תצוגה עילית קיימת בעולמות התעופה כבר עשרות שנים, וגם בכלי רכב היא מוכיחה את עצמה כיעילה מאד. במקום להסיר את המבט מן הכביש כדי להביט על לוח השעונים – ובמיוחד על מסך מערכת הניווט – מערכות תצוגה עיליות מקרינות מידע קריטי על גבי השמשה הקדמית ואף מושכות את המבט קדימה – אל מה שמתרחש לפני המכונית.

פורד הציגה השבוע קונספט מעניין שלוקח את הרעיון הזה שלב נוסף קדימה, וכשמדברים על "קדימה" הכוונה היא הרחק לפני השמשה הקדמית – ממש אל הכביש שאליו צריך להביט. הרעיון, שמבוסס על היכולות המדהימות שיש כיום לתאורות LED נשלטות, הוא "לצייר" על הכביש סמלים וצורות שימשכו את תשומת הלב של הנהג ובה בעת גם יעניקו לו מידע חשוב שמסייע לנהיגה.

כמובן שפטנט כזה אפשרי רק בעת נהיגת לילה, אבל אלה הם התנאים שבהם הוא יכול להועיל יותר מכל: בלילה קשה להבחין בתוואי הדרך שלפנינו ולעיתים מפספסים את תמרורי המתכת הרגילים שלצידי הדרך.

פורד מספרת בהודעתה שהיא עובדת על מה שהיא מכנה "פנסים קדמיים ברזולוציה גבוהה", ואלה יקרינו על הכביש סמלי תמרורים מוכרים כמו אלה שמתארים פניות וכביש מפותל, תמרורי הגבלת מהירות, וגם מידע אודות מזג האוויר בכלל ובפרט אודות מצב חלקלקות הכביש.

לדברי פורד, בשונה מתצוגה עילית שמעבירה את המידע לנהג עצמו – הטכנולוגיה החדשה שלהם תועיל גם למשתמשי דרך אחרים, והדבר הראשון שבטח עולה בראשו של כל נהג ישראלי בהקשר הזה הם הסימונים הדפוקים על הרבה מאד קטעי כביש בישראל, ובפרט באזורי עבודה.

אם אכן תהיה מערכת תאורה ש"תסמן" מחדש את גבולות הגזרה של נתיב, אפילו בתוך כדי תנועה, זה יכול לסייע גם לנהגים מבולבלים אחרים מסביב. בעצם, אולי לא? האם ייתכן שסימוני אור מרובים על גבי הכביש, ובמיוחד כאשר מספר מכוניות שונות מסמנות את אותה נקודה במרחב ובזמן – ייתקים כאוס רגעי ובלתי ניתן לשחזור של עודף מידע, כזה שבעצמו יגרום לבלבול ולתאונות?

אנשי פורד מושכים אותנו בשלב זה לדבר על היתרונות ולא על הסכנות. הם מספרים שכשהמערכת שלהם תהיה מבצעית הנהג יוכל לקבל התראת אור על כך שהוא מתקרב למעבר חציה, וכאשר מערכות הסיוע האחרות יזהו רוכבי אופניים או משתמשי דרך פגיעים אחרים הן יסמנו לנהג נתיב מעבר בטוח מסביבם.

תצוגת האור, שאולי תלווה גם בצלילים ממערכת השמע ואז אפשר יהיה לכנות אותה תצוגה אור-קולית, תסונכרן לדברי פורד עם מערכת הניווט של הרכב ועם מפות דיגיטליות, וגם עם מידע בזמן אמת שיתקבל באמצעות מערכות מקושרות – למשל אודות תנאי כביש חלקלקים, כבישים קפואים או ערפל – ומול הנהג יוצגו סימני ניווט רלבנטיים – למשל באיזו יציאה של מעגל תנועה עליו לבחור או האם לפנות שמאלה או ימינה בצומת.

אנשי פורד מזכירים שלמרות שבשעות החושך ישנם משמעותית פחות אנשים בדרכים – אלה השעות שבהן מתרחשות כ-40% מן התאונות. בשונה מאשר בנהיגת יום – כאשר נוהגים בלילה קשה עד בלתי אפשרי לראות לטווח רחוק ו"להרגיש" את התנועה ואת הסכנות, וכאשר נוהגים במהירות של 90 קמ"ש עוברים 25 מטרים בשנייה. לכן, אם נהג מסיט את המבט לשתי שניות אל מערכת הניווט כדי להבין מה היא מתכננת עבורו – הוא עלול לפספס תמרור חשוב במקרה הטוב, או עיקול בכביש במקרה פחות מוצלח.

The post הפנסים של פורד מסמנים את הכביש appeared first on TheCar.

פרויקט הבטיחות Euro-NCAP ומקבילו האמריקני – מבחני הריסוק של מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח (IIHS) – אילצו את יצרניות הרכב לחולל מהפך אדיר ברמת הבטיחות שמספקים לנו כלי רכב מודרניים.

בהשוואה לכלי רכב שיוצרו אך לפני עשור אחד – מכוניות חדשות מפצות טוב יותר על טעויות נהיגה ומונעות את רוב מצבי אובדן השליטה ברכב, ובמקרה המצער של תאונה הן מגנות על הנהג והנוסעים הרבה יותר טוב. למי שנמצא בתוך מכונית מודרנית יש סיכוי גבוה לצאת ללא שריטה מתאונה שבה היה נפצע קשה או נהרג לו היה בתוך מכונית שיוצרה לפי הסטנדרטים שהיו נהוגים לפני עשר שנים בלבד.
המהפך הדרמטי הזה, שאחראי לעיקר הצניחה במספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות בינעירוניות, התחולל רק בזכות העובדה ששני הגופים האלה מבצעים מבחני ריסוק השוואתיים ומפרסמים אותם באופן פומבי, ואף יצרנית רכב לא יכולה להרשות לעצמה שלא להשיג ציון מרבי. שיפורי הבטיחות נובעים מתכנון הנדסי מתקדם של איזורי קריסה וספיגת אנרגיה ברכב, הוספת אמצעי בטיחות, והטמעה של מערכות סיוע לנהג.

כעת מסתמנת תת זירה חדשה במאבק הבלתי פוסק להפחתת מספר התאונות, וזאת בזכות הדגש ששמים אנשי מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח האמריקניות על פנסי החזית ורמת התאורה שאלה מספקים. פנסי חזית אמורים לספק לנהג שדה ראיה רחב ככל האפשר במהלך נהיגה בלילה, לאפשר לו להבחין מבעוד מועד בהולכי רגל, כלי רכב ועצמים שונים על הכביש ובסביבתו, ולייצר כמה שפחות "זיהום אור" שעלול לסנוור את הנהגים שנוסעים ממול.
מכון המחקר פרסם כבר בחודש יוני 2017 את תוצאות המבחנים ההשוואתיים שמבוססים על פרוטוקול חדש לבחינת פנסי החזית של כלי רכב. באותה הזדמנות נחשפה העובדה שהמעבר המאסיבי של לקוחות ממכוניות נוסעים לקרוסאוברים גובה מחיר – היות שבכלי רכב גבוהים קשה יותר לתכנן תאורת חזית לא מסנוורת.

מסתבר ששיטת המבחן הזאת פוגעת משמעותית בציונים המרביים שמקבלים כלי רכב חדשים, מה שאומר שליצרניות הרכב לא תהיה יותר ברירה, והן תיאלצנה להשקיע מאמצים בתכנון טוב יותר של תאורת חזית.
בחודשים האחרונים "פיספסו" הרבה מאד דגמי מכוניות וקרוסאוברים את הציון המרבים של מבחני IIHS, וזאת למרות שהם תוכננו לפי סטנדרטים גבוהים בהגנה על יושבי הרכב וצוידו במיטב מערכות הסיוע לנהג. בנוסף, מספר דגמים שזכו לציונים גבוהים בעבר נפלו בדירוג לאחר הכנסת הסטנדרט החדש.

בהערת אגב צריך להדגיש שהמהפך בהתייחסות של יצרניות הרכב לתאורת החזית בוא יבוא, אבל הוא צפוי להשפיע עלינו רק כעבור זמן מה היות ש-Euro-NCAP, אשר משפיע בראש ובראשונה על התקינה האירופאית שנהוגה בישראל, טרם אימץ אותו. תאורת החזית בצפון אמריקה שונה מזאת האירופאית בכך שהיא סימטרית (ולכן יוצרת יותר בוהק וסינוור), לעומת הסטנדרט האירופאי הא-סימטרי.

מכל מקום, הממצאים בארה"ב מעידים על כך שבשלב הזה לקבוצת פולקסווגן היה הקושי הגדול ביותר לעמוד בסטנדרט החדש, ו-9 דגמים של הקבוצה פיספסו בגללו את ציון הבטיחות המרבי. קבוצת ג'נרל מוטורס איבדה את הכבוד המרבי עם 7 דגמים. בין הדגמים ש"נשלחו לפינה לחשוב על איך הם יכולים להשתפר" בולטים דגמי A4, A5, A6, Q5 ו-Q7 של אאודי, X1 של ב.מ.וו, להקרוס של ביואיק, קאדילק XT5, שברולט מאליבו, פיאט 500X, פורד F-150, פורד מונדיאו (פיוז'ן), הונדה סיוויק, יונדאי אקסנט, יונדאי קונה, אינפיניטי Q70 ו-QX60, ג'יפ קומפאס, קיה נירו ו'ריו', מרצדס C קלאס, מיני קאנטרימן, ניסן סנטרה, טויוטה C-HR, פולקסוואגן ג'טה, פאסאט וטיגואן, ווולוו XC90.

כאמור, המבחן החדש של מכון המחקר האמריקני בודק את יעילות וטווח התאורה ואת כמות ה"בוהק" שיוצרים פנסי החזית של המכונית, וזאת באמצעות מספר מכשירי מדידה שמוצבים לאורך מסלול מבחן קבוע שעליו נוהגים ברכב. לקרוסאוברים יש בעיה מיוחדת להשיג הישגים גבוהים במבחן הזה היות שהם מוגבהים ולכן פנסי החזית שלהם מסנוורים יותר. אנשי המכון הביאו כדוגמא את הפער הגדול בין הגרסה האמריקנית של קיה סורנטו לבין זאת של וולוו XC60 (בגרסת אבזור אופציונלי) והדגישו ש"ראיית לילה היא קריטית לבטיחות בדרכים היות שכמחצית מתאונות הדרכים מתרחשות בחושך או עם שחר, או בין ערביים".

אנשי המכון גם "רומזים" ליצרניות הרכב מה עליהן לעשות כדי לעמוד בסטנדרט החדש ולזכות בציון הבטיחות המרבי שלהם כשהם אומרים ש: "יש מספר סוגי טכנולוגיות חדשות שנראות מבטיחות", ובין השאר הם מתכוונים לתאורת LED אדפטיבית ולחיישנים שמזהים תנועה ממול ומסיטים בהתאם את אלומת האור. סוגי התאורה הנפוצים כיום בכלי רכב הם ה'הלוגן' הוותיק, טכנולוגיית 'קסנון' (HID) ו-LED שמתחיל להתמצב כסטנדרט הבא במכוניות יוקרה. כל אחד מסוגי התאורה האלה יכול להיות מתוכנן למיקום קבוע או לאלומה עם זווית שמשתנה באמצעות עדשה אחת שמאירה ומספר רפלקטורים שמסיטים אותה.

נכון להיום רוב דגמי הרכב שנבחנו בארה"ב לא משיגים את הציון המרבי של פרוטוקול המבחן (שהוצג ליצרניות כבר בשנת 2016), אבל חוסר היכולת שלהן לזכות בציון הכולל המרבי ייאלץ אותן להתאמץ ולשפר את נקודת התורפה הזאת באופן מיידי.

The post הקרב הבא במלחמת הבטיחות: פנסי הרכב appeared first on TheCar.

טכנולוגיית תאורת ה-LED משתלטת במהירות על החיים שלנו מכל הכיוונים: כתאורת קישוט בכלי רכב, תאורה ראשית בכלי רכב, בבתים שלנו, בפנסי-היד וגם כתאורת רחוב ותאורה בכבישים המהירים.

היתרונות ברורים: חסכון ניכר באנרגיה ולכן בהוצאות החשמל, פליטת חום מזערית, אורך חיים ארוך יותר של גופי התאורה וגם – לא פחות חשוב – היכולת לעצב את גופי התאורה בגמישות רבה כך שיתאימו לכל מטרה וכל עיצוב שעולה על הדעת.

יתרונות אלה גרמו ל-LED להפוך לא רק לאלמנט נפוץ כמעט בכל דגם של מכונית חדשה וברבים מן הבתים שלנו, אלא גם לקחת חלק בתוכניות האחזקה והשדרוג של רשויות מקומיות וגופי אחזקה של דרכים ברחבי העולם – אשר משקיעים סכומי כסף גדולים בהסבת מערכות התאורה לכאלה שחוסכות אנרגיה.

השאלה היא מה לגבי החסרונות של הטכנולוגיה החדשה הזאת והאם היא מסכנת אותנו בדרך כלשהי, וכעת עולים סימני אזהרה מטרידים מאד בהקשר הזה.

בכנס של איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) שנערך בשבוע שעבר הוצג סיכום של שורת מחקרים שממצאיהם צריכים להדליק נורה אדומה: תאורת LED בטווח תדר של אור כחול – כך נטען שם – משבשת את מחזור השינה של בני אדם ובעלי חיים, וזה כמובן גורם לנו להיות עייפים, מתוסכלים, ואפילו להשמין.

לנוכח הממצאים ניסח איגוד הרפואה האמריקני מסמך עם מספר המלצות לכל הגופים שמתקינים ומתחזקים תאורה ציבורית ומזהיר אותם מפני שימוש לא אחראי בטכנולוגיה החדשה.

ההשפעות הגרועות ביותר, כאמור, משויכות לגופי LED שפולטים כמויות גדולות של אור כחול, אשר אמנם נדמות לעין האנושית כתאורה בצבע לבן אבל בפועל יוצרות "בוהק לילי מוגבר” עם אפקט של סינוור ופגיעה (מקומית) בחדות הראיה החזותית ויצירת סכנה בטיחותית בדרכים.

בנוסף נגרם דיכוי של ייצור המלטונין בגוף האדם (חומר אשר משפיע על מחזור השינה), וכן שיבוש חייהם של ציפורים, חרקים, צבים, ודגים.

ההערכה היא שההשפעה של תאורת LED כחולה (שנראית, כאמור, לבנה) על מחזורי השינה גדולה פי חמישה מאשר זו של פנסי רחוב קונבנציונליים.

חמור מכך: השפעת התאורה בטווח האור הכחול על נהגים לא מוגבלת למשך הזמן שבו הם נחשפים אליה אלא מתמשכת גם לאחר שהמכונית כבר מתקררת בחניה ואנחנו ספונים בבית (במיוחד אם גם שם מותקנת תאורת LED): "מחקרים משמעותיים שבוצעו לאחרונה", נכתב במסמך המסכם, "מצאו שתאורה בהירה וחזקה בבתי מגורים קשורה למקרים רבים של שינה מופחתת, חוסר שביעות רצון מאיכות השינה, ישנוניות יתר, תפקוד לקוי במשך היום והשמנה".

ההמלצה של איגוד הרופאים היא שכל גוף ציבורי שמחליט להתקין תאורת LED יפנים את האזהרות ויבחר גופי תאורה שיוצרים פליטה נמוכה ככל שאפשר של אור כחול, וזאת כדי להפחית את אפקט הבוהק ולמזער את ההשפעה ההרסנית על ייצור המלטונין בגוף האדם.

The post מרגישים ישנוניים? אולי זה בגלל תאורת ה-LED appeared first on TheCar.