שוב נזכרו ברגע האחרון: משרד התחבורה מבקש לאשר מחדש תקנות שמסדירות את השימוש באופניים חשמליים, יומיים בלבד לפני שיפוג תוקפן. בעוד כשלושה שבועות, ב-29 בדצמבר, יבקש משרד התחבורה מוועדת הכלכלה להאריך את תוקפן של תקנות שמסדירות את השימוש באופניים חשמליים. תוקף התקנות, שאושרו בוועדת הכלכלה ביולי 2014, יפוג יומיים בדיוק לאחר הדיון, ב-31 בדצמבר.

לפני שתאשר הוועדה את התקנות שהגיש משרד התחבורה, תידרש התייחסות המשרד לכמה נושאים שלגביהם ביקשו חברי הוועדה הבהרות. בין השאר, תידרש התייחסות המשרד לעניין תכנון והקמה של תשתיות אופניים ברשויות המקומיות, וכן היקף האכיפה נגד רוכבים שמפרים את החוק. בנוסף, משרד התחבורה יידרש להסביר מדוע לא קידם חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה על אופניים חשמליים, וזאת בניגוד להבטחה מפורשת שיעשה כן.

משרד התחבורה גם יידרש להבהיר כיצד בכוונתו להתמודד עם המצב הבטיחותי החמור, שנגרם כתוצאה מאי הסדרה מקיפה של השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. לפי נתונים שפרסם פרופסור קובי פלג מהמרכז הלאומי לחקר הטראומה, מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 7 מאז 2013. לפי פרופסור פלג, כ-10% מהנפגעים שאושפזו בעקבות תאונות אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים נפגעו באורח קשה או אנוש.

עניין נוסף הוא עיכוב מתמשך בהסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים שבהן המנוע החשמלי נשלט באמצעות מצערת ואינו משמש כמנוע-עזר בלבד (e-bike). בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות מצד משרד התחבורה, עד עתה לא הוסדר השימוש בכלים אלה. ואם לא די בכל זאת, הדיון בוועדה עשוי להגיע גם להצעות שהעלו במשרד לביטחון פנים ובמשטרה, לפיהן רוכבי אופניים חשמליים יחויבו בקבלת רישיון ייעודי – גם לרוכבים וגם לכלים.

יש לציין שהגשת התקנות במועד כה מאוחר תציב את ועדת הכלכלה בפני מצב בעייתי: החלטה שלא לאשר את התקנות תביא לביטולן בפועל, בעוד שהחלטה לאשר את הארכת תוקפן תתקבל ללא דיון ציבורי ראוי. העברת תקנות לאישור הוועדה זמן קצר בלבד לפני שפג תוקפן נהפך לנוהל לא רשמי אך כמעט קבוע של משרד התחבורה. ראוי לזכור כי בין 2011 ו-2014 לא הוסדר השימוש באופניים חשמליים, וזאת לאחר שפג תוקפן של תקנות קודמות שאושרו בוועדת הכלכלה ב-2010.

משרד התחבורה התנגד, הוועדה דרשה
כאשר אושרו התקנות בקיץ 2014, התנגדו בכירי משרד התחבורה לאישורן כהוראת-שעה לתקופה של שנה בלבד. "שנה זה לא מספיק", מחה ד"ר שי סופר, המדען הראשי של המשרד. "(אי אפשר) לקבל נתונים ואת לא יכולה לקבל שום אינדיקציה". לדברים אלה הצטרף מנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, שאמר כי "שנה זה כלום, הופ ונגמרת שנה". אולם, חברי ועדת הכלכלה דרשו את הגבלת התקנות לתקופה של שנה, וזאת כדי שיוכלו לקיים ביקורת על יישומן ואכיפתן.

"אני חושבת שההצעה הזאת צריכה להטיל הוראת שעה לשנה", אמרה ח"כ מיכל רוזין, "ונבחן אחרי שנה את הנושא הזה… יציגו אחרי שנה איזה תכניות יש, מה מתכננים, איזה תקציבים (אושרו)". יו"ר הוועדה באותה עת, ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן, קטע את ניסיונם של פקידי משרד התחבורה להאריך את תוקף התקנות, והבהיר כי "אנחנו נעקוב. נראה שיש תקציבים לשבילים ודברים משתפרים".

נושא אחד שיכול לשמש דוגמה לכך שמשרד התחבורה כשל בניסיונו להמשיך בהסדרת הרכיבה על אופניים חשמליים, הוא חובת חבישת קסדה. לפי המצב הקיים, שעוגן בתקנות שאושרו בשנה שעברה, רוכבים בוגרים אינם מחויבים לחבוש קסדה בעת רכיבה עירונית על אופניים חשמליים, וזאת בדומה לרכיבה על אופניים רגילים. אולם, במשרד התחבורה הבטיחו בעבר שיפעלו במהירות כדי לחייב חבישת קסדה בכל גיל ובכל רכיבה על אופניים חשמליים.

למעשה, במשרד אף הצהירו בעבר כי הם אלה שיזמו את חובת חבישת הקסדה. "בהמלצת משרד התחבורה סוכם כי תקודם באופן מיידי הצעת חוק המרחיבה את חובת חבישת קסדת מגן בכל נסיעה על אופניים חשמליים", אמרו במשרד התחבורה בשנה שעברה, מיד לאחר אישור התקנות בוועדת הכלכלה. "חובת חבישת קסדה תחול על כל הרוכבים ובכל גיל".

בעניין זה ראוי להזכיר את דבריו של יו"ר ועדת הכלכלה באותה עת, ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן, שהבהיר כי "פניתי קודם לעוזי יצחקי (מנכ"ל משרד התחבורה, ש.ה), שתעשו פה איזה סיבוב שזאת תהיה החלטה ממשלתית. תעבירו את זה באיזו שהיא צורה כדי שנוכל לחוקק את זה במושב הזה, עד 31 ביולי, כדי שכל אחד ישים קסדה". כשנה וחצי לאחר שנאמרו הדברים, לא חל כל שינוי ורוכבי אופניים חשמליים אינם מחויבים לחבוש קסדה.

The post שוב ברגע האחרון: משרד התחבורה מגיש תקנות לאופניים חשמליים appeared first on TheCar.

לאגף התנועה במשטרת ישראל הייתה השבוע תגלית מרעישה: מתברר שיש בעיית אכיפה של עבירות שמבצעים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. באגף הסבירו כי בחינה מעמיקה שערכו בוחנים, תובעים ואנשי מחקר העלתה שלבעיות האכיפה גורמים הגיל הצעיר של הרוכבים והיעדר פיקוח על הכלים עצמם.

התגלית של האגף פורסמה לקראת שני דיונים שערכו ועדות הכנסת בעניין אופניים חשמליים: ועדת הפנים עסקה ביום שני בהיעדר אכיפה נגד רוכבים שמבצעים עבירות, ו-ועדת הכלכלה דנה ביום שלישי בהסדרת הענף. חברי כנסת מודאגים, פקידי ממשלה מוטרדים, קציני משטרה נמרצים ונציגי ציבור הגיעו לוועדות ודיברו על "מכת המדינה" של האופניים החשמליים.

וכנראה שלעו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ההמולה הזו הייתה קצת מוגזמת. בדיון ביום שלישי שלפה עו"ד בנדלר את פרוטוקולי ועדת הכלכלה משנת 2014, וציטטה דברים שאמרו אותם חברי כנסת, ואותם פקידי ממשלה, ואותם קציני משטרה, בדיונים שערכה הוועדה לפני שנה ואף יותר.

תרגיל "גזור והדבק" של עו"ד בנדלר גילה את מה שכל אזרח בישראל יודע, גם מבלי לקרוא על התגלית של אגף התנועה: אין אכיפה נגד רוכבים, אין פיקוח על הענף ואין מי שאינו יודע את כל זה. לפניכם היסטוריה קצרה של מחדל האופניים והקורקינטים החשמליים – החל מימי התום של שנת 2004 ועד שנות הבלגן הגדול של העשור השני במאה ה-21.

עד שלא יקרה אסון, זה לא יטופל
ב-2004 דנה ועדה של משרד התחבורה בהגדרת כלי רכב חדש, שהחל אט-אט לצבור פופולאריות: קורקינט חשמלי. "כלי רכב ייחשב כקורקינט כאשר ההנעה שלו היא חשמלית, מהירותו אינה עוברת את 12 קמ"ש, משקלו אינו עולה על 12 ק"ג והמנוע שלו לא עולה על 100 וואט", הסביר בכיר במשרד, "זאת ההגדרה שלו, ומה שיש מתחת לזה הוא כלי שהוא לא מוגדר כרכב מנועי".

ואכן, ביולי 2004 פרסם משרד התחבורה צו שתיקן את פקודת התעבורה, וקבע כי קורקינט חשמלי שעומד בשלושת התנאים לא יהיה כפוף להוראות הפקודה. וזו כנראה נקודת הזמן המדויקת שבה מדינת ישראל פתחה לרווחה את שעריה לקורקינטים חשמליים, ובהמשך גם לאופניים חשמליים.

בכיר במשרד התחבורה הסביר ב-2005 כי "קורקינט חשמלי היה נחשב לרכב מנועי עד לחקיקת צו התעבורה (ב-2004) ועל כן היה אסור בייבוא, ורק למן חקיקתו של צו התעבורה הופטר הקורקינט החשמלי מהוראות הפקודה". אלא שעד מהרה הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסיכון בטיחותי, וזמן לא רב לאחר מכן כבר החלו ועדות הכנסת לדון בבעיה שהתעוררה.

"הקורקינט הממונע זה דבר מאוד מהיר ומפחיד", הזהיר יו"ר ועדת הכלכלה ב-2007, ח"כ גלעד ארדן (כיום, השר לביטחון פנים). במשרד התחבורה הסבירו לארדן שרק קורקינטים שמהירותם מוגבלת ל-12 קמ"ש זכו למעמד חוקי. "כל קורקינט ממונע אחר שמסתובב, הייבוא והשיווק שלו הם בלתי חוקיים", הרגיעה עו"ד חווה ראובני, מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.

"אני רואה את זה בכל מקום", התעקש ארדן, "יש מישהו באגף התנועה שאחראי על אכיפה על שימוש בכלי רכב שאין להם רישוי והם מנוגדים לחוק?". פקד רוני לוינגר, ראש חוליית תעבורה באגף התנועה, ענה כי "אין פונקציה מיוחדת. אם אנו נתקלים בקורקינט ממונע מהסוג הזה, זו עברה". את התייחסותו לסוגיה סיכם ארדן בתהייה: "עד שלא יקרה אסון, זה לא יטופל?".

תגלית אגף התנועה, גרסת 2009
ללא אכיפה וללא פיקוח, ענף האופניים והקורקינטים החשמליים החל להתפחת במהירות. הייבוא והשיווק של כלים לא חוקיים, שמהירותם כפולה פי שניים ושלושה (וארבעה) מהרף שנקבע בפקודת התעבורה, נעשה נפוץ. ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית (12 שנה) רכבו באין מפריע על אופניים וקורקינטים חשמליים, ללא קסדה וללא שמץ של הבנה בחוקי התנועה.

"אנשים משתמשים (באופניים וקורקינטים חשמליים, ש.ה), ולצערנו הרב יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי", הודה עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, בדיון שערכה ועדת הכלכלה בדצמבר 2009. יצחקי, שכיום מכהן כמנכ"ל המשרד, הסביר לחברי הוועדה כי "עלינו להסדיר את התחום הזה, וכך… לשמור על בטיחות הציבור".

נציג אגף התנועה בדיון היה אותו לוינגר שהסביר לח"כ ארדן שנתיים קודם לכן שהמשטרה יודעת להבחין בקורקינטים בלתי-חוקיים. לוינגר, שקודם לדרגת רב-פקד, הסביר לחברי הוועדה כי "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה". נשמע דומה להפליא לתגלית אגף התנועה מתחילת השבוע? כך גם ההמשך: "יש הרבה ילדים, מתחת ל(גיל) האחריות הפלילית", ציין לוינגר.

מתברר שחמש שנים וחצי לפני שאנשי המחקר של אגף התנועה הבינו שיש בעיה, הבעיה כבר הייתה גלויה וידועה – לאגף התנועה עצמו, לוועדת הכלכלה של הכנסת ולפקידי משרד התחבורה. כיצד אם כן מימש משרד התחבורה את הבטחתו של יצחקי להסדיר את התחום? בשיטה המוכרת של צעד קדימה, וחמישה צעדים לאחור.

חוק וסדר או צחוק ויהיה בסדר?
ב-2010 נכנסו לתוקף תקנות של משרד התחבורה, שהסדירו את השימוש בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע-עזר חשמלי שמופעל על-ידי הדוושות (pedelec). שני סוגים אחרים ופופולאריים יותר נשארו מחוץ לחוק, אך השימוש בהם רק התרחב: קורקינטים חשמליים ואופניים שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת חשמלית (e-bike).

ואם לא די בכך, כבר בשנת 2011 פג תוקפן של התקנות שהסדירו את השימוש באופניים חשמליים עם מנוע-עזר, שכן הן אושרו בוועדת הכלכלה כהוראת-שעה לתקופה של שנה בלבד. רק ביולי 2014 – כמעט שלוש שנים וחצי לאחר שפג תוקף התקנות – הצליח משרד התחבורה להגיש תקנות חדשות לאישור ועדת הכלכלה.

ובכל הזמן הזה, ענף האופניים החשמליים היה לא מוסדר, ולמעשה רכיבה על כל סוג של כלי הייתה בלתי חוקית. "הוראת השעה פגה, ואנחנו מודעים לכך שיש שימוש בסוגי אופניים עם הספקים הרבה יותר גבוהים", הסביר רון מוסקוביץ', לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בדיון נוסף של ועדת הכלכלה, שנערך בינואר 2014.

"זאת אומרת, המצב כיום זה שבעצם הם נוסעים באופן לא חוקי", אמר בהפתעה יו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים, ח"כ לשעבר דוד צור. התשובה העגומה של מוסקוביץ' מהרשות לבטיחות הייתה קצרה: "זאת התוצאה". רק בספטמבר 2014 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות, אלא ששוב – משרד התחבורה הסדיר רק את השימוש באופניים עם מנוע-עזר.

הקו האדום של משרד התחבורה
ועדת הכלכלה קיימה שלושה דיונים בשנת 2014 בעניין אופניים וקורקינטים חשמליים. בכולם חזרו ועלו אותן בעיות: היעדר אכיפה והיעדר הסדרה. "אני חושב שחשוב מאוד שהיום נבוא ונמתח איזה שהוא קו אדום למצב הנוכחי", אמר ביולי 2014 עוזי יצחקי ממשרד התחבורה, שבאותה עת כבר כיהן כמנכ"ל המשרד. "יהיה קו אדום, ונוכל לדעת מה מותר ומה אסור".

אלא שבאמצע יוני 2015 התברר שהקו האדום שניסו למתוח יצחקי ומשרד התחבורה לא שינה דבר. כ-130 אלף אופניים וקורקינטים חשמליים נוסעים כיום ברחבי ישראל, והאכיפה – לפי נתוני המשטרה – מתבצעת בהיקף זניח. בשנת 2014 נרשמו כ-3,100 דו"חות לרוכבים, רובם בגין נסיעה אסורה על מדרכות.

כל הפתרונות שהוצעו השבוע בוועדות הכנסת כבר עלו בעבר: חובת רישוי לאופניים חשמליים, חובת רישיון לרוכבים, העברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים – בכל אלה כבר דנו ועדות כנסת, ועדות מקצועיות של משרד התחבורה ו-ועדות של המשטרה. מה עלה בגורל הדיונים והפתרונות? אגף התנועה הצליח לגלות השבוע שיש בעיית לו אכיפה.

לפי נתונים של המכון הלאומי לחקר הטראומה, ברבעון הראשון של 2015 אושפזו 64 בני אדם שנפגעו בתאונות שבהם היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים – זינוק של כ-237% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במכון מעריכים שאם תימשך המגמה המסתמנת מתחילת השנה, מספר המאושפזים ב-2015 עלול להגיע לכ-600.

אפשר רק לקוות שאגף התנועה ומשרד התחבורה יפסיקו לגלות בעיות שמוכרות היטב לכל אזרח, ויתחילו סוף-סוף לטפל בהן.

The post כך הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסכנה בחסות המדינה appeared first on TheCar.

ברבעון הראשון של 2015 אושפזו 64 בני אדם שנפגעו בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים – זינוק כ-237% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז אושפזו 19 בני אדם בעקבות מעורבות בתאונות אופניים. כך עולה מנתונים שהציג היום (ב') המכון הלאומי לחקר הטראומה ("מכון גרטנר") בדיון שערכה ועדת הפנים של הכנסת. לפי נציגת המכון בדיון, כמחצית מהנפגעים נפצעו באורח קשה או אנוש, ואחד מהנפגעים נפטר במהלך האשפוז.

נציגת המכון, מאיה סימן-טוב, גם ציינה כי מרבית הנפגעים הם רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים בגילאי 10 עד 14, וחלק קטן יחסית מהנפגעים הם הולכי רגל שנפגעו על-ידי אופניים חשמליים. הנתונים של מכון גרטנר נחשבים למדויקים ואמינים מאלה של משטרת ישראל, שמתבססת על תאונות מדווחות בלבד. מנגד, נתוני המכון מבוססים על רישומים של מרכזי הטראומה וחדרי המיון בבתי החולים, וכוללים תאונות דרכים רבות שכלל אינן מדווחות למשטרה.

לפי נתונים שהציגה ניצב-משנה שרית פיליפסון, ראש מדור תביעות באגף התנועה, בשנה שעברה נפגעו כ-150 בני אדם שתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, מהם 127 נפגעים באורח קל ושני הרוגים. נצ"מ פיליפסון ציינה כי מתחילת 2015 נרשמו כ-1,500 דו"חות לרוכבי דו-גלגלי – רובם בגין נסיעה אסורה על מדרכות. לדברי נצ"מ פיליפסון, יותר מ-60% מהדו"חות נרשמו לרוכבים אופניים בתל-אביב.

לפי בכירים במשרדי התחבורה וביטחון הפנים, כבר בימים הקרובים יופץ תזכיר חוק שעוסק בהעברת סמכויות אכיפה מהמשטרה לפקחי הרשויות המקומיות. תזכיר החוק כולל העברת סמכות אכיפה של עבירות תנועה שמבצעים רוכבי אופניים חשמליים, ובנוסף כלולה העברת הסמכות לאכיפת עבירת נסיעה אסורה של כלי רכב בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים).

"חיסול מוחלט של האופניים החשמליים"
במהלך הדיון בוועדת הפנים הובעה תמיכה מצד גורמים רבים בהצעת אגף התנועה, לפיה יש לחייב רוכבי אופניים חשמליים בקבלת רישיון נהיגה ייעודי ורישיון רכב. בין השאר, בהצעה תומכים בכירי המשרד לביטחון פנים וראשי רשויות מקומיות, ובהם גם ראש עיריית תל-אביב, שכתב היום בדף הפייסבוק שלו כי הוא "מברך על ההמלצות שגיבש אגף התנועה במשטרה, וקורא לוועדת הפנים של הכנסת לפעול ליישום ההמלצות ללא שהות".

אגב, לחובות הרישוי והרישיון המוצעות צפויה להתלוות חובה נוספת – חובה לרכוש ביטוח. שלא במפתיע, נציג חברות הביטוח בדיון שערכה היום ועדת הפנים הביע תמיכה בהמלצות המשטרה, וקרא להגדיר את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי" לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פלת"ד).

דווקא מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, הביע הסתייגות מהצעת המשטרה, ואמר כי יש להיזהר מפני נקיטת צעדים שייגרמו נזק בלתי הפיך לענף האופניים החשמליים. יצחקי ציין במהלך הדיון כי שר התחבורה, ישראל כץ, תומך בבחינה זהירה של ההצעות שהעלתה המשטרה, אך מתוך כוונה מוצהרת שלא לפגוע בענף ומבלי לצמצם את השימוש באופניים חשמליים.

במהלך הדיון גם נמתחה ביקורת חריפה על הצעת המשטרה. "משמעות התקנות המוצעות היא חיסול מוחלט של האופניים החשמליים", אמרה ח"כ תמר זנדברג, "צריך לזכור שכל נסיעה באופניים, לרבות אופניים חשמליות, מורידה נסיעה ברכב פרטי ומורידה את הסיכון… הפתרון צריך להיות בהשקעה בתשתית שבילי אופניים, בהסדרת התחום ואכיפה, אבל לא בהכחדת התחום".

נקודה נוספת שעלתה בדיון עסקה בתועלת החברתית של שימוש באופניים חשמליים: סטודנטים או מי שנמנים עם השכבות החלשות באוכלוסיה מוצאים בכלי רכב דו-גלגליים פתרון תחבורתי נוח וזמין. קבלת הצעת המשטרה צפויה לייקר משמעותית את השימוש באופניים חשמליים, ובעקבות זאת ייפגעו כל אותם משתמשים שאינם יכולים לרכוש רכב פרטי. "לא צריך להעמיס על האזרחים את העלויות של אוזלת היד של משרד התחבורה", קרא נציג ארגון מגמה ירוקה, שמתח ביקורת על הצעת אגף התנועה.

The post מתחילת 2015: זינוק של 237% במספר הנפגעים בתאונות אופניים חשמליים appeared first on TheCar.

ועדות הכנסת יקיימו השבוע שני דיונים נפרדים בנושא אופניים וקורקינטים חשמליים: ועדת הפנים תדון מחר (ב') ב"בעיית היעדר האכיפה בכל הנוגע לשימוש באופניים חשמליים", וועדת הכלכלה תקיים ביום שלישי (9.6) דיון שנושאו "הסדרת השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים".

הפעלתנות המפתיעה של חברי הכנסת מגיעה לאחר כמה תאונות דרכים שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, ובהן לפחות שתיים שאירעו בשבוע שעבר: האחת בדימונה, שבה נפצע באורח בינוי רוכב קורקינט חשמלי בן 16 כתוצאה מפגיעת מכונית, והאחרת בראשון לציון, שבה פגעה מכונית בנער בן 13 בעת שרכב על אופניים חשמליים.

האם סוף-סוף יוסדר השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים, באופן שיצמצם את הסכנה הבטיחותית שיוצרים כלי הרכב הדו-גלגליים גם לרוכבים עצמם וגם להולכי רגל? נראה שלמרות הכוונות הטובות, לא תצא בימים הקרובים בשורה של ממש מבית המחוקקים.

פקחים נגד ילדים בני 12
הדיון שתקיים מחר ועדת הפנים של הכנסת צפוי להתמקד בהצעה שכבר עלתה בעבר פעמים רבות כפתרון אפשרי להיעדר האכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים: העברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים. אלא שבכל פעם שעלתה ההצעה, הבהירו בכירי במשטרה ומומחי בטיחות כי היא מספקת פתרון חלקי בלבד.

"יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", הסביר בכיר באגף התנועה בדיון של ועדת הכלכלה ב-2009, ומיד הבהיר כי חלק משמעותי מהבעייתיות בתחום האכיפה נובעת מגילם הצעיר של הרוכבים. "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית", ציין.

ומה הבעיה בגילם הצעיר של הרוכבים? בכיר במשטרה הסביר לחברי ועדת הכלכלה בינואר 2014 כי "עד גיל 12 בכלל אין אחריות פלילית, מעל גיל 12 עד גיל 14 היא גם די מוגבלת. אנחנו צריכים להתמודד עם ילדים". נציג של אחת מעמותת הבטיחות חיזק את דברי הבכיר במשטרה: "אני לא רואה שוטר במדינת ישראל שיעצור ילד על אופניים חשמליים וישאל אותו: מה הגיל שלך בבקשה?… זה לא בר יישום, זה לא בר אכיפה".

גיל האחריות הפלילית אינו בעיית האכיפה היחידה: רבים מהרוכבים הצעירים כלל אינם מכירים את חוקי התנועה, ולכן אי אפשר לצפות מהם לרכוב כחוק. "מי שלא עבר הכשרה לנהיגה לא יודע מהם חוקי התנועה ולא יכול בהכרח לציית לחוקי התנועה", אמר בכיר בעמותת בטיחות בדיון ועדת הכלכלה ב-2014, "והדברים האלה הם לא ברי אכיפה”.

אגב, כמו בכל נושא שנופל לתפר שבין השלטון המרכזי (משרדי הממשלה) והשלטון המקומי, המאבקים מגיעים לעתים לאבסורד. "מאז 2013 אנחנו בדיונים עם משטרת ישראל, (ו)אנחנו מבקשים לאכוף בעצמנו", אמרה סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, בכנס שערכה עמותת אור ירוק לפני כשלושה חודשים, "(אבל) משטרת ישראל לא נותנת לנו את הזכות לאכיפה". ומה אמרו על כך במשטרה?

"מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים הייתה משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים", הסבירה ניצב-משנה שרית פיליפסון מאגף התנועה. "זה היה מקרה יחיד שיש בו הסכמה גם של משרד המשפטים, גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה". אלא שכאמור, מתברר שההסכמה בין המשרדים הממשלתיים לא הצליחה להגיע לרשויות המקומיות.

ולתפארת משרד התחבורה
בעיות האכיפה לא צפויות לבוא על פתרונן המלא באמצעות העברת סמכויות משוטרי משטרת ישראל לפקחים עירוניים. לכן מתעורר הצורך הדחוף לערוך הסדרה מקיפה של הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים – נושא שיעלה לדיון בוועדת הכלכלה ביום שלישי, ונמצא תחת אחריותו של משרד התחבורה.

אלא שלמשרד התחבורה יש היסטוריה בעייתית במיוחד בכל הנוגע להסדרת השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. למשל, בשנת 2011 פג תוקפן של תקנות שהסדירו את השימוש באופניים חשמליים שמצוידים במנוע עזר ומופעלות על-ידי הדוושות (אופניים שמוכרים גם כ-"pedelec"). למשרד נדרשו יותר משלוש שנים כדי להביא לאישור ועדת הכלכלה תקנות חדשות, כאשר בתקופה זו נותר התחום בלתי-מוסדר ופרוץ לחלוטין.

למעשה, גם כאשר הצליח לבסוף המשרד להגיש לוועדת הכלכלה תקנות חדשות, נותרו לא מעט ליקויים. על-פי התקנות, רוכבי אופניים חשמליים מעל גיל 18 אינם מחויבים לחבוש קסדה, וזאת בדומה לנהוג בכל הנוגע לאופניים רגילים. אלא שבעניין זה הבהירו בכירים במשרד התחבורה, מיד לאחר אישור התקנות בוועדת הכלכלה, כי בכוונתם לקדם במהירות תקנה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה. אלא שלמרות הבטחה מפורשת נותר חבישת קסדה בגדר המלצה בלבד לרוכבים בוגרים.

וזה לא הכל: התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה ביולי 2014 הסדירו את השימוש באופניים מסוג pedelec בלבד, בזמן שהשימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) לא הוסדר. בכירים במשרד התחבורה הבהירו בעבר כי תקנות שמסדירות את השימוש ב-e-bike וקורקינטים חשמליים יוגשו לוועדת הכלכלה כבר בשנה שעברה, אך עד עתה לא חל כל שינוי במצב החוקי.

ולמען הסר ספק, ראוי להזכיר שבמשרד התחבורה מכירים היטב את בעיית הבטיחות שכרוכה בשימוש בלתי-מוסדר באופניים חשמליים. "אנשים משתמשים (בקורקינטים ואופניים חשמליים, ש.ה), ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור". את הדברים האלה אמר עוד בשנת 2009 סמנכ"ל בכיר במשרד, עוזי יצחקי, שמכהן מאז 2012 כמנכ"ל המשרד.

The post הכל דיבורים: ועדות הכנסת יסדירו את השימוש בקורקינטים חשמליים? appeared first on TheCar.

משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שתסמיך פקחים של רשויות מקומיות לבצע אכיפה נגד רוכבי דו-גלגלי שעוברים על חוקי התנועה. לפי הודעת משרד התחבורה, האכיפה על-ידי פקחים עירוניים תתבצע גם נגד אופניים חשמליים וגם נגד כלי רכב דו-גלגליים

משרד התחבורה הודיע אתמול (א') על כוונתו להגיש לוועדת הכלכלה תיקוני חקיקה, שיסמיכו פקחים של רשויות מקומיות לבצע אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים שעוברים על החוק. לפי הודעת המשרד, תיקוני החקיקה יעניקו "לפקחים עירוניים של הרשויות המקומיות, סמכויות אכיפה מיוחדות, כנגד בעלי אופניים חשמליים ורכב דו-גלגלי".

העברת הסמכות לפקחים עירוניים בכל הנוגע לרכיבה על אופניים חשמליים מתוכננת מזה זמן רב, אך הרחבת סמכות האכיפה כך שתכלול את כל כלי הרכב הדו-גלגליים מפתיעה. בערים גדולות, ובעיקר בערי גוש-דן – שבהן נעים עשרות אלפי רוכבים – האכיפה נגד כלי רכב דו-גלגליים יכולה להניב לרשויות מקומיות סכומי עתק.

כך עלול להתממש ניגוד עניינים: פוטנציאל ההכנסות עלול להטות של שיקול הדעת המנהלי של הרשויות המקומיות, וליצור מצב שבו שיקולי הגדלת ההכנסות יגברו על שיקולי בטיחות בקביעת סדרי עדיפות של אכיפת עבירות תנועה. ניגוד העניינים ייווצר כתוצאה מכך שתקבולי האכיפה שיבצעו הפקחים צפויים להגיע ישירות לקופותיהן של הרשויות המקומיות. זאת, בזמן שאכיפת עבירות תנועה על-ידי משטרת ישראל מניבה הכנסות לקופת המדינה.

פקחים נגד ילדים
העברת סמכות אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים עשויה לשפר את הבטיחות, שכן כיום לא מתבצעת אכיפה נגד רוכבים שעוברים על החוק. מלבד מבצעיים נקודתיים ומוגבלים ביעילותם שמבצעת המשטרה, רוכבי אופניים חשמליים – כמו רוכבי אופניים רגילים – אינם נתקלים באכיפה.

אולם, הבעיה אינה רק בסמכות האכיפה. רבים מהרוכבים על אופניים חשמליים הם קטינים, חלקם אף מתחת לגיל האחריות הפלילית, ולכן כלל לא ברור כיצד יצליחו הפקחים העירוניים לאכוף נגדם את החוק. בעיית האכיפה אינה חדשה לגורמים העוסקים בתחום. "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", הודה בכיר באגף התנועה בדיון של ועדת הכלכלה כבר ב-2009. "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית". בדיונים שנערכו בשנים שלאחר מכן, חזרה ועלתה הבעיה פעמים רבות.

"הרבה מאוד מרוכבי האופניים הם קטינים", הסביר בכיר במשטרה לחברי ועדת הכלכלה בינואר 2014, בדיון שנערך בנושא תקנות של משרד החבורה להסדרת השימוש באופניים חשמליים. "עד גיל 12 בכלל אין אחריות פלילית, מעל גיל 12 עד גיל 14 היא גם די מוגבלת. אנחנו צריכים להתמודד עם ילדים". בכיר מעמותת בטיחות חידד את בעיית האכיפה הצפויה: "אני לא רואה שוטר במדינת ישראל שיעצור ילד על אופניים חשמליים וישאל אותו: מה הגיל שלך בבקשה? אתה בן 14 או בן 15? זה לא בר יישום, זה לא בר אכיפה".

וזו אינה בעיית האכיפה היחידה שמתעורר כלפי קטינים. למשל, אותו בכיר בעמותת בטיחות ציין כי "מי שלא עבר הכשרה לנהיגה לא יודע מהם חוקי התנועה ולא יכול בהכרח לציית לחוקי התנועה, חוץ מכמה שהם (רוכבים קטינים, ש.ה) אולי יודעים, והדברים האלה הם לא ברי אכיפה". ואכן, רבים מהרוכבים הצעירים כלל אינם מכירים את חוקי התנועה, ולכן אכיפת החוק נגדם מעוררת סוגיות משפטיות סבוכות, שאינן צפויות לבוא על פתרונן באמצעות העברת סמכות האכיפה לפקחים עירוניים.

הסדרנו הכל, באמת
בהודעה שפרסמו אתמול, התגאו במשרד התחבורה בכך שהסדירו "את כל נושא האופניים החשמליים". בהודעה ציינו במשרד שתקנות שאושרו בוועדת הכלכלה בקיץ האחרון הסדירו את השימוש באופניים חשמליים, תוך קביעת כללים ברורים כמו למשל הספק מרבי (250 ואט), מהירות מרבית (25 קמ"ש) וחובת התקנת סימון רשמי ואביזרי בטיחות.

אלא שהודעת המשרד לוקה באופטימיות יתרה. התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה נוגעות לסוג אחר בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי, שמופעל על-ידי הדוושות (pedelec). השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) לא הוסדר. משרד התחבורה אמור היה להגיש תקנות שעוסקות בסוגי אופניים אלה כבר בשנה שעברה, אך עבודת ההכנה הנחוצה לא הסתיימה.

וזו לא הבעיה היחידה. במשרד התחבורה הבטיחו ליו"ר ועדת הכלכלה באותה עת, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, שיקדמו בדחיפות תקנה המחייבת רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה על אופניים חשמליים. אלא שעד עתה לא אושרה תקנה שכזו, וכך יכולים רוכבים בוגרים לרכוב בעיר ללא קסדה.

אגב, מהודעת משרד התחבורה מאתמול עולה שמנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, מקדם באופן אישי את תיקוני החוק. אולם, לא ברור אם במשרדי ממשלה אחרים ובמשטרה יסכימו לתיאור שכזה. בכנס שערכה עמותת אור ירוק לפני כחודש, אמרה ניצב-משנה שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, כי "מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים הייתה משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים… החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק".

The post רוכבי אופניים חשמליים ואופנועים, היזהרו: פקחים עירוניים ירדפו אחריכם appeared first on TheCar.