סוללה חשמלית Archives https://thecar.co.il/tag/סוללה-חשמלית/ חדשות רכב ותחבורה Tue, 22 Aug 2023 14:56:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 גלי חום הורסים סוללות של רכב חשמלי ומקצרים את טווח הנסיעה. כך תשמרו על הסוללות שלכם ותאריכו את חייהן https://thecar.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%a6/ https://thecar.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%a6/#respond Thu, 17 Aug 2023 10:34:23 +0000 https://thecar.co.il/?p=312835 עזבו את ההשפעה של ימים חמים על טווח הנסיעה: הנזק הכי חמור שגלי חום גורמים לסוללות של רכב חשמלי הוא פגיעה ארוכת טווח בבריאות שלהן, ולכן גם בערך המכירה של הרכב. חום קיצוני הוא כמו מחלת לב עבור הסוללה שלכם

The post גלי חום הורסים סוללות של רכב חשמלי ומקצרים את טווח הנסיעה. כך תשמרו על הסוללות שלכם ותאריכו את חייהן appeared first on TheCar.

]]>
גלי החום שצולים אותנו גרמו בשבועות האחרונים לסערה ברשתות החברתיות סביב דיווחים אודות קיצור טווח הנסיעה של כלי רכב חשמליים. זה טבעי, ברור מאליו, ולא ייחודי רק לרכב חשמלי: כפי שפרסמנו כאן – גל חום קיצוני מסוכן לכל סוגי הרכב, ולכל מי שנוהג ונמצא ברכב.

 

 

אלא שקיצור טווח הנסיעה של רכב חשמלי הוא רק אחת הבעיות שנגרמות בגלל חום קיצוני, ולאו דווקא החמורה ביותר. באמצעות תכנון נכון של הנסיעות ושל זמני הנסיעה, ועל ידי נהיגה שמתחשבת בתנאי האקלים, אפשר להתגבר על בעיית הטווח. בעיה הרבה יותר קריטית היא נזק ארוך טווח שגלי חום גורמים לסוללות, וזה קורה גם כאשר מכונית חשמלית בכלל לא נמצאת בתנועה. למעשה – דווקא כאשר מכונית חשמלית עומדת במקום חם מאד עלול להיגרם לסוללה שלה נזק בלתי הפיך.

ההסבר הטכני הפשטני ביותר לנזקי הטמפרטורה – גם קור קיצוני וגם חום קיצוני – קשור לתנועת היונים בסוללה. כאשר הטמפרטורה סביב סוללה קרובה לאפס או נמוכה יותר מואטת תנועת היונים וההספק המעשי של הסוללה פוחת, ולכן טווח הנסיעה מתקצר. במקרה כזה אין נזק ארוך טווח: כאשר הטמפרטורה עולה הכל חוזר לסדרו.

חום קיצוני מאיץ מאד את תנועת היונים בתוך הסוללה עד למצב שבו הם מתקשים לחבור לאנודה או לקתודה. לחץ שנוצר בתוך התאים עלול לגרום לסדקים קטנים במבנה החומר ולאורך זמן זה מאט את התגובות הכימיות ומקטין את היעילות ואת השמישות של הסוללה.

מעל לטמפרטורה של 40 מעלות, בחלק מן הסוללות, מתחילה להתפרק שכבת החומר שמצפה את האנודה, כפי שמסביר גרג לס, המנהל הטכני של מעבדת הסוללות באוניברסיטת מישיגן, ו"זה גורם לצריכה של אלקטרוליט נוזלי שמקצרת את חיי הסוללה".

בפועל מדובר בתהליך "הזדקנות" טבעי שמוכר לנו מכל סוללה נטענת שמשמשת אותנו בחיי היום יום, למשל במחשב נייד או בטלפון סלולרי, וגם מן הרכב החשמלי: כל מחזור טעינה ופריקה – במיוחד טעינה מהירה – יוצר רמה מסוימת של חום, ולאורך זמן מצמצם את תכולת האנרגיה שלה. אלא שככל שהחום רב יותר, ונמשך יותר זמן – כך מואץ תהליך ההזדקנות.

גם בסוללה של רכב חשמלי, ממש כמו בסוללה של הטלפון הנייד שלנו – חום הוא האויב הגדול ביותר של הכימיה, אבל בהבדל גדול אחד: לרוב הסוללות של רכב חשמלי יש מערכת בקרת טמפרטורה שאמורה לשמור על התאים בטמפרטורה שמותאמת לכימיה שלהם.

 

ג'ילי מחשמלת את רנו: יבנו בקוריאה מרכז ייצוא לרכב חשמלי

 

Recurrent היא חברת סטארט-אפ אמריקנית שמתמחה בניטור מצב הסוללות של רכב חשמלי ובהפקת "דוחות בריאות סוללה" שמבוססים על השוואה למאגר נתונים עצום שמתקבלים מכ-17,000 כלי רכב. החברה הזאת מפיקה דוחות שמסייעים בעיקר למי שרוצים לקנות רכב חשמלי משומש או למכור רכב כזה, מפני שהמרכיב הבודד היקר ביותר ברכב חשמלי הוא הסוללה. Recurrent מעסיקה צוות מומחים שכולל כימאים ו"אנשי סוללות", ואחד ממייסדי החברה, סקוט קייס, מסביר שהדבר הגרוע ביותר עבור סוללה של רכב חשמלי הוא דווקא להימצא בסביבה מאד חמה כאשר הרכב שבתוכה היא נמצאת בכלל לא מונע. "זה פשוט "מבשל" את הסוללה ממש מהר", מסביר קייס, "לעומת מצב שבו הרכב מונע או מחובר לעמדת טעינה ומערכת הקירור של הסוללה מקררת אותה… רכב חשמלי שעבר כמה קיצים חמים בטקסס, למשל, עלול לקבל ציון נמוך יותר מאותו דגם עם קילומטראז' זהה שנסע באקלים ממוזג. לעומת זאת, נהג בטקסס שנוקט בכל אמצעי הזהירות הנכונים עם הרכב החשמלי שלו יכול לקבל "ציון Recurrent" גבוה יותר מאשר מכונית מקבילה באקלים קריר יותר שלא דואג לסוללה שלו", הוא אומר.

Recurrent בדקה אלפי כלי רכב בתנאי מזג אוויר שונים והסיקה שגם להפרשים קטנים יחסית במידת החום החיצוני יש השפעה עצומה על טווח הנסיעה. כך, למשל, כאשר הטמפרטורה החיצונית היא 27 מעלות מתקצר טווח הנסיעה בממוצע ב-2.8% בלבד, ואם טמפרטורת הסביבה מתחממת ב-5 מעלות נוספות הטווח מתקצר בכ-5%. אלא שמכאן נרשמת קפיצה: כאשר הטמפרטורה מטפסת ב-6 מעלות נוספות, ל-38 מעלות, נרשמת צניחה מסחררת של כ-31% בממוצע בטווח הנסיעה, וזה המון. אצלנו, בישראל, טמפרטורות של יותר מ-40 מעלות אינן נדירות.

חשוב להדגיש שהממוצע מתאר משרעת רחבה מאד של התנהגויות שכן בקבוצת 17,000 כלי הרכב שנבדקו ישנם 65 דגמים שונים מאד – משברולט בולט וניסאן ליף ועד לפורד F-150 לייטנינג, וכמובן גם מערך ארבעת הדגמים של טסלה. אז נכון – לסוללות שונות יש כימיה שונה ומערכות ניהול שונות וכל סוג סוללה מגיב אחרת לטמפרטורות קיצוניות. אבל אותם כללי שימוש שעוזרים להאריך את טווח הנסיעה מסייעים גם לשמירה על בריאות הסוללות, לכן כדאי להיות מודעים אליהם וליישם אותם ככל שאפשר.

 

 

כך תשמרו על הסוללה

על פי מחקרים שפורסמו לאחרונה סוללות ברכב חשמלי יכולות לתפקד היטב עד 20 שנים, כלומר הרבה מעבר ל-8 שנות האחריות שיצרניות הרכב מעניקות. כדי להגיע לאריכות ימים כזאת עדיף להימצא בסביבת טמפרטורה שסוללות "אוהבות", כלומר סביב ה-20-25 מעלות, וזה לא צפוי לקרות בישראל גם אם וכאשר תתחלף ממשלה.

משמעות משבר האקלים העולמי היא שהרבה יותר סביר שיהיו כאן לא מעט ימים חמים ואפילו רותחים, עם 40 מעלות או יותר, ומערכות הקירור של סוללות יצטרכו לעבוד קשה. מערכת קירור של סוללה צורכת זרם, וככל שהיא מתאמצת יותר לקרר כך היא גוזלת מתכולת האנרגיה של הסוללה ומקצרת את טווח הנסיעה. זה נכון גם לגבי כל שאר הרכיבים צורכי האנרגיה: כולם גוזלים חשמל ומצמצמים את טווח הנסיעה.

מעגל האימה הוא שככל שישנם יותר צרכני אנרגיה, ונעשה שימוש ביותר חשמל, כך גם נגרמת התחממות רבה יותר של הסוללה שדורשת עוד קירור. כלל האצבע הראשון, לכן, הוא: לחסוך חשמל, ודאי בזמן נסיעה, אבל לא רק.
למשל, הגם שאין בעיה לטעון סוללה עד ל-100% לרוב אין בכך צורך (אלא אם מתכננים נסיעה ארוכה), ואין כל סיבה לטעון את 20% האחרונים של הסוללה. גם פריקה וטעינה "עמוקות" מחממות את הסוללה, לכן עדיף לא לרדת מתחת ל-40% ולהשתדל, ככל שאפשר, להשאיר את הסוללה על רמה של 50-60% עם טעינות רבות וקצרות יחסית (למשל, להתחבר לטעינה בכל פעם שמגיעים הביתה או לעבודה ולכוון את אפליקציית הטעינה או את העמדה לטעון רק עד 60%).

ככל שאפשר עדיף להימנע מטעינות מהירות, שמחממות את הסוללה – וגם כאן – למרות שחלק מן הספקיות גובות כסף על כל התחברות – אם כבר נאלצים לטעון בטעינה מהירה ביום חם במיוחד עדיף שלא לטעון עד ל-100%.
הדרך הטובה ביותר לחסוך אנרגיה ולשמור על הסוללה היא לתכנן נכון את הנסיעות ובמידת האפשר לא לבצע אותן בימים חמים במיוחד אלא לדחות או להקדים אותן, או לשנות את מועדי הנסיעה ולצאת מוקדם בבוקר או מאוחר בערב ולא בצוהרי היום.

אם כבר נוסעים – חשוב לנהוג רגוע: ככל שנוסעים מהר יותר מכונית צורכת יותר אנרגיה – ומבחינה זאת לא משנה מה סוג ההנעה שלה. במהירות גבוהה מוקדש חלק גדול מן האנרגיה לפינוי האוויר מקדמת הרכב, וכאשר נוהגים בגל חום עדיף להרגיע גם מבחינת מהירויות נסיעה וגם מבחינת תאוצות ובלימות כדי לצמצם את הלחץ על מערכת הקירור ואת תצרוכת החשמל. בעת נהיגה הפעילו את "מצב חיסכון" (ECO) כדי לחסוך באנרגיה והשתדלו לתכנן את הנסיעות באופן שיאפשר לכם להסתמך ככל שאפשר על טעינה ביתית ולא על טעינת DC מהירה.

 

נוהגים בטסלה? יש מצב שתמונות אינטימיות שלכם ושל יקיריכם מתרוצצות ברשת

 

צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר חוץ מן המנוע היא מערכת בקרת האקלים, ואף אחד לא מצפה שניסע בלי מיזוג רק כדי לחסוך חשמל. מצד שני, אין סיבה להקפיא את תא הנוסעים, ואם כבר בוחרים לנסוע בעיצומו של גל חום עדיף לשמור על קרירות ולא להגיע לקיפאון.

אפשר לצנן את המכונית מראש כאשר היא מחוברת לעמדת טעינה, וזה יחסוך אנרגיה לאחר שמתחילים לנסוע, אבל כאשר מחנים את הרכב צריך להקפיד שלא להחנות אותו בשמש אלא לבחור מקום מוצל ומקורה. אם אין ברירה – צריך לכל הפחות להציב צלונית מחזירת קרינה מתחת לשמשה הקדמית כדי שתא הנוסעים יתחמם פחות. במכוניות שבהן יש מושבים מאווררים כדאי לנצל את האופציה הזאת ולהקל על בקרת האקלים. קירור מושבים מקרר את הנהג עצמו וצורך הרבה פחות אנרגיה.

אסטרטגיות הנהיגה שמיועדות לחיסכון בדלק במכונית עם מנועי בעירה מתאימות גם לחיסכון בחשמל ברכב חשמלי: עדיף לא לנסוע עם חלונות פתוחים במהירויות פרבריות ומעלה, לא להאיץ תאוצות מיותרות שמסתיימות בבלימה, ולהקפיד על לחץ אוויר נכון בצמיגים.

 

לקריאה נוספת:

גל חום מטורף: עשרה דברים שחייבים לדעת על נהיגה בתנאי שרב קיצוני

 

 

The post גלי חום הורסים סוללות של רכב חשמלי ומקצרים את טווח הנסיעה. כך תשמרו על הסוללות שלכם ותאריכו את חייהן appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%a6/feed/ 0
טכנולוגיית סוללה חדשה מבטיחה להגדיל פי עשרה את טווח הנסיעה של רכב חשמלי https://thecar.co.il/%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c-%d7%a4/ https://thecar.co.il/%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c-%d7%a4/#respond Thu, 30 Mar 2023 11:24:28 +0000 https://thecar.co.il/?p=308671 בשורות מעניינות מקוריאה: מחקר משותף חדש של שתיים מן האוניברסיטאות המובילות בעולם מציע שימוש בחומרים חדשים באנודות של סוללות חשמליות, וצופה הגדלת קיבולת פי יותר מעשרה

The post טכנולוגיית סוללה חדשה מבטיחה להגדיל פי עשרה את טווח הנסיעה של רכב חשמלי appeared first on TheCar.

]]>
תעשיית הסוללות בפרט, ותעשיות הרכב והאלקטרוניקה בכלל, מצפים בקוצר רוח לפריצות דרך טכנולוגיות שיאפשרו להגדיל באופן ניכר את קיבולת האנרגיה של סוללות, ובכל שני וחמישי אנחנו מתבשרים על חומר חדש או טכנולוגיה חדשה שמשיגים שיפור ומוזילים את עלויות הייצור.

 

הרכב החשמלי שלנו ייטען תוך שניות בודדות

 

חלק מן הבשורות, כמו הטכנולוגיה החדשה שסאמסונג חשפה לפני כשבועיים או הכימיה החדשה ש-CATL הכריזה עליה בסוף השבוע שעבר, משפיעות כבר ברגע זה על מחיריהן של מכוניות חדשות ועל התוכניות המיידיות של יצרניות רכב חשמלי. אחרות – כמו זאת שעליה אנחנו מדווחים כעת – מדגימות את פוטנציאל השיפור ועשויות להשפיע על הדור הבא של רכב חשמלי.

בתחילת פברואר פרסם צוות חוקרים קוריאנים מאוניברסיטת POSTECH ומאוניברסיטת Sogang את תוצאות המחקר אודות טכנולוגיה מהפכנית שפותחה על-ידם ועשויה להגדיל פי עשרה או יותר את קיבולת האנרגיה של סוללות, ובהתאמה גם את טווח הנסיעה של רכב חשמלי.

עוד לפני שנכנסים לעובי הקורה חשוב להדגיש שאוניברסיטת סוגאנג, שפועלת בסיאול, נחשבת לאחת מאוניברסיטאות המחקר הפרטיות היוקרתיות ביותר בדרום קוריאה, בין השאר מפני שמתקבלים אליה אך ורק תלמידים שציוניהם בסיום התיכון מדרגים אותם באחוזון העליון של תלמידי דרום קוריאה. אוניברסיטה זאת נחשבת לאחת האוניברסיטאות הפרטיות המובילות ולאחד מבתי הספר המובחרים היוקרתיים ביותר בדרום קוריאה.

שותפת המחקר, אוניברסיטת POSTECH, דורגה בשנים האחרונות על-ידי גופים שונים (בשנים שונות) כאוניברסיטה הטובה ביותר למדע וטכנולוגיה באסיה, כזאת שמדורגת במקום ה-28 בעולם וכאוניברסיטה הטובה ביותר בדרום קוריאה.

בהובלת הפרופסורים Soojin Park ו-Youn so Kim מאוניברסיטת POSTECH ופרופסור Jaegeon Ryu מאוניברסיטת Sogang פיתח צוות המחקר פולימר ייחודי כחומר אנודה, וניסויים מצאו שזה חומר יציב, אמין, ובעל קיבולת גבוהה פי עשרה או יותר מן הקיבולת של אנודות גרפיט קונבנציונליות. לטענת החוקרים, פריצת הדרך הושגה על ידי החלפת הגרפיט הקונבנציונלי באנודה מבוססת תרכובת של סיליקון עם פולימרים שמונחים בשכבות, מה שתרם ליציבות ולאמינות. המכשול שעליו התגברו החוקרים, לטענתם, הוא שבכל הניסיונות הקודמים לשלב סיליקון בחומרי אנודה בקיבולת גבוהה נפגעו ביצועי הסוללה כתוצאה מהרחבת הנפח של החומר בגלל התגובה שלו עם ליתיום. פריצת הדרך היא גילוי פולימר ששולט ביעילות בהתפשטות הנפחית. בנוסף, החוקרים השתמשו בפוליאתילן גליקול כדי לווסת את הפעילות הפיזיקלית ולהקל על דיפוזיה של ליתיום-יון.

פני השטח של האנודה טעונים ברובם במטען שלילי והפולימרים הטעונים בשכבות ערוכים לסירוגין בין מטענים חיוביים ושליליים. התוצאה היא אלקטרודה עבה עם קיבולת גבוהה וצפיפות אנרגיה גבוהה פי יותר מעשרה מזו של סוללות ליתיום-יון רגילות.

 

כך זינקו מחירי הרכב החשמלי

 

מפאת חוסר בידע ובנתונים לא ניכנס כאן להסבר הכימי ונסתפק בציטוט הטענה לפיה הפולימר החדש "מנצל כוחות הקולומביים (כוח המשיכה והדחייה בין שני חומרים עם מטענים דומים או שונים, בהתאמה)… הכוח הזה, בפולימר החדש, גבוה בהרבה מזה של קשרי מימן אבל הוא גם הפיך – וזה מקל על השליטה בהתפשטות הנפחית.

שאלת מיליון הדולר היא האם ומתי יהפוך המחקר הזה ליישומי ואם אפשר למסחר בטווח הנראה לעין את הטכנולוגיה. אם וכאשר זה יקרה זה יכול להאיץ באופן משמעותי את תחום הרכב החשמלי בעולם, ולסייע גם בתחומים נוספים.

The post טכנולוגיית סוללה חדשה מבטיחה להגדיל פי עשרה את טווח הנסיעה של רכב חשמלי appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c-%d7%a4/feed/ 0
דעה: רכב חשמלי איננו פתרון אלא בעיה בפני עצמה https://thecar.co.il/%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%95-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99/ https://thecar.co.il/%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%95-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99/#respond Tue, 25 Oct 2022 04:31:10 +0000 https://thecar.co.il/?p=305410 ההתייחסות התקשורתית אל רכב חשמלי כאל רכב נקי מזיהום שגויה. לא רק שהוא מאד מזהם – הוא מעכב את התחליף האולטימטיבי והנקי באמת למנוע הבעירה. מאמר אורח מאת פרופסור לכימיה אמנון שטנגר

The post דעה: רכב חשמלי איננו פתרון אלא בעיה בפני עצמה appeared first on TheCar.

]]>
השיח הציבורי בישראל ובעולם, כפי שהוא משתקף בתקשורת וברשתות חברתיות, מתייחס בטעות אל רכב חשמלי כאל פתרון אולטימטיבי להפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בכלל. יש אפילו מי שמכנים אותו "רכב נקי מזיהום". זאת טעות שנובעת מחוסר ידיעת העובדות והיא טומנת בחובה יותר נזק מתועלת מבחינה אקולוגית ותודעתית.

 

 

בהשוואה בין הנעת בעירה פנימית להנעה חשמלית יש להתייחס לשני מרכיבים: מערכת ההנעה עצמה, ומערכת אגירת האנרגיה. בעוד שאין מחלוקת אודות המרכיב הראשון – מנוע חשמלי הרבה יותר יעיל אנרגטית ממנוע בעירה – חשוב להתמקד באופן שבו מסופקת אנרגיה למנועים השונים ובאופן שבו היא אגורה.

נכון לשנת 2022 נאגרת אנרגיה לרכב חשמלי במצבר ליתיום שמסוגל לאגור שבריר מכמות האנרגיה שאגורה בתזקיק נפט. מיכל בנזין עם תכולה של 50 ליטרים שוקל כ-50 קילוגרם, כולל מערכת הדלק, ומספק אנרגיה לטווח ממוצע של 600 קילומטרים. סוללת ליתיום-יון של טסלה 3 שוקלת כמעט 500 קילוגרם (או 620 קילוגרם למצברי LiFePO4), ומאפשרת טווח נסיעה ריאלי של פחות מ-350 קילומטרים (פחות מ-450 ק"מ למצברי LiFePO4 שמשווקים בארץ).

רכב חשמלי איננו פתרון אלא בעיה בפני עצמה
פרופסור אמנון שטנגר, הפקולטה לכימיה בטכניון. צילום: ניצן זוהר

כדי שטסלה 3 תגיע לטווח שמספק מיכל דלק עם 50 ליטר (45 ליטרים יעילים) היא זקוקה למצבר ששוקל יותר מ-1.2 טונה, וגם אם מתעלמים מן הגודל הפיזי שלו צריך לקחת בחשבון שהמסה הנוספת גובה מחיר אנרגטי שמקצר את טווח הנסיעה ומגביר את הבלאי של הרכב והתשתיות.

רכב חשמלי לא פולט זיהום "במפלס הרחוב" ולעומתו הנעת בעירה פולטת תחמוצות חנקן, חד תחמוצת הפחמן וחלקיקים ולכך יש עלויות חיצוניות שנובעות מנזק בריאותי וסביבתי – בעיקר בסביבה עירונית. הבערת תזקיק נפט משחררת גם גזי חממה ובפרט פחמן דו-חמצני שגורמים להתחממות כדור הארץ, וכך גם כל תהליך ההפקה, ההולכה והזיקוק של נפט. מאידך – גם ההפקה, ההולכה והאחסון של חשמל, ותהליך הייצור של סוללות, פולטים גזי חממה ויוצרים זיהום סביבתי. כדי לקבוע איזו שיטת הנעה מזיקה פחות יש להשוות בין שני התהליכים האלה.

 

טסלה קוראת לתיקון בסין 2021

 

כמה מזהם "רכב נקי מזיהום"?

ליתיום-יון נחשב בשנת 2022 לסטנדרט הסוללות של רכב חשמלי והפקת ליתיום כרוכה בשחרור של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. בתהליך ייצור של סוללה עם תכולת אנרגיה של כ-30 קילוואט שעה נפלטים לאוויר יותר משלוש טונות פחמן דו-חמצני. מנוע בנזין ממוצע פולט כיום כ-120 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר, כלומר שרכב ממוצע יפלוט שלוש טונות במהלך נסיעה של 25,000 קילומטרים.

וולוו C40 חשמלית, עם סוללת ליתיום-יון בעלת קיבולת של 78 קווט"ש, פלטה לאוויר את כמות הפחמן הדו-חמצני שתפלוט אותה מכונית עם מנוע בנזין במהלך 70,000 קילומטרים – וזאת עוד לפני שנסעה מטר אחד.
אם המכונית החשמלית נטענת מחשמל שלא הופק משריפת מאובנים (כגון מכור גרעיני והתעלמות מן ההשפעות הסביבתיות של כור כזה, תאים פוטו-וולטאים, אנרגיית רוח או מערך הידרו-אלקטרי) היא תתחיל להועיל לסביבה כעבור 4.5 שנים בשימוש פרטי, או שנתיים ו-9 חודשים בשימוש בצי רכב.

 

כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת

במדינת ישראל אין ייצור חשמל מסחרי מכורים גרעיניים. 90% מן החשמל שלנו מופק מהבערת גז טבעי, פחם או מזוט, וכ-10% ממקורות מתחדשים. לפי החשבון שלי, שמשקלל גם את הניצולת האנרגטית, התוצאה היא שבתנאים הקיימים במדינת ישראל ישיג רכב חשמלי עם מצברי ליתיום יתרון בצמצום פליטות פחמן דו-חמצני רק לאחר שנסע בין 150,000 ל-200,000 קילומטרים. זה יותר מאורך החיים הממוצע של סוללת ליתיום-יון בטכנולוגיה נוכחית. במילים אחרות, בישראל (ובמקומות רבים אחרים בעולם) רכב חשמלי מבוסס מצברי ליתיום מזהם יותר מרכב בנזין.

 

פתרון עירוני וזרז לאנרגיה ירוקה

בראיה חברתית וסביבתית רכב חשמלי יכול לספק פתרון סביר לתחבורה עירונית כאשר משקללים מצד אחד את זיהום האוויר שנגרם בעת ייצור הסוללה והחשמל, ומנגד את צמצום פליטות המזהמים במפלס הרחוב. כלי רכב עירוניים לא זקוקים לטווח נסיעה ארוך, ולכן יכולים להסתפק בסוללות קטנות. לרשותם עומדת תשתית זמינה יחסית, אשר לא דורשת הגדלה משמעותית של כושר ייצור החשמל.

תקצר היריעה מלהתעמק כאן בסוגיה רלבנטית נוספת, שהיא "כמה ירוקה האנרגיה הירוקה", אבל נאמר בקצרה שתהליכי ייצור של סוללות וגם של תאים פוטו-וולטאים כרוכים בסוגים שונים של זיהום סביבתי. מצד שני, מאותה סיבה גם לא נתייחס כאן להשפעות הסביבתיות והמדיניות של הפקת והולכת נפט וגז.

עם זאת, אין מחלוקת על כך שמבחינה חברתית וסביבתית יש מקום לעודד ייצור אנרגיה מתחדשת, ואם כבר נעשה שימוש בסוללות בתחבורה – עדיף לכל הפחות שמקור האנרגיה יהיה מתחדש. כלי רכב, ובעיקר כאלה שמסוגלים להזין בחזרה את רשת החשמל (V2G), יכולים לעודד את הפיכת הרשת לחכמה ויעילה יותר – אך זאת בתנאי שהמדיניות הממשלתית תהיה חכמה ותומכת באותה מידה.

 

 

הנזק האמיתי: דחיית הפתרון האולטימטיבי

שימוש בביטוי "רכב נקי מזיהום" שגוי מיסודו בהקשר של רכב חשמלי מפני שנכון לשנת 2022 הוא מייצר בפועל יותר גזי חממה מאשר רכב עם מנוע בעירה. זה לא אומר שנגזר עלינו להיפגע מן הנזקים הידועים והמוכחים של הנעת בעירה. נהפוך הוא: צריך להפסיק להשתמש בכלי רכב מונעי בנזין ודיזל, ולצורך זה נדרשת טכנולוגיה שמציעה יעילות אנרגטית דומה או טובה יותר מזו של הבערת תזקיקי נפט, אבל גם לא מזהמת.

טכנולוגיה שמבוססת על חומר שתכולת האנרגיה שלו ביחס למשקל גדולה פי 5.5 מאשר בנזין ובערך פי 150 ממצבר ליתיום מוכרת למדע ולאנושות מזה יותר מ-100 שנים ומשמשת בהצלחה במספר יישומים. תעשיית הרכב חוקרת את אפשרויות השימוש בטכנולוגיה הזאת מזה זמן, ואף החלה לעשות בה שימוש מוגבל. אלא שבחמש השנים האחרונות, בגלל האינטרסים של סין מחד ושל רגולטורים ופוליטיקאים באירופה ובחלק ממדינות ארה"ב מאידך, נאלצה תעשיית הרכב לבצע פניית פרסה ולהסתער על הנעה חשמלית.

לדעתי, הפתרון האולטימטיבי לאחסון אנרגיה בכלל, ולצרכי תחבורה בפרט, הוא אגירה שלה כגז מימן ושימוש במימן בהבערה ישירה במנועי בעירה או בתאי דלק שמייצרים חשמל. תוצר השימוש במימן בשני המקרים הוא אנרגיה ואדי מים שאינם מזהמים.

מימן הוא היסוד הנפוץ ביותר בטבע, אבל הוא לא נמצא באטמוספירה שלנו בתצורה היסודית שלו אלא כשהוא קשור ליסודות אחרים. לכן מדובר בסוג של "סוללה": נדרשת אנרגיה כדי להפיק אותו מתרכובותיו (בעיקר ממים) וחלקה מתקבל בחזרה כאשר מחברים אותו בחזרה לחמצן שבאוויר. טכנולוגיית מימן מתפתחת במהירות בעולם בזכות פוטנציאל השימוש בו לצרכים מגוונים, ובפרט בתעשיית האנרגיה המתחדשת, אבל כדי לרתום אותה לשימושי תחבורה נדרשת תשתית ייעודית.

זה מציב אותנו כרגיל במצב "ביצה ותרנגולת" שמאפיין כמעט כל טכנולוגיה חדשה, בדיוק כמו המצב שנפתר עבור רכב חשמלי ברגע שבו ממשלות החליטו להעניק סובסידיות נדיבות ליצרניות, לרוכשים ולמשתמשים.

 

 

הבעיה הגדולה ביותר שיוצר הרכב החשמלי היא לאו דווקא העובדה שהוא מזהם יותר מאשר הנעת בעירה, אלא שהוא מצמצם את המוטיבציה הכלכלית והפוליטית לעודד את הפיתוח והדמורקריזציה של תחבורת מימן. אבל כל משבר יוצר הזדמנויות, ובמקרה המיוחד של מדינת ישראל נוצרה הזדמנות דווקא מתוך מחדלי עבר שלטוניים.

 

מדינת ישראל קיבלה הזדמנות שניה, ואחרונה

בעשור הראשון של האלף הנוכחי ניצבה מדינת ישראל בחזית הטכנולוגית בכל הקשור לפיתוח תשתיות תומכות לרכב חשמלי, והכוונה כמובן למיזם 'בטר פלייס'. באותה עת הצהירו ממשלות ישראל על כוונתן "ללמד את העולם להשתחרר מנפט" ולהיות מרכז לפיתוח טכנולוגיות אלטרנטיביות. אילו ביצעו ממשלות ישראל את ההחלטות שלהן ייתכן ששוק הרכב שלנו היה דומה לזה של נורבגיה, שזינקה לעידן הרכב החשמלי יחד איתנו, ותעשיית הידע הישראלית הייתה צוברת התמחות יקרת ערך בתחום החם והמבוקש ביותר כרגע בעולם הרכב.

היות שמדינת ישראל "אחרה את הרכבת", ורוב הטכנולוגיה הרלבנטית מפותחת כיום בסין ובאירופה, ראוי לשרטט מפת דרכים חדשה אשר מבוססת על הידיעה שהפתרון שאומץ כרגע בעולם הוא פתרון רע, ושאין ספק שהוא יוחלף בעתיד בטכנולוגיה טובה ויעילה יותר. רכב שהאנרגיה שלו אגורה בסוללות לעולם לא יהיה יעיל מבחינת יחס אנרגיה למשקל, ולכל היותר ישמש לתחבורה עירונית של כלים קטנים. עתיד התחבורה, לדעתי, הוא הנעה מימנית, וכאשר העולם יתעורר במוקדם או במאוחר וירוץ לשם – כדאי מאד למדינת ישראל להיות בחזית במקום להשתרך מאחור.

 

רכב חשמלי איננו פתרון אלא בעיה בפני עצמה
למדינת ישראל יש הזדמנות שניה ואחרונה ללמד את העולם להשתחרר מנפט. צילום: יעקב

 

אחרי שפספסנו את חלון הזמנים של אפשרות להשתמש בגפ"מ (גז בישול) לתחבורה, את חלון ההזדמנויות להשתמש בגז טבעי (שניהם, אגב, מייצרים פחות זיהומים מבנזין, אבל פולטים כמויות דומות של פחמן דו חמצני), ואת המובילות שלנו בתחום הרכב החשמלי – אסור שנפספס את המהפכה הבאה. הממשלה חייבת לפעול במהירות וביעילות כדי לקדם את מהפכת המימן לתחבורה כדי שכולנו נקטוף בעתיד את הפירות שלה.

מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה (לשעבר במשרד ראש הממשלה, כעת במשרד התחבורה) יכולה וצריכה לעודד השקעות במחקר ופיתוח בתחומי הפקה ירוקה של מימן (על ידי אלקטרוליזה יעילה או ישירות מאור השמש), ובאמצעי הולכת ואחסון מימן, והממשלה צריכה להשקיע בהקמת רשת לאספקת מימן לתחבורה ולייצור חשמל. התועלות לפרט, לחברה ולכלכלה הישראלית הן אדירות, ואסור לאבד גם את ההזדמנות הזאת.

 

הכותב הוא פרופסור לכימיה בטכניון העוסק, בין היתר, בכל הכרוך בטיפול בפסולת כימית בטכניון ובבטיחות כימית. כיהן כחבר בועדת קינן – ועדת מומחים מקצועית לבחינה מערכתית כוללת של פעילות האמוניה במפרץ חיפה ואחד מכותבי "דו"ח הפרופסורים" שהביא לסגירת מכל האמוניה בחיפה.

 

לקריאה נוספת:

הנעה מימנית היא לא אויבת של הנעה חשמלית אלא אחות שלה

 

The post דעה: רכב חשמלי איננו פתרון אלא בעיה בפני עצמה appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%95-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99/feed/ 0
כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת https://thecar.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%95-81000-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8/ https://thecar.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%95-81000-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8/#respond Fri, 30 Sep 2022 06:41:11 +0000 https://thecar.co.il/?p=304753 אנחנו לא יודעים לפרש את הסיפורים המוזרים של פולסטאר בסין ובישראל ולכן פשוט נביא את העובדות וכל אחד יבין מהן את מה שיבין. וגם: מה יהיו עלויות הביטוח של רכב חשמלי בישראל בעוד שנה?

The post כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת appeared first on TheCar.

]]>
הודעת טקסט אחת ששלחנו אתמול (ה') לחברת 'מאיר', יבואנית 'פולסטאר' לישראל, קיצצה בתוך שעות את מחיר המחירון של הסוללה החשמלית של 'פולסטאר 2' מ-175,000 שקלים ל-94,000 שקלים. כך נרשם שיא נוסף באחת הפרשיות המשונות של מותג הביצועים החשמלי של 'ג'ילי' בישראל ובעולם.

 

כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת

 

למרות הסיטואציה המוזרה, ומכיוון שאין בכוונתנו לפקפק בהסבר שקיבלנו או להציע לו פרשנות, נפרוש כאן את העובדות באופן כרונולוגי וכל קורא יוכל לפרש אותן לפי ראות עיניו.
סיפור הסוללה החשמלית של פולסטאר 2 מתחיל לפני מעט יותר מחודש בסין. לפי פרסומים בעיתונות הסינית נדרש אחד הבעלים של 'פולסטאר 2' לשלם, לטענתו, כ-80,000 אירו כדי להחליף סוללה חשמלית לאחר שהמכונית שלו הייתה מעורבת בתאונה. סכום זה, בסין, הוא כמעט כפליים ממחירה של מכונית חדשה כזאת, ובהנחה שהסיפור נכון יש לו השלכות דרמטיות על כל מי שקונה מכונית חשמלית ובפרט על מי שקונה 'פולסטאר'.

אנחנו פרסמנו כאן ידיעה אודות המקרה, ובעקבותיה קיבלנו תגובה מטעם פולסטאר העולמית, באמצעות הנציגה הישראלית. התגובה מכחישה ומאשרת את הידיעה באותה נשימה, אך גם מוסיפה עדכון חשוב ללקוחות הפוטנציאליים של החברה. זאת תגובת פולסטאר בתרגום לעברית: "חקרנו את התקרית בסין בעקבות הדיווחים בתקשורת, ואנחנו יכולים לאשר שהעלות המדווחת עבור עלות החלפת הסוללה הייתה שגויה. מאז ניצלנו את ההזדמנות לבחון את עלות ההחלפה בסין במקרה הלא סביר שבו יש צורך להחליף את כל מארז הסוללות בעקבות תאונה, והתאמנו אותה אל פחות ממחצית מחיר המכירה של המכונית. העניין נפתר מאז בצורה ידידותית עם הלקוחות".

במילים אחרות, אנשי פולסטאר טוענים שהעלות המדווחת – כ-80,000 אירו, לא נכונה אבל למרות זאת הם ניצלו את ההזדמנות לבחון מחדש את מדיניות התמחור שלהם. במחי החלטה אחת, כך הם אומרים בעצמם, קוצץ מחיר הסוללה מכמעט כפול ממחיר המכונית (כך לפי הדיווח שהוכחש) אל פחות ממחצית מחיר המכונית, כלומר כרבע מן המחיר (המוכחש) הקודם.

היות שכל זה קרה בסין ביקשנו לבחון מה המצב בישראל ושאלנו את אנשי 'מאיר' מה מחירה של סוללה כזאת אצלנו, בישראל. נמסר לנו שמחירה של ערכת הסוללות בישראל, לצרכן, היא 94 אלף שקלים כולל מע"מ (אם כי לא ברור אם מדובר בסוללה הגדולה או הקטנה). המחיר מתייחס כמובן לחלק עצמו ולא כולל את מחיריהם של חלקים נלווים נוספים או למחיר העבודה, והוא מהווה 37% ממחירה של הגרסה הבסיסית של פולסטאר 2 בישראל (255,000 שקלים בעת ההשקה).

 

כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת

כדי לוודא שהמידע שנמסר לנו מייצג נאמנה את המציאות ניסינו לבדוק אותו באתר האינטרנט של היבואנית, ונזכיר כאן שהחוק בישראל מחייב את כל יבואני הרכב והחלקים לרכב לפרסם באופן פומבי את מחירי חלקי הרכב שהם מוכרים. זאת בהתאם לסעיפים (6ב) ו- 50 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים ולנוהל 01/2013 של משרד התחבורה ("יצרן או יבואן יציג את המחירון כאמור בסעיף 8.5 באתר האינטרנט שלו או של גורם אחר"). לפולסטאר יש סוג של אתר אינטרנט בעברית, ובהתאם לדרישות החוק והנוהל אפילו יש בו הפניה, כביכול, אל "מחירון חלפים". אבל כאשר ביקשנו להגיע למחירון, המחויב כאמור לפי החוק, הגענו אל מחירון החלפים של קבוצת מאיר. 'פולסטאר' לא הופיע בין המותגים השונים.

היות שהמותג חדש בישראל ואנשיו עוסקים מן הסתם בלא מעט נושאים בוערים נוספים המתנו בסבלנות מספר שבועות ורק לאחריהם פנינו שוב ליבואן והצפנו את הבעיה החוקית של אי הצגת מחירון חלקים. כעבור שעות אחדות נמסר לנו שמדובר בתקלה טכנית שנמצאת בתיקון ואכן, זמן קצר לאחר מכן עודכן מחירון החלקים של הקבוצה ונוספו לו מחירי חלקים של 'פולסטאר'. עם זאת, מחירה של סוללה *מחודשת* הופיע במחירון כ-150,000 שקלים לפני מע"מ, כלומר 175,000 שקלים אחרי מע"מ ולא 94,000 שקלים כפי שנמסר לנו לפני שבועות אחדים.

 

 

פנינו שוב ליבואנית ובתגובה נמסר לנו כך: "תודה על תשומת הלב. לצערנו מדובר במק"ט שלישי שבטעות לא תוקן וכעת טופל. העדכון יבוצע בלילה ורק בראשון יופיע באתר. המחיר, כפי שנאמר לך, הוא 94,000 שקלים כולל מע"מ".

אגב, עיון חוזר במחירון החלקים של פולסטאר גילה שמחירה של סוללה אכן הוזל והוא עומד כעת על 93,568 שקלים כולל מע"מ, אלא שתיאור המק"ט מדבר בעד עצמו: "ס. היברידית מלאה משופצת לא לשימוש בישראל". בנוסף מופיע גם מק"ט של "סוללה היברידית מלאה מחודש" במחיר דומה.

כאמור, זאת השתלשלות הדברים ללא פרשנות או ספקולציות, וקשה שלא לראות את הדמיון בין המקרה שדווח בסין ותגובת היצרנית לגביו לבין טעות לכאורה ותגובת היבואנית בישראל. בשני המקרים תוקן המחיר כלפי מטה באופן די דרמטי.

סוללות או לא להיות

מחירי החלקים לרכב בישראל הם שערורייה אשר בין השאר נסקרה בהרחבה גם ב"ועדת זליכה", אשר מונתה על-ידי שר התחבורה ישראל כץ לפני עשר שנים כדי להגביר את התחרותיות בשוק הרכב בישראל, וגם בדוח מבקר המדינה שפורסם בחודש מרץ השנה ותיאר את סדרת הכישלונות של משרד התחבורה לכל רוחב הגזרה הזאת.

לא מעט בעלי רכב מקדישים הרבה אנרגיה בהשוואת המחירים של דגמים חדשים ושל תוספות אבזור במטרה לחסוך כמה מאות או אלפי שקלים – אבל לא שמים לב למחירי החלקים שצפויים להשפיע עליהם לפחות בשלושה אופנים. ראשית לכל, חלקים יקרים מייקרים באופן ישיר את עלות פרמיית הביטוח לרכב וגם באופן עקיף היות שהם מעודדים גניבות רכב. שנית, חלק מן החלקים מייקרים את עלויות התחזוקה, ושלישית – בטווח הארוך גורמות עלויות תחזוקה גבוהות לירידת ערך של המכונית ואף להשבתתה בטרם עת.

סוללה היא המרכיב הבודד היקר ביותר ברכב חשמלי ורוב הלקוחות של רכב חדש מרגישים רגועים כשהם חושבים על 8 או 10 שנות האחריות שניתנת לסוללה. מה שפחות נמצא בתודעה זה שאחריות לא מכסה נזק תאונתי, וככל שהנזק יקר יותר לתיקון כך גדל הסיכוי שמכונית תושבת במקרה של תאונה. מבוטח אמנם יקבל במקרה כזה את הפיצוי שקבוע בפוליסה אבל חברות ביטוח אינן מוסדות ללא כוונת רווח. ככל שדגם מסוים יעיק יותר על טבלאות הנתונים שלהן כך הן יימנעו מלבטח אותו או ידרשו פרמיית ביטוח גבוהה יותר.

 

כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת

 

באופן מאד ספציפי – העלות הגבוהה של החלפת של סוללה חשמלית בפולסטאר 2 קשורה למבנה שלה, בצורת H בשתי שכבות לעומת מבנה מונו-בלוק שמאפיין את רוב הסוללות לרכב חשמלי. עיצוב זה נבחר דווקא כדי לצמצם את הסיכון לפגיעה בסוללות ולהפוך אותן לבטוחות יותר אבל כאשר מתרחשת תאונה שפוגעת בסוללה הוא מייקר מאד את עלויות התיקון.

אגב, מחירי חלפים יקרים לא מאפיינים דווקא את פולסטאר וכפי שפרסמנו כאן גם מחירו של פנס חזית של 'הונגצ'י E-HS9' היכה אותנו בתדהמה: 63,000 שקלים לפנס ראשי מרכזי, 18,650 שקלים לפנס ראשי תחתון, ו-17,400 שקלים לפנס ראשי קדמי עליון. אז נחמד ש"הרולס רוייס הסינית" עולה "החל מ-399,000 שקלים" אבל תאונה לא מאד נדירה יכולה לגרום לחברת הביטוח לשקול מחדש את היחס שלה לדגם או למבוטח.

אנחנו כמובן שמחים שסייענו ל'פולסטאר' לעמוד בדרישות החוק ולפרסם מחירון, ועוד יותר שמחים על כך שהודעת טקסט אחת שלנו קיצצה את מחיר המחירון של סוללת 'פולסטאר 2' גם בישראל, ולא רק בסין.

נתקלתם בתקלות, עיוותים או בעיות שאפשר לתקן? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%95-81000-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8/feed/ 0
סוללות חשמליות יכולות לפעול במשך 100 שנים. כך קובע מחקר חדש https://thecar.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%9a-100-%d7%a9%d7%a0%d7%99/ https://thecar.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%9a-100-%d7%a9%d7%a0%d7%99/#respond Thu, 26 May 2022 11:38:44 +0000 https://thecar.co.il/?p=300782 הוויכוח אודות התרומה של רכב חשמלי לעתיד כדור הארץ צריך להסתיים, והגמילה שלנו מנפט חייבת להיות מהירה יותר

The post סוללות חשמליות יכולות לפעול במשך 100 שנים. כך קובע מחקר חדש appeared first on TheCar.

]]>
למי שמנסים להמעיט ביתרונות האקולוגיים של רכב חשמלי ביחס להנעת בעירה יש שני טיעונים לגיטימיים. הראשון הוא שתהליך הייצור של סוללות גורם לנזקים סביבתיים קשים בגלל כריה לא מבוקרת של מחצבים נדירים כמו קובלט, ניקל ועוד. טיעון אחר הוא שייצור החשמל לרכב חשמלי מבוצע בתחנות כח גדולות ולא יעילות ששורפות גז טבעי במקרה הטוב או פחם או מזוט במקרה הרע, כלומר שמדובר בסך הכל בהעברת הזיהום ממקום אחד (מפלט המכונית) אל מקום אחר (תחנת הכוח).

 

 

מחקר חדש אשר פורסם בקנדה בתחילת החודש מחסל כמעט באופן מוחלט את הטענה הראשונה, ומטפל בעקיפין גם בטענה האחרת. על המחקר חתומה אוניברסיטת דלהוסי מהליפקס, קנדה, שפועלת בשיתוף פעולה עם חטיבת מחקר הסוללות של יצרנית הרכב טסלה, אשר הקימה באוניברסיטה הזאת את חטיבת המחקר המתקדם לטכנולוגיית סוללות.

במחקר מוצגים פרטים אודות טכנולוגיית סוללה שיכולה לשרת אותנו במשך 100 שנים. במילים אחרות, סוללות עם אורך חיים ארוך במיוחד, או כאלה שאפשר למחזר באופן כמעט מוחלט לשימושים חדשים, יוצרות משוואה חדשה לפיה כריית מחצבים אמנם מזהמת את הסביבה אבל תוצרי הכרייה משמשים את האנושות למשך ארבעה דורות, בעוד שנפט נשרף רק פעם אחת.

המחקר הוא פרי שיתוף פעולה עם ג'ף דהן, אחד המומחים המובילים בעולם בטכנולוגיית סוללות בכלל ובפרט אחד מחלוצי סוללות הליתיום-איון אשר משמשות כיום ברוב המכשירים החשמליים וכלי הרכב החשמליים. דהן מרצה ומנחה סטודנטים באוניברסיטת דלהוסי וזאת הסיבה שבגללה בחרה טסלה, בשנת 2016, להקים שם את חטיבת מחקר-הסוללות שלה.

עיקר המחקר של אוניברסיטת דלהוסי בשנים האחרונות ממוקד בהגדלת צפיפות האנרגיה של סוללה, כלומר של כמות האנרגיה שאפשר לאחסן בכל יחידת נפח של סוללה. ככל שצפיפות האנרגיה גדולה יותר כך אפשר לאגור יותר אנרגיה ביחידת נפח ומשקל קטנה יותר, ולהאריך את טווח הנסיעה של כלי רכב. לא מיותר להזכיר שהתחרות של סוללות חשמליות לא קלה, היות שהן מתמודדות מול דלקים ממקורות אורגניים שמאופיינים בצפיפות האנרגיה הגבוהה ביותר הידועה לאנושות, פחות או יותר פי 100 מזו שמחזיקה סוללה חשמלית בימינו.

 

המחקר של אוניברסיטת דלהוסי פורסם לאחרונה לביקורת עמיתים בכתב העת המדעי Journal of The Electrochemical Society והוא מגלה פרטים אודות סוג חדש של תאי סוללה שיכולים להיות עדיפים בהרבה על תאי הליתיום-יון שנמצאים בשימוש כרגע (וגם אותם אפשר למחזר במידה רבה מאד). אגב, למי שמתעניין, כותרת המחקר היא "Li[Ni0.5Mn0.3Co0.2]O2 כחלופה מעולה ל- LiFePO4 עבור תאי ליתיום-יון במתח נמוך ארוכי טווח".

המאמר מתייחס אל כימיה מבוססת ניקל ונטולת קובלט, אשר מציעה, כאמור, צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד וגם עמידות רבה יותר לתנאי טמפרטורה קיצוניים. סוללות ליתיום-איון מן הדור הנוכחי רגישות מאד לתנאים של קור קיצוני ושל חום גבוה.

סוללה עם שרידות גבוהה מאד יכולה לתרום גם לזרוז המעבר אל אנרגיות מתחדשות וגמילה מתחנות הכוח הגדולות והלא יעילות ששורפות כרגע דלקים ממקורות אורגניים. עקב אכילס של אנרגיה מתחדשת הוא חוסר הסדירות בהפקה שלה, ומצבים שבהם אין אור שמש או רוח ולכן לא מיוצר חשמל. אגירת עודפי אנרגיה בסוללות כאשר ההיצע עולה על הביקוש יכולה לגשר על הפער שנוצר כאשר אין אפשרות להפיק אנרגיה מן השמש או מן הרוח.

 

 

The post סוללות חשמליות יכולות לפעול במשך 100 שנים. כך קובע מחקר חדש appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%9a-100-%d7%a9%d7%a0%d7%99/feed/ 0
האם "סיליקון במצב מוצק" הוא פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות? https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a7-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/ https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a7-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/#respond Sun, 26 Sep 2021 03:41:23 +0000 https://thecar.co.il/?p=290648 בעקבות הגביע הקדוש: חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו חיברו יחד שתי טכנולוגיות מתפתחות כדי לקבל את הסוללה האידאלית, נכון לעכשיו.

The post האם "סיליקון במצב מוצק" הוא פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות? appeared first on TheCar.

]]>
המירוץ אחר סוללה אופטימלית שתהיה מסוגלת לאגור כמויות גדולות של אנרגיה באופן בטוח, להיטען ולהיפרק במהירות, ולשרוד למשך זמן רב – נמצא בעיצומו. מאות מכוני מחקר וחברות בכל רחבי העולם מתאמצים להגיע ראשונים לשוק, וכמעט מידי יום אנחנו שומעים על טכנולוגיה חדשה או על חברת סטארט אפ שמגייסת כסף, אך במקביל גם על מאות מיליארדי דולרים שמושקעים במפעלים לייצור סוללות בטכנולוגיות ליתיום-יון קיימות ומוגבלות.

 

האם "סיליקון במצב מוצק" יהיה פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות?

 

תעשיית הרכב היא אחד המאיצים החשובים לפיתוח טכנולוגיית סוללות מכיוון שהיא זקוקה להן באופן דחוף, כמעט נואש, אבל היא לא היחידה. גם תעשיית האלקטרוניקה זקוקה לסוללות טובות מאלה שקיימות כעת, ויותר מכל הן נדרשות בכמויות עצומות לתחום האנרגיה המתחדשת.

ביום רביעי השבוע תושק בסין 'איון V פלוס' – מכונית חשמלית ראשונה עם סוללה על בסיס גרפן (נגזרת של גרפיט) אשר מבטיחה טעינה סופר מהירה ובטוחה, ובסוף השבוע נתבשרנו על פריצת דרך מעניינת במיוחד מכיוון מחלקת הנדסת הננו טכנולוגיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. במחקר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת החשוב 'סאיינס' (Science) מתארים חוקרי האוניברסיטה כיצד שילבו בין שתי טכנולוגיות שנמצאות כעת במוקדי התעניינות של קהילות מדענים בעולם וקיבלו את מה שנשמע כמו הסוללה המושלמת, נכון להיום.

הטכנולוגיה הראשונה שבה נעשה שימוש היא אנודה על-בסיס סיליקון אשר ידועה בצפיפות אנרגיה גדולה פי עשרה מאנודות הגרפיט שמשמשות כעת ברוב סוללות הליתיום יון המסחריות של היום. מדענים ויצרני סוללות ניסו במשך עשרות שנים למצא את תרכובת הסיליקון המתאימה לשימוש באנודות כדי להחליף לחלוטין, או לשלב אותה, באנודות הגרפיט המקובלות.

 

האם "סיליקון במצב מוצק" יהיה פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות?

 

פריצת הדרך של החוקרים באוניברסיטת סן דייגו הייתה כאשר הוציאו את הפחמן מן האנודות, ובמקביל השתמשו במיקרו-סיליקון שלדבריהם הוא פחות מעובד ופחות יקר מאשר הננו-סיליקון שבו מנסים רוב החוקרים להשתמש. בעיה ספציפית של אנודות סיליקון היא הנטייה שלהן להתרחב ולהתכווץ במהלך טעינה ופריקה של סוללה, והעובדה שהן מתכלות במהירות כתוצאה ממגע עם אלקטרוליטים נוזליים. תכונות אלה מקצרות את חייהן ולכן מנעו עד היום את השימוש המסחרי בהן.

פריצת הדרך השנייה שאמורה לאפשר את השימוש בסיליקון היא החיבור של מרכיב אחר שאותו מתאמצים מדענים בכל העולם לפתח ללא קשר לסיליקון – וזה אלקטרוליט במצב מוצק. החוקרים בחרו באלקטרוליט מוצק שמבוסס על גופרית ונטול פחמן, וזאת לאחר שמצאו שהוא יציב במיוחד בסביבת סיליקון. אלקטרוליטים כאלה, שמבוססים על גופרית, נחשבו במשך שנים כמאוד לא יציבים, אבל זאת בעיקר מכיוון שההתייחסות הייתה למערכות של אלקטרוליטים נוזליים שנעדרים את היציבות הקינטית של אלקטרוליטים מוצקים. שילוב שתי הטכנולוגיות, כך מבטיחים החוקרים במאמר שפרסמו, יצר סוללה בטוחה לשימוש, עמידה לאורך זמן, וחשוב מכל: בעלת תכולת אנרגיה גבוהה ויכולת לטעינה ופריקה מהירות.

 

האם "סיליקון במצב מוצק" יהיה פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות?

 

מחבר המאמר, דארן טאן אשר זה עתה קיבל את הדוקטורט שלו מן האוניברסיטה, כותב ש"עם תצורת סוללה כזאת הצלחנו ליצור הזדמנות חדשה לסוללות במצב מוצק שמשולבות באנודות סגסוגת כגון סיליקון". צוות החוקרים הדגים את הטכנולוגיה על סוללות בקנה מידה מעבדתי שעמדו ב-500 מחזורי טעינה ופריקה עם שמירת קיבולת של 80% מתכולת האנרגיה בטמפרטורת החדר, ולדבריהם מדובר בפריצת דרך גם בתחום אנודות הסיליקון וגם בתחום הסוללות במצב מוצק.

החוקרים של אוניברסיטת קליפורניה שיתפו פעולה עם חוקרי LG Energy Solution והקימו חברת סטארט אפ חדשה, UNIGRID Battery, שטאן הוא המנכ"ל והמייסד שלה. החברה רשמה את הטכנולוגיה החדשה כפטנט.

"עבודה חדשה זאת מציעה פתרון מבטיח לבעיית האנודה הסיליקונית, אם כי יש עוד עבודה לעשות", מצוטטת פרופסור שירלי מנג, אחת מכותבות המאמר, בהודעת האוניברסיטה. "אני רואה בפרויקט זה אימות לגישה שלנו, שחיברה בין עבודה תיאורטית וניסיונית קפדנית עם יצירתיות וחשיבה "מחוץ לקופסה". הצלחנו גם לבנות אינטראקציה עם שותפים בתעשייה כדי להתמודד עם האתגרים הקשים".

 

 

מיונג-חוואן קים, נשיא ומנהל הרכש הראשי של LG Energy Solution שהייתה שותפה למחקר, אומר ש-LG "שמחה על כך שהמחקר העדכני ביותר על טכנולוגיית סוללות סיליקון מצב מוצק פורסם בכתב העת החשוב ורואה בכך הודאה משמעותית. כעת LG קרובה הרבה יותר למימוש טכניקות סוללה במצב מוצק, וזה יגוון מאוד את מערך מוצרי הסוללות שלנו. החברה תמשיך במאמץ לטפח טכנולוגיות חדישות ותרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם אוניברסיטת קליפורניה".

 

The post האם "סיליקון במצב מוצק" הוא פריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות? appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a7-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/feed/ 0
נקודת המפנה התרחקה: מכוניות חשמליות יהיו זולות ממכוניות בעירה בשנת 2027 https://thecar.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%94/ https://thecar.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%94/#respond Mon, 10 May 2021 03:52:35 +0000 https://thecar.co.il/?p=280332 חברת האנליסטים BloombergNEF חישבה את הירידה הצפויה בעלויות הייצור של סוללות ואת השפעת ההקמה של מפעלי ייצור ייעודיים, ולהערכתה מכונית עם מנוע בעירה תהיה יקרה יותר ממכונית חשמלית בשנת 2027.

The post נקודת המפנה התרחקה: מכוניות חשמליות יהיו זולות ממכוניות בעירה בשנת 2027 appeared first on TheCar.

]]>
בשעה שמדענים בכל רחבי העולם, וגם בישראל, נאבקים לפתח את הכימיה האידאלית לסוללות בכלל, ולרכב חשמלי בפרט, נראה שמתרחק מאיתנו תאריך היעד של "יום השוויון", שבו עלויות הייצור של מכונית חשמלית יהיה זהה לזה של מכונית עם מנוע בעירה פנימית.

 

מכונית חשמלית שברולט בולט

 

חטיבת המחקר BloombergNEF פרסמה לאחרונה דוח שמנתח את כלל עלויות הפיתוח והייצור של רכב חשמלי ואף לוקח בחשבון מספר גורמים שהיו מעט עלומים עד כה. מסקנת האנליסטים היא שתקנות מחמירות והולכות לצמצום פליטות מאלצות, כצפוי, את יצרניות הרכב למהר יותר ויותר עם פיתוח, ייצור ומכירת כלי רכב חשמליים, ובכל זאת רק בשנת 2026 יהיה זול יותר לייצר מכונית חשמלית גדולה, או טנדר חשמלי, מאשר מקבילם שמונע באמצעות מנוע בעירה, ורק בשנת 2027 תתקיים אותה נקודת מפנה גם עבור מכוניות קטנות וקומפקטיות.

מחקרים קודמים, שניסו למצוא תשובה לאותן שאלות ופורסמו בשנתיים האחרונות העריכו שנקודת המפנה הזאת תחול כבר בשנת 2023 או 2024, ואסור להקל ראש בדחייה של שנתיים שלוש של התוצאה – מכיוון שהיא תשפיע על תפוצת הרכב החשמלי בעולם וגם על דברים נוספים.

אין זה סוד שהמרכיב היקר יותר ברכב חשמלי הוא הסוללה, וכן מערכת החשמל שתומכת בניהול שלה. עלות הסוללות עצמן מהווה כיום בין 25% ל-40% מסך העלות של רכב חשמלי, אך לעומת זאת כל שאר רכיבי מערכת ההנעה של רכב חשמלי זולים יותר. מכוניות חשמליות זוכות לסובסידיות ברוב מדינות אירופה, ועד לא מכבר זכו גם להטבות גדולות בסין – שהייתה המדינה הראשונה למנף את המהפכה הזאת לטובת תעשיית הרכב שלה.

המחקר החדש של BloombergNEF הוזמן על ידי חברת Transport & Environment, ארגון ללא כוונת רווח שפועל בבריסל, בלגיה, ומקדם אג'נדה של צמצום פליטות מזהמים והגנה על כדור הארץ. הדוח מציין שהמחיר לצרכן של מכונית חשמלית ממוצעת באירופה עומד כיום על 33,300 אירו (131,500 שקלים לפני סובסידיות) לעומת מחירה של מכונית בעירה ממוצעת שהוא 18,600 אירו (73,500 שקלים). מדינות אירופה מעניקות, כאמור, סובסידיות לרוכשי רכב חשמלי (בבריטניה מתקיים כעת דיון ציבורי נוקב בגלל כוונת המדינה לצמצם את הסיוע הזה), אך בגלל משבר קורונה חלקן מסבסדות גם רכישה של מכוניות חדשות עם מנועי בעירה.

לפי המחקר של BloombergNEF צפויות שתי הטכנולוגיות להגיע בשנת 2026 לנקודת שוויון ומכוניות משני הסוגים צפויות לעלות כ-19,000 אירו. בשנה שלאחר מכן יוסיף מחירן של מכוניות חשמליות לרדת, ועד לשנת 2030 תעלה מכונית חשמלית ממוצעת 16,300 אירו לפני מס. לעומת זאת – מכונית עם מנוע בנזין תעלה בסוף העשור 19,900 אירו.

לקריאה נוספת: ב.מ.וו. מבטיחה אב טיפוס לסוללת מצב מוצק עד לשנת 2025

 

טעינת רכב חשמלי

 

כאמור, התחזית של BloombergNEF פחות אופטימית מאלה שנחזו עד לא מכבר על-ידי אנליסטים אחרים. בדוח שפרסמו אנשי בנק ההשקעות UBS בחודש אוקטובר האחרון הם העריכו שתוספת העלות של ייצור מכונית חשמלית בגלל מרכיב הסוללה תעמוד על 1,900 דולר בלבד עד לסוף השנה הבאה, ותעלם לגמרי עד לשנת 2024. המשותף לכל האנליסטים הוא צפי להמשך מגמת ההוזלה של סוללות חשמליות בשנים הבאות, ולהערכת אנשי BloombergNEF המחיר של קילוואט שעה של יחידת אחסון חשמלי צפוי לרדת ב-58% עד לסוף העשור ביחס לנקודת המוצא בשנה שעברה (שנת 2020). "הגביע הקדוש" אליו שואפת כעת התעשייה, היא ירידה אל מתחת לרף של 100 דולר לקילוואט שעה, אשר צפויה לדעת רבים מן האנליסטים כבר בשנה הבאה (ולדעת BloombergNEF עלולה להתעכב).

לקריאה נוספת:

המכונית החשמלית שלך תספק חשמל לרשת

טויוטה תשיק בקרוב מכונית חשמלית שתיטען תוך 10 דקות

אגב, אחת הסיבות לעלות הגבוהה יחסית של סוללות לרכב חשמלי היא אמצעי הייצור המוגבלים עדיין, כמו גם העובדה שהשוק כולו נשלט על-ידי מספר קטן של ספקים. יצרנית הסוללות הגדולה בעולם כיום היא CATL הסינית, וספקיות בולטות אחרות הן LG Chem הדרום קוריאנית, פנסוניק היפנית ו-BYD הסינית. מצב זה עורר את ממשלות אירופה והאיץ אותן להשקיע מיליארדי אירו בתמיכה בהקמת מפעלי ייצור לסוללות לרכב חשמלי ברחבי היבשת.

חדשות טובות לאוהבי החשמליות

נזכיר שבדוח של USB נאמרו דברים מאד ברורים לאוזני יצרניות הרכב: "יצרניות רכב שמנסות להיאחז במכירות ש כלי רכב עם מנועי בעירה מסתכנות בהתחזקות של יריבות כמו טסלה ופולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, אשר התחייבה להשקיע 33 מיליארד אירו בפיתוח וייצור מכוניות חשמליות… לא נותרו הרבה סיבות לרכוש מכונית עם מנועי בעירה אחר שנת 2025", נכתב שם.

כזכור, גם אילון מאסק, מנכ"ל טסלה הוסיף את חלקו לעידוד תומכי הרכב החשמלי לפני כשמונה חודשים, ב"יום הסוללה", כאשר הציג דור חדש של סוללות עם תכולת אנרגיה גבוהה במיוחד ועמידות גדולה יותר למחזורי טעינה רבים. טכנולוגיה זאת, אשר אמורה להבשיל בתוך כשנתיים (תאריכי היעד סביב אילון מאסק נוטים להידחות, אבל רוב הפנטזיות שלו הופכות למציאות).

באותו מעמד נגע מאסק בשתי נקודות חשובות שקשורות במחירי הסוללות, האחת מהן היא עלות חומרי הגלם הנדירים כמו קובלט, והאחרת היא שיטות הייצור. לגבי החומרים, ראשית לכל צפויה בעתיד כימיה שתסתמך פחות על קובלט וניקל, ובמקביל צפוי שיפור דרמטי בכושר המחזור של סוללות – עד רמה של כ-100% מן המינרלים והמתכות היקרות, ולגבי שיטות הייצור – טסלה הציגה חזון לתהליך הרכבה אוטומטי יעיל במיוחד, שיוזיל את העלויות.

לקריאה נוספת: פולקסווגן פיתחה עמדת טעינה ביתית דו-כיוונית לרכב חשמלי

The post נקודת המפנה התרחקה: מכוניות חשמליות יהיו זולות ממכוניות בעירה בשנת 2027 appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%94/feed/ 0
האם הסינים פיצחו את סוד הסוללות לרכב חשמלי? https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9/ https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9/#respond Sun, 25 Nov 2018 06:49:37 +0000 https://thecar.co.il/?p=245730 אחת החזיתות הסוערות ביותר בתקופה זאת במאבק הטכנולוגי בין סין, קוריאה, יפן, ארצות הברית ואירופה היא תחום אגירת האנרגיה בכלל, ומשאבי הייצור של סוללות לרכב חשמלי בפרט. המאבק ניטש בראש ובראשונה סביב פריצת הדרך הנדרשת בטכנולוגיית האגירה עצמה, כלומר הסוללות, אבל לא פחות מזה סביב אמצעי ייצור וחומרי הגלם שנדרשים כדי לספק ביקוש כמעט אינסופי […]

The post האם הסינים פיצחו את סוד הסוללות לרכב חשמלי? appeared first on TheCar.

]]>
אחת החזיתות הסוערות ביותר בתקופה זאת במאבק הטכנולוגי בין סין, קוריאה, יפן, ארצות הברית ואירופה היא תחום אגירת האנרגיה בכלל, ומשאבי הייצור של סוללות לרכב חשמלי בפרט. המאבק ניטש בראש ובראשונה סביב פריצת הדרך הנדרשת בטכנולוגיית האגירה עצמה, כלומר הסוללות, אבל לא פחות מזה סביב אמצעי ייצור וחומרי הגלם שנדרשים כדי לספק ביקוש כמעט אינסופי כרגע.

 

 

הזוכים במאבק הזה מתמודדים על שוק אדיר שמתפתח במהירות וכולל את תעשיות הרכב, האלקטרוניקה והאנרגיה המתחדשת – שכל אחת מהן זקוקה לכמויות עצומות של יכולת אגירת חשמל.
על רקע זה ייתכן שהחדשות שמגיעות כעת מסין הן לא פחות מאשר דרמטיות: בשבוע שעבר נחנך בעיר קונשאן, במחוז ג'יאנגסו שבמזרח סין, קו ייצור ראשון ל"סוללות מצב מוצק" שנחשבות ל"גביע הקדוש" בתחום אגירת אנרגיה. על פי דיווחים בתקשורת הסינית הקימה את קו הייצור הזה חברת סטארט אפ סינית בשם צ'ינג טאו אנרגיה, אשר גייסה והשקיעה 144 מיליון דולר בפיתוח הסוללות ובהקמת מפעל הייצור שלהן.

בהנחה שהידיעות נכונות הרי שמדובר גם במקור עצום לגאווה סינית, היות שלא מדובר ברכישה של חברה זרה וייבוא הטכנולוגיה שלה אלא בחברה שהתפתחה מתוך מחקר של אנשי אוניברסיטת טסינגווה הסינית.
למפעל של החברה, כך לפי הדיווחים מסין, יש כרגע כושר ייצור של סוללות בקיבולת של 100 מגאווט/שעה בשנה, וכושר הייצור הזה יפותח עד ל-700 מגאווט/שעה בתוך כשנתיים. לדברי הסינים, סוללות "מצב מוצק" של החברה משיגות צפיפות אנרגיה של יותר מ-400 וואט/שעה לקילוגרם חומר, וזאת לעומת קיבולת אנרגיה ממוצעת של בין 250 ל-300 וואט/שעה לקילוגרם בסוללות ליתיום-יון המתקדמות ביותר כיום.

טכנולוגיית "סוללות מצב מוצק", כשמן כן הן, נבדלות מרוב הסוללות (הנטענות והגדולות) שמוכרות לנו כיום בכך שהן לא מכילות נוזל אלקטרוליטי, ובמקומן מועבר החשמל דרך תווך מוצק או דמוי ג'ל. למדיום עצמו יש חשיבות עצומה עבור תעשיית הרכב, היות שסוללות מצב מוצק אמורות שלא להתלקח בעת טעינה מהירה או בכלל, הן פחות מתחממות בעת טעינה, הרבה יותר קל לעצב אותן לתצורות מותאמות לעיצוב הכללי של כלי רכב, והן בטוחות יותר לשימוש גם בתפעול שוטף ובעת תאונה.

 

 

חברת 'דייסון', שידועה בעיקר בזכות שואבי האבק הפטנטיים שלה, הכריזה בשנה שעברה על כוונתה להיכנס לתחום ייצור רכב, וזאת בזכות העובדה שהיא רכשה כשנתיים קודם לכן את חברת הסטארט אפ Sakti3 שמפתחת טכנולוגיה לסוללות מצב מוצק, וכמעט כל יצרניות הרכב – מטויוטה וניסאן, דרך פולקסווגן, ב.מ.וו, הונדה, יונדאי ועוד – מחפשות בנרות שותפות אסטרטגיות לפיתוח וייצור סוללות כאלה.

בשנת 2014 הכריזה טויוטה על תחיל הפיתוח של סוללת מצב מוצק ובשנה שעברה היא הכריזה על הסכם אסטרטגיה ארוך טווח עם חברת פנאסוניק לפיתוח וייצור משותפים של סוללות כאלה. במקביל השקיעה פולקסוואגן 100 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ QuantumScape מן העיר סטנפורד שבקליפורניה, וב.מ.וו. חברה אל חברת 'Solid Power' האמריקנית כדי לפתח סוללות מצב מוצק עבור הדור הבא של כלי רכב חשמליים שהם מפתחים. גם יצרנית המצתים ("פלאגים") הוותיקה NGK הכריזה שהיא מפתחת סוללות מוצקות שמבוססות על קרמיקה, וזאת תוך ניצול המומחיות ארוכת השנים שלה בעבודה עם החומר הזה.

כאמור, סוללה במצב מוצק מאפשרת צפיפות אנרגיה גבוהה יותר ולכן גם תכולת אנרגיה גבוהה ביחס לנפח ולמשקל, ובתוך כדי כך היא גם עמידה בטמפרטורות גבוהות יותר ואין בה מרכיבים מסוכנים או רעילים. ההנחה היא שסוללות כאלה יאפשרו טעינה מהירה יותר באופן שיהיה גם בטוח וגם פחות מזיק לאורך החיים של הסוללה – לכן הן נחשבות לנחשקות מאד עבור יצרניות רכב לשימוש במכוניות חשמליות והיברידיות.

את הסטארט אפ הסיני צ'ינג טאו מוביל נאן קיוואן, חבר האקדמיה הסינית למדעים, והוא ייסד את החברה בשנת 2014 יחד עם מספר דוקטורים אחרים מסגל אוניברסיטת טסינגווה (Tsinghua). לדברי נאן, החברה נמצאת בקשר עם חברות מובילות בתעשיית הרכב, בהן פולקסווגן וטויוטה. "היפטרות מאלקטרוליטים נוזליים יכולה להבטיח שסוללה לא תהיה דליקה, והיא יכולה להיות מיוצרת בעיצובים גמישים", אמר נאן.

מה זה מצב מוצק?

בסוללת מצב מוצק נעשה שימוש באלקטרודות מוצקות ובאלקטרוליטים מוצקים במקום באלקטרוליטים נוזליים או בפולימרים שנמצאים בסוללות ליתיום-יון או ליתיום פולימר. מי שגילה את האלקטרוליטים המוצקים במקור היה מייקל פאראדיי, שערך ניסיונות עם גופרית, כסף ופלואוריד. בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת נעשו מאמצים לפתח סוללה מוצקה, ובמהלך השנים הוצע שימוש בחומרים שונים כאלקטרוליטים מוצקים, בהם קרמיקה, זכוכית, גופרית וליתיום. סוללות ראשונות מסוג זה, שהתבססו על יון כסף כמוליך אלקטרולי השיגו צפיפות אנרגיה נמוכה מידי עם התנגדות פנימית גבוהה מידי.

 

פריצת דרך משמעותית התרחשה בתחילת שנות ה-90 במעבדה הלאומית Oak Ridge, ולפני כחמש שנים, בשנת 2013, הכריזו חוקרים מאוניברסיטת קולורדו על פיתוח סוללת ליתיום מוצקה עם קתודה מתרכובת של ברזל וגופרית. כשנה לאחר מכן התרחשה פריצת דרך נוספת כאשר חברת הסטארט אפ Sakti3 הכריזה על פיתו סוללת ליתיום יון מוצקה וטענו שהשיגו צפיפות אנרגיה גבוהה יותר עלות נמוכה יותר מבעבר. חברה זאת, כאמור, נרכשה בשנת 2015 על ידי חברת דייסון.

בשנה שעברה הכריז ג'ון גודנוף (Goodenough), אחד מן השותפים להמצאת סוללת הליתיום, על סיום הפיתוח של סוללת מצב מוצק עם אלקטרוליטים על בסיס זכוכית ואנודה מתרכובת של ליתיום, נתרן או אשלגן, ואילו השנה (2018) הכריזה חברת 'סוליד פאוור', שותפתה האסטרטגית של ב.מ.וו, על גיוס של 20 מיליון דולר לצורך הקמת קו ייצור קטן לייצור סוללות ליתיום-מתכת מוצקות.
נכון לימינו נאלצות יצרניות הרכב להשתמש בטכנולוגיות סוללה מיושנות יחסית, לא מספיק יעילות ולא די בטוחות, בעיקר בניקל-מטאל היברידי ובליתיום-יון, והאלטרנטיבה היחידה האחרת היא "קבל חשמל כפול שכבת" (ultracapacitor).

החסמים שעליהם צריכים כל הגופים האלה להתגבר נוגעים בראש ובראשונה בסוגיית המחיר של הסוללות. אך לפני 6 שנים העריכו מומחים בעולם שבהתבסס על הטכנולוגיה שהייתה קיימת באותה עת תגיע העלות של סוללת מצב מוצק עם תכולת אנרגיה של 20 אמפר/שעה כ-100 אלף דולר, ומכונית חשמלית זקוקה לכ-800-1000 תאים כאלה.
מחירי הסוללות האלה היו כל כך גבוהים עד שאי אפשר היה להשתמש בהן אפילו עבור מכשירים שזקוקים לסוללות הרבה יותר קטנות כמו מחשבים נישאים וטלפונים חכמים. נקודת תורפה נוספת של סוללות מצב מוצק היא רמת תפקוד נמוכה בטמפרטורות נמוכות.

תפוקה צנועה מאד

כדי לשים דברים בפרופורציות, ולצנן מעט את ההתלהבות המוצדקת, צריך לסייג ולהזכיר שהתפוקה המרבית של קו הייצור שהוקם בסין תספיק בשלב זה לייצור של מקסימום 2,000 כלי רכב חשמליים בשנה, ושהביקוש הרב לסוללות עבור מוצרי צריכה אלקטרוניים עלול לבוא על חשבון המספר הזה. ובכל זאת, אם הסינים באמת פיצחו את סוד הסוללות המוצקות והם יהיו תחרותיים במחיר מול סוללות ליתיום יון המוכרות לנו – הרי שאין מניעה לשכפל את קוו הייצור הזה גם למקומות נוספים בסין ובעולם כולו.

 

 

The post האם הסינים פיצחו את סוד הסוללות לרכב חשמלי? appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%97%d7%a9/feed/ 0
בטר פלייס חוזרת בקטן: מצטרפת ראשונה לסטנדרט הסוללות העולמי https://thecar.co.il/%d7%91%d7%98%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%98/ https://thecar.co.il/%d7%91%d7%98%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%98/#respond Tue, 16 Oct 2018 06:00:28 +0000 בתעשיית הרכב]]> https://thecar.co.il/?p=245038 חברת קימקו, יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בטאיוואן, הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם יצרנית קטנועים חשמליים שמאמצת את התקן שהיא מקדמת למען סטנדרטיזציה עולמית של סוללות חשמליות.     הרעיון, אשר לא יכול להתאים כפשוטו בתחום המכוניות, עשוי לפעול לא רע בכלל בתחום הקטנועים. אם הוא נשמע מוכר לאוזן ישראלית הרי שזה לא במקרה: […]

The post בטר פלייס חוזרת בקטן: מצטרפת ראשונה לסטנדרט הסוללות העולמי appeared first on TheCar.

]]>
חברת קימקו, יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בטאיוואן, הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם יצרנית קטנועים חשמליים שמאמצת את התקן שהיא מקדמת למען סטנדרטיזציה עולמית של סוללות חשמליות.

 

 

הרעיון, אשר לא יכול להתאים כפשוטו בתחום המכוניות, עשוי לפעול לא רע בכלל בתחום הקטנועים. אם הוא נשמע מוכר לאוזן ישראלית הרי שזה לא במקרה: לפני מעט יותר מעשור, כאשר שי אגסי וחברת 'בטר פלייס' ניסו לשכנע אותנו "למכור את מכונית הבנזין המזהמות שלנו מפני שאו-טו-טו כולנו ניסע במכוניות חשמליות", הפתרון שלהם ל"חרדת הטווח" – שנובעת ממגבלת המרחק אשר פגעה באותה עת בשימושיות של מכונית חשמלית – היה פיתוח שיטה להחלפת סוללות.

חברת בטר פלייס הגתה, תכננה ובנתה תחנות החלפה לסוללות, ומכרה את המכוניות החשמליות ללא סוללה, כך שכל הסוללות היו בבעלותה. בדרך זאת היה בעל הרכב אמור להיות אדיש להחלפתן. יש הרבה סיבות שבגללן הרעיון של בטר פלייס נועד מראש לכישלון, ולכן גם נכשל, אלא שרובן לא תקפות כאשר מדובר בקטנועים, ובוודאי כאשר מדובר בשימושים מסחריים.

לפני מספר חודשים חשפה קימקו את הקטנועים החשמליים החדשים שלה בתערוכת טוקיו כחלק מקונספט 'איונקס': פלטפורמה מורכבת והוליסטית להנעה דו-גלגלית חשמלית שנחשף גם בתערוכת פריז האחרונה. אתמול הציגה קימקו לקוחה ראשונה למיזם שלה: חברת '22 מוטורס' ההודית, אשר פיתחה קטנוע חשמלי בשם 'פלואו' (מה שעשוי לשמח את אוהביה של רנו פלואנס החשמלית של 'בטר פלייס' אשר מכנים אותה בשם החיבה 'פלואי'…).

למעשה, 22 מוטורס היא גם הוכחת היכולת של קימקו לאחד הרכיבים המהותיים בקונספט שלה, שהוא שירותי ההנדסה שהיא מעניקה לצורך המרת מערכות קיימות למערכת בסטנדרט החדש שהיא מקדמת. 'פלואו' הוצג על ידי 22 במקור עם מערכת חשמלית אחרת, וכעת הוא מומר למערכת של קימקו, ומוצג באחד השווקים הכי רגישים למחיר בעולם – השוק ההודי. מחירו של 'פלואו', בהודו הוא פחות מ-3,800 שקלים בלבד (כ-1,040 דולר!) וזה כולל שתי סוללות וכן מטען טעינה ביתי. הסוללות לא מאד גדולות – מתח העבודה שלהן הוא 13 וולט ו-50 אמפר שעה, מה שמאפשר לחלץ מהן הספק מרבי של 650 וואט.

קונספט מהפכני

עם כל הביקורת על 'בטר פלייס', ויש הרבה מאד ממנה, רעיון הסוללות הנשלפות מוכיח את עצמו במיליוני אופניים חשמליים שנעים על כבישי העולם ברגע זה.

סטנדרט עולמי אחיד לסוללות נשלפות בכלל, ולסוללות לקטנועים ואופנועים בפרט, יכול לצמצם באופן ניכר את העלויות של הקמת רשת טעינה ארצית ומקומית, וכך להפוך את השימוש בכלים כאלה לזול ונפוץ יותר. מובן מאליו שרשת כזאת צריכה להיות נגישה ופתוחה לכלל המשתמשים כדי למנוע שימוש בה לרעה באמצעות מונופוליזציה.
למעשה, אם אנשי קימקו ישכילו להציג את הקוטנספט שלהם בשיטת "קוד פתוח" שמקובלת באפליקציות תוכנה (למשל 'לינוקס') הם יכולים לצאת נשכרים ולהיות ה"גוגל" הבא בתחום זה.

כרקע, להבנת הרעיון, צריך להתבסס על הנתונים שקימקו עצמה מספקת, לפיהם נעים כיום ברחבי העולם כ-150 מיליון קטנועים (ואופנועים קטנים), אבל רק 5 מיליון מתוכם משמשים לצרכים מסחריים, למשל שליחויות. מצד שני, השוק הקטן הזה – לטענתם – צורך כ-20% (!) מכלל האנרגיה שנדרשת להנעת 150 מיליון הדו-גלגליים האלה, וזאת מכיוון שקטנועים מסחריים מכסים מידי יום טווח נסיעה גדול פי שבעה (!) מקטנועים לשימוש פרטי, וקצב ההחלפה שלהם בצי הרכב כפול.

 

 

ה"פלטפורמה" של קימקו, שנקראת איונקס (Ionex), היא פתרון כולל ובו מספר רכיבים שאותם יכולים לאמץ כל המשתמשים וגם כל יצרניות הקטנועים. הבסיס הוא צמד סוללות ליתיום-יון, אחת מהן קבועה בקטנוע ואחת מהן נשלפת, מטען נייד לטעינת הסוללה משקע חשמל ביתי, "מגדל" לטעינת מספר סוללות אשר כמותו מוצבים בנקודות שונות בעיר או בשטח התפעולי של חברה, וחשוב מכל: אפליקציה גנרית לניהול כלי הרכב הן ברמת הכלי הבודד והמשתמש בו והן ברמת צי רכב. אפליקציה זאת מחוברת לשירותי מחשוב גלובליים ("אחסון בענן"), ובאמצעותה אפשר לנהל גם את המיקום של הכלי וגם את תחזוקתו המכאנית ואת תחזוקת הסוללות.

קימקו מציעה את הפלטפורמה כולה כמיקשה אחת עם אפשרות להתאים אותה ליצרניות רכב מחד, וללקוחות קצה מאידך, והרעיון מודגם היטב בשיתוף הפעולה עם חברת 22 מוטורס.
יצרנית האופנועים ההודית הקטנה, שבחרה להתמקד בשוק החשמלי ובשירותי תפעול, פיתחה קטנוע חשמלי וכעת אימצה, כאמור, את הפלטפורמה של קימקו. 'פלואו' הוא קטנוע חשמלי שמהירותו המרבית מוגבלת ל-60 קמ"ש וטווח הנסיעה שלו, עם שתי סוללות, הוא 80 ק"מ.

קימקו לא אחראית לקטנוע עצמו או למערכת ההנעה שלו, וזה חלק בסיסי בקונספט שלה, ובמקרה הזה נעשה שימוש במנוע מתוצרת חברת בוש הגרמנית שמספק כ-9 קג"מ של מומנט. לקטנוע יש מערכת בלימה רגנרטיבית, מקום לאחסנת שתי 2 קסדות, תאורה כוללת מסוג LED, ומספר פונקציות נוחות על בסיס האפליקציה הסלולרית של קימקו.
החברה מעניקה ללקוחותיה אחריות לכל החיים לשתי הסוללות, ומבטיחה גם שלא תהיה להם עלות של תחזוקה וטיפולים. הקטנוע מחובר בכל עת למערכת הניהול שמהווה חלק מן הפלטפורמה, וזאת מנטרת את מצבו המכאני ושולחת התראות למשתמש במקרה שבו צפוי כשל של חלק מסוים, או אם צריך להזמין חלק כלשהו במקרה של כשל – בתוך או מחוץ למסגרת האחריות.

 

 

הסוללה הנשלפת שוקלת כ-5 ק"ג והיא מעוצבת באופן נעים לעין, ואפשר לטעון אותה בטעינה מהירה ל-70% מן התכולה שלה בתוך שעה אחת, או טעינה מלאה בתוך 5 שעות משקע ביתי רגיל בהספק של 5 אמפר.
האפליקציה מספקת למשתמש נתונים אודות השימוש שלו בכלי, תנאי מזג אוויר באזור וכמובן גם לגבי מיקום של עמדות טעינה ציבוריות, ומנגישה לו טיפים לרכיבה בטוחה וחסכונית. במקרה מצער של תאונה המערכת מזמינה מידית את שירותי החירום. אחת הפונקציות החביבות היא התראה מפני גניבת הקטנוע, שמבוססת על הרשת הסלולרית ועל רכיב GPS.

בחזרה לטאיוון

לכל אחת מן הסוללות יש מספר זיהוי ספציפי באמצעות ברקוד, וכן מערכת ניהול עצמאית שמתקשרת עם עמדות הטעינה ועם מערכת ההפעלה של קימקו. בדרך זאת המערכת מודעת בכל עת לא רק למצבה ה"בריאותי" של הסוללה ולרמת הטעינה שלה אלא גם יכולה לצמצם את פוטנציאל הגניבות של סוללות.
כך יכולים המשתמשים להשאיר ללא חשש את הסוללה הנשלפת שלהם ב"מגדל הטעינה" של איונקס ולהמשיך בדרכם עם הסוללה שקבועה בקטנוע בזמן שהסוללה נטענת. כמובן שלחילופין אפשר לטעון את הסוללה גם בבית או במקום העבודה באמצעות המטען הנייד.

באמצעות 'איונקס' מבקשים אנשי קימקו לחולל שינוי משמעותי בהרגלי השימוש בדו גלגלי בעולם, והם מגדירים את ההתמקדות הראשונית שלהם בארבעה סקטורים: חברות נפט ואנרגיה, שירותי לוגיסטיקה וקמעונאות (או, בעברית: שליחויות), יוזמות של תחבורה משתפת וכן ממשלות ורשויות מקומיות.

 

 

חברות הנפט, למעשה תחנות הדלק המסורתיות, הן הנפגעות העיקריות במעבר לשימוש ברכב חשמלי ולכן עליהן לשנות את המודל הכלכלי שלהן. קימקו רואה בשותפות איתן אפשרות למיקום של עמדות הטעינה הציבוריות בשעה שאלה מבקשות להרחיב את פעילויותיהן מול לקוחות קצה.
לחברות לוגיסטיקה וקמעונאות יש בדרך כלל אפשרות להציב עמדות טעינה בשטח הלוגיסטי שלהן לשימוש הצי שהן מפעילות, והן יכולות לחסוך בעלויות התפעול בעת המעבר מן המודל הנוכחי שבו הכלים שלהן נשלחים לתחנות דלק ציבוריות.

אחד השווקים המתפתחים במהירות ברחבי העולם הוא של תחבורה משתפת, וכאן קימקו מציעה פתרון מלא לחברות שמבקשות להפעיל "השכרה לטווח קצרצר" או כל מודל אחד של תחבורה שיתופית.

פלח השוק הרביעי הוא גורמי שלטון שמבקשים לעודד שימוש בתחבורה ציבורית באמצעות פתרון "בעיית הקילומטר האחרון" – המסע שצריך לעשות המשתמש מביתו לתחנות הרבכת או מתחנת האוטובוס ועד למשרד שלו.
מיזם איונקס לא מתמקד רק בקטנועים אלא מספק, על בסיס אותה אפליקציה ואותם מגדלי טעינה, גם פתרונות לוגיסטיים לאופניים חשמליים, עם סוללות מתאימות, כמובן.

The post בטר פלייס חוזרת בקטן: מצטרפת ראשונה לסטנדרט הסוללות העולמי appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%91%d7%98%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%98/feed/ 0
האם מכונית העתיד תונע באמצעות חשמל נוזלי? https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%a2-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%96/ https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%a2-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%96/#respond Wed, 22 Aug 2018 04:00:09 +0000 https://thecar.co.il/?p=244052 דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: מכונית חשמלית נכנסת למתחם שנראה כמו תחנת דלק, נעמדת לצד מה שנראה כמו משאבת דלק, רובוט שולף משני צידי העמדה שני צינורות שמתחברים לשני פתחים בצד המכונית, וכעבור 60 שניות שולף אותם בחזרה.     המכונית החשמלית, שנכנסה לתחנה עם סוללה טעונה ב-15%, יוצאת ממנה כעבור קצת יותר מדקה עם […]

The post האם מכונית העתיד תונע באמצעות חשמל נוזלי? appeared first on TheCar.

]]>
דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: מכונית חשמלית נכנסת למתחם שנראה כמו תחנת דלק, נעמדת לצד מה שנראה כמו משאבת דלק, רובוט שולף משני צידי העמדה שני צינורות שמתחברים לשני פתחים בצד המכונית, וכעבור 60 שניות שולף אותם בחזרה.

 

 

המכונית החשמלית, שנכנסה לתחנה עם סוללה טעונה ב-15%, יוצאת ממנה כעבור קצת יותר מדקה עם סוללה טעונה במלואה לאחר שזאת "תודלקה" בחשמל נוזלי, ויכולה להמשיך בדרכה עם טווח נסיעה של כמה מאות קילומטרים.

כעת אפשר, אולי, להפסיק לדמיין: מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי Nature Chemistry מתאר את הטכנולוגיה שיכולה לאפשר בדיוק את התסריט שתואר כאן, ולאפשר את פריצת הדרך הדרמטית ביותר בתולדות המכונית החשמלית, ואת אחת המהפכות החשובות בתחום התחבורה בכלל.

לפני הכל נעשה רגע "זום אאוט": אחד המאבקים הכלכליים הדרמטיים ביותר שמתחוללים כיום בעולם הוא בחזית אגירת אנרגיה, לשם הפשטות נקרא לזה "סוללות", והוא נוגע לכל תחומי החיים שלנו – החל מכמות החשמל שאפשר לדחוס לתוך הסוללה של הטלפון הסלולרי, דרך ההיתכנות שכלי רכב חשמליים יחליפו מכוניות מונעות במנועי בעירה פנימית, וכלה בתכנון רשת חשמל לאומית ואפשרות להשתמש באנרגיה ממקורות מתחדשים.
למי שישלוט בטכנולוגיה לאגירת אנרגיה יהיה יתרון, לכל הפחות זמני, על-פני כל מי שיתעקש להמשיך לשרוף נפט ופחם – בין אם בתחנות כח ובין אם במנועים של כלי רכב.

בשנים האחרונות קיימת אמנם התקדמות טכנולוגית בכימיה של סוללות – תכולת האנרגיה שלהן גדלה במקביל להוזלת מחיריהן, אבל אם משווים את זה לפריצות דרך משמעותיות אחרות בעולם, למשל "התפרצות" האינטרנט, זינוק בקצב העברת נתונים ותקשורת בכלל, או תאורת LED – מדובר לכל היותר בזחילה. לא מיותר להזכיר, למשל, שטכנולוגיית ליתיום-יון שנחשבת כיום למתקדמת ביותר בשימוש סדרתי הומצאה כבר לפני כארבעים שנים (!) ועדיין סובלת מבעיות שונות.

לקריאה נוספת: המירוץ אחרי הסוללה המוצקה

חוקרים ומהנדסים בכל רחבי העולם שוקדים על רעיונות שונים ומשונים לאגירת אנרגיה, ואחת לכמה חודשים אנחנו מתבשרים על רעיון חדש שנשמע מהפכני. אלא שעד היום לא הגיעה לייצור מסחרי אף סוללה פורצת דרך שמשלבת תכולת אנרגיה רבה עם יכולת גבוהה של פריקה וטעינה, אורך חיים, עמידות בפני חום ורמת בטיחות מספקת.
הרעיון הבא, שמגיע אלינו מאוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד, נשמע כמו מה שכולנו מחכים לו, ואפילו במקרה הגרוע ביותר, אם הוא לא יעבוד, יש בו חידוש פנטסטי מפני שכולו נובע מ"חשיבה מחוץ לקופסא".

רובנו מכירים את המתיחה הצבאית המפורסמת של "לך לאפסנאות ותביא לי אבקת חשמל", וזה בערך מה שעשו פרופסור לרוי (לי) קרונין, יו"ר מחלקת הכימיה באוניברסיטת גלזגו, ד"ר מארק סיימס, מרצה בכיר בתחום האלקטרוכימיה באותו מוסד, וד"ר ג'יא ג'יאן צ'ן, שמוגדר כ"חוקר בקבוצה". באמצעות שימוש בננו טכנולוגיה הם פיתחו חלקיקים נושאי אנרגיה שיכולים להיטען באנרגיה ולפרוק אותה בעת שהם נמצאים בסביבה נוזלית, ואם לקפוץ לרגע לשורה התחתונה מדובר ברעיון שיכול לחולל מהפכה באופן שבו כולנו משתמשים באנרגיה, ובין השאר לצמצם את משך הטעינה של מכוניות חשמליות מכמה שעות לעשרות שניות.

במאמר שפורסם בכתב העת Nature Chemistry מסבירים החוקרים מאוניברסיטת גלזגו כיצד פיתחו מערכת אגירת אנרגיה, בואו נקרא לה "סוללה", שמבוססת על נוזל שבתוכו צפות ננו מולקולות אוגרות אנרגיה שיכולות לאחסן חשמל או גז מימן. "סוללת הזרימה", שאותה הם מכנים "סוללה היברידית-חשמל-מימן", מבוססת על הנדסת מולקולות ננומטריות אשר יכולות לא רק לאחסן אנרגיה אלא גם לשחרר אותה באופן מבוקר, לפי דרישה, מה שמאפשר להשתמש במערכת ככלי לאגירה ולשימוש באנרגיה.

תביא לי שני ליטרים חשמל

לטענת החוקרים, "נוזל האנרגיה" הזה, כשהוא מרוכז, יכול לשאת ולשחרר חשמל או גז מימן שיכול לשמש בעצמו כדלק. השימוש שהם מתארים במחקר שלהם הוא במכונית חשמלית, כאשר צינור אחד שואב מ"מיכל נוזל החשמל" את הנוזל המרוקן מאנרגיה, וצינור אחד מזרים למיכל נוזל טעון באנרגיה, וכל זה קורה בתוך עשרות שניות בלבד.
לדברי החוקרים, שיטה כזאת יכולה לסלול דרך לפיתוח מערכות אחסון אנרגיה חדשות שמתאימות לשימוש במכוניות חשמליות, לצורך אחסון אנרגיה ממקורות מתחדשים ולאמצעי גיבוי לרשת החשמל. וזה לא הכל: המערכת יכולה לשמש גם כממיר אשר יהפוך חשמל לגז מימן, כאשר מבקשים להשתמש במימן עצמו כדלק.

לקריאה נוספת: האם סוללת ליתיום-חמצן תשנה את העולם?

פרופסור קרונין מצוטט בהודעה לעיתונות של אוניברסיטת גלזגו: "כדי שייצור חשמל ממקורות מתחדשים יהיה אפקטיבי נדרשים מתקני אחסון גמישים עם תכולת אנרגיה גבוהה מאד, וזאת במטרה "ליישר" את האופי הלא סדיר של ייצור חשמל בדרך זאת. הגישה שלנו מאפשרת דרך חדשה, אלקטרו-כימית, למטרה הזאת, ויוצרת פריצת דרך בעולם של סוללות למכוניות חשמליות אשר עדיין סובלות מתכולה מוגבלת ודורשות שעות של הטענה. השיטה שלנו פותרת גם את בעיית אורך החיים והעמידות של סוללות כאלה".

בראיון לתוכנית בוקר של ה-BBC תאר פרופסור קרונין את הננו מולקולות שפותחו על-ידי הצוות שלו כ"תחמוצת מתכת שאפשר לדמיין כחלקיקי חלודה אקזוטית", ואמר שאחד היתרונות של השיטה נובע מכך שהיא לא דורשת מנהגים לבצע "שינוי תרבותי-התנהגותי", שכן הם ימשיכו "לתדלק" את המכוניות שלהם בדרך שמוכרת לאנושות ב-120 השנים האחרונות. "בגלל שמדובר בנוזל", הוא אמר, "נוכל להמשיך להשתמש בתשתיות שכולנו מכירים".
באותו ראיון הדגיש פרופסור קרונין שתדלוק בנוזל חשמל אמור לספק למכונית את אותו טווח נסיעה שמקובל כיום ושמערכת האנרגיה הזאת לא "מזדקנת" באותו אופן שבו סוללות חשמליות מתכלות. לדבריו, תהליך הכנת "נוזל האנרגיה" לא מסובך, אבל האתגר הבא יהיה לייצר אותו בכמויות מסחריות.

The post האם מכונית העתיד תונע באמצעות חשמל נוזלי? appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%a2-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%96/feed/ 0
ב.מ.וו. תשלם 1.16 מיליארד כדי להבטיח מקור לסוללות https://thecar.co.il/%d7%91-%d7%9e-%d7%95%d7%95-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%9d-1-16-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a1%d7%95/ https://thecar.co.il/%d7%91-%d7%9e-%d7%95%d7%95-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%9d-1-16-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a1%d7%95/#respond Mon, 02 Jul 2018 04:00:14 +0000 https://thecar.co.il/?p=242964 ב.מ.וו. תשקיע סכום של כ-1.16 מיליארד דולר (!) אצל יצרנית הסוללות הסינית CATL – Contemporary Amperex Technology Ltd כדי להבטיח לעצמה את הסוללות שנחוצות לה לצורך ייצור מכוניות חשמליות בשנים הקרובות. נכון להיום ב.מ.וו. רוכשת סוללות חשמליות מחטיבת SDI של ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית סאמסונג, אולם ככל הנראה היא מבקשת שלא להסתמך בעתיד על ספקית אחת בלבד. CATL היא […]

The post ב.מ.וו. תשלם 1.16 מיליארד כדי להבטיח מקור לסוללות appeared first on TheCar.

]]>
ב.מ.וו. תשקיע סכום של כ-1.16 מיליארד דולר (!) אצל יצרנית הסוללות הסינית CATL – Contemporary Amperex Technology Ltd כדי להבטיח לעצמה את הסוללות שנחוצות לה לצורך ייצור מכוניות חשמליות בשנים הקרובות.

נכון להיום ב.מ.וו. רוכשת סוללות חשמליות מחטיבת SDI של ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית סאמסונג, אולם ככל הנראה היא מבקשת שלא להסתמך בעתיד על ספקית אחת בלבד. CATL היא יצרנית סוללות הליתיום-איון הגדולה ביותר בעולם, וכחלק מן התוכנית הכלכלית האסטרטגית שהתוותה הממשלה הסינית נכנסה גם היא למהלך של השקעות והתרחבות מחוץ לגבולות המדינה.

באמצעות הכסף שב.מ.וו. תשלם לה בעסקה זאת, וכספים נוספים שהיא תגייס ממשלת סין וממקורות אחרים (למשל גיוס של כ-2 מיליארד דולר בבורסה בסין, שאליה היא נכנסה לאחרונה), CATL תקים מפעל חדש לחלוטין לייצור סוללות על אדמת אירופה. מיקום למפעל זה טרם נבחר אבל ידוע שמתקיימים מגעים בין החברה הסינית לבין את הממשלות המקומית במזרח גרמניה, ונראה שזאת מסתמנת כבחירה הגיונית לכל הצדדים.

CATL מתמחה כיום בעיקר בייצור סוללות בטכנולוגיות LiFePo ו-NCM ובמארזים גדולים במיוחד אשר משמשים כלי רכב חשמליים כבדים כמו אוטובוסים. אחד ההסכמים המעניינים שעליהם חתמה לאחרונה הוא עם החברה הסינית NEVS אשר רכשה את שרידי חברת סאאב השבדית במטרה להפוך אותה ליצרנית של מכוניות חשמליות. בעבר פורסמו ידיעות לפיהן גם חברת אפל ניהלה מו"מ עם CATL אולם נראה שאפל קצת מקררת לאחרונה את מאמציה בתחום האוטומוטיבי.

מבחינת ב.מ.וו. מדובר בעסקה אסטרטגית שנועדה להבטיח לה נתח מתפוקת המפעל האירופאי של CATL בעידן שבו לפתע פתאום כל יצרניות הרכב עטות על התחום החשמלי או נאלצות להתגלגל לתוכו. הרושם הוא שכושר ייצור של סוללות חשמליות הוא כיום סוגיה אסטרטגית, או אף עקב אכילס של התחום הזה.

כדי לעמוד בהכרזות של כמעט כל יצרניות הרכב הגדולות אודות כוונתן להשיק מכוניות חשמליות והיברידיות-נטענות בשנים הקרובות כולן זקוקות גם לסוללות, ולכן פולקסווגן, למשל, הודיעה לאחרונה על הכפלת היקף הרכישות שלה בתחום זה לערך רכש של 48 מיליארד דולר.
גם דיימלר-בנץ, יצרנית האם של מרצדס וסמארט, וגם הונדה, חתמו כבר על חוזי רכישה של סוללות מחברת CATL.

The post ב.מ.וו. תשלם 1.16 מיליארד כדי להבטיח מקור לסוללות appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%91-%d7%9e-%d7%95%d7%95-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%9d-1-16-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a1%d7%95/feed/ 0
חיים חדשים: ניסאן מחליפה סוללות למכוניות חשמליות https://thecar.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99/ Thu, 29 Mar 2018 05:00:20 +0000 בתעשיית הרכב]]> https://thecar.co.il/?p=240386 ניסאן תמחזר סוללות עבור מכוניות 'ליף' משומשות וכך תעלה את ערכן ותפחית את "חרדת הטווח" של המשתמשים

The post חיים חדשים: ניסאן מחליפה סוללות למכוניות חשמליות appeared first on TheCar.

]]>
חברת ניסאן הכריזה השבוע הכרזה צנועה אבל מאד דרמטית עבור הבעלים של מכוניות חשמליות מכל הסוגים. החברה היפנית, בשיתוף פעולה עם חברה חיצונית בשם 4R Energy, תשיק בחודש מאי הקרוב "תוכנית החלפת סוללות" לבעלי ניסאן 'ליף'.

 

 

 

בעלי המכוניות יוכלו לקנות סוללה מחודשת תמורת כ-2,830 דולר (300 אלף יין יפני), ולמסור במעמד קבלת הסוללה את הסוללה המשומשת שלהם לצורך מיחזור וחידוש. בשלב ראשון מדובר בסוללות הדור הראשון של ניסאן ליף, בעלות הספק של 24 קילוואט שעה, אולם במורד הדרך תורחב התוכנית לכל סוגי הסוללות. לשם השוואה, המחיר כיום של סוללת 24 קילוואט חדשה לניסאן ליף, ביפן, הוא כ-6,130 דולר, כלומר שמדובר בחיסכון ניכר שחשוב במיוחד עבור בעלים של מכונית משומשת.

התוכנית החדשה של ניסאן "הורגת להקת ציפורים שלמה" באבן אחת: ראשית לכל היא פותרת בעיה דרמטית לאו דווקא של המשתמשים עצמם אלא של תעשיית הרכב החשמלי בכלל, והיא מיחזור סוללות. ממשלת סין, למשל, נאלצת השנה להתמודד עם בעיית האיסוף של 170 אלף טונות של סוללות חשמליות משומשות, אשר מכילות חומרים מסוכנים מאד לסביבה.

הבשורה הפרטית עבור המשתמשים חשובה לא פחות, היות שטווח הנסיעה הריאלי של המכוניות שלהם מתקצר משנה לשנה ככל שהסוללות מתיישנות, והתקנת סוללות מחודשות מעניקה למכוניות "חיים חדשים". בהקבלה לעולם המכוניות הקונבנציונאליות החלפת סוללה שקולה כמעט להחלפת מנוע, והיא משפרת באופן מיידי את ביצועי המכונית ובמיוחד את טווח הנסיעה האפקטיבי שלה.

בנוסף, ולא פחות חשוב – הצבת תג מחיר ברור וידוע, ומתקבל על הדעת, לסוללה תחליפית מקל על לקוחות פוטנציאליים לחשב מבעוד מועד את "עלות הבעלות הכוללת" של מכונית חשמלית, ולהתייחס אל החלפת סוללה כאל אחד ממרכיבי עלות האחזקה שלה. עצם ההיצע של סוללות תחליפיות במחיר סביר מעלה גם את ערך הגרט של מכונית חשמלית שמציעה אופציה כזאת.

שאלה לא פתורה אחת, אשר ודאי תקבל בקרוב תשובה, היא מה אופי האחריות שיינתן לסוללות מחודשות, וכיצד הן יתפקדו לאורך מספר שנים באופן יחסי לסוללות חדשות.

סטנדרט חדש לתעשייה?

דגם 'ליף' של ניסאן, שממנו נמכרו עד היום כ-300 אלף יחידות, הוא הדגם הנמכר ביותר בעולם של מכונית חשמלית "טהורה". הדור הראשון של המכונית הושק בשנת 2010 והוחלף בדור שני רק בשלהי השנה שעברה, לאחר שבמהלך התקופה עבר שלושה עדכונים ומתיחות פנים אשר בין השאר העלו את טווח הנסיעה התיאורטי מ-117 ל-121 ולאחר מכן ל-135 ק"מ (לפי חישוב EPA).

לסוללת הליתיום-יון המקורית של ליף יש הספק של 24 קילוואט אולם החל בעדכון של שנת 2016 נוספה אופציה לסוללת 30 קילוואט. הדור השני של 'ליף', שהושק באוקטובר שעבר, כולל סוללת ליתיום-יון בהספק של 40 קילוואט וטווח הנסיעה התיאורטי שלו הוא 243 ק"מ.

כאמור, תוכנית החלפת הסוללות של ניסאן תחל בחודש מאי הקרוב ביפן בלבד, אולם בהמשך היא צפויה להתרחב לכל השווקים שבהם נמכרת ליף. מספר המכוניות מדגם זה (או חשמליות בכלל) שנמכרו בישראל הינו זניח בכל קנה מידה, ובכל זאת מדובר בתוכנית שעשויה להפוך בעתיד לסטנדרט של התעשייה, לכן חשוב לקבוע מראש את דרישות המיסוי ביחס אליה.

בשלב הזה מוטל בישראל מס קניה בשיעור של 10% על מכוניות חשמליות טהורות, המס הזה חל על עלות המכונית בתוספת עלות המשלוח שלה, ולכך יש להוסיף מכס בשיעור 7% כאשר המכונית מיוצרת במדינות שאיתן אין לישראל הסכם סחר, וכן מס ערך מוסף בשיעור של 17%.

לנוכח החשיבות והיתרון הסביבתי של מיחזור סוללות, כמו גם ההצהרה של ממשלת ישראל בנוגע לתמיכה בהנעה אלטרנטיבית והתנתקות מנפט – יש מקום לשקול מיסוי מיוחד על מצב שבו מחליפים סוללות – כלומר מייבאים סוללה אחת ומייצאים במקומה סוללה משומשת אחרת. תוכנית כזאת עשויה לזכות בתמיכה של משרד האוצר ולשפר מאד את ההצעה השיווקית של מכוניות חשמליות עבור מי שמתלבטים אם לרכוש כזאת.

אגב, התוכנית החדשה של ניסאן מבוססת, כאמור, על שיתוף פעולה עם ספק חיצוני, ובמקרה זה מדובר בחברה שהוקמה כמיזם עצמאי משותף לניסאן עם חברת 'סומיטומו' (Sumitomo). צריך להניח שככל שהביקוש לכלי רכב חשמליים יגדל כך יגדל גם מספר הסוללות שיתבלו ויידרשו מיחזור, מה שאומר שתתפתח תעשיית מיחזור גדולה יותר בעתיד.

The post חיים חדשים: ניסאן מחליפה סוללות למכוניות חשמליות appeared first on TheCar.

]]>
האם סוללת ליתיום-חמצן תשנה את העולם? https://thecar.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/ Sun, 01 Nov 2015 06:00:38 +0000 https://thecar.co.il/?p=218969 מדענים בבריטניה מפתחים סוללת ליתיום-חמצן שתשפר באופן דרמטי את טווח הנסיעה של כלי רכב חשמליים. מחירה יהיה רק חמישית ממחיר סוללת ליתיום-יון, בעוד שצפיפות האנרגיה שלה גבוהה פי עשרה

The post האם סוללת ליתיום-חמצן תשנה את העולם? appeared first on TheCar.

]]>
מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה טוענים שהשיגו התקדמות משמעותית בפיתוח סוללת ליתיום-חמצן אשר מציגה יתרונות משמעותיים יחסית לסוללות היעילות ביותר שבשימוש כיום – מסוג ליתיום-יון.
במאמר שפרסמו החוקרים במגזין המדעי הנחשב 'סיינס' (science), הם טוענים שפיצחו את אחת המגבלות שמנעו עד היום את פיתוח הטכנולוגיה הזאת.

סוללות ליתיום-חמצן (Li-O2) הן בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה פי עשרה מאלה של סוללות ליתיום-יון, ולכן יכולות להאריך באופן דרמטי את טווח הנסיעה של מכוניות חשמליות.

 

POD Point Electric Vehicle Charging Infrastructure_newspress

 

לפני שמתלהבים חשוב לזכור שעשרות, אולי מאות, חברות טכנולוגיה וארגוני מחקר מסביב לעולם מנסים לפצח את המגבלות הפיזיקליות המוכרות של אגירת אנרגיה חשמלית באמצעים כימיים, וזאת בין השאר לנוכח הביקוש העולמי העצום לאמצעי אגירת אנרגיה עבור מכשירים חשמליים ניידים – החל בשעוני-יד סלולריים, דרך מכוניות חשמליות ועד למערכות לקצירת אנרגיה מתחדשת.

כבר לפני כשנה וחצי דיווחנו כאן על פיתוח יפני בשם "סוללת פחמן כפול" (dual carbon battery) שמציגה קצב טעינה ופריקה מהיר פי 20 מזה של סוללות ליתיום-יון, וזו רק דוגמא אחת מתוך שפע של תגליות ופיתוחים חדשים בתחום הסוללות אשר נחשפים אחת לכמה שבועות בכל רחבי העולם.

ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות: החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' פיתחו, לדבריהם, אב טיפוס של סוללת ליתיום-חמצן (נקראת גם 'ליתיום-אוויר') שלטענתם הצליחה להתגבר על רוב החסמים והמגבלות שמנעו עד היום את ההתקדמות של טכנולוגיה זאת.

פריצת הדרך, לדבריהם, מתבטאת בכך שהסוללה שלהם היא הראשונה מסוגה שהצליחה להתגבר על מספר מחזורי טעינה, בעוד שבמערכות קודמות גרמה התגובה הכימית בין הליתיום לאלקטרוליט לסתימת האנודה ולהפיכתה לבלתי פעילה.

בסוללה שלהם נעשה שימוש באלקטרודת גרפיט נקבובית ודקה ביותר, שעשויה יריעות בעובי של אטום אחד בלבד של פחמן ובאלקטרוליט (חומר התווך שבסוללה) שעשוי מתמיסה אורגנית של דימתאוקסיתאן (dimethoxyethane) שמעורבב עם מלח יודיד ליתיום.

אם שרדתם את הפיסקה האחרונה תשמחו ודאי לדעת שתוצר הלוואי העיקרי של התגובה הכימית בסוללה הזאת הוא ליתיום הידרואוקסיד אשר, לדברי המפתחים, מתפרק בקלות כאשר הסוללה טעונה – ולא יוצר ציפוי סביב האנודה.

רעיונות תיאורטיים מאחורי טכנולוגיית ליתיום-חמצן נהגו כבר בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, ושבו לכותרות בתחילת העשור הקודם לנוכח ההתקדמות בטכנולוגיות חומרים.

בסוללת ליתיום-חמצן נעשה שימוש בליתיום הידרו-אוקסיד ובאלקטרודה מסוג גרפיט – שזאת אחת מן התצורות של פחמן, ואילו האוויר האטמוספרי – למעשה החמצן שבו – משמש כ'קטודה וירטואלית'.
לדברי החוקרים התוצאה היא סוללה יציבה ויעילה יותר שמתאימה לכאלפיים מחזורי טעינה ועם שיעור יעילות של כ-93 אחוז.

אם הנתון שהם מציגים – צפיפות אנרגיה גבוהה פי עשרה מזו של סוללות ליתיום-יון – נכון, הרי שבמונחי טווח נסיעה מדובר בטווח של כ-800 קילומטרים ובטכנולוגיה הרבה יותר קרובה להנעה באמצעות מנועי בעירה פנימית מאשר להנעה החשמלית כפי שזו מוכרת לנו כיום.

לדברי חוקרי קיימברידג', עלות הייצור של סוללות ליתיום-חמצן תהיה רק 20% מזו של סוללות ליתיום-יון, הן יהיו קומפקטיות בהרבה ומשקלן יהיה כחמישית מזה של סוללות ליתיום-יון.

כדאי, בכל זאת, להקשיב גם לפרופסור לכימיה קלייר גריי, שהוא אחד ממובילי המחקר, שמסייג ואומר שבשלב הזה הושג "צעד לקראת סוללה אמיתית, אם כי עדיין צפויים מכשולים רבים בהמשך הדרך".
על אף פריצת הדרך, אחת המגבלות, למשל, היא שבמכשירי הניסוי באוניברסיטה נעשה שימוש בחמצן נקי – ולא באוויר אטמוספירי רגיל, וזו רק דוגמא אחת למרחק הרב שעוד נותר עד לייצור מסחרי-סדרתי.

גריי וצוותו אומרים שעלול לחלוף עשור שלם עד שסוללת ליתיום-חמצן תגיע לייצור כזה, בעיקר מפני שהמגבלה העיקרית של הטכנולוגיה – לעת עתה – היא היכולת שלה לאגור ולפרוק אנרגיה במהירות הדרושה במכונית חשמלית, למשל.

ועל אף זאת, אם וכאשר תתרחש פריצת דרך באגירת אנרגיה חשמלית באמצעים כימיים היא תחולל פריצת דרך מיידית בתחום ההנעה של מכוניות חשמליות.

The post האם סוללת ליתיום-חמצן תשנה את העולם? appeared first on TheCar.

]]>