משרד האוצר פרסם אמש להערות הציבור את "טיוטת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין" – והכותרת הזאת מתארת העלאת מס נוספת על כלי רכב בישראל, כאילו שמחיריהם לא מספיק גבוהים גם כך.

לזכות משרד האוצר צריך לומר שאנשיו מספיק כנים כדי לספר לציבור ש"מס הקנייה על רכבים פרטיים הינו מקור הכנסה משמעותי למדינת ישראל, כאשר בשנת 2023, נגבו באמצעות מס הקנייה 13.95 מיליארד ש"ח".

עם זאת, לא יזיק לדייק אותם קצת יותר ולספר שכאשר סוכמים את כל הסכומים שמדינת ישראל גובה מבעלי רכב, ובכלל זה גם בלו על דלקים, מע"מ, מכס, אגרות ומיסים ישירים ועקיפים על רכישת ותחזוקת רכב – הסכום הזה מתקרב הרבה יותר ל-60 מיליארד שקלים בשנה.

לכאורה, ובהתאם לסדרי מנהל תקינים, משרד האוצר מפרסם את החקיקה להערות הציבור כאילו שמישהו שם באמת מתכוון להקשיב למה שיש לציבור לומר. עם זאת – הדלת פתוחה ואם למישהו יש משהו חכם או מועיל לתרום הוא מוזמן להשתמש במנגנון הזה ולהעיר את הערותיו עד ל-5 בנובמבר. בינתיים חשוב רק לשים לב שהאוצר בונה על כך ש"כתוצאה מקידומו של צו זה צפויה תוספת הכנסות למדינה ממסים המוערכת בסכום של 650 מיליון ש"ח בשנה, והחל משנת 2028 תוספת של 900 מיליון ש"ח בשנה".

מפה לשם, כפי שמציינת הודעת משרד האוצר לציבור, שיעור מס הקניה (לבדו) על רכב בישראל עומד על 83% ומן הסכום הזה קיימות הפחתות בשקלים (לא באחוזים) בהתאם לרמת האבזור הבטיחותי של כל רכב ולרמת זיהום האוויר שהוא מייצר. לדוגמה, זיכוי כספי בשקלים לכלי רכב שיוצרים זיהום אוויר מופחת עמדו בשנת 2024 על סך 18,417 שקלים לדרגת זיהום אוויר 1 ו-2 ועל 8,901 שקלים לדרגת זיהום אוויר 8.

הכבדת המס שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר, תבוצע  באמצעות צמצום גובה הזיכוי הזה בכ-4,000 שקלים לכל כלי הרכב שמסווגים בדרגות 1-14, ואילו קבוצה 15, של כל כלי הרכב המזהמים ביותר, תפוצל לשלוש רמות מיסוי שונות. במקום שלא להעניק לקבוצות האלה זיכוי מס "תוענק" להם תוספת מס: כלי הרכב הפחות מזהמים (מבין המזהמים ביותר) ישלמו תוספת מס של 2,455 שקלים, המזהמים ביותר ישלמו תוספת של 7,500 שקלים ואלה שבאמצע ישלמו עוד 5,000 שקלים.

כלי רכב חשמליים שילמו בשנת 2024 35% מס קניה עד לסכום בשקלים של 50,000 שקלים, והתקנה המחודשת כוללת אבחנה בין רכב חשמלי לבין רכב בדרגות זיהום 2-1 (כלי רכב היברידים) וזאת "על מנת להמשיך ולעודד יבוא של רכבים חשמליים".

אבל כאשר מנסים להבין איך מתכוונת המדינה לעודד את היבוא של רכב חשמלי נתקלים מצד אחד בהבטחה לפיה "מוצע להחריג רכבים חשמליים מהמתווה המוצע כך שהפחתת המס עבורם במסגרת מיסוי תכנית "מיסוי ירוק" תישאר ללא שינוי עד סוף שנת 2027" – ומזה אפשר היה להבין שרף ה-35% יישאר בעינו, ומצד שני בידיעה שבאוצר פשוט לא החליטו עדיין (או לא פרסמו) את מתווה המס לרכב חשמלי…

אז אם יש לכם מה לומר לשר האוצר או לאנשי משרד האוצר לגבי מיסוי על רכב בכלל ועל רכב חשמלי בפרט – שלחו את ההערות שלכם למשרד המשפטים. נכון לערב חג סוכות טרח רק אזרח אחד לומר למשרד האוצר את דעתו או לשתף שם את הצעתו.

לקריאה נוספת:

טרקטור משא: התקנות יעודכנו אבל הקומבינה נשארת
רשות המסים: האמר חשמלי הוא רכב פרטי
בעלי רכב צמוד דורשים פיצוי מסוזוקי בגלל ה"ישראבלוף" ההיברידי

The post רוצים לומר לשר האוצר מה אתם חושבים על הכבדת המיסוי על רכב? appeared first on TheCar.

העיתון 'ידיעות אחרונות' מפרסם הבוקר ידיעה לפיה שר האוצר משה כחלון אישר הפחתה של 15% בתעריפי ביטוח החובה, וזאת למרות שתעריפי הביטוח היו צפויים לעלות לנוכח מסקנות 'ועדת וינוגרד'.

על-פי מקורותיו של העיתון צפויים משה כחלון והממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, להפחית את תעריפי ביטוח החובה באופן מיידי לאחר אישור ועדת הכלכלה, וזאת בין השאר לנוכח העובדה המדאיגה שכמחצית מרוכבי האופנועים נאלצים לרכוב ללא ביטוח חובה היות שהם לא מסוגלים לעמוד בתעריפים הגבוהים. כדי להצדיק את ההוזלה ישונה "מרכיב החציה" אשר מחלק את האשמה ואת הנטל הכלכלי בתאונה שבה מעורבים אופנוע וכלי רכב אחר מ-75% ל-95% לחובת מבטח כלי הרכב האחר.

עבור רוכבי אופנועים מדובר כמובן בחדשות נפלאות, אלא שבשלב זה הן עלולות להיות "יותר מידי טובות כדי להאמין בהן".

במהלך החודשים האחרונים נערכו מפגשים רבים בין חברי "מטה המאבק על ביטוח החובה" ומועדון האופנועים, אשר מייצגים עשרות אלפי רוכבי דו גלגלי, לבין חברי ועדה מיוחדת שהוקמה באוצר כדי לבחון את ביטוח החובה לאופנועים. לאורך כל הדיונים סרבו פקידי האוצר בכל תוקף לכל סוג של הפחתה בתעריפי הביטוח באמצעות מרכיבי החציה וההעמסה (הטלת חלק מעלויות הביטוח על מבוטחים אחרים), או לכל מהלך אחר שיפגע באיזון הכלכלי של הפול – החברה ששייכת לחברות הביטוח ואשר מבטחת את רוב האופנוענים.

פקידי האוצר הסכימו לפשרות אשר מאפשרות הפחתת תעריפים רק תמורת פגיעה בזכויות המבוטחים, למשל באמצעות הגבלת גובה הכיסוי הביטוחי, העלאת ההשתתפות העצמית במקרי תביעה או התייחסות לרמת ההשתכרות של המבוטחים – ובכך להפלות אותם לרעה ביחס למבוטחי חובה בכלי רכב אחרים. על פניו, לכן, מדובר כמובן בתוצאה הרבה יותר טובה מכפי שאי פעם נמצאה על השולחן במהלך הדיונים בין הצדדים, אלא שזה מעלה את החשש שמא מדובר במהלך פוליטי שייתקל בהמשך בהתנגדות של האוצר.

מקורות מקורבים לאוצר מסרו ל-TheCar שהמהלך מבוצע על דעתה של דורית סלינגר אשר עובדת בשיתוף פעולה טוב עם השר כחלון, ולכן הם סבורים שלמהלך יש סיכוי גדול להצליח, מה גם שהפקידים הרלבנטיים באגף הפיקוח על הביטוח הביעו במהלך הזמן עמדה אמפטית כלפי ציבור האופנוענים. לעומתם, גורמים מקורבים אחרים חוששים שחברות הביטוח תתנגדנה למהלך ואף צפויות לאיים בעתירה לבג"צ כנגדו. אלה אף מעלים את החשש שגורמים בליכוד עלולים לטרפד את המהלך מפני שהוא צפוי להיזקף לזכותו של משה כחלון, ולכן הם מנסים לעורר את אלפי האופנוענים שהתפקדו לליכוד בתקופת המאבק על ביטוח החובה בתקופת מחאת האופנוענים בשנים 2009-2010, ערב "המחאה החברתית".

מהלכים נוספים בקנה

ביטוח החובה לאופנועים הוא אחד החסמים המשמעותיים מפני הפיכת כלים דו גלגליים לכלי תחבורה שימושיים שפותרים בעיות של עומסי תנועה, וזאת בשעה שלפי חישובי 'מטה המאבק' אפשר להוזיל את הפרמיות בכ-30-40%.

במהלך הדיונים מול אנשי האוצר הועלו דרישות שונות, למשל אפשרות להפחתת פרמיות למי שמחזיק בבעלותו יותר מכלי דו גלגלי אחד (ומן הסתם לא יכול לרכוב על מספר כלים בו זמנית), ולהעלאת "מרכיב ההעמסה" מ-8% כיום ל-12% (מרכיב ההעמסה לוקח בחשבון את תועלת האופנועים לצמצום עומסי התנועה ומצוקת החניה מחד, ואת העובדה שהם נפגעים לרוב על-ידי כלי רכב אחרים מאידך, ומעביר חלק מעלות הפרמיה אל ביטוח החובה של שאר כלי הרכב). פעולה זאת לבדה יכולה לאפשר הפחתה של עד 40% בתעריפי ביטוח החובה לרכב דו-גלגלי.

הפחתת תעריפי ביטוח החובה באופן כללי (לכל סוגי כלי הרכב) היא חלק מן האג'נדה של מפלגת 'כולנו', ושל שר האוצר משה כחלון, במסגרת הוזלת יוקר המחיה בישראל, ובמטה המאבק ברכו היום על המהלך ומסרו ש"השר משה כחלון מוכיח שפוליטיקאים צריכים ויכולים לממש את ההבטחות שלהם לבוחרים".

כך או אחרת, אם המהלכים המדווחים יתקדמו צפוי משרד האוצר להגיש את נוסח התקנה לועדת הכלכלה לאחר תום 21 ימים שבהם ניתנת לציבור ולבעלי עניין אפשרות להגיב, כלומר שהוועדה תדון בנושא במקרה הטוב בעוד כחודש לפחות. בהנחה שיו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, יתמוך בהוזלת התעריפים יחד עם שאר חברי הוועדה (ולמרות ההתנגדות הצפויה של נציגי חברות הביטוח), תאושר התקנה ותכנס לתוקף בתוך מספר חודשים.

כאמור, פעולות שעלולות למנוע את המהלך הן עתירה של חברות הביטוח לבג"צ או התערבות של גורמים באוצר.

The post האם ביטוח החובה לאופנועים יופחת ב-15%? appeared first on TheCar.

צילום: רונן טופלברג

כעיתונאי, לא נעים היה לקרוא השבוע את רוב הידיעות שפורסמו ברוב כלי התקשורת אודות ה"רפורמה" הראשונה של שר האוצר משה כחלון מאז שנכנס לתפקידו.

איכשהו, אולי בגלל הצגה מטעה שהציגו אנשי האוצר, אולי בגלל חוסר רצון להתעמק בפרטים, ואולי בגלל כמיהה מובנת לקצת בשורות טובות בתוך גל הטרור הנוכחי – רוב הכותבים על "הרפורמה" לקחו כפשוטם את הדברים שנאמרו להם ותיארו "הוזלה של עשרות אחוזים" שצפויה בביטוח החובה לרכב.

אלא שכאשר מסירים את האריזה שבה נארזו הדברים ובודקים את תכולתה מתחשק לרוץ לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהתלונן על הטעיה – בראש ובראשונה מפני שאין כאן שום "רפורמה" – ככל ש"רפורמה" משמעותה שינוי מבני כלשהו.

השר כחלון לא רק שלא שינה שום דבר מהותי בשוק, או בכלל, אלא אולי אפילו גרם נזק בכך שהנציח את שליטתן, ה"חזירית" לדבריו, של חברות הביטוח על שוק שהן בכלל לא צריכות להימצא בו.

הדרך שבה הוצגה הוזלת המחירים ממש מקוממת, ולמרות שצריך לבוא בטענות לכותבים שנפלו בפח קל גם לראות מה הפיל אותם. אנשי האוצר הציגו הוזלה מתעריפי הפרמיות הגבוהים שנגבים כעת על-ידי ה'פול' – תאגיד הביטוח שמבטח את כל "מסורבי הביטוח", אל תעריפים נמוכים בהרבה שהוא צפוי לגבות בעתיד.

ההטעיה נובעת מכך שתעריפי ה'פול' הינם תעריפים תיאורטיים וחסרי משמעות לרוב רובם המכריע של מבוטחי החובה, ב'פול' מבוטחים אלפים בודדים מתוך מיליוני מבוטחים – ולכן הצגת ההוזלה צריכה להיות ביחס למחירי השוק האמיתיים ולא ביחס למחיר תיאורטי חסר משמעות.

צריך אמנם להסיר את הכובע בפני דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, על כך שבחרה להכניס לזירה כלי מקורי – שימוש בתעריפון של ה'פול' כדי ליצור חסם עליון מפני עודף חזירות, אבל באותה נשימה צריך לשאול את הממונים על הביטוח לדורותיהם היכן בדיוק הם היו כל השנים הללו, כאשר חברות הביטוח גרפו מיליארדים על-חשבון מס שהמדינה גובה מאזרחיה.

מה שהיה הוא שיהיה

יכול להיות שהמהלך שהוצג השבוע, ואמור להיכנס לתוקף במהלך השנה הבאה, יוזיל לפרק זמן כלשהו את תעריפי ביטוח החובה המוגזמים, אבל מכיוון שאין בו בשורה עמוקה יותר הוא גם לא יועיל לאורך זמן.

העלייה במספר תאונות הדרכים, הנפגעים וההרוגים בשנים האחרונות תגרום לעליה גם בתעריפי ביטוח החובה, מה גם שחברות הביטוח לא בהכרח תתיישרנה לפי התעריפים החדשים, ביודען שמבוטחים לא ימהרו לנטוש אותן לטובת ה'פול' – תאגיד שממילא בנוי בדרך שמציגה רק הפסדים ולא יוכל לספוג עשרות אלפי מבוטחים חדשים.

הבעיה הגדולה יותר היא שכחלון אמנם מציג את עצמו כ'רפורמטור', זה מה שהכניס אותו לכנסת, אבל עד עתה הוא לא שם את הכסף שלו איפה שהמילים נמצאות, ועדיין לא הוכיח שהוא באמת מסוגל להתמודד מול טייקונים וחברות חזקות.

ביטוח החובה, במתכונתו הנוכחית, נולד בעידן שבו פקידים טיפשים או מושחתים מסרו את נכסי הציבור בנזיד עדשים לידי מי שכיום נקראים "טייקונים", וזאת כנראה הדוגמא היחידה בעולם החופשי של מס שהופרט לרווחתן של חברות כלכליות פרטיות.

הטענה ההזויה של אותם פקידים, בשעתו, הייתה ש"תחרות בענף ביטוח החובה תשפר את השירות ותוזיל את המחירים" – וכדי להבין עד כמה שמדובר בטענה מופרכת צריך לזכור שפרמיות של ביטוח אפשר להוזיל רק בדרך אחת: על-ידי תשלום פחות פיצויים.

פרמיות ביטוח הן הסכום המצטבר של עלות הפיצויים שמשולמים בתוספת עלות הטיפול בתיקי הביטוח ובתוספת רווחי חברות הביטוח, ואם נניח שאין זה מוסרי להרוויח על גביית מס הרי שהפרמיות שכולנו משלמים חייבות להיגזר רק משני המשתנים הראשונים.

לא סביר להניח שריבוי מערכות ביורוקרטיות של 11 או 13 חברות ביטוח יכולה לייעל ולהוזיל את הטיפול בתיקי הביטוח – ההיפך הוא הנכון, יותר הגיוני להניח שריכוז הטיפול במערכת יעילה אחת יבוא לתוצאה כלכלית טובה יותר.
מכאן אנחנו נשארים רק עם עלות הפיצויים, שאותה אפשר להוזיל על-ידי מצב שבו "עושים את המוות" למי שמגיע לו פיצוי או בשיטה הרבה יותר טובה לכולם: הפחתת מספר התאונות והנפגעים.

אלא שכאשר תיק הביטוח מפוזר בין 11 חברות שונות לאף אחת מהן אין אינטרס להשקיע בבטיחות ברמה הלאומית. מאידך – אם מס ביטוח החובה ירוכז בידי גוף אחד ששם לו למטרה להפחית את מספר התאונות על-ידי השקעה לאומית בבטיחות יתקיים מצב שבו מספר התאונות והנפגעים יפחת, ואיתו יצנחו גם תעריפי פרמיות הביטוח.

משה כחלון יירשם בדפי ההיסטוריה באחת משתי דרכים: או שהוא ייזכר כעוד מפריח הבטחות שהתפוגג ונעלם עם הרבה אוויר חם, או כמי שהוכיח שאפשר באמת לשנות מציאות, להוזיל מחירים לטווח הארוך ולהציל חיי אדם. או שהוא יצליח לשחזר את רפורמת הסלולר שעל גבה הוא רכב לכנסת גם לתחומים יותר מהותיים בחיים שלנו, או שהוא יהפוך את ביטוח החובה ל"פרשת גולן 2".

בתוך שנה מהיום אמורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להיסגר לאחר שיפוג תוקף החוק שמתוקפו היא קמה – וזה לא יקרה רגע אחד מוקדם מידי.
הרשות הנוכחית היא גוף כושל, מוכה, מיותר ומזיק שמעולם לא מימש את ההבטחה שנתלתה בו, ושמשרד האוצר מעולם לא האמין בנחיצותו.

משה כחלון יכול להביא גאולה אמיתית לאזרחי ישראל, ולהציל חיים, אם יבצע רפורמה של ממש בביטוח החובה תוך כדי הקמת תאגיד ממלכתי שיהיה אמון על משימה לאומית אחת: לנצל את ביטוח החובה כדי לקדם את הבטיחות בדרכים בישראל.

תאגיד כזה יכול להשתמש בניסיון וביכולות של חברות הביטוח המסחריות לניהול תיקי הביטוח על-ידי מכרז שבו ייבחרו, אחת לכמה שנים, 3-4 מפעילים מקרב החברות הקיימות.

המשימה של גוף כזה פשוטה: לנהל את תיק ביטוח החובה הלאומי ואת הבטיחות בדרכים בישראל, ולהפחית בכל שנה את מספר הנפגעים בתאונות בשיעור של 5% באמצעות השקעת רווחי התאגיד בשיפור הבטיחות.
הוזלת הפרמיות, בדרך זאת, לא רק שתהיה אמינה ולאורך זמן, אלא תנבע מהישג הרבה יותר דרמטי מאשר "תחרות חופשית" מזויפת. היא תנבע מצמצום מספר התאונות, הצלת חיים והפחתת הסבל.

ניצול מס ביטוח החובה למטרת צמצום הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים יחסוך מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, ולא פחות חשוב: הוא יציל את חייהם של מאות בני אדם בשנה.

השאלה היחידה היא אם משה כחלון עשוי מחומר של מנהיגים, וכיצד נזכור אותו כולנו בעתיד?

The post דעה: סובבוני בשקלים הלעיטוני בכזבים ואני כשה תמים appeared first on TheCar.

ביום ראשון הקרוב (25.10) תובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה טיוטת חוק ממשלתית, שנועדה לאפשר למשרד האוצר להשיב לנהגים סכום הנאמד בכ-1.5 מיליארד שקלים. הסכום, שנצבר כתוצאה מעודף גבייה בקרן ייעודית המשמשת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית"), יוחזר לנהגים באמצעות הוזלת ביטוח החובה בכמה מאות שקלים למשך תקופה של שלוש שנים.

על-מנת להוזיל את ביטוח החובה, צפוי משרד האוצר להעביר את מלוא הסכום – כ-1.5 מיליארד שקלים – לחברות הביטוח, שמוכרות לנהגים את ביטוח החובה מאז הפרטתו לפני יותר מעשור. בענף הביטוח מעריכים כי הבחירה במנגנון השבה שכרוך בהעברת כספים לחברות הביטוח נבעה משיקולי נוחות. זאת, למרות שיתכן שכתוצאה מכך גם חברות הביטוח יוכלו להרוויח סכומים לא מבוטלים.

על-פי הערכות, ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר ביום ראשון את טיוטת החוק, שפורסמה כבר לפני יותר מארבעה חודשים. השבת הכסף לנהגים באמצעות העברתו תחילה לחברות הביטוח זוכה לתמיכה של שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד והמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר.

עם זאת, ומאחר שהשבת הכסף לנהגים כרוכה בהעברת סכום עתק לחברות ביטוח, יתכן שבהמשך הליך החקיקה ינסו חברי כנסת לשנות את המתווה שנבחר על-ידי משרד האוצר. למעשה, ימים ספורים לאחר פרסום טיוטת החוק בחודש יוני האחרון, מתחו חברי ועדת הכלכלה של הכנסת ביקורת על התנהלות משרד האוצר.

"בקרנית… ה-1% שהולך לקרנית במהלך שנים ארוכות דרך ביטוח החובה, הצטבר עודף תקציבי של מיליארד וחצי שקלים, כסף שיכול לפתור את כל הבעיות (של בטיחות בדרכים, ש.ה)", אמר ח"כ עיסאווי פריג' בדיון שערכה הוועדה לפני ארבעה חודשים. "זאת סוגיה שמחייבת דיון דחוף ובהול, איך העודף הזה נוצר, מי הולך ליהנות מהעודף הזה, האם באמת העודף הזה יגיע לציבור… לבי אומר לי שחברות הביטוח אמורות ליהנות מזה בדרך עקיפה".

איך מצמצמים כספים עודפים?
מקורו של סכום הכסף שיוחזר לנהגים הוא עודף גבייה שהצטבר ב"עתודה מיוחדת בשל כשל חברות ביטוח" – עתודה בשווי כ-15% מהתביעות התלויות בכלל החברות בענף ביטוח החובה. על-פי טיוטת החוק, שפורסמה כבר לפני כארבעה חודשים, "מטרת התיקון (לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ש.ה) היא צמצום הכספים העודפים המצויים בקרנית… באמצעות השבה של כספים אלו למבוטחים".

יש לזכור שפעילות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות ממומנת מכספי ציבור. בהתייחסם למימון פעילותה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות, ציינו במשרד האוצר כי "ציבור המבוטחים מממנים את פעילותה של קרנית, כאשר הגבייה נעשית באמצעות חברות הביטוח, שמעבירות את הכסף לקרנית".

טיוטת החוק שתובא לאישור ועדת השרים ביום ראשון קובעת כי הדרך שבה יוחזר כעת הכסף לנהגים נתונה לשיקול דעתו של משרד האוצר. כאמור, הדרך שנבחרה היא הוזלת ביטוח החובה לתקופה של שלוש שנים, כאשר מימון ההוזלה יעשה על-ידי העברת כספים לחברות הביטוח.

בעניין זה ראוי להזכיר כי בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הבהירו לאחרונה כי "הפיקוח על הביטוח (במשרד האוצר, ש.ה) בוחן לאחרונה מהלך לפיו סכומים מסוימים שנצברו בעתודה המיוחדת בשל כשל חברות ביטוח, יוקצו לחברות הביטוח לשם הפחתת עלויות דמי הביטוח בענף רכב חובה".

The post השרים יאשרו: הוזלה של ביטוח החובה לשלוש שנים appeared first on TheCar.

משרד האוצר העביר לאישור ועדת הכספים של הכנסת תקנות חדשות, שקובעות הטבה לבעלי רכב צמוד שמצויד בהנעה חשמלית או היברידית-נטענת (Plug-in). לפי התקנות, מי שמחזיק ברכב צמוד בעל הנעה חשמלית או היברידית-נטענת יקבל הנחה חודשית בסך של 1,000 שקלים ב"שווי השימוש" – מס חודשי שמשלם כל בעל רכב צמוד בישראל. ההטבה תינתן עד לסוף שנת 2017, ואז ייבחן משרד האוצר את הארכת תוקפה לתקופה נוספת.

בנוסף, התקנות החדשות מאריכות את תוקף ההטבה שניתנת כיום לבעלי רכב צמוד שמצויד בהנעה היברידית "רגילה". הוראת שעה שהעניקה הפחתה של 500 שקלים בשווי השימוש (560 שקלים במחירי 2015) פקעה בסוף חודש יוני, ובמשרד האוצר מבקשים כעת להאריכה עד לסוף שנת 2017. לפי התקנות החדשות, וכפי שהיה נהוג בעבר, ההטבה בתשלום שווי השימוש תהיה מעתה בסך של 500 שקלים לחודש, ומדי שנה יעודכן גובה ההטבה על-ידי משרד האוצר.

במכתב ששלח שר האוצר, משה כחלון, ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, מובהר כי "בבסיס ההפחתה (בשווי השימוש, ש.ה) עומד עיקרון ניטרליות המיסוי בין רכב בעל הנעה רגילה לבין רכב משולב מנוע (hybrid), כך שבפועל רכב משולב מנוע (hybrid) אשר הינו יקר יותר וחסכוני יותר, מקבל הפחתה בזקיפת שווי ההטבה בסכום שישווה את המיסוי בגין השימוש בו לרכב בעל הנעה רגילה".

עוד כותב השר כחלון לח"כ גפני כי "מכיוון שהוראת השעה עומדת לפקוע, ובהתבסס על אומדנים עדכניים של מחירי הרכב, הדלק ועלויות האחזקה, מוצע לקבוע הוראת שעה חדשה עד לתום שנת 2017, לפיה תינתן הפחתת זקיפה לרכב משולב מנוע (hybrid) בגובה של 500 שקלים, תוגדל ההפחתה לרכב היברידי מסוג פלאג-אין לסכום של 1,000 שקלים, ותוענק הפחתה לרכב חשמלי בסכום של 1,000 שקלים גם כן".

יש לזכור כי כלי רכב המצוידים בהנעה חשמלית או היברידית (רגילה ונטענת) זוכים להטבה גם במס הקנייה. כלי רכב חשמליים חייבים במס קנייה בגובה של 8%, כלי רכב היברידיים-נטענים חייבים במס בגובה של 20%, וכלי רכב היברידיים "רגילים" חייבים במס של 30%. זאת, לעומת מס קנייה ממוצע של כ-60% שמוטל על מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית. ראוי לציין כי ההטבה לכלי רכב היברידיים "רגילים" מוגבלת לכלי רכב שמשתייכים ל"דרגת זיהום" 2 בלבד: דרגת הזיהום של כלי רכב שנמכרים בישראל נקבעת לפי נוסחה שקבעו משרדי הממשלה ובהתאם לכמות המזהמים שפולטים כלי הרכב.

למרות הטבות אלה, נתח השוק של כלי רכב חשמליים והיברידיים נותר צנוע – פחות מ-5% מסך כלי הרכב שנמכרים בישראל מדי שנה. הסיבה העיקרית לכך היא מחירם הגבוהה של כלי רכב שמצוידים בשיטות הנעה חלופיות: עלות הסוללות בכלי רכב חשמליים והיברידיים מייקרת משמעותית את מחירם לצרכן. אמנם לצד מחיר הרכישה הגבוה עומדת עלות שימוש שוטף נמוכה יחסית, שמקורה בעיקר בצריכת דלק נמוכה יחסית, אך המחיר הגבוה מרתיע צרכנים רבים והופך את הרכישה של כלי רכב חשמליים או היברידיים לכדאית עבור מספר קטן של נהגים.

The post בעל רכב חשמלי? קבל הנחה של 1,000 שקלים בשווי שימוש appeared first on TheCar.

מי באמת ירוויח מהוזלת ביטוח החובה לנהגים? משרד המשפטים פרסם אתמול (ג') תזכיר חוק שנועד לאפשר הטבה מפתיעה לנהגים: השבת כ-1.5 מיליארד שקלים שנצברו כעודף בקרן המשמשת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית"). השבת הסכום תעשה, ככל הנראה, באמצעות הוזלה של מאות שקלים בפרמיית ביטוח החובה לתקופה של שלוש שנים.

אלא שמלבד הנהגים, שצפויים ליהנות מהוזלת ביטוח החובה, נראה שמהשבת הכספים ייהנו גם חברות הביטוח. מאז הפרטת ענף ביטוח החובה בתחילת העשור הקודם, כל בעל רכב נדרש על-פי חוק לרכוש ביטוח מחברות פרטיות, שנהנות מרווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה מגביית פרמיות ממיליוני נהגים.

וחברות הביטוח הפרטיות לא צפויות להעניק מתנות לנהגים ללא פיצוי מצד המדינה. ואכן, בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הבהירו רק לאחרונה כי "הפיקוח על הביטוח בוחן לאחרונה מהלך לפיו סכומים מסוימים שנצברו בעתודה המיוחדת בשל כשל חברות ביטוח, יוקצו לחברות הביטוח לשם הפחתת עלויות דמי הביטוח בענף רכב חובה" (הדגשה לא במקור, ש.ה).

ובמלים פשוטות: בתמורה למתן הנחות לנהגים, המדינה עשויה להעביר לחברות הביטוח עודף גבייה בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים. מהלך שכזה, אם אכן יתממש, מעורר בעיה: מקור הכסף שנצבר בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הוא ביטוח החובה שרוכשים נהגים – ביטוח שהוא מס לכל עניין ודבר. מדוע חברות ביטוח חברות פרטיות צריכות ליהנות מהשבת מס לנהגים?

במישרין? עזבו שטויות, קבלו בדרך אחרת
המטרה המוצהרת של תזכיר החוק שפרסם משרד האוצר היא השבת כספים לנהגים. על כך אין ויכוח, וכך בדיוק גם נקבע בתזכיר עצמו: "מטרת התיקון היא צמצום הכספים העודפים המצויים בקרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות, ש.ה) באמצעות השבה של כספים אלו למבוטחים". אלא שקביעת הדרך שבה יוחזר הכסף נתונה לשיקול דעתו של משרד האוצר.

על-פי תזכיר החוק, משרד האוצר יוכל "להעביר למבוטחים שיעור או סכום בשקלים אשר יועבר באופן שתקבע הרשות… לכל מבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, במישרין או בדרך אחרת" (הדגשה לא במקור, ש.ה). כלומר, משרד האוצר יוסמך לקבוע כל מנגנון השבה שייבחר – למשל, מנגנון שיעביר את עודף הגבייה לחברות הביטוח, שבתמורה יעניקו הנחה לנהגים לתקופה קצובה.

יש לזכור כי באגף שוק ההון והביטוח נוטים לגלות דאגה לרווחיותן של חברות הביטוח. כך למשל, תאגיד ביטוח שמבטח בעיקר רוכבי אופנועים ("הפול") מוחזק על-ידי החברות הפרטיות ונמצא בגירעון קבוע. ולמרות שהחברות הפרטיות מרוויחות סכומי עתק ממכירת ביטוח חובה לנהגים, הן גובות מאותם נהגים תוספת של עשרות שקלים בשנה למימון הגירעון של תאגיד הביטוח.

מאחר שתזכיר החוק שפרסם משרד האוצר הוא רק צעד ראשון בדרך להשבת עודף הגבייה לנהגים, יתכן שעד שיאושר כחוק יחולו בו שינויים שיצמצמו את היקף שיקול הדעת בנוגע לקביעת מנגנון ההשבה. אלא שסביר להניח שחברות הביטוח יעשו כמיטב יכולתן כדי לוודא שההוזלה בביטוח החובה תעלה לממשלה ביוקר.

איך צומח עודף של מיליארד וחצי?
תזכיר החוק אמנם פורסם רק אתמול, אך עודף הגבייה מהנהגים צומח משנה לשנה באין מפריע. למשל, בסוף 2013 היו צבורים ב"עתודה מיוחדת בשל כשל חברות ביטוח" – שהיא מקור העודף – כמעט ארבעה מיליארד שקלים, או כ-1.3 מיליארד שקלים מעבר לסכום הכסף שאותה עתודה אמורה לצבור. בסוף 2014 כבר נצברו בעתודה המיוחדת כארבעה ורבע מיליארד שקלים.

בקרנית מודעים למצבה של העתודה, ומבטיחים מאז אמצע העשור הקודם כי יעקבו בשקדנות אחר מצבה. בקרן לפיצוי נפגעי תאונות מבטיחים מדי שנה כי "הנהלת קרנית תשוב ותבדוק את החלטתה (לצבור את כל עודף הכנסותיה בעתודה, ש.ה) בשנים הבאות לאור הנסיבות והמדיניות שייווצרו בעתיד בענף רכב חובה".

אלא שמתברר שלמרות ההבטחות לבדוק את ההחלטה, "העתודה המיוחדת" הצליחה לצבור עודף של כמיליארד וחצי שקלים. יש לזכור שפעילות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות ממומנת מכספי ציבור: "ציבור המבוטחים מממנים את פעילותה של קרנית, כאשר הגבייה נעשית באמצעות חברות הביטוח", לשון דברי ההסבר של תזכיר החוק שפרסם אתמול משרד האוצר.

למעשה, אפשר למצוא כמה קווי דמיון בין המצב בקרנית והמצב ב"פול", תאגיד הביטוח שמבטח את הרוכבים. בשני המקרים הצליחו חברות הביטוח – בשם המדינה – להגיע לכיסי המבוטחים, מבלי שאלה ידעו למה בדיוק משמש הכסף שנגבה מהם. במקרה של קרנית, נגבה יותר מדי כסף למימון "עתודה מיוחדת", ובמקרה של הפול נגבה כסף כדי לממן את הפסדי תאגיד הביטוח.

The post מי ירוויח מהוזלת ביטוח החובה – הנהגים או חברות הביטוח? appeared first on TheCar.

הרפורמה שתוזיל את המכוניות החדשות תאושר בקרוב? משרד התחבורה צפוי לחדש בימים הקרובים את קידומה של רפורמה מקיפה בשוק הרכב, שמתיימרת להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי מכוניות חדשות, עלויות תחזוקה ומחירי חלקי חילוף.

כבר ביום הראשון הקרוב (7.6) צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את בקשת שר התחבורה, ישראל כץ, להחיל דין רציפות של הצעת החוק הממשלתית שמהווה את הבסיס החוקי הנחוץ ליישום הרפורמה.

החלת דין רציפות היא הליך שנועד לאפשר קידום של הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, אך הליך חקיקתה נפסק בגלל פיזור הכנסת. הצעת החוק שעליה מבוססת הרפורמה בשוק הרכב אושרה בקריאה ראשונה ביוני 2013.

על-פי הערכות, בקשת השר כץ צפויה לזכות באישור ועדת השרים ללא בעיות. מלבד תמיכה מובטחת של חברי הוועדה הנמנים עם סיעת הליכוד, גם נציגי סיעת כולנו יתמכו בבקשה: אחד מסעיפי ההסכם שנחתם בין כולנו והליכוד מחייב את השותפות לקואליציה לתמוך בהשלמת החקיקה שעוסקת ברפורמה בשוק הרכב.

לאחר שתאושר בוועדת השרים, צפויה הצעת החוק הממשלתית לחזור לוועדת הכלכלה, שדנה בה במהלך כהונת הכנסת הקודמת. יו"ר הוועדה החדש, ח"כ איתן כבל, אמנם נמנה עם סיעת המחנה הציוני, אך על-פי הערכות גם חברי האופוזיציה יתמכו ברפורמה, וזאת בגלל מיתוגה כמהלך חברתי שמתיימר להיטיב עם הצרכנים.

הוזלה בלי הורדת מס?
כאשר החל משרד התחבורה לקדם את הרפורמה ב-2013, הבטיח השר כץ כי יישומה יביא להוזלה של כ-20% במחירי המכוניות החדשות. אולם, עד מהרה התעשתו פקידים בכירים במשרדו, וניסו להסביר כי הכוונה היא להוזלה של כ-20% בכלל העלויות בשוק הרכב, ובכלל זאת עלויות טיפולים במוסכים ומחירי חלקי חילוף.

נראה כי גם במשרד התחבורה הבינו כי הוזלה גורפת של עשרות אחוזים במחירי המכוניות החדשות אינה אפשרית ללא שינוי במדיניות המס והפחתת מס הקנייה בשוק הרכב. "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי", אמר השר כץ עצמו, בישיבה של ועדת הכלכלה בקיץ 2013.

דו"ח שהוגש לאגף התקציבים במשרד האוצר בשנת 2012 הצביע על מסקנה דומה, שוודאי לא תפתיע את מרבית הישראלים: "מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכי המיסוי המהותי", הסבירו בחברת ייעוץ פרטית שבחנה את השוק עבור האגף.

האם שר האוצר החדש, משה כחלון, יאזור אומץ וינהיג הפחתה של מס הקנייה שמוטל על מכוניות חדשות? המס שגובה המדינה מבעלי מכוניות מהווה מרכיב חשוב בהכנסותיה, ונראה שגם השר כחלון לא ימהר לוותר על תזרים המזומנים שמניב שוק הרכב. "ניתן לשער שהמשך הפחתת המס, אם תתרחש, תביא לאובדן הכנסות ממס", הזהירו ברשות המסים לפני כשנה.

תחרות או בירוקרטיה מיותרת?
כאמור, הרפורמה בשוק הרכב, שמבוססת על הצעת חוק ממשלתית בשם "חוק רישוי שירותים לרכב", אושרה בקריאה ראשונה עוד בכנסת הקודמת, ולאחר מכן ערכה ועדת הכלכלה דיונים רבים לצורך הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק נחשבת למורכבת ומסובכת במיוחד, והיא כוללת מאות רבות של סעיפים ותתי-סעיפים.

יש לציין כי במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה הביעו כמה מחברי הכנסת חשש מכך שהרפורמה המתוכננת תגרום ליצירת סרבול בירוקרטי מיותר, ובכך תביא בסופו של דבר לתוצאה הפוכה מזו שמקווים לה במשרד התחבורה.

יו"ר הוועדה בכנסת הקודמת, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, אמנם תמך בקידום הרפורמה, אך הבהיר באחד הדיונים כי הוא חושש מכך "(ש)נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף בירוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

גם אם בסופו של דבר יוזלו העלויות בשוק הרכב, נראה כי התוצאה המידית והמובטחת של יישום הרפורמה תהיה הענקת סמכויות רחבות ומרחיקות לכת בידי שר התחבורה ופקידי משרדו. כך למשל, השר יוכל לקבוע מי יהיה יבואן רכב לפי שיקול דעת רחב מאי-פעם. ונראה שסמכות זו, יותר מכל אחד ממאות סעיפי הרפורמה האחרים, מדירה שינה מעיני כמה מיבואני הרכב.

The post הרפורמה של השר כץ חוזרת: האם המכוניות יוזלו בקרוב? appeared first on TheCar.

אז מה צפויה הממשלה הבאה לעשות בתחום התחבורה? ההסכמים הקואליציוניים מגלים שבכל הנוגע לסטטוס-קוו לא צפוי כל שינוי, וגם בתקופת ממשלת נתניהו הרביעית לא תופעל התחבורה הציבורית בשבת. בכל הנוגע לשוק הרכב, שר האוצר המיועד ושר התחבורה החדש-ישן צפויים לעשות מאמצים לשבור את מעמדם של יבואני הרכב הוותיקים

רק ביום שבת האחרון הפיח שר האוצר המיועד, משה כחלון, מעט אופטימיות במי שזקוקים לשירותי תחבורה ציבורית בימי שבת. "אני חושב שזה נכון, (ו)אני חושב שזה נושא חברתי", אמר כחלון בתכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2. “מי שצריך תחבורה ציבורית בשבת זה אדם שאין לו כסף לרכוש רכב, ואני לא רוצה שייסע במונית או שהיא תיסע במונית לראות את הנכד שלה".

אלא שבהסכם הקואליציוני שחתם כחלון מול סיעת הליכוד בכנסת אין אזכור להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ואין כל ניסיון לשנות את הסטטוס-קוו. מנגד, בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה דווקא יש התייחסות מפורשת להסדר הסטטוס-קוו ההיסטורי, שאוסר על הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת וחג. סעיף 35 להסכם מורה כי "יישמר הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל". סעיף 36 להסכם גם מבהיר כי כל ניסיון לקדם הצעות חקיקה פרטיות לשינוי הסטטוס-קוו יסוכל על-ידי חברות הקואליציה.

שני הסעיפים, כמו גם סעיפים נוספים בענייני דת ומדינה שמופיעים בהסכם של יהדות התורה והליכוד, אינם חדשים או מפתיעים. סעיפים דומים ואף זהים הופיעו בהסכמים קואליציוניים כבר בשנות ה-50. התוצאה צפויה מראש: בימי הממשלה החדשה לא יחול כל שינוי בסטטוס-קוו, ובכל סוף שבוע ימשיכו שירותי התחבורה הציבורית בישראל לשבות.

שר התחבורה הבא צפוי לקבל בברכה את שימור הסטטוס-קוו: אם לא יחול מפנה דרמטי ברגע האחרון, ישראל כץ יכהן גם בממשלת ישראל ה-34 כשר התחבורה. השר כץ, שקיווה לפני הבחירות לזכות בשדרוג ואולי אף להתמנות לתפקיד שר האוצר, כבר הביע את רצונו לשוב אל כיסא שר התחבורה ולהתחיל בקדנציה שלישית. וכזכור, השר כץ הביע רק לאחרונה את מחויבותו לשימור הסטטוס-קוו הנהוג בענייני התחבורה הציבורית, תוך שהוא הודף בבוטות קריאות להפעלת אוטובוסים בימי שבת.

זה לא כל כך נעים להיות יבואן
בזמן שמעמדו של הסטטוס-קוו נראה איתן מתמיד, ליבואני הרכב הוותיקים צפויה כנראה תקופה לא קלה. השר כץ ניסה כבר בקדנציה הראשונה שלו כשר תחבורה לקדם מהלכים שנועדו להגביר את התחרות בשוק הרכב, ובקדנציה השנייה ניסיונותיו הגיעו לכדי מאבק חזיתי גלוי ולעתים אגרסיבי. זכורה במיוחד קריאתו לצרכנים באפריל 2013 להפסיק לרכוש מכוניות חדשות.

אבל לא רק השר כץ צפוי להמשיך במאבקו נגד היבואנים. בהסכם הקואליציוני שחתם שר האוצר המיועד כחלון עם הליכוד מופיעים שני סעיפים שעלולים להדיר שינה מעיני היבואנים. סעיף 64 להסכם מחייב את השותפות לקואליציה החדשה לתמוך בהשלמת החקיקה שעוסקת ברפורמה בשוק הרכב. החקיקה הרלוונטית, תחת השם "חוק רישוי שירותים לרכב", כבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת וועדת הכלכלה ניהלה בעניינה מספר חריג של דיונים. כעת, עם מחויבות קואליציונית מפורשת, אישור החוק אמור לעלות על מסלול קידום מהיר.

במשרד התחבורה משוכנעים בכך שהרפורמה בשוק הרכב תוזיל משמעותית את מחירי המכוניות, החלפים ועלויות התחזוקה. אלא שנראה שלפחות בתחילה, התוצאה של יישום הרפורמה תהיה מתן סמכויות מרחיקות לכת בידי שר התחבורה ופקידי משרדו. חלק מהסמכויות החדשות עוסקות ישירות בתחום הייבוא. שר התחבורה יוכל, בפועל, לקבוע מי יהיה יבואן רכב בישראל לפי שיקול דעת רחב במיוחד וללא קריטריונים ברורים ומוגדרים כראוי.

אך כלל לא בטוח שסמכויותיו החדשות והנרחבות של השר יועילו להגברת התחרות, ואף היו מי שהביעו חשש גלוי מפני תוצאה הפוכה. "שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה ביורוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב", הזהיר יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ה-19, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, באחד הדיונים שקיימה הוועדה בעניין הרפורמה.

ברוורמן, שסייע רבות לקידום הרפורמה והסכים לקיים מרתון דיונים חסר תקדים בעניינה בוועדה הכלכלה, אף הבהיר כי הוא חושש מפני "מצב ש(בו) מתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

זהירות, כחלוניזם לפניך?
הסעיף השני בהסכם הקואליציוני שנחתם בין כחלון והליכוד מחייב את הממשלה הבאה לקדם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שיקנה לממונה על ההגבלים כלים להתמודדות עם פרקטיקות שפוגעות ביבואנים מקבילים. הסעיף אינו עוסק במפורש בשוק הרכב, אך הרחבת סמכויות הממונה תאפשר לו להתמודד גם עם יבואני הרכב הוותיקים.

שלא כמו הרחבת סמכויות שר התחבורה ופקידיו משרדו, התיקון לחוק ההגבלים אינו מטריד יבואנים שמקיימים פרקטיקות תחרותיות הוגנות ואינם מונעים ממתחרים פוטנציאליים מלהיכנס לשוק. מנגד, מי שנוקט פעולות אנטי-תחרותיות, ראוי שיטופל במלוא חומרת הדין.

אלא שבעניין זה ראוי לציין כי בדיקה שערכה הרשות להגבלים עסקיים ב-2013 העלתה כי "ענף הרכב החדש מאופיין, ככלל, בתחרות בין מספר לא מבוטל של מתחרים ובהיעדר ריכוזיות". אפילו בקטגוריות המכוניות המשפחתיות, שבה נמצא כשל שוק ברור שמתבטא בפער במחירים שמוצעים ללקוחות פרטיים ומוסדיים, העלתה בדיקת הרשות כי "הנתונים אינם מעידים על ריכוזיות חריגה, אלא דווקא על ביזור, בוודאי בהשוואה לענפים אחרים במשק הישראלי".

למעשה, נראה שהגברת כוחו של הממונה עשויה להתמודד עם מקרים נקודתיים של פרקטיקה אנטי-תחרותית, אך בכל הנוגע לשינוי דרמטי במבנה השוק – ובעיקר בכל הנוגע להורדת מחירי המכוניות החדשות – אין בתיקון לחוק ההגבלים משום בשורה גדולה. מה בכל זאת עשוי להביא להוזלת מחירי המכוניות – מטרה שמופיעה אף היא בהסכם הקואליציוני של כחלון והליכוד?

"מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכיב המיסוי המהותי", קבע דו"ח בעניין שוק הרכב שהוגש ב-2012 לאגף התקציבים במשרד האוצר. "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי", אמר השר כץ בישיבה של ועדת הכלכלה בקיץ 2013. האם כחלון, שר האוצר המיועד, יוריד את מס הקנייה ובכך יביא להוזלת מכוניות חדשות ולהגברת התחרותיות? "ניתן לשער שהמשך הפחתת המס, אם תתרחש, תביא לאבדן הכנסות ממס", הזהירו לפני כשנה ברשות המסים, ובכך הבהירו מה דעתם על שינויים במדיניות המס בשוק הרכב.

לכן, נראה כי לכל מי שמצפה למהפכה צרכנית בשוק הרכב מומלץ להתאזר בסבלנות. השר כץ עשוי לנסות את שריריו החדשים מול יבואני הרכב, אך כלל לא ברור אם תהיה לכך השפעה על המחירים של המכוניות החדשות. ובעניין מהפכות צרכניות, כדאי לחתום עם דברים שאמר חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, באחד מדיוני ועדת הכלכלה בנושא הרפורמה בשוק הרכב:

"כחלוניזם אולי זו מילה מאוד פופולרית, אבל הייתי ממליץ לכל שר לעשות ניתוח עלות-תועלת, ולא להגזים ב’אנחנו תוך שנייה נשנה את העולם וכל המחירים ירדו’… אחרי שכחלון עשה את הרפורמה בסלולר, כולם חשבו שכחלון זה תחליף למשה רבנו. כל אחד החליט שהוא רוצה להיות כחלון בכל דקה, אז כל אחד – על כל רפורמה שהוא עושה, אומר – הרפורמה הזאת תשנה מהמסד עד הטפחות. ואני חושב שצריך להרגיע”.

The post הממשלה הבאה תנסה לשבור את יבואני הרכב, ולא תיגע בסטטוס-קוו appeared first on TheCar.

האם יוזמי מחאת הרשת נגד מחירי הרכב החדש יצליחו לארגן שיירת ענק לביתו של שר התחבורה? כל הסימנים מעידים שהמחאה לא ממש תופסת תאוצה, וזה לא מפתיע: רוב הישראלים בכלל לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש רכב חדש, ונראה שמארגני המחאה שכחו אותם בבית

ביום שישי הקרוב (7.11) אמור שר התחבורה, ישראל כץ, למצוא את ביתו מוקף במאות ואולי אלפי מכוניות ואופנועים. יוזמיה של מחאת רשת נגד מחירי המכוניות החדשות מתכננים לארגן שיירת כלי רכב, שתצא מאזור המרכז ותגיע עד ביתו של השר כץ בכפר אחים.

אלא שכלל לא בטוח שמארגני המחאה יצליחו להניע מאות או אלפי בעלי מכוניות ואופנועים לצאת מבתיהם ביום שישי. לראייה, מחאה שעסקה במחירי המילקי בישראל התפוגגה במהירות, ונכשלה בניסיונה להניע ישראלים להגיע להפגנת מחאה במקום נוח בהרבה מכפר אחים שבדרום – כיכר רבין שבתל אביב.

והאמת צריכה להיאמר: זו לא תהיה הפתעה גדולה אם יוזמי המחאה לא יצליחו לארגן שיירת מחאה רבת-משתתפים, ונראה שיש לכך כמה סיבות טובות. הסיבה הראשונה והחשובה ביותר נוגעת למעמד הסוציו-אקונומי של רוכשי המכוניות החדשות בישראל: רובם נמנים עם העשירון העליון של ההכנסה הממוצעת, וניסיון העבר מלמד שזה אינו העשירון שיוצא ראשון להפגין ברחובות.

כמה מרוויח מי שקונה מכונית חדשה?
לפי נתוני רשות המסים, ההכנסה החודשית הממוצעת של כ-98 אלף רוכשי מכוניות חדשות בשנת 2012 הגיעה ליותר מ-17 אלף שקלים (יש לציין שההכנסה חושבה לפי רוכש הרכב הרשום ולא לפי משק בית, כך שבפועל ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר). לפי הרשות, "רוכשי רכב חדש מיבואן נמצאים בממוצע ברמה של העשירון העליון בהכנסות… תוצאה זו אינה מפתיעה".

ניסיון השנים האחרונות מלמד שמחאה אמתית מגיעה ממעמד הביניים, ולפחות לפי נתוני רשות המסים – מעמד הביניים בישראל רוכש בעיקר מכוניות משומשות. לפי דו"ח שפרסמה הרשות לפני כשנה, ההכנסה הממוצעת של רוכשי מכוניות משומשות נמוכה ביותר מ-50% מזו של רוכשי רכב חדש: ההכנסה הממוצעת של כ-361 אלף רוכשי משומשות הייתה בשנת 2012 כ-8,800 שקלים.

בחינת השכר הממוצע של רוכשי מכוניות משומשות לפי גיל הרכב שנרכש, אינה מעלה ממצאים מפתיעים: מי שרוכש מכונית משומשת חדשה יחסית, שגילה של עד שלוש שנים, משתכר בממוצע כ-13 אלף שקל, לעומת מי שרוכש משומשת ישנה בת שש עד עשר שנים, ששכרו הממוצע מגיע ל-7,800 שקלים בחודש.

ולפחות בשלב זה של מחאת הרשת, נראה שרוכשי המכוניות המשומשות כלל אינם מגלים עניין בהתארגנות נגד מחירי הרכב החדש, וזאת למרות שההשפעה של המחירים על חייהם גדולה משמעותית מאשר השפעת המחירים על חיי רוכשי הרכב החדש. הסיבה לכך פשוטה ומטרידה מאוד: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים שכלי רכב ישנים מעורבים בתאונות דרכים קטלניות בשיעור גדול מחלקם בצי הרכב הישראלי, למרות שהיקף הנסועה ("קילומטראז'") שלהם נמוך יותר.

השר הבטיח, השר יכול לקיים?
יוזמי מחאת הרשת מפנים את כל זעמם נגד השר כץ, ויש לכך הסבר מצוין: הוא זה שהתחייב בשנה שעברה – קבל עם ופייסבוק – להוריד את מחירי הרכב ועלויות התחזוקה בשיעור דרמטי של יותר מ-20%. אלא שעד כמה לא קרה דבר, ולכן השר כץ מהווה מטרה נוחה (וראויה) לביקורת ציבורית. אגב, יש סיכוי שמחירי חלק מהמכוניות דווקא יעלו בינואר הקרוב, בעקבות עדכון של נוסחה המשמשת לחישוב הטבות-מס למכוניות חדשות ("מיסוי ירוק").

אבל עם כל הכבוד לשר כץ, כישוריו הפוליטיים הרבים לא יועילו רבות להוזלת המכוניות החדשות, שכן מחירי הרכב נקבעים על-ידי גורמים רבים – ואף אחד מהם אינו נתון לשליטת השר: יבואני הרכב, רשות המסים, משרד האוצר, יצרניות הרכב הבינלאומיות ואפילו בנקים מרכזיים של הכלכלות הגדולות בעולם, כמו ארה"ב ויפן.

אולם, מחאת הרשת נגד השר כץ כלל אינה מנסה להתמודד עם אותם גורמים ש"חיים בתוך עמם", כמו רשות המסים ומשרד האוצר – גורמים רבי-כוח, שהשפעתם על מחירי המכוניות החדשות רבה לאין שיעור מזו של השר כץ. אחרי הכל, גם ברשות וגם במשרד האוצר מודים כבר שנים רבות כי הסיבה לכך שמחירי הרכב בישראל גבוהים יחסית לעולם המפותח היא שיעור המיסוי החריג שמטילה המדינה.

ומה הסיכוי שרשות המסים או משרד האוצר יפתיעו ויורידו את שיעור המס על רכב חדש? פקידים בכירים באוצר אומרים כבר שנים ארוכות כי יש נימוקים מקצועיים שתומכים בהפחתת מס – כמו הצערת צי הרכב בישראל – אלא שהנזק שמהלך שכזה יגרום להכנסות המדינה מחייב מציאת מקור הכנסה חלופי. ולפחות בשלב זה, נראה שאין תחליף לשוק הרכב בכל הנוגע להכנסות: הנהגים מהווים מקור נוח וזמין לגביית מסים, אגרות וקנסות.

ומה עם עובדים שמקבלים רכב צמוד?
אז למה רק השר כץ זוכה לספוג את זעמם של המוחים, בזמן שמחאות קודמות – כמו מחאת יוקר המחיה בקיץ 2011 – לא התמקדו בדמות אחת? נראה כי ההתמקדות הזו עומדת ברקע האשמות שמעלים בסביבתו של השר, לפיהן המחאה היא תוצאת מהלך פוליטי מחושב וממוקד, וכלל אינה תמימה וחברתית כפי שמנסים להציגה המארגנים.

אלא שהמניעים, לפחות עבור הציבור הרחב, אינם חשובים במיוחד. חשובה הרבה יותר היא ההתעלמות של המחאה מהגורמים האמיתיים למחירי הרכב הגבוהים. למשל, מארגני המחאה מתעלמים מבעלי רכב צמוד, "נהגי הליסינג", שמהווים כיום כ-10% מכלל בעלי הרכב בישראל, ושיעורם מסך רוכשי הרכב החדש (באמצעות חברות ליסינג וציי רכב גדולים) גבוה משמעותית, ומגיע לכ-40%. ואיך משפיעים נהגי הליסינג על מחירי המכוניות?

שלא בידיעתם, נהגי ליסינג תומכים בשמירה על "סטטוס-קוו" בשוק הרכב, שכן הוזלת המכוניות החדשות עלולה לגרום לפגיעה קשה בחברות הליסינג שמחכירות להם כלי רכב חדשים. כתוצאה מפגיעה שכזו ייפגעו לא רק חברות הליסינג, אלא גם בעלי הרכב הצמוד, והסיבה לכך פשוטה: המודל העסקי של חברות הליסינג מבוסס בחלקו על הפער שבין המחיר שהן מקבלות מהיבואנים, והמחיר שמוצע ללקוחות פרטיים. הורדת מחירים תצמצם משמעותית את הפער הזה, ובנוסף תפגע אנושות בנכס העיקרי של חברות הליסינג – שווי צי הרכב שהן מחזיקות, שמשמש בין השאר לגיוסי הון.

יתרה מכך: שתי הקטגוריות שבהן ניכרים כשלי השוק העיקריים בשוק הרכב – מכוניות משפחתיות וסופר-מיני – הן הקטגוריות שבהן מרכזות חברות הליסינג את עיקר רכישותיהן. ולכן, ללא התייחסות לבעיית הליסינג, נראה שמחאת הרשת נגד מחירי הרכב מתנהגת כיען שמבכר לקבור את ראשו עמוק-עמוק באדמה, במקום לעסוק בסוגיות החשובות באמת.

ועוד עניין אחד לסיום: כיצד יתכן שדווקא יבואני הרכב, שוודאי משפיעים על מחירי הרכב החדש לא פחות מהשר כץ, אינם סופגים חצי ביקורת מיוזמי המחאה?

The post למה מחאת מחירי המכוניות לא תופסת תאוצה? appeared first on TheCar.