ובמדינה שבה מתקיים דיון ציבורי בעניין יוקר המחיה, הוזלה משמעותית של הנסיעות אמורה להיות בשורה מבורכת. אלא שההוזלה עשויה להיות כל כך משמעותית, עד שבמשרדי הממשלה סבורים שתחבורה שיתופית מהווה איום על עצם קיומה של התחבורה הציבורית בישראל.

לדברי בכיר במשרד התחבורה, "יהיו לנו כאן אלפי כלי רכב שמבחינתנו הם מפוקחים, מפוקחים חלקית, אבל התעריף לא יהיה מפוקח… יכול להיות מצב שתחבורה ציבורית שאני (משרד התחבורה, ש.ה) מסבסד במיליארדים, אוטובוסים ייסעו ריקים, אבל מוניות כאלה (שמציעות שירותי תחבורה שיתופית) ייסעו משום שהן נותנות מחירים שהם הרבה יותר נמוכים ממחירי תחבורה ציבורית".

מי רוצה הוזלה של עשרות אחוזים?
הסרת הפיקוח על המחירים היא אמנם חלום בלהות עבור בכירי משרד התחבורה, אך ישראלים רבים עשויים לחסוך מאות שקלים מדי חודש באמצעות שימוש בשירותי תחבורה שיתופית. מחקר שנערך במכון ירושלים לחקר שווקים מצא שתחבורה שיתופית עשויה להוזיל את מחירי הנסיעות בכ-20% עד 30%.

חשוב לזכור כי החיסכון הכספי שמציעה תחבורה שיתופית נוגע גם לנוסעים וגם לנהגים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חיסכון כספי לנוסעים אפשרי מאחר שנוסע שבוחר בתחבורה שיתופית "מוותר על נסיעה בכלי רכב משלו, ולעתים קרובות (נהנה גם מ)חיסכון בזמן בהשוואה לשימוש בתחבורה ציבורית". לנהגים, כך הסבירו במרכז המחקר, החיסכון טמון בכך ש"הנוסעים מתחלקים בעלות הנסיעה – הוצאות כמו דלק, בלאי של הרכב, ועוד".

למשרד התחבורה יש טיעונים רבים נגד מתן היתר חוקי להפעלת שירותי תחבורה שיתופית. למשל, במשרד אומרים שאין אפשרות לפקח על רמת המקצועיות של נהגים בשירותי תחבורה שיתופית. עוד אומרים שם שיש בעיה לגבות מס מכל אותם אלפי נהגים שמסיעים נוסעים בשכר ללא כל פיקוח.

אלא שנראה שרבים מהטיעונים אינם תקפים, ועיקר תפקידם הוא להסיט את תשומת הלב הציבורית מכך שתחבורה ציבורית עשויה להוזיל את יוקר המחיה. למשל, גביית מס היא בעיה שקיימת כיום גם בענף המוניות, שנמצא תחת פיקוח ישיר של משרד התחבורה. יתרה מכך: דווקא חברות תחבורה שיתופית, שדורשות תשלום באשראי ואינן מאפשרות תשלום במזומן, עשויות לאפשר לרשות המסים לפקח ביתר קלות ויעילות על הכנסות הנהגים.

נהגי המוניות מגלים יצירתיות
כמובן שחשש נוסף של משרד התחבורה הוא מפני התמוטטות ענף המוניות, שצפוי להיות הראשון שייפגע מהרחבת השימוש בשירותי תחבורה שיתופית. זו הסיבה לכך שבאיגוד נהגי המוניות מנהלים מאבק בכל ניסיון להפעיל תחבורה שיתופית, למשל כמו שירות אובר-X שפועל כיום בעשרות מדינות.

המאבק בתחבורה השיתופית גם מעורר את איגוד ליזום רעיונות יצירתיים. כך למשל, יהודה בר אור, יו"ר האיגוד, הציע למשרד התחבורה להפעיל באמצעות מוניות שירותי שאטלים מחניוני "חנה וסע" שהוקמו בתל-אביב לקראת הרחבת העבודות להקמת הרכבת הקלה. כיום מופעלים שירותי שאטלים באמצעות מיניבוסים ייעודיים, שנוסעים בתוואי קבוע מראש.

"כמו שהוא (משרד התחבורה, ש.ה) מכניס את השאטלים אנחנו ניכנס לשם ונעמיס ארבעה אנשים", הסביר בר אור. "נקבע מחיר בינינו. לנו יש היתר להסיע אנשים ויש לנו אפשרות להסיע אנשים. ברגע הזה אתה יכול להגדיל אותנו ולמנוע (מכלי רכב פרטיים) להיכנס משבע בבוקר עד שבע בערב בנתיבי התחבורה של בגין וכל הסביבה הזו, ואז אתה פותר את הבעיה".

אגב, במשרד התחבורה לא פוסלים את הרעיון, אם כי פקידי המשרד מודעים לבעייתיות שכרוכה בו. לדברי בכיר באגף התחבורה הציבורית במשרד, "הרעיון עלה ואנחנו בוחנים אותו… יש (בו) יתרונות וחסרונות… זה כאילו אוטובוס, כי אם אני לוקח מספר נוסעים בדרך וכל אחד משלם לבד וכל אחד משלם תעריף אחר שזה גם בעייתי".

The post מי לא רוצה שתחסכו כסף בכל נסיעה? appeared first on TheCar.

לדברי יוזמת הדיון, ח"כ מירב בן-ארי מסיעת כולנו, המכשול העיקרי שעומד בפני מודלים שונים של תחבורה שיתופית הוא משרד התחבורה, וליתר דיוק – תקנות התעבורה שקובעות רשימה סגורה של כלי רכב שבהם מותר על-פי חוק להסיע נוסעים בשכר. התקנות הקיימות (והמיושנות) אוסרות בפועל על ביצוע הסעות שמבוססות על מודלים חדשניים של שיתוף, וכך

ראוי לציין כי לא רק ח"כ בן-ארי סבורה שמשרד התחבורה עוצר את התחבורה השיתופית: כך אומרים רבים בתחום התחבורה, ולמעשה גם שר התחבורה, ישראל כץ, הבהיר בעבר כי יממש את סמכותו כדי להגן על האינטרסים של נהגי המוניות – ענף שצפוי לספוג הפגיעה קשה במיוחד כתוצאה מהתרחבות השימוש בתחבורה שיתופית.

אלא שלתחבורה השיתופית יש תועלות שראויות להתייחסות. לדברי ח"כ בן-ארי, תחבורה ציבורית יכולה להוביל ל"הוזלת יוקר המחיה, בזכות שירותי הסעות זמינים וזולים יותר מהאופציות הקיימות, ועידוד תחרות בשוק". ח"כ בן-ארי גם מציינת כי תחבורה שיתופית "תאפשר לאוכלוסיות שונות להשתתף בשוק העבודה, ולהשלים הכנסה".

בנוסף, תחבורה שיתופית עשויה לסייע בצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים, ובכך לתרום להקטנת עומסי תנועה, הפחתת זיהום האוויר שמקורו בתחבורה ואף שיפור הבטיחות. במכתב ששלחה ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, מסבירה ח"כ בן-ארי כי "מתן מענה טכנולוגי מוכח הפועל במקומות רבים למודל השיתופי, אשר יביא להפחתת השימוש בכלי הרכב הפרטיים ובעקבות זאת להפחתת העומס בכבישים וכפועל יוצא מכך יופחתו זיהום האוויר וכמות תאונות הדרכים".

מחפשים דרכים להגיע לעתיד
הדיון בוועדת הכלכלה בשבוע הבא מגיע בתקופה שבה תחבורה שיתופית היא אחד הנושאים החמים בתעשיית ההייטק העולמית. רק בשבוע שעבר חשפה ווייז (WAZE), שנמצאת בבעלות ענקית הטכנולוגיה גוגל, אפליקציה חדשה בשם RideWith ואשר נועדה לחבר בין נהגים ונוסעים לביצוע נסיעות משותפות (car-pool). הנוסעים משתתפים בעלות הנסיעה (דלק ובלאי), כפי שהיא מחושבת על-ידי האפליקציה.

במקביל, אפליקציית Uber, שפעילה כבר במאות ערים ברחבי העולם, החלה לפעול גם בישראל בשנה שעברה. אולם, השירות העיקרי של החברה, UberX, שנועד לאפשר הסעת נוסעים בתשלום אך באמצעות נהגים לא מקצועיים, אינו מוצע בישראל, בגלל האיסור שחל מתוקף תקנות התעבורה.

השימוש בתחבורה שיתופית מהווה איום על ענפי תחבורה שונים: נהגי מוניות הם נפגעים "ברורים", אך גם התחבורה הציבורית עלולה להיפגע כתוצאה מהרחבת השימוש באמצעי תחבורה חלופיים. כך למשל, השימוש באפליקציה החדשה של ווייז, שמוצעת בתחילה במסגרת ניסוי (“פיילוט”) בשלוש ערים בלבד, עשוי בעתיד להוות תחרות לענף האוטובוסים, שכן נסיעה שיתופית תהיה נוחה משמעותית עבור נוסעים רבים (ובעיקר, נוסעים מזדמנים) מאשר שימוש בקו אוטובוס ציבורי.

"אין בו (בחוק הקיים, ש.ה) כמובן התייחסות למודל החדשני של תחבורה שיתופית", מסכמת ח"כ בן-ארי את פנייתה ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כבל. "על משרד התחבורה לפעול לאסדרת (רגולציית) תחום התחבורה השיתופית שתיטיב עם כלל האזרחים במדינה". נראה שהקריאה של ח"כ בן-ארי מגיעה בעיתוי נכון, וכעת נותר לראות איך יגיבו שר התחבורה ופקידי משרדו לאתגר.

The post איך תיסעו בעתיד לעבודה? התחבורה השיתופית בדרך לכנסת appeared first on TheCar.

האפליקציה מיועדת להורדה על-ידי הנוסעים שמבקשים להצטרף לנהגים, בעוד שהנהגים עצמם יוסיפו להשתמש באפליקציית וויז הרגילה שלהם – לאחר שנרשמו לפיילוט שהחברה החלה לקיים.
האפליקציה החדשה עוקפת למעשה לא רק את אפליקציות הנסיעה בתשלום הקיימות – כמו גט טקסי ו'אובר', אלא בעיקר את משרד התחבורה אשר עד היום לא ביצע אף פעולה לעידוד שימוש בתחבורה שיתופית אשר יכולה לשפר מאד את העומס על כבישי הארץ.

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מוגן שוק ההסעות בשכר על-ידי רגולציה קפדנית אשר סוגרת את השוק עבור בעלי רכב פרטיים, וזו הסיבה שמפעילי אפליקציות כמו גט טקסי ו'אובר' יכולים בשלב זה לעבוד אך ורק עם נהגי מוניות בעלי רישיונות הסעה של משרד התחבורה.
עם כניסתה של 'אובר' לישראל, בשנה שעברה, הבהיר שר התחבורה, ישראל כץ, שהוא ישמור על פרנסתם של נהגי המוניות ולא יאפשר לאפליקציות שונות לפגוע בה (גם אם יש בכך ערך מוסף לכלל הציבור).

אלא שאפליקציית RideWith מוגדרת כ"אפליקצייה לשיתוף נסיעות לעבודה (carpooling)", ולא כאפליקציית נסיעה בתשלום, ובשלב זה היא לא מיועדות לכל מצבי הנסיעה אלא בעיקר עבור מי שמבצע מסלולי נסיעה קבועים – למשל אל מקום עבודתו וממנו, והסטייה שלו מנתיבו הקבוע לטובת ה"טרמפיסט המשלם" אינה גדולה.
כאמור – גם מסיבות מעשיות וגם כדי למנוע אי נעימויות (ובעיקר כדי ליצור מודל כלכלי מכל הסיפור) – האפליקציה מחשבת ומעדכנת את הצדדים מה המחיר הראוי להסעה הזו, ובאופן שהיא לא נחשבת להסעה בשכר אלא כמסייעת להשתתפות בהוצאות.

עם זאת, עבור וויז מדובר בפרויקט שעשוי להניב רווחים נאים – שכן בכוונתה "לחתוך קופון" בהיקף של 15% מכל העברת כספים, ואם המודל יתפוס מדובר בפוטנציאל מסחרי נאה מאד. בנוסף, גוגל ו'וויז' יוכלו "לתפור" לנהגים ולנוסעים פרסום שמותאם לאורח חייהם ונסיעותיהם.

בתשובה לשאלה "האם אפשר להתפרנס כנהג RideWith?", נכתב באתר האפליקציה: "לא, המטרה היא חסכון ולא פרנסה. בכל יום תקבלו הצעות לעד שתי נסיעות הנמצאות על נתיב הנסיעה הרגיל שלכם.
התשלום על הנסיעה עוזר לכסות את הוצאות הדלק והוצאות הרכב השוטפות – והופך את הנסיעה היום-יומית לעבודה לחסכונית במיוחד".

בתשובה לשאלה "האם RideWith כלולה בכיסוי הביטוחי לרכב שלי?" נכתב: כמו כל נהג אחר זו אחריותך לדאוג להיות מכוסה בכיסוי ביטוחי נאות. עם זאת, ייתכן ותרצה לוודא שפוליסת הביטוח שברשותך מכסה מקרים ביטוחיים בעת הסעת שותפים לנסיעה".

יוצאים לפיילוט

העלאת אפליקציית RideWith היא תחילתו של ניסוי, פיילוט, שנועד לבחון את האפקטיביות שלה ואת דרכי השימוש בה, כשהכוונה – כמובן – היא להפיץ אותה באמצעות גוגל לעולם כולו.

בשלב הראשון ייערך הפיילוט בקרב תושבי הערים תל אביב, הרצליה ורעננה – מתוך הנחה שבשטח זה מרוכז מספר רב של עובדי הי-טק שיהיו "מאמצים ראשונים" של טכנולוגיה חדשה באשר היא.

מצידו של נוסע מדובר לא רק בחסכון כספי – אם האלטרנטיבה שלו היא נסיעה במונית – אלא בעיקר בשיפור ניכר לרמת הנוחות, שכן הנוסע לא תלוי בתחבורה ציבורית ובצורך להחליף אוטובוסים אלא מגיע מנקודה לנקודה.

מצד הנהג יש בכך הכנסה צנועה ופטורה ממס, ודאי יחסית למצב הנוכחי שבו הוא (או החברה שבה הוא מועסק) משלם לבדו את עלויות הנסיעה ו/או את עלות שווי השימוש במכוניתו.

מאידך, אחד החסמים מפני שימוש בטכנולוגיה עלול להיות טמון בכך ששני הצדדים – הנוסעים אך גם הנהגים – נדרשים למעשה לחשוף לא רק את מקום מגוריהם (או נקודת האיסוף), מקום עבודתם ואת המועד שבו מתבצעת הנסיעה אלא גם את הרגלי הנסיעה הקבועים שלהם. בנוסף, היות שהחיוב והזיכוי מבוצעים "באופן אוטומטי", הרי שגם פרטי האשראי של שני הצדדים חייבים להימצא במערכת.

The post ווייז וגוגל עוקפות את כץ ואת אובר: העלו גרסת בטא להסעות משותפות appeared first on TheCar.