עד לאחרונה, ישראל לא בדיוק הצליחה להותיר חותם כלשהו על עולם הרכב וגם אם שמים בצד ניסיונות בוסריים כמו התוכנית הנאיבית של יצחק שובינסקי, האיש מאחורי הסוסיתא, לכבוש את אמריקה עם מכונית הפיברגלס הבסיסית, בניגוד לתחומים רבים בהם ישראל על אף גודלה הזעיר תמיד הייתה בקדמת הטכנולוגיה, נראה כי "הגניוס" היהודי התקשה לעלות על גלגלים.

בשנים האחרונות הדבר משתנה והעברת הפוקוס מה"ברזלים" למערכות עזר אלקטרוניות מתקדמות ולממשקי חוויית משתמש נתנה לישראל חלון הזדמנויות להאיץ ולפרוץ קדימה.

לבד מעסקת הענק של מובילאיי שנמכרה לאינטל בתמורה ל-15.3 מיליארד דולריים ניתן לציין גם שבשקט יחסי מספר יצרניות רכב גדולות מחזיקות בארץ שלוחות של מרכזי המחקר והפיתוח שלהן כבר מספר לא מבוטל שנים.

השבוע חברת קונטיננטל הגרמנית, המוכרת במחוזותינו כיצרנית צמיגים מובילה אך מזמן התרחבה לתחומים אחרים ונחשבת היום לאחת מספקיות המשנה לחלפים הגדולות בעולם, הודיעה על רכישת חברת ארגוס הישראלית המתמחה באבטחת סייבר לרכב בסכום של כ-430 מיליון דולרים.

ארגוס פיתחה טכנולוגיה המונעת אפשרות פריצה או השתלטות מרחוק על רכבים, משהו שבעבר הלא רחוק היה נראה כמו תסריט דמיוני לחלוטין אבל הפך בשנים האחרונות, ככל שיותר ויותר מכוניות מגיעות עם חיבור לרשת, לבעיה שחייבים לתת עליה את הדעת ולמצוא לה פתרון דחוף.
בעוד שבמרבית המכוניות כיום השתלטות זדונית מרחוק יכולה להשפיע בעיקר על פעולת המנוע או לגרום לנטרול מערכות עזר כמו בקרת היציבות, בשנים הקרובות, ככל שיותר ויותר מכוניות יהיו מצוידות במערכות מתקדמות כמו בקרת שיוט אקטיבית, בקרת סטיה מנתיב אקטיבית וכמובן נהיגה אוטונומית חלקית או מלאה, השתלטות מרחוק עלולה להפוך לתסריט אימים של ממש.

הטכנולוגיה של ארגוס מאפשרת יצירת שכבות אבטחה למערכות הרכב השונות שלמעשה מונעות מהאקרים גישה למערכות קריטיות כמו הבלמים, המנוע וההיגוי.

בנוסף, בימים אלה מבקר בישראל ג'ים אדלר, מנכ"ל טויוטה AI ונצ'רס שהיא חלק מחטיבת המחקר והפיתוח של הענקית מיפן, במטרה לחפש אחר טכנולוגיות שפותחו כאן שעשויות לעניין את טויוטה: "יש כמות עצומה של חדשנות המתרחשת בישראל וככל שהמכוניות הופכות יותר לממוחשבות להיי-טק הישראלי יש בהחלט מה להציע".

לפני מספר חודשים טויוטה השקיעה 14 מיליון דולר בטכנולוגיה ישראלית כשהצטרפה למשקיעים של Intuition Robotics.

מדובר בסטארט-אפ שלא קשור באופן ישיר למכוניות, המתמקד בפיתוח רובוטים שיעזרו לקשישים להסתדר בכוחות עצמם בבתיהם. לטענת אדלר טויוטה החליטה להשקיע בו משתי סיבות עיקריות: האחת הקשר הברור בין רובוטיקה לכלי רכב אוטונומיים שהם לדבריו  "רובוטים גדולים עם גלגלים", והסיבה השניה והמרכזית היא העובדה כי אוכלוסיית יפן מזדקנת ובתוך כשני עשורים לא פחות מ-40 אחוזים מהיפנים צפויים להיות בני 65 ומעלה ובטויוטה מאמינים כי יהיה לה תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו לקשישים להישאר בבתיהם במקום להיות חייבים לעבור לפתרונות דיור מוגן.

"לא מדובר בשקעה חד פעמית ואנו בהחלט רואים מעורבות גדולה יותר של טויוטה בשוק הטכנולוגיה הישראלי בעתיד", אמר אדלר לכתבת רויטרס במהלך ביקורו. "יש כבר דברים נוספים על הפרק שבשלב זה אני לא יכול לחשוף" וציין כי מצא כאן חברות המפתחות טכנולוגית בינה מלאכותית בכל הנוגע לתפיסה מרחבית המסוגלת לחזות ולפעול בהתאם מצבים שונים, כמו אם ילד ינסה לחצות את הכביש למרות שהרמזור במעבר החצייה אדום ואם נהג מסוים יחתוך נתיבים בלי סיבה. ולתפיסתו הטכנולוגיה הזו תהפוך לחשובה מאוד ככל שכלי הרכב יהפכו אוטונומיים יותר כדי לאפשר פעולה בטוחה ככל הניתן מצד אחד בשילוב עם היגיון בריא שיכול לדמות נהיגה אנושית.

The post לא רק מובילאיי: קונטיננטל רכשה חברת אבטחת סייבר ישראלית וטויוטה מחפשת השקעות בטכנולוגיה מקומית appeared first on TheCar.

לפני כמה שנים, בעת טיול ג'יפים אל מעיין קטן, נסענו בערוץ נחל זורם ופראי. טיפסנו על סלעים ועל בולדרים בוגדניים, או, בקיצור, על שביל 'רשע' שמתאים לג'יפים חסונים.
במקומות הנחוצים פסע אחד מאיתנו כמכוון לפני הג'יפים, וסייע לנהגים לתמרן בין הסלעים.
לאחר טלטולים רבים טיפסנו על המעלה האחרון והתפרסנו, בנהמת מנועים, על רחבה קטנה ליד המעיין.
שם, ברגיעה מוחלטת, ישב בדואי ועסק בדליית מים מהמעיין. באמצעות דלי הוא מילא מים לתוך חבית, ואילו זו ניצבה על… טנדר סובארו.
הסובארו, חבוט מכל הכיוונים, טנדר קטן בעל הנעה כפולה, נראה אדיש לג'יפים החסונים שסביבו. לאחר כמה מילות ברכה התפרצה הסקרנות. שאלנו את הבדואי: איך הגעת לכאן עם הסובארו החבוטה?
הבדואי, אפוף בשלווה, המשיך למלא את החבית, חסך במילים והצביע על השביל שממנו הגענו. איך יכול להיות? שאלנו אותו, עם הג'יפים שלנו בקושי הגענו.
הוא המשיך למלא בשקט את המים ואמר: "נכון, באמת קשה, פעם הייתי מגיע לכאן פעמיים ביום עכשיו אני מגיע רק פעם ביום. קשה"

נזכרתי בבדואי החביב עת חילצתי מתוך אגם בוץ, סמוך לתל גזר, מכונית סיטרואן נאה. משפחה ישבה בתוך המכונית בייאוש מוחלט. אב המשפחה הסתובב חסר אונים ורגליו מבוססות בבוץ. לאחר שחילצתי את הרכב, והוא עמד על שביל מבטחים, שאלתי אותו מדוע נכנס עם מכונית כזאת לשביל בוצי?
הוא ענה לי: "שטויות, זה בשבילי כמו ג'יפ. זה רכב חברה".
יותר ויותר אני נפגש ברכבי חברה בשבילים שמתאימים לג'יפים. נהגיהם "נועזים", חסרי אחריות, נכנסים לשבילים שלא מתאימים לרכבם. שוקעים, הורסים ולעיתים גם "שופכים" מנוע.
לא כל שביל קק"ל מתאים למכונית נוסעים, ודי באבן אחת בולטת בשטח כדי לבקע אגן שמן. כואב הלב לראות את הזלזול.

לכל הנהגים ה"נועזים" הרכובים על רכבי חברה אומר כך: דחילק חברים, אבירי ההייטק, קצת התחשבות. מצבנו הכלכלי מאפשר לנו לרכוש במקרה הטוב רק מכונית יד שניה מליסינג, והכוונה שלנו היא לקנות מכונית במצב טוב ובמחיר סביר. אז בחייכם, תשמרו על הרכבים. אם לא בשביל החברה לפחות בשבילנו.
אגב, מוזר ככל שזה נשמע, את חלקיו הקשים של המסלול עדיף לצעוד ברגל. לא רק למען הבריאות של המכונית, אלא בעיקר למען זאת שלכם.

The post ג'יפ בנוסח הי-טק appeared first on TheCar.