהגת הפוגעת וחברת ההשכרה – לא לעשות דבר. רק כשנה לאחר התאונה ויומיים לפני הדיון בבית המשפט, נזכרו הנתבעות לשלוח שמאי מטעמן לבדוק את מכוניתה של נ', שכמובן הייתה תקינה בזמן הבדיקה המאוחרת. למעשה, לא רק שהבדיקה מטעם הנתבעות נעשתה בשיהוי ניכר, היא אף נעשתה ללא תיאום עם בעלת המכונית.

"לישיבת (בית המשפט) הגישו הנתבעות חוות דעת (של) שמאי, שהוצגה לראשונה בישיבת בית המשפט", כתבה השופטת אילת דגן בפסק הדין. "חוות דעת זו נערכה ביום 11 בספטמבר 2014 (יומיים לפני הישיבה, ש.ה) ולא הועברה לתובעת – לא בעת עריכתה ולא בכלל".

ומה טענו הנתבעות? על-פי השופטת דגן, "השמאי (מטעם הנהגת הפוגעת וחברת ההשכרה, ש.ה) טוען כי מניסיונו, הוא לא נתקל בעבר מעולם במצב שבו מעבה המזגן יתעקם בצורה כפי שנטען בסוג זה של הרכב. הנתבעות טוענות כי נזק בחזית, כפי שהוצג לשמאי של התובעת, לפיו היו פנסים שבורים, גריל שבור, נזק למגן קדמי, סותר את עדות הנתבעת לפיה כל מה שנפגע באותה תאונה היה לוחית הרישוי".

ושוב, סתירה בין עדויות הצדדים שכיחה מאוד בבתי המשפט, אלא שהנתבעות לא עשו כל ניסיון להוכיח את טענותיהן – מלבד הצגת חוות דעת של שמאי, שנערכה כשנה לאחר התאונה. ולכן, זה לא ממש מפתיע לגלות שתביעתה של נ' התקבלה במלואה, והנתבעות נדרשו לשלם את עלות התיקון, בסך 10,880 שקלים, וכן הוצאות משפט בסך 300 שקלים.

"התובעת עשתה את המוטל עליה, שעה שפנתה לשמאי, קיבלה חוות דעת בגין הנזקים שנוצרו בתאונה ואף תיקנה את הרכב בהתאם לחוות הדעת", סיכמה השופטת דגן. "חוות הדעת לא נעשתה במחשכים, והדרישה לתשלום הנזקים נמסרה לנתבעת באופן שאפשר לה לברר את חבותה על דרך שליחת שמאי שיבדוק את הרכב וייתכן חוות דעת נגדית".

בהמשך מפנה השופטת אצבע מאשימה אל הנתבעות, ובעיקר אל חברת ההשכרה, ומבהירה מה דעתה על הדרך שבה בחרו לנהל את ההליך: "תחת לפעול בהתאם לחובתה, בחרה הנתבעת לשלם סכום שרירותי על-פי ראות עיניה, מבלי שכלל שלחה שמאי… הנתבעת אף לא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובעת, ולמעשה לא יידעה אותה כי בכוונתה להתייצב לדיון כשבאמתחתה חוות דעת שהוכנה יומיים לפני כן. בהתנהלות זו ובאי מתן אפשרות הוגנת לתובעת לבחון את חוות הדעת מטעם הנתבעת, היא גרמה לתובעת נזק ראייתי".

ובכך לא סיימה השופטת את ביקורתה הנוקבת. "הנתבעת למעשה הכשילה אפשרות בירור מקצועי, ואין לה להלין אלא על עצמה במחדל זה", סיכמה השופטת דגן את דבריה בעניין מחדלי הנתבעות. "לא מיותר לציין כי בדיקת הרכב לפני יומיים, שעה שהתאונה אירעה לפני שנה, היא חסרת ערך. אוסיף אף כי השמאי מטעם הנתבעת הודה שבדק את הרכב בחניה, מבלי שהבדיקה תואמה עם התובעת".

The post חברת ההשכרה שלחה שמאי, שנה אחרי התאונה appeared first on TheCar.

חברת הליסינג סירבה לשלם לנהגת שמכוניתה נפגעה בתאונה את מלוא עלות הנזק, בטענה שהיא לא דרשה מהמוסך להתקין חלקי חילוף משומשים. תשלום מלוא הנזק, כך טענו בחברה, תביא להתעשרותה של הנהגת. בית משפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת הנהגת, ומצא שחלקי החילוף המשומשים פשוט לא התאימו למכוניתה והתקנתם הייתה דורשת קידוח, ולכן לא היה מנוס משימוש בחלפים חדשים

לפני כעשרה חודשים הייתה כ' מעורבת בתאונת דרכים עם מכונית שנמצאת בבעלות חברת הליסינג ש. שלמה. האחריות לתאונה, ועל כך הסכימו גם בחברת שלמה, הייתה מצדו של נהג מכונית הליסינג. אלא שזה לא מנע מהחברה מלסרב לשלם לכ' את מלוא עלות הנזק שנגרם למכוניתה. במקום 6,114 שקלים, כפי שנקבע על-ידי שמאי רכב, שילמה החברה לנהגת רק 3,577 שקלים.

הסיבה: כ' לא עשתה די כדי להקטין את הנזק ולא דרשה שיתקינו במכוניתה חלקי חילוף משומשים, ולכן נעשה שימוש בחלפים מקוריים וחדשים. אם תקבל את מלוא עלות הנזק, כך נטען, תתעשר הנהגת על-חשבון חברת הליסינג. כ', שאינה מומחית בתחום הרכב ומעולם לא למדה שמאות, לא הבינה מדוע קיבלה פיצוי כה נמוך ופנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

ומה שהתברר עד מהרה הוא כי החלפים המשומשים שנדרשו על-ידי חברת הליסינג פשוט לא התאימו למכוניתה של כ'. למעשה, שימוש בחלפים המשומשים במכוניתה של כ' היה דורש קידוח, וזו כמובן דרישה בלתי סבירה, שכן שימוש בברגים קודחים עלול לפגוע במרכב ובבטיחות הרכב. ולכן, גם אם כ' הייתה הופכת בן-לילה לשמאית רכב ובעלת מומחיות בינלאומית בתיקוני מרכב, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה ולהביא להרכבת חלפים משומשים במכוניתה.

"התעשרותה של התובעת"
"אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות הנתבע 1 (נהג מכונית הליסינג, ש.ה) להתרחשות התאונה, (ו)ההכרעה הנדרשת הינה באשר לגובה הנזק", סיכמה אושרית הוברמן-היימן, רשמת בכירה בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, את עובדות המקרה. "הנתבעים (חברת שלמה) טוענים כי החלפים אשר הושמו ברכבה של התובעת הינם חדשים, בעוד שעל התובעת לפעול להקטנת נזק ולרכוש חלפים משומשים. עוד נטען, כי תשלום פיצוי בהתאם לשווי חלפים חדשים, יהא בו בכדי להביא להתעשרותה של התובעת על-חשבון הנתבעים".

אלא שכאמור, כ' לא עמדה בפני התעשרות פתאומית, שכן מידותיהם של החלפים המשומשים לא התאימו לאלו שנדרשו לתיקון מכוניתה. הרשמת הבהירה בפסק דינה כי "בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת נכתב כי '… אכן היו חלפים משומשים, אך במהלך הניסיון להרכיבם ברכבה של התובעת הסתבר כי הם אינם מתאימים במידותיהם לרכב, ולצורך הרכבתם יש להשתמש בברגים קודחים כדי להתאימם למקום. מנהלו המקצועי של המוסך, אשר אחריות התיקון חלה עליו משיקוליו המקצועיים, פסל את החלקים הללו והרכיב בפועל מכלולים מקוריים'".

חברת שלמה אמנם יכולה הייתה לנסות לערער על הקביעה בעניין התאמת החלפים המשומשים, אך עורכי דינה אף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעמה של כ' או את מנהל המוסך שבו תוקנה המכונית. "אין לבית המשפט כל עילה לפקפק במהימנות הטעם והנימוק שניתן במסגרת חוות הדעת לשימוש בחלפים חדשים, ועל-כן אני מקבלת אותו, כפי שהוא", ציינה הרשמת הוברמן-היימן.

"לתובעת אין כל ניסיון בשמאות"
גם טענת חברת שלמה בעניין אי-הקטנת הנזק על-ידי הנהגת, נדחתה. "אני מוצאת כי יכולתה של התובעת להשפיע על בחירת החלפים הייתה מצומצמת ביותר, עד כדי אפסית", כתבה הרשמת הוברמן-היימן. "אין לי ספק כי לתובעת אין כל ניסיון בשמאות בתאונות דרכים… ולא הוכח כי היה לתובעת בסיס כלשהו לדעת האם היה מקום להחליף (את) החלפים בחדשים, או שמא משומשים. משכך, לא ניתן היה לצפות ממנה להתמקח או לסרב לשלם בגין חלפים חדשים, או לעשות כל פעולה אחרת, ועל-כן אין לבוא אליה בטרוניה לעניין זה".

כמובן שגם מומחיות וניסיון בשמאות לא היו משנים דבר, שכן – כפי שכבר נקבע – החלפים המשומשים פשוט לא התאימו למכוניתה של כ'. "לא היו חלפים משומשים המתאימים למכוניתה של התובעת, ובהתאם להלכה, במקרה של ספק – ידה של התובעת היא על העליונה", סיכמה הרשמת. "משהגעתי למסקנה כי יכולת השפעתה של התובעת על ההחלטה להשתמש בחלפים חדשים הייתה אפסית, ולמעשה לא קיימת, גם לא ניתן לומר כי ניצלה לרעה את המצב במטרה להתעשר שלא כדין על-חשבון הנתבעים".

הרשמת חייבה את חברת שלמה לשלם לכ' את יתרת עלות תיקון הנזק, בסך 3,128 שקלים. בנוסף, קבעה הרשמת כי על החברה לשלם לכ' הוצאות בסך 650 שקלים. סעיף אחרון שבו חויבה החברה היה תשלום מלוא שכר הטרחה של השמאי מטעמה של כ': גם כאן ניסתה החברה לשלם פחות מכפי שנדרשה, כאשר סך "החיסכון" הגיע ל-140 שקלים. לדברי הרשמת הוברמן-היימן, "אני מוצאת את ניכוי הסך האמור (140 שקלים) מן הפיצוי בגין שכר טרחת השמאי כשרירותית ובלתי סבירה, ובקביעה כי המדובר בשכר טרחה 'גבוה מן המקובל' כבלתי מבוססת בעליל".

אלא שלמרות שקבעה כי הצדק היה עם כ', סירבה הרשמת לפסוק לטובתה תשלום בגין אבדן ימי עבודה ועגמת נפש. בעניין זה ראוי לציין כי גם אם כשלה הנהגת בהוכחת ראשי נזק אלה, מפסק הדין עולה כי פסיקה לטובתה גם בסעיפים אלה הייתה דווקא מועילה: חברות ליסינג, כמו חברות ביטוח, נוהגות לעתים בצורה שרירותיות, והגדלת היקף הפיצויים שהן נדרשות לשלם במקרים דומים לזה של כ' אולי תרתיע אותן מפני נקיטת הליכים מיותרים, שמסבים נזק כלכלי לנהגים.

The post חברת שלמה דרשה חלק משומש, שלא התאים לרכב שנפגע appeared first on TheCar.

ניפחה חשבונות תיקון לכלי רכב שנפגעו בתאונות באמצעות "מוסך מרכז" שהוסיף להם חשבון משלו. בית המשפט לא חוסך שבטו גם מן השמאים שפעלו מטעמה.

אם חשבתם שחברות ביטוח, השכרה וליסינג "גיבורות" רק מול אנשים מן הישוב, ואינן מהססות להתנהג מולנו בצורה לא הוגנת – מתברר שגם בינן לבין עצמן הן מנסות לתפוס ככל יכולתן.

השבוע ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין נגד חברת הליסינג 'אלבר', ממנו עולה שיטה שנועדה להוציא כספים מחברות ביטוח (אבל גם מלקוחות פרטיים) שמכוניות שבוטחו על-ידן היו מעורבות בתאונות עם מכוניות של אלבר. לרוע מזלה אלבר נתקלה הפעם בחברת הביטוח הראל – גוף מבוסס לא פחות ממנה – ולא באזרח הקטן – וההתמודדות מולה בבית המשפט חשפה את השיטה.

הפרשה החלה לאחר שאלבר תבעה מהראל הוצאות תיקון שאותן סירבה הראל לשלם. אלבר פנתה לבית המשפט, שם נתקלה בעורך הדין של הראל, שגיא בנתאי, שהצליח להוכיח את ניפוח התביעות.

פסק הדין, שניתן על ידי הרשם הבכיר אבי כהן מבית משפט השלום בתל אביב, מגלה למעשה שנוסף להוצאות התיקון הממשיות, שהן עלות העבודה במוסכים והעלות של חלקי החילוף, אלבר הוסיפה סכומי כסף תמורת העברת המכוניות למוסכים, פיקוח על התיקון ועוד.

אלא שחוות דעת משפטית שאלבר קיבלה קובעת שאסור לה להעמיס הוצאות אלה כשהיא תובעת את חברת הביטוח של הצד הפוגע. בתביעה כזאת מותר לה לדרוש רק את השבת מצב הרכב לקדמותו, כלומר את ההוצאות הממשיות לתיקון הרכב.

כדי לעקוף את הבעיה הפעילה החברה שיטה מקורית: היא העבירה את הטיפול בתיקון אל "מוסך מרכז" (מוסך בשם "ג'י 8 " אשר ריכז את התיקונים) שהעביר את כלי הרכב למוסכים השונים ברחבי הארץ. ג'י 8, המוסך "המרכז", הנפיק חשבוניות לאלבר, והסכומים שננקבו בהן היו כמובן גבוהים מאלה ששולמו למוסכים היות שכללו (מבלי שניתן לכך פירוט) גם "עמלת מוסך" תמורת הטיפול בהעברת המכוניות למוסכים, "פיקוח" עליהם, וכן רווחים תמורת פעולות אלה.

בפסק הדין קובע, בין היתר, הרשם אבי כהן: "הוכח שאלבר בחרה בשיטה לא שקופה, שמטרתה להעניק לאלבר פיצוי מלא גם בגין הוצאות נלוות בכסות פורמאלית ומטעה של נזק ישיר, כסות שנועדה להציג מצג שווא מטעה שימנע ממזיקים וממבטחותיהם דוגמאת הראל את האפשרות לדעת על קיומן ועל שיעורן של ההוצאות הנלוות ולהתנגד לתשלומן. הוכח כי החשבוניות מגלמות, הן הוצאות נלוות והן רווח של מוסך ג'י 8, והכל מבלי לציין זאת בחשבוניות ותוך הצגת מצג שווא ומטעה לפיו החשבוניות עוסקות בנזק הישיר בלבד… דומה שאלבר וכל שותפיה לשיטת המוסך המרכז לא מכבדים מספיק את כוונת מחוקק המשנה בנוגע לחשיבותה של חשבונית שמוציא מוסך בגין תיקון רכב ובגין החלפת חלפים ברכב… זאת ועוד, גם המחירים הנקובים בחשבוניות של מוסך ג'י 8 אינם מחירי התיקון הממשי, אלא מחירים מנופחים… צדקה הראל כשסירבה לשלם לאלבר את מלוא הנזק הישיר המנופח וגם כשסירבה לשתף פעולה עם שיטת ההנחות (הנחה קבועה של 15% על מחירי החלפים והתיקון) שאלבר ביקשה להכתיב לה."

בקורת על השמאים

פסק הדין מותח ביקורת גם על שמאי הרכב שעובדים עם אלבר, קלמן רוזנברג ואלי עבוד, ומציין ש"השמאים – אולי בעל כורחם – אבל באופן מודע, נתנו יד לשיטת "המוסך המרכז" וחוות הדעת שלהם שימשו כסות פורמלית להתנהלות בלתי שקופה שנועדה לאפשר לאלבר לדרוש ולגבות פיצוי מלא גם בגין הוצאות נילוות שתוכנן אינו ידוע תוך הצגת מצג שווא שלפיו נדרש פיצוי בגין נזק ישיר בלבד… הוכח שכוחה של חברה גדולה כמו אלבר, ויש לשער שגם חברות ביטוח והשכרה אחרות – יכול להביא לכרסום במעמד הניטרלי והמקצועי של השמאים. טוב יעשה הרגולטור אם יפעל להסדיר בחוק הסדרים שישמרו על מעמדם של השמאים".

לעניין השמאויות שצרפה אלבר לתביעותיה קובע ביהמ"ש: "על תובע בנזיקין דוגמאת אלבר להוכיח נזקיו באמצעות חוות דעת מומחה דווקא. לחוות דעת אלה יש איפוא תפקיד ומשקל מכריעים בשיטה זו. ונשאלת מיד השאלה, כיצד התאפשרה שיטת המוסך המרכז, המושתתת כאמור על הצגת נתוני נזק מנופחים המסתירים את רכיבי ההוצאות הנלוות ורווחי מוסך ג'י 8, אם שמאי הרכב הינם אנשי מקצוע ניטרליים שאמונים על נתוני אמת מדויקים של הנזקים המוצגים בחוות הדעת שלהם?
האם יתכן שהשמאים גויסו לטובת הצגת נתונים מסולפים כדי להכשיר את מצג השווא של השיטה? אלה כמובן שאלות קשות, שעצם העלתן על הכתב מעוררת תחושת אי נוחות גדולה".

"שוכנעתי כי השמאים מודעים היטב לפער שבין הנתונים והמחירים שהם רשמו בחוות הדעת שלהם לבין המחירים ששולמו בפועל למוסכים המתקנים… שוכנעתי גם שהשמאים מודעים היטב לשיטת המוסך המרכז ולתנאיה המיוחדים… הדבר חמור גם מאחר שהתרשמתי שאילו חשבוניות התיקון של המוסכים המתקנים כן היו מוצגות לשמאים, הם היו רואים עצמם מחוייבים כן לחשוף אותן בחוות הדעת שלהם וכן להתייחס אליהם בחוות הדעת. שוכנעתי, באופן כללי, כי יש מידה לא מבוטלת של עצימת עיניים של השמאים בחוות הדעת שלהם מלראות ולתאר בחוות הדעת שלהם את מציאות הדברים המוכרת להם לגבי שיטת המוסך המרכז ולגבי מחירי התיקון בפועל."

אגב, גם חברת הראל לא יוצאת נקיה לגמרי מהפרשה: השופט התייחס גם לטענת אלבר לפיה הראל נוקטת בשיטה דומה בעת שהיא מנפחת תביעות על-ידי הצגת חשבוניות תיקון מנופחות שאינן כוללות את ההנחה שהיא מקבלת בפועל ממוסכים ומספקי שרות. על כך אומר השופט: "אם אמנם היא נוהגת כך זה מצביע על קיומו של אותו מום אצלה שנגדו זועקת הראל".

בסופו של יום נדחו תביעותיה של אלבר לתוספת תשלום מהראל. "ניתן בהחלט להבין את אלבר שביקשה להיחלץ מהמצב… שבו לא פוצתה על ידי הראל ועל ידי אחרים על מלוא נזקיה. אך השיטה בה בחרה להתמודד עם מצב בעייתי זה אינה שיטה ראויה וטוב תעשה אלבר אם תפעל למציאת שיטה אחרת".

חברת אלבר מסרה בתגובה: מדובר בתביעה של חברת 'אלבר' נגד חברת הביטוח 'הראל'. פסק הדין שגוי מיסודו ובכוונתנו לערער עליו. 'אלבר' מקפידה לתקן את כלי הרכב שלה בחלפים איכותיים ובמוסכים מהשורה הראשונה, ופועלת בשקיפות והגינות מול כל חברות הביטוח."

The post חכמים על חזקים: אלבר חתכה קופון על חשבון חברת הביטוח appeared first on TheCar.