לפני כחודשיים, בעקבות גישור והסכם פשרה שסיימו הליך משפטי בבית המשפט השלום ברמלה, שילמו חברת כלמוביל, יבואנית יונדאי לישראל, וחברת הביטוח שלה, 175,000 ש"ח ללקוח שמכוניתו נשרפה מסיבה לא ידועה. ככלל, יבואני רכב לא ממהרים לשלם פיצויים – ודאי במקרים שבהם העובדות מעורפלות ביותר. כאשר תביעות ותלונות מסתיימות בפשרה – הפיצוי הזה מצטמק מאד, בדרך כלל, ביחס לדרישה המקורית של הלקוח.

אלא שבמקרה שלפנינו, שבו נשרפה יונדאי סנטה פה משנת הדגם 2014, מחיר המחירון של המכונית עמד על 138,000 ש"ח בלבד (ביום טוב), כלומר שגם לאחר שמוסיפים את עלות שכר הטרחה של עו"ד דורית פילו, שייצגה את התובעים, עדיין מדובר בפיצוי מאד מאד מאד נדיב בכל קנה מידה.

התעלומה הופכת מעניינת יותר ויותר, ואולי אפילו קצת אבסורדית, ככל שנוברים במסמכים שצורפו לתביעה, כפי שנעשה כאן. אבל ראשית לכל, אי אפשר להתעלם מכך שהסיפור הזה מתחיל באי נעימות גדולה, ואפילו בסכנת חיים. מפני שכאשר ד.מ, אשתו, וארבעת ילדיהם, נסעו ב'סנטה פה' שלהם לחופשה משפחתית באילת, הם לא דימינו שבשעת צהריים, על כביש 25 בואכה העיר דימונה, מנוע המכונית המשפחתית ייכבה תוך כדי נסיעה, עשן יתחיל לצאת מבעד לפתחי האוורור, ובסופו של דבר המכונית שלהם תעלה באש במה שעלול היה להסתיים בטרגדיה גדולה.

למרבה המזל, ד.מ. הצליח לעצור את המכונית בבטחה בצד הדרך ולחלץ ממנה במהירות את בני משפחתו רגע לפני שכולם חזו במכונית שלהם עולה בלהבות. למגינת ליבה של משפחת מ. המכונית לא הייתה מבוטחת בביטוח מקיף, אבל מכאן ואילך מדובר כבר רק בנזק ממוני – גדול ככל שיהיה – ולא חלילה ביותר מכך.

תקצר היריעה מלתאר את כל הטענות שנטענו על-ידי שני הצדדים בפני בית המשפט, אבל ראוי להתחיל את הסיפור דווקא בדבר שלא קשור למכונית אלא לסיכון שלוקח על עצמו נותן שירות כאשר הוא משתדל לסייע ללקוחותיו. חשוב להדגיש שהמכונית נרכשה כמשומשת על-ידי ד.מ. מחברת הטרייד אין של כלמוביל (יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי) ובעת המקרה היא לא נמצאה כבר תחת אחריות. למרות זאת, כאשר ד.מ. התקשר לאנשי כלמוביל וסיפר להם על הדרמה שהתחוללה הם מיהרו לארגן לו ולמשפחתו תחבורה לבאר שבע, ומשם מכונית חליפית שכורה כדי שלכל הפחות יוכלו ליהנות ככל האפשר מן החופשה המתוכננת.

לימים שימשה המחווה הזאת את התובעים בכתב התביעה שלהם כהוכחה, כביכול, לאחריות של כלמוביל לעצם המקרה ולתוצאותיו, ואי אפשר להשתחרר מן הרושם שטענות כאלה "מוציאות את החשק" של נותני שירות לצאת בסדר עם לקוחות שלהם.

רצף אירועים

על פניו, יש היגיון בטענה של ד.מ. לפיה הסיבה לשריפה היא רשלנות או עבודה לקויה של מחלקת השירות של כלמוביל, מכיוון שרק קצת יותר משבוע וכמה מאות קילומטרים לפני המקרה הוא שחרר את המכונית הזאת מאחד ממוסכי החברה לאחר שהוחלף בה מנוע. קשה להתעלם מסמיכות האירועים, ולמרות ששריפות אמנם נגרמות בגלל מגוון רב של סיבות – האש פרצה בתא המנוע ימים ספורים לאחר שהמכונית שוחררה מן המוסך במצב מכאני ותחזוקתי שאמור היה להיות בדוק ובטוח (כלומר ששום דבר רע שקשור בתחזוקה לא אמור היה לקרות איתה בסמוך לכך).

אלא שיש בעיה: בהיעדר ביטוח מקיף לרכב, השאלה של מי אמור לגרור את המכונית השרופה אל מוסך כלשהו נותרה תלויה באוויר בין ד.מ. לבין כלמוביל, ובעוד שנושא זה לא טופל – המכונית נגנבה אחר כבוד ועקבותיה לא נודעו.
כאן, בעצם, מתחיל סיפור בתוך סיפור, אין לדעת אם באבסורד מדובר או בהזיה, והוא מכניס אותנו אל עולמם הבלתי ייאמן של מומחים (עם או בלי מרכאות) שנשכרים לצורך מתן עדות מומחה לבית משפט ונאלצים ליישר את העובדות לפי הצד שמיוצג על-ידם. נדגיש שוב שבהיעדר מכונית או שרידים כלשהם שמומחה כלשהו יכול לבחון – חוות הדעת מבוססות על… כמעט שום דבר בעצם.
את עדות המומחה הראשון – עבור התובעים – חיבר א.ס, אשר מגדיר את עצמו כחוקר שריפות מומחה. כל שא.ס. יכול היה להתבסס עליו הם צילומים שצילמו בני משפחת מ. בטלפונים הניידים שלהם, העדויות שלהם, מסמכים שונים שקשורים בתחזוקת הרכב, ומכתב מתחנת הכיבוי של דימונה.

א.ס. הוא מהנדס חשמל ומומחה שריפות, ולא שמאי או עורך דין, ולמרות זאת עדות המומחה שלו מתארת את רוב השתלשלות היחסים בין ד.מ. לבין חברת הטרייד-אין של כלמוביל ומול רשת השירות שלהם, החל מיום רכישת הרכב, הרס המנוע שלו קצת פחות משנה לאחר רכישתו, מגעים שהתנהלו בינו לבין אנשי כלמוביל ופרטים רבים נוספים שכתובים רובם ככולם בכתב התביעה אבל לא בהכרח רלבנטיים לסיבה לשמה התכנסנו כאן, שהיא להבין מדוע נשרפה המכונית.

כדי להגיע לפרט החשוב באמת צריך לגלול עד לעמוד 8 שבו מתחיל ניתוח של השריפה על בסיס תמונות שצילם ד.מ. בעת האירוע. לטענת א.ס. "בצילום זה ניתן לראות בצורה חד משמעית את מוקד השריפה בתא המנוע של הרכב. צילום זה מלמד חד משמעית כי לא מדובר בשריפה שמקורה בכשל חשמלי כל שהוא אלא שריפה שמקורה בחומרי דלק שהם נוזלי מנוע אשר הובילו להתלקחותה בצורה קשה ביותר ומהירה ביותר… אם היה מדובר בכשל חשמלי שהוביל לאירוע התלקחות היה הכשל מתחולל הרבה לפני שהרכב היה עולה באש…"

אפשר להתווכח על הקביעות האלה (כפי שאכן עשו המומחים האחרים) אבל נדמה שהסעיף הבא עלול להרגיז הרבה מאד חוקרי שריפות: "ההרס המוחלט לא היה מאפשר לעולם להצביע על נקודת הכשל הספציפית במנוע או בצנרת המתחברת למנוע שהוביל לפרוץ השריפה. מסיבה זו אין משמעות כבדה לבדיקת שרידי הרכב, משום שבבדיקת השרידים לא היה ניתן לזהות את נקודת הכשל הראשונית…".

בהמשך טוען א.ס. שהסימנים מצביעים במפורש "על כשל כל שהוא שהתחולל במנוע או במערכות הצנרת המתחברת למנוע ואשר טופלו ללא ספק בעת התקנת המנוע המשומש שהחלף ברכב זה", ובהמשך: "היות והרכב היה בנסיעה והיות שבמהלך הנסיעה לא נגרמה שום תקלה מקדימה, לרבות שום אור שנדלק בלוח השעונים… הרי שאין שום דרך אחרת להתפתחות שריפה בחזית תא המנוע… מלבד כשל ברכיבי המנוע, אם בהתקנה או במנוע עצמו…". המסקנה של א.ס. היא שהשריפה ביונדאי סנטה פה נגרמה כתוצאה מכשל במנוע, שמקורו בהתפרצות של נוזלי מנוע אשר התלקחו בבואם במגע עם רכיבים לוהטים".

חברת הביטוח הוסיפה לדיון שתי חוות דעת, והראשונה בהן היא של ש.ב, מהנדס רכב ותיק ויועץ בנושאי רכב, והוא, כמובן, נשכר כדי להסיר את האחריות מכתפי כלמוביל והמבטחת שלה. גם ש.ב, למרות שאינו שמאי או עורך דין, מגולל שוב את כל פרשת התביעה – הפעם כמובן בפרספקטיבה הפוכה – ורק שישה עמודים לתוך הדוח אפשר למצוא בו התייחסות ראשונה לעניין השריפה, או – נכון יותר – לעניין חוות הדעת של חוקר השריפות א.ס.
ש.ב. מבטל את טענות חוקר השריפות ומעלה את האפשרות שהשריפה נגרמה כתוצאה מקצר חשמלי, למשל במצבר או ב"חיבור פיארטי של מערכת שמע". לדבריו, קצר חשמלי יכול לגרום להתכת צינור דלק מגומי ומכאן קצרה הדרך לשריפה. "מכאן להסיק מסקנה חד משמעית מהי הסיבה שגרמה לפריצת האש, כפי שעושה א.ס, הינה ניחוש פרוע בלבד".

קשה שלא להסכים עם המסקנה הזאת, בעיקר לנוכח העובדה שכל המומחים מדברים באוויר בלי שיש להם "גופה" לבחון או הוכחות סבירות לטענות. אלא שלפעמים "הפוסל – במומו פוסל", וגם ש.ב. חוטא בדיוק באותו חטא שלגביו הוא מלין. בהמשך חוות הדעת הוא מעלה מספר אפשרויות אחרות להצתת השריפה שאחדות מהן, נאמר בעדינות, לא מאד סבירות, ואחת מהן אפילו עלולה להעליב את הקורא.

חוות דעת נוספת נכתבה על-ידי ש.ח, חוקר שריפות מטעם חברת הביטוח, שגם הוא כמובן לא בחן את המכונית עצמה (והוסיף כמה אפשרויות משלו, ביניהן אחת קורעת מצחוק ולא רצינית בעליל), ועל כל אלה נוספה חוות דעת שלישית, של השמאי א.ג, שסיכם את השתיים הקודמות והוסיף תובנות משלו. המסקנה שאליה מגיע א.ג, אשר בדיוק כמו כל האחרות הינה ספקולטיבית במידה רבה, היא שהשריפה החלה כקצר חשמלי ברתמת חשמל, וכבל לוהט פגע בצינור דלק (שרטוט של נקודת מגע אפשרית כזאת יכול היה לבסס את הטענות, ובהיעדרו הן לא פחות תלושות מכל האחרות).

כאשר קוראים בעיון את ארבע חוות הדעת קשה להשתחרר ראשית לכל מן הרושם שכל אחד מן המומחים לא היה מתקשה להנפיק חוות דעת הפוכה לגמרי לזאת שכתב (על בסיס אותם ממצאים שאינם), וגם שאף אחד מהם לא טרח לבדוק (או שמא לא היה לו אינטרס לבדוק) אם שריפה מן הסוג הזה ייחודית רק לאותו מקרה ספציפי, ולכך עוד נחזור בקרוב.

ההליך המשפטי

באמצעות עורכת הדין דורית פילו הגיש ד. מ. דרישת תשלום לכלמוביל על סך של כ-300 אלף ש"ח, ובכלל זה לא רק מחיר המחירון של המכונית (147,000 לדרישתו), עלות של ציוד משפחתי וכסף מזומן שנשרפו (57,000 ש"ח) ופיצוי מכובד במיוחד בגין עגמת נפש (80,000 ש"ח), אלא אפילו החזר תמורת החלפת המנוע, בסך 18,000 ש"ח (למרות שסכום זה אמור להיות כלול במחיר הרכב…).

בשיא העדינות אפשר לומר שתביעה כזאת היא "מוגזמת", לא רק מפני שהיא קצת תלושה מן המקובל אלא בעיקר מכיוון שאי אפשר להתעלם מכך שקשה מאד, אולי אפילו לא אפשרי, לבסס קשר ישיר בין סיבה לתוצאה ולהוכיח שהשריפה ברכב נגרמה בגלל עבודה לקויה של המוסך בהתקנת המנוע החליפי. לעומת זאת קל להצביע על לא מעט סתירות בחוות הדעת של חוקר השריפות מטעם התובעים (למשל, מצד אחד הוא טוען שלא נגרמה כל תקלה בעת שהרכב היה בנסיעה ורגע לאחר מכן הוא מזכיר שהרכב כבה בנסיעה) ועל הרבה אפשרויות אחרות שבגללן תתלקח שריפה. בלי קשר, לו היה ההליך מגיע לדיון אפשר להניח שהשופט היה מחלק לכל הפחות את האשמה בהפקרת הרכב וגניבתו בין התובע לנתבעות, כך שסכום הפיצוי לא אמור היה להתקרב לסכום שנדרש.

בסיכומם של דברים הסכימו הצדדים להליך גישור שבו הגיעו לפשרה לפיה, כאמור, קיבל בעל הרכב פיצוי בסך 175 אלף שקלים. סכום זה כולל את ערך הרכב בעת השריפה, נזקים נוספים שנגמרו לו וכן שכר טרחת עו"ד, והוא גם מעלה כמובן את השאלה "למה?" מדוע שכלמוביל, וחברת הביטוח שלה, יסכימו לשלם כל כך הרבה כסף כאשר כל כך לא פשוט להוכיח את אשמתם?

תשובה אפשרית ראשונה, כמובן, היא שעו"ד פילו היא נושאת ונותנת מעולה, ושמנגד התנהלו מולה חברות אחראיות ונדיבות שהחליטו לא לבזבז את זמנו של בית המשפט ואולי גם לא להסתכן בנזק גדול יותר, ובהחלט ייתכן שזאת גם התשובה היחידה.

יחד עם זאת, לפי נתוני 'אור ירוק', כפי שצוטטו בתקשורת לפני כשנה, בכל שנה נשרפות בישראל כ-3,000 מכוניות, מהן רק כשליש במסגרת הצתות מכוונות. במילים אחרות, המקרה הזה לא נוגע רק למשפחת מ. ולסנטה פה שלה אלא גם לאלפי בעלי רכב נוספים.

זה המקום להוסיף ספקולציה לא פחות מרהיבה מאלה שהעלו העדים המומחים בחוות הדעת שלהם: ביונדאי סנטה פה, ובמספר דגמים אחרים של יונדאי וקיה, מותקנים מנועי תטא 2 מתוצרת קבוצת יונדאי-קיה, בנפח 2.0 ו-2.4 ליטר. כמיליון כלי רכב שבהם מותקנים מנועים כאלה נקראו לתיקון בארצות הברית על-ידי היצרניות לאחר שהתגלה בהם כשל סדרתי שעלול לגרום לשריפה. בישראל, מיותר לציין, משרד התחבורה שלנו לא פרסם כזאת קריאה לתיקון, וככל הידוע גם לא בדק באף דרך אם צריך לבצע תיקון כזה.

אז מי שנוהג במכונית מתוצרת יונדאי או קיה עם מנוע תטא 2 שיוצר בין השנים 2011-2014, ורוצה להיות בטוח במיליון אחוז ש"לו זה לא יקרה" – מוזמן לשלוח מייל אל שירות הלקוחות של היצרנית הרלבנטית אליו ולקבל אישור שהמכונית הספציפית שלו בטוחה לשימוש ולא חשופה לסכנת התלקחות.

The post מדוע שילמה כלמוביל 175,000 ש"ח לבעלים של יונדאי סנטה פה שנשרפה? appeared first on TheCar.

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על קבוצת פייסבוק בריטית שבזכותה נחשפה תקלה סדרתית שמבעירה מכוניות מן הדור הקודם של אופל זאפירה.

קבוצה זאת הוקמה במקור על-ידי שלוש נשים צעירות שהזאפירות שלהן עלו באש, אולם הן לא זכו למענה הולם מאת חברת 'ווקסהול' (הזרוע הבריטית של ג'נרל מוטורס שמייצרת דגמים זהים לאלה של אופל אך עם הגה ימני).
בעת כתיבת הכתבה מנתה הקבוצה כ-3,700 חברים וכעת חברים בה כבר יותר מעשרת אלפים, ומתוך הדיווחים בקבוצה ובתקשורת הבריטית ידוע כבר על יותר מ-130 מקרים דומים של זאפירות שנשרפו.

כל זה עדיין לא גרם לאופל להכריז על קריאה מסודרת לתיקון של כ-280 אלף זאפירות מן הדגם הזה שנמכרו בין השנים 2005-2012, אולם לאחר שהפרשה נחשפה בתוכנית התחקירים "כלב השמירה" של ה-BBC, ובכלי תקשורת חשובים אחרים בבריטניה, הכריזו אנשי החברה על בדיקות חינם לכל בעלי הזאפירות שחוששים מגורל דומה.

ככל שהפרשה מוסיפה להתגלגל בבריטניה נראה שהגורם לשריפות הוא כשל תכנוני במערכת החימום של מכוניות שמצוידות במיזוג אוויר (להבדיל ממכוניות שבהן מותקנת רק מערכת חימום ואוורור), וככל הנראה קשור בהצטברות לכלוך בנקודה מסוימת שבה הוא מתחמם וניצת. כעת עולה חשד שתקלות דומות קיימות גם בדגמים נוספים של אופל, ושגם אלה לא זכו עד כה למענה הולם של החברה בבריטניה.

קבוצת פייסבוק חדשה, שנקראת "שריפות במכוניות ווקסהול לא זאפירה" (Vauxhall Car Fires NOT Zafira), הוקמה על-ידי בעלי מכוניות מדגמי אופל וקטרה וקורסה וכן אופל אנטרה (שברולט קאפטיבה בישראל), ואלה טוענים לתקלות שריפה דומות גם בדגמים אלה.

אחד מחברי הקבוצה Gary James Park, טוען שכל דגמי קורסה D (יוצרה בין 2006-2014), וקטרה C (אשר יוצרה בין (2002-2009) וזאפירה B (זאת שכבר עלתה על המוקד, יוצרה בין 2005-2012 וגרסאות נוספות שלה יוצרו עד 2014) – סובלים מבעיות דומות של מאווררי מערכת החימום.

לטענתו, הוא עצמו החליף מספר מערכות כאלה בדגמים השונים, ומצא דפוס דומה בכולן: פתח אוורור מתחת לשמשה הקדמית שלתוכו חודרים עלים ולכלוך ואלה חוסמים את נתיב הניקוז של המים. במצב זה, לדבריו, מוסטים המים אל תוך המאוורר של מערכת החימום, חודרים לקבל או קבלים חשמליים, וגורמים לחלודה ו/או לקצרים. "פירקתי כבר כמה וכמה כאלה", טוען ג'יימס פארק, "בכולם מצאתי מאוורר חלוד ואכול, וכולנו יודעים שלא טוב לערבב מים וחשמל".

לפחות שני כלי תקשורת שפנו לדובר חברת ווקסהול בבקשה לתגובה אודות הגילויים החדשים זכו ממנו למענה דומה: "שריפות מתרחשות בכל מיני כלי רכב ומכל מיני סיבות… כעת אנחנו עסוקים עם הזאפירה, ואנשים שחוו שריפה במכוניתם מתבקשים לפנות באופן מיידי לווקסהול כדי שנוכל להגיע לשורש העניין".

עם זאת, אנשי ווקסהול עדיין לא לקחו אחריות מלאה ולפחות בשבוע שעבר האשימו את מי שביצעו "תיקונים לא מורשים" בזאפירות בגרימת הבעיה.

בעלי רכב אחדים שניגשו לסוכנויות שונות כדי שמכוניותיהם תיבדקנה פרסמו פוסטים שבהם הם טוענים שהם נדחו על-ידי רשת השירות בטענה של מחסור החלקי חילוף.

בכל מקרה, קבוצת ה"שריפות במכוניות ווקסהול לא זאפירה" מונה כעת כ-340 חברים, ואפשר להניח שהעיתונות הבריטית לא תרפה מן הנושא עד שיתברר עם גם דגמים נוספים של אופל עלולים לעלות באש.

אגב, בשונה מ'וקטרה' ומ'קורסה', שמיוצרות באירופה על-ידי אופל/ווקסהול, 'אנטרה' היא שברולט קאפטיבה שמיוצרת על-ידי הזרוע הקוריאנית של ג'נרל מוטורס בקוריאה (מה שפעם הייתה חברת דייהו). לכן יהיה מוזר לגלות שרכיבים בכלי הרכב הללו, או תכנון מערכת החימום, דומים לאלה של הדגמים האירופאים.

בכל מקרה, ייתכן אמנם שלעיצוב הספציפי של מכוניות בעלות הגה ימני יש השפעה על צנרת הניקוז או על עיצוב מכלולי מערכת החימום – אבל במקרה שלא הרי שמדובר בבעיה שעלולה להדליק גם מכוניות מתוצרת אופל, ובכלל זה גם כאלה שנמכרו בישראל.

מחזירים בפעם השלישית

כאילו שלג'נרל מוטורס אין מספיק צרות בחטיבות האירופיות שלה, כעת מסתבר שהחברה נאלצת לקרוא לתיקון גם ל-1.4 מיליון מכוניות בצפון אמריקה – וגם זה מחשש לדליקות.
המטריד בקריאה לתיקון שפרסמה החברה אתמול הוא שמדובר כבר בניסיון השלישי שלה לתקן תקלה שמבעירה אש במכוניות – לאחר ששני התיקונים הראשונים לא הועילו.

הבעיה במכוניות אלה היא ששמן שנוטף בתוך המנוע מתחמם, נדלק ומבעיר את המכוניות, ועד כה כבר דווח על לא פחות מ-1,345 שריפות של מכוניות בארה"ב לבדה, שבהן נפצעו 19 בני אדם באורח קל ונשרפו גם מבנים שונים שבהם או לצידם חנו המכוניות.

הדגמים שכלולים בקריאה לתיקון – כולם עם מנועי V6 בנפח 3.8 ליטר, הם פונטיאק גרנד פרי משנות הדגם 1997-2004, שברולט אימפלה משנות הדגם 2000-2004, שברולט לומינה מן השנים 1998-1999, שברולט מונטה קרלו 1998-2004, אולדסמוביל אינטריג 1998-1999 וביואיק ריגל 1997-2004.

אנשי ג'נרל מוטורס אומרים שהחברה "עבדה על פתרון חדש" לאחר שהבינה שדליפת השמן נובעת ממכסה השסתומים שבראש המנוע, אשר האטימה שלו נוטה להתדרדר ככל שחולף הזמן.
ניסיון ראשון לפתור את הבעיה בוצע בשנת 2008, אז נקראו לתיקון כ-200 אלף מכוניות, בשנה שלאחר מכן בוצע ניסיון נוסף, ובחודש מאי השנה הרחיבה החברה את מספר הדגמים והמכוניות שכלולים בתיקון.

ג'נרל מוטורס היא לא יצרנית המכוניות היחידה שקוראת לתיקון למכוניות בגלל חשש משריפות: לפני כשנה קראה קרייזלר ל-895,000 ג'יפים וקרוס-אוברים לתיקון בעיה בחיווט שעלולה לגרום למגיני השמש של הנוסע והנהג לעלות באש, אולם לפני כארבעה חודשים פתח מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני בחקירה מחודשת של הפרשה לאחר שהסתבר שגם כלי רכב שעברו את התיקון עלו באש בדיוק באותו אופן שאותו אמור היה התיקון למנוע.

במקור הוכרז התיקון לאחר שבמינהל נצברו 62 עדויות לגבי קצרים חשמליים ולפחות 38 שריפות של מכוניות ושלושה פצועים, ובמסגרת התיקון הוסיפו אנשי קרייזלר מפרידי פלסטיק בין הברגים לחיווט החשמלי.
אלא שכאמור כל זה לא הספיק והניו יורק טיימס דיווח שהמינהל הוזעק לבדוק שמונה שריפות "חדשות" במכוניות מתוקנות.

The post עולות בלהבות: נחקרות שריפות בדגמי אופל וג'נרל מוטורס appeared first on TheCar.

האם אופל מסתירה תקלה סדרתית שגורמת למכוניות מדגם זאפירה להידלק ולהישרף, או שמדובר בצרוף מקרים נדיר?

שלוש אימהות בריטיות, שמכוניותיהן מדגמי אופל זאפירה (ווקסהול בבריטניה) נדלקו בעת שילדיהן נמצאו בתוכן, הקימו קבוצת פייסבוק כדי לבחון את היקף התופעה לאחר שלא נענו לשביעות רצונן על-ידי יצרנית המכוניות.

מדובר במכוניות בעלות הגה ימני, מדגמי 2005-2012 (כלומר הדור הקודם של המכונית), שנמכרו בבריטניה, ורק לאחר הקמת הקבוצה הודיעה יצרנית הרכב על כוונתה לפתוח בחקירת התופעה.

שלוש האימהות הזועמות – סו פרימנטל (37) מן העיר דבון, קלייר וויטלי (36) מן העיר פלימות, וג'ייד הלוול (26) מן העיר פרסטון, אשר הצליחו לחמוק ולהוציא את ילדיהן או את חיות המחמד שלהן מן המכוניות רגע לפני שהפכו לכדורי אש, פנו לטענתן לסוכני ווקסהול באזורי מגוריהן אך לא זכו, לדבריהן, למענה סביר.

לקבוצה שהקימו בפייסבוק כבר הצטרפו כ-3,700 חברים, וכ-50 מתוכם דיווחו שגם הזאפירות שלהם נשרפו באופן דומה.

שלוש הנשים, כמו גם חלק מן הבעלים האחרים של מכוניות בקבוצה, טוענות שהשריפות החלו כאשר עשן שחור וסמיך מילא לפתע את תאי הנוסעים. סו פרימנטל אמרה למגזין הרכב הבריטי אוטו אקספרס שהיא הקימה את הקבוצה "כדי להעלות את המודעות לתופעה לאחר שחברת וקסהול בעצם רחצה את ידיה מן המצוקה שלי". הקבוצה, לטענתה, לא הוקמה במטרה לקבל פיצויים אלא כדי להגביר את המודעות לבעיה ולהציל חיים בעתיד.

ואכן, על אף שהקבוצה זכתה ללא מעט איזכורים בתקשורת הבריטית מדובר בקבוצה סגורה ולא בבימה פתוחה להטחת רפש ביצרנית המכוניות.

רגעי אימה

לדברי ג'ייד הלוול, כפי שצוטטה ב'דיילי מייל', בעלה הצליח למשוך את ילדיה מן המכונית רגע אחד לפני שהלהבות התעצמו והמכונית נשרפה לגמרי.

גם הסיפור של סו פרימנטל, אשר נהגה בזאפירה שלה, מדגם 2007 כאשר שלושה מילדיה וילד נוסף, של בת דודתה, נמצאו במכונית – מעורר סערה בבריטניה.

"נמצאנו מחוץ לבית", היא סיפרה לכתב העיתון, בדרך לארוחת ערב… ואז ראיתי עשן שיוצא מבעד לשבכה הקדמית והשמשה שבצד הנוסע, לפני שעשן שחור מילא את המכונית. חשבנו שזה הולך להתפוצץ".
פרימנטל פנתה לאחר המקרה לחברת ווקסהול אך נאמר לה לדבריה ש"מישהו מן המחלקה המשפטית ייצור איתה קשר".

קלייר וויטלי, לעומתה, נסעה למזלה במכונית עם בעלה אבל ללא ילדיה, והזוג נאלץ לעצור את המכונית בחניון ולקפוץ ממנה כשזו החלה להתמלא בעשן שחור. לדבריה, בתוך 30 שניות המכונית פשוט עלתה בלהבות.
"למזלנו", אמרה וויטלי לדיילי מייל, "זה היה אחד מהמקרים הנדירים שבהם הבת והבן שלי לא היו במכונית, מפני שנאמר לנו על ידי שירותי הכבאות שאם הילדים היו שם הם היו נהרגים".

הסיפור של ג'ייד האלוול נשמע המפחיד מבין השלושה, ומתאר גם את החשש הגדול של האימהות לגבי מקרים דומים בעתיד.

לדברי האלוול, היא ובעלה נסעו עם ילדיהם כאשר בעלה נהג והיא ישבה לצידו. הם עצרו בעיר לסידורים ובעלה הפעיל את החימום במכונית, בעוד שהיא יצאה החוצה.
"לפתע רץ לכיוון שלי עובר אורח", היא מתארת, "וצעק שהמכונית בוערת עם הילדים בפנים. מייד חשבתי שהילדים נהרגו, אבל בעלי הצליח לפתוח את אחת הדלתות ולחלץ אותם, ואנשים מבית קפה סמוך קיבלו אותם פנימה במהירות. היד של בעלי נכוותה כאשר ניסה לחלץ את עגלת הילדים מתא המטען, וגם מכוניות אחרות שחנו בסביבה נפגעו מן הלהבות…
לא הקמנו את הקבוצה כדי לקבל פיצויים. זאפירה היא מכונית משפחתית זולה ויש הרבה משפחות שמשתמשות בכאלה. אנחנו חוששות שמשפחה עלולה למות. האנשים הבאים עלולים שלא להיות כל כך ברי מזל ".

הנושא בחקירה

רק לאחר הקמת הקבוצה, ולנוכח הצטברות התלונות, הודיעה חברת ווקסהול שהיא פתחה בחקירה פנימית והבטיחה לפעול לברור העניין. לדברי דובר החברה: "על אף שמספר התקריות נמוך מאוד ביחס למספר המכוניות שעל הכביש, אנחנו לוקחים את העניין הזה ברצינות רבה ונפעל בהתאם לממצאים (מפני) שבטיחות הלקוחות שלנו נמצאת בעדיפות הגבוהה ביותר. עד כה העלו החקירות שלנו שמספר תקריות התרחשו בגלל תיקונים שבוצעו (במכוניות) בצורה לא נכונה או בגלל שימוש בחלקים לא מקוריים מסוימים".

עוד המליץ הדובר לבעלי מכוניות מדגם זאפירה "ליצור קשר עם רשת השירות של החברה אם הם מבחינים בסימנים חריגים מכיוון מערכת החימום והאוורור כמו למשל רעש חריקה מלוח המחוונים", ולדבריו הונחתה רשת השירות לבצע בדיקות של המכוניות ללא תשלום.

The post מכונית מדליקה: דליקות מסתוריות באופל זאפירה בבריטניה appeared first on TheCar.