לפני כשני עשורים, כאשר פרסמתי את ספרי 'מקום לשניים', בחרתי בבית הקפה ובראש ההר כאחד מבין לא מעט אתרים רומנטיים ברחבי הארץ, וגם היום זאת נקודה מושלמת לאוהבים.

הר בנטל הוא הר געש עתיק וכבוי ואחד מבין כ-40 הרי געש כמותו שמהווים את 'קו התלים הישראלי' במזרח רמת הגולן – מהר רם שבצפון ועד לתל סאקי בדרום הרמה. גובה ההרים האלה נע בין כ-500 ל-1,200 מטרים מעל פני הים והר בנטל, ממרומי 1,171 המטרים שלו, הוא אחד הגבוהים שבהם.

מול קו התלים הישראלי – מעבר לגבול עם סוריה – בולט רצף הרי געש דומה שנקרא, איך לא, "קו התלים הסורי". כל הרי הגעש הללו – בצד שלנו ובצד שלהם, נוצרו לפני כ-150,000 שנים מבעד לסדקי משנה שנוצרו כתוצאה של "השבר הסורי אפריקני".

ממזרח להר בנטל, שמתנשא בצפון-מזרח רמת הגולן, נמצאת העיר הסורית קוניטרה שנשלטת בימים אלה על-ידי צה"ל ולמרגלותיו שוכן קיבוץ מרום גולן – שהוקם במקור, אחרי מלחמת ששת הימים, בשטח העיר קוניטרה ולמרבה המזל הועתק משם שנה אחת לפני מלחמת יום הכיפורים.

ממרומי הבנטל יש תצפית נהדרת אל כל רמת הגולן ובפרט אל עבר סוריה ומורדות החרמון, וההר עצמו, יחד עם "אחיו הגדול" – הר אביטל שמתנשא מדרום אליו – מוקפים כיום בשמורת הטבע "הר אביטל – הר בנטל", שכוללת גם את העמק שמפריד ביניהם.

הצדודית הייחודית של הר בנטל מזכירה לרבים פרסת סוס או מעין סיבוב שאף הקנה לו את שמו הערבי – "תל אל-ארם" ("התל שמסובבים אותו"). תצורה זאת נוצרה לפני כ-100,000 שנים בהתפרצות געשית בודדת שממש פרקה את צידו המערבי של ההר, וכפי שקל לראות עד היום – המגמה הלוהטת זרמה משם למרחק של כשני קילומטרים.

חלק מן ה"קישוט" של הרב בנטל – שכבת אבני טוף שמכסה את מורדותיו הדרומיים, נפרשה שם באדיבות שכנו, הר אביטל, שהתפרץ בעוצמה ושחרר לכל סביבתו "טבעת טוף".

הר בנטל מכוסה בחלקו בחורש ים תיכוני שמצטופף בעיקר בחלקו הצפוני של לוע ההר. רוב הצמחיה כוללת עצי אלון מצוי, אוג הבורסקאים, אלון התולע ועוד, וגם עשבייה אופיינית להרי הגעש בגולן.

הר בנטל נמצא על נתיב 'שביל הגולן', שביל טיולים שמסומן באדום

כאשר סוריה שלטה ברמת הגולן – מיום הקמתה בשנת 1946 ועד למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הוקם על הר בנטל מוצב סורי, ולאחר כיבושו הוא נבנה מחדש במוצב צה"לי שמשקיף לכיוון ההפוך.

משנות ה-90, לאחר פינוי המוצב הצה"לי, הוקם במקום מרכז מבקרים ולאחר מכן פעל שם למשך מספר שנים בית הקפה המעונן (בעיקר בימות החורף).

בעבר אפשר היה לבקר במוצב כולו ולהסתובב בין תעלות הקשר ל"שפניות" ששימשו לשינה בסמוך לעמדות התצפית, לחדרי המלחמה ולמגורים המבוצרים של החיילים אבל כיום המקום נטוש וחלקו סגור למבקרים.

כך מגיעים: עולים לרמה מכיוון כביש 90 על כביש 91 מכיוון מצומת מחניים ופונים שמאלה בצומת אביטל אל כביש 9881 שממנו ממשיכים ימינה לפי השילוט מרום גולן, עד לפנייה ימינה להר בנטל. הכביש צר אבל הגישה עם רכב קלה.
בתקופה הזאת של השנה קר מאוד וכדאי להצטייד בהתאם.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

לקריאה נוספת:

טיול לסופ"ש: לעטוף את העוטף

טיול לסופ"ש: אל גבעת רועי וחורבת אבימור

טיול לסופ"ש: אל דרום הערבה

The post טיול לסופ"ש: אל הר בנטל appeared first on TheCar.

מה שחשוב לכל המטיילים והנופשים זה שעיריית רחובות השקיעה כ-8 מיליון שקלים בהכשרת השטח הזה והנגישה אותו לציבור, וכעת הוא פועל תחת השם "פארק ההדרים".

הפארק נפתח באוגוסט 2023 ואפשר לבקר בו ללא תשלום בכל יום בין השעות 0800 ל-2000. את הפארק ואת הנוף פולחים שבילי כורכר אשר חוצים מדשאות נרחבות, וחלקם מתפתלים בין מאות עצי פרי וכרם זיתים וגם יותר מ-100 מיני עצים אחרים.

הפארק מגודר, והשבילים שסלולים בו מתאימים להליכה וגם להסעת עגלות ילדים וכיסאות גלגלים. מותר להכניס כלבים לשטח הפארק בתנאי שהם קשורים, וכלבים גדולים נדרשים לזמם (מחסום פה).

בכניסה מוצב שילוט ברור עם מפת הפארק ומשני צידי השביל המרכזי שמוליך מן הכניסה לתוך הפארק נטועות שורות ארוכות של עצים: עצי זית מצד אחד ופרדס עצי הדר מצידו האחר. השביל המרכזי מוליך אל אגם מרכזי גדול שבו שוחים להנאתם ברבורים לבני צוואר, אווזים וברווזים, ובכל רחבי הפארק מסתובבים בחופשיות טווסים אשר פורשים את זנבותיהם הססגוניים וקריאותיהם נשמעות בכל רחבי השטח.

אל תוך האגם שבמרכז נשפך זרם מי נגר על גבי מפל, ולצד האגם יש תצפית פנורמית אל הנוף הפתוח של מזרח העיר רחובות. סביב סביב מוצבות עשרות פינות ישיבה, וחלק ייעודי הוכשר לטובת מתחם פתוח להצגות ומופעים תחת כיפת השמיים. מתחם זה מאכלס עד 3,000 בני אדם.

בנוסף פזורים בשטח הפארק פינות משחק לילדים ואזורים מוצלים לפעוטות ולבוגרים. יש שירותים ציבוריים, בריכת דגים אקולוגית, וגן-חי ובו מגוון חיות, בהן תוכים, אווזים, תרנגולות, טווסים ועוד.

במעלה השטח נמצאת בריכה אקולוגית שאליה מוליך גשר עשוי עץ, ועל גבי מימיה הצלולים צפות חבצלות מים לבנות וביניהן שוחים דגי זהב לרוב. באמצעות מספר מדרגות עולים לנקודת תצפית גבוהה שצופה מזרחה, אל מרחבי השדות שמקיפים את העיר רחובות ואל הבתים הגבוהים של השכונות הסמוכות.

במורד השטח, בתוך מעין חורש אפלולי, נמצאים שני גני משחקים גדולים לילדים ובהם נדנדות, מנהרות טיפוס ומתקני חבלים, וסביבם מוצבים שולחנות פיקניק.

כך מגיעים: ב'וויז': פארק ההדרים, רחובות. הפארק ממוקם לא הרחק מבית העלמין העירוני ברח' גורודיסקי.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

לקריאה נוספת:

טיול לסופ"ש: אל אתרים מונגשים לעגלות ולפעוטות – צפון

טיול לסופ"ש: אל אתרים מונגשים לעגלות ולפעוטות – מרכז

טיול לסופ"ש: אל אתרים מונגשים לעגלות ולפעוטות – דרום

The post טיול לסופ"ש: אל פארק ההדרים appeared first on TheCar.

אפשר להושיב תינוק או פעוט בעגלה ולאפשר גם לאזרחים הצעירים ביותר שלנו לטייל לאורך מסלולי הליכה ארוכים יחסית בלי לבחון את הסיבולת של הוריו, ובחלק מן האתרים בנויות גם פינות משחקים לילדים מעט יותר גדולים.
תינוקות וילדים יכולים לנשום אוויר וליהנות מן הנוף ממש כמו הגדולים, וכאשר מתחשק להם "לסגור מדפים" הם יכולים לתפוס תנומה. גם בעלי מוגבלויות יכולים לצאת לטבע ולשנות אווירה, ולטובת כולם בחרתי מספר אתרים מותאמים וטיולים שאני אוהב במיוחד.

בתקופה זאת של השנה, כאשר הכל רותח בכל המובנים, מומלץ מאוד לשים לב להנחיות פיקוד העורף מחד ולחזאי מזג האוויר מאידך. כאשר בוחרים לצאת למקומות קרובים מומלץ להשכים ולהקדים כדי ליהנות מכמה שעות חסד, ואז אפשר גם לשלב הליכה ספורטיבית ולדחוף מלפנים את עגלת הילד.

עם זאת, ברוב המקרים עדיף לצאת אחר הצוהריים כדי להגיע לאתרים לקראת ערב, לפני השקיעה, ואז אפשר גם לסיים את הטיול בארוחת ערב משפחתית באחת מפינות הישיבה, ומשם "ישר למיטה".

אל ירדניה

בצמוד לחופי הכנרת וליד נהר הירדן ישנם מספר אתרים מונגשים ושבילי הליכה סלולים, ואני בחרתי בכביש קטן שמוליך אל קבוצת כנרת – שביל שהוא קטע קצר של 'שביל ישראל'.

מול אתר הטבילה לצליינים נוצרים 'ירדניה' בנוי מבנה שמכונה 'בית המוטור'. כאן הוצבו בעבר משאבות שהזרימו מים אל בריכות הדגים וכיום אפשר להשתמש בו כנקודת ציון ולהחנות לצידו את הרכב ומשם לצאת להליכה על שביל כורכר נוח שמתאים לעגלות ילדים.

בין עצי אקליפטוס ענקיים, לצד בריכות דגים גדולות, מניעה רוח ערב קלה את העלים ומזמרת זמר נעים. אפשר להלך בין הבריכות ולהגיע עם אחד השבילים עד ל"קבר של בובה". לא לדאוג, זה לא יפחיד את הילדים הרכים אלא להיפך: כאן אפשר לספר להם על 'בובה' – פִּרְדָה (נקבת הפרד) שסייעה לחלוצי ההתיישבות, ויש אומרים שהיא הייתה כוח עבודה חשוב ושימשה גם כאוזן קשבת למתיישבים הראשונים. במקום מוצב שלט שמספר על חייה של 'בובה'.

כך מגיעים: ב'וויז': המושבה כנרת

אל גן רחל

החל משנת 1933 ניטע לחוף הכינרת מטע תמרים, מן הראשונים בארץ ישראל המתחדשת, על בסיס חוטרי תמר שהובאו ארצה מעיראק ואיראן. מן המטע הזה יוצאו לימים חוטרים חדשים שמהם ניטעו אלפי דונמים של מטעים בכל רחבי הארץ.

אם מגיעים עם שני כלי רכב אפשר להשאיר אחד בכניסה למושבה כנרת ואחד בכניסה לשביל שמוליך אל גן רחל, ואז להמשיך ברגל על שביל מוסדר ונגיש שמתפתל בינות לעצים הוותיקים עד ל'גן רחל'. גן זה הוכשר לימים כדי להנציח את פועלה ומורשתה של המשוררת רחל ('ואולי לא היו הדברים', 'לא פעם, בקיץ', 'שי', 'רק על עצמי', 'יש ונדמה', 'גן נעול', 'אל ארצי', 'פגישה, חצי פגישה', 'זמר נוגה' – ועוד ועוד).

רחל קבורה לא רחוק משם בבית הקברות של קבוצת כנרת, שבו קבורים בין השאר מנהיגי העלייה השנייה ברל כצנלסון, שאול אביגור, אברהם הרצפלד ואחרים, כמו גם מנהיגים ציונים שנפטרו בגולה ועצמותיהם הועלו ארצה כמו משה הס, דב בר בורוכוב ונחמן סירקין. קבורה לצידה גם המשוררת והמוזיקאית נעמי שמר.

המסלול המונגש בין עצי התמר מתמזג עם מקטע נוסף של 'שביל ישראל', במושבה כנרת.

כך מגיעים: ב'וויז': גן רחל, כנרת.

בין צמח לאפיקים

אחד ממפעלי התחבורה המרתקים (והבודדים) בארץ ישראל בתקופה העות'מנית היה סלילת מסילות רכבת, בתחילה מיפו לירושלים, לאחר מכן מחיפה לדרעא, ולבסוף המסילות שהונחו לטובת הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה.

מקטע המסילה שמוכר לרבים כ"רכבת העמק" הוא למעשה "קו שירות" שנסלל כדי לאפשר את ההקמה של מסילה שהונחה בשטח ירדן של ימינו כדי לחבר בין טורקיה לבין מכה שבערב הסעודית. הגרמנים, שבנו את המסילות האלה עבור הטורקים, נזקקו לגישה אל נמל במזרח הים התיכון, ומכיוון שהצרפתים לא שיתפו איתם פעולה במסילה שיצאה מנמל בירות הם בנו, בין 1902 ל-1905, את השלוחה לחיפה.

המקטע המאתגר ביותר למהנדסים ולסוללים היה קטע מסילה באורך 73 קילומטרים בין צמח לדרעא שבדרום סוריה של ימינו. הפרש הגבהים בקטע הזה הוא 529 מטרים, ולאורכו נבנו 329 גשרים (!) ונכרו 8 מנהרות.
מקטע קצר והרבה יותר נוח בתוך הנתיב המאתגר הזה נסלל לאורך כ-3.5 קילומטרים בכיוון דרום-צפון מצומת צמח שבדרום הכנרת לבין כביש הגישה אל קיבוץ אפיקים.

ממש על תוואי המסילה המקורית נסללה והוכשרה טיילת שמותאמת להולכי רגל ולרוכבי אופניים, והיא מופרדת היטב מכביש 90 הסמוך בחגורת צמחייה רחבה. בין השאר נשתלו גם עצים שמצלים על חלק מן השביל, כך שהטיול לאורך השביל קל, נוח ונעים, ואפשר ליהנות מן הנוף המרהיב של רמת הגולן מחד והרי הגלעד מאידך.

כך מגיעים: ב'ווייז': צומת צמח

עוד על ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל

אל פארק עירוני נשר

רבים מכירים את "פארק נשר" כ"פארק הגשרים התלויים", וזה לבד מספיק כדי לגרות את הדמיון של הילדים היותר גדולים במשפחה.
כשמו כן הוא – פארק נשר צמוד לעיר נשר שנטועה על המורדות הצפון-מזרחיים של רכס הכרמל, והוא מוקף בחלקו בכביש מספר 705 שמוליך מכביש 752 (יגור – צ'ק פוסט) אל שכונת דניה שבחיפה. לב ליבו של הפארק הוא מקטע של נחל קטיע, יובל של נחל נשר, והנוף במקום עוצר נשימה עד כדי כך שעוד בתקופת המנדט הוחלט להפוך אותו לשמורת טבע.

לאחר שנים של הזנחה שוקם שטח הפארק החל מסוף שנות ה-90, ובשנת 2004 הוקם גשר תלוי באורך של 70 מטרים מעל אפיק נחל קטיע. כעבור מספר שנים הוקם ממזרח לגשר הראשון גשר תלוי נוסף, כפול באורכו, ומשני צידי האפיק הוכשרו וסומנו שבילי הליכה. בתחילת השנה הנוכחית (2024) בוצעו בפארק עבודות הגנה מפני אש והוא נסגר למבקרים למשך חודשים אחדים, ובמקביל נסלל בו שביל בטון חדש שנחנך ממש לאחרונה.
נחל קטיע, אגב, זורם מגובה של כ-400 מטרים מן המורדות הצפוניים של הר טללים, לצד כביש 705 ואוניברסיטת חיפה, ומתמזג עם נחל נשר.

שבילי ההליכה בפארק מסומנים היטב ומתפתלים בתוך חורש ים תיכוני סבוך וחורשות אורנים. אחד ממסלולי ההליכה האלה, שמסומן בסימון שביל ירוק, מוקדש לזכר סגן אורי בינמו, יליד נשר, שנהרג בפעילות מבצעית בשנת 2005 ועוטר בציון לשבח. בכניסה לפארק מוצב אתר הנצחה לזכרו.

הכניסה לפארק חופשית אולם החניה בכניסה בתשלום, ובפארק עצמו מצבים שולחנות ומתקני משחקים לילדים. אפשר לבחור בין מסלול הליכה באורך 1,500 מטרים לבין מסלול באורך 2,500 מטרים עד לגשרים התלויים.

כך מגיעים: הכניסה לפארק מתוך שכונת רמות יצחק בנשר. ב'וויז': פארק נשר.

אל נחל ציפורי

אחד ממסלולי הטיול הידועים והאהובים בצפון נמתח לאורך נחל ציפורי, ולפני שנים אחדות בוצעו בו עבודות הנגשה שכללו בין השאר סלילת שביל בטון שמעניק תחושת ציפה על המים כשהוא חוצה במספר נקודות את הזרימה בנחל.

למרות שיש זרימת מים בנחל בכל ימות השנה – מן הסתם אין לצפות לזרימה מרשימה מידי בימי הקיץ, אבל המסלול נגיש, מונגש, ותמיד יפה. מי הנחל נובעים ממספר מעיינות לאורכו ונוספת להם הזרמת מים מטוהרים ממתקני טיהור.

גבעות מרשימות תוחמות את הערוץ והעמק שבתוכו הוא חרוץ יפה ומהנה לטיול. השביל יוצא מן הישוב ראס עלי שלצידו סלול מגרש חניה מסודר וממנו יורדים אל מסלול מוסדר שמגיע עד ל'טחנת הנזירים'. משם אפשר לחזור באותה דרך או להמשיך צפונה אל כיוון ה'נפתול הגדול' של נחל ציפורי.

לקריאה נוספת: טיול לסופ"ש: אל מסלול המשפחות המחודש בנחל ציפורי

כך מגיעים: ב'וויז': ראס עלי

אל פארק רמת מנשה

רמות מנשה הוא אחד האזורים היפים ביותר בישראל ואנחנו שבים אליו בכל הזדמנות. לא מכבר נחנך שם פארק מרהיב ונגיש ובו מסלול היקפי שסלול לכל אורכו בבטון ומוצבים לצידו פינות ישיבה עם ברזיות.

המסלול, באורך כ-2,500 מטרים לאורך נחל השופט ומספר יובלים נוספים – זורם לאורך כל ימות השנה ומתאים מאוד לטיול נינוח עם ילדים. בין האטרקציות: מעיינות נובעים ויובלים שמתמזגים עם הנחל, מסלול מוסדר היטב עם גשרי אבן, נקודות תצפית מוסדרות וחניה נוחה.

כך מגיעים: ב'וויז': פארק רמת מנשה.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

לקריאה נוספת

טיול לסופ"ש: אל פארק עין נון שמדגים איך יהיה טוב בארץ שלנו
טיול לסופ"ש: פשוט לנהוג
טיול לסופ"ש: אל נקודת האמצע של צפון הנגב

The post טיול לסופ"ש: אל אתרים מונגשים לעגלות ולפעוטות – צפון appeared first on TheCar.

בימים אלה של מלחמת שמחת תורה נותר בינתיים אזור זה של צפון הארץ בטוח יחסית לטיולים, וכאשר ניצבים למרגלות 'כנסיית האושר' ומשקיפים אל עבר הנוף המרהיב שמסביב אפשר לעוף על כנפי הדמיון בין תקופות היסטוריות קרובות ורחוקות.

לפני כ-88 שנים, 3 שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ו-12 שנים לפני הקמת מדינת ישראל – עמלו כאן בנאים על הקמת כנסיה קתולית שנועדה לציין את אחד האירועים ההיסטוריים החשובים בתולדות הנצרות.
הימים היו ימי "המרד הערבי הגדול" ו"המאבק על העבודה": כ-20 שנים לאחר כיבוש המזרח התיכון על-ידי הבריטים והצרפתים חוותה חלקת האלוהים הארץ-ישראלית פריחה כלכלית חסרת תקדים, וגל של רבבות מהגרים יהודים וערבים היגר לארץ.

לאחר מספר גלי פרעות אשר החלו כבר בשנות ה-20 ארגנו המופתי חג' אמין אל חוסייני ואנשיו שביתות בכל ענפי הכלכלה, וזימנו מחבלים מכל חלקי הלבנט אל מה שלשיטתם היה "דרום סוריה הגדולה". התוצאה: כ-500 הרוגים יהודים, כ-6,000 הרוגים ערבים, ופיתוח חסר תקדים של תשתיות בבעלות ובשליטה יהודית.

במקביל לאותם ימים סוערים בארץ ישראל הרים הפשיזם ראש באירופה, וממשלתו של מוסוליני באיטליה מצאה זמן ומשאבים לתמוך כלכלית ב'הארגון הלאומי לעזרה למסיונרים איטלקים' שחפץ להקים כנסיה על פיסת אדמה פנויה וצחיחה על ראש הר האושר.

התירוץ: כ-1,900 שנים קודם לכן, סביב שנת 40 לספירה, הסתובב כאן יהודי נמרץ שאסף סביבו עדת מעריצים מבין תושבי כפרי הדייגים שלחופי הכינרת. 'דרשת ההר', או "הבשורה על פי מתי", נחשבת לאחד הנאומים המכוננים של ישו או לאסופה חשובה של תובנות מפי ישו, אשר קובצה בידי תלמידו מתי.

הר האושר הוא אתר קדוש לדת הנוצרית לא רק בזכות 'דרשת ההר', שבה שזורים עיקרי תורת ישו. על רקע הנופים האלה, כך מאמינים הנוצרים, בחר ישו בשנים עשר השליחים שלו, ובמשך מאות שנים, עד ימינו אלה, מאמינים נוצרים עורכים מסע צליינות קצר מראש ההר דרך המורד התלול ועד ל'עין שבע' שלמרגלותיו, על חופה הצפוני של הכינרת.

פסגת הר נחום מארחת בנוסף גם מנזר, אכסניה שמנוהלת בידי נזירות פרנציסקניות, וחווה חקלאית קטנה ששייכת למיסיון האיטלקי בארץ ישראל. על אחת מפסגות ההר בנוי המרכז הבינלאומי דומוס גלילאה שבו כבר ביקרנו בטיול אחר.

למרגלות הר נחום נמצאים שרידי כנסייה ומנזר ביזנטים שפעלו ככל הנראה מן המאה הרביעית לספירה ועד לכיבוש הערבי במאה השביעית.

מוקד טיול הסופ"ש שלנו הוא הכנסייה עצמה, שהכניסה אליה כרוכה בתשלום, ואפשר גם לערוך בסביבה מספר טיולים מהנים אחרים, כמו הירידה לכיוון הכינרת על שביל שמתפתל בתוך שדות מוריקים או הליכה על המקטע האחרון של שביל 'דרך ישו'. שביל זה, שאורכו הכולל כ-65 קילומטרים, מחבר בין נצרת, עיר הולדתו של ישו, דרך ציפורי, כפר כנא, קרני חיטין ועד למצוק ארבל והכנרת אל כפר נחום, טבחה והר האושר. אפשר גם לבחור בנתיב חלופי שגם הוא שייך ל'דרך ישו' ועובר ליד טבריה, הר תבור והר הקפיצה.

הוי כינרת

רגע לפני שנכנסים לכנסיה אפשר להעיף מבט על הכינרת. בזכות מתקני ההתפלה שפועלים בישראל הופסקה כמעט לחלוטין שאיבת המים מן הכינרת והחלה הזרמת מים מותפלים לתוכה. כיום נראה שכבר חלפו הימים שבהם האגם הרדוד הזה הלך והתכווץ. כעת הוא קרוב יותר מאי פעם בהיסטוריה הקרובה אל "הקו השחור" שמסמן את הצורך לפתוח את סכר הירדן ולשחרר מים לנהר.

כנסיית האושר בנויה בין השאר מאבני בזלת שחורות ומעוצבת כמבנה מתומן שכל צלע שלו מסמלת את אחד מפסוקי אשר חקוקים על החלונות שמקיפים את הכנסייה. תקרת הכנסייה צבועה בזהב ועל הרצפה מוטבעים שבעת סמלי המידות הרצויות באדם: תבונה, לב, צדק, גבורה, אמונה, כיבוש היצר ותקווה. סביבת המבנה תלויה מרפסת ארוכה עם קשתות ועמודים.

מנזר הנזירות, מבנה נאה שנטוע בקצה הגן, ניצב לא הרחק מאכסנייה קטנה שבה לנים צליינים וגם ישראלים שמגיעים כדי להנות מהשקט והנוף. בגן שסביב המבנה סלולים שבילים שמהם יש תצפית נפלאה על הכנרת וסביבתה.

כך מגיעים: לנוכח השיבושים של 'וויז' כדאי לשנן את מסלול הנסיעה. נוסעים על כביש 90 ממערב לכנרת צפונה מצומת כפר נחום, עד למפגש עם כביש 8177. כביש קצר זה מוביל הישר אל כנסיית האושר.

8177, כביש קצר עד הכנסייה. או פשוט יותר לבחור בוויז' הר האושר ותגיעו בקלות (יתכן ויש שיבושים בוויז' בצפון בגלל בעיות ביטחוניות, ליתר בטחון קחו מפה.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

לקריאה נוספת:

טיול לסופ"ש: אל נחל צאלים
טיול לסופ"ש: אל עין חמד
טיול לסופ"ש: אל תל אפק

The post טיול לסופ"ש: לגעת באושר appeared first on TheCar.

כסלון הוא נחל אכזב, אולם באחד הקטעים שלו מפכים ארבעה 'מעיינות שכבה' שבוקעים מתוך סלע היסוד ויוצרים את אחד הקטעים היפים בערוץ, אם לא היפה מכולם – גיא ירוק שנראה כאילו הוא כלוא בתוואי באורך של כ-600 מטרים.

הנביעות ופינת החמד משכו ככל הנראה התיישבות אנושית מקדמת דנא, אבל האזור סביבו הוא אחד מתוך מאות נקודות חן בארץ ישראל שטרם זכו למחקר ארכיאולוגי מעמיק, ולכן אין עדיין מידע פומבי לגביו.

מפעל אנושי יחיד שמשך את עיני חוקרי העבר הם שרידי מצודה או בית חווה דו-קומתי שנבנו על הגדה הצפונית של ערוץ הנחל – וכיום נותרו מהם שרידי מבנה בגודל של כ-30 על 40 מטרים ובגובה מרבי של כ-12 מטרים. למבנה, שבנוי מאבנים מסותתות, ישנם מספר שערים שמוליכים אל צמד אולמות מרווחים עם תקרה מקומרת. בסוף שנות השישים הוכרז השטח שסביב הנביעות והאתר הצלבני כשמורת טבע וגן לאומי אשר זכה לשם 'עין חמד'.

באופן טבעי נמשכות עיני המבקרים אל המבנה הצלבני העתיק והמרשים שנקרא 'איקבלה' בפי תושבי הכפרים הערבים הסמוכים – עין נקובה ועין ראפא – וזה שיבוש של השם הלטיני 'אקווה בלה', או "מים יפים".

ככל הידוע האתר הזה לא נקשר לסיפור תנ"כי מרתק או לקרב גבורה אלא נבנה כבית חווה מבוצר, אחד מתוך מספר אתרי חניה ומחסה על "דרך אמאוס" – הדרך שאיתה טיפסו עולי הרגל הנוצרים אל ירושלים בסוף האלף הראשון לספירה.

בשנת 1986 ביצע חוקר בריטי בשם דניס פרינגל, שמתמחה בחקר התקופה הצלבנית בארץ ישראל, סקר שבחן את האדריכלות המקומית. פרינגל מעריך שהמבנה של עין חמד נבנה אי שם סביב שנת 1150 במטרה להגן על חווה חקלאית שנסמכה על מקורות המים הסמוכים. החווה והמבנה הוקמו במקביל למערכים מבוצרים דומים שהתגלו בצובה ובאמאוס, אבל מעולם לא נתפש כמקום בעל חשיבות אסטרטגית או דתית.

כמעט שני עשורים לפני אותו סקר הוקם בסמוך הגן הלאומי עין חמד, וכמקובל באותה תקופה לא הושם דגש רב על שמירת הטבע והנוף המקוריים אלא על נוחות המבקרים באתר. לצורך זה "עוצב מחדש" ערוץ הנחל בתוך תעלת אבן מעשה ידי אדם, ובתוכה מספר טראסות שמהן נשפכים המים באופן שמזכיר נביעת מעיינות.

בתחילת המאה הנוכחית ייבשו מפעלות הבניה ושאיבות מים את המעיינות שמזינים את עין חמד, ורשות שמורות הטבע נאלצה לבצע "טריק": כיום נאספים מי הנחל במורד הערוץ ומוזרמים כלפי מעלה באמצעות משאבה כדי לחדש את הזרימה ולאושש את הצומח והחי באפיק הנחל. סביב הערוץ ניטעו עצי רימון, זית ותאנה וכן שיחי גפן ונוצרו פינות בוסתן נאות, ומסביב נשתלו מדשאות רחבות והוצבו שולחנות פיקניק לרווחת המבקרים.

בזכות בית קברות מוסלמי אשר משמש עד היום את תושבי הכפרים עין נקובה ועין ראפא נשמרו בשטח הגן עשרות עצי אלון מצוי עתיקים וגבוהים, ואלה עצי האלון העתיקים והגבוהים ביותר בהרי ירושלים. בנוסף צומחים באתר גם עצי אלה ארץ ישראלית שמזכירים את החורש הארץ ישראלי העבות שכיסה בעבר את כל הרי יהודה, עצי אשחר ארצישראלי שעליהם כרוכים מטפסי חורש שמעניקים להם נופך מסתורין ואי אילו עצי זית קשישים עם גזעים מפותלים.

למרבה ההפתעה צומחים בשטח הגן גם מספר עצי דולב שאופייניים הרבה יותר לצפון הארץ, וזה אחד מאזורי התפוצה הדרומיים ביותר שלהם. עם זאת, גודל ההפתעה מצטמק במידה ניכרת כאשר מגלים שעצים אלה, כמו לא מעט עצים אחרים בגן הלאומי, ניטעו כאן בידי אדם.

זאת רק דוגמא אחת מיני רבות לטשטוש בין הטבע המקורי והפראי לבין ההתערבות האנושית אשר אמנם נעשתה ממניעים טובים אבל שינתה לעד את הנוף, אם כי לזכות אנשי הרשות צריך לומר גם שאל שטח הגן הלאומי הועתקו צמחים ועצים שניצלו כאן לאחר שניצבו בדרכם של בוני הארץ וסוללי הכבישים. בין אלה בולטים רקפות, חצבים ואירוסים.

הגן הלאומי עין חמד הוא באמת פינת חמד שנמצאת על אם הדרך כמטחווי קשת מירושלים ורק כ-40 דקות נסיעה מתל-אביב. הכניסה כרוכה אמנם בתשלום אבל פינת המרגוע הזאת מאפשרת נופש מהנה בחיק הטבע ומקום לפעילות נעימה ואף הרפתקנית עם ילדים.

אפשר להיכנס לחצר בית החווה הצלבני מבעד לשער עם דלתות עץ כבדות אל תוך צמד חדרים גדולים ולמצוא שרידים של אבני ריחיים, ואפשר להמשיך את הטיול בטיפוס אל ערוץ הנחל בשביל שמתפתל בין טרסאות חקלאיות.
שטח הגן הלאומי מצומצם אמנם אבל הוא מתוחזק היטב עם שבילים סלולים שמותאמים לבעלי מוגבלויות ושבילים נוספים שמתפתלים בין ברכות מים, ואפשר להתענג על צמחי ארץ ישראל מוכרים יותר כמו קנה מצוי ופטל קדוש ומוכרים פחות כמו ערבה מחודדת.

השביל הסלול מוליך ממגרש החניה אל בריכה טבעית שנסכרה בקיר אבן מלאכותי, שם פוגשים נביעה ראשונה שפורצת מסדק בסלע, ובהמשך – על מצוק בגדה השמאלית – נובע מעיין 'עין חמד' ומימיו נאספים לבריכה קטנה. אגדות ירושלמיות עתיקות מספרות שמי המעיינות האלה מעניקים און גברי וגם מסייעים לנשים ללדת בנים, ועד ימינו אלה יש מי שאוספים ממי המעיין לצורך אפיית מצות.

הגן הלאומי פתוח החל בשעה 08:00 בכל ימות השבוע ועד ל-15:00-17:00 בחלק מן הימים ובהתאם לעונות השנה. אפשר להתעדכן באתר של רשות שמורות הטבע.

כך מגיעים: ב'וויז': גן לאומי עין חמד

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

The post טיול לסופ"ש: אל עין חמד appeared first on TheCar.

במצב כזה קשה לחשוב על טיולים ברחבי הארץ, מה גם שזה עלול להיות מסוכן, אבל זה לא אומר שצריך לשבת צמודים לטלוויזיות בבית ולצבור תסכול. עשרות אלפי ישראלים הצטרפו בשבועות האחרונים לפעילויות התנדבותיות שונות – מאיסוף ושינוע מזון וציוד לחיילים, דרך איסוף ביגוד וציוד למשפחות המפונים וסיוע בלוגיסטיקות שלהן, וכלה בליווי ותמיכה במשפחות החטופים.

התגייסות העורף האזרחי למאמצים לאומיים החלה הרבה לפני הקמת המדינה ובאה לידי ביטוי בכל אחת ממלחמות ישראל. בין השאר תמיד השתתפו בה בני נוער, ואף ילדים, שתרמו לשגרת החיים ולמאמץ המלחמתי בכל תחום אפשרי. בימי המנדט הבריטי פעלו בני נוער במסגרת המחתרות – בעיקר בהדבקת כרוזים והעברת ידיעות, ובתקופת מלחמת העצמאות סייעו בני נוער במשקים החקלאיים ובהקפדה על משטר ההאפלה של בתים ופנסי מכוניות בערים ובישובים. חניכי תנועות נוער כמו 'השומר הצעיר', 'מחנות העולים' ו'התנועה המאוחדת', יחד עם רבים מתלמידי התיכון, יצאו לסייע בקטיף, בעבודה בלולים וברפתות, ובלוגיסטיקה, למשל בשירותי הדואר.

ערב 'מבצע קדש', בשנת 1956, גויסו חניכי תנועות הנוער וילדי התיכונים למילוי שקי חול וסיוע בהאפלת הבתים, ופעילויות אלה הועצמו ביתר שאת 11 שנים לאחר מכן, בתקופת ההמתנה הארוכה שלפני מלחמת ששת הימים. אזרחים ובני נוער עזרו בחפירת שוחות והקמת ביצורים, ובהצבת שקי חול בכניסות לבתים בכל הישובים בישראל.

בימי "תקופת ההמתנה", כמו היום, צה"ל גייס את רוב כוחות המילואים שלנו ובמשק חסרו אלפי עובדים חיוניים בתחומים רבים. בני הכיתות העליונות יצאו באופן מאורגן והתנדבו בעבודות חקלאיות שונות ברחבי הארץ, ובמקביל גם סייעו להעסיק את הילדים בקיבוצים ובמושבים.

השיתוף הדרמטי ביותר של העורף בכלל, ובני נוער בפרט, במאמץ המלחמתי התקיים במלחמת יום הכיפורים ובתקופת ההתשה שהתקיימה אחריה מול סוריה. אז, כמו היום, תפסה המלחמה את המדינה בהפתעה ואלפי עובדים עזבו בחיפזון את מקומות העבודה וחלקם הוחלפו על-ידי נערים ונערות שניהלו משקים חקלאיים, טיפלו בפצועים מהחזית וסייעו לצוותי בתי החולים.

אז, כמו היום, הורגש צורך דחוף במיוחד בתחומי החקלאות מפני שגידולים חקלאיים ובעלי חיים חייבים טיפול קבוע. לעבודות החקלאיות הדחופות באותם ימים התנדבו אפילו ילדים בני 13, ואלפים אחרים סייעו במחסנים ובמתקנים עורפיים של צה"ל.

אחים אנחנו

במהלך החודש האחרון קמו בישראל מאות יוזמות התנדבותיות למטרות מגוונות, וחלקן ממוקדות במשבר הנוכחי בחקלאות. כיום אפשר אמנם לייבא סחורה חקלאית ממדינות שכנות, למשל טורקיה או ירדן, אבל מדוע לתמוך כלכלית במי שעוינים אותנו ובתוך כדי כך גם לחבל בחקלאות הישראלית?

חלק מן היוזמות שפעילות כעת מפעילות מאות מתנדבים, בהם תלמידי תיכון, אזרחים מן השורה ואזרחים ותיקים, במיון ומשלוח של ירקות ופירות אל חמ"לים שפועלים בדרום, במרכז ובצפון, בשעה שיוזמות אחרות "משדכות" בין מתנדבים לבין חקלאים שזקוקים בדחיפות לידיים עובדות.

בימים שבהם ממילא נראה שתלמידי תיכון יתקשו ללמוד אפשר היה לצפות ממשרד החינוך שיפעיל יוזמות נרחבות יותר ויגייס לכל הפחות את תלמידי השביעית והשמינית לפעילויות מועילות ומגבשות, אבל אם זה לא קורה במסגרות ממלכתיות אפשר לכל הפחות לבצע את זה במסגרות משפחתיות ועם חברים.

בקשות למתנדבים מגיעות כיום מכל הארץ, גם מישובי העוטף – שם גדל נתח גדול מתפוחי האדמה בישראל ומתקיים משק החלב הגדול ביותר, גם בישובי הצפון וקו העימות – שם נדרשים זהירות ותיאום עם כוחות הביטחון, אבל גם ברוב אזורי הארץ האחרים – החל במסיק זיתים בצפון הנגב ועד לטיפול בעיזים בגליל התחתון, דרך קטיף הדרים בישובי השרון.

אלה יוזמות ההתנדבות שמוכרות לנו ותוכלו להצטרף אליהן כרגע. אם ידוע לכם על יוזמות נוספות אנא כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com ונוסיף אותן לרשימה.

• אחים למשק
'אחים לנשק' מפעילים מגוון רחב של יוזמות התנדבותיות ואלה שמוקדשות לחקלאות פעילות תחת הכותרת "אחים למשק". בין השאר מופעלת יוזמת "אחים לרפת" לסיוע לרפתנים, התנדבות לסיוע לחקלאי הדרום, המרכז והצפון, "מוקד חקלאי", רכישת תוצרת חקלאית ישראלית ועוד.

• רוח טובה
מנוע החיפוש "רוח טובה" מרכז יוזמות התנדבותיות שונות בכל ימות השנה וכמובן גם בתקופה הזאת. חלק מן האפשרויות הן במסגרות חקלאיות.

• השומר החדש
ארגון השומר החדש מסייע לחקלאים בכל ימות השנה וכרגע מפעיל לפחות שתי יוזמות ספציפיות ליחידים ולקבוצות.

• צו 8 לחקלאות
עמוד הפייסבוק 'צו 8 לחקלאות' גיבש קהילה שמונה כבר יותר מ-20,000 חברים ומוצעות בו יוזמות, בקשות והצעות מגוונות להתנדבות בתחומי החקלאות.

• ויזיט טו יזראל

חברת התיירות הדיגיטלית visit2israel מפעילה יוזמות התנדבות חקלאית בהתאם לצרכים משתנים.

The post במקום טיול לשבת: יוצאים לעזור לחקלאים appeared first on TheCar.