מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) השמיע השבוע פעם נוספת פעמון אזעקה כדי להתריע מפני סכנה שנהגים רבים מידי נוטים להתעלם ממנה למרות שהיא קיימת כמעט בכל מכונית שיוצרה ב-30 השנים האחרונות: כריות האוויר.

אותה מערכת בטיחות חשובה, אשר יחד עם חגורות הבטיחות מצילה בכל שנה עשרות אלפי בני אדם ממוות או פציעה קשה – גורמת במקביל לנזקים קשים ואף למוות, ובדרך כלל מענישה נהגים ונוסעים שעושים טעויות מטופשות כאשר הם לא לוקחים בחשבון שהיא קיימת ברכב.

מינהל הבטיחות חקר לאחרונה פגיעה בנהג אשר איבד את הראיה בעין אחת בעת פתיחת כרית האוויר ברכבו, וזאת בגלל קישוט שעולה שקלים בודדים שהודבק על כיסוי כרית האוויר שעל ההגה ברכב. המינהל פרסם התראה צרכנית חריגה עם קריאה לנהגים ובעלי רכב להסיר מדבקות, קישוטים וסמלי מותג מגלגל ההגה ברכב שלהם. התראה זאת מזכירה לנו, כאמור, את אחד הרוצחים השקטים ברכב ובעיקר את דרכי ההגנה מפניו.

כריות אוויר ברכב מהונדסות כדי ליצור חייץ פיזי בין יושבי הרכב לבין דברים שעלולים לפגוע בהם בעת תאונה, ובעיקר "להצמיד" אותם למושבים ולמנוע הטחה של הגוף שלהם קדימה או לצדדים. כדי לקלוט את גוף הנהג או הנוסע בעת התאונה חייבת כרית האוויר להתנפח תוך חלקי שנייה, ולצורך זה היא זקוקה למנגנון ניפוח מאד אלים שמייצר כמות גדולה של גז ומעיף אותה החוצה במהירות של כ-200 קמ"ש.

כיסויי פלסטיק שמסתירים את כריות האוויר מעוצבים עם נקודות חולשה מתוכננות מראש שמאפשרות להם להיקרע ולא להפריע לכרית להיפתח, ואם יצרנית הרכב מחליטה לקשט אותם בדרך כלשהי היא עושה את זה בדרך כלל בהטבעה על הפלסטיק עצמו. אגב, לפעמים גם יצרניות רכב יכולות לטעות וזה מה שאילץ מוקדם יותר השנה את ניסאן לבצע קריאה לתיקון לעשרות אלפי מכוניות שבהן הוסרו סמלי המותג שהודבקו על גלגל ההגה.

בעיה קשה יותר נגרמת כאשר בעלי רכב ונהגים מחליטים להיות יצירתיים ולהדביק על חיפויי כריות האוויר קישוטים או סמלי מותג, או להציב עליהם חפצים, וזאת בלי לקחת בחשבון מה יקרה לעצמים אלה כאשר כרית-האוויר תיפתח.

קישוטים מסוכנים

בהודעת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נכתב שהמוצר שגרם לפציעה חמורה ואובדן ראיה של אותו נהג אמריקני הוא "סמל מעוטר באבני חן" שמתואר כ"פלטת מתכת או פלסטיק שבדרך מצופה כלל באבני חן או עיטורים מבריקים אחרים, והוא מיוצר עם מדבקה כך שאפשר להדביק אותו על הסמל של יצרנית הרכב במרכז גלגל ההגה".

סמלים ומדבקות קישוט ה מוצעים תמורת שקלים בודדים בעשרות אתרי מסחר אינטרנטיים ברחבי העולם – מאמזון ועד לעליאקספרס, מ-Etsy ו-Shein ועד ל-Temu – ומה שמשותף לכולם זה שלמי שמוכר אותם לא אכפת מן הנזק שעלול להיגרם ללקוחות שלו.

אנשי המינהל מסבירים ש"בעת תאונה (כאשר כרית אוויר מתנפחת) כוחה של כרית האוויר יכול להפוך את המוצר לקליע שיגרום לפציעה חמורה או מוות… בשונה מן הסמל המקורי שמוטבע באופן קבוע על כיסוי ההגה ברכב שלך, מדבקות אלה עלולות להיפרד מן ההגה (וזאת בנוסף לעובדה ש) כל שינוי בכרית האוויר או בכיסוי שלה עלול גם לגרום לה לא לתפקד כראוי… מינהל הבטיחות מבקש מצרכנים להימנע מרכישת מדבקות הגה כאלה… צרכנים צריכים להסיר מדבקות שכבר הודבקו על ההגה שלהם".

סדקים באפלה

התראה זאת מצטרפת לשתי תופעות עוד יותר מסוכנות שבהן נגענו כאן לא אחת: הנחת כיסוי על הדאשבורד כדי לכסות באמצעותו סדקים ופגמים אסתטיים, והנחת רגליים על הדאשבורד.
כפי שפרסמנו כאן, יונדאי וקיה ייצרו מספר דגמים (במיוחד טוסון וספורטאז' אך גם קיה סיד ודגמים נוספים) עם דאשבורדים שעשויים מחומר בעייתי ולא מתאים, וכעבור מספר שנים נוצרים בהם סדקים מכוערים – בעיקר סביב נקודות הקריעה של כריות האוויר.

באתרי מסחר בחו"ל, למשל בעליאקספרס, מוצעים כיסויים ייעודיים שאפשר להניח על הדאשבורד כדי לכסות ולהסתיר את הכיעור, אלא שכיסויים כאלה לא מאפשרים לכריות-האוויר להיפתח באופן שתכננו מהנדסי הרכב והם עלולים להצליף בפרצופי הנהג והנוסע בעת פתיחת הכרית.

אם סמל קישוט קטן יכול לגרום לאובדן עין שוו בנפשכם מה עלול להיגרם מהצלפה של פיסת בד ששוקלת פי כמה מאות ומוטחת כלפינו במהירות של 200 קמ"ש. אגב, כיסויי דאשבורד כאלה מוצעים למותגים רבים ושונים, לא רק ליונדאי וקיה. כריות אוויר לבדן עלולות לפגוע בנהגים או בנוסעים במקרים מסוימים אבל ממש מטופש להחמיר את הבעיה ולהדביק או להניח משהו מעל מתקן שמתוכנן להתפוצץ.

אז מה לעשות או לא לעשות?

בכניסה הבאה לרכב שלכם, או אם אתם נוסעים ברכב של מישהו אחר – שימו לב אם מונח משהו על כריות האוויר של הנהג והנוסע או בנתיב הפתיחה שלהן: קישוט, סמל לא מקורי, התקן להצבת טלפון סלולרי, כיסוי דאשבורד או כל חפץ או קישוט אחר – ופשוט תסירו אותו ותעבירו למקום אחר.

זאת גם הזדמנות טובה להזכיר לכולם להימנע מאחד ההרגלים המסוכנים של נוסעים לצד הנהג: הנחת רגליים על הדאשבורד. משטרת סאסקס בבריטניה פרסמה לפני כמעט 4 שנים צילום רנטגן של אישה צעירה שהרגליים שלה היו מונחות על הדאשבורד בזמן שכרית האוויר ברכב נפתחה, וציינו שהפציעות שלה "משנות חיים", כלומר שהיא כבר לא מהלכת או רוקדת כפי שעשתה לפני התאונה.

בצילום קל להבחין שעצם ירך אחת של הבחורה נשברה, האחרת נשברה ואף נתלשה מתוך האגן, והאגן עצמו נשבר לפחות בשני מקומות. בתיאור המקרה, שפרסמה המשטרה, נכתב: "הנה צילום רנטגן של פגיעות מחרידות שנגרמו לנוסעת במושב הקדמי שרגליה היו על הדאשבורד בזמן תאונה. אם אתה רואה את הנוסע שלך יושב כך – עצור את המכונית שלך ותראה לו את הצילום הזה".

The post רוצח שקט ברכב שלך: שלוש טעויות של נהגים ובעלי רכב שגורמות לאובדן ראיה, ריסוק עצמות ירך ואגן ולמוות מטופש ומיותר appeared first on TheCar.

חברת הסקרים הוותיקה והחשובה ביותר לתעשיית הרכב העולמית, J.D. Power, פרסמה בשבוע שעבר את סקר שביעות הרצון של בעלי רכב חדש ובפעם הראשונה בהיסטוריה בת 28 השנים שלו הוא מתאר ירידה רצופה שנה אחר שנה.

בעלי רכב חדש מאוכזבים בעיקר מן העיצוב שלו, אחוז ניכר מהם לא משתמש במערכות טכנולוגיות חדשות ומורתע בגלל ממשקי משתמש לא נוחים, והשיפור היחיד הושג בתצרוכת האנרגיה והדלק. שביעות הרצון ממכוניות חשמליות משתווה כעת למכוניות עם מנועי בעירה.

פרנק הנלי, מנהל בכיר להשוואת ביצועים של כלי רכב בחברת הסקרים, מצוטט בהודעה לעיתונות של החברה כאומר ש"הירידה השנייה ברצף אולי נראית קטנה, אבל היא מצביעה על אפשרות לבעיות גדולות יותר מתחת לפני השטח… בעלי רכב לא מפגינים אהדה לחידושים טכנולוגיים ועיצוביים שיצרניות הרכב מכניסות לכלי הרכב, ולמרות שחידושים כמו משטחי טעינה, אפליקציות לרכב או תכונות מולטימדיה מתקדמות אמורים לשפר את חוויית השימש של הבעלים – זה לא מה שקורה בפועל… מגמת הירידה בשביעות הרצון של לקוחות צריכה להיות תמרור אזהרה ולהודיע ליצרניות שעליהן להבין טוב יותר מה באמת רוצים בעלי רכב בכלי הרכב החדשים שלהם".

המחקר של J.D. Power כולל עשרה תחומים, ובתשעה מהם נרשמה ירידה בשביעות הרצון של הבעלים. תחום יחיד שבו נרשם שיפור, כאמור, הוא הפחתת תצרוכת הדלק והאנרגיה של כלי רכב. לעומת זאת, מגמת האכזבה המובהקת ביותר נרשמה בתחום העיצוב מפני שרבות מן המכוניות החדשות מעוצבות בעיצוב גנרי חסר ייחוד.

עזבו אותנו מטכנולוגיה

תחום נוסף שבו חלה צניחה בשביעות הרצון הוא מערכות התפעול בתוך הרכב, ובמיוחד ממשקי משתמש מקוריים במולטימדיה ובהפעלת פונקציות שונות. לדוגמא, נתון מדהים: רק 56% מן הנהגים מעדיפים להשתמש במערכת המובנית של הרכב שלהם כדי להשמיע אודיו, וזאת לעומת 70% בשנת 2020. במילים פשוטות: קרוב למחצית מן הנהגים לא משתמשים במערכת המולטימדיה כדי לשמוע רדיו או מוסיקה, וחלקם משתמשים במקום זה בטלפונים הניידים שלהם, רבים באמצעות שיקוף 'אנדרואיד אוטו' או 'אפל קאר פליי'.

נתונים מדהימים לא פחות: רק 45% מבעלי הרכב משתמשים במערכות מובנות ברכב לביצוע שיחות טלפון, רק 43% משתמשים בניווט מובנה, ואחוז נמוך במיוחד של 37% בלבד משתמשים בהפעלה קולית. במילים פשוטות: יצרניות הרכב עדין לא השכילו לבנות ממשקי משתמש נוחים ואינטואיטיביים כמו אלה של טלפונים סלולריים, וכל מי שניסה להפעיל מזגן בחום של 45 מעלות ונאלץ לעבור דרך מספר תפריטים על מסך מגע רותח מבין במה דברים אמורים.

מחקר APEAL של J.D. Power סקר את חוות דעתם של 84,555 בעלי כלי רכב חדשים משנת הדגם 2023 כעבור 90 ימים לאחר קבלת הרכב. המחקר נערך בחודשים פברואר עד מאי השנה ומתבסס על כלי רכב שנרשמו לתנועה מנובמבר 2022 עד לפברואר 2023.

המחקר מתמקד במדידת הקשר הרגשי של בעלי הרכב עם הרכב וברמת ההתרגשות שלהם מן הרכב החדש, וסוקר 37 תכונות – החל מתחושת הנוחות שבעלי רכב חשים כשהם מתיישבים על מושב הנהג ועד להתרוממות הרוח שלהם כשהם לוחצים על המצערת. באופן כללי, כאמור, נרשמה ירידה בשביעות הרצון של בעלי הרכב, וזאת הפעם הראשונה שמדובר במגמה, ושהיא קיימת במקביל גם בשוק המסה וגם בשוק הפרימיום.

האנדרואיד שבקצה המנהרה

אחד הממצאים המעניינים במחקר של J.D. Power הוא שביעות רצון גבוהה יחסית של בעלי רכב ממערכת ההפעלה החדשה 'אנדרואיד אוטומוטיב', או AAOS, שהיא תוכנת הפעלה מבוססת אנדרואיד שפותחה על-ידי גוגל בשיתוף פעולה עם אינטל ומספר יצרניות רכב, בהן אאודי. AAOS מהווה בסיס למערכת הפעלה מקומית של מחשב המולטימדיה המקורי ברכב, וזאת להבדיל מאפשרויות השיקוף של טלפונים חכמים כמו 'אנדרואיד אוטו' (לטלפונים מבוססי אנדרואיד) ו'אפל קאר פליי' (לאפל).

AAOS, שהופיעה לראשונה במכונית באמצע שנת 2020 ובתפוצה רחבה יותר רק בשנה שעברה והשנה, היא מערכת הפעלה עם קוד פתוח אשר מאפשרת ליצרניות רכב להטמיע למוקד אחד פונקציות שליטה במולטימדיה ובמערכות נוחות ברכב, למשל בקרת האקלים, וכן שירותים מקושרים כמו הנחיות ניווט וקבלת הודעות טקסט.

המערכת מופיעה בינתיים בשתי גרסאות: עם חבילת שירותי גוגל (GAS) שכוללת בין השאר שירותים כמו 'גוגל מפות', 'ספוטיפיי', נגני רדיו, נגן פודקאסטים ועוד, או בלעדיה. ג'נרל מוטורס, פורד, הונדה, וולוו ורנו-ניסאן-מיצובישי עושות שימוש ב-AAOS עם GAS ואילו ב.מ.וו וסטלנטיס מסתדרות בלעדיה. קבוצת פולקסווגן הודיעה מוקדם יותר השנה שתשתמש ב-AAOS עם חבילת שירותים שפותחה על-ידי הארמן מקבוצת סאמסונג.

מן הסקר של J.D. Power עולה שקיים הפרש גדול בשביעות הרצון של בעלי רכב בין שתי הגרסאות. כלי רכב עם חבילת השירותים המקורית של גוגל (GAS) קיבלו ציונים טובים גם אבסולוטית וגם ביחס לכלל כלי הרכב, ואילו כלי רכב עם אותה מערכת בלי חבילת השירותים דורגו בתחתית הטבלה בשלושת התחומים שקשורים למערכת המולטימדיה ברכב.

אוהבים מכוניות חשמליות

זאת שנה שנייה ברציפות שבה נרשם שיפור ניכר בשביעות הרצון של בעלי רכב חשמליים טהורים בתחום צריכת האנרגיה וטווח הנסיעה (ועלויות השימוש שנגזרות מכך), והם כמעט צמודים כעת (פער של 3 נקודות) לשביעות הרצון של בעלי כלי רכב עם מנועי בעירה.

המכוניות מתוצרת טסלה מסווגות בנפרד בסקר הזה בגלל הדומיננטיות שלהם בפלח השוק של רכב חשמלי, ומספר תכונות במכוניות האלה משיגות ציונים גבוהים מאלה של יצרניות אחריות של רכב חשמלי. למרות זאת – שביעות הרצון הכללית מטסלה נמוכה מזו שתועדה בשנה שעברה, אולי בגלל שיפור בכלי רכב אחרים ואולי בגלל שמעגל הלקוחות של החברה מתרחב גם אל מי שלא היו הראשונים לאמץ רכב חשמלי.
טסלה נותרה אחד המותגים עם הביצועים הטובים ביותר בתעשייה, כאמור, אבל שביעות הרצון ממנה ירדה בכל אחד מעשרת התחומים שנמדדים.

The post לבעלי רכב נמאס מעיצוב עלוב ומטכנולוגיה מיותרת במכוניות שלהם appeared first on TheCar.

בשנות השבעים של המאה הקודמת התגלגלו רוב המכוניות העממיות בעולם על חישוקי גלגלים בקוטר של בין 13 ל-15 אינטש. מאמצע שנות ה-80 ולאורך שנות ה-90 גדל הקוטר הממוצע של חישוקים אל גזרת ה-14 עד 16 אינטש, ובמקביל זינקה הפופולריות של חישוקי סגסוגת קלים. שיפור דרמטי בהרבה חל באותה תקופה בטכנולוגיית הצמיגים, אבל כל אלה היו בסך הכל רקע למגמה הרבה יותר מרגשת של פופולריות גוברת של מכוניות ספורטיביות ומכוונות ביצועים לשימוש יום יומי. הצורך הפונקציונלי של אחיזת כביש הכתיב שיפור ביכולות של צמיגים והגדלה של מידות החישוקים.

מתחילת שנות ה-2000 החלה להתגלגל בכל רחבי העולם המערבי תופעה מאד מבאסת, לכל הפחות עבור אוהבי נהיגה: מכוניות "ספורטיביות לשימושים יום יומיים" התייקרו מאד – גם מבחינת מחיר הרכישה אבל בעיקר בכל הקשור לעלויות ביטוח ואחזקה, המודעות הסביבתית לחצה לכיוון של חיסכון בדלק וצמצום זיהום האוויר (וגם זה ייקר את המכוניות), וגרוע מכל: הקרוסאוברים למיניהם החלו להרים ראש. רק דבר אחד לא השתנה ואפילו הואץ: מגמת הגידול בקוטר של חישוקי הגלגלים ורוחב הצמיגים.

בעשור הראשון של האלף הנוכחי גדל הקוטר הממוצע של חישוקים לגזרת ה-15 עד 17 אינטש כבר ברמות הכניסה של רוב הדגמים הפופולריים, וזה נבע בעיקר מדרישות העיצוב של כלי רכב שצמחו לגובה וקיבלו מראה מנופח – ולא בגלל צורך פונקציונלי. חישוקים גדולים וצמיגים בחתך נמוך הפכו למוטיב עיצובי הרבה מעל ומעבר לשיפור הנדרש באחיזת הכביש.

נכון להיום, קוטר החישוקים הממוצע של קרוסאוברים ומכוניות נע סביב 16 עד 18 אינטש כבר ברמות הכניסה, ולא נדיר למצוא כלי רכב עם חישוקים בגודל 20 עד 22 אינטש אשר לא לפני הרבה שנים נראו מופרכים אפילו על מכוניות ספורט. נראה שמה שמנצח כיום לא קשור לאחת השאלות שמטרידה את מי שמתעמקים בנושא – שהיא מה היחס הטוב ביותר בין צריכת דלק (או אנרגיה) של מכונית לבין התנהגות הכביש שלה – אלא בעיקר ל"אסטטיקה", או – בתכל'ס – לפוזה.

מה יש לנו נגד חישוקים גדולים?

אחת הטענות הנפוצות כנגד חישוקים וגלגלים גדולים היא שהם מעלים את תצרוכת הדלק (או האנרגיה, ברכב חשמלי). זאת – אגב – טענה רלבנטית לא רק כלפי החישוקים אלא לגבי אופנת הקרוסאוברים הגדולים והכבדים באופן כללי. מצד שני – טיעון לגיטימי אחר הוא שצמיגים רחבים וגדולי קוטר משפרים את הבטיחות באמצעות אחיזת כביש טובה יותר.

אז אמנם לא סביר שמי מאיתנו יעדיף דגם אחד על פני אחר בזכות או בגלל קוטר הגלגלים שלו, אבל כמעט כל דגם בימינו מוצע עם לכל הפחות שתי מידות של חישוקים, ולפעמים גם שלוש. צריך, לכן, להתייחס לאיזון בין אסתטיקה, חיסכון בדלק והתנהגות כביש מפני שלצמיגים גדולים יותר יש השפעה מורכבת על התנהגות הכביש, העלויות הגלויות והנסתרות ועל תצרוכת הדלק.

ראשית לכל, חישוקים וצמיגים גדולים שוקלים יותר מגלגלים קטנים מהם, ולמרות שההפרש במשקל לא נשמע דרמטי צריך לזכור שמדובר ב"מסה לא משוככת" – כלומר בהפרש משקל של חלק שלא "מופרד" מן הכביש והרכב על-ידי מערכת המתלים, ושהגלגלים מתגלגלים – כלומר שהמשקל שלהם מועצם על-ידי האינרציה.

משקל לא משוכך נוסף משפיע לרעה על ביצועי המתלים ועל נוחות ואיכות הנסיעה מפני שהוא מכביד על המתלים – ואלה חייבים "לעבוד קשה יותר" כדי לספוג את פגמי הכביש והנסיעה הופכת קשיחה ופחות נוחה.

שנית, עיקר ההתנגדות של צמיגים לגלגול נגרמת בגלל (ובזכות) שטח המגע בין הגומי לאספלט, וככל שהצמיגים רחבים וגדולי קוטר גדל גם שטח המגע "ההדבקה" שלהם עם הכביש. המשקל הנוסף, ובעיקר שטח המגע הגדול יותר עם הכביש, מגדילים את ההתנגדות של הצמיג לגלגול, כלומר את הכוח שמתנגד לתנועת הצמיג על האספלט (ע"ע חוק הפעולה והתגובה של ניוטון). ההתנגדות לגלגול מושפעת מהרכב הגומי שממנו עשויים הצמיגים, מן העיצוב שלהם, מלחצי הניפוח בצמיגים וממשקל הרכב. ככל שההתנגדות לגלגול גדולה יותר כך נדרש המנוע להשקיע יותר אנרגיה כדי לשמור על הרכב בתנועה, כלומר שהוא צורך יותר דלק או אנרגיה. גלגלים וצמיגים גדולים יותר הם גם רחבים יותר ויוצרים התנגדות אוויר גדולה יותר וגרר רב – וגם זה מגביר את תצרוכת הדלק.

כדי להפחית את תצרוכת הדלק מציעות בימינו רוב יצרניות הצמיגים צמיגים עם התנגדות נמוכה לגלגול, אבל את אותן תרכובות גומי ודוגמאות חתך הן מציעות בכל הגדלים, לכן לצמיגים קטנים יותר (עם נתוני התנגדות זהים) תמיד יהיה יתרון מבחינה זאת.

הקוטר המוגדל משפיע גם על יחס העברת הכוח (הפחתת מהירות הסיבוב במערכות התמסורת והגלגלים) בין המנוע לכביש, וגם כאשר מדובר בהתקנה מקורית במפעל – יצרניות הרכב חייבות למצוא נקודת איזון אופטימלית בין כל גודלי החישוקים שהן מציעות בכל דגם.

צמיגים גדולים יותר מוגשים לרוב עם חתך נמוך (היחס בין רוחב הצמיג ובין הגובה שלו) ולרוב זה פוגם בנוחות הנסיעה מפני שדפנות הצמיג נוקשות יותר וסופגות פחות.

נוסף לכל האמור כאן חשוב לשים לב לעלויות הנסתרות הנוספות של צמיגים גדולים עם חתך נמוך: הם יקרים יותר ופגיעים יותר. צמיגים בחתך נמוך חשופים יותר לנזקים פיזיים כתוצאה מכניסה לבורות בכביש, פגיעה בעצמים שונים על האספלט או התחככות באבני שפה. במילים פשוטות, צמיג בחתך גבוה יכול לספוג כניסה לבור שתחסל צמיג בחתך נמוך. היות שצמיגים גדולים יותר, במיוחד במידות לא נפוצות, הם גם יקרים יותר (ולפעמים בהפרש ניכר) – הרי שגם עלויות ההחלפה שלהם – בין אם כתוצאה מבלאי וסוף החיים הטבעי שלהם ובוודאי אם כתוצאה מפגיעה – גבוהות משמעותית.

אבל מה עם הבטיחות?

חישוקים וצמיגים גדולים יותר משפרים בדרך כלל את התנהגות הכביש של כלי רכב, ראשית לכל בזכות שטח המגע הגדול יותר שלהם עם הכביש. מה שגורם לתצרוכת דלק גבוהה יותר תורם לחיזוק הקשר בין המכונית לכביש, וזה די מובן מאליו.

היתרון אמנם לא משמעותי בנהיגה "ישרה ואופקית", אבל בוודאי בא לידי ביטוי כאשר נדרשת בלימת חרום חזקה, ולמעשה בכל סוגי הבלימות. בנוסף, ככל שלצמיגים יש חתך נמוך יותר הדפנות שלהם פחות מתעוותות בתוך פניות וכך הם מספקים היגוי טוב יותר ואחיזה טובה יותר בתנאים קריטיים. באופן כללי צמיגים רחבים משפרים את האחיזה והיציבות בתוך פניות ובתנאי כביש בעייתיים – למשל על משטחים חלקים או פגומים.
צמיגים רחבים מגדילים גם את מפתח הגלגלים וזה מצמצם את גלגול המרכב בפניות ובעיקר משפר את יציבות הרכב.

יש שתי נקודות זמן שכיחות להתלבטות בבחירה בין גלגלים וצמיגים גדולים יותר או פחות, והנפוצה יותר היא כאשר בוחרים ברמת האבזור של רכב חדש. ברוב המקרים מוצעים חישוקים גדולים ברמות האבזור הגבוהות, וכדאי לשים לכך לב.

אפשר להגדיל או להקטין חישוקי גלגלים וצמיגים בהתאם להגדרות של יצרנית הרכב והרישום שקיים במאגרי המידע של משרד התחבורה בארץ. תמיד מומלץ לבדוק את השינוי עם מחלקת השירות של יבואנית הרכב, או בכל מכון רישוי, והביצוע עצמו קל מאד: מחליפים צמיגים (עם או ללא חישוקים) ומגיעים למכון רישוי כדי לקבל אישור וביצוע רישום במאגר של משרד התחבורה.

כאמור – ההחלטה באילו מידות צמיגים לבחור (בתוך הגבולות שנקבעו על-ידי יצרנית הרכב) תמיד תהיה פשרה בין צריכת הדלק (או החשמל), מחיר גבוה יותר של הצמיגים ופגיעה מסוימת בנוחות הנסיעה לבין נראות (פוזה) ושיפור מסוים של התנהגות הכביש והבטיחות.

The post גלגלים וצמיגים גדולים: האם הם משפרים בטיחות או רק מגדילים את צריכת הדלק? appeared first on TheCar.

עידן הרשתות החברתיות עושה אותנו בני אדם שיתופיים, או לכל הפחות שיתופיים. אנחנו מתעדים הכל, ללא הרף, ומיד אצים רצים לשתף את החברים, המשפחה, ואת העולם כולו. כתיבה או צילומים, רגשות, מחשבות, פרטי מיידע חשובים מאין כמותם כמו הקפה של הבוקר והמנה העיקרית בארוחת הצהריים, וגם דברים פחות חשובים כמו עמדות פוליטיות, חדשות, וחדשות מומצאות.

צוות ישראלי החליט לרתום את הרצון שלנו לשיתוף לטובת שימושים חשובים באמת, ולסייע לצמצם את תאונות הדרכים ובכך להציל חיים: אפליקציית ComRoads החדשה, שפעילותה בישראל מתחילה בימים אלה, היא פרי עבודתם של  רועי גולומביק וזאב גרוס. השניים בנו פלטפורמה חברתית לתיעוד ולשיתוף של צילומים מתוך מצלמות דרך שמותקנות בימינו במכוניות רבות.

האפליקציה פועלת ברקע בכל נסיעה וממפה את מסלול הנסיעה בהתאם לצילום שמתקבל ממצלמת הדרך, וזאת באמצעות חיבור Wifi. מאליו ברור, אם כן, שזאת דרישת חובה ראשונה מן המצלמה. חיבור המפה ומועד הצילום מתעד את הנסיעה ואת הדרך, ואז אפשר לחלק אותה לקטעים שאותם אפשר לשתף בפרופיל אישי בקהילת המשתמשים באפליקציה.

המפתחים שואפים שמאגר הסרטונים, והתיעוד, יסייע במקרי תאונה בזמן נסיעה, ואפילו בעת פגיעה ברכב במהלך חניה: אפשר לבקש ממשתמשים אחרים בקהילה, אשר נמצאו בזמן ובמקום הפגיעה, או בנקודה אחרת לאורך המקטע, לקבל תיעוד נוסף שבוצע אצלם. כך אפשר להסתייע בעוצמת הקהילה כדי לפענח תאונה או לשפוך עליה מידע נוסף, ואפילו למצוא נהג פוגע ש"התאדה" מן המקום.

באופן טבעי, אחד השימושים הפופולריים ביותר לאפליקציה יהיה ודאי תיעוד עבירות תנועה של נהגים אחרים, כלומר סוג של 'מלשינון', ואולי זה יהיה מקור לא נלאה לסרטונים ויראליים לרשתות חברתיות.

אפליקציית ComRoads מוצעת בחינם בחנות האפליקציות של גוגל עבור משתמשי אנדרואיד. גרסת ios למשתמשי אפל תושק בקרוב.

צילומים: ComRoads

The post דרך משותפת: האפליקציה שמשתפת צילומים ממצלמות רכב appeared first on TheCar.

אחת האמרות המפורסמות ביותר בעידן הדיגיטלי היא שאם את/ה מקבל משהו בחינם, כנראה שמה שמוצע למכירה זה את/ה. אז אחרי שמסרת לגוגל ולפייסבוק את כל מה שקשור לחיים האישיים שלך, כולל אינסוף דברים שאפילו לא ידעת על עצמך, אולי לא באמת יהיה אכפת לך שגם ג'נרל מוטורס תדע על כל נשימה, הרהור, חרחור או, רחמנא ליצלן, נפיחה שלך.

נושא ההרצאה שנשאה לפני כשבועיים סג'ין פארק (Saejin Park), המנהלת שאחראית ל"המרת מידע דיגיטלי" בג'נרל מוטורס (Director, Global Digital Transformation) בכנס של איגוד המפרסמים האמריקני, היה – לא פחות ולא יותר: "מינוף השימוש במידע לצורך יצירת מקורות הכנסה חדשים" (Leveraging data to drive new revenue streams). לדברי פארק, ג'נרל מוטורס "מפיקה תובנות עמוקות אודות האופן שבו הלקוחות שלה מקשיבים לרדיו במכוניות שלהם", ובתרגום חופשי לעברית – עוקבת אחרי כל פעולה שלהם ומנטרת אותה.

נכון, כנראה שאסור לנו להיתמם – אחרי הכל שירותי הקישוריות (connectivity) של מערכות המולטימדיה במכוניות שלנו אל מוקדי השירות של יצרניות הרכב משרתים אותם לא פחות, וכנראה אף יותר, מאשר אותנו, אבל מאז עידן הטלפון החכם נראה שאנחנו מתמסרים, בכלל בלי למצמץ, לאינסוף גופים שקונים אותנו בזול.

לדברי פארק, לג'נרל מוטורס "יש יתרון תחרותי ניכר מבחינת האפשרות שלה ליצור מקורות הכנסה חדשים עבור עצמה באמצעות "מינוף נתונים" של יותר מתשעה מיליון משתמשים בכלי רכב מחוברים אשר נעים כיום על כבישי ארצות הברית. למען הסר ספק, כאשר פארק מדברת על "מינוף נתונים" היא מתכוונת לניתוח, שימוש ומכירה של המידע של המשתמשים האלה לצדדים שלישיים תמורת כסף. "כלי רכב אלה", הסבירה פארק", "מייצרים כמויות אדירות של נתונים לגבי הביצועים שלהם (למשל לחץ אוויר בצמיגים, צריכת דלק, שימוש בתחנות הרדיו השונות או אפילו כל נעילה של כל אחת מחגורות הבטיחות השונות ברכב), בטיחות והתנהגות הנהג (למשל מהירות הנסיעה, בלימות חרום ומיקום – נתונים שמאד מעניינים את חברות הביטוח -ג.מ.)…

"תעשיית הרדיו ותעשיית הרכב קיימות זו לצד זו קרוב למאה שנים, אבל לא נוצרו ביניהן כמעט אינטראקציות לאורך השניים. כעת, על-ידי ניטור ההעדפות של המשתמשים והבנת הרגלי ההאזנה שלהם לתדרי AM , FM (הפופולריים מאד בארה"ב – ג.מ.), ורדיו דיגיטלי לווייני (XM) אנחנו מחזקים את שיתוף הפעולה הזה". פארק אמרה בהרצאתה שהחברה קיימה כבר פיילוט בלוס אנג'לס, קליפורניה, ובאזור שיקאגו, מישיגן, אשר מנטר את הרגלי ההאזנה של כ-90 אלף משתמשים: "אנחנו יכולים לדעת אם הם הקשיבו לתוכנית או לפרסומת עד הסוף", היא אמרה, "או שמא החליפו לתחנה אחרת באמצע תשדיר פרסום", והיא גם הדגימה את הנתונים שנאספו בניסוי הזה, אשר נערך בין נובמבר 2017 עד לינואר 2018. אחת הנגזרות של ניתוח המידע הזה היא יצירת פרופילים פסיכולוגיים והתנהגותיים שונים של משתמשים. פארק הדגימה: "יכול להיות סביר יותר שנהג של קאדילק אסקלייד יקשיב לתדר 101.5, בעוד שמישהו אחר, שנוהג ברכב בגודל זהה של מותג אחר, למשל GMC יוקון, יקשיב לתחנה שבתדר 101.1".

מבחינת המפרסמים מדובר, כמובן, במכרה זהב של מידע ממוקד, בעיקר כאשר מדובר ברדיו שהוא מדיה חד כיוונית בעיקרה. כך הם יכולים להתאים בדרך טובה יותר את הפרסום שלהם לקהל יעד רלבנטי. אבל מה זה אומר לגבי אפשרויות אחרות של שימוש במידע הזה?

פארק ענתה, אמנם באופן חלקי, על השאלה המטרידה הזאת כאשר אמרה: "ממצאים מניתוח נתונים כזה יכולים לעשות את דרכם במהירות באמצעות "המערכת האקולוגית" של מחלקת השיווק של ג'נרל מוטורס. זה מאד טבעי עבורנו להגיע לחברים שלנו בסוכנויות של קאדילק או שברולט".

מרגע שזה מתחיל, זה לא נגמר בזה, כמובן. פארק הוסיפה ש:"יישומים עשויים בסופו של דבר להגיע לרבדים נוספים. אנחנו מחפשים דרכים להשתמש בנתונים. זאת בעיה מורכבת… אבל בג'נרל מוטורס באמת מעוניינים לגלות את הפוטנציאל שטמון ביכולות האלה".

The post ג'נרל מוטורס עוקבת אחריך appeared first on TheCar.

עוד מקצוע שצפוי לעבור בקרוב מן העולם הוא "דייל חניה" (Valet Parking): מרצדס, בשיתוף ספקית המשנה הגדולה בעולם, חברת 'בוש', הציגו בסוף השבוע בביג'ין, סין, את "סייען החניה" האוטונומי שלהם – מערכת חניה אוטונומית שמופעלת באמצעות מכשיר הטלפון החכם שלך.

הרעיון עצמו הוצג כבר בשנה שעברה על-ידי מרצדס, באירוע שנערך במוזיאון של החברה בשטוטגארט, גרמניה, לאחר שהוצג כקונספט מוקדם יותר לפני כשלוש שנים. עם זאת, את המערכת המסחרית (שעדיין צריכה לעבור מספר עדכונים נוספים לפני שתוצע ללקוחות), בחרו הגרמנים להציג בסין, ולא במקרה. שנחאי היא העיר הראשונה שהעניקה למרצדס רישיון לבצע ניסויים ברכב אוטונומי (ברמה 4) על כבישים ציבוריים, ואילו מרצדס היא יצרנית הרכב הראשונה בעולם שמקבלת מהסינים רישיון כזה.

חניה אוטונומית אולי נשמעת כמו סתם פינוק, או גאדג'ט נוסף למי שכבר יש לו הכל, אבל לא רק שהיא חוסכת מאיתנו את הצער שכרוך לפעמים בהפקדתה של יקירתנו בידיו של נער החשוד כהורמונלי (כמובן שזאת רק מחשבה חולנית שלא באה להטיל רבב באלפי דיילי החניה שעושים עבודת קודש) – זה גם צעד חשוב בדרך הארוכה והמורכבת אל עידן המכונית האוטונומית.

רעיון החניה האוטונומית לא חדש וכיום עמלים עליו כל מי שעוסקים בפיתוח מכוניות אוטונומיות. פולקסווגן, למשל, הציגה קונספט דומה כבר לפני שלוש שנים. אלא שבשלוש השנים האלה חלה התקדמות עצומה בתחום הרכב האוטונומי בכלל, ולדברי אנשי מרצדס הם די קרובים להשיק את התכונה הזאת במכוניות סדרתיות שלהם ולא רק בסרטונים ביוטיוב.

המערכת שהוצגה כעת עושה שימוש בתוכנת בינה מלאכותית שפותחה על ידי בוש, וכל שהיא דורשת מן המשתמש – חוץ מאשר להיות מצויד במכונית המתאימה – זה להשאיר את המכונית בנקודה המסומנת בכניסה לחניון, ולהפעיל אפליקציה מתאימה במכשיר הטלפון הנייד שלו.
תשתית מתאימה בחניון מקצה למכונית מקום חניה, והאפליקציה, למעשה התוכנה שמותקנת ברכב, מסיעה את המכונית למקום המיועד ומחנה אותה שם, ולאחר מכן שולחת הודעת אישור לבעל הרכב. אחד היתרונות החשובים של חניה אוטונומית הוא שאין צורך לפתוח את דלתות המכונית בתוך החניון, וכך אפשר להחנות את המכוניות בצפיפות רבה. ההערכה היא שבחניון אוטונומי אפשר להחנות כ-20% יותר מכוניות מאשר בחניון קונבנציונלי.

כמובן שכדי שכל הדבר הזה יפעל במציאות באותו יופי כפי שהוא נראה בסרטון ההדגמה של מרצדס ובוש – נדרשת קודם לכן הטמעת תשתיות מתאימות בחניונים, למשל חיישנים שמפקחים על הנעשה במבנה ומתריעים מפני סכנת פגיעה בהולכי רגל או בעלי חיים. בנוסף נדרשת כמובן תקשורת בין החיישנים והחניון לבין המכונית המתמרנת.
עוד יותר מובן מאליו שהתהליך ההפוך – הוצאת המכונית מן החניון – מבוצע בדיוק בסדר ההפוך: בעל הרכב מזמן את המכונית והיא שולפת את עצמה ממקום החניה שלה ומתייצבת לשירותו.

כך או אחרת, בהתחשב בכך שחיפוש מקום חניה בתוך חניון אפל, דחוס ומהביל הוא בוודאי לא אחת ההנאות שחלמנו עליהן כאשר למדנו נהיגה – מותר להעריך שהחלק הזה של העידן האוטונומי יתקבל בברכה על-ידי רוב בעלי הרכב.
אגב, חניה אוטונומית לא תשמש רק כדי לאפסן את המכונית אלא למגוון רחב נוסף של יישומים, החל משליחת מכונית חשמלית אל עמדת טעינה, דרך שליחתה לאיסוף חבילה ממרכז חלוקה, וכלה במשלוח שלה לתחנת שטיפה, אוטונומית לכשעצמה.
באירוע ההשקה שערכו מרצדס ובוש בבייג'ין הודגמה המערכת עם שתי מכוניות שנשלחו לחנות במקביל באותו החניון, וכמובן ששתיהן מצאו את מקומן בקלות ובנינוחות ששמורות להשקות כאלה.

לקריאה נוספת: בקרוב: מצלמת חניה בחינם בכל מכונית

לקריאה נוספת: סוף לגנבי החניות? חניה בחניה פרטית תיחשב לעבירת תנועה

The post סמארטפון, תחנה לי בבקשה את המכונית appeared first on TheCar.

"מה לעזאזל הוא/היא עושה?" הוא כנראה משפט שאלה שעובר במוחנו כמעט בכל יום שבו אנחנו נוהגים מפני שקשה לזכור יום שבו לא ראינו מישהו או מישהי עושה משהו ממש טיפשי על הכביש. אם עולה בידינו ליצור קשר עין עם הנהג או הנהגת שהצליחו להפתיע אותנו, סביר מאד שנגלה אותם שקועים במשהו אחר מאשר נהיגה, וכמעט תמיד זה יהיה קשור לטלפון הסלולרי שלהם.

לפעמים, אתמול למשל (יום ב'), המשהו הטיפשי הזה הוא להיכנס לב לתוך העיר ג'נין עם רכב צבאי מבלי לשים לב, מה שהיה קרוב מאד להסתיים בלינץ' אכזרי ובמוות. למזלנו, הפעם יצאו החבר'ה בשן ועין, אבל חיים, ולכן – הרבה לפני שנסיק מסקנות – אספנו עבורכם צרור מקרים מרחבי העולם שבהם נקלעו נהגים לסיטואציות מביכות, ולפעמים גם כואבות ויקרות, בגלל הסתמכות עיוורת על מערכות ניווט.

בואו לא נתבלבל: מערכות ניווט מבוססות GPS, ו'וויז' בראשן, הן כנראה הגאדג'ט השימושי והנפוץ ביותר בכל הנוגע לנהיגה, ובשימוש נכון הן חוסכות לכולנו הרבה טעויות ניווט וזמן מיותר בפקקי תנועה, בנוסף ליתרונות רבים אחרים שלהן. אבל בפעם הבאה שקול נשי של מערכת כזאת אומר לכם לפנות שמאלה בעוד 200 מטרים, או לצאת ביציאה השלישית בכיכר, כדאי שתזכרו את אותם נהגים ונהגות שנהגו את עצמם כמו כבשים לתוך אסון כזה או אחר.

אגב, בואו לא נשכח שמערכות הניווט באמת "מכבות לנו את המוח" – כפי שהוכיח מחקר שאת מסקנותיו פרסמנו כאן לפני קרוב לשנה.

נסיעה לתוך פארק

לפני אי אילו שנים ניסה נהג ניו יורקי לעשות את דרכו מן ה'אפר וסט סייד' של מנהטן לכיוון ניו ג'רזי תוך כדי שהוא נשמע להוראות מערכת הניווט שלו. איפשהו בסביבות רחוב 88 הוא הבין שעליו לפנות מערבה, אלא שבמקום לפנות לתוך הרחוב הנכון הוא כיוון את מכוניתו במורד המדרגות הראשיות של הכניסה לפארק ריברסייד, משם חולצה המכונית שלו כעבר מספר שעות בעזרת משאית גרר.

עולים על הגל

אחת מפדיחות הניווט היותר מפורסמות התרחשה לפני מספר שנים בסמוך לעיר בריסביין באוסטרליה, כאשר שלושה תיירים יפנים ניסו להגיע לצפון האי סטראדבורק. העניין עם איים הוא שברוב המקרים הם מוקפים במים, והעניין עם נהג יפני שכשהראש שלו שקוע לחלוטין בהוראות מערכת הניווט (טוב, בואו נשים את הגזענות בצד – כנראה שזה נכון לגבי כל תייר בארץ זרה) – הוא שגם כאשר המערכת מפספסת את העובדה שבין היבשת לאי מפרידים 14 ק"מ, ובכל זאת היא אומרת לו לפנות שמאלה – זה בדיוק מה שהוא עושה.

אז הנהג היפני ירד מן האספלט לחצץ, מן החצץ לחול, ורק כאשר המכונית נתקעה בתוך מי האוקיאנוס הבינו הוא וחבריו שעליהם לנטוש את מה שלא כל כך מצליח להיות ספינה. אותה מכונית, אגב, נשלחה למזבלה.

חיבתן של מערכות ניווט למקווי מים כיכבה גם במקרה של שלוש נשים שנהגו בג'יפון בשעת לילה מאוחרת בסמוך לעיירה בל וויו בארה"ב, כאשר לדעת מערכת הניווט שלהן אמור היה הכביש שעליו נסעו לקצר את דרכן לכביש המהיר. לרוע מזלן, הנתיב שנבחר הוביל אותן אל מעגן סירות שממנו הן שוגרו ישר לתוך אגם.

נהגת אחרת, שוב באנגליה, נהגה את מכונית המרצדס שלה, ששוויה עמד בתחילת הסיפור על 96,000 ליש"ט, לתוך נהר סנס, תוך שהיא עוקבת אחר הוראות הניווט ומתעלמת משלטים גדולים וברורים שמזהירים מפני ירידה לנהר. למרבה המזל אף אחד לא נפגע מן הצלילה אבל המרצדס טבעה.

בכל זאת נועו תנועו

ארבעה מקרים שמתארים היטב את הדרך שבה מערכת ניווט אוטמת לנו לא רק את המוח אלא גם את תחושת הזמן התרחשו משני צידי אוקיאנוס אחר. הגברת סאבין מורו בת ה-67 יצאה בסך הכל מביתה בעיירה ליד בריסל כדי לאסוף חבר מתחנת הרכבת המקומית. כאשר מערכת הניווט לקחה אותה דרומה במקום צפונה היא לא חקרה במופלא ממנה ופשוט המשיכה לנסוע. היא נסעה ונסעה, ואחר כך נסעה עוד ועוד, וגם כאשר השלטים מסביב עברו לדבר בגרמנית במקום בצרפתית ודיווחו לה על פרנקפורט, ועל אאכן ועל קלן, היא המשיכה לנסוע. מורו לא פיקפקה במכונה שלה גם כאשר הנסיעה התארכה והיא נאלצה לעצור לתדלק, אבל באיזה שהוא שלב היא התחילה להבין שמשהו אולי לא כל כך בסדר בנסיעה הזאת. זה קרה כאשר השלטים התחילו לדבר בקרואטית ודיווחו לה שהיא נכנסת אל זאגרב, עיר הבירה של קרואטיה.

בשלב הזה כבר ידעו במשטרת בלגיה שמשהו לא בסדר מפני שגם הבן שלה וגם החבר שהתייבש בתחנת הרכבת בבלגיה דיווחו על כך, וכאשר בסופו של דבר החזירו אותה הביתה היא סיפרה לעיתונות המקומית ש"אני מודה שזה קצת מוזר, אבל דעתי הייתה מוסחת".

במקרה עם מאפיינים מאד דומים הייתה מעורבת גברת אחרת מפילדלפיה אשר הקלידה בוקר אחד למערכת הניווט שלה את שמה של עיירה שממוקמת לא הרחק ממקום מגוריה. כעבור כמעט שמונה שעות ושני תדלוקים היא מצאה את עצמה אי שם ברחבי מדינת אוהיו. גם במקרה זה הרגישה הגברת שמשהו לא בסדר אבל זה לא פגע בנחישות שלה להגיע עד ליעד.
מקרה נוסף התרחש באנגליה כאשר שלושה עובדים של חברת בניה החליטו לחגוג את חג המולד בנסיעה לעיר לייל שבצרפת. כעבור מספר שעות הם מצאו את עצמם בעיירה בעלת שם דומה, אבל בבלגיה, במרחק של כ-150 ק"מ מן היעד המקורי. השמועות מספרות שבדרך חזרה הם הצטיידו במפה.

אחד המקרים הקיצוניים מסוג זה קרה למשפחת קופר האמריקנית אשר מצאה את עצמה באמצע מדבר במדינת נבאדה, מרחק של 1,290 מן היעד המקורי שלהם (!) לאחר שהקלידו בטעות כתובת לא נכונה למערכת הניווט ובסופו של דבר נתקעו הרחק ממקום ישוב במשך שלושה ימים ללא דלק, וגם בלי אוכל ושתיה. למרבה מזלם הם אותרו במקרה על-ידי טייס מסוק שחג בסביבה והציל אותם.

רכיבה עד קצה של צוק

צחוק בצד, מפני שציות עיוור למערכות ניווט עלול להיות מסוכן מאד לפעמים. נאחל לרוברט ג'ונס, למשל, שיזכה לספר לנכדיו על היום שבו מערכת הניווט הלוויינית שלו הוליכה אותו במרחבי מערב יורקשייר שבאנגליה, ועל ההתעקשות שלו לדבוק בהוראות שלה גם כאשר ה"כביש" הפך צר יותר ויותר עד שנהיה לשביל, ואז למעבר חצץ.
רק כאשר הפיאסטה שלו נתקלה בגדר תיל דקה, והוא מצא את עצמו תלוי על שפת מצוק, הוא הבין שחייו תלויים על בלימה. ג'ונס הצליח לצאת מהמכונית בשלום אבל לצוות הגרר נדרשו תשע שעות כדי לחלץ משם את המכונית.

נקודות תורפה

לחלק ממערכות הניווט יש נקודות תורפה במקומות ספציפיים, כאלה שבהן הן לא קוראות נכון את המפה או שוגות בתיאור הפעולה הנדרשת מן הנהגים. לרוע מזלם של בעלי בית בדרום ברנזוויק, ניו ג'רזי, החלקה שלהם יושבת מעבר לצומת T שבה אפשר לפנות שמאלה או ימינה, אבל אחת התוכנות משדלת נהגים ונהגות להמשיך ישר. פעם אחר פעם מוצאים את עצמם בעלי הבית מקבלים אורחים לא צפויים, יחד עם המכוניות שלהם, בתוך הסלון.

חיבה לאתרי בניה

נהיגה עיוורת בעקבות ההוראות הבטוחות אך המתכתיות של מערכת ניווט מושכת לא מעט מכוניות לתוך מלכודות שונות, וזה מה שקרה לזוג גרמני שנסע בלילה אחד ברחובות המבורג שבגרמניה. הנהג בן ה-80 היה שקוע במילוי הוראות, לא שם לב לשלט שמתריע מפני עבודות בכביש, וגם לכמה מחסומי עץ שאותם הוא הנמיך, עד שבסופו של דבר הוא מצא את עצמו יחד עם האישה והמכונית בתוך בור עמוק.

קורה גם לטובים ביותר

למי שטועה לחשוב ש"לו זה לא יקרה", ושכל טעויות הניווט במערכת היחסים עם מערכות ניווט קורות רק לזקנים או לאנשים אפופים, כדאי לשמוע על נהג משאית גרמני בן 37 שנהג את משאיתו בדרך למפעל בשווייץ ומצא את עצמו נוהג לתוך כביש שסומן עם שלט 'אין כניסה'.
למרבה המזל הוא לא פגש מכוניות שנסעו מולו אבל כן המשיך אל מעבר לשולי הכביש והתיישב עם המשאית על עץ. ייתכן שלא היינו שומעים על המקרה הזה לולא נדרשו לצוות החילוץ כמה שעות כדי להוריד משם את המשאית.

מקרה דומה קרה גם לנהג משאית אחר, וגם זה קרה בשוויץ, כאשר רוברט זיגלר לקח ברצינות רבה מידי את הנחיות הנווטת האלקטרונית שלו והמשיך עם המשאית שלו במעלה הר תוך שהוא מתעלם מכך שהכביש הולך ונעשה מפותל וצר. צוות החילוץ נדרש להשתמש לא רק בציוד כבד אלא גם בצוות מטפסי הרים ואפילו במסוק כדי לחלץ את המשאית מקצה הפיסטין. מה שהיה לזיגלר לומר זה: "כל הזמן קיוויתי שמיד יהיה סיבוב קטן שיחזיר אותי לכביש הראשי. בסוף המערכת אמרה לי להסתובב, אבל אז כמובן שכבר לא יכולתי לעשות את זה".

רשת האינטרנט גדושה בעשרות רבות של סיפורים – חלקם כנראה דמיוניים אבל אחרים מתועדים בתמונות ובסרטוני וידאו – אודות שטויות שנהגים עושים כשהמוח שלהם נעול, אטום, וממתין להוראה הבאה ממערכת הניווט. ישנם נהגים שמצאו את עצמם נוהגים לאורך מספר קילומטרים על מסילות ברזל של רכבות, אחרים מצאו את עצמם חוצים גבולות למדינות זרות, ויש גם כאלה שבסופו של דבר פשוט כיבו את המערכת וביקשו עזרה. אבל לא תמיד מסתיימים סיפורים כאלה רק בנזק לרכב או בזבוז דלק.

בני זוג בברזיל עקבו אחר אפליקציית הוויז בדרך אל אתר תיירות בעיר נייטרואי, אשר שוכנת מעבר למפרץ של ריו דה ז'ניירו. לרוע מזלם הם הקלידו ב'וויז' שלהם שם של רחוב באותו שם (Niteroi), אשר בנוי באחת משכונות העוני, פאבלה ידועה לשמצה בעיר. תושבים מקומיים, שלא ידועים כמסבירי פנים לזרים, ירו לעבר המכונית מטח של כ-20 כדורים והאישה נפגעה מן הירי ונהרגה.

דובר מטעם חברת 'וויז' הגיב בשעתו לשאלה שנשאל על-ידי אנשי CNN ואמר ש"האירוע מצער מאוד". עם זאת, הוא הוסיף – "לצערי קשה למנוע מנהגים לנווט אל שכונה מסוכנת אם זה היעד שהם בוחרים. גם אזרחים שמתגוררים באזורים אלה צריכים להיות מסוגלים להגיע הביתה".

The post כשמכבים את המוח: מה שקורה כשמאמינים למערכת הניווט appeared first on TheCar.

מגפת התיעוד בה לוקים בני האנוש בעידן הדיגיטלי הביאה לכך שנראה היום כי אין כיום שום אירוע מסביב לעולם, קטן או גדול, שלא מונצח על ידי לפחות מצלמה אחת.

לצד מצלמות הסמארטפון וסרטוני מצלמות האבטחה, ב-5 השנים האחרונות הפכו מצלמות הדשבורד לרכבים מאבזר יקר ומסורבל שמשמש בעיקר את גופי אכיפת החוק לגאדג'ט זול וקטן מימדים שאפשר לקנות בכמה עשרות דולרים בדיל אקסטרים או ב-eBay ותיעוד נסיעות שגרתיות הפך לסוג של אובססיה (בעיקר ברוסיה ובסין), או לכיסוי תחת למקרה צרה ובעקבות כך אתרי הצפייה ברשת מוצפים באין ספור סרטונים המתעדים אירועים שונים ומשונים שהתרחשו בכבישי העולם.

המראות הנשקפים מאותם סרטונים, איך נאמר זאת בעדינות, לא תמיד הכי נעימים לצפייה ומשמשים לנו מעין מראה לאיך אנו נראים על הכביש – פזיזים, חסרי התחשבות בזולת ולעיתים אפילו אלימים.

עוד ב-TheCar: 
קן בלוק עולה לעננים 
צפו: הישראלי שהגיע למיליוני גולשים עם מודעת מכירה לויטארה ישנה
צפו: סנטה שורף צמיגים בטויוטה עם מנוע פרארי וטסלה במופע אורות החשמל

מעבר לצקצוק כמעט מתבקש בשפתיים, רבים תמהים האם תמיד היינו כך ופשוט לא היו צילומים שהראו לנו את זה או שמציאות החיים במילניום השלישי מביאה את בני האנוש להתנהגויות קיצוניות.
בעוד שדי קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלות הללו, מסתבר שבניגוד לזיכרונות הוורדרדים על עבר פסטורלי ושלו, בפועל גם לפני מאה שנה, מציאות החיים בכרך הגדול הייתה אינטנסיבית ולוחצת וההתנהלות והבלאגן בכבישים לא היו מביישים את הטובים שבסרטוני הדשבורד המודרניים.

אתם ודאי שואלים איך אנחנו יודעים את זה. ובכן, צילומי ארכיון משנת 1906 שבוצעו על ידי מצלמה שהותקנה בחזית קרונית תחבורה ציבורית הנעה ברחובות סן פרנסיסקו התגלו לאחרונה והועלו לרשת ומספקים לנו הצצה אל העבר, אל רחובות העיר בקליפורניה כפי שנקלטו על ידי אחת ממצלמות הדשבורד הראשונות בעולם.

הסרטון באורך של קצת יותר מ-11 דקות חושף סביבת חיים אינטנסיבית עם מציאות תחבורתית סואנת, צפופה וחסרת השלווה הכוללת רכבים שמגיעים מכל עבר, הולכי רגל שמתפרצים לכבישים בכמעט כל רגע נתון, אנשים שמזנקים על רכבים תוך כדי תנועה, כרכרות אליהן רתומים סוסים ובעיקר העדר מוחלט של תרבות כביש, אדישות לביטחון האישי ולביטחון משתמשי הדרך הנוספים ואי ציות לחוקי תנועה כלשהם (שספק אם היו קיימים).

עם זאת, בשל הקצב האיטי של התנועה באותם ימים, לפחות ב-11 הדקות שבתיעוד זה, לא התרחשה באורך פלא שום תאונה וכל האנשים בסרטון זה זכו לחיות לפחות עוד יום אחד במציאות תחבורתית כאוטית שגורמת לנו להעריך את הסטנדרטים המודרניים לבטיחות בדרכים.

The post פעם היה כאן אחרת? מצלמת הדשבורד הראשונה בהיסטוריה חושפת מציאות מוטורית מלפני מאה שנה appeared first on TheCar.

חברת הסקרים החשובה ביותר בתחום הרכב, J.D. POWER, פרסמה השבוע את "דוח התקלות בכלי רכב חדשים" ובו בשורה לא טובה לרוכשי מכוניות חדשות: מספר התלונות אודות תקלות נמצא במגמת עליה, וזו עלולה להחריף בשנים הקרובות מפני שהמקור שלה הוא הוספת מערכות טכנולוגיות חדשות שהופכות לנפוצות יותר ויותר.

המחקר של J.D. POWER מתקיים ומפורסם זו השנה ה-28 ברציפות, הוא נערך ברבעון האחרון של שנת 2016 ובחן את מספר התקלות שחוו 35,186 בעלים של כלי רכב שנרכשו במהלך שנת 2014 לאחר שלוש שנים של בעלות. המדד המפורסם הוא "מספר תקלות ל-100 כלי רכב", ככל שהערך גבוה יותר כך, כמובן, שמדובר במספר רב יותר של תלונות ולכן גם בשביעות רצון נמוכה יותר של לקוחות, והמחקר מתייחס ספציפית ל-177 בעיות מוגדרות.

בסיכום שנת 2014 עמד ממוצע התקלות של שוק הרכב בארצות הברית על 134 תקלות לכל 100 מכוניות, ומספר זה זינק ל-156, כלומר קפיצה של כמעט 17% במספר התקלות המדווחות, בסקר שמסכם את 2016. מדובר אמנם בעליה מתונה יותר מאז השנה שעברה, אז עמד מספר התקלות הממוצע על 152 תקלות ל-100 כלי רכב, אבל עדיין זאת מגמה מדאיגה של עליה לאחר שני עשורים שבהם נרשמה בדרך כלל ירידה במספר התקלות.

מי שקוטפת, כמעט כרגיל יש לומר, את רוב התהילה היא טויוטה: המותגים טויוטה ולקסוס מדורגים עם מספר התקלות הנמוך ביותר ב-10 מבין 18 הקטגוריות השונות של כלי רכב שנסקרו – ולדברי אנשי J.D. POWER זהו מספר השיא של קטגוריות שבו זוכה יצרנית רכב בודדת בכל תולדות הסקר.

מדובר גם ב"זכיה" ששכר רב בצידה, ואנשי J.D. POWER מדגישים את מה שאולי נשמע לנו כמובן מאליו אבל כמעט מעולם לא קיבל עד כה ביטוי כלכלי פומבי: בעלי רכב ונהגים לא אוהבים תקלות.

לדברי J.D. POWER, ככל שמספר התקלות נמוך יותר כך גם גדול שיעור הנאמנות של לקוחות למותג וערך המכירה של המכוניות נשמר טוב יותר. הביטוי הכלכלי לכך הוא שכלי רכב משומש של טויוטה נמכר ב-750 דולרים יותר מאשר כלי רכב של מותג שמדורג כמי שמשיג את ממוצע התקלות לתעשייה (וההפרש מן הסתם גבוה יותר ביחס למותגים שמתחת לממוצע).
במצטבר, כאשר מכפילים את תוספת הערך במספר כלי הרכב שטויוטה מוכרת בארה"ב מדובר מבחינתה (ומבחינת לקוחותיה) בתועלת כלכלית שנאמדת ב-1.3 מיליארד דולר (!) לכל שנת דגם.

ג'ונתן בנקס, סגן נשיא J.D. POWER לניתוח תחום הרכב, אומר ש"במצב הנוכחי של תעשיית הרכב (בארה"ב), שבו מתקיימים שיעורי מכירות גבוהים באמצעות ליסינג ומימון ארוך-טווח, מאפשר ערך גרט גבוה יותר ליצרנית רכב לספק לרוכשים עסקאות תחרותיות יותר – מה שמאפשר לה להגיע לנתח שוק גבוה יותר או להגדיל את שולי הרווח שלה".

לא הכל ורוד

בכל מקום שיש בו מרוויחים ישנם כמובן גם מפסידים, ומי שחותמת את תחתית טבלת האמינות ל-2017 היא פיאט, שלקוחותיה דיווחו על שיעור תקלות גבוה כמעט פי 2.5 מאשר אלה שדווחו על-ידי לקוחות טויוטה (298 לעומת 123). ככלל, מותגי קבוצת פיאט-קרייזלר מדורגים בתחתית הטבלה עם 209 תקלות ל-100 מכוניות למותג ג'יפ, 187 לדודג' ו-183 למותג המסחריות והטנדרים 'ראם'.

אלא שבעוד שהמיצוב של פיאט-קרייזלר כמעט ואינו מפתיע – מי שבהחלט מפתיעות לרעה הן קבוצת ניסאן ומיצובישי – מותגים יפנים שנתפשים אצלנו כאמינים ביותר.
אינפיניטי – מותג היוקרה של ניסאן, הוא לא רק המותג שמדורג במיקום הנמוך ביותר מבין כל מותגי היוקרה, עם 203 תקלות מדווחות ל-100 כלי רכב – זהו גם המותג היפני שקיבל את הציון הגרוע ביותר, נמוך אפילו מזה שקיבלה ניסאן עצמה (170).

מיצובישי, עם 182 תקלות ל-100 כלי רכב, מדורגת מתחת ללנד רובר (178 תקלות ל-100), אבל גם מאזדה (166) וסובארו (164) מדורגות מתחת לממוצע של התעשייה (שעומד השנה, כאמור, על 156).

מן העבר האחר מדורגת לקסוס ראשונה, עם מספר התקלות הנמוך ביותר, ולזכותה חשוב להדגיש שהיא נמצאת שם זו השנה השישית (!) ברציפות.

השנה חולקת לקסוס את המקום הראשון עם פורשה (עם 110 תקלות מדווחות ל-100 מכוניות) ואחריהן מדורגות טויוטה (123), ביואיק (126), מרצדס (131), יונדאי (133), ב.מ.וו (139), שברולט (142), הונדה (143) ויגואר (144).

שאלה מאד רלבנטית לתוצאות האלה היא האם קיים קשר בין התעוזה של יצרניות הרכב לבין מספר התקלות שעליהן מדווחים הלקוחות?
במילים אחרות, היות שאנשי J.D. POWER טוענים שמספר התלונות נמצא במגמת עליה בעיקר בגלל שיעורי החדירה הגבוהים של מערכות מולטימדיה מתקדמות ומערכות טכנולוגיות נוספות – ייתכן שמי שפחות מחדשת חשופה לפחות תלונות.
אלא שעל פניו לא נראה שזאת הסיבה: רוב המותגים שמדורגים בחלקה העליון של הטבלה הם דווקא אלה שמציעים את המגוון הרחב יותר של מערכות בידור ובטיחות.

על-פי ממצאי J.D. POWER כ-22% מכלל התקלות המדווחות נגעו לתחומי האודיו, תקשורת, בידור וניווט (וזאת לעומת 20% בסקר הקודם), כאשר הבעיה המדווחת השכיחה ביותר נוגעת לקישוריות בין הטלפון למערכת המולטימדיה ברכב.

בעיה יותר מהותית, אשר צפויה להחריף עוד ועוד ככל שיותר כלי רכב יצוידו במערכות "כבה והנע" (דימום מנוע המכונית בעת עמידה ברמזור) – היא כשל של מצברי הרכב.

זינוק מדאיג של 44% (!) בתלונות שנוגעות להחלפת מצברי רכב בתוך שלוש שנות הבעלות הראשונות על כלי רכב חדשים הכניס את המצברים – לראשונה מזה זמן רב – אל הרשימה הלא מכובדת של עשר התקלות הנפוצות ביותר. תלונות כאלה מהוות השנה כ-6.1% מכלל התלונות שהתקבלו בנוגע לתקלות בכלי רכב חדשים.

The post בגלל הגאדג'טים: ירידה נוספת באמינות כלי הרכב appeared first on TheCar.

בקרוב צעירים מכל העולם ובמיוחד במדינה טכנולוגית כמו יפן אשר כבר נולדו לעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, יגיעו לגיל שאפשר להתחיל (לנהוג) ויצרניות הרכב בהחלט נערכות ליום הזה.

מסתבר, כך על פי מחקרים שונים שנערכו בארץ השמש העולה, שבעוד שבעבר קבלת רישיון נהיגה הייתה סוג של משאת נפש, כיום בני הנוער מגלים הרבה פחות עניין במכוניות וכל הסיפור הזה של נהיגה נראה לרבים מהם כמו בזבוז זמן שמחייב אותם להתנתק ממה שהם באמת אוהבים – ג'אדגטים וגלישה ברשתות חברתיות.

בניסאן החליטו לקחת לאקסטרים את ההעדפות של לקוחותיהם העתידיים והציגו בתערוכת טוקיו שנפתחה השבוע את Teatro For Dayz, קונספט למכונית עירונית חשמלית קטנה שהיא למעשה מקדש למסכי מגע ולתרבות השיתוף.

עוד כלי תחבורה חדשניים ב-TheCar:
זה לא אופנוע, זו מכונית: הרכב שמסתפק ב-2 גלגלים
הדור הבא של המכונית המעופפת מתקרב
לקסוס חושפת סקייטבורד שלא צריך גלגלים

בעוד שבמבט ראשון מבחוץ, כשהרכב כבוי, ה- Teatro For Dayz די מזכירה מכוניות רבועות מסגמנט ה-kei car הפופולרי ברחובות יפן, מבט מדוקדק יותר חושף שמשטחי החיכוך השחורים בצדי המרכב ובפגושים מלפנים ומאחור הם למעשה מסכי לד, המאפשרים להציג עליהם הודעות, סטטוסים, ציוצים, אמוטיקונים או סתם צורות גרפיות.
עם זאת, החגיגה האמיתית היא בקבינה עצמה בה הדשבורד כולו, דיפוני הצד, המושבים ואפילו ההגה הם למעשה מסכי מגע ענקיים ברזולוציות HD המעניקים אין סוף של אפשרויות תצוגה ולוקחים למקום חדש את בעיית הנהיגה המוסחת.

הדשבורד, למשל, יוכל להציג בפריסות שונות את נתוני הרכב ולשלב גם תצוגת ניווט, תחזית מזג אוויר, רשתות חברתיות ולמעשה כל דבר שנוסעי הרכב יחשקו בו – ממערבולות פסיכדליות של צבעים ועד לתצוגת ענק של אתרי חדשות אונליין.

את התצוגה ניתן להרחיב כמובן למושבים ולדיפוני הצד שעליהם ניתן יהיה גם להקרין שלל טקסטורות "ריפוד" – החל מבדי ריפוד מלכותיים עם תפירת קפיטונאז', דרך ריפודים בסגנון וינטאג', טקסטורות שגרתיות, צבעים נועזים, תצוגת הדפסי ענק של חיות, נופים או בעצם כל מה שתחפצו בו.

כמו כן, כל אחד מהנוסעים יוכל כמובן להגדיר שטח מסוים מהמסך מולו לצורך גלישה ברשת או שיתוף תכנים עם נוסעי הרכב וכמובן שגם עם העולם החיצון.
מן הסתם מדובר בקונספט רעיוני בלבד ורחוק מאוד מייצור וניסאן לא ממש טרחה לפרסם שום פרטים על יחידת ההנעה של הרכב, הסוללות הענקיות שידרשו להנעה ולהפעלת כל מערך המולטימדיה הקיצוני והאם הוא יהיה מצויד בטכנולוגיית נהיגה אוטונומית שתאפשר לשלב בין הצורך לנווט את הרכב בתנועה לשלל הסחות הדעת מהמסכים סביב.

The post טאבלט במקום הגה: ניסאן מעלה את פייסבוק על גלגלים appeared first on TheCar.

אחרי שנודע שכולמוביל מתכננת להחדיר את ממשק המכונית המקושרת ל-i20 בעקבות הביקורת על רמת האבזור במכונית, מתברר שיונדאי גם מתכננת להכניס את הממשק גם ל-i10 המכונית הקטנה והזולה ביותר בהיצע היצרנית.

המערכת המקושרת של יונדאי נחשפה במסגרת השקת יונדאי i20 החדשה בתחילת מרץ השנה. מדובר במערכת שמחברת את מערכת המולטימדיה של המכונית לרשת האינטרנט כך שמצד אחד יוכל בעל המכונית ליהנות מקישוריות לאינטרנט (כמו 'וויז', רדיו אינטרנטי, ענן אחסון תמונות, וידאו ועוד) ומצד שני המכונית תקושר למרכזי השירות של היבואנית וגם למוקדי חילוץ.

יונדאי i20 מול סקודה פאביה: מבחן דרכים השוואתי
בואו לפתח אפליקציה עבור יונדאי

כבר אז הודיעה היבואנית שהמערכת תוצע בכל דגמי i35 ו-ix35 בחינם (כולל בדגמי ציי רכב) ושהיא מתכננת להכניס את המערכת בהדרגה לכל ליין דגמיה. אבל התחרות העזה גם בסגמנט של ה-i10, כנראה שמאלץ את יבואנית יונדאי לזרז תהליכים ולהכניסה במהירות גם למכונית הקטנה והזולה ביותר ביצע היבואנית. להבדיל משאר דגמי החברה בה תוצע המערכת בחינם, כאן ברור שהממשק יוצע בתשלום נוסף. אגב יוצאת מהכלל היא i20 שבינתיים עדיין לא ידוע אם הממשק ייקר את מחירה של המכונית.

כמה עולה?
בעבר טענה היבואנית שעלות המערכת בדגמי i35 ו-ix35 עומדת על 4,500-5,000 שקלים ומצריכה גם כרטיס SIM שמוצע חינם לשנה הראשונה. לאחר 12 חודשים על בעל המכונית להסדיר חבילת תקשורת באופן עצמאי שבמחיר הנוכחי עבור נפח גלישה דומה (3 ג’יגה) עומד על 150-200 שקלים לשנה. עדין לא ידוע אם זו תהיה תוספת המחיר למי שירצה את הממשק גם ביונדאי i10 או שהיבואנית תסבסד חלק מהעלות.

כיצד עובדת המכונית מקושרת?
המערכת של יונדאי מבוססת אנדרואיד ומספקת Wi-Fi מובנה וקבוע במכונית באמצעות SIM סלולרי בנפח גלישה של 3 ג'יגה. הרשת האל-חוטית מהווה 'נקודה חמה' (Hot Spot) ומאפשרת לכל נוסעי המכונית להתחבר לרשת האינטרנט באופן קבוע.

היא פותחה בשיתוף פעולה עם חברת 'מובייל גרופ' – חברת סטארט-אפ ישראלית – וממשק הניהול שלה מוצג ומופעל דרך מערכת המולטימדיה של המכונית. באמצעות אייקונים ותפריטים שונים הנתינים להצגה בארבע שפות (עברית, רוסית, אנגלית וערבית) ניתן לנווט בין רדיו 'Nobex' אינטרנטי, וויז, שידורי וידאו וכו'. במכוניות בהן ימצאו מסכים מאחור, ניתן יהיה לחברם ולהקרין עליהן שידורי וידאו. כנהוג במערכות שכאלה, בעת נסיעה לא ניתן יהיה להקרין שידורי וידאו על גבי המסך בקונסולה המרכזית.

בנוסף תציע יונדאי תפריטי ומסכי עזרה אינטרנטיים של החברה אשר יציגו את רשימת אולמות תצוגה, מרכזי שירות וטרייד-אין, כך שבלחיצת כפתור ניתן יהיה להתקשר וגם לנווט אליהן. כמו כן ספר הרכב יופיע בצורה דיגיטלית על גבי מסך המכונית.

במקרה של תאונה המערכת גם תוכל ליצור קשר (בינתיים עקיף) עם כוחות החילוץ והביטחון. כמו מערכות דומות אחרות, פתיחה של כריות האוויר יוצרת שיחה יזומה עם כוחות חילוץ. בארה”ב ובאירופה מדובר במוקדי חילוץ, בארץ עדיין אין מוקד שכזה כך שבינתיים יופנו השיחות למוקד שירות של יונדאי אשר יזמינו את העזרה הנחוצה ליעד הנכון.

The post המכונית המקושרת גם בדרך ליונדאי i10 appeared first on TheCar.

כלמוביל, יבואנית יונדאי, ערה לביקורת בנוגע לרמת האבזור של i20 ומתכוונת לשפרו עם שילובו של ממשק 'המכונית המקושרת' (Connected Car) שלה.

המערכת המקושרת של יונדאי נחשפה במסגרת השקת יונדאי i20 החדשה בתחילת מרץ השנה. מדובר במערכת שמחברת את מערכת המולטימדיה של המכונית לרשת האינטרנט כך שמצד אחד יוכל בעל המכונית ליהנות מקישוריות לאינטרנט (כמו 'וויז', רדיו אינטרנטי, ענן אחסון תמונות, וידאו ועוד) ומצד שני המכונית תקושר למרכזי השירות של היבואנית וגם למוקדי חילוץ.

יונדאי i20 מול סקודה פאביה: מבחן דרכים השוואתי

כבר אז הודיעה היבואנית שהמערכת תוצע בכל דגמי i35 ו-ix35 בחינם ושהיא מתכננת להכניס את המערכת בהדרגה לכל ליין דגמיה. אבל הביקורת על רמת האבזור ב-i20, בשילוב התחרות העזה בסגמנט עם כניסתן של מתחרות חדשות (סקודה פאביה, אופל קורסה) וכניסתן הקרובה של נוספות (מאזדה 2 ופיג'ו 208), כנראה שמאלצים את יונדאי לזרז תהליכים.

כיצד עובדת המכונית מקושרת?
המערכת של יונדאי מבוססת אנדרואיד ומספקת Wi-Fi מובנה וקבוע במכונית באמצעות SIM סלולרי בנפח גלישה של 3 ג’יגה. הרשת האל-חוטית מהווה 'נקודה חמה' (Hot Spot) ומאפשרת לכל נוסעי המכונית להתחבר לרשת האינטרנט באופן קבוע.

היא פותחה על ידי חברת סטארט-אפ ישראלית וממשק הניהול שלה מוצג ומופעל דרך מערכת המולטימדיה של המכונית. באמצעות אייקונים ותפריטים שונים הנתינים להצגה בארבע שפות (עברית, רוסית, אנגלית וערבית) ניתן לנווט בין רדיו 'Nobex' אינטרנטי, וויז, שידורי וידאו וכו'. במכוניות בהן ימצאו מסכים מאחור, ניתן יהיה לחברם ולהקרין עליהן שידורי וידאו. כנהוג במערכות שכאלה, בעת נסיעה לא ניתן יהיה להקרין שידורי וידאו על גבי המסך בקונסולה המרכזית.

בנוסף תציע יונדאי תפריטי ומסכי עזרה אינטרנטיים של החברה אשר יציגו את רשימת אולמות תצוגה, מרכזי שירות וטרייד-אין, כך שבלחיצת כפתור ניתן יהיה להתקשר וגם לנווט אליהן. כמו כן ספר הרכב יופיע בצורה דיגיטלית על גבי מסך המכונית.

במקרה של תאונה המערכת גם תוכל ליצור קשר (בינתיים עקיף) עם כוחות החילוץ והביטחון. כמו מערכות דומות אחרות, פתיחה של כריות האוויר יוצרת שיחה יזומה עם כוחות חילוץ. בארה”ב ובאירופה מדובר במוקדי חילוץ, בארץ עדיין אין מוקד שכזה כך שבינתיים יופנו השיחות למוקד שירות של יונדאי אשר יזמינו את העזרה הנחוצה ליעד הנכון.

כמה עולה?
עלות המערכת שכרגע ניתנת בכל דגמי i35 ו-ix35 בחינם (כולל בדגמי ציי רכב) עומדת על 4,500-5,000 שקלים ומצריכה גם כרטיס SIM שמוצע חינם לשנה הראשונה. לאחר 12 חודשים יהיה על בעל המכונית להסדיר חבילת תקשורת באופן עצמאי שבמחיר הנוכחי עבור נפח גלישה דומה (3 ג’יגה) עומד על 150-200 שקלים לשנה.

בינתיים עדיין לא ברור אם ממשק 'המכונית המקושרת' ייקר את מחירה של יונדאי i20.

The post בקרוב ממשק 'המכונית המקושרת' גם ביונדאי i20 appeared first on TheCar.

שורה ארוכה של חיישנים ומערכות לאיסוף מידע עשויים לשפר מאד את בטיחות הנהיגה, אבל גם לחסל כל שארית של פרטיות בחיים האנושיים

בואו נודה על האמת: החיים הפרטיים שלנו כבר מזמן "שקופים" עבור גופים וארגונים אוספי-מידע, החל בגוגל ופייסבוק וכלה ב-NSA – 'הסוכנות לביטחון לאומי' האמריקנית, 8200 הישראלית וכל מקבילותיהן בעולם.

כל מי שמחזיק טלפון חכם במרחק של כמה מטרים ממנו עשוי לחלוק כמויות גדולות מאד של מידע אודותיו, ואודות כל מי שנמצא בסביבתו מאז שהטלפון הזה בשימוש, עם כל מי שיש לו עניין ויכולת להתחבר לטלפון הזה מרחוק.

הצעד הבא שמתכננת ממשלת ישראל הוא התקנת יחידות מעקב בכל כלי הרכב במדינה במטרה למדוד את השימוש בהם ולחייב אותנו ב"מס נסועה" בהתאם למקומות שבהם ננהג ולזמנים שבהם נבחר להשתמש במכונית, והיכולות של ארגונים לנתח את הררי המידע שנאסף הולכות ומשתפרות מיום ליום.

אבל זה לא ייעצר שם. אחת המגמות המעניינות שמתפתחת במהירות בעת האחרונה היא שורה ארוכה של חיישנים ומערכות לאיסוף ופיענוח מידע פיזיולוגי, אשר יהיו מחוברים לגופנו ויאספו אודתנו מידע בזמן אמת.
מידע כזה עשוי לשמש אותנו באופן אישי כדי לייעל את הפעילות הספורטיבית שלנו או לגלות מבעוד מועד מצבים בריאותיים מסכני חיים, והוא יכול גם להיות משודר החוצה לצרכים שונים.

חברת פוג'יטסו היפנית הציגה השבוע "חיישן עייפות לביש" חדש, אשר יוצמד לתנוך האוזן כדי למדוד את מצב הדופק, ויתריע כאשר יגבר הסיכון לאובדן ערנות ונמנום. התראה כזאת עשויה להציל לא רק את חיי מי שילבש את החיישן אלא, למשל, גם את מאות נוסעי הרכבת שבה ינהג נהג קטר שלובש חיישן כזה.

החיישן של פוג'יטסו (Fujitsu) נקרא FEELythm, הוא "מיועד לשימוש במגזר התחבורה", והוא יימכר ביפן כבר בחודש הבא. ה"חיישן הלביש" מודד את "הדופק והפעילות העצבית" של מי שלובש אותו ואמור לזהות מצבים שבהם נהג מאבד עירנות. במקרה כזה הוא יתריע באמצעות השמעת התראה קולית וכן על-ידי רטט. המכשיר מבוסס, כמובן על "אלגוריתם קנייני שפותח על ידי מעבדות החברה" וכאשר האלגוריתם מחשב סכנה הוא מתריע בפני הנהג, אבל לא רק בפניו.
המכשיר מחובר (או יכול להתחבר) אל מנהל צי הרכב כמו גם לטכוגרפים דיגיטליים או מכשירי מעקב דיגיטליים אחרים, ולדברי החברה כך יכולים "מנהלי צי לפקח על תנאי הנהיגה של הנהגים שלהם בזמן אמת, ולספק הנחיות מועילות שמבוססות על נתונים אובייקטיביים".

אחד הנתונים המעניינים ביותר שפוג'יטסו מגלה לנו – נתון שמוצנע עמוק מאד בכל הדוחות הממשלתיים שמנתחים תאונות דרכים, הוא ש"טעויות אנוש שלא מיוחסות לעבירות תנועה או מיומנות נהיגה מהוות כ-67% מכלל תאונות הדרכים בשנים האחרונות".
בואו נחזור שוב, ולאט, על הנתון האחרון: שני שלישים מתאונות הדרכים, כך על-פי מחקרים שמצטטת פוג'יטסו היפנית, לא נגרמים בגלל עבירות תנועה אלא בגלל "טעות אנוש" שאינה עבריינית.

פוג'יטסו, בואו לא נתבלבל, היא כמובן בעלת עניין בנתון כזה, אבל גם לשוטרי משטרת ישראל, כשהם מספרים לנו על כך שמי שאשם בתאונות הוא "הגורם האנושי", יש אינטרס לגרום לנו להאמין שטעויותיו של "הגורם האנושי" נובעות מעבריינות ולכן אכיפת עבירות תנועה היא הפתרון לצמצום התאונות.

מכל מקום, חיישנים דוגמת זה של פוג'יטסו יוכלו "בעתיד הקרוב" (כך מבטיחים היפנים) "לשפר את ניהול הנהיגה הבטוחה על ידי חיזוי סכנות לפני שהן מתרחשות, וזאת על בסיס צבירת נתונים שמעידים על עייפות,
מתח ומתיחות (stress and tension), ויצירת "מפת מפגעים" שחוזה מתי עלולים גורמים כאלה לסכן את הנהג ונוסעיו. בשלב ראשון מיועדים חיישנים מסוג זה לשימוש בציי רכב מקצועי כמו באוטובוסים, משאיות, רכבות ומוניות, אבל בעתיד הכל עוד עשוי לקרות.

פוג'יטסו טרם סיפקה המחשת וידאו של החיישן שלה, לכן כל שאפשר להסיק כרגע הוא שמדובר במוצר מאד לא נוח לשימוש אנושי: החיישן – שנמצא בתוך צמד "מצבטיים" שמהודקות אל תנוך האוזן, מחובר לקולר שאותו צריך לענוד סביב הצוואר (בפוג'יטסו מתגאים בכך שכל זה "שוקל רק 90 גרם"), ומשם הוא משדר (ככל הנראה באמצעות בלו-טות') אל יחידת המעקב והעיבוד שיכולה להיות מונחת בסמוך לנהג או בצמוד אליו, ומוזנת על-ידי סוללה נטענת שיכולה לפעול במשך 5 ימים בין טעינות. היות שלא כל בני האדם נולדו שווים מסוגל המכשיר הזה ללמוד את הפעילות הפיזיולוגית הספציפית של האדם שמוצמד אליו ולפעול בהתאם.

איזה חיישן נלבש היום?

"חיישנים לבישים" אשר מנטרים את הפעילויות הפיזיולוגיות השונות של גוף האדם הופכים בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר, כפי שאפשר היה לראות בתערוכת האלקטרוניקה והגאדג'טים הגדולה בעולם, CES שנערכה לפני כחודש בלאס וגאס.

אם עד לא מכבר הציעו רוב המערכות מידע אודות מספר הקלוריות ששרף מי שנושא אותם, כמה קילומטרים צעד או רכב, או מה משך האימון שנותר לו, הרי שכעת מתרחב ספקטרום האפשרויות ובעיקר החיבור של חיישנים לאפליקציות סלולריות שונות. מנתונים שהציגו מארגני התערוכה עולה שאחד מכל עשרה אמריקנים לובש כיום חיישן פיזיולוגי כלשהו, ולפי נתוני חברת המחקר גרטנר נמכרו בשנת 2014 לבדה כ-70 מיליון חיישנים-לבישים ברחבי העולם – וזה לא כולל מערכות מעקב רפואיות לסקטורים ספציפיים כמו חולי סכרת.

רוב החיישנים שנמכרו עד כה בעולם שם נועדו למטרות ספורט-אישי ופעילויות כושר, ובמידה רבה זהו השלב האבולוציוני העדכני של מה שהחל לפני שלושה עשורים עם קלטות הוידאו לאימון ביתי של ג'יין פונדה. דרגה אחת מעבר לשם מוצע, למשל, חיישן תנועה לביש שנועד למי שעוסקים בטניס, בייסבול וגולף באופן חובבני, ומאפשר להם להשוות את המהלכים שלהם לאלה של ספורטאים מקצוענים.

כעת פונים יצרני החיישנים והאפליקציות גם לפלחי שוק חדשים, וכך אפשר היה לראות ב-CES מערכת שמבוססת על חיישני-אוזניות שמודדים את הפעילות החשמלית במוח, ומציעה באמצעות אפליקציה ייעודית תרגילים נפשיים שמסייעים להירגע או למקד את התודעה. חיישני תנועה לבישים אחרים מיועדים לאנשים מבוגרים שחיים בגפם ואלה מתעדים את הפעילות שלהם ושולחים התראה לבן משפחה או מוסד רפואי במקרה של נפילה או הפסקת נשימה.

חיישן אחר, שהגדרתו כ"לביש" אולי קצת מוגזמת, ממוקם על צוואר הרחם של אישה ומחובר למערכת ניטור שעוקבת אחר חום גופה, במטרה לגלות את המועד האופטימלי לכניסה להיריון.

גם אפל וגם גוגל פיתחו אפליקציות למכשירים הניידים אשר מסוגלות לאסוף נתוני כושר ובריאות מחיישנים שמותקנים בתוך פריטי לבוש ומקומות אחרים, להציג אותם באופן נוח לבעל מכשיר סלולרי או לשלוח אותם למרכזים רפואיים.
התועלות של איסוף מידע פיזיולוגי, בעיקר אצל מי שנמצא בסיכון לבעיות קשות שנובעות ממצב הלב, רמות סוכר, סיכון לשבץ וכיוצא באלה ברורות מאליהן, ממש כפי שחיישנים שמתריעים לפני שנהג מאבד ריכוז או שליטה ברכב שלו יכולים להציל רבים מפגיעות מיותרות.
אלא שלמידע הרב שנאסף יש ערך מסחרי רב עבור גופים רבים, למשל חברות ביטוח או מוסדות ממשלתיים, ועצם האיסוף והניתוח של נתונים אישיים רגישים מעלה חששות כבדים בקשר לפרטיות.

The post השלב הבא בבטיחות? נכנסים לנו לאוזן ולצוואר הרחם appeared first on TheCar.

'אנדרואיד אוטו' נועד לקשר טוב יותר את הטלפון החכם עם הנהג הנוהג, ושאלת השאלות היא האם הוא יצמצם את הסחת הדעת או יהפוך אותה לחלק לא נפרד מן הנהיגה

צילום: Google

ענקית האינטרנט גוגל חשפה אמש (ד') את מערכת 'אנדרואיד לרכב' שלה, שנקראת בפשטות 'אנדרואיד אוטו', אשר תממשק טלפונים חכמים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד אל תא הנהג.

המערכת הוצגה בכנס המפתחים השנתי של גוגל בסן-פרנסיסקו, קליפורניה, וכפי הנראה היא בעלת יכולת הפעלה קולית מלאה לכל הפונקציות החשובות שלה.

המערכת תוטמע בשלב ראשון אצל שותפי הטכנולוגיה של גוגל לפרויקט זה – ג'נרל מוטורס, הונדה, יונדאי ואאודי, וכן פולקסוואגן (אשר הכריזה אמש על הצטרפותה למיזם) אבל במקביל גם אצל פורד, קרייזלר וניסאן. דגמים ראשונים שבהם תפעל אנדרואיד לרכב יופיעו בשוק כבר עד סוף השנה הנוכחית, אם כי גוגל עצמה לא מסרה מי תהיה יצרנית הרכב הראשונה לעשות כך.

חשיפת המערכת בכנס המפתחים של גוגל אינה מקרית – היא נועדה לעודד מפתחי אפליקציות להשתמש בקוד הפתוח של גוגל כדי לברוא יישומים נוספים שבהם אפשר יהיה להשתמש בעת נהיגה, יישומים שמצידם יגבירו את השימוש במערכות אנדרואיד לבית גוגל.

כממשק משתמש, המטרה העיקרית של אנדרואיד אוטו היא לגרום למשתמש "להרגיש כמו בבית", כלומר שהממשק הויזואלי שלה, על גבי המסך האינטגרלי בכלי הרכב, יהיה דומה ככל האפשר לזה שמוכר לו מן הטלפון הנייד. החיבוריות בין הממשק לבין המכונית נעשית בעיקר באמצעות פקודות קוליות, ובמידה רבה גם באמצעות הכפתורים והמתגים שמותקנים בכל אחת מן המכוניות, למשל על גלגל ההגה ובסביבתו.

מעל להשקה המתוקשרת מרחפת כל הזמן שאלת הסחת הדעת מנהיגה – ובמיוחד השאלה האם מערכות כמו של גוגל, וכן 'אפל פליי' של המתחרה, יצרנית האייפונים, מסייעים לצמצם את הסחת הדעת שממילא קיימת, או שהם תורמים להנחלת השימוש בטלפונים חכמים בעת נהיגה – ובכך דווקא להגביר את הסחת הדעת.
גוגל, מצידה, מפארת כמובן את האפשרות הראשונה, וכך צוטט מנהל ההנדסה של הפרויקט הזה עבור גוגל, פטריק בראדי: "אנדרואיד מאפשר לנהג לשמור על ידיו על ההגה ועל העיניים על הכביש". העניין הוא שבראדי ציטט רגעים קודם לכן נתונים מבהילים אודות מספר התאונות הקטלניות שנגרמות בגלל שימוש בטלפונים בעת נהיגה, ובהתחשב בכך שבעולם קיימים כבר כרגע כמיליארד טלפונים מבוססי אנדרואיד ברור שקשה מאד לשלוט במאות מיליוני הנהגים שמשתמשים בהם.

בלי ידיים

אנדרואיד אוטו אינה מערכת הפעלה שמוטמעת בתוך מערכת המולטימדיה של המכונית ומפעילה אותה אלא מערכת "מוקרנת", כלומר שטלפונים חכמים מבוססי אנדרואיד, שמהווים כיום כ-80% מכלל הטלפונים החכמים בעולם – משתמשים בה כדי "להקרין" את המתרחש בהם אל הנהג באמצעות המסך האינטגרלי שבמכונית.

החשיבות הרבה ביותר של מערכת כזאת – אם מניחים בצד את שאלת הסחת הדעת כבדת המשקל – היא שיצרני הרכב לא צריכים לעסוק בתוכנת ההפעלה או בעדכונים שלה. התוכנה "מונעת" למעשה על-ידי הטלפון של המשתמש, ומתעדכנת באופן תדיר באמצעות הטלפון הנייד כמו כל אפליקציה אחרת.

התכונות המרכזיות שנחשפו הן אפשרויות ה"הקרנה" של Google Play Music ושל Google Maps , המוכרות, כמו גם אפליקציה שמאפשרת להמיר את הודעות הטקסט להודעות קוליות הן למשלוח והן בעת קבלה.

במהלך הדגמת המערכת "שוחח" המדגים של גוגל עם התוכנה, שלח וקיבל הודעות טקסט, "מסר" לה כתובת לניווט – שהפכה מיד ליעד על מערכת גוגל MAPS ואף "שאל" אותה עד מתי פתוח מוזיאון מסויים – שאלה שזכתה לתשובה באמצעות הקראת שעות הפתיחה בשפה "אנושית" למדי.

ושוב, שאלת מיליארד המשתמשים היא זאת: כיום אסור להשתמש בטלפונים בעת נהיגה ברוב מדינות העולם, אבל מיליוני נהגים עוברים על החוק וחלקם גם גורמים לתאונות קטלניות. הטמעת המערכת לתוך המכונית אמנם תהפוך אותה לחוקית, ואולי גם תצמצם את הסיכון שנובע משימוש בטלפון בעת נהיגה. אבל האם שימוש (חוקי) רב של מאות מיליוני נהגים במערכת שגם היא יוצרת מידה רבה של הסחת דעת – מעלה את סך הסיכון על הכבישים או מצמצם אותו?

The post גוגל חשפה את 'אנדרואיד אוטו' – ממשק האנדרואיד לכלי רכב appeared first on TheCar.

אפל השיקה בתערוכת ז'נבה את 'CAR PLAY' – ממשק שמאפשר לשלוט באייפון באמצעות מערכת המולטימדיה במכונית.

הממשק מאפשר למכשיר האייפון האישי של הנהג להתחבר באופן אל-חוטי למערכת הבידור בקונסולה המרכזית שבמכונית, ודרכה לשלוט בסמארטפון. אין הכוונה למערכת כדומת 'MirrorLink' שמציגה על מסך הרכב את תצוגת הסמארטפון האישית של כל מתחבר, אלא מערכת בעלת מאפיינים, תצוגות וגרפיקה שגורמים למשתמש אייפון "להרגיש בבית". בעבר הציגה אפל מערכת קונספט דומה תחת השם 'iOS in the Car'. כעת, כשהמערכת מוכנה לשיווק הוחלף שמה בהתאם לאופן בחירת השמות באפל.

אפל מדווחת שמערכת 'Car Play' יכולה להריץ את אפליקציות 'מפות' (של אפל), iTunes Radio, ובעתיד תוכל גם לאפשר הרצה של אפליקציות צד שלישי. כלומר בעתיד יוכל הנהג להוסיף אפליקציות למערכת הקיימת במכוניתו. יצרניות רכב טוענות מזה זמן שבכוונתן להציע ממשק דומה אך נמנעות מלעשות זאת מחשש שלקוחות יריצו אפליקציות זדוניות שיגנבו את פרטיהם או אף ישתלטו על המכונית. בינתיים אפל מדווחת על מתן אפשרות לאפליקציות צד שלישי מתחום הרדיו-אינטרנט בלבד ונוקבת בשמות: Spotify, Beats Radio, iHeartRadio, Stitcher ואחרות.

חידוש חשוב בממשק הוא שימוש בפקודות קוליות (באמצעות מערכת 'סירי' – העוזרת הווירטואלית באייפון) באמצעותן ניתן להגיע לספר הטלפונים, לבצע שיחות, להשיב לשיחות שלא נענו, להאזין להודעות קוליות ואף לדקלם הודעת טקסט ולשלוח אותה. בנוסף, באמצעות מערכת הפיקוד הקולי ניתן להגיע ולשמוע את תוכנו של דוא"ל.

בעת ההשקה בז'נבה דיווחה אפל שאת ממשק 'CAR PLAY' ניתן לרכוש בדגמים של: מרצדס, יגואר וולבו, פרארי, הונדה ויונדאי. עוד הוסיפה שהיא משתפת פעולה להטמעת המערכת בדגמיהן של יצרניות רכב נוספות ובהן: ב.מ.וו, שברולט, פורד, טויוטה, קיה, לנד רובר, ניסאן, מיצובישי, פיג'ו, סיטרואן, סובארו וסוזוקי.

לעת עתה מערכת 'Car Play' תומכת במכשירי אייפון מסדרה 5 ומעלה שעליו מותקנת מערכת הפעלה 'iOS 7', קרי: אייפון 5, אייפון 5c ואייפון 5s.

The post אייפון נכנס למכונית appeared first on TheCar.