כצפוי, וכפי שהובטח לנו בעשרות קדימונים, לנצ'יה השיקה השבוע ב"יום האהבה" את המכונית החדשה הראשונה שלה מזה 14 שנים – אפסילון – שהיא ללא ספק אחת המכוניות החשמליות היפות ביותר בעולם כיום.
לאחר כל מה שסופר על אפסילון מראש ולמפרע לא נשאר כמעט מה לחדש אודות הדגם, מעבר להצגת העיצוב המאוד יפה במלוא הדרו, אבל זאת הזדמנות מצוינת להרהר בעתיד המכונית ובעתידם של מותגי הרכב בעידן החשמלי.

לנצ'יה מספקת לנו הזדמנות מעולה לצורך זה מפני שאין כמו קבוצת 'סטלנטיס' כדי להדגים את המורכבות שאיתה נתמודד כולנו בשנים הבאות.

החשיבות הגדולה ביותר של 'אפסילון' נובעת מכך שהיא מעניקה הזדמנות נוספת ללנצ'יה – אחד ממותגי הרכב הוותיקים ביותר (נוסדה בשנת 1906), זו שהביאה לעולם יצירות מופת רבות עד שנטמעה לחלוטין בתוך קבוצת פיאט. באותה נשימה זה גם מעמת אותנו עם שאלה נוקבת אודות ערכם של מותגי רכב היסטוריים ומה המשמעות שלהם לרוב בני האדם בעולם – אשר עדיין לא נולדו כשאלה היו מותגים מפוארים.

לכשעצמה – אפסילון כמעט לא מחדשת דבר מבחינה טכנולוגית מפני שהיא מבוססת על אותה פלטפורמת eCMP ואותם מכלולים שמשמשים כבר את פיג'ו 208 ואופל קורסה, וישמשו בעתיד את רוב כלי הרכב הקטנים של קבוצת סטלנטיס.

ישנם אמנם מספר חידושים קטנים, למשל מערכת המולטימדיה וממשק המשתמש, אבל גם אלה יופיעו בעתיד בכל דגמי סטלנטיס. אם לא היינו פוגשים אותם בלנצ'יה הם היו מוצגים בפיג'ו או DS או בג'יפ.

מה כן? אפסילון מעוצבת, כאמור, בעיצוב מרהיב, וזאת אחת משתי ההצדקות העיקריות, ואולי היחידות, לבחור בימינו במותג כלשהו במקום ב-100 מותגי רכב אחרים. מבין כל השיקולים בעת רכישת רכב עיצוב מושך וייחודי הוא בוודאי אחד החשובים.

שיקול חשוב נוסף הוא המותג והמיתוג, וזה מסתכם בשלוש שאלות: מה מושך אותנו, הצרכנים, בכל המסרים של המותג? איך לדעתנו אנחנו – מי שמשתמשים במותג – נתפשים בעיניי אחרים (מה חושבים עלינו חברים/שכנים)? ומה הפרמיה שאנחנו מוכנים לשלם תמורת מותגים (האם אנחנו טיפוסים של דאצ'יה, טויוטה או אאודי)?

בסל המותגים של סטלנטיס נמצאים רוב סוגי המותגים שיכולים להציג את גבולות הגזרה של השאלה הזאת: ותיקים (אופל, ווקסהול, פיג'ו ופיאט שנולדו בסוף המאה ה-19), חדשים (DS, RAM שנולדו ב-2010-2014), בעלי מסורת מוטורית חשובה (לנצ'יה, אלפא-רומיאו, קרייזלר) או מומצאים וחסרי חשיבות (DS), מותגים חיים, מותגים חצי מתים שנשלפים מתהום הנשיה (לנצ'יה) ומותגים היסטוריים מאוד חשובים (קרייזלר) שלא נותרה להם הצדקה ולכן כנראה שלא ישרדו.

הדילמה של קברניטי סטלנטיס מרתקת וקשה, והיא מתקשרת באופן ישיר למהפכה האדירה שמתחוללת בשוק הרכב הסיני מאז שנת 2010, וביתר שאת מאז אחרי הקורונה. בשעה שהסינים ממציאים מותגים חדשים בקצב של אחד בחודש – האירופאים צריכים לחשוב היטב האם לשמר מותגים בני יותר ממאה שנים או לסתום עליהם את הגולל.

לייצר מכונית זה החלק הקל

הרעיון של לבנות דגמים ברמות מיצוב ומיתוג שונות על גבי פלטפורמות אחידות עתיק כמעט כמו תעשיית המכוניות עצמה, ומי ששכללו אותו לרמת אומנות היו וויליאם דוראנט שהקים את ג'נרל מוטורס בשנת 1908 והחל לאסוף לתוכה חברות שרכש, ווולטר קרייזלר שבנה קבוצת רכב מפוארת שנשאה את שמו.

רוב קבוצות הרכב הגדולות בימינו נוצרו באמצעות מיזוגים ורכישות של יצרניות קיימות כאשר שני המנועים העיקריים שלהן הם יתרון לגודל – ככל שמייצרים יותר מכוניות כך הן פחות יקרות ומרוויחים עליהן יותר כסף – ושימוש בפלטפורמות משותפות. עם זאת – רוב מותגי הרכב הרווחיים ביותר בתעשיית הרכב הם מותגי יוקרה, ובמיוחד אלה שנסמכים על קבוצות רכב גדולות.
לעומת זאת, כל קבוצות הרכב החדשות שמתהוות כעת, בעיקר בסין, מתפתחות וגדלות באמצעות מותגים מומצאים חדשים שאין להם אף שמץ של היסטוריה או מוניטין (חיובי או שלילי).

עידן הרכב החשמלי הפך את כל תהליך פיתוח ועיצוב הרכב לפשוט וחשוף יותר לתחרות בראש ובראשונה על-ידי הוצאת מנוע הבעירה מן המשוואה, מפני שייצור מנוע בעירה כרוך בתשתיות מורכבות ויקרות ובהמון ידע מוגן בפטנטים. כל שאר הרכיבים – ובמיוחד הסוללה שהיא הרכיב היקר מכולם – הם רכיבים גנריים שמיוצרים לכלל התעשייה על-ידי מספר מצומצם של ספקים – ואם גם קודם לכן לא היו הבדלים טכנולוגיים גדולים בין סקודה לפולקסווגן או בין יונדאי לקיה – כיום כל מה שמבדיל בין דגמים חשמליים שמיוצרים על אותן פלטפורמות הם רק העיצוב ורמות האבזור.

בעידן שבו קל וזול לעצב מכונית חדשה ולברוא מותגים חדשים אין בעיה להחיות אינספור שמות מותג מן העבר, או להמציא כל רעיון חדש, ואפשר אפילו לבנות את כל היצירות השונות על אותם קווי הרכבה ולחסוך בעלויות הייצור. השאלה היא אם יש הצדקה ליצירת מותגים חדשים ולשימור מותגים קיימים, ואיך יוצקים לתוכם ערך שיתורגם לרווחיות. במילים פשוטות: כמה כסף וזמן צריך להשקיע בלנצ'יה כדי לגרום לנו להעדיף אותה על פני אלפא-רומיאו, רנו, טויוטה או ג'ילי?

ב-30 השנים האחרונות נסגרו ונעלמו באירופה וארה"ב יותר מותגי רכב ממספר המותגים החדשים שנוצרו, ורוב המותגים החדשים לא שרדו. הסיבה לכך היא שלא מספיק לפתח ולייצר מכונית – רוב העלויות של תעשיית הרכב קשורות לשיווק, למיצוב ולמכירות שלה.

הסינים מובילים את המיתוג העולמי

שוק הרכב הסיני הוא הגדול ביותר בעולם ושם מתקיים גם שוק הרכב החשמלי הגדול ביותר. אבל הצמיחה האדירה של השוק הזה החלה רק לפני כ-20 שנים ולפני פחות מ-30 שנים כמעט כל אזרחי סין התגלגלו על אופניים.

הסינים החלו להכיר את מותגי הרכב שכולנו מכירים מפני שכל תעשיית הרכב שלהם הוקמה על בסיס שיתופי פעולה עם יצרניות רכב זרות, אבל את אף אחד מהם לא מעניינת ההיסטוריה של מותגים בעידן שבו הם לא נמכרו בסין, ובוודאי לא זאת של מותגים שמעולם לא יוצרו או נמכרו בסין. כמעט אף לקוח סיני לא יודע מה זה לנצ'יה או קרייזלר או DS, וגם לא ממש אכפת לו מה הם עשו במאה הקודמת.

אבל ככל שהשוק הסיני גדל ומתפתח, וככל שלקוחות סינים מפתחים טעמים מגוונים – כך נוצר שם פוטנציאל למותגים חדשים. זה מתמזג עם מגמה חדשה של העדפת תוצרת מקומית סינית ומותגים לאומיים והתוצאה היא שסין הפכה בעשור האחרון למובילה עולמית במספר המותגים החדשים שנבראים בה. גם אם בעתיד חלק או רוב המותגים לא ישרדו – זה לא משנה את העובדה שכרגע קיימת בסין מגמת התרחבות.

הסינים, שבעבר התמודדו על רכישת מותגים מערביים והשקיעו בכך הרבה כסף מעדיפים כיום להמציא מותגים חדשים עם שמות וסמלים שעושים היגיון בסינית אבל יותר קשה להסביר אותם מחוץ לסין. לעומתם צריכים האירופאים, האמריקנים והיפנים להחליט אם להשקיע משאבים במותגים חלשים ומתנדנדים או לזנוח אותם.

יצרנית הרכב הסינית BYD, למשל, שמובילה כעת את המכירות של רכב חשמלי ושל רכב סיני בישראל, צפויה להשיק באירופה (ואצלנו) את המותגים 'דנזה' (שפותח במקור יחד עם מרצדס) ו'יאנגוואנג' – שניהם מותגי פרימיום, ואת מותג הרכב המסחרי פאנגצ'נגבאו (Fangchengbao).

היצרנית הסינית ג'ילי, שכבר השיקה אצלנו את 'זיקר' ואת 'לינק אנד קו' (וגם את סמארט), מחזיקה גם במותג הרכב החשמלי 'גלאקסי', במותגי הרכב המסחרי 'פאריזון' ו'רדאר', בשיתוף הפעולה 'ליוואן', ובמותג הטכנולוגי המשותף עם 'באידו' – Ji Yue.

כאשר מוסיפים לשתי הדוגמאות האלה רק את עשר קבוצות הרכב הגדולות של סין, שלכל אחת מהן יש סל מותגים גדול ומתפתח, ואת יצרניות הרכב החדשות כמו ניו, אקספנג ו-20 נוספות – לא ברור אם לכל המותגים האלה יש זכות קיום בסין, ואם יש היגיון לשווק אותם מחוץ לסין.

חרבו דרבו

ליצרניות הרכב הסיניות יש כרגע איסור כניסה בפועל לארה"ב וגם באירופה הן עדיין נעות בזהירות ובחוסר נוחות. שוק הרכב היחיד בצד הזה של העולם שמקבל אותן בידיים פתוחות ובלב חפץ הוא השוק הישראלי שעוד קודם לכן הכיל יותר מותגי רכב מכל שוק אחר בעולם.

אל יותר מ-20 מותגי רכב חדשים שכבר נחתו בישראל, רובם סינים ורובם חשמליים, יצטרפו בשנה הקרובה 20 מותגים חדשים וכולם יחד ידרכו על הרגליים של מותגים יפנים וקוריאנים שמובילים את השוק שלנו וגם על אלה של האירופאים ומעט האמריקנים.

היצרניות הסיניות נהנות מסובסדיות ממשלתיות ישירות, עקיפות, חוקיות ואפורות ולכן הן ידחקו בקלות את רוב מותגי המסה האירופאים, ומכיוון שרוב יבוא הרכב לישראל מרוכז בידי חמש קבוצות רכב גדולות – קשה להניח שהן ישקיעו משאבים במיתוג מותגים חלשים או מתנדנדים כמו לנצ'יה, DS או קרייזלר.

בשנת 2016, לפני 8 שנים, עלתה על כבישי הארץ המכונית החדשה האחרונה מתוצרת לנצ'יה, ועוד הרבה שנים קודם לכן המותג הזה בקושי התקיים כאן. סמלת, כמו רוב יבואניות הרכב הוותיקות, הפכה לסופרמרקט שמציע שני מותגים סינים לצד שמונה מותגים אחרים מקבוצת סטלנטיס וסובארו.

ההחלטה אם לייבא את אפסילון החדשה לישראל, ובעיקר כמה להשקיע במיתוג ובמיצוב שלה, תלויה ראשית לכל במוטיבציה של היצרנית ובתנאים המסחריים שייגזרו ממנה, אבל לא צריך ללכת רחוק – אפשר לראות כמה מעט מושקע כרגע במיצוב ובמיתוג של שאר מותגי סטלנטיס כדי להבין שלנצ'יה לא עומדת לחזור לישראל "בגדול".

לסמלת אמנם אין כרגע אף "אס" בחבילת הקלפים שלה, אף מותג או דגם שהיא יכולה לרכוב עליו אל העשיריה הראשונה בטבלת המכירות. סביר מאוד שבשנה הנוכחית היא תידחק אל מתחת לעשיריה השנייה, לכן מותר להניח שהמיצוב של לנצ'יה הוא לא בדיוק כאב הראש הכי גדול של הארגון הזה.

מה שיקרה אצלנו השנה – במקביל לכניסתם של מותגים סינים חדשים – הוא המשך המגמה שראינו כאן בשנים האחרונות: קרבות רחוב בגזרת המכירות ומעט מאוד השקעה במיצוב ומיתוג של מותגים ותיקים או חדשים.

מצד שני – בכל מגוון הדגמים הגדול של סמלת נכון להיום אין אף דגם יפה כמו לנצ'יה אפסילון החדשה, וזה לבד צריך להספיק כדי להציע אותה בישראל. למזלם של מנהלי סמלת הם לא יצטרכו להתמודד עם הדילמה הזאת בקרוב, אלא לכל המוקדם בשנה הבאה: המכירות של אפסילון מתחילות בשוק האיטלקי, בתוך חודשים אחדים הן תתרחבנה אל בלגיה, הולנד, צרפת וספרד, ורק בשנה הבאה היא תוצע בגרמניה.

The post מה למדנו השבוע מהשקת המכונית (החשמלית) החדשה הראשונה של לנצ'יה אחרי 13 שנים? appeared first on TheCar.

בעוד עשרה ימים, ב-14 בפברואר, תיערך במילאנו שבאיטליה חשיפתה הרשמית של אפסילון החדשה – המכונית החשמלית הראשונה של לנצ'יה, וזו שמהווה ניסיון של המותג המת-החי הזה לחזור לחיים חדשים ופעילות מלאה בעידן החשמלי.

לנצ'יה מותחת את הרגע הזה ככל שהיא יכולה ועד היום פרסמה כבר עשרות טיזרים שונים ומשונים לקראת היום הגדול (שחל ב'יום ולנטין', הוא "יום האהבה"), ובסוף השבוע היא פרסמה סרטון וידאו ראשון שבו נראית המכונית הסדרתית בגרסתה הסופית, המוחלטת והנוסעת.

אפסילון היוצאת היא מכונית סופר-מיני ותיקה למדי שנמכרת כמעט אך ורק באיטליה, אך יש לה חשיבות היסטורית עצומה מבחינה זאת שהיא "שמרה על הגחלת" של המותג האיטלקי הוותיק והנחשק גם במהלך תקופה ארוכה שבה לא נותרה לו היתכנות כלכלית.

אנשי לנצ'יה מעניקים ל'אפסילון' את הכבוד שמגיע לה ומשמרים את שמה בסופר-מיני החשמלית הראשונה שלהם. אפסילון החדשה היא, למעשה, אחותם התאומה של פיג'ו 208 ואופל קורסה החשמליות בעיצוב שמותאם לחזון החדש של היצרנית האיטלקית.

כמו אחיותיה, גם אפסילון החדשה מבוססת על פלטפורמת e-CMP וצפויה להציע סוללת 54 קילוואט שעה (לעומת 50 ב-208 החשמלית) שתאפשר טווח נסיעה של כ-400 קילומטרים בין טעינות. סביר שהמנוע החשמלי שמספק 154 כוחות סוס יאיץ את אפסילון מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 8.2 שניות ואל מהירות מרבית מוגבלת ל-150 קמ"ש.

ככל שאפשר להתרשם מן הסרטון שהופץ – אפסילון החדשה עוצבה בעיצוב חיצוני ופנימי מושך מאוד ומשכנע, עם הקפדה על ריפודים ודיפונים איכותיים ביותר בכל מרחבי תא הנוסעים. יחד עם זאת, בעידן שבו תא הנוסעים של כמעט כל מכונית חדשה שמגיעה מסין מדופן בחומרים נעימים ואיכותיים – קשה לומר עד כמה יבלטו לטובה העיצוב והמיתוג האיטלקיים.

אפסילון החדשה מושקת במהדורה מיוחדת של 1906 עותקים לציון שנת הלידה של המותג. עיצוב הפנים של סדרת ההשקה הוא פרי של שיתוף פעולה עם מותג רהיטים איטלקי יוקרתי בשם Cassina, שמעצביו בחרו את חומרי הריפוד הקטיפתי ואת הצבעים, כמו גם את עיצוב הקונסולה המרכזית העגולה שמדמה שולחן קפה. יש מצב ש"שולחן הקפה" הזה כולל משטח טעינה אלחוטי מובנה.

החידוש הראשון של אפסילון ביחס ל-208 ולקורסה הוא ההופעה הראשונה של מערכת הבידור והמידע החדשה SALA – ראשי תיבות של Stellantis Sound Air Light Augmentation – אשר פותחה על-ידי קבוצת סטלנטיס ותופץ בהמשך אל כל מותגי הקבוצה.

כמקובל בימינו, מערכת המידע הזאת מבוססת על מערכת הפעלה שמונעת על-ידי המשתמש באמצעות תפריטים וסמלילים, עם ווידג'טים שניתנים להתאמה אישית ומוצגים על גבי שני מסכים, ועם "דף בית" שמשמש כלוח בקרה מרכזי ואפשרות להפעלה קולית של פונקציות נבחרות. למרבה המזל נראה שמתחת למסך המגע מוקמה שורת מתגים פיזיים לבקרות האקלים, ואילו בורר ההילוכים וכפתור ההתנעה/כיבוי ממוקמים על הקונסולה המרכזית.

מכירתה של אפסילון החדשה ללקוחות איטלקיים צפויה להתחיל מיד לאחר השקתה ולהתבצע ברובה באמצעות האינטרנט. במקביל צמצמו אנשי לנצ'יה את רשת ההפצה הנוכחית שלהם ל-160 אולמות מכירה ואלה חודשו במיוחד לקראת העידן החדש, והחשמלי, של החברה.

במקביל עוצבה מחדש גם הזהות התאגידית של לנצ'יה – גם מבחינה רעיונית וגם פיזית, מבחינה עיצובית, והיא אמורה לשקף את "ארבעת עמודי התווך של התוכנית האסטרטגית של המותג: איכות, חשמול, קיימות ומודל מכירות חדשני" – כך לדברי אנשי לנצ'יה.

העיצוב החיצוני של אפסילון דומה בפרופיל שלו לזה של פיג'ו 208 החשמלית והמכונית מתגלגלת על חישוקי סגסוגת מעוצבים ומרשימים מאוד, יש לה פרצוף שמעוצב בסגנון שנחשף בדגם התצוגה Pura HPE, פנסים קדמיים מצולעים שמותקנים בפגוש הקדמי נמוך מכרגיל, ופנסי LED אחוריים עגולים שרומזים רמז עבה לאלה של לנצ'יה סטראטוס המיתולוגית. ידיות הדלתות האחוריות מוסוות בתוך הקורה האחורית המושחרת שעליה מוצג לראווה התג המרגשים של סמל לנצ'יה.

לנצ'יה תוסיף ככל הנראה להיות משווקת בישראל על-ידי חברת סמלת שמייצגת בישראל את כל קבוצת מותגי פיאט ההיסטורית, וסביר גם שהחזון של החברה הוא למתג אותה כמותג יוקרה לצד, או מעל, אלפא-רומיאו. מבחינה מעשית זה אומר שהמחירים שלה באירופה צפויים להיות גבוהים מאלה של פיג'ו ואופל, אבל זה לא אומר שקיימת היתכנות למיצוב כזה בשוק הישראלי, שגדוש בהרבה יותר מותגים.

אפסילון אמנם מושקת כמכונית חשמלית אבל כמו אחיותיה לפלטפורמה היא תוצע בהמשך גם עם גרסאות שמונעות במנועי בעירה פנימית וזה יכול למלא את החלל הגדול והאירוני ביותר עבור קבוצת פיאט בישראל: חסרונה של מכונית סופר-מיני שבעבר הייתה אחראית לנתח הארי של מכירות מכוניות הנוסעים שלה בארץ (לכל הפחות עד להופעתה בארץ של פיאט 600 החדשה). גרסאות מנועי הבעירה יונעו באמצעות מנועי השלושה צילינדרים מסדרת pure tech וחלקם יחוברו למערכות היברידיות קלות.

The post לנצ'יה חוזרת: אפסילון החדשה, המכונית החשמלית הראשונה של המותג האיטלקי, נחשפה במלואה appeared first on TheCar.

מאז שנת 2014, כאשר הופסק הייצור של הדור השלישי של 'דלתא', לנצ'יה היא מותג מת-חי שמחזיק את עצמו באיטליה בלבד ורק בזכות מכונית הסופר-מיני הותיקה 'אפסילון' – שהיא למעשה פיאט 500 בתחפושת.

מהדרים יאמרו שלנצ'יה איבדה את דרכה הרבה לפני כן, מפני שכבר יותר ממחצית המאה שכל הדגמים שלה מבוססים על דגמי פיאט או אלפא-רומיאו והבלחות הכישרון היחידות הן 'סטראטוס' ו'אינטגרלה'. אבל לאנשים כאלה נאמר: "תרגיעו!"

מעט מאד מותגי רכב בעולם יכולים להתגאות בסמל שמתגלגל בגאווה מאז שנת 1906, ולמרות שבעשור האחרון היו יותר פעמים שאנשים הבטיחו שלנצ'יה תחזור לחיים מאשר מכוניות שהמותג הזה ייצר – עכשיו זה באמת קורה.
בפברואר הקרוב לנצ'יה תחשוף את המכונית הראשונה בהמשך החיים שלה וזאת שוב תהיה מכונית סופר-מיני יוקרתית, אבל מבחינת לנצ'יה אלה "הפירות הנמוכים" שאנשיה מכוונים אליהם בדרך אל עתיד חשמלי.

דור שלישי של 'אפסילון' הוא למעשה עיצוב מחדש של אופל קורסה וזאת מכונית שתיוצר יחד איתה בסרגוסה שבספרד (במקום בפולין, שם מיוצרת 'אפסילון' היוצאת), וממש כמותה היא חולקת את פלטפורמת e-CMP2 ואת כל המכלולים העיקריים עם פיג'ו 208.

הפלטפורמה הזאת היא מערכת היברידית כלומר לא פלטפורמה חשמלית טהורה אלא כזאת שיכולה לאכלס מנועי בעירה או מערכת חשמלית, אבל זה יהיה הדגם האחרון של לנצ'יה שיוצע עם מנועי בעירה והראשון שמוצע עם מנוע חשמלי. כל הדגמים שיגיעו לאחר מכן יהיו חשמליים טהורים (אם כי הם יתבססו על פלטפורמה היברידית אחרת של קבוצת סטלנטיס, שנקראת STLA).

חגיגות ההשקה של אפסילון החדשה יתחילו עם סדרה מיוחדת של הגרסה החשמלית שממנה ייוצרו רק 1,906 עותקים ממוספרים, כדי לציין את שנת הלידה של המותג הוותיק, וזאת תהיה הלנצ'יה הראשונה מזה שנים לא מעטות שתוצע למכירה גם מחוץ לאיטליה. אגב, בשונה מן הדגם הנוכחי, אשר באורח פלא עדיין מחזיק במיקום השלישי בטבלת המכירות של דגמי סופר-מיני יוקרתיים, לדגם החדש יהיו חמש דלתות ולא רק שלוש, וזאת תהיה מכונית ארוכה יותר בכ-15 סנטימטרים.

גרסת 1906 עוצבה בשיתוף פעולה עם יצרנית רהיטי הבוטיק האיטלקיה Cassina, וזאת ככל הנראה כדי לרמוז על הדגש שהאיטלקים מתכוונים לשים לא רק על עיצוב, שזה מובן מאליו, אלא על מרחב פנים נוח ומפנק.

אפסילון החדשה תצטרך להוסיף לשאת את לנצ'יה על כתפיה הצרות למשך יותר משנה מפני שהדגם החדש הבא של המותג האיטלקי, שייקרא 'גאמא', צפוי רק בשנת 2026, וזאת תהיה כאמור מכונית חשמלית טהורה.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2028, לנצ'יה מתכננת להשיק דגם חשמלי נוסף, אולי ספורטיבי-אלגנטי, שייקרא 'דלתא', והאיטלקים טוענים, טענה לא ברורה יש לומר, שעם שלושת הדגמים האלה הם יכסו כמחצית משוק הרכב.
לנצ'יה, שלא חוזרת לחיים עם רשת סוכנים או מחויבויות, קיבלה מתאגיד סטלנטיס תפקיד נוסף: היא תוביל את המעבר ממכירות של רשת סוכנים למכירות מקוונות.

במקום לחשוף טפח מן המכונית החדשה הסתפקו היום אנשי לנצ'יה בחשיפת משטח הטעינה האלחוטי שלה שעוצב כמו שוחלן קטן ולכן נקרא "טבולינו", ואנחנו חסכנו מכם את הגימיק הזה מפני שהאיטלקים מבטיחים להמשיך להתיש אותנו עם עוד הרבה מאד טיזרים עד להשקה הרשמית של אפסילון החדשה בפברואר הקרוב.

אז מה למדנו מכל זה? שלנצ'יה חיה, ועל כך אנחנו באמת שמחים, שאפסילון הוותיקה מוחלפת בקרוב ביורשת מודרנית, וגם זה טוב, שהמכונית החדשה תהיה בעצם אופל קורסה בעיצוב איטלקי, וגם שזאת תהיה המכונית החשמלית הראשונה בהיסטוריה של לנצ'יה וגם המכונית האחרונה בהיסטוריה שלה עם מנוע בעירה.

לקריאה נוספת:

לנצ'יה ממציאה את עצמה מחדש כמותג רכב חשמלי

The post לנצ'יה מתחברת לזרם: אפסילון חשמלית מובילה את הקאמבק appeared first on TheCar.

אל תתבלבלו, כולם אוהבים את לנצ'יה – מותג שהביא לעולם כמה מן היצירות האיטלקיות היפות והאלמותיות, ואפילו כמה דרמות במירוצי ראלי. אחת ההוכחות לכך היא שאיטלקים ממשיכים לקנות את 'אפסילון' – מכונית הסופר-מיני של החברה – למרות שהיא כבר בת עשר.
מצד שני, כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר, ללנצ'יה אין כרגע מקום מוגדר תחת השמש – נישה ספציפית שבה היא יכולה לזרוח ולבהוק בין 15 מותגי קבוצת סטלנטיס בתוך כדי הצדקת מודל כלכלי יציב.

והנה, רגע אחרי שאמרנו את מה שאמרנו פרסם עיתון הרכב החשוב ביותר של תעשיית הרכב – האוטומוטיב ניוז – ידיעה מרגשת לפיה לנצ'יה תשיק בתוך שלוש שנים מכונית שתחליף את אפסילון, ובעקבותיה, בשנת 2026, גם קרוסאובר קומפקטי, ככל הנראה חשמלי.

כפי שכתבנו, בתחילת השנה הצהיר קרלוס טווראס, מנכ"ל סטלנטיס, שהקבוצה לא תוותר על אף אחד מן המותגים שלה ולכל הפחות תאפשר לכל מותג להציג חזון ותוכנית עסקית לשנים הקרובות. לנצ'יה כבר החלה בקמפיין תודעתי שמיועד בעיקר ל"דור שלא ידע את יוסף" ולא מכיר את תפארת העבר, וכעת – כך לפי האוטומוטיב ניוז – היא גם מגבה אותו ברעיונות אופרטיביים.

את אפסילון, כאמור, תחליף האצ'בק קומפקטית אחרת – מן הסתם על בסיס הפלטפורמה המודולרית הקטנה של קבוצת פיג'ו-סיטרואן שעליה בנויה, למשל, פיג'ו 208, וכמוה גם היא תוצע ככל הנראה בגרסה חשמלית ובגרסת בנזין.

ברבעון הראשון של שנת 2026 יושק קרוסאובר קומפקטי שיהיה ככל הנראה חשמלי טהור ולא תהיה לו גרסת בעירה פנימית, ולמעט העיצוב החיצוני והפנימי סביר שגם הוא יחלוק את כל מכלוליו עם דגמי פיג'ו-סיטרואן-אופל. אגב, סביר מאד שכלי רכב כזה גם ייוצר באותם מפעלים שבהם ייוצרו דגמי פיג'ו-סיטרואן, כלומר שאנחנו מדברים על לנצ'יה מתוצרת צרפת או ספרד.

על-פי מקורותיו של האוטומוטיב ניוז שני הדגמים הראשונים קיבלו כבר אור ירוק ואנשי פיאט ולנצ'יה כבר עובדים על הפיתוח שלהם, ובמקביל ממתינים כולם לאישור לתחילת עבודות על דגם שלישי, חשמלי גם הוא, שעשוי להיות קרוסאובר גדול. כלי כזה אולי בגודל של סקודה קודיאק, עשוי להיות מושק בשנת 2027.

הכל טוב ויפה, אבל חשוב לזכור שבשונה מאופל למשל, או אפילו סיטרואן, לנצ'יה הצטמקה מאז שנת 2017 לשוק בודד אחד בעולם, השוק האיטלקי. כדי להצדיק את המשך הקיום של כל אחד מן המותגים שנזכרו כאן הם חייבים להגדיל את השפעתם בשווקים לא אירופאים – בין אם בסין, הודו, צפון אמריקה או דרום אמריקה, וזה אומר שבפני לנצ'יה ניצב אתגר גדול במיוחד של הקמת רשת שיווק ומכירות מחוץ לאיטליה ומחוץ לאירופה.

באופן אבסורדי, לא מן הנמנע שדווקא השפל הגדול של לנצ'יה יכול להקנות לה נקודת זינוק מרתקת במיוחד בעידן הנוכחי, וזאת דווקא מפני שהיא לא קשורה בהסכמים מחייבים עם מפיצים בעולם. אנשי לנצ'יה, אם יפנו לכיוון של חדשנות, יכולים לרכוב על מודל מכירות אינטרנטי, כלומר להעתיק כמעט אחד לאחד את מה שטסלה עושה.

לנצ'יה לא תוכל לעשות בין לילה את מה שלקח לטסלה 17 שנים לעשות, ולאיטלקים אין אילון מאסק, אבל הם כן יכולים לחבור לרשתות הפצה מתחומים אחרים, למשל אלקטרוניקה בידורית, או להעצים את המותג שלהם כמותג תחבורה וניידות ולא רק כמותג רכב.

ייתכן, וזאת רק השערה, שזה מה שעומד מאחורי מהלך שמבוצע בימים אלה עם השקתו של קורקינט חשמלי שממותג עם הסמל של לנצ'יה ונמכר תחת שם הדגם 'אפסילון', כשמה של המכונית היחידה שהם מוכרים כיום.

אנשי לנצ'יה, אשר משווקים את הקורקינט החדש כ"פתרון שלם ובר קיימא לניידות עירונית", עיצבו אותו בשיתוף עם סדנת העיצוב הנודעת פיניפארינה, והוא מיוצר על ידי (או עבור) חברת MT Distribution האיטלקית שעוסקת בפתרונות לניידות אישית ממונעת.

קורקינט "לנצ'יה אפסילון" בנוי מאלומיניום, מתגלגל על גלגלים בקוטר 8 אינטש ומונע באמצעות מנוע חשמלי שמספק 250 ואט. הסוללה שלו מספקת טווח נסיעה של 18 ק"מ, והוא מוצע תמורת כ-350 דולרים.

לנצי'ה מוכרת את הקורקינט הממותג שלה במספר רשתות סחר קמעונאיות באיטליה, בהן גם חנויות לאלקטרוניקה צרכנית וחנויות ניידות (מוביליטי), וגם באמצעות פלטפורמות מסחר מקוונות גדולות. אז מי שמתגעגע ללנצ'יה, ורוצה לנוע עם כלי חדש שנושא את הסמל שלה, יכול לרכוש לעצמו אחד באתר www.urbanchicemobility.it.

The post לנצ'יה אולי תשוב לחיים בשנת 2024, אבל בינתיים היא מציעה קורקינט חשמלי appeared first on TheCar.

הקמתה של סטלנטיס – החברה שמאחדת את כל מותגי פיז'ו-סיטרואן-אופל ופיאט-קרייזלר – לוותה בחשש כבד בנוגע למותגי עבר אהובים אך לא מצליחים כלכלית ובראשם לנצ'יה ואלפא-רומיאו. לזכותם של קרלוס טווארס ומנהליה הבכירים של הקבוצה צריך לומר שכבר בשבוע ההשקה של החברה, בתחילת ינואר, הם הרגיעו ואמרו שהחברה המאוחדת מתכננת לאפשר לכל אחד ממותגיה לזרוח ולהצליח, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. עד שלא נראה דגמים חדשים של לנצ'יה, למשל, יהיה קשה להירגע.

היום מגיעות בשורות טובות ראשונות, בלי לפתוח פה כמובן, כאשר ה'אוטומוטיב ניוז' – העיתון החשוב ביותר של תעשיית הרכב, מפרסם שסטלנטיס פועלת לתיקון מותג היוקרה המוזנח שלה – לנצ'יה. צעד ראשון, שלא כרוך ביותר מידי סיכון או השקעה, הוא הצגת מתיחת פנים נוספת ל'אפסילון' הקשישה.

מה שהרבה יותר משמח הוא הדיווח של אוטומוטיב ניוז לפיו אנשי סטלנטיס החלו לעבוד על פיתוח דגמים משותפים ללנצ'יה, אלפא רומיאו ו-DS. הפרטים מאד כלליים ומוגבלים, אבל לפי מקורותיו של אוטומטיב ניוז מבוצע הפיתוח הזה במסגרת חטיבת יוקרה חדשה שאחראית לשלושת המותגים, ובעתיד הלא רחוק הם יחלקו ביניהם מערכות הנעה

בין השאר, מנהלת המוצרים של DS, מריון דייוויד, מצוטטת שם כך: "אנחנו עובדים עם עמיתינו האיטלקים על מודולי פרימיום ספציפיים, מערכות הנעה ותכונות (מוצר) שיבדילו בין מותגי הפרימיום (אלפא רומיאו, DS ולנצ'יה) לבין מותגי מיינסטרים… DS ממשיכה בתוכניות שלה להשקת דגם חדש בכל שנה, אבל אחרי שנת 2023 היא תתמקד בביטוי לסינרגיות שבין פיאט-קרייזלר לפיג'ו-סיטרואן… כפועל יוצא – הדור הבא של רכבי פרימיום של סטלנטיס יושק בשנת 2024 או 2025".

אנשי אוטומטיב ניוז מדווחים גם שאלפא רומיאו תשיק בקרוב קרוסאובר חדש וקטן (תוכנית שנהגתה עוד בימיו של סרג'יו מרקיונה), אבל במקום להתבסס על פלטפורמה של פיאט הוא ייבנה על בסיס פלטפורמת CMP של פיג'ו-סיטרואן ויקבל גם הנעה חשמלית. הקרוסאובר הזה יהיה בגודל קומפקטי, כלומר קטן יותר מסטלביו ו'טונאלה', והוא ייוצר במפעל של פיאט בפולין ויושק בשנת 2023.

'טונאלה', שהעבודות עליו כמעט והושלמו עוד לפני המיזוג, יושק כבר בסתיו הקרוב ויקבל מערכות הנעה שישמשו גם את ג'יפ רנגייד, כלומר מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.3 ליטר בהספקים של 130 ו-180 כוחות סוס, וככל הראה גם מערכת היברידית נטענת בסיסית למדי, שתספק טווח נסיעה של כ-40 קילומטרים.

סבתא לנצ'יה חיה

בינתיים, כאמור, השיקה סטלנטיס מתיחת פנים נוספת, אחרונה יש לקוות, של 'אפסילון' שמבוססת על פלטפורמת הסופר-מיני של 'פנדה' והושקה לראשונה בשנת 2011, על בסיס פלטפורמה ששורשיה מגיעים עד לשנת 2003.

מתיחת הפנים הותירה את העיצוב המוכר של אפסילון עם עדכונים לשבכה הקדמית ולפנסי החזית, וכן מספר עדכונים של תא הנוסעים וסביבת הנהג, בהם למשל מערכת אינפו-טיינמנט חדשה עם מסך מגע בגודל 7 אינטש. החידושים החשובים יותר נועדו לאפשר למכונית הקטנה – שנמכרת כמעט אך ורק באיטליה, לשרוד את תקנות זיהום האוויר המחמירות. זה אומר, למשל, שדרוג למנוע ה-1.2 ליטר שמפיק 69 כוחות סוס אנמיים במיוחד, ולמנוע ה-900 סמ"ק הלא מאד מרשים, שמספק 85 כוחות סוס.

מה שיותר חשוב – אפסילון מוצעת כעת עם יחידה היברידית שמאחדת מנוע טורבו-בנזין תלת צילינרי בנפח 1.0 ליטר עם מנוע חשמלי שנעזר בסוללת ליתיום-יון. היחידה ההיברידית מפיקה 70 כוחות סוס ומאיצה את הסופר-מיני (שהיא כיום הדגם היחיד שמשמר את הסמל של לנצ'יה) מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 14.2 שניות.

The post חדשות טובות: סטלנטיס מזריקה חיים ללנצ'יה ולאלפא רומיאו appeared first on TheCar.

האם פיאט מפסיקה לייצר את '500', הדגם הפופולרי ביותר במגוון הדגמים המאד צנוע שלה, ומה עשויה להיות המשמעות של מהלך כזה מבחינת השוק הישראלי?

תשובה ברורה ומוחלטת לשאלה הזאת תיוודע בישראל רק בעוד מספר שבועות, אבל בינתיים מותר לנו להיות מוטרדים מדיווח באתר הרכב האמריקני Autoblog – לפיו פיאט מפסיקה את הייצור של הדגם שהותיר אותה בחיים בעשור האחרון, ובכל מקרה תפסיק לשווק אותו בארה"ב. בישראל, כך מבטיחה היבואנית, בינתיים הכל כרגיל.

ברקע הדברים, הנה מספר עובדות חשובות שנוגעות ל-500, מכונית שהושקה במקור על-ידי פיאט בשנת 2007 ומאז עברה בעיקר מתיחות פנים משמעותיות יותר או פחות. ראשית לכל, פיאט 500 המודרנית היא אחת ההברקות הגדולות של יצרנית רכב מאז המצאת המכונית, למרות שהיא "בסך הכל" נוצרה בדיוק לפי אותו היגיון שגרם לאנשי ב.מ.וו. להמציא מחדש את 'מיני', ולאנשי פולקסווגן לבצע שני ניסיונות להחיות מחדש את "החיפושית".

למעשה, 500 הוא הדגם אשר הציל את יצרנית הרכב פיאט מהתמוטטות כלכלית לאחר הפרידה שלה מג'נרל מוטורס בשנת 2005 (אשר הותירה את האיטלקים עם לב שבור וצ'ק על סך שני מיליארד דולר). 500 המודרנית היא מכונית בעיצוב 'רטרו' אשר החזירה לחיים את אחת המכוניות המפורסמות בתולדות פיאט, ה-500 המקורית שיוצרה בין השנים 1957-1975, אבל שלושה דברים מהותיים מבדילים בין הביצוע של פיאט לבין אלה של ב.מ.וו. ושל פולקסווגן.
ראשית לכל – אף אחד לא יכול לקחת לאיטלקים את הכישרון הייחודי בעיצוב בכלל ובעיצוב רכב בפרט, ופיאט 500 היא יצירת אומנות שמשדרת מתיקות אינסופית. לא במקרה מוצגות 500 במספר מוזיאונים חשובים ברחבי העולם, למשל במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. העיצוב המקורי של 500 "החדשה" כל כך מוצלח, עד שאנשי פיאט התקשו מאד לשפר אותו במתיחת הפנים המשמעותית שבוצעה בשנת 2016.

שנית, בשונה מב.מ.וו. ומפולקסווגן, פיאט בנתה מוצר זול ביותר והצליחה למכור אותו ביוקר, וזה כישרון אדיר בפני עצמו. 500 מבוססת על "הפלטפורמה הקטנה" של פיאט, אשר נבנתה במקור בשנת 1999 ומשמשת משנת 2003 ועד ימינו כבסיס ללנצ'יה 'אפסילון' – הדגם האחרון של לנצ'יה שעדיין מיוצר (ונמכר רק באיטליה).
אותה פלטפורמה משמשת גם את 'פנדה' ואת 'אונו' הברזילאית (לא לבלבל עם 'אונו' האיטלקית, אימה של פונטו) ושימשה את הדור הקודם של פורד 'קא', ובמילים אחרות – 500 היא אחת המכוניות הוותיקות ביותר בשוק הרכב, שלא לומר "עתיקה". מה שלא פחות חשוב: המכונית הזאת מיוצרת בפולין ובמקסיקו, כלומר בבסיסי ייצור פחות יקרים, וזה הותיר בידי פיאט רווחים נאים במשך השנים.

שלישית, בשונה מ'מיני', שהשקיע הון עתק במיתוג המותג ובפעילויות רבות סביבו, פיאט הסתפקה ביצירת אין ספור גרסאות שונות ומשונות של 500 – חלקן גרסאות מרכב ורובן גרסאות אבזור. לכל אורך הדרך התברכו האיטלקים בכישרון עצום של "סחיטת הלימון" של 500 עד אין קץ, אבל עם ההצלחה אי אפשר להתווכח, והמכונית הזאת אהובה ופופולרית בכ-100 שווקים שונים ברחבי העולם, כולל גם בישראל.

אצלנו נמכרה 500 בתחילת דרכה במספרים גדולים (ודאי ביחס לפלח שוק שכמעט לא היה קיים) ובמחירים מפולפלים, וזאת למרות מנועים חלשים יחסית, תיבת הילוכים רובוטית לא אהודה, ותצורת 2 דלתות שכמעט לא קיימת במקומותינו אצל יצרניות אחרות. אלא שלכל חגיגה יש סוף, ובשנתה ה-12 גם ה-500 כבר פחות מלהיבה את הלקוחות מכפי שהייתה לפני עשור. במחצית הראשונה של השנה נמסרו בישראל רק 157 מכוניות כאלה (ועוד 18 'אבארט'), לעומת, למשל, 319 'מיני' או 6,202 קיה 'פיקנטו'.

מצד שני, המותג פיאט ממוקם במיקום ה-24 בטבלת המסירות של מכוניות חדשות בישראל. עם 1,040 מסירות של כל דגמי פיאט ב-7 החודשים הראשונים של 2019 – חלקן לציי רכב וחלקן מסחריות – מאליו ברור שה-500 הוא דגם בעל משמעות בשוק שלנו.

הפסקת שיווק בארה"ב

בהנחה שהדיווח מארה"ב מדויק – ושהשיווק של 500 – לכל גרסאותיה – יופסק עוד השנה, מיד לאחר מכירת כל מה שנותר במלאי, פיאט תצטרך להסתדר שם כמעט שנה עד לתחילת השיווק של דגם חדש לחלוטין של 500.

אז מה הסיבה להפסקה כל כך מוקדמת של השיווק בארה"ב? סביר להניח שאחת הסיבות היא רמת מכירות מאד נמוכה: פיאט הצליחה למכור בחודש יוני האחרון רק 399 יחידות של ה-500 בארה"ב, ונראה שלא כדאי להטריד קו ייצור שלם במפעל המקסיקני עם מספרים כאלה.
לעומת זאת, פיאט מייצרת את 500 "שלנו" במפעל שלה בפולין, יחד עם יצירות עתיקות אחרות כמו פנדה ולנצ'יה אפסילון, והסיבה היחידה שאפשר להעלות על הדעת שבגללה היא תרצה להפסיק את הייצור הזה (ובתוך כדי כך לסגור בפועל את המותג לנצ'יה) היא כדי לפרק את קו הייצור ולבנות במקומו קו ייצור לרכב חשמלי.

ככל הידוע, פיאט כבר בונה 500 חדשה, בהשקעה של כ-788 מיליון דולר, וזאת תהיה מכונית חשמלית טהורה שתיבנה על בסיס פלטפורמה מתאימה. 500 החשמלית החדשה צפויה להיות מוצגת בתערוכת ז'נבה הבאה – בחודש מרץ 2020, כלומר שלוחות הזמנים דווקא יכולים להסתדר לא רע.

בל נשכח גם שנכון לעכשיו רנו משחקת אותה "קשה להשגה" במשא ומתן שלה עם פיאט, וכל עוד שלאיטלקים אין גישה לרכב חשמלי של אחרים הם חייבים להיכנס לראבאק ולבנות את החשמליות שלהם בעצמם – או לשלם קנסות זיהום אוויר של עשרות מיליוני דולרים (ובהמשך מאות מיליונים) לאיחוד האירופאי.

פיאט טרם שחררה הודעה רשמית בנוגע להפסקת הייצור של 500, ולא ברור אם זה יקרה סימולטנית בצפון אמריקה ובאיטליה, ובכל מקרה סביר שליבואנית הישראלית יש עדיין מלאי מספיק לכמה חודשי מכירות (בקצב של 28 מכוניות בחודש זאת לא בעיה). אבל אם מישהו תכנן לקנות לעצמו פיאט 500 חדשה "מהניילונים" – ייתכן שכדאי לו להזדרז.

מחברת סמל"ת, יבואנית פיאט לישראל, נמסר ש"המכירות של פיאט 500 בישראל ממשיכות כרגיל, וגם הייצור ממשיך כרגיל. במהלך השנה הבאה צפויה להצטרף גירסה חשמלית, כרגע אין לנו נתונים לגביה וכשיהיו – נשמח לעדכן".

The post האם פיאט מפסיקה את הייצור של ה-500? appeared first on TheCar.

פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, Euro NCAP, פרסם היום (ד) את הסדרה השביעית של מבחני ריסוק לשנת 2015, והפעם עם מספר גדול במיוחד של 15 מכוניות ממגוון רחב של קטגוריות.

שתי המגמות הבולטות ביותר בסדרה זאת הן ראשית לכל השיפור הרב ברמת הבטיחות של דגמים חדשים בשוק לעומת דגמים ותיקים יותר, והגידול הדרמטי במספר הדגמים שמציעים מערכות בלימה אוטונומית – הרבה מאד בזכות פרויקט זה עצמו.

מבין 15 מכוניות שנבחנו הפעם השיגו 11 את הציון המרבי של 5 כוכבים, שתי מכוניות קיבלו 4 כוכבים, מכונית אחת קיבלה 3 כוכבים בלבד ואחת קיבלה את אחד הציונים הגרועים ביותר בשנים האחרונות – רק 2 כוכבים.

כמעט כל דגמי המכוניות החדשים – כלומר כאלה שהושקו לאחרונה – אשר נבחנו בסדרת מבחנים זאת מציעים מערכות בלימה אוטונומית במהירות גבוהה ו/או נמוכות (AEB), וזאת לאחר שבשנתיים האחרונות אי אפשר להגיע לציון המרבי במבחני הפרויקט הזה ללא מערכות כאלה.

מבחינה זאת, כרגיל, פרויקט Euro NCAP מאלץ את יצרניות הרכב לשדרג עוד ועוד את הבטיחות האקטיבית והפאסיבית, וזה מה שהופך אותו לפרויקט המוביל בעולם בתחום הבטיחות בדרכים.

בניגוד למערכות של מובילאיי ואיווקס, אשר מתריעות מפני התנגשות אפשרית אבל לא בולמות את המכונית, מערכות בלימה אוטונומיות לא תלויות ברמת הערנות או השליטה של הנהג אלא בולמות את המכונית בעצמן ומונעות תאונה או לכל הפחות מפחיתות מאד את הנזקים שנגרמים בה.

מיכאל ואן אן רטינגן, מזכ"ל Euro NCAP אמר עם פרסום התוצאות ש"בתוך פחות משנתיים, מאז שפרויקט Euro NCAP החל בקמפיין לעידוד יצרניות הרכב להתמקד במערכות AEB, זיהינו מספר גדל והולך של יצרניות רכב שהגיבו לקריאה שלנו. חלק מן המערכות מסוגלות כבר לבצע בלימה עצמאית למניעת פגיעה בהולכי רגל, וזאת תהיה התוספת הבאה למבחנים שלנו החל בשנה הבאה".

באופן לא מפתיע, כמעט על מכוניות הפרימיום החדשות קיבלו דירוג מרבי של חמישה כוכבים, ואלה ב.מ.וו. X1, לקסוס RX, מרצדס GLC, ויגואר XE ו-XF.

לעומת זאת, אכזבה רבתי צריכה להירשם במסדרונות ב.מ.וו. בגלל ציון מאכזב, 4 כוכבים בלבד, למיני קלאבמן החדשה.

גם Z4 של ב.מ.וו, מכונית הרודסטר שעברה מתיחת פנים לפני כשנתיים, "לא שמרה על קשר עם ההתקדמות בתכנית הדירוג של Euro NCAP", כפי שכתבו בעדינות אנשי הפרויקט, אולם היא הפסידה את הניקוד המרבי בעיקר מפני שהיא "חסרה טכנולוגיות הימנעות מתאונה" ומערכות נוספות.

עם זאת, דווקא לגביה לא אמור הציון הנמוך של 3 כוכבים להפתיע – שהרי מדובר במכונית ותיקה למדי. 'קלאבמן', לעומתה, אמנם קיבלה ציון טוב יותר אבל זו מכונית חדשה לגמרי שאמורה הייתה לקבל 5 כוכבים, ואולי אף תזכה בהם לאחר מקצה שיפורים שודאי תעבור.

את הציון הגרוע ביותר במבחן זה ואחד הגרועים בעת האחרונה קיבלה לנצ'יה אפסילון, שהיא למעשה פיאט פנדה במדי לנצ'יה.
אנשי הפרויקט לא חסכו ביקורת כלפי המכונית הזאת והדגישו את הביצועים הירודים שלה "בתחומים החשובים של המבחן, כגון הגנת הנוסעים ומערכות הסיוע לבטיחות", והם אף טרחו לעקוץ ולומר ש"אפסילון עושה מעט כדי לשמור על המורשת של המותג המפורסם לשעבר באירופה".

אנשי הפרויקט אף חרגו מדרכם עד היום כאשר הציעו לצרכנים שלא לקנות את המכונית הזאת או, באירופאית מדוברת, כתבו: "צרכנים שמעריכים בטיחות בהחלט יכולים למצוא אפשרויות הרבה יותר טובים בקטגוריה הזאת בימינו".

בין לבין – ציון של 4 כוכבים ניתן גם לטנדר 'נבארה' (NP300ׂ) של ניסאן, ואילו המשפחתית הגדולה החדשה של רנו – טאליסמן (מחליפת ה'לגונה') והמכונית הקומפקטית 'מגאן' קיבלו את הציון המרבי של 5 כוכבים לצידן של קיה אופטימה וספורטאז', ואופל אסטרה.

בתוצאות המפורטות אפשר לעיין באתר האינטרנט של פרויקט Euro NCAP

The post הצלחה לפרימיום, אכזבה לב.מ.וו. ולנצ'יה במבחני הריסוק appeared first on TheCar.