אחת הסיבות לירידה במספר ההרוגים בתאונות למרות הגידול במספר התאונות והתנועה באירופה היא שיפור יעילות הגעתם של כוחות הצלה אל זירות תאונה.

כדי לייעל עוד יותר את מתן הטיפול לנפגעי תאונות קבע האיחוד האירופי דרישת חובה, אשר תיכנס לתוקף החל מינואר 2018: בכל מכונית חדשה שתימכר בשטח האיחוד יותקן כפתור מצוקה שנקרא eCall, ואשר לחיצה עליו יוצרת קשר טלפוני מיידי עם מוקד הזנקה של צוותים רפואיים.

בנוסף, כפתור המצוקה מופעל אוטומטית, וללא מגע יד אדם, בכל מקרה של תאונה שבה נפתחות כריות-אוויר – והוא שולח למוקד פרטים מדויקים אודות המיקום של המכונית וכיוון ההתקדמות שלה עד לרגע התאונה – כדי להכווין את כוחות ההצלה למיקום המדויק.

היום (ב') מכריזה חטיבת האופנועים של ב.מ.וו. על חידוש עולמי, כאשר היא משדכת לראשונה את הטכנולוגיה מצילת החיים הזאת גם עם אופנועים.

ממש כמו במכוניות, גם כאן מבוססת המערכת על קשר עם המפעיל הסלולרי הזמין ביותר במקום התאונה אבל לא נסמכת על קו פעיל או על מנוי ברשת הסלולרי, וגם באופנועים היא תופעל באופן אוטומטי במקרה של תאונה קשה ותהיה ניתנת גם להפעלה ידנית לצורך דיווח על תאונות של משתמשי דרך אחרים.

צמצום זמן התגובה

ב.מ.וו. הייתה בין יצרניות הרכב הראשונות שהציגה מערכת לחצן מצוקה במכוניותיה, כבר בשנת 1999, ובמסגרת ניסוי שערכה החברה בשנת 2011 היא גילתה שמשך הזמן שלקח לכוחות ההצלה להגיע אל זירות תאונה התקצר בעזרתה ב-40 עד 50 אחוזים.

ניתוח של תוצאות הניסוי על-ידי חוקרי הנציבות האירופאית העלה בשעתו שפרישה רחבה של המערכת תציל מידי שנה את חייהם של כ-2,500 נהגים ונוסעים, ותחסוך למדינות באירופה כ-26 מיליארד אירו.

בין לבין הקימה ב.מ.וו. בשנת 2007 תשתית עצמאית של מוקדי חירום שענו לכל השיחות שהופקו ממכוניות ב.מ.וו. ומיני ברחבי מערב אירופה.

הצלחת הניסוי הביאה יצרניות רכב נוספות להציע את המערכת, ובהמשך, כאמור, גם להכללתה כדרישת חובה באירופה, וכעת, כאמור, מוטמעת המערכת גם באופנועים – ולא מדובר בהטמעה מובנת מאליה.

בשונה ממכוניות, באופנוע קשה יותר לקבוע מתי הכלי מעורב בתאונה קשה מפני שכריות-אוויר, למשל, לא יכולות להוות אינדיקציה.
המערכת שפותחה, לכן, מייצרת פנייה יזומה אל מוקד החירום באחד מתוך שלושה תרחישים.

התרחיש הראשון הוא כאשר חיישן תאוצה באופנוע מזהה התנגשות או נפילה קשה, ובמקרה כזה הוא מייצר שיחת חירום מיידית ואוטומטית. הרוכב יכול להיות בקשר עם המוקד באמצעות מיקרופון שמותקן על הכידון, אבל גם ללא תגובה של הרוכב (או, בעיקר אם אין תגובה של הרוכב) ישלח צוות סיוע באופן מיידי.

עם יצירת הקשר תופיע אינדיקציה על לוח המכשירים של האופנוע, אנשי המוקד ינסו ליצור קשר קול עם הרוכב, והוא לא יוכל לבטל את ביצוע שיחת החירום.

בתרחיש השני, במקרה של התנגשות או נפילה מינוריות, תייצר המערכת את הקשר עם המוקד רק כעבור 25 שניות מרגע הפגיעה, ובמהלכן יוכל הרוכב לבטל את יצירת הקשר. אם הרוכב לא יבטל את השיחה יבוצע הנוהל של התרחיש הראשון במלואו.

אפשרות שלישית, כמו במכוניות, היא הפעלה ידנית של המערכת על ידי לחיצה על כפתור eCall שמותקן על החלק הפנימי של ידית הכידון הימנית – וזאת כדי לסייע למשתמשי דרך נזקקים אחרים.

הרוכב יוכל לשוחח עם המוקד ולהסביר את הסיטואציה, וכמו במקרים האחרים המוקד מקבל פרטים מדויקים אודות מיקום התאונה – גם אם הרוכב לא יכול לספק אותם, למשל מחוסר ידיעה או בגלל התרגשות.

הרוכב יכול גם לבטל את שיחת החירום בלחיצת כפתור, או על ידי כיבוי מתג ההצתה, שכן שיחת חירום יכולה להיות מופעלת באופן ידני רק אם האופנוע נמצא במצב נייח ומתג ההצתה פתוח.
מנגנוני ההגנה מפני הפעלות שווא מונעים מצבים שבהם נוצר קשר עם המוקד בעקבות נפילת האופנוע ממצב נייח או תאונות במהירויות מאד נמוכות, וגם במצבים שבהם האופנוע מזועזע בגלל רכיבה מעל מהמורה רצינית בכביש.

The post ב.מ.וו. בחידוש עולמי: כפתור מצוקה לאופנועים appeared first on TheCar.

בתאונת דרכים שאירעה היום (ב') לפנות בוקר, נהרג רוכב אופנוע סמוך למחלף גהה בכביש מספר 4. לפי דיווחים ראשוניים שהתפרסמו באתרי חדשות, הרוכב איבד שליטה באופנוע, ומותו נקבע על-ידי צוות של מד"א שהוזעק לזירת התאונה.

יש להתייחס בזהירות לדיווחים אודות סיבת התאונה: חקירת המשטרה מוגבלת למציאת אשמים וכלל לא בטוח שתוביל להבנת הגורמים לתאונה, וראוי גם לזכור שאיבוד שליטה עשוי להיות תוצאה של גורם אחר, כמו למשל סטיית כלי רכב למסלול הנסיעה של הרוכב.

התאונה שבה נהרג היום הרוכב בכביש מספר 4 ממשיכה מגמה מדאיגה: לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה חלה עלייה דרמטית של כ-45% במספר הרוכבים שנהרגו בתאונות דרכים. מה-1 בינואר ועד אתמול (א') נהרגו 45 רוכבים בתאונות, לעומת 31 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד.

למעשה, ניתוח של נתוני הרשות לבטיחות מגלה כי העלייה במספר הרוכבים שנהרגו בתאונות דרכים היא הסיבה העיקרית לעלייה בסך ההרוגים בתאונות ב-2015. מספר ההרוגים בתאונות מתחילת השנה גבוה משמעותית מזה שנרשם בשנה שעברה, 277 לעומת 247, ולמספר הרוכבים ההרוגים מיוחס שיעור ניכר מהעלייה: 14 הרוגים מתוך 30.

העלייה במספר הרוכבים שנהרגו בתאונות מתחילת 2015 מגיעה לאחר שב-2014 נרשמה דווקא ירידה במספרם. אולם, ראוי לציין כי מהשוואה רב-שנתית של נתוני הרשות לבטיחות עולה כי כבר כעת, כחודשיים וחצי לפני תום שנת 2015, מספר הרוכבים שנהרגו בתאונות דרכים הוא מהגבוהים שנרשמו בעשר השנים האחרונות.

ומה עושה הרשות לבטיחות?
למרות הנתונים הקשים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה לא נוקטים צעדי חירום שעשויים להתמודד עם העלייה החדה במספר הרוכבים שנהרגים בתאונות. זאת, למרות שמגמת העלייה במספר ההרוגים ניכרת כבר תקופה ארוכה.

כך למשל, תכנית חירום שגיבשה הרשות לבטיחות בקיץ האחרון ונועדה להתמודד עם העלייה במספר ההרוגים בתאונות, לא כללה התייחסות נפרדת לרוכבי אופנועים וקטנועים. התכנית, שבין השאר הוצגה בוועדת הכלכלה של הכנסת, התבססה על טיפול בארבעה תחומים כלליים: הסברה, חינוך בבתי ספר, טיפול במוקדי סיכון ברשת הכבישים והגברת האכיפה.

למעשה, נראה כי הפתרון העיקרי שמיושם בשנים האחרונות כמענה לעלייה במספר ההרוגים – אם בקרב כלל משתמשי הדרך, ואם בקרב אוכלוסיות בסיכון כמו רוכבי אופנועים והולכי רגל – הוא הגברת האכיפה. אלא שלהגברת האכיפה יש תרומה מוגבלת ולרוב קצרת-טווח, והיא לא יכולה לספק פתרון בטיחותי לטווח ארוך.

המקור העיקרי לפתרונות אפשריים לעלייה במספר רוכבי האופנועים שנהרגים בתאונות דרכים הוא מחקר מדעי, שיכול לשמש כבסיס לנקיטת צעדים שישפרו את בטיחותם של הרוכבים. אלא שיכולת המחקר של הרשות לבטיחות נפגעה משמעותית בשנים האחרונות.

נקודת תורפה מוכרת ביכולת המחקרית של הרשות נוגעת לחקירת עומק של תאונות דרכים. בעבר נקבע כי הרשות תערוך מדי שנה לפחות 10 חקירות-עומק של תאונות דרכים קשות במיוחד, אך מאז הקמתה ב-2007 ערכה הרשות חקירות ספורות בלבד – וכבר יותר משנתיים חלפו מאז נערכה חקירת העומק האחרונה. בנוסף, יש לציין כי הרשות פועלת ללא מדען ראשי כבר תקופה ארוכה, ואת מקומו מחליף מומחה בטיחות במשרה חלקית בלבד.

The post שנה קשה לרוכבים: עלייה של 45% במספר ההרוגים בתאונות appeared first on TheCar.