שני מקורות שצוטטו באנונימיות על-ידי רויטרס מדווחים על כך שצוות ניהול חדש, אשר נכנס לעבודה לאחר שניסאן השתחררה באופן סנסציוני מן הנשיא הקודם שלה – קרלוס גוהן, תציג בתוך מספר שבועות תוכנית התייעלות לרוב אגפי החברה למעט הפעילות שלה בסין.
הקורבן המשמעותי ביותר של תוכנית זאת צפוי להיות מותג הלואו קוסט של ניסאן, דאטסן (Datsun), אשר הוחזר לחיים בשנת 2013 בהנחייתו של גוהן. דאטסן נועדה לאפשר לניסאן להציע מוצרים זולים ופשוטים שמותאמים לשווקים מתפתחים ולמדינות עולם שלישי מבלי לפגוע בתדמית של המותג העיקרי – ניסאן, וזאת תוך ניצול מרבי של פעילות המו"פ והרכש של הקבוצה כולה.
דאטסן היה שם המותג הקודם של ניסאן עצמה, ותחת מותג זה מיוצרים כיום שישה דגמים שונים במפעלים של ניסאן בהודו, רוסיה (שם קיים גם שיתוף פעולה בין ניסאן ללאדה), ובאינדונזיה. דגמי דאטסן משווקים באינדונזיה, רוסיה, הודו, דרום אפריקה, קזחסטן, בלארוס ולבנון.

ששת דגמי דאטסן מבוססים, כאמור, על פלטפורמות קיימות של ניסאן ושל לאדה, כאשר קו המוצרים הבסיסי ביותר הוא דגמי ON-DO ו-Mi-DO אשר מבוססים על לאדה קאלינה (וגם להיפך). שלושה דגמים אחרים, GO, GO+ ו-CROSS, הם למעשה גרסאות משופחתות מאד של ניסאן מיקרה הקודמת, שהיא לכשעצמה מכונית די "משופחתת". הדגם המתקדם ביותר של דאטסן הוא Redi-GO אשר מבוסס על פלטפורמת CMF-A המודולרית והחדשה של רנו-ניסאן.

בתקופת כהונתו הארוכה של גוהן, אשר הפך את רנו-ניסאן לאחת מקבוצות הרכב הגדולות בתעשייה, הושקעה לא מעט אנרגיה בדאטסן, ממש כמו במותג המקביל לו מבית רנו – דאצ'יה הרומנית. נכון להיום, קבוצת רנו-ניסאן היא היחידה מבין קבוצות הרכב הגדולות שמחזיקה בשלושה מותגי לואו-קוסט נפרדים (ובכלל זה גם שליטה ב'לאדה' הרוסית), וזאת בשעה שיצרניות רכב אחרות שהשתעשעו ברעיון דומה (למשל קבוצת פולקסווגן) בחרו לבסוף שלא ליישם אותו.

ככלל, למרות פוטנציאל המכירות העצום של מותגים זולים בשווקים מתפתחים – מתח הרווחים על מכוניות כאלה לא מצדיק את ההשקעה בהם, וגם לא את תקורות הניהול של מותגים נפרדים. למרות זאת, עד לאחרונה נדמה היה שקבוצת רנו-ניסאן מצאה שיטה לא רעה לניצול מיטבי של מערכי המו"פ, הרכש והייצור שלה, ודוגמא טובה לכך היא הצלחתה המסחרית של דאצ'יה.

על רקע זה לא ברור אם "המטאטא החדש" של ניסאן – ג'ון סקי, אשר מונה לאחרונה כסגן נשיא בכיר וכסמנכ"ל התפעול – גילה ש'דאטסן' הוא מותג מיותר אשר מייצר פעילות הפסדית, או שההנהלה החדשה של ניסאן פשוט מנסה למחוק את המורשת של קרלוס גוהן ככל שהיא יכולה. כך או אחרת, סקי צפוי לחשוף במהלך נובמבר תוכנית התייעלות חדשה אשר גובשה בחודשים האחרונים על-ידי צוות בראשותו, והמקורות שמצוטטים על-ידי רויטרס טוענים שחיסול דאטסן נמצא בלב ליבה של תוכנית זאת. ככל הידוע, ניסאן צפויה לפטר כ-12,500 עובדים עד לשנת 2023, אולם היא לא תסגור מפעלי ייצור. התוכנית כוללת כנראה את הפחתת תפוקתם של כ-14 מפעלים, הסבת קווי ייצור, והפסקת הייצור של מספר דגמים לא רווחיים – בהם כמה גרסאות של הטנדר האמריקני הגדול 'טיטאן'.

לקריאה נוספת: קרלוס גוהן מאשים: "נעצרתי בגלל מזימה ובגידה של מנהלי ניסאן"

מורשתו של גוהן, טוענים אותם מקורות, כללה יעדי מכירות אגרסיביים שהיו כרוכים ב"קניית נתח שוק", למשל באמצעות מכירה במחירים נמוכים מאד לחברות השכרה וליסינג. גם נוהג זה, טוענים המקורות, צפוי להתבטל.

The post סוף עידן הלואו קוסט? ניסאן מחסלת את דאטסן appeared first on TheCar.

חברת אוטו ואז הוקמה על-ידי הממשל הקומוניסטי ברוסיה בשנת 1966 ובמשך מספר עשורים בנתה בעיקר מכוניות על-בסיס טכנולוגיות של פיאט בכלל, ועל בסיס דגם ה-124 בפרט, כשהמותג המוכר ביותר שלה הוא 'לאדה'.

לאחר פירוק ברית המועצות עברה אוטו ואז מספר גלגולים שכללו גם ניסיונות להשקעה בטכנולוגיות חדשות יותר, אבל מעולם לא הצליחה ליישר קו עם ההתפתחויות המאורגנות והמשמעותיות יותר שהתרחשו באותן שנים בתעשיות הרכב של דרום קוריאה, סין או הודו.

בתחילת שנות ה-90 יובאו מכוניות לאדה לישראל למשך תקופה קצרה על-ידי חברת פראמונט, אולם אפילו עולי חבר המדינות העדיפו במקרה הגרוע את המכוניות מתוצרת סקודה הצ'כית (שבאותה תקופה החלה לקלוט טכנולוגיות של פולקסוואגן), ובמקרה הטוב מכוניות יפניות כמו רוב עם ישראל.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים התרוצצו מספר שמועות בנוגע לקבלת זיכיון היבוא של לאדה על-ידי גורמים שונים שחפצו להשתלב ביבוא רכב לישראל, אלא שהמוצרים של אוטו ואז לא רק שלא עמדו בתקנים אירופאים אלא גם לא היו אטרקטיביים בעיצוב אות בטכנולוגיה שלהם.

בתאריך המאד מיוחד – 12 בדצמבר 2012 – רכשה הברית של רנו וניסאן 67.13% מן הבעלות בחברת האחזקות שמחזיקה ב- 74.5% מן הבעלות בחברת אוטו ואז תמורת סכום צנוע מאד של 742 מיליון דולר. התוצאה היא שבאמצעות בעלות של 49.99% באוטו ואז שולטת הברית רנו-ניסאן בשני שלישים של החברה כולה.

עבור הברית רנו-ניסאן מהווה אוטו ואז בעיקר בסיס ייצור למדינות חבר העמים ולייצוא למדינות מתפתחות בעולם, ומאז הרכישה היא משקיעה בהפרשתן לגמלאות של הפלטפורמות הישנות והכנסת פלטפורמות חדשות על בסיס מותגי הלואו-קוסט של הקבוצה – דאצ'יה ודאטסן (מותג של ניסאן).

אוטו ואז מייצרת מספר דגמים תחת המותג לאדה, אבל גם מרכיבה את ניסאן אלמירה ומייצרת, ואף מייצאת, מכוניות שנושאות את סמלי דאצ'יה (סנדרו, לוגאן 2) ודאטסן (און-דו). כמו כן יש לאוטו ואז שיתוף פעולה עם שברולט לייצור דגם שטח שנושא את השם ניבה אך הוא מודרני יותר מ-4X4 ולא צפוי להיות מיובא לישראל בגלל השת"פ עם ג'נרל מוטורס.

לפני המשבר הכלכלי הנוכחי ברוסיה ייצרה אוטו ואז כמיליון מכוניות לשנה ולאדה הייתה המותג הנמכר ביותר בחבר המדינות.

רוב רובן של המכוניות שאוטו ואז מייצרת מונעות באמצעות מנועי בנזין מיושנים בנפחי 1.6 ו-1.8 ליטר, חלקם עם 2 שסתומים לצילינדר ועם תיבות הילוכים ידניות או תיבה אוטומטית מיושנת אחת (4 הילוכים).

הפלסטיקה הפנימית ברובן נראית כאילו נלקחה מכלי רכב צבאיים שיוצרו בשנות השבעים.

הפוטנציאל המעניין בדגמי לאדה טמון כיום בדגמים החדשים שרנו-ניסאן מכניסה לייצור ברוסיה, אשר מקבלים בהדרגה את מערכות ההנעה של רנו – ובכלל זה גם את תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת מצמד בודד, וכן במכוניות שמיוצאות על-ידי אוטו ואז (למשל לאוסטרליה) ויכולות להתמודד עם תקינה אירופית.

הדגמים הישנים של לאדה – למשל 'קאלינה' שמבוססת על מכונית שהוצגה בשנת 2004 או גראנטה שמבוססת עליה והוצגה בשנת 2011 פחות מעניינים מבחינתנו למרות עיצוב חיצוני יחסית מודרני, וגם דגמים מיושנים ומכוערים במיוחד כמו פריורה אינם רלבנטיים לנו.

צריך גם להניח שדגמים שמבוססים ישירות על דגמי דאצ'יה, כמו לארגוס שהושקה ב-2012 אולם היא בעצם לוגאן סטיישן לא יהיה יותר הגיוני לייבא מרוסיה במקום מרומניה או מרוקו.

ללאדה יש גם מכונית מקורית מאד מעניינת, שזכתה לחיבה רבה בקרב חובבי נהיגת השטח, וזאת 'ניבה' שלאחר מספר גלגולים נקראת כיום פשוט 4X4. לא ברור האם הדגם הנוכחי יוכל להשתדרג כדי לעמוד בתקני הזיהום והבטיחות שדרושים כדי לשווק אותו בישראל, אבל די ברור שהוא ישודרג בעתיד או יוחלף על-ידי דגם של קבוצת רנו-ניסאן.

שני הדגמים שנראים בעלי פוטנציאל מעניין – נכון לעת עתה – הם הקרוסאובר 'אקסריי' שהוא למעשה דאצ'יה סנדרו בתחפושת מעניינת שהושק השנה (מוצע עם מנועי 1.6 ו-1.8 ליטר ותיבות ידניות ורובוטיות), ו'וסטה' אשר הושקה בשנה שעברה ומוצעת עם מנוע 1.6 ליטר ותיבה רובוטית.

מה שיותר חשוב, ודאי בהקשר הישראלי, הוא המבט לעתיד והאסטרטגיה של רנו-ניסאן לגבי בסיס הייצור הרוסי.

לרנו-ניסאן יש כיום את מגוון בסיסי הייצור הרחב ביותר מבין כל יצרני הרכב בעולם – מאפריקה עד דרום קוריאה ומדרום אמריקה ועד להודו וסין – ולכן רק אם הברית מייעדת לרוסיה "משבצת" ספציפית באסטרטגיה הכוללת שלה יהיה משקל עתידי למותג הזה בישראל.

יחד עם זאת, עצם העובדה שחברת קרסו מוטורס טרחה למסד את הזכיון הזה יכולה להעיד על שני דברים נוספים. ראשית, בדרך זאת נחסמות האפשרויות שמישהו ינסה, ואולי אף יצליח, לעקוף את הקשרים של קרסו מוטורס עם היצרניות שהיא מייצגת.

שנית, לרנו-ניסאן יש מותג לואו-קוסט הרבה יותר מעניין בראיה ישראלית, וזהו דאטסן של ניסאן. החתירה לייצוג אוטו ואז עשויה להעיד על שאיפה לסגור את הפינה גם לגבי הייצוג העתידי של דאטסן בישראל.

The post קרסו מוטורס תייבא את לאדה appeared first on TheCar.