בזמן שבמשרד התחבורה וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים נערכים לקראת אירועי שבוע הבטיחות, הכבישים ממשיכים לגבות עוד ועוד קרבנות. לפי נתונים רשמיים של הרשות לבטיחות, בתוך מעט פחות מעשרה חודשים ב-2015 נהרגו בתאונות 295 בני אדם, לעומת 290 הרוגים בכל 2012. ברשות לבטיחות מעריכים כי מספר ההרוגים ב-2015 יהיה גבוה בכ-20% לפחות מזה שנרשם ב-2012.

אמנם 2012 נחשבת לשנה חריגה לטובה בכל הנוגע לבטיחות, אך ראוי לציין כי העלייה במספר ההרוגים בתאונות ניכרת גם בהשוואה לשנים 2013 ו-2014. לעומת נתוני השנה שעברה ניכרת עד כה ב-2015 עלייה של כ-14% במספר ההרוגים ו-12% במספר התאונות הקטלניות. שיעור עלייה דו-ספרתי במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות הוא נתון חריג, גם בהתייחס לנתוני השנים האחרונות בישראל וגם בהשוואה למרבית החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD).

בנתוני הרשות לבטיחות יש אמנם נקודה אופטימית אחת. לאחר שב-2014 נרשמה עלייה חדה במספר ההרוגים בקרב הולכי רגל, ושיעור הולכי הרגל אף הגיע לכ-40% מסך הרוגי התאונות, ב-2015 נרשמה עד כה ירידה של כ-12% במספר ההרוגים בקרב הולכי רגל.

אלא שיש לזכור כי ירידה זו מבטאת חזרה לשיעור המעורבות הממוצע של הולכי רגל בתאונות קטלניות, ואין בו בשורה של ממש. יתרה מכך, גם לאחר הירידה עד כה ב-2015, שיעור הולכי הרגל שנהרגים בתאונות בישראל גבוה משמעותית מזה המקובל במדינות החברות ב-OECD: מספר הולכי הרגל שנהרגים בתאונות בישראל מהווה כשליש מסך ההרוגים, בזמן שברבות ממדינות ה-OECD נרשם שיעור ממוצע של פחות מ-20%.

עבור כל שאר משתמשי הדרך, 2015 מתבררת כשנה קשה במיוחד. לפי נתונים עדכניים של הרשות לבטיחות, מספר ההרוגים בקרב נהגים, נוסעים, רוכבי אופניים ורוכבי דו-גלגלי רשם עד כה עלייה בשיעור דו-ספרתי.

במלחמה כמו במלחמה?
כיצד מגיבים במשרד התחבורה, במסדרונות הכנסת וברשות לבטיחות לעלייה הדרמטית במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות? שר התחבורה, ישראל כץ, אינו מתבטא פומבית בנושא תאונות דרכים. גם בכירי משרדו אינם עוסקים בפומבי בהרוגי תאונות הדרכים, ומעדיפים להקדיש את מרצם לפרויקטי תשתיות ותחבורה ציבורית עתירי-תקציב.

מי שיפנה את מבטו למסדרונות הכנסת לא יימצא סיבה לאופטימיות. לפני כארבעה חודשים ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון מיוחד שעסק בהידרדרות במצב הבטיחות בדרכים. בסיום הדיון התבטא יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, בחריפות. "לא נחה דעתי מהדיון הזה", אמר ח"כ כבל, "(אזמן דיון, ש.ה) שבו אני אבקש מהשר להשתתף, (כדי) שהוא יציג איך הוא רואה את המאבק בתאונות הדרכים מבחינת סדר העדיפויות שלו". אולם, עד עתה לא ערכה הוועדה דיון נוסף בנושא התאונות.

ומה קורה ברשות לבטיחות? תכנית חירום שגיבשו בכירי הרשות בקיץ האחרון נכשלה עוד לפני שיצאה לדרך, שכן רבים מהגופים שעוסקים בבטיחות נוטים לזלזל ברשות ולהתעלם מהמלצותיה. בעניין זה ראוי לציין כי גם אם תיזום הרשות תכניות מקצועיות לעילא, ספק אם יימצא ליישומן תקציב מתאים. רוב תקציבה של הרשות מועבר לגופים שלישיים, ובעיקר למשטרת ישראל ורשויות מקומיות. בנוסף, מזה חודשים ארוכים פועלת הרשות ללא יו"ר, מועצה ציבורית מתפקדת ומדען ראשי.

אגב, בזמן שבכירי הרשות לבטיחות מתלוננים על היעדר תקציב וסמכויות, לאירועי שבוע הבטיחות שיחלו ב-1 בנובמבר אושר תקציב של יותר מ-2.5 מיליון שקלים. לפי נתוני הרשות, סכום שכזה מספיק לשדרוג של כמה עשרות מעברי חצייה. סביר להניח שהתועלת הבטיחותית של שדרוג מעברי חצייה תהיה גבוהה לאין שיעור מכמה טקסים ומיצגים שמתכננת הרשות לערוך במהלך שבוע הבטיחות.

"אם מספר כזה של הרוגים היה לנו בגבולות ישראל, אתם מבינים מה היה קורה? הארץ הייתה גועשת ורועשת", אמר יו"ר ועדת הכלכלה במהלך הדיון בחודש יוני האחרון. מאז מספר ההרוגים רק עלה, והארץ עדיין אינה גועשת ורועשת.

The post ב-10 חודשים ב-2015 נהרגו בתאונות יותר בני אדם מבכל 2012 appeared first on TheCar.

ישראל כץ הוא שר תחבורה טוב. מאז החל למלא את התפקיד ב-2009, השר כץ קידם פרויקטים רבים, ובעיקר פרויקטי תשתית כמו הקמת קווי רכבת וכבישים חדשים. אלא שלמרות זאת, בערב יום הכיפורים, יש כמה תחומים שבהם שר התחבורה חייב לבקש את סליחת האזרחים.

ראשון שבהם הוא התחום החשוב ביותר עליו אחראי השר כץ: בטיחות בדרכים. מתחילת 2015 חלה עלייה של יותר מ-15% במספר ההרוגים בתאונות דרכים ביחס לתקופה המקבילה ב-2014 – שיעור חריג בעידן הבטיחות המודרני. מספר התאונות הקטלניות עלה בתקופה זו בשיעור דומה. למעשה, מאז 2012 חלה עלייה עקבית במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות, ולמשרד התחבורה אין הסבר או פתרון להרעה בבטיחות.

אך שר התחבורה, שמרבה להתבטא בתחומים רבים ומגוונים – החל מתחבורה ציבורית, דרך פוליטיקה מפלגתית וכלה בענייני ביטחון – אינו פוצה פה בכל הנוגע לבטיחות בדרכים. נדמה כאילו העלייה במספר ההרוגים היא גזירת גורל, שאינה נוגעת כלל למשרד עליו מופקד השר כץ.

אלא שתאונות דרכים אינן גזירת גורל. מדינות מפותחות רבות מצליחות ליישם תכניות בטיחות לאומיות, שמורידות את מספר ההרוגים באופן עקבי ומרשים. לירידה העקבית תורמת תעשיית הרכב העולמית, שמייצרת מכוניות שבטיחותן משתפרת והולכת.

ומה קורה בישראל? הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמורה להוביל את המאבק בתאונות, היא גוף חסר סמכויות שעיקר עיסוקו הוא העברת כספים מצד אחד של קופת המדינה (משרד האוצר) לצד אחר (למשל, רשויות מקומיות ומשטרת ישראל).

מעמדה המעורער של הרשות הוא תוצאת הזנחה ארוכת שנים והיעדר גיבוי. ועל כך אחראי שר התחבורה, שנראה לעתים קרובות כמי שתומך בפקידי משרדו, שרבים מהם לא הסתירו את רצונם להפוך את הרשות לגוף מדולדל וחסר סמכויות, שאינו יכול לחשוף את ליקויי המשרד בתחום הבטיחות.

כבישים, אוטובוסים והשכבות החלשות
השר כץ ופקידי משרדו מתגאים בהצלחות רבות בתחום תשתיות התחבורה. בתקופת כהונתו של השר כץ הוקמו קווי רכבת חדשים, נסללו כבישים חדשים והורחבו כבישים קיימים. פרויקטי תשתית אלה תורמים לשיפור רמת התחבורה בישראל, וחלקם גם מעודדים צמיחה בכלל המשק.

אך יש מכנה משותף לכבישים וקווי רכבת, שלרוב אינו זוכה להבלטה: בעלי רכב פרטי, שנהנים מהכבישים החדשים והמורחבים, והנוסעים ברכבת ישראל נמנים עם השכבות החזקות בחברה. מנגד, מרבית הנוסעים באוטובוסים הם נמנים עם השכבות החלשות.

ולמרבה הצער, רמת השירות באוטובוסים נשארת נמוכה. "התחבורה הציבורית (באוטובוסים, ש.ה) היא לא טובה, לא יעילה, לא זולה מספיק, לא מדויקת מספיק, לא אמינה מספיק", אמר ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, בדיון שנערך חפני כחודשיים, "(והתחבורה הציבורית) עדיין במקרים רבים (היא) מקום של קהל שבוי – מי שאין לו ברירה נוסע באוטובוס, מי שיש לו ברירה נוסע בדרך אחרת".

אמנם משרד התחבורה ניסה ומנסה לקדם רפורמות גם בתחום האוטובוסים, אך תקציב הפיתוח של המשרד מופנה ברובו לקידום פרויקטי תשתית גדולים ויקרים. כך מונצחת רמת השירות הנמוכה באוטובוסים, ונפגעים אזרחים שנמנים עם השכבות החלשות ואינם יכולים לבחור באמצעי תחבורה חלופיים.

בעניין זה ראוי לזכור שאוטובוסים הם אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בישראל. לפי נתוני משרד התחבורה, מספר הנסיעות השנתי באוטובוסים נאמד בכ-700 מיליון בשנה, או יותר מפי 10 ממספר הנסיעות השנתי ברכבת ישראל.

אופניים חשמליים ורכבת קלה
לפחות בשני תחומים נוספים יש מקום לבקשת סליחה מצדו של השר כץ. האחד הוא אופניים חשמליים: פקידי משרד התחבורה, קצינים במשטרת ישראל ובכירים ברשויות מקומיות מתריעים מאז סוף העשור הקודם מפני בעיות בטיחות חמורות שמעוררת הרכיבה על אופניים חשמליים.

אלא שלמרות זאת, הסדרת התחום מתעכבת כבר שנים ארוכות. למעשה, משרד התחבורה הצליח להביא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות שמסדירות את הרכיבה על סוג אחד בלבד של אופניים חשמליים (בעלי מנוע עזר, pedelec), בעוד שסוגים אחרים ופופולריים יותר עדיין אינם מוסדרים (קורקינטים ו-e-bike).

אמנם לבעיית הבטיחות של אופניים חשמליים תורמת אכיפה לקויה מצד משטרת ישראל, אך בעיקר האחריות נושא משרד התחבורה והעומד בראשו, השר כץ. התוצאה של הזנחת התחום היא זינוק של מאות אחוזים במספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים.

תחום נוסף שבו ניכרים ליקויים נמנה דווקא עם פרויקטי התשתית הגדולים והמורכבים שכה חביבים על השר כץ: הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן. לזכותו של השר אפשר לזקוף – לפחות באופן חלקי – את קידום הפרויקט. אך למרבה הצער, נראה שההכנות לקראת הרחבת העבודות באוגוסט האחרון היו לקויות.

על הליקויים הצביעו גורמים שלפחות חלקם אינם יכולים להיחשד כבעלי אינטרס, כמו למשל משטרת ישראל. במשטרה התריעו מפני ליקויים חמורים, ובהם מחסור בחניוני "חנה וסע" והיעדר תיאום בין הגורמים השונים שעוסקים בפרויקט.

בנוסף, חברי כנסת ובכירים ברשויות מקומיות מתחו ביקורת חריפה על כך שהממשלה לא נערכה לפיצוי בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אשר עסקיהם נפגעו כתוצאה מעבודות הרכבת הקלה. ואם לא די בכך, גם העברת סמכות אכיפה של עבירת נסיעה אסורה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), ממשטרת ישראל לפקחי הרשויות המקומיות. בוצעה באיחור ניכר ולמעשה עוד לא הושלמה.

The post הסליחות של שר התחבורה: על בטיחות, אוטובוסים ואופניים חשמליים appeared first on TheCar.

ביממה האחרונה נהרגו שני בני אדם בתאונות בדרכים, ובכך חצה מספר ההרוגים מתחילת השנה את רף ה-250 – עלייה של 20% לעומת מספר ההרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. המשך מגמת ההרעה יוביל לתוצאה עגומה במיוחד: שנת 2015 צפויה להסתיים עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר בעשור הנוכחי.

העלייה במספר ההרוגים נמשכת מאז סוף 2012, ומאז תחילת 2015 נרשמה הרעה דרמטית במצב הבטיחות. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ההרעה ניכרת במרבית המדדים: הרוגים בתאונות עירוניות ובינעירוניות (עלייה של 16% ו-21% בהתאמה) והרוגים בקרב אוכלוסיות בסיכון (רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים ונהגים צעירים).

מנתוני הרשות לבטיחות עולה עוד כי בקרב הולכי רגל נרשמה עד כה ירידה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד (3%), ובשני מגזרים נרשם שיפור: במגזר הערבי (ירידה של 5%) ומגזר הזרים (ירידה של 50%). מנגד, במגזר היהודי ניכרת הרעה דרמטית: עליה של כ-48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ומה עושה ממשלת ישראל כדי להתמודד עם ההרעה בבטיחות בדרכים? בשבוע שעבר מצאה הממשלה זמן לעסוק בתכנית לאומית לתחליפי דלקים – תכנית שבה מושקעים מיליונים רבים של שקלים, אך עד עתה לא הניבה שינוי כלשהו בכל הנוגע לתחבורה. לתחום הבטיחות בדרכים לא הקדישה הממשלה פגישה שבועית או אחרת, וזאת למרות שמספר ההרוגים והתאונות הקטלניות מאז תחילת השנה גבוה משמעותית מזה שנרשם בשנה שעברה.

דחיפות? לא בענייני בטיחות
בסוף יוני האחרון קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת ישיבה מיוחדת שעסקה בהרעה בבטיחות בדרכים, ובמהלכה הציג מנכ"ל הרשות לבטיחות, מרדכי בהירי דואני, תכנית חירום לטיפול בארבעה תחומים: חינוך, הסברה, תשתיות ואכיפה. התכנית, שמלכתחילה לא היה ברור מה תהיה התועלת ביישומה, דרשה שיתוף פעולה וגיבוי מצד גורמים רבים, ובהם משרד התחבורה ומשטרת ישראל. אלא שרבים מהגופים העוסקים בבטיחות אינם מייחסים חשיבות להמלצות או הנחיות של הרשות לבטיחות.

באותו דיון התבטא יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בחריפות. "אם מספר כזה היה לנו בגבולות ישראל, אתם מבינים מה היה קורה? הארץ הייתה גועשת ורועשת", אמר לנוכחים בדיון. "וזה מה שאני רוצה שייצא מפה – שזו תהיה תחושת הדחיפות בסיום הדיון הזה… אני לא יודע למה יש עלייה בתאונות הדרכים אחרי כל השעתיים וחצי האלה. אני לא יודע איך מתכוונים להתמודד עם השאלות האלה".

בסיום הדיון הבטיח ח"כ כבל כי יזמן דיון נוסף ודחוף, בהשתתפות שר התחבורה, ישראל כץ, ובכירים במשרדו. "לא נחה דעתי מהדיון הזה", אמר כבל, "(אזמן דיון, ש.ה) שבו אני אבקש מהשר להשתתף, (כדי) שהוא יציג איך הוא רואה את המאבק בתאונות הדרכים מבחינת סדר העדיפויות שלו. אני רוצה לראות אותו, אם הוא מגבה את הרשות, אני רוצה שהוא יגיד איך הוא מתכוון להתייחס ומה הוא צריך לעשות אל מול הרשות, בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים".

ואכן, עד מהרה נקבע דיון ל-27 ביולי, בהשתתפות שר התחבורה ותחת הכותרת "הפועלות שנוקטת הממשלה לקידום הבטיחות בדרכים". אלא שהדיון בהשתתפות השר כץ בוטל, ועד עתה לא נקבע מועד אחר. אמנם הכנסת התפזרה לפגרת הקיץ, אך כל העת מתקיימים דיונים – רובם בנושאים שאינם נוגעים לחיי אדם.

ראוי גם לציין כי יו"ר הרשות לבטיחות לשעבר, ד"ר יעקב שיינין, פנה בתחילת השנה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמליץ על סגירת הרשות והקמתה כגוף עצמאי ובעל סמכויות. שיינין התריע על בעיות חמורות בתפקודה של הרשות, והצביע על כך שבפועל היא אינה בעלת סמכויות ממשיות. פנייתו של שיינין לא נענתה, והרשות ממשיכה לפעול ללא סמכויות, כאשר עיקר תפקידה הוא העברת כספים לגופים כמו משטרת ישראל ורשויות מקומיות.

The post תאונות דרכים: יותר מ-250 הרוגים מתחילת השנה appeared first on TheCar.

בזמן שבמשרד התחבורה עסוקים בניסיון למצוא פתרונות מאוחרים לכאוס שיוצרות העבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, ההידרדרות בבטיחות בדרכים אינה עוצרת – ואף מחמירה. מתחילת השנה ועד היום (ד') נהרגו בתאונות בדרכים 234 בני אדם, לעומת 199 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. מספר התאונות הקטלניות עלה מתחילת השנה ב-14%, מ-183 בשנה שעברה ל-208 מתחילת 2015.

זינוק של 18% במספר ההרוגים בתאונות בתקופה של שמונה חודשים אינו יכול להיחשב לסטייה סטטיסטית אקראית. אלא אם יתגייסו כל הגופים העוסקים בבטיחות למאמץ משולב, שנת 2015 תסתיים עם שיעור עלייה חריג ומטריד במספר הרוגי התאונות ובמספר התאונות הקטלניות.

שיעור העלייה שנרשם מתחילת השנה חריג בכל השוואה: גם כאשר נבחנים הנתונים מול נתוני בטיחות של מדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), וגם מול הניסיון שנצבר בשנים האחרונות בישראל. אמנם מאז סוף 2012 נרשמת עלייה מתונה במספר הרוגי התאונות בישראל, וזאת בניגוד למגמת הירידה במרבית מדינות ה-OECD, אך מתחילת 2015 ניכרת החמרה דרמטית וזינוק בשיעור דו-ספרתי במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות.

מה גורם לזינוק במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות? הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שאמור לחקור מגמות בבטיחות, אינה ממלאת את ייעודה כבר זמן רב: הרשות פועלת כבר חודשים ארוכים ללא מדען ראשי, ללא יו"ר וללא מועצה ציבורית מפקחת. את רוב תקציבה מעבירה הרשות לגופים שלישיים, ובהם אגף התנועה של המשטרה ורשויות מקומיות.

וכך, בעוד שמספר ההרוגים בתאונות מזנק בשיעור חסר תקדים בעידן של בטיחות מודרנית, לגוף שאמור לרכז את הפעילויות בתחום הבטיחות אין יכולת למצוא פתרון מבוסס ומדויק. למעשה, גם את הפתרונות שבכל זאת מציעה הרשות אין מי שיישם כראוי: גם בכירים ברשות לבטיחות מודים שגופים אחרים – משרדי ממשלה, משטרת ישראל וחלק מהרשויות המקומיות – נוטים להתייחס בזלזול לרשות ואנשי המקצוע שלה.

יש לציין שההחמרה בבטיחות ב-2015 ניכרת במרבית המדדים: למשל, מספר רוכבי האופנוע שנהרגו מתחילת השנה זינק ב-38% לעומת התקופה אשתקד. גם במספר הצעירים ורוכבי האופניים שנהרגו נרשמה עלייה: 9% ו-14% בהתאמה. בפילוח לפי מגזרים, בקרב המגזר היהודי נרשם זינוק של כ-48% במספר ההרוגים בתאונות, לעומת ירידה של 8% במגזר הערבי.

אחד מהנתונים החיוביים הבודדים נוגע להולכי רגל: מספר ההרוגים בקרב הולכי הקרב ירד ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, ראוי לזכור כי-2014 נרשמה עלייה חריגה במספר ההרוגים בקרב הולכי רגל. בנוסף, ולמרות הירידה לעומת אשתקד, שיעור הולכי הרגל מסך ההרוגים בתאונות בישראל גבוה משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות: 30% מתחילת 2015 (וכשליש בממוצע רב-שנתי) לעומת פחות מ-20% ברבות ממדינות ה-OECD.

The post הופקרו בכביש: עלייה של 18% במספר הרוגי תאונות appeared first on TheCar.

ממשלת ישראל לא סופרת את הרוגי תאונות הדרכים. מתחילת 2015 ועד היום (ב') נהרגו בתאונות דרכים 215 בני אדם, לעומת 188 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. עלייה של 14% במספר ההרוגים בתאונות דרכים אינה חריגה רק ביחס למגמת הירידה שניכרת במרבית המדינות המפותחות, אלא יש בה סטייה דרמטית מהמגמה בישראל. אמנם מאז סוף 2012 נרשמת עלייה מתונה במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות, אך זינוק בשיעור דו-ספרתי עשוי להצביע על מגמה חריגה ומטרידה.

אך בזמן שההרעה בבטיחות הפכה למגמה נמשכת, במשרד התחבורה לא איבדו את קור הרוח והמשיכו להתעלם מהמצב. למעשה, נראה שבמשרד התחבורה עסוקים בעיקר בענייני הרכבת הקלה בגוש-דן. למשל, לפני כשבוע וחצי הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, לאסור נסיעה של שרים בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) שממוקמים באתרי עבודות של פרויקט הרכבת הקלה. "על השרים לשמש דוגמה אישית לכלל ציבור הנהגים", הצהיר שר התחבורה, "ולכן החלטתי שכולנו נימנע מנסיעה בנת"צים".

הדוגמה האישית של שרי הממשלה תעזור, אולי, לשיפור תדמיתם, אך היא לא תועיל במאום ל-850 אלף ישראלים שנכנסים מדי יום לתל-אביב. ובזמן שהוא משמש דוגמה אישית לציבור הנהגים, השר כץ ופקידי משרדו מתעלמים מגוויעתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הרשות פועלת כבר חודשים ארוכים ללא יו"ר וללא מועצה ציבורית, בזמן שתקציבה המדולדל מופנה ברובו למימון פעילות אגף התנועה של המשטרה ושיפור תשתיות בתחומי רשויות מקומיות. לרשות לבטיחות גם אין מדען ראשי, ופעילותה הזניחה בתחום חקירת העומק של תאונות קשות הופסקה כליל.

התוצאה היא חוסר אונים מול זינוק של 14% במספר ההרוגים, ומול עלייה מטרידה לא פחות של 10% במספר התאונות הקטלניות. בישיבת ועדת הכלכלה לפני כחודש וחצי הסביר מנכ"ל הרשות לבטיחות, מרדכי בהירי-דואני, כי לצורך בלימת מגמת העלייה במספר ההרוגים נדרשים ארבעה צעדים מיידים: הכללת החינוך לבטיחות כתנאי לבגרות וכתחליף למבחן התאוריה, הגברת ההסברה בנושאי בטיחות ובעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון, טיפול מהיר במוקדי סיכון בכבישים תוך מתן סמכות בקרה לרשות לבטיחות, וכן תוספת כוח-אדם ואמצעים לאגף התנועה של המשטרה.

אך כאשר מעמדה המקצועי של הרשות נמצא בשפל חסר תקדים, שותפיה הפוטנציאליים לא ממש ממהרים לאמץ את המלצותיה. "התפקיד של הרשות הוא… לנהל, (ו)להתוות את האסטרטגיה", הסביר בהירי-דואני לחברי ועדת הכלכלה. "זה בדיוק תפקידה של הרשות ובשביל זה היא קמה. אבל מה קורה? ברגע שהרשות אומרת, 'אנחנו לא נעביר כספים אם לא יתקיימו הפרמטרים הבאים', קופצים כל השותפים ואומרים, 'הם לא עובדים כמו שצריך'".

וכך נוצר מצב שבו הגוף שאמור להתוות את מדיניות הבטיחות זוכה ליחס כמעט מזלזל מצד שותפיו. לכן, זה לא ממש מפתיע שיו"ר הרשות לבטיחות עד לאחרונה, ד"ר יעקב שיינין, המליץ לסגור את הרשות לאלתר, ולהקים אותה מחדש כגוף עצמאי ובעל סמכויות ממשיות של פיקוח ובקרה. את ההמלצה שלו שלח ד"ר שיינין לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר התחבורה, ישראל כץ. אך מאז שנשלחה ההמלצה החריגה נעלמו עקבותיה, והרשות לבטיחות ממשיכה לצלוע לאיטה עם תקציב מוקטן וללא סמכות של ממש.

The post לא סופרים את הרוגי התאונות: עלייה של 14% מתחילת השנה appeared first on TheCar.

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חודש מאי 2015 היה קטלני במיוחד: 39 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, לעומת 28 הרוגים בחודש המקביל אשתקד. למעשה, מאז 2010 לא נרשם בחודש מאי מספר הרוגים כה גבוה, כאשר הממוצע הרב-שנתי לחודש זה בשנים 2009 עד 2013 הוא 33 הרוגים.

מאז תחילת השנה ועד סוף מאי נרשמה הרעה במצב הבטיחות ניכרת בכל המדדים: עלייה של עשרות אחוזים נרשמה במספר ההרוגים בתאונות בכבישים עירוניים ובינעירוניים (43% ו-19%, בהתאמה), ועלייה משמעותית נרשמה גם במספר ההרוגים בקרב רוכבי אופנועים ונהגים צעירים (24% ו-17%, בהתאמה). מספר רוכבי האופניים שנהרגו בתאונות זינק ב-133%, אך יש להתייחס בזהירות לנתונים, שכן סך ההרוגים בתאונות אופניים נמוך יחסית (שבעה מתחילת 2015 לעומת שלושה בתקופה המקבילה אשתקד).

רק בנתון אחד נרשם שיפור: מתחילת השנה נהרגו 44 הולכי רגל בתאונות, לעומת 49 בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ-10%). אולם, יש לציין כי זהו שיפור יחסי בלבד. ב-2014 נרשם מספר חריג של הולכי רגל שנהרגו בתאונות דרכים, והירידה מתחילת 2015 משקפת – נכון לעכשיו – חזרה לממוצע הרב-שנתי. אלא שחזרה לממוצע הרב-שנתי אינה מבשרת טובות: הולכי רגל מהווים כשליש מהרוגי התאונות בישראל – שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD (כ-19% מכלל ההרוגים בתאונות במדינות הארגון הם הולכי רגל).

נשמע משהו, נראה משהו
בזמן שהעלייה במספר ההרוגים בתאונות נמשכת בעקביות מאז 2013, וביתר שאת מאז תחילת השנה, נראה שלמשרדי הממשלה, חברי הכנסת והאחראים על הבטיחות יש עיסוקים חשובים יותר מאשר לבחון דרכים להתמודד עם ההרעה בבטיחות.

מי שנושא באחריות העליונה לבטיחות בדרכים, שר התחבורה ישראל כץ – שמתחיל כהונה שלישית ברציפות – הסביר רק לאחרונה כי תחילת הקדנציה מהווה עבורו "כניסה מחדש" לתפקיד. כוונתו לא ממש הובהרה, וגם לא ממש ברור למה מי שכיהן שש שנים בתפקיד שר התחבורה מתייחס לתחילת קדנציה שלישית כאל "כניסה מחדש".

עם זאת, לפני כשבוע וחצי הבטיח השר כץ כי יחל לבחון כיצד לטפל בעלייה במספר ההרוגים. "בכוונתי לזמן דיון ולשמוע ולראות", הצהיר שר במליאת הכנסת. "(בכוונתי) לשמוע את כל הגופים ולראות איך ניתן לעשות את המקסימום כדי להיערך לשנה הזו ולשנים הבאות בטיפול בדרכים".

הבעיה היא שהגוף שאמור להיות הראשון בתור לדיונים אצל השר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כלל אינו מתפקד. המועצה הציבורית שאמורה לפקח על הרשות ולהתוות את מדיניותה הפסיקה לפעול, ולרשות אין יו"ר ונציגי ציבור במועצה. לרשות לבטיחות גם אין מדען ראשי, ועל 55 עובדיה אמר ד"ר יעקב שיינין, ששימש עד לאחרונה כיו"ר מועצת הרשות, כי כלל לא ברור מה התפוקה שלהם. למעשה, שיינין אף שלח דו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו הסביר כי הרשות אינה מקצועית וכל תפקידה הוא להעביר כספים מקופת האוצר לגופים שלישיים.

ובינתיים, במזנון של כנסת ישראל
על התנהלותם של משרדי הממשלה אמורים לפקח 120 חברי כנסת ישראל, אלא שלמרות שעברו כבר חודשיים וחצי מאז הבחירות, הכנסת עוד לא החלה בפעילות מלאה. למעשה, עוד לא ידוע מתי ועדות הכנסת, שבהן מתבצעת עיקר פעילות הפיקוח על משרדי הממשלה, יחלו לפעול.

"על אף שהסיעות התבקשו זה מכבר להעביר את שיבוץ חבריהן בוועדות הכנסת, חלק מהסיעות טרם עשו זאת", נזף בשבוע שעבר יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בראשי הסיעות. "העיכוב באיוש ועדות הכנסת אינו מאפשר לכנסת להתחיל בעבודה הפרלמנטרית השוטפת, הן בתחום החקיקה והן בכל הנוגע לפיקוח על עבודת הממשלה, אך מעל לכל – הדבר מגביר את חוסר אמון הציבור בבית המחוקקים".

לפני כעשרה אמנם התקיים דיון בנושא העלייה בתאונות דרכים במליאת הכנסת, אך הוא לא הניב מסקנות או תובנות כלשהן. אלא שלמרות זאת, אפשר היה למצוא בדברים שנאמרו בדיון רמז לבאות. השר כץ, שהתייחס לשיעור הנפגעים הגבוה בקרב הולכי רגל, הסביר לחברי הכנסת כי "צריך להעמיד כלים רחבים לרשות משטרת ישראל", ומיד לאחר מכן הבטיח כי "יש הרבה מחשבות בעניין הזה, כדי שהאכיפה תוכל להתבצע בהיקפים המתאימים".

ובמלים פשוטות: במקום לגבש מדיניות רב-מערכתית ראויה וארוכת טווח, שתיישם פתרונות שמתאימים לבעיות הבטיחות הייחודיות של ישראל, אפשר פשוט להזרים עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לאגף התנועה של המשטרה ולהגביר את האכיפה נגד נהגים.

The post חודש מאי היה הקטלני ביותר מאז 2010, אבל לממשלה ולכנסת יש זמן appeared first on TheCar.

ישראל כץ, שמתחיל קדנציה שלישית ברציפות כשר התחבורה, הבהיר לאחרונה שהוא מתייחס לתחילת הקדנציה כאל "כניסה מחדש" לתפקיד. אלא שנראה שבכל הנוגע לבטיחות בדרכים אין בכוונתו לחרוג ממנהג מוכר ומוכח: השר כץ לא נותן לנתונים סטטיסטיים לבלבל אותו, ומציג פרשנות מפתיעה למציאות – פרשנות שלא מתיישבת עם עמדתם של מומחי בטיחות.

ביום רביעי האחרון (20.5) התבקש השר להתייחס לעלייה שנרשמת מאז תחילת השנה במספר ההרוגים בתאונות, בתגובה לשאילתה דחופה שהגיש חבר הכנסת החדש דניאל עטר. לפניכם עיקרי הדברים שאמר השר כץ במליאה, ומולם מוצגים נתונים סטטיסטיים רשמיים והתייחסות של אנשי המקצוע ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

"הנתון (עלייה של 36% במספר ההרוגים מתחילת השנה, ש.ה) הוא נכון ביחס לתקופת הזמן הנוכחית. אלא שתמיד בודקים בהתאם לשנה הקלנדרית את מספרי הנפגעים וההרוגים"
– השר כץ ניסה להסביר שבחינת מגמות בבטיחות נעשית לרוב על-בסיס נתונים שנאספים בשנה מלאה, ולא לפי פרקי זמן קצרים של חודשים. ואכן, קשה לבחון מגמות בבטיחות באמצעות נתונים חלקיים ותקופות קצרות. אלא שהנתונים של 2015 חריגים לרעה, ובכירי הרשות לבטיחות והמשרד לביטחון פנים כבר הגדירו את תחילת השנה כתקופת משבר.

לפי הרשות לבטיחות, מתחילת השנה נהרגו 150 בני אדם ב-129 תאונות, לעומת 110 הרוגים ב-106 תאונות בתקופה המקבילה אשתקד. זינוק של 36% במספר ההרוגים ו-22% במספר התאונות הקטלניות הוא נתון חריג, במיוחד בעידן המודרני של בטיחות – עידן שבו ניכרת בכל העולם מגמה של ירידה עקבית במספר ההרוגים בתאונות.

"לפני שנה, ב-2014, דווקא בחלק הראשון של השנה, הייתה ירידה דרמטית – בדיוק ההפך מאשר השנה – של למעלה מ-25%, ביחס לשנה הקודמת"
– השר כץ צודק: בתחילת 2014 נרשמה ירידה חדה במספר ההרוגים בתאונות לעומת התקופה המקבילה ב-2013. אלא שהסיבה לירידה הייתה מנותקת מכל פעילות מצדם של משרדי הממשלה. לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסיבה העיקרית – ואולי היחידה – לירידה במספר ההרוגים הייתה מזג אוויר חריג ויבש במיוחד, שהתבטא במספר ימי גשם נמוך משמעותית מהממוצע.

הבעיה היא שנתוני השנה הנוכחית חריגים לרעה לא רק מול התקופה המקבילה ב-2014 (שהייתה, כאמור, חריגה לטובה), אלא גם מול נתוני 2013. לפי הרשות לבטיחות, בתקופה המקבילה לפני שנתיים נהרגו 136 בני אדם בתאונות, לעומת 150 הרוגים מתחילת 2015.

"הייתה אפילו שנה דרמטית של ירידה מתחת ל-300 הרוגים"
– השר כץ התייחס בדבריו ל-2012, שנה שבה נרשמה ירידה של כ-24% במספר ההרוגים. אלא שאותה שנה דרמטית הוגדרה ברשות לבטיחות כ"סטייה סטטיסטית", שאינה מעידה על מצב הבטיחות, ואף גורמת להטעיית מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. לפי יעקב שיינין, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר הרשות לבטיחות, הנתונים אליהם התייחס השר כץ הם לא יותר מאשליה.

"מצב הבטיחות מדאיג, ונראה שמסתמנת מגמה של עצירה ואולי אף עלייה במספר ההרוגים – הפוך מתעתועי הסטטיסטיקה, אשר הביאו רבים להאמין כי התנודתיות החריגה כלפי מטה של שנת 2012 מייצגת את מצב הבטיחות", כתב שיינין בדו"ח שנשלח לאחרונה לראש הממשלה, "הרצון להאמין שאנו מנצחים 'בקרב תאונות הדרכים' נטע בלב רבים אשליה חסרת בסיס".

"אנחנו גם מודדים באופן ארוך-טווח – חמש-שנתי, דו-שנתי – את המגמות, גם של מספר הנפגעים וגם של מספר ההרוגים"
– בשנת 2013 החלה הרשות לבטיחות, במפתיע, להנהיג מדידה דו-שנתית של מספר ההרוגים בתאונות. אולי שלא במפתיע, המדד החדש הוצג דווקא כאשר נרשמה עלייה במספר ההרוגים השנתי. אלא שהמדד המפתיע של הרשות לא שינה את הנוהג המקובל בגופי בטיחות בינלאומיים, שמשתמשים בנתונים שנתיים.

אלא שגם אם תתקבל שיטת המדידה "הישראלית", בחינה של נתונים דו-שנתיים מצביעה על הרעה ברורה במצב הבטיחות: ב-2013 ו-2014 חלה עלייה מצטברת של כ-10% במספר ההרוגים. "מצב הבטיחות בדרכים מדאיג", כתב יעקב שיינין, יו"ר הרשות לבטיחות עד לאחרונה, בדו"ח שנשלח לראש הממשלה. "כבר מעל שנתיים נמשכת המגמה של עלייה במספר ההרוגים".

"אני חייב לומר שלפני שש שנים, כשנכנסתי לתפקידי, היו 450 הרוגים בשנת 2008… בין 2009 לבין 2014 בסך הכול הייתה מגמה של ירידה"
– לפי נתוני הרשות לבטיחות, מאז תחילת הכהונה הראשונה של כץ כשר התחבורה (בסוף מרץ 2009), רק ב-2009 ו-2012 נרשמה ירידה במספר ההרוגים לעומת השנה הקודמת (2008 ו-2011, בהתאמה). בשנים 2010, 2011, 2013 ו-2014 נרשמה עלייה במספר ההרוגים. לכן, קשה להתייחס אל התקופה שבין 2009 ו-2014 כתקופה שבה הייתה "מגמה של ירידה".

"יכול להיות שבעצם מכל מיני נסיבות ודברים יש עלייה או ירידה"
– מתברר שהשר כץ אינו יודע להצביע על סיבה מדויקת לשינויים במגמות בבטיחות בדרכים, אך למנכ"ל משרדו, עוזי יצחקי, דווקא יש הסבר מנומק שתולה את האשם בעלייה במספר ההרוגים ב"גורם האנושי": נהגים, רוכבי אופנועים ואופניים והולכי רגל.

בשיחה עם ynet הסביר יצחקי בסוף השבוע האחרון כי "מניתוח התאונות, לצערנו הרב מדובר בגורם האנושי של היסח דעת, אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת… קשה להצביע על גורמים נוספים… לכלי הרכב כיום יש מערכות בטיחות מסיביות, מזג האוויר לא היה זרז ויש אכיפה בדרכים – מצלמות ושוטרים".

מעניין לציין שגם יצחקי וגם השר כץ מודעים לכך שתיקון ליקויי תשתית והסדרת תנועה גורמים לירידה מידית ודרמטית במספר התאונות וההרוגים. למשל, לפי נתוני מע"צ, טיפול ב"מוקדי סיכון" מפחית את מספר התאונות הקטלניות בשיעור שעשוי להגיע ליותר מ-60%. ובמלים אחרות: כאשר נותנים ל"גורם האנושי" לנהוג בכביש תקין ובטיחותי, הוא מצליח לחמוק באופן פלאי מתאונות.

The post התנגשות: המציאות נתקלת בשר התחבורה, ומתהפכת appeared first on TheCar.