חברת הביטוח הראל סרבה להכריז על נזק למכונית כמחייב "אובדן להלכה" בהתאם לתנאי הפוליסה שלה. התערבות של שמאי מטעם בעל הרכב ופניה לבית משפט לתביעות קטנות השיגו את מה שהגיע למבוטח מלכתחילה

הפרסומות של חברות הביטוח כמעט עושות לנו חשק להיות מעורבים בתאונה, ולו כדי לקבל את הפיצוי שמגיע לנו מיד, וביד.
אלא שבחיים האמיתיים הרבה יותר קל לשלם את הפרמיות, או, חלילה, להיות מעורב בתאונה, מאשר לקבל את הפיצוי שמגיע לנו – כפי שלמד לאחרונה על בשרו מבוטח של חברת הביטוח הראל.

מכוניתו של המבוטח, סובארו אימפרזה משנת הדגם 2008, נפגעה בתאונה ובמעמד הבדיקה במוסך אישר השמאי ניב רון, מטעם חברת הביטוח ("שמאי חוץ"), לתקן את המכונית בסכום של כ-22,250 ש"ח בלבד.
היות שסכום זה מהווה רק 37.47% ממחיר המחירון של המכונית (שעמד בעת התאונה על 59,360 ש"ח), הרי שלפי תנאי הפוליסה הוא לא מזכה את המבוטח בפיצוי בגין מלוא ערך הרכב.

לנוכח זאת קבע השמאי רון כי יש לתקן את המכונית, אולם הבעלים שלה, לאחר התייעצות עם בעל המוסך שאליו היא נגררה, סבר שערך הנזק היה גדול יותר.

המבוטח הפעיל את השמאי עידן ויקטור אשר בדק עבורו את המכונית, וזה גילה ראשית לכל שהשמאי רון כלל לא התייחס לירידת ערך המכונית, בסך כ-9% מערכה.
יתרה מכך: לאחר שהרים את המכונית על הליפט גילה ויקטור שהנזק שנגרם למכונית גבוה משמעותית מזה שנקבע על-ידי רון, והוא עומד לדעתו על 33,749 שקל שמהווים 56.8% מערך הרכב. מאחר וכך, הרי שלפי תנאי הפוליסה יש להכריז על המכונית ככזו שעברה "אובדן להלכה", ולפצות את בעליה במלוא מחיר המחירון שלה.

חוות הדעת של עידן ויקטור הועברה לחברת הביטוח הראל, אבל השמאי הראשי של החברה לא קיבל אותה ולא אישר להכיר בנזק כ"אובדן להלכה".
לאור זאת החליט בעל המכונית למכור את שרידיה לסוחר רכב, ותבע את חברת הראל בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות טל חבקין מינה את השמאי אמיתי מרום כשמאי מכריע, והוא בדק את שתי חוות הדעת וקבע כי לרכב אכן נגרמו נזקים בחלקו התחתון (שאליהם לא התייחס כלל השמאי ניב רון), ומכאן לדעתו נובע עיקר ההפרש בין חוות הדעת.

"לאור האמור לעיל, ולאחר שראיתי את שתי חוות הדעת ועיינתי בצילומים" כתב מרום, "הגעתי למסקנה כי יש לקבל את חוות דעתו של השמאי ויקטור עידן לגבי הערכת גובה הנזק בסך 33,748 שקל וירידת ערך של 9% בסך 4,808 שקל. ערך הרכב הינו 53,424 שקל והוא נמכר במצבו על ידי המבוטח בסכום של 28,000 שקל. סה"כ נשאר לפיצוי 25,424 שקל. לאור האמור לעיל יש לפצות את בעל הרכב בסכום של 25,424 שקל המהווה את ההפרש שבין ערך הרכב לבין מחיר מכירתו בפועל".

בפסק דינו קבע השופט חבקין ש"התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת (הראל) תשלם לתובעים סך של 25,424 שקל, וכן תישא בשכר טירחתו של השמאי, ובנוסף בהוצאה בסך 1,000 שקל".

שתי תובנות יש לנו בסיכומו של יום. האחת היא ש"שיטת מצליח" של חברות הביטוח תוסיף להצליח להן כל עוד שבתי משפט ימשיכו לפסוק כנגדן הוצאות נמוכות, היות שחלק מן המבוטחים סבורים בטעות שהליך משפטי יהיה מייגע ויקר מידי עבורם ולכן הם מוכנים להתפשר על גובה הפיצוי.

התובנה השנייה, אופטימית יותר, היא שמי שבטוח בצדקתו, ויכול להצטייד בחוות דעת מקצועית הולמת, יקבל בסופו של דבר את מה שמגיע לו, ואולי גם פיצוי קטן על עגמת הנפש והטרחה המיותרת.

The post הדרך לפיצוי הוגן עוברת בבית המשפט appeared first on TheCar.

באיגוד השמאים מתלוננים על כך שכמה חברות ביטוח מפעילות שמאי נוסף שתפקידו להקטין את גובה שומות הנזק של שמאי החוץ

איגוד שמאי הביטוח העביר בשבוע שעבר לחבריו תיעוד של שיטות שבהן נוקטות, לדבריו, אחדות מחברות הביטוח כדי "לפקח על מחירי המוסכים ועל מהות התיקון המקצועי במוסך", ובמילים אחרות – להקטין את גובה שומת הנזק.

באיגוד השמאים מציינים שלאחרונה רבים מקרי התביעות לפוליסה שבהם מבוצעת מה שמכונה על-ידם "הסללה" דה פקטו: בשלב ראשון מתקבלת שמאות אובייקטיבית של 'שמאי חוץ' (שמאי שנבחר על-ידי המבוטח מתוך רשימת שמאים שאיתם מוכנה החברה לעבוד), וזאת בהתאם לתקנות. לאחריה מבצעת חברת הביטוח "שמאות נגדית לא אובייקטיבית של שמאי בית מטעמה, אשר מכונה בקר".
כתוצאה מכך עובר התיק אל שמאות מכריעה שמבוצעת על ידי שמאי בית של חברת ביטוח אחרת.

לביקורת הזאת מצטרף גם רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים, אשר טוען ש"המשמעות היא ששמאי החוץ מתמודד מול שני שמאי בית בהערכת הנזק שלו לפיצוי המבוטח, וזאת בהנחה שאותו שמאי חוץ לא נכנע כבר מראש ללחץ "מלמעלה" ליישר קו עם ה"אג'נדה" של חברת הביטוח לגבי התעריף "הראוי" לשעת עבודה ו/או לחלפים"…

.."באופן "מפתיע" ראינו גם שמאות נגדית של שמאי בית המפרטת מה לא תקין בשמאות הראשונה של שמאי החוץ המבוקר באופן סדיר על ידי אותו שמאי בית!", מוסיף לוי, "משמע ששמאי הבית כבר מנחה בין השורות את שמאי החוץ "הסורר" על אופן ניהול כתיבת שומה לרכב ומבלי משים גם כתב שם המלצות הנוגדות את חוזר 2 ואת הוראת הנוהל שיצאה בשנת 2004 בכל הקשור לקביעת מחירים חלפים לצרכן על ידי שמאי".

יו"ר איגוד המוסכים מציין באגרת ששיגר לחברי האיגוד שלו כי "אנו שמחים שאיגוד השמאים, למרות היותו שותף בהרכבת רשימת השמאים המכריעים, מבין כי רשימות שמרכיביהן לא אובייקטיביים לגמרי – הן רשימות פסולות, וכי יש לפעול לשינוי מידי במסגרתו כלל השמאים שיפעלו ליישום תיקון לפיצוי המבוטחים, כך ששמאים אובייקטיבים ושאינם עובדים שכירים של חברות ביטוח או ליסינג יקבעו את הפיצוי".

"אני מעריך", מוסיף לוי, "שלנוכח המקרים הרבים הנערמים על שולחננו לאחרונה (שרבים מהם נוגעים, לצערי לשימוש פסול ומוטה ע"י חברות הביטוח במנגנון השמאי המכריע) שענייני השמאים והשומות והבעיה הנצחית של אובייקטיביות השמאי לא יסתיימו בקרוב, ויתכן גם כי ניאלץ לשוב ולהיאבק במלוא העוז גם בזירה זו. עצם העובדה ששוב מתחילה תופעה של אי עמידה דווקנית באמור בקודקס בחקיקה וההחלטות של המפקח על הביטוח, מוכיחה שוב כי רמת האכיפה של רוח המחוקק – לא קיימת".

The post שמאי על שמאי: עוד שיטה של חברות ביטוח להקטנת הפיצוי appeared first on TheCar.