מערכות בלימה אוטונומיות מותקנות במכוניות שונות מזה לא מעט שנים – בתחילה כמערכות אופציונליות ובשנים האחרונות כציוד סטנדרטי. מערכות אלה מבוססות על חיישן או מערך חיישנים (לרוב מצלמה ורדאר, לעיתים גם אינפרא אדום ו/או לידאר), וכאשר הן מזהות התקרבות מסוכנת אל עצם נייד או נייח, או אל הולך רגל או רוכב אופניים, הן משדרות לנהג התראה ולאחר מכן בולמות את כלי הרכב באופן עצמוני.
לא כל המערכות זהות, וגם הביצועים שלהן לא אחידים. חלקן מסוגלות לזהות הולכי רגל ואחרות קצת פחות, חלקן מזהות רוכבי אופניים ואופנועים ואחרות לא. זאת הסיבה שמבחני הבטיחות של פרויקט הבטיחות האירופאי Euro NCAP מציגים בשנים האחרונות מבחנים השוואתיים של מערכות שונות. מצד שני, זאת גם הסיבה שהתקנות האירופאיות הנוכחיות עדיין לא מחייבות את המערכות להצליח לזהות הולכי רגל ורוכבי אופניים. תקנות מעודכנות כאלה ייכנסו לתוקף רק בעוד כשנתיים. צריך להדגיש שהתקנה האירופאית החדשה לא חלה על דגמים "ממשיכים" אלא רק על דגמים חדשים שיושקו השנה, והיא מותירה לכל האחרים שנתיים נוספות להתארגן על עצמם. החל בינואר 2024 אי אפשר יהיה למכור באירופה מכוניות שלא יותקנו בהן מערכות למניעת התנגשות ולמניעת סטייה מנתיב הנסיעה, ובמקביל תתווסף גם דרישה למערכות בטיחות נוספות כמו ניטור מצבו הבריאותי והקוגניטיבי של הנהג.

כאמור – האיחוד האירופאי הכריז כבר בתחילת 2019 על התקנה שתיכנס לתוקף השבוע, ויחד איתה גם על חובת ההתקנה של מערכות בטיחות חשובות נוספות כמו סיוע בשמירה על נתיב הנסיעה, התראה מפני עייפות נהג (נמנום) וגם זיהוי של הסחות דעת והגבלת מהירות אקטיבית. כל המערכות האלה מאפשרות לנהג לקחת בחזרה שליטה ולעקוף אותן, אבל מסייעות מאד לצמצם את תוצאות הסחות הדעת של נהגים. כפי שדיווחנו כאן כבר לפני כשנתיים וחצי, עשרות מדינות ברחבי העולם אימצו בדרכים שונות את התקינה שמחייבת התקנת מערכות בלימה אוטונומית, אם כי בשונה מן התקנה האירופאית המוחלטת, התקנה האמריקנית המקבילה מוגדרת כ"וולונטרית", כלומר שיצרניות הרכב "מרגישות מחויבות" אליה אבל לא חייבות להתקין מערכות כאלה כחיוב חוקי.

גם מדינת ישראל מעודדת, לפחות תיאורטית, את ההתקנה של מערכות בטיחיות מתקדמות ברכב כדי להגביר את הבטיחות, אלא שלמרבה המבוכה – כפי שנציג בהמשך – קובעי המדיניות שלנו כנראה לא כל כך מעודכנים במה שקורה בעולם. אצלנו מקובלת תקינה אירופאית, לכן גם אם משרד התחבורה שלנו לא יניד עפעף – כל המכוניות שמגיעות אלינו בתקינה כזאת חייבות לעמוד באותן דרישות. העניין הוא שמותר לייבא ארצה גם מכוניות בתקינת רכב אמריקנית, וזה כבר קצת יותר נזיל. משרד התחבורה יכול לסגור את הפרצה הזאת אם יקבע תקנה מקומית שתחייב מערכות בלימה אוטונומיות בכל מכונית שנמכרת בארץ. הבעיה היא שבמשרד התחבורה שלנו עסוקים כרגע כנראה בפניות קודמות.

לנער את משרד התחבורה

בשנת 2013 פורסם בישראל נוהל "03/13" של משרד התחבורה אשר בין השאר מדרג את רמת הבטיחות של מכוניות בהתאם לאמצעי הבטיחות שמותקנים בהם. גם אם נשים לרגע בצד את הביקורת המקצועית המשמעותית על פרטי הפרטים של נוהל זה – אי אפשר להתעלם מכך שהטבות המס של רשות המיסים מבוססות עליו. החל משנת 2015 מוענק סך מרבי של 10.5 נקודות לכל מכונית לשם קביעת מדד הבטיחות וגובה הטבת המס שהיא מקבלת, ולאורך השנים מוגדל הניקוד למערכות חשובות חדשות ומופחת הניקוד למערכות שהופכות למנדטוריות – כלומר שממילא אין כל סיבה לפנק בתמריצי מס.

מוקדם יותר החודש פרסם משרד התחבורה עדכון לנוהל 03/13, וקשה להתעלם מן התחושה שמי שביצע את העדכון מנותק לחלוטין מן הנעשה בעולם, או שהוא מונחה על-ידי חוקים מפלנטה אחרת. בגרסה היוצאת של הנוהל – זאת שתוקפה פג השבוע – הוענקו 4.5 נקודות למערכות שהפכו או הופכות למנדטוריות בשבוע הזה, ונקודה וחצי נוספת למערכות שאין בהן צורך (או שאין עדות ליעילות שלהן). במילים פשוטות, רק ארבע וחצי נקודות מתוך 10.5 הוענקו עד כה למערכות חשובות שיהפכו מנדטוריות בשנת 2024 (שתי נקודות) ולמערכות שראוי ורצוי לעודד (שתיים וחצי נקודות).

הגיוני היה לצפות שאנשי משרד התחבורה שלנו יעדכנו את הנוהל הישראלי בהתאם ל"מפת הדרכים" האירופאית להתקנת מערכות בטיחות ברכב, תקנות שפורסמו זה מכבר. אלא שבמקום לצמצם את הניקוד למערכות שממילא הופכות למערכות חובה ולהגדיל ניקוד למערכות חשובות אחרות – העדכון החדש לקח אותנו שני צעדים לאחור. מערכות בלימה אוטונומית ומניעת סטייה מנתיב נסיעה מקבלות את אותן 4 נקודות שקיבלו קודם, זיהוי הולכי רגל וזיהוי אופנועים – אשר קיבלו עד כה 1.5 נקודות – מקבלים מעתה רק נקודה בודדת, ואילו המערכת המיותרת מכל – בקרת שיוט אקטיבית – לקחה את חצי הנקודה שנשללה מהן.

מצלמת רוורס, שיכולה לסייע במניעה בפגיעה בילדים, לא תקבל יותר ניקוד, וגם שליטה באורות גבוהים שנועדה למנוע סינוור של נהגים ממול איבדה את מחצית הנקודה שלה לטובת מערכות פחות חשובות. ואילו מערכות זכו השנה? מערכת להתראה מפני שיכחת ילדים ברכב קיבלה חצי נקודה נוספת, מערכת בקרת מהירות – שלא הופיעה קודם לכן – קיבלה כעת חצי נקודה, ובלימה אוטונומית בעת נסיעה לאחור קיבלה חצי נקודה נוספת, מאד מוצדקת למרות שהיא מותקנת כרגע בעיקר במכוניות יקרות. התיקון החיובי היחיד בעדכון הנוהל הוא ביטול מחצית הנקודה שקיבלה עד כה מערכת לזיהוי תמרורים, שהיא אולי מערכת נחמדה במדינות שבהן מותקנים תמרורים באופן מסודר אבל אצלנו היא די פאתטית.

שרת תחבורה חדשה, יו"ר חדש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואולי גם הפקידים הנוגעים בדבר חייבים לנער באופן יסודי את הדרך שבה מתקבלות החלטות מקצועיות מן הסוג הזה, ובאופן יותר ספציפי – ליצור "מפת דרכים" חדשה לנוהל מערכות הבטיחות של משרד התחבורה ורשות המיסים, כזאת שתעקוב באופן מדויק יותר אחר הנעשה בעולם.

ומה העצה שלנו לכל מי שמבקש לרכוש מכונית בישראל, בדגש על מכונית בטוחה? תתעלמו, פשוט תתעלמו, מ"מדד הבטיחות" של משרד התחבורה שהוא פרויקט רווי כשלים שלא מבוסס על אף מתודה פומבית אלא על החלטות שהתקבלו במחשכים וללא כל תיעוד שראה אור. רוצים לקנות מכונית בטוחה או לבחור את מערכות הבטיחות האקטיביות האפקטיביות באמת? היכנסו אל אתר האינטרנט של פרויקט EuroNCAP ותקבלו שם שפע של מידע מבוסס מדעית ובדוק לעומק.

לקריאה נוספת:

מערכת בלימה אוטונומית תותקן כסטנדרט בכל מכונית חדשה

40 מדינות אימצו חובת התקנת מערכת בלימה אוטונומית

אפקט טסלה: Euro NCAP בדקו את יעילות מערכות הבטיחות ברכב והתוצאות לא משהו

The post החל ביום שבת: כל מכונית חדשה באירופה חייבת בלימת חירום אוטונומית appeared first on TheCar.

למעט המכונית החשמלית הקטנה והמסקרנת של הונדה, כל שאר הדגמים משווקים או ישווקו בקרוב אצלנו בישראל, וחמישה מהם קיבלו את הציון המרבי של חמישה כוכבי בטיחות. התוצאה המטרידה ביותר, שלושה כוכבים בלבד, הוענקה לאחת המכוניות הפופולריות אצלנו – יונדאי i10, שהיא גם בין מכוניות המיני האחרונות שנותרו בשוק האירופאי ובישראל.

אובדן של שני כוכבים יכול היה להתקבל בהבנה כלשהי לו נבע אך ורק מהיעדרן של מערכות בטיחות מתקדמות במכונית בסיסית. אלא שבמקרה הזה המצב מטריד הרבה יותר: חלק מאובדן הניקוד נובע אמנם ממה שאנשי Euro NCAP מכנים "פונקציונליות מוגבלת יותר של מערכת בלימה אוטונומית מזו שקיימת בכמה מכוניות קטנות אחרות". אלא שגם התכנון הבטיחותי של תא הנוסעים ספג מכה שהמשמעות המעשית והפיזית שלה מתוארת בתסריט הכואב הבא: "בריסוק החזיתי החליק האגן של הנהג מתחת לחגורת הברכיים, תופעה שמכונה 'צלילה'".

בסיכומה של סדרת המבחנים קיבלה יונדאי i10 ציון נמוך של 69% בהגנה על היושבים מלפנים, 75% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות, 52% בלבד בהגנה על הולכי רגל ו-59% בלבד למערכות הבטיחות שלה.

צמד המכוניות החדשות אאודי A3 ספורטבק וסיאט ליאון, שתושק בשבוע הבא בישראל, הפתיע מכיוון אחר. שתי המכוניות חולקות את המהדורה החדשה של פלטפורמת MQB המודולרית, ובשונה מן הדור השמיני של גולף הן כוללות כעת גם כרית אוויר מרכזית נוספת שמשפרת את ההגנה על היושבים מלפנים. המפתיע, למרות ששתי המכוניות קיבלו ציונים טובים מאד, הוא שהציון של לאון, הפחות יקרה מבין השתיים, גבוה מזה של מכונית הפרימיום של אאודי. האם זה צפוי לגרור עריפת ראשים בתוך קבוצת פולקסווגן? ימים יגידו…

אאודי A3 אמנם קיבלה ציונים מצוינים של 89% בהגנה על היושבים מלפנים, 81% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות, 68% בהגנה על הולכי רגל ו-73% למערכות הבטיחות שלה – ואלה הציונים כמעט הכי גבוהים בסדרת המבחנים הזאת, אלא שלאון לקחה את התואר של הסדרה הנוכחית עם ציונים טובים יותר: 92% בהגנה על היושבים מלפנים, 88% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות, 71% בהגנה על הולכי רגל ו-80% למערכות הבטיחות שלה. כבוד.

אגב, אותנו זה מחזיר אל הימים הרחוקים והיפים של תחילת עידן פרויקט Euro NCAP, כאשר רעידת האדמה ההיסטורית שהוא חולל בתעשיית הרכב רק החלה, ומכוניות עממיות מתוצרת רנו קיבלו ציונים גבוהים מאלה של מותגי יוקרה ותיקים ונחשבים כמו ב.מ.וו. ומרצדס, ואפילו מ"אלופת הבטיחות" דאז, וולוו. החשיבות ההיסטורית של תוצאות אלה נעוצה בכך שהיא הוכיחה שלא חייבים לקנות דווקא מכונית יוקרה כדי לקבל בטיחות.

ובחזרה לימינו אלה, אנשי Euro NCAP משבחים את איסוזו D-MAX – טנדר שנבחן לא מכבר על-ידי פרויקט NCAP האוסטרלי, ובכל זאת נבחן שוב על-ידי הפרויקט המקורי, האירופאי, "כדי להבטיח את התאמת התוצאות לשוק האירופאי". בהערת אגב נאמר שזאת הצהרה מעניינת מצד אנשי הפרויקט, מפני שאולי היא חושפת הבדלים בגישות המקצועיות בין שתי היוזמות ואולי נובעת רק מפוליטיקה פנימית.
הטנדר עצמו, אגב, קיבל ציונים טובים ותואר ככלי ש"מצויד באופן מרשים" באבזור בטיחות וזאת "בקטגוריה שלא מפורסמת בזכות הדגשת הבטיחות". אירופה יימכר D-MAX החדש כשהוא מאובזר, בין השאר, עם בלימה אוטונומית ועם כרית אוויר מרכזית חדשה.

אגב, גם לגבי הטנדר של איסוזו וגם לגבי לנד רובר דיפנדר החדש – שגם הוא קיבל ציון מרבי של חמישה כוכבי בטיחות, אומרים אנשי הפרויקט שמבחני הריסוק שלהם מוכיחים ש"משקלם והמבנה הקדמי שלהם הופכים אותם אגרסיביים כלפי כלי רכב אחרים כאשר הם מתנגשים בהם". באופן מביך, למרות שדיפנדר עולה יותר מכפול מאשר D-MAX, אין פערים כל כך גדולים בתוצאות מבחני הריסוק של השניים: D-MAX קיבל ציון של 84% בהגנה על היושבים מלפנים (85% לדיפנדר), 86% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות (85% לדיפנדר), 69% בהגנה על הולכי רגל (71% לדיפנדר) ו-83% למערכות הבטיחות שלו (79% לדיפנדר).

עקיצה אחרת נשלחת על-ידי אנשי הפרויקט כלפי הדור הרביעי של קיה סורנטו, אשר אמנם כולל "עדכוני בטיחות חדשים, כולל כרית האוויר המרכזית הראשונה של קיה ומערכת e-Call מתקדמת (התקשרות אוטומטית למוקד חירום אירופאי שכמותו טרם הוקם בישראל – ג.מ.) אשר בזכותם הוא שומר על 5 הכוכבים שלו, (אך זאת) למרות הביצועים הלא מרשימים שלו בריסוק החזיתי".

המזכ"ל היוצא של Euro NCAP, מיכאל ואן רטינגן, צוטט בהודעת הפרויקט לעיתונות כשאמר: בעיית ההתאמה בין כלי רכב שונים (הכוונה לגדלים ומשקלים שונים – ג.מ.) בעת תאונה מהווה בעיה כבר שנים. כעת, בשנת 2020, יש לנו מבחן חזיתי שיכול להעריך את ביצועי הרכב בהקשר זה, וכך יכול "להעניש" מכוניות שמתפקדות בצורה גרועה. מדובר בפריצת דרך בטיחותית והיא צפויה להוביל לתכנון הנדסי טוב יותר ובטוח יותר בעתיד".

The post יונדאי i10 מתרסקת במבחני הבטיחות של Euro NCAP appeared first on TheCar.

רק לשם תזכורת, הדור היוצא של פיג'ו 208 זכה לדירוג של חמישה כוכבים וציון יחסי גבוה יותר בהגנה על הולכי רגל, אם כי התקן בו נבחנה בשנת 2012 היה הרבה פחות מחמיר מכל ההיבטים, והמשקל שניתן בו למערכות הבטיחות האקטיביות היה נמוך. הפספוס של פיג'ו 208 החדשה צורם לצרפתים עוד יותר שכן ביתר הפרמטרים הנבחנים ציינו בוחני EuroNCAP כי המכונית ראויה לקבל חמישה כוכבי בטיחות, כשהיא מציעה הגנה של 91% על מבוגרים, 85% על ילדים בהתקני ריסון וציון של 71% לתפקוד הכולל של מערכות הבטיחות.

דגם נוסף שנבחן בסבב הנוכחי וזכה לציון נמוך יחסית של 4 כוכבי בטיחות הוא ג'יפ צ"רוקי שעבר מתיחת פנים בשנה שעברה. כאשר הוצג הדור הנוכחי של הצ'רוקי הוא נבחן על ידי הארגון בשנת 2013, על פי תקן שהוא כאמור מחמיר הרבה פחות, והתהדר בחמישה כוכבי בטיחות. הדגם המעודכן מציג ציונים כוללים נמוכים בכל אחד הסעיפים לעומת קודמו: 80% לעומת 92% בהגנה על מבוגרים, 78% לעומת 79% בהגנה על ילדים, 56% לעומת 67% בהגנה על הולכי רגל וציון של 69% לעומת 74% לתפקוד מערכות הבטיחות. לכאורה מדובר בעוד אכזבה עבור ג'יפ אחרי הכוכב הבודד והשערורייתי לו זכה הדור החדש של הרנגלר, אך בהתחשב שמדובר ברכב שהתכנון הבסיסי שלו הוא כבר בן כמעט 8 שנים התוצאה היא סבירה לחלוטין. ועדין, זה לא תירוץ עבור FCA לא להשקיע יותר מאמצים בשיפור הבטיחות במסגרת מתיחת הפנים.

מי שיצאה כשידה על העליונה בסבב הנוכחי היא ב.מ.וו, כשסדרה 1 וסדרה 3 החדשות נבחנו וקיבלו כל אחת את הדירוג הנחשק של חמישה כוכבי בטיחות. למרות שקיבלה חמישה כוכבים, ב.מ.וו סדרה 1 החדשה לא השיגה ציונים גבוהים במיוחד ומציעה 83% בלבד בהגנה על מבוגרים, כשבאופן מפתיע דווקא בהגנה על ילדים היא מציגה ציון גבוה יותר של 87%. בהגנה על הולכי רגל עומד הציון של  סדרה 1 החדשה על 76% ומערכות הבטיחות זכו לציון כולל של 72% על תפקודן. ב.מ.וו סדרה 3 החדשה מציגה ציונים מרשימים יותר, עם הגנה גבוהה של 97% על מבוגרים, לצד ציון של 87% בהגנה על ילדים בהתקני ריסון ועל הולכי רגל. מערכות הבטיחות של סדרה 3 קיבלו ציון של 76%.

The post EuroNCAP: פיג'ו 208 החדשה פספסה את הכוכב החמישי appeared first on TheCar.

פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, Euro NCAP, פרסם היום (ד') את תוצאות מבחני הריסוק לשבעה דגמים חדשים, שלושה מהם היברידים או חשמליים ושלושה מהם הופיעו השנה לראשונה באירופה. התוצאות מעודדות מאד: למרות ההעלאה הקבועה של הסטנדרטים הבטיחותיים של פרויקט זה – יצרניות הרכב מוכיחות שהן מסוגלות "להתיישר" ולשפר את רמת הבטיחות של מכוניות חדשות.

המכונית המיוחדת ביותר בסדרת מבחנים זאת היא כמובן אאודי אי-טרון החדשה, מכונית חשמלית טהורה שנבחנת במבחן עם מספר התאמות לז'אנר שאליו היא שייכת. הוסף לה, גם פולקסווגן T-Roc (אחיו הקטן T-Cross) ולקסוס UX (הקרוסאובר הקטן החדש של מותג היוקרה של טויוטה) הם דגמים חדשים לגמרי שהושקו השנה.
מעניין לציין שאנשי הפרויקט בחרו לבחון גם את UX וגם את ראב 4 בגרסאות היברידיות ולא עם מנועי בנזין, ואילו אצל טויוטה נבחנה כמובן גרסת ההאצ'בק של קורולה (לשעבר אוריס) היות שהיא פופולרית יותר באירופה.

דגמים נוספים שנבחנו, וקיבלו גם הם ציון מרבי של חמישה כוכבים, הם רנו קליאו ומאזדה 3, שלגביהם נכתב שהם "עמדו באופן יוצא מן הכלל גם במבחני ההגנה על מבוגרים מלפנים וגם בהגנה על ילדים במושבי בטיחות". למרבה המבוכה, באותה פסקה נכתב גם שמדובר במכוניות מאותה הקטגוריה, למרות שקליאו היא סופר-מיני ומאזדה 3 היא מכונית קומפקטית…
אם כבר, T-Cross החדש של פולקסווגן מתמודד מול קליאו היות שהוא מבוסס על פלטפורמת סופר-מיני (פולו), ולגביו מצאו הבוחנים מקום לשבח את מערכת ההיגוי האקטיבית למניעת סטייה מנתיב הנסיעה.

גם בסדרת מבחנים זאת הוכח שלא תמיד קיים קשר בין מחיר המכונית לבין ציוני הבטיחות שהיא מקבלת במבחנים. חשוב להדגיש שכל המכוניות קיבלו ציונים מרשימים, עם יותר מ-90% בהגנה על היושבים במושבים הקדמיים, ובכל זאת מגיע קרדיט מיוחד למאזדה עם ציון של 98% בהגנה על היושבים מלפנים לעומת 91% לאאודי ו-93% לראב 4 של טויוטה. רנו קליאו, שחטפה על לא עוול בכפה בגלל ציון הבטיחות המטומטם של משרד התחבורה הישראלי – קיבלה בדור החדש שלה ציון של 96% על הגנת הנוסעים מלפנים ו-75% על מערכות הסיוע לנהג.

מייקל ואן רטיגנגן, מזכ"ל Euro NCAP, צוטט בהודעה לעיתונות כשאמר: "מעודד לראות שכל היצרניות הצליחו במבחנים ללא קשר לסוג מערכת ההנעה שלהם או לסוג הרכב שנבדק. מכוניות חדשות בשוק מוסיפות להציע טכנולוגיית בטיחות מתקדמת יותר כסטנדרט, ואלה מערכות שלפני מספר שנים לא הוצעו אף לא כאופציה בתוספת תשלום. יצרניות הרכב חייבות להציע מכוניות ברמות מחיר שונות בהתאם לדרישות השוק והצרכנים, מה שמקשה עליהן לעיתים להוסיף מערכות בטיחות. למרות זאת אנחנו מוצאים כיום את טכנולוגיית הבטיחות העדכנית ביותר כסטנדרט ברוב הדגמים הפופולריים והנמכרים ביותר באירופה".

The post הרף עלה, אבל שבעה דגמים עברו בהצלחה את מבחני הריסוק appeared first on TheCar.

בסוף השבוע הציגו אנשי הפרויקט קריטריונים חדשים למבחנים למערכת בקרת השיוט האקטיבית, שאותה מבלבלים משתמשים רבים עם "נהיגה אוטונומית". בהזדמנות זאת הם פרסמו סדרת תוצאות ראשונה של בדיקות שביצעו לאאודי A6, ב.מ.וו.סדרה 5, DS7 קרוסבק, פורד פוקוס, יונדאי נקסו, מרצדס C קלאס, ניסאן ליף, טסלה S, וולוו V60 וטויוטה קורולה.

בפתח הדברים מזכירים אנשי הפרויקט ש"אין כיום אף מכונית בשוק שמציעה נהיגה אוטונומית מלאה. מערכות יכולות לספק סיוע לנהג (ולנהיגה) – אבל אסור לבלבל אותן עם נהיגה אוטונומית". האמירה הזאת חשובה במיוחד לנוכח סקר שבוצע בהזמנתם, וממנו עולה שיותר מ-70% מן הנהגים מאמינים שכבר כעת אפשר לקנות רכב אוטונומי, וזאת מכיוון שהם מבלבלים בין אוטונומיה מלאה לבין היכולות – המוגבלות לפי שעה – של מערכות סיוע לנהיגה. גם לו היו מוצעות בימינו מכוניות אוטונומיות למכירה – השימוש בהן עדיין אסור מבחינה חוקית. אלא שעובדה זאת לא מפחיתה מן הסכנה שנגרמת כאשר נהגים מסתמכים יותר מידי על הטכנולוגיה, במיוחד כאשר הם מייחסים לה יכולות שעדיין אין לה.

המסר שמבקשים אנשי Euro NCAP להעביר כרגע, ודאי על רקע תוצאות הבדיקות שלהם – הוא שגם מכוניות שמצוידות במערכות מתקדמות של סיוע לנהג עדיין חייבות נהג ערני וקשוב מאחורי ההגה בכל עת.
"יותר מ-70% מבעלי הרכב מאמינים שכבר כעת ניתן לרכוש מכונית שיכולה לנהוג בעצמה", נכתב בהודעה לעיתונות של הפרויקט, "כך על פי סקר צרכנים חדש שהוזמן על ידי Euro NCAP ,Global NCAP, ומכון המחקר טצ'האם… ממצאי הסקר מנוגדים באופן מובהק ליכולות הנוכחיות של מערכות אלה, ומדגישות את הבלבול המשמעותי שקיים בקרב הצרכנים… (אבל) בשימוש נכון יכולה הטכנולוגיה הזאת לסייע לנהג לשמור על מרחק בטוח, מהירות, ולהישאר בתוך נתיב הנסיעה…. אין להשתמש במערכות אלה במצבים שהן לא מתוכננות להם ואין לסמוך עליהן כחלופה לנהיגה בטוחה ומבוקרת".

הבדיקות של Euro NCAP חושפות באופן מדעי את מה שרבים מאיתנו חשו כבר באופן מעשי: "יצרנים שונים יישמו גישות שונות לטכנולוגיות סיוע לנהג, בהיבט של רמת הסיוע שניתנת לו" (ויש להוסיף: גם אופי הפעולה השונה של מערכות שונות). Euro NCAP פיתחה סדרת מבחנים להערכת ביצועי מערכת בקרת השיוט האקטיבית בתרחישי תנועה קריטיים שונים, ובנתה מסלול בדיקה אחיד כדי להעריך אותם.

בקרת שיוט אדפטיבית מתאימה באופן אוטומטי את מהירות השיוט של מכונית למהירותו של כלי הרכב שנוסע מלפנים, בתוך כדי שמירה על מרחק קבוע ממנו. מערכת זאת פועלת באופן עצמאי ובמקביל למערכות סיוע אחרות, שכבר הוערכו על ידי Euro NCAP, ובהן בלימה אוטונומית (AEB) ומערכת אקטיבית לשמירה על נתיב הנסיעה (LDW). השילוב של שלוש המערכות בהחלט עלול לבלבל נהגים ולגרום להם לחשוב, בטעות, שהם יכולים להניח למכונית לנהוג במקומם.

"באופן כללי", אומרים אנשי הפרויקט, "המערכות האלה עובדות טוב, למרות ההבדלים ביניהן. הבעיה היא שלא כל המערכות מספקות ביצועים טובים באותה מידה, ובעיקר במצבים מאתגרים". המצבים הקשים ביותר עבור המערכות הללו הם אלה שבהם מכונית שלישית "חותכת" את התווך שבין המכונית העוקבת (שבה מותקנת המערכת) לבין הנעקבת, ובמקרים שבהם המכונית הנעקבת עוברת נתיב במהירות כדי לחמוק ממכשול, ואז קיימת סכנה שהמכונית העוקבת תתנגש בו. "אלה תרחישים שקורים בתנועה יומיומית", אומרים בפרויקט, "ונהג ערני יכול בדרך כלל לחזות את הסיטואציה שנוצרת עוד לפני המערכת האוטונומית, ואז להפחית מהירות בהתאם".

קבוצה שנייה של בדיקות פותחה כדי להעריך את פונקציית "מירכוז הנתיב", כלומר את החלק בהיגוי האקטיבי ששומר על המכונית באמצע נתיב הנסיעה שלה. בדיקות אלה מבוצעות במהירויות שונות על מסלול מפותל. בדיקה נוספת בוחנת את היכולת של מערכת להתעלם מתיקוני היגוי קלים של הנהג מבלי להתנתק, למשל אם נהג מסובב מעט את ההגה כדי להתחמק מבור בכביש.

אחת ההתפתחויות המעניינות בסדרת הבדיקות הזאת, שמוכיחה שפרויקט Euro NCAP הוא "פרויקט לומד" שהולך ומשתכלל לאורך השנים, היא "בדיקת אימות" שבמסגרתה משווים אנשי הפרויקט בין מידע שמסופק על ידי יצרניות הרכב בתקשורת, בפרסומות ובמדריך למשתמש לבין הביצועים בפועל של המערכות, וזאת כדי לוודא שאין הבטחה כוזבת או מוגזמת מצד שיצרנית ושמידע שמתוקשר ללקוחות אודות המערכות ומגבלותיהן ברור ומלא.

אין תוצאות…

אנשי EuroNCAP פרסמו אמנם גיליונות סיכום מפורטים אודות כל אחת מן המכוניות שנבחנו, ובהם הם מתארים אילו מערכות מותקנות בכל מכונית, כיצד הן תפקדו במבחנים השונים והאם קיימת אי התאמה בין הבטחות היצרניות לבין ביצועי המכוניות בפועל. אלא שבשונה ממבחני הריסוק, המבחנים האלה לא מסוכמים בציון – לא אבסולוטי ולא יחסי – שבאמצעותו אפשר להעריך את היכולות השונות של המערכות זו מול זו.

הסיבה לכך, לטענת אנשי Euro NCAP, היא שבשלב זה, בשונה מן הדרישה שלהם למערכות בלימה אוטונומית (AEB) כתנאי לקבלת ציון בטיחות מרבי של 5 כוכבים – הם עדיין לא כוללים את מערכות השיוט האדפטיבית ואת מערכת "מרכוז הנתיב" כמערכות חובה במבחנים שלהם. זאת, לדבריהם, היות שמוקדם עדיין לדעת כיצד מערכות אלה מתוכננות כיום, מה הן המגבלות הפיזיות שלהן, ועיקר העיקרים: היות שעדיין לא ברור מה היתרון הבטיחותי שהן עשויות לספק – אם בכלל.

לא מן הנמנע, ודאי על רקע האזהרות הברורות של אנשי הפרויקט – שמערכות אלה עלולות להזיק יותר מאשר לסייע, מבחינה בטיחותית – במקרים שבהם נהגים מסתמכים עליהן יתר על המידה. אנשי הפרויקט מספרים, למשל, שמבחן בקרת השיוט האדפטיבית מצא שהמערכות של DS ושל ב.מ.וו. מספקות "רמה נמוכה של סיוע", ומחייבות את הנהג להיות בשליטה. לעומת זאת, המערכות של אאודי, פורד, יונדאי, מרצדס, טויוטה, וולוו וניסן מציעות איזון טוב בין רמת הסיוע של המערכת לבין רמת הריכוז שנדרשת מן הנהג. לעומתן, המערכת של טסלה, כך מצאו הבוחנים, יצרה סיכון של "הסתמכות יתר" מצד הנהג על מערכת הסיוע.

במבחן שמירת הנתיב אפשרו כל המכוניות, למעט טסלה S, לנהג לבצע תמרוני התחמקות קלים ממכשולים בכביש מבלי להתנתק, אולם לא כולם עקבו כראוי אחר הנתיב.

במבחן ההתאמה בין הפרסומות וההבטחות לבין הביצועים במציאות מצאו החוקרים שרמת הדיסאינפורמציה הגבוהה יותר הייתה אצל ב.מ.וו, כשההתייחסות של אנשי הפרויקט היא אל תוכן שיווקי רשמי בסרטון תדמית לסדרה 5 שבו הנהג עוזב את ההגה – מה שיוצר לדעתם תחושה מטעה לפיה הרכב יכול לנהוג באופן עצמאי.

The post Euro NCAP מדרג את מערכות בקרת השיוט האקטיביות appeared first on TheCar.

תוצאות המבחנים מוכיחות שוב, למי שהיה זקוק להוכחה, עד כמה מטומטם "מדד הבטיחות" אשר נקבע על-ידי משרד התחבורה הישראלי לכלי רכב שנמכרים אצלנו, וחמור מכך: באיזו מידה הוא פוגע בבטיחות כלי הרכב שלנו במקום לשפר אותה.

פרויקט EuroNCAP נחשב לפרויקט אשר תרם את התרומה הגדולה ביותר אי פעם לשיפור הבטיחות הפאסיבית של כלי רכב באירופה בפרט, ובעולם בכלל, וזאת מפני שהוא מבצע מבחנים אובייקטיביים ומפרסם אותם באופן פומבי וכך מאלץ את יצרניות הרכב לייצר כלי רכב בטוחים יותר. הפרויקט האירופאי שוכפל למיזמים דומים באוסטרליה, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה ומקומות נוספים והפך לסטנדרט ברבות ממדינות העולם למעט ארה"ב שבה נערכים מבחנים מעט שונים.

בשנים האחרונות מבצעים קברניטי הפרויקט – אשר נתמך על-ידי משרדי תחבורה אירופאים, ההתאחדות הבינלאומית לספורט מוטורי וארגוני נהגים – העלאה מתמשכת של רף הדרישות בתחום מערכות הבטיחות בכלל ובפרט של מערכות סיוע לנהג אשר מסייעות באופן פעיל למניעת תאונות. לאחר שאילץ את יצרניות הרכב לכלול מערכות בקרת יציבות כסטנדרט הפרויקט לא מאפשר כיום לקבל ציון מרבי של חמישה כוכבים למכונית שלא מצוידת במערכת התרעה מפני התנגשות עם בלימה אוטונומית. יצרניות הרכב, שמבינות את הערך התדמיתי של ציון בטיחות מרבי – מתאמצות להטמיע מערכות כאלה לכל הפחות כאופציה בגרסאות האבזור היקרות של דגמים חדשים.

בסדרת התוצאות האחרונה קיבלו מיני קאנטרימן וסקודה קודיאק את הציון המרבי של חמישה כוכבים. מיקרה החדשה של ניסן קיבלה רק ארבעה כוכבים בתצורה הסטנדרטית שלה, וחמישה כוכבים לגרסאות שמוצעות עם חבילת בטיחות אופציונלית. סוזוקי, אשר לא "למדה לקח" מן התוצאות הלא מצוינות של כל הדגמים שלה שנבחנו במהלך השנתיים האחרונות, מציעה באירופה את סוויפט החדשה ללא מערכת התרעת התנגשות כסטנדרט אלא רק כאופציה ולכן היא דורגה עם שלושה כוכבים בלבד בתצורה הסטנדרטית, ועם ארבעה כוכבים בגרסה המאובזרת.

אנשי הפרויקט מציינים שמבחינת יכולת ההגנה הפאסיבית – כלומר מידת ההגנה שהמכוניות מספקות בעת תאונה – "כל המכוניות מגיעות לציון של חמישה כוכבים להגנה על מבוגרים, הגנה על ילדים והגנה על הולכי רגל", וארבע המכוניות קיבלו ציונים קרובים מאד (90-92 לקודיאק, קאנטרימן ומיקרה, 88 לסוויפט) בהגנה על הנוסעים מלפנים ובהגנה על ילדים במושבי בטיחות.
יחד עם זאת הם מסבירים ש"ההבדלים (בציון הכללי – ג.מ.) נובעים מהתקנת מערכות מתקדמות לסיוע לנהג".

בהודעתם לעיתונות אומרים אנשי הפרויקט ש"סקודה קודיאק מצויד כסטנדרט במערכת התרעת התנגשות ובלימה אוטונומית (AEB) אשר מזהה לא רק מכוניות אלא גם הולכי רגל. ציון של חמישה כוכבים לקודיאק ממשיך את דרכה של סקודה: כל דגמי סקודה שנבחנו לאחרונה קיבלו ציון של חמישה כוכבים. ל'מיני' יש מערכת AEB סטנדרטית להתרעה מפני התנגשות בכלי רכב אחרים, ובלימה אוטונומית, אולם פונקציית הזיהוי של הולכי רגל במערכת הזאת מוצעת רק כאופציה בתוספת תשלום.

גם ניסאן מציעה AEB עם זיהוי הולכי רגל והתרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, אולם רק כאופציה בתוספת תשלום, לכן הגרסה הסטנדרטית של מיקרה מקבלת רק 4 כוכבים (והגרסה המאובזרת מקבלת, כאמור, את הציון המרבי – ג.מ.). רק סוזוקי סוויפט לא מציעה AEB עם זיהוי הולכי רגל בכלל, ומערכת התרעת התנגשות עם בלימה אוטונומית מוצעת על-ידם רק כאופציה בתוספת תשלום" – כך הודעת EuroNCAP.

עוד כותבים אנשי הפרויקט ש:"מייקל ואן רטינגן, המזכיר הכללי של EuroNCAP, אמר שהפרויקט מעודד את ההתקנה של מערכות בלימה אוטונומיות עם זיהוי הולכי רגל, ובמהלך השנה שעברה אכן ראינו אימוץ מהיר של טכנולוגיה זאת. אנחנו מקווים לראות אימוץ מהיר של מערכות בלימה אוטונומיות עם זיהוי רוכבי אופניים כאשר דרישה כזאת תהפוך לחלק מדרישות החובה שלנו בשנה הבאה".

הפוך גוטה, הפוך!

בשעה שפרויקט EuroNCAP מאלץ, למעשה, את יצרניות הרכב לכלול עוד ועוד מערכות בטיחות אפקטיביות כציוד סטנדרטי – וכך לשפר את הבטיחות ולצמצם את מספר תאונות הדרכים ואת חומרתן, משרד התחבורה הישראלי המציא מדד בטיחות הזוי וייחודי לישראל אשר עושה בדיוק את ההיפך: הוא מעודד את יבואניות הרכב לייבא מכוניות ללא המערכות המקוריות היקרות ותחת זאת להתקין כאן במקומן מערכות מסוגה של 'מובילאיי' בהתקנה מקומית.

בעוד שהמערכות המקוריות מסוגלות להפעיל את בלמי הרכב וכך למנוע תאונה או לכל הפחות לצמצם את חומרתה, ומערכות מקוריות אחרות מסוגלות לשלוט בהיגוי ולהחזיר מכונית לנתיבה באופן אקטיבי – מערכות מסוגה של 'מובילאיי' בהתקנה מקומית לא מחוברות אל מערכות הבלמים וההיגוי של המכוניות ולכן לא יכולות לעצור אותן בעת חרום.

יתרה מכך: אנשי EuroNCAP, שמתמחים בבטיחות, החליטו שמערכות התרעת ומניעת תאונה חשובות הרבה יותר מאשר מערכות התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, אלא שהמדד הישראלי העקום מעניק את אותו ציון (2 נקודות) לשני סוגי המערכות ורק נקודה בודדת ליכולת בלימה אוטונומית.

מעבר לעובדה שהמדד עצמו יוצר הטעייה חמורה כלפי לקוחות (בעיקר כשמדובר במכוניות שמדורגות עם ציון 0 מפני שיש להן רק 4 כריות אוויר), יש לו גם משמעות כלכלית היות שמשרד האוצר מעניק הטבת מס של בין 250 ל-2,400 ש"ח לכל מכונית בהתאם לציון שקיבלה. ברשות המיסים מודעים לעובדה שהטבת המס מעודדת התקנה מקומית של מערכת זולה יותר ופחות יעילה אבל רוחצים בניקיון כפיהם כשהם טוענים שהמדד נקבע על-ידי משרד התחבורה. בשורה תחתונה התוצאה היא שמשרד התחבורה מעודד את יבואני הרכב שלא לייבא מכוניות עם מערכות מקוריות ואפקטיביות אלא להתקין בישראל את המערכות הפחות יעילות מסוגה של 'מובילאיי', כאלה שרק מצפצפות.

כאשר בוחנים את סדרת התוצאות שפורסמה אתמול קל להבחין שסוזוקי סוויפט החדשה, בגרסתה הבסיסית, קיבלה רק 3 כוכבים אבל אם היא תיובא כך לישראל ותותקן בה מערכת 'מובילאיי' היא תקבל ציון 6 במדד הבטיחות הישראלי. לעומת זאת, ניסאן מיקרה הבסיסית קיבלה ארבעה כוכבים במבחני פרויקט EuroNCAP אבל אם תימכר אצלנו ללא מובילאיי היא תקבל את הציון 1.

סקודה קודיאק, אשר מסוגלת לעצור את עצמה בעצמה ולהימנע מתאונה, תקבל לפי המדד הישראלי את אותו ציון שתקבל 'סוויפט' הבסיסית עם 'מובילאיי' מהתקנה מקומית למרות שמערכת זאת יכולה רק לצפצף אבל לא לבלום.

דובר משרד התחבורה לא הסביר לנו מעולם כיצד נקבע מדד הבטיחות הישראלי, והמשרד גם מעולם לא פרסם פרוטוקולים שמהם ניתן ללמוד האם החלטות בנושא זה התקבלו על-ידי אנשי מקצוע או על-ידי פקידים חסרי ידע רלבנטי, והאם השיקולים בקביעת המדד היו מקצועיים בלבד או שמא הושפעו על-ידי גורמים בעלי אינטרס כלכלי.

חמור מכך: אנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוא לכאורה הגוף שאמור לנהל את הבטיחות בדרכים בישראל ולרכז את הידע המקצועי בתחום, מודים שלא היה להם כל חלק בקביעת המדד הישראלי, ושהם גם לא התערבו בנושא גם כאשר היו אמורים להבין את הנזק שהמדד הזה גורם בכך שהוא מעודד מכירת מכוניות פחות בטוחות ביחס לאלטרנטיבות הקיימות.

את תגובות שני הגופים האלה נפרסם אם וכאשר נקבל כאלה.

The post מבחני EuroNCAP מוכיחים שמשרד התחבורה פוגע בבטיחות appeared first on TheCar.

פרויקט Euro-NCAP פרסם היום סדרה חדשה של מבחני ריסוק על-פי המתכונת העדכנית ביותר שלו, והעניק לאאודי Q5 ולטויוטה C-HR את הציון המרבי של חמישה כוכבים.

גם לנד-רובר דיסקאברי זכה בציון דומה, אם כי רק בקושי, ואילו סיטרואן C3 החדשה לא עברה את המשוכה (אבל הייתה קרובה מאד) וקיבלה רק ארבעה כוכבים.

500 המזדקנת של פיאט, אשר עברה בשנה שעברה מתיחת פנים, מסגירה את גילה המתקדם עם שלושה כוכבים בלבד אבל עדיין יכולה להסתכל למטה ולראות שם את פורד +Ka כשהיא מושפלת יותר ממנה: גם זאת קיבלה אמנם רק שלושה כוכבים אלא שכאן מדובר במכונית חדשה.

אחד הדברים המעניינים בהכרזה של אנשי Euro-NCAP מהיום נראה כמו "הסרת כפפות" שלהם, עם מעבר משפה מרומזת ו"פוליטיקלי קורקטית" לביטויים מאד ברורים כנגד יצרניות רכב אשר "לא מספקות את הסחורה".

בעוד שבעבר נהגו אנשי הפרויקט "לרמוז" ללקוחות להעדיף מכוניות שמספקות להם רמת הגנה גבוהה על פני כאלה שמשיגות ציונים נמוכים במבחנים – הפעם מצוטט מזכ"ל הארגון, מיכאל ואן ראטינגן, כשהוא ממליץ באופן מפורש שלא לקנות פיאט 500 או פורד Ka+.

"500 היא מכונית ישנה", מצוטט ואן ראטינגן בהודעה, "והשיפורים הקטנים שפיאט ביצעה במהלך מתיחת הפנים שלה לא מסתירים את זה. לקוחות יעשו בחוכמה אם ימתינו לדור הבא של פיאט 500, וזאת בתקווה ש(מהנדסי) פיאט ינצלו את ההזדמנות להציע רכב (ברמה בטיחותית) תחרותי ביחס למתחריו בשוק, ממש כפי שעשה הדגם המקורי לפני עשר שנים".

"למרבה הצער", מוסיף ואן ראטינגן, "התקוות הגדולות בקטגוריית הסופר-מיני מנופצות על-ידי פורד אשר השיקה דגם חדש של Ka עם ביצועי בטיחות בינוניים.

המכונית (הזאת) חסרה את מערכות הריסון המתוחכמות יותר שמוצעות כיום על ידי רוב יריבותיה, ואין היא מציעה טכנולוגיה מתוחכמת כמו מערכת בלימה אוטונומית. (מצד שני) C3 החדשה מראה כי דירוג גבוה הינו בר השגה גם בקטגוריית הסופרמיני".

גם ב-500 וגם ב-Ka+ לא מוצעים מותחני חגורות בטיחות ומגבילי עומס במושבים האחוריים, פיאט 500 הציגה רמת הגנה גרועה על הנהג והנוסע שלצידו, וכן על נוסע במושב האחורי במבחן הריסוק החזיתי, ואילו ב-Ka+ דורגה ההגנה על החזה של הנהג כ"עלובה".

שתי המכוניות, כאמור, לא מציעות בלימה אוטונומית אשר מוצעת כיום כבר במחצית הדגמים החדשים שמוצעים היום.

משני צידי הגבול

כאמור, בעוד שאאודי Q5 וטויוטה C-HR השיגו ציונים טובים בכל סוגי מבחני הריסוק הצליח לנד רובר דיסקאברי אך בקושי לקבל חמישה כוכבים: במבחן הריסוק החזיתי (על חלק משטח החזית) נכשלה כרית-האוויר של הנהג בכך שנפתחה בלחץ לא מספק, ואילו במבחן ריסוק צד נפתחה דלת הנהג.

על כך אמר ואן רטינגן: "ליגואר לנד-רובר יש תוכנית פיתוח שאפתנים עם תוכנית השקה של הרבה דגמים בשנים הקרובות, ואנחנו מקווים שלוח הזמנים הזה, ופיתוחם של דגמים חזקים ומאתגרים לא גורם להם להתפשר על הבטיחות של כלי הרכב, ואנחנו מקווים שהם ייקחו בחשבון את הממצאים שלנו."

סיטרואן C3 קיבלה אמנם רק ארבעה כוכבים אולם היא נמצאת ממש על גבול החמישה כוכבים.

The post בושה לפורד ולפיאט, הצלחה לאאודי ולטויוטה במבחני הריסוק appeared first on TheCar.

יצרניות רכב עולמיות גדולות כמו רנו – שהייתה הראשונה ליהנות ממוניטין בתחום הבטיחות הפאסיבית לפני כעשור וחצי, וכן יונדאי וסוזוקי, מייצרות ומוכרות בהודו מכוניות שברובן לא מציעות בכלל כריות-אוויר בטיחותיות ולא מסוגלות להציע אפילו הגנה בסיסית לנוהגים ולנוסעים בהן.

תוצאות מבחני הריסוק פורסמו בהודו לרגל 'ועידת הבטיחות ההודי של כלי רכב', שנערכה השבוע בדלהי, ולפיהן כל המכוניות שרוסקו קיבלו את הציון העגול והמחפיר של אפס כוכבים בהגנה על הנוסעים בעת ריסוק חזיתי.

בהקשר הישראלי, התוצאה המטרידה ביותר היא של סוזוקי סלריו שמכירתה אצלנו החלה לאחרונה, וזאת לאחר שקיבלה ציון חלש מאד גם במבחני הריסוק האירופאים.

צריך להדגיש אמנם שהדגם שנמכר בהודו גם מיוצר שם, לעומת הדגם בעל ההגה השמאלי שנמכר אצלנו ומיוצר בתאילנד, וכן שבישראל נמכרת המכונית הזאת עם 6 כריות אוויר לעומת 4 כריות שהותקנו במכונית שנבחנה באירופה, ובכל זאת מדובר באותה פלטפורמה ובמידה רבה גם אותו מרכב.

המכונית שחטפה את המכה הקשה ביותר בסדרת המבחנים שפורסמה היא המיני קרוסאובר החדש של רנו – 'קוויד', וזאת בגלל מספר סיבות.

ראשית, דגם זה נבחן על-ידי גלובל NCAP בשלוש גרסאות שונות, אחת מהן עם שתי כריות-אוויר, וכולן קיבלו אפס כוכבי בטיחות.
שנית, 'קוויד' הוא להיט מכירות בהודו, דגם שהקפיץ לאחרונה את סך המכירות של רנו בתת היבשת ב-211%.

קוויד של רנו הוצג בדיוק לפני שנה, גרסת הבסיס שלו נמכרת בהודו תמורת שווה ערך ל-3,927 דולר, ולפי אתר האינטרנט של רנו מוצעת הגרסה המאובזרת ביותר שלו עם כרית-אוויר בטיחותית אחת בלבד, לנהג.

דגם נוסף שכלול ברשימת הבושה הוא אאון (EON) של יונדאי, מכונית מיני שמיוצרת בהודו.

בהודעה לעיתונות שפרסם פרויקט גלובל NCAP צוטט דויד וורד, המזכ"ל כך: "התוצאות האחרונות מדגימות את החשיבות של מרכב מכונית שיכול להישאר יציב בעת תאונה, וכן את החיוניות של התקנת לכל הפחות כריות אוויר קדמיות לנהג ולנוסע שלצידו. מאד מפתיע שיצרנית כמו רנו הציגה בתחילה את קוויד ללא רכיב חיוני זה.
גלובל NCAP מאמין שאסור שבאף מקום בעולם יפותחו מכוניות שהן כל כך בבירור מתחת לרמה. יצרניות רכב חייבות להבטיח שדגמים חדשים שלהן עוברים לכל הפחות את דרישות המינימום של תקנות הריסוק האירופיות, ומותקנות בהן כריות-אוויר בטיחותיות. אנחנו מקדמים בברכה את מאמציה של רנו לתקן זה, ומצפים לבצע מבחני ריסוק לדגמים המשופרים. לרנו יש היסטוריה טובה מאד של הישגים בתחום בטיחות רכב באירופה והיא צריכה להפגין את אותה רמת מחוייבות גם כלפי הלקוחות שלה בהודו.

תוצאות מבחני הריסוק מדגישות את החשיבות של החלטת ממשלת הודו לחייב מבחני ריסוק חזית וצד לכל המכוניות החדשות במדינה החל באוקטובר 2017. חקיקה כזאת היא מחוייבת המציאות כדי להבטיח שהרמות המינימליות של הגנה ליושבי המכוניות, אשר מקובלות באירופה, יוצעו גם לאזרחי הודו. יחד עם זאת, יצרניות הרכב לא צריכות להמתין לחקיקה, ואנחנו מפצירים בהן לפעול כדי לחסל בהקדם האפשרי מצב שבו הן מייצרות דגמים עם רמת בטיחות של אפס כוכבים".

מבחני הריסוק של חמש המכוניות בוצעו במהירות המקובלת של 64 קמ"ש בלבד, ובנוסף לדגמים שנזכרו רוסקו גם דגם נוסף של סוזוקי – 'אקו', וג'יפ של מהינדרה שנקרא 'סקורפיון".

בשלוש השנים האחרונות נבחנו 16 דגמים של מכוניות שמיוצרות בהודות במבחני NCAP, רק שניים מהם קיבלו ארבעה כוכבים, ואלה היו דגמים מתוצרת טויוטה ופולקסווגן.

בתגובה לתוצאות המבחן, ולהודעת גלובלNCAP פרסמה רנו הודעה שנשמעת כאילו שהיא מוסיפה חטא על פשע: כל הדגמים של רנו, כך נטען בהודעה, לא חרגו מתקני הבטיחות שנקבעו על ידי השלטונות ההודים.
עם זאת באותה הודעה נכתב גם שרנו מחויבת לעמוד בתקנות הריסוק החדשות שצפויות להיכנס לתוקף בהודו ב-2017, מה שאומר שכל כלי הרכב הקיימים שהיא מוכרת שם יהיו חייבים לעמוד בתקנות הבטיחות רק בשנת 2019 (להבדיל מכלי רכב חדשים שיימכרו לאחר כניסתן של התקנות לתוקף).

בהודו, שאוכלוסייתה מונה כמיליארד ורבע בני אדם, נהרג אדם בתאונת דרכים בכל ארבע דקות, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, התחייב שממשלתו תנקוט בצעדים כדי לצמצם את המוות המיותר הזה.
אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד – כמעט שנה חלפה מאז נאמרו הדברים, תקנות חדשות טרם נוסחו, ובהודו נערכות בימים אלה בחירות חדשות – סיטואציה שנשמעת מוכרת מאד לאזניים ישראליות.

פרויקט גלובל NCAP הוקם במטרה להפיץ את הבשורה החשובה של מבחני EuroNCAP לרחבי העולם וכדי שאף מכונית לא תיוצר באף מקום מבלי להציע לכל הפחות הגנה בסיסית ליושבי הרכב.

לאחרונה פרסם הפרויקט מבחנים שהצביעו על תוצאות מחפירות דומות בדגמים שנמכרים בדרום אמריקה גם על-ידי יצרניות רכב ענקיות כמו ג'נרל מוטורס.

מבחינתנו בישראל אמנם לא אמורה להיות סיבה מיוחדת לדאגה, היות שהתקינה האירופית, לפיה מיובאות רוב המכוניות לישראל, היא כיום המחמירה ביותר בעולם בתחום הבטיחות.
יחד עם זאת, משרד התחבורה הישראלי פועל להקלות שונות ביבוא רכב, לכאורה כדי להגביר את התחרות בשוק, ומצד שני עד היום הוכיח חוסר מקצועיות מוחלט בטיפול בקריאות לתיקון, כפי שהודגם למשל בפרשת כריות-האוויר של טקאטה.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.

The post סרט הודי: חמש מכוניות, אפס כוכבים במבחן הריסוק appeared first on TheCar.

זאת בעקבות הודעתה החשובה של טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, לפיה היא מתכוונת להפוך את המערכת הזאת לציוד סטנדרטי "כמעט בכל אחד מדגמיה" כבר בתוך כשנה.
טויוטה שחררה את ההודעה החשובה הזאת ימים ספורים לאחר שמינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) הכריז על כך שהגיע להסכמה עם 20 יצרניות רכב, ובהן כל יצרניות הרכב החשובות בעולם, לפיה מערכת בלימה אוטונומית תותקן כציוד סטנדרטי בכל מכונית שתימכר בארה"ב החל מספטמבר 2022, כלומר בעוד מעט יותר משש שנים.

בטויוטה, כאמור, החליטו שלא להמתין כל כך הרבה זמן, מה גם שהם ממילא נדרשים להתקין מערכת כזאת באירופה אם ברצונם לזכות בציון הבטיחות המרבי של פרויקט מבחני הריסוק החשוב EuroNCAP, והכריזו שאצלם תהפוך המערכת לסטנדרטית כבר עד לסוף השנה הבאה.

בלימת חירום אוטונומית (AEB), כשמה כן היא, היא מערכת מבוססת מחשב שכוללת חיישנים אשר סורקים ללא הפסקה את המתרחש לפני המכונית, וכאשר הם מזהים מכשול כלשהו הם מייצרים התרעה אור-קולית לנהג.
אם הנהג עסוק מכדי להגיב להתרעה או אם הוא במצב שלא מאפשר לו להגיב – למשל בגלל שכרות, עייפות או מצב רפואי, המערכת מפעילה בעצמה את הבלמים ומסוגלת להביא את המכונית לעצירה מוחלטת.

לפני מעט יותר משבוע הכריז, כאמור, מינהל הבטיחות האמריקני על כך שהגיע להסכמה אודות התקנת מערכת כזאת כציוד סטנדרטי עם 20 יצרניות רכב שמייצגות כ-99% מכלל כלי הרכב הקלים והבינוניים שנמכרים בארה"ב, ובהן (לא לפי סדר חשיבות) אאודי, קבוצת פיאט-קרייזלר, ב.מ.וו, פורד, ג'נרל מוטורס, הונדה, יונדאי, לנד רובר ויגואר, קיה, מזראטי, מאזדה, מרצדס, מיצובישי, ניסאן, פורשה, סובארו, טסלה מוטורס, טויוטה, וולוו ופולקסווגן.

ראשי המינהל האמריקני ציינו אמנם שההסכמה עם יצרניות הרכב חסכה את הצורך בשלוש שנות דיונים רגולטוריים, וכך נחסכו – לדבריהם – כ-28 אלף תאונות שבהן צפויים היו להיפצע כ-12 אלף בני אדם – אולם מדובר בטיעון חסר בסיס, שלא לומר מטופש.

ייתכן אמנם שהמינהל לא יכול היה להטיל חובה חוקית על יצרניות הרכב מבלי שהדבר יהיה כרוך בהליכים שהיו אורכים שנים, אבל קל להבחין בכך שיש לפחות שתי דרכים אחרות להגיע לאותה תוצאה, ואולי אפילו מהר יותר.

כאמור, פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, EuroNCAP, הכריז עוד לפני כשלוש שנים שמערכות בלימה אוטונומיות יהיו ציוד נדרש כדי להשיג את ציון הבטיחות המרבי של חמישה כוכבים, וזאת החל מן המעבר אל שיטת המבחן הנוכחית שלו, לפני כשנתיים.

לפרויקט EuroNCAP אין שום סמכות רגולטורית כלפי יצרניות הרכב, אבל מכיוון שאלה פועלות בשוק תחרותי הן לא יכולות להרשות לעצמן שלא להשיג ולהציג את הציון המרבי – למעט בדגמים זולים במיוחד – ולכן רובן כבר החלו להציע מערכות כאלה בדגמים חדשים גם מבלי שקיימת דרישה רגולטורית לעניין זה.

המינהל האמריקני, ו/או ארגון חברות הביטוח האמריקני – שני גופים שמבצעים מבחני ריסוק בארה"ב, יכלו פשוט ללכת בעקבות EuroNCAP ולדרוש את אותה דרישה כדי להגיע לאותה תוצאה.
אופציה אחרת, שבזכותה מוכרת חברת מובילאיי הישראלית עשרות אלפי מערכות מתוצרתה במכוניות חדשות בישראל, היא להציע הטבת מס אשר מקזזת את כל עלות המערכת או את חלקה, ומייצרת תמריץ כלכלי להתקנת מערכות בטיחות.

כך זה עובד

כאמור, מערכות בלימה אוטונומיות מבוססות ראשית לכל על חיישנים, ואלה כוללים מצלמה, ו/או רדאר, ו/או חיישן לייזר, ו/או חיישן אינפרא-אדום.
חלק מיצרניות הרכב מצמצמות את סיכויי הכשל של זיהוי מכשולים כאשר הן משלבות סוגים שונים של חיישנים כאלה, למשל מצלמה עם רדאר (לטווח בינוני או ארוך), ובמקרים שונים (במיוחד בדגמים היקרים יותר) משולבת המערכת עם מערכת אחרת לסיוע לנהג: בקרת שיוט אדפטיבית.

כאשר מחשב המערכת מקבל אינדיקציה על התקרבות מהירה מידי לרכב שמלפנים, להולך רגל או למכשול נייח כלשהו, הוא מייצר, כאמור, התרעה אור-קולית כדי לגרום לנהג להגיב, ואם הנהג לא עושה שום דבר מפעילה המערכת את הבלמים באופן שמונע את התאונה או לכל הפחות מפחית משמעותית את חומרת הנזק שלה.

נכון להיום, רוב המערכות מנתקות את עצמן ברגע שהנהג מגיב להתרעה ומתערב, למשל על-ידי נגיעה בבלמים, מה שמעלה בינתיים שאלות לא פתורות בנוגע לסטנדרטים שיידרשו ממערכות כאלה בנוגע לזמני התגובה ולאופי ההתרעה, כמו גם לגבי הצורך (או אולי אין צורך כזה) לסטנדרט זהה של התרעות בכל המכוניות.

סיבה משמעותית נוספת לכך שההודעה של המינהל האמריקני איננה כל כך דרמטית (אבל לעומת זאת ההודעה של טויוטה בהחלט חשובה) היא שבלימה אוטונומית היא ממילא אחת התכונות הבסיסיות ביותר לכל כלי רכב אוטונומי, ומאחר שתעשיית הרכב עסוקה מאד בפיתוח הטכנולוגיות הללו ובהנגשתן – ומצפה להעלות כלי רכב אוטונומיים על הכבישים בתוך כחמש שנים – הרי שבלימה אוטונומית תידרש בכל מקרה.

מצד שני, ההכרזה של המינהל עושה צחוק מהחלטת ממשלת ישראל שהתקבלה אצלנו לפני כחמישה חודשים, לפיה תותקן מערכת מתוצרת מובילאיי (או דומה לה, אם תהיה כזאת) בכל מכונית בת שנת הדגם 2000 ואילך אשר נעה על כבישי ישראל.

אותה החלטה התקבלה לאחר ששר התחבורה ישראל כץ הציג בפני הממשלה נתונים הזויים לפיהן צפויות מערכות כאלה לצמצם 80% מכלל התאונות בישראל.

מנתונים שפרסם בחודש ינואר האחרון מוסד המחקר של איגוד חברות הביטוח האמריקני עולה שמערכות בלימה אוטונומיות, אשר לא רק מזהות את הסכנה אלא גם עוצרות פיזית את המכונית, עשויות לצמצם תאונות חזית-אחור בעד כדי 40%, ותאונות אלה מייצגות רק כ-13 אחוזים מכלל התאונות – כלומר שסך ההפחתה בתאונות צפוי להגיע לכמעט יותר מ-5% מכלל התאונות.

מובילה את הלהקה

ההצהרה של טויוטה, הרבה יותר מהצהרתו של מינהל הבטיחות האמריקני, צפויה לחולל סערה בתעשיית הרכב פשוט מפני שמדובר ביצרנית המכוניות הגדולה ביותר בעולם.

שאר יצרניות הרכב, ודאי יצרניות יוקרה אבל גם יצרניות מסה, לא יוכלו להישאר אדישות למצב שבו לטויוטה יש ערך מוסף עדיף על שלהן, מה גם שהמערכת שטויוטה מתכוונת להציע (אשר מבוססת על שילוב בין חיישן לייזר לבין מצלמה) כוללת לא רק בלימת חירום אלא גם התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, מערכת מניעת סינוור (מעבירה בין אורות הדרך לאורות המעבר כאשר היא מזהה תנועה ממול כדי שלא לסנוור נהגים ממול), זיהוי הולכי רגל ובקרת שיוט אקטיבית.

הערכה מושכלת, לכן, היא שכל יצרניות הרכב שהתחייבו להתקין בלימה אוטונומית בתחילת העשור הבא יקדימו את מהלכי הפיתוח שלהן ויציעו בלימה אוטונומית כבר בתוך פחות משלוש שנים.

The post מערכת בלימה אוטונומית תותקן כסטנדרט בכל מכונית חדשה appeared first on TheCar.

בסדרת תוצאות שפורסמה אתמול השיגו 7 מתוך 9 דגמים שנבחנו את חמשת הכוכבים הנכספים – הציון המרבי במבחני הריסוק והבטיחות של הפרויקט.
ביצועים אלה מהווים תשובה ניצחת לכל מחפשי התירוצים שטוענים שהעלאת הסטנדרטים של מבחני הריסוק מונעת מן היצרנים, ולכל הפחות מקשה עליהם מאד, להגיע לתוצאות הטובות שנדרשות כיום.

תוצאות אלה גם מדגישות שוב את הגאונות שבשיטת העבודה של קברניטי הפרויקט, אשר מאלצים את יצרניות הרכב להתאמץ ולהשקיע יותר כדי לבלוט לטובה במבחנים ההשוואתיים.

כאמור, סדרת המבחנים החדשה מגלה ביצועי ריסוק טובים מאד ושיפור ניכר בזמינות של מערכות בטיחות למניעת תאונות. גם שני הדגמים שלא קיבלו את הציון המרבי קיבלו ציונים מכובדים בטווח שמזכה ב-4 כוכבים.

אחד ה"מאבקים" המעניינים ביותר הפעם הוא בין שני קרוס-אוברים גדולים ויוקרתיים, אאודי Q7 – למעשה 'ספינת הדגל' העכשווית של אאודי, מול וולבו XC90 – שהוא הבכיר בדגמי היצרן השבדי.
לדברי אנשי הפרויקט, למרות ששניהם קיבלו את הציונים המרביים של חמישה כוכבים היה זה XC90 ש"עשה את הרושם הרב ביותר", בזכות יכולותיו בתחום ההימנעות מתאונה.

XC90 קיבל 97 אחוזים מן הציון המרבי בהגנה על יושביו לעומת 94 אחוזים ל-Q7, והוא גם קיבל את מלוא 100 האחוזים במערכות הימנעות מתאונה לעומת 76% לאאודי.

לדברי אנשי EuroNCAP – הביצועים הטובים של פולקסוואגן טוראן (88% בריסוק, 89% בהגנה על ילדים ו-76% במערכות בטיחות), וצמד ה'אחים' לבית פורד – גלאקסי ו-SMAX (87% בריסוק ובהגנה על ילדים ו-71% במערכות בטיחות), הם "חדשות טובות למשפחות עם ילדים", בין השאר מפני שהם מציעים שני מושבים אחוריים שעומדים בתקן i-Size החדש לריסון ילדים, כסטנדרט.

גם רנו קאדג'אר, הקרוס-אובר הגדול החדש של רנו (עם ציונים של 89%, 81% ו-71% בריסוק, הגנה על ילדים ומערכות בטיחות), וטויוטה אוונסיס החדשה (93%, 85% ו-81%) קיבלו את הציונים המרביים של חמישה כוכבים, ואנשי הפרויקט אומרים ש"שניהם מספקים ביצועי בטיחות מעולים".

אנשי הפרויקט מזכירים גם שההגנה על יושבי המכונית בעת תאונה היא עדיין "עמוד השדרה" של המבחנים שלהם, אולם הזמינות והביצועים של מערכות להימנעות מתאונה וסיוע לנהג ותמיכת נהג, "אשר בסופו של דבר תסלול את הדרך לכלי רכב אוטונומיים", הופכים חשובים יותר ויותר.

שני כלי הרכב שהשיגו ציון פחות משכנע של ארבעה כוכבים הם המיני-קרוס-אובר מאזדה CX-3 (85%, 79% ו-64%), והטנדר החדש של מיצובישי – L200 (טריטון, שהשיג 81%, 84% ו-64%). לדברי אנשי הפרויקט אלה מציעים רמת בטיחות כוללת טובה אם כי טריטון לא מצויד במערכת בלימת חירום אוטונומית, ואילו מאזדה CX-3 מציע מערכת כזאת רק כאופציה אבל לא צפוי שלקוחות רבים יבחרו בה היות שהיא כרוכה בתוספת תשלום.

The post מי אמר שאי אפשר להשיג ציון בטיחות מרבי ב-EuroNCAP? appeared first on TheCar.

סוזוקי סלריו, מחליפתה של אחת המכוניות הפופולריות ביותר בישראל – אלטו – קיבלה ציון מאכזב של שלושה כוכבים בלבד בסדרת מבחני הריסוק האחרונה שפרסם אתמול פרויקט EuroNCAP.

את התוצאה, שאך לפני שנה וחצי עלולה הייתה להיחשב לביזיון של ממש, צריך לקחת בפרופורציות הראויות: פרויקט EuroNCAP העלה את המינימום הנדרש כדי לזכות בציון של חמישה כוכבים, ודרישות החובה כוללות כיום גם מערכות למניעת תאונה.

המשמעות היא שיצרניהן של מכוניות קטנות ולא יקרות נדרשים למאמץ מיוחד – או להעלאת מחיר – כדי לעמוד בסטנדרטים החדשים, והשיקול של אנשי סוזוקי היה להימנע מהתקנת מערכות שכאלה ולא לייקר את המכונית.

סלריו לא קיבלה ניקוד כלל עבור מערכת ניטור מהירות, חיישן התראה מפני סטיה מנתיב הנסיעה או מערכת להתראה מפני תאונה ובלימת חרום.

בריסוק עצמו סיפק מרכב המכונית הגנה "יציבה" על הנהג והנוסע לצידו ואף קיבלה את הניקוד המרבי בהגנה מפני פגיעות-צד. כריות-אוויר מסוג וילון להגנה על ראשי הנוסעים מוצעות בסלריו רק כאופציה בתוספת תשלום ולכן לא זוכות לניקוד בשיטת EuroNCAP.

בסיכומו של דבר קיבלה סלריו 61% בציון ההגנה על הנהג והנוסע לצידו, 74% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות, 68% בהגנה על הולכי רגל ורק 38% בציון על מערכות בטיחות (בזכות הימצאות חיישן תזכורת לחגורות בטיחות ומערכת בקרת יציבות).

אכזבה גדולה יותר בסדרת המבחנים הזאת רשמה רנו מגאן האצ'בק, אשר נבחנה כבר מוקדם יותר השנה וקיבלה שלושה כוכבים בלבד – ציון גרוע במיוחד עבור היצרן שבעבר "עשה קריירה" מפרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם.

מהנדסי רנו תיקנו את הבעיה שהיתה עם מערכת התזכורת לחגירת חגורות בטיחות אבל לא ניצלו את ההזדמנות להוספת מערכות מניעת תאונה ובסופו של יום קיבלו 56% בציון מערכות הבטיחות, 60% בציון ההגנה על הולכי רגל ו-83% בציון ההגנה על הנהג והנוסע לצידו.

ארבעה כוכבים, בסטנדרט החדש של הפרויקט, הוא ציון בסדר, אבל לא כשמדובר ברנו – שכאמור נושאת את דגל הבטיחות מאז שהרימה אותו עם מבחני EuroNCAP הראשונים – ובטח לא כאשר מכוניות קטנות מן המגאן, למשל סקודה פאביה, זוכות לציון של חמישה כוכבים מלאים.

פאביה החדשה, אשר מבוססת על פלטפורמה ותיקה של קבוצת פולקסוואגן, קיבלה ניקוד עבור מערכת ניטור מהירות ועבור מערכת התראת התנגשות, ובסך הכל קיבלה 81% בריסוק החזיתי, 69% למערכות מניעת תאונה ו-69% בהגנת הולכי רגל – וציון כללי מרשים (למכונית סופר-מיני) של חמישה כוכבים.

הישג דומה, ולא פחות חשוב, רשמה ניסאן פולסאר החדשה, שהיא מכונית קומפקטית ("משפחתית קטנה") מקטגוריית הגולף / פוקוס.

את חמשת הכוכבים שלה קטפה פולסאר בין השאר בזכות מערכת התראה מפני התנגשות, כמו גם בזכות ציון טוב (84%) בהגנה על הנהג והנוסע בריסוק חזיתי.

פולסאר, אשר מחליפה את 'אלמירה' לאחר כמה שנות היעדרות, הוצגה באירופה מוקדם יותר השנה וצפויה בישראל בתחילת 2015.

פחות מפתיעים הציונים הטובים של חמישה כוכבים שקטפו ב.מ.וו. סידרה 2 'אקטיב טורר' החדשה, וטסלה דגם S, שתי מכוניות יקרות שיצרניהן ממילא מציעים את מערכות הבטיחות הנדרשות.
את הציונים המלאים ודוחות המבחנים אפשר למצוא ב- https://www.euroncap.com/latest.aspx

The post שלושה כוכבים למחליפת 'אלטו' במבחן הריסוק appeared first on TheCar.