מעבר ליתרונות הברורים של המכונית החשמלית בכל הנוגע לשמירה על הסביבה, יש גם מי שמציינים שנטישת מנועי הבעירה הפנימית גם תשחרר את העולם מהתלות בדלק הערבי אחרי עשרות שנים בהן מדינות המערב הנאורות לכאורה לא מצמצו לרגע כשרכשו את אותו זהב שחור ממדינות עם משטרים טוטליטריים שברובן זכויות האדם (ובמיוחד זכויות הנשים) נרמסות מדי יום ושחלקן אף ידועות כמי שתומכות באופן ישיר למדי בארגוני טרור רצחניים.

עוד ב-TheCar: 
האם סוללת ליתיום-חמצן תשנה את העולם? 
מכון המחקר המוביל בארצות הברית בדק: מי יותר ידידותית לסביבה – טסלה מודל S או מיצובישי ספייס סטאר? 
ללא פליטת מזהמים וללא קבינה לנהג: ג'נרל מוטורס מציגה את החזון שלה לעתיד כלי הרכב הכבדים 

רגע לפני שאתם יוצאים במחולות לרגל הצלת כדור הארץ מהזיהום ועל הדרך גם שחרור ממשטרים אפלים, הרשו לנו להרוס את השמחה ולהזכיר לכם שחומרי הגלם – מחצבים ומינרלים כמו קובלט, גרפיט, ליתיום ואחרים הנדרשים לייצור המנועים ובעיקר הסוללות של המכוניות החשמליות מגיעים ברובם ממדינות עולם שלישי ובכרייתם, הגורמת לנזקים סביבתיים לא מבוטלים, מועסקים לא פעם ילדים בגלאי טרום עשרה העובדים במשמרות של 12 שעות, ללא אמצעי מיגון ראויים ועבור שכר זעום של דולרים בודדים ליום.

יש לזכור כי זה המצב ברמות הצריכה כיום, ויש להניח שכשהדרישה לאותם חומרי גלם תנסוק בעקבות מעבר נרחב לרכבים חשמליים, כך יגדל הנזק לסביבה ויגבר הלחץ על הכורים.

קונצרן פולקסווגן, שהבטיח להציג יותר מ-80 דגמים חשמליים או היברידיים נטענים עד שנת 2025, מחפש כבר מזה זמן שותפים עסקיים שיוכלו לספק את תאי הסוללות למכוניות המתוכננות אך בשלב זה, למרות שמדובר בעסקת ענק שעל פי הערכות שווה כמעט 60 מיליארד דולרים, אנשי הקונצרן טרם מצאו פרטנרים מתאימים כשבין יתר הפרמטרים שנבחנו היו גם שמירה על הסביבה, תנאי עבודה ראויים, זכויות עובדים ושכר הולם.

עם או בלי קשר לכישלון של אנשי הקוצרן מוולפסבורג למצוא שותפים עסקיים שיעמדו בתנאי הסף, פולקסווגן חברה לטויוטה, פורד, ב.מ.וו, דיימלר, יגואר ולנד רובר וליצרניות המשאיות סקאניה ו-וולו ובסוף השבוע הודיעו החברות יחד על יוזמה לפעולה משותפת שמטרתה לאחד כוחות ולטפל בנושאיים אתיים וסביבתיים ובסוגיות הקשורות בשמירת זכויות העובדים בקרב ספקי המשנה מהם הן ירכשו את חומרי הגלם.

מצד אחד אין ספק שיש לברך על היוזמה החשובה היוצאת לדרך רגע לפני הזינוק החד הצפוי בביקושים לאותם מחצבים ומינרליים עם המעבר להנעה חשמלית, אך מאידך יש הטוענים שמדובר בעיקר בתרגיל יחסי ציבור להשתקה מבעוד מועד של המצפון של צרכני הקצה שסביר להניח שרובם לא ידקדקו יתר על המידה בבחינת כל שרשרת הייצור של הרכבים הידידותיים לסביבה שלהם, ממש כמו שמרבית האנשים לא באמת רוצים לפשפש בתנאי העבודה של הסינים שמייצרים את האייפון שלהם או הבנגלדשים שתופרים את בגדי הספורט של נייקי.

גם אם לרגע אנחנו מאמינים שמדובר ביוזמה של ממש עמוסה בכוונות חיוביות אמיתיות, יש לזכור שבחלק לא מבוטל מאותן מדינות בהן פועלים המכרות, כמו למשל קונגו האחראית ליותר ממחצית אספקת הקובלט העולמית, יש משטרים מושחתים ומערכת משפטית אטומה שספק אם ניתן יהיה לרתום למשימה.

The post הצד האפל של עתיד נטול פליטות מזהמים: מהיכן מגיעים חומרי הגלם של המכונית החשמלית? appeared first on TheCar.

חובבי רכב בעלי יצר הרפתקני חולמים על היום הזה בו הם ימצאו באיזה אסם בסוף העולם, בחניון נשכח מהעין או במבנה נטוש, מכונית מאובקת מאוד שהושארה שם לפני עשרות שנים וכעת רק מחכה למי שיושיע אותה, יסיר ממנה את סממני הזמן ויחזיר עטרה ליושנה.

קשה לשכוח את ה-BARN FIND המשמעותית ביותר של השנים האחרונות שנתגלתה באחוזה נטושה באזור כפרי במערב צרפת שהייתה שייכת לאיש עסקים שנפטר לפני כמה עשרות שנים. במקום, בו רגל אדם לא דרכה שנים, נתגלו עשרות כלי רכב נדירים במצבים שונים שנמכרו בקרוב ל-30 מיליון דולרים.

לאחרונה, כמה מאות קילומטרים משם, באזור כפרי במרכזה של הרפובליקה הצרפתית נתגלתה קפסולת זמן נוספת של כלי רכב משנות ה-30 של המאה העשרים שהושארו במכרה במעמקי האדמה במחצבת גרניט עזובה.
במכרה נתגלו כמה עשרות רכבים שחנו בשלושה טורים צמודים אחד לשני במרחק של סנטימטרים בודדים, על מנת לנצל עד תום את השטח.

על אף שהרכבים לא ראו אור שמש עשורים רבים ולא היו חשופים באופן ישיר לרוח, לגשם ולשאר פגעי מזג האוויר, הלחות הגבוהה במקום ומים שחלחלו מפני הקרקע אל המכרה גרמו להיווצרות רקבונות חמורים במרבית הרכבים, ומשום שלא נמצאו במקום רכבים מדגמים בעלי ערך אספני, ככל הנראה לא באמת משתלם לנסות לשחזר אותם.

עוד ב-TheCar:
הגרוטאה שריגשה אותנו
הפרארי הגנובה שנתגלתה אחרי 28 שנים
סברה ישראלית מוצעת למכירה בארצות הברית

בכל מקרה, השאלה המעניינת כאן היא לא איזה רכבים נתגלו במקום אלא איך ובאלו נסיבות הרכבים הגיעו למכרה הנטוש ומדוע הושארו שם להירקב במשך כל כך הרבה שנים.
כל מיני סיפורים נקשרו במקום מאז שנחשף, אך הגרסה שזכתה לסימוכין הרבים ביותר מחזירה אותנו לשנת 1940, לימים שאחרי פלישת הנאצים לצרפת.
מסתבר שהצבא הגרמני, שפעל במספר חזיתות והיה זקוק למשאבים רבים, נהג להחרים מאזרחי המדינות שכבש בדרך דברי ערך ובכלל זה כלי רכב פרטיים.
חלק מכלי הרכב שהוחרמו שימשו לשינוע כוחות הביטחון הגרמניים ואחרים פשוט הותכו כדי לספק את הצורך ההולך וגובר של הגרמנים בחומרי גלם כמו פלדה על מנת לקיים את תעשיית המלחמה.

על פי אותה גרסה, כמה צרפתים ניסו להציל את כלי הרכב שלהם והחליטו להסתירם במחצבה ישנה במעמקי האדמה.
בלילה ללא ירח המכוניות הוכנסו למכרה ופתח הכניסה נחסם.
המסתור לא התגלה על ידי הגרמנים, אך משום מה גם לאחר תבוסת הנאצים ושחרורה של צרפת המכוניות נותרו דוממות במכרה התת קרקעי.

הסיבה לכך עדיין לא לגמרי ברורה – יש הטוענים כי תלאות המלחמה השכיחו את המכוניות שנשארו מאחור, אחרים טוענים שמצבם הגרוע של כלי הרכב לאחר מספר שנים דרש השקעה גדולה מערכם, ועל פי הגרסה המצמרמרת ביותר אף אחד מבעלי הרכב המקוריים לא שרד את המלחמה.

בהחלט יתכן שלעולם לא נדע באלו נסיבות בדיוק המכוניות הגיעו, ככל הנראה בנסיעה, למכרה התת קרקעי ומדוע הן הושארו שם כבר יותר משבעה עשורים, אולם השמועה על התגלית התפשטה באזור ולצד כל מיני סוחרי גרוטאות מקומיים שפשטו על המערה כדי לחפש מציאות למקום הגיע גם הצלם וינסנט מיכאל, המתמחה בצילום אמנותי של מבנים נטושים וגרוטאות מחלידות בפינות נידחות ברחבי אירופה, וזה צילם תמונות מדהימות ומעוררות השראה של קבר האחים המוטורי הזה שרבים מפרטיו כנראה ישארו לעולם בגדר תעלומה.

The post שרדו את הנאצים ונכנעו לחלודה appeared first on TheCar.