בשבוע שעבר דיווחנו כאן על הביטול החוקי של תקנה 172 א' לתקנות התעבורה, ועל נוהל זמני של אגף הרישוי במשרד התחבורה שמנחה את אנשי המשרד כיצד לפעול בנושא זה. זאת לאחר שהוועדה לפניות ציבור בכנסת חייבה את משרד התחבורה להפסיק להקשות על מי שרישיונו מעוכב עקב סיבות ביורוקרטיות.

הבעיה, אשר מיררה את חייהם של למעלה מ-20,000 נהגים בשנה, היא שכאשר ההוצאה לפועל מנסה ללחוץ על חייבים לשלם את חובם באמצעות עיכוב רישיון הנהיגה שלהם, או כאשר בית דיון רבני עושה את אותה פעולה במסגרת הליכים בין בני משפחה, או אם אדם שוכח לשלם את אגרת הרישיון ולכן הוא לא מחודש – נדרשים הנהגים לבצע מבחן תיאוריה ומבחן נהיגה מעשי כאילו שמעולם לא נהגו.

אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, שלח בינתיים נוהל זמני שנועד לתקן את המצב בפרק הזמן המיידי ולפני שהתקנה החדשה שתסדיר את הדברים מבחינה חוקית תעבור את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת (דבר שצפוי לקרות בהמשך).

אתמול (ג') שלחה המחלקה המשפטית של משרד התחבורה לכל הגורמים הנוגעים בדבר את הביטוי הפשוט והמעשי של הנוהל החדש, לצורך הסדרת והבהרת הנושא.

הבשורה המיידית החשובה ביותר נוגעת לרוב הנהגים שלולי הרישיון שנמצאים "בצינור" ברגע זה ממש: הנוהל החדש מבטל באופן מיידי את החובה שלהם להיבחן במבחן תיאורטי או מעשי – למעט במקרים שבהם קיימת הצדקה אמיתית, ולא ביורוקרטית, לבחון את כושר הנהיגה שלהם.

נהגים שרישיונם נפסל על ידי בית משפט לתקופה של עד שלוש שנים פטורים גם הם ממבחנים, ואם הפסילה שלהם היא לתקופה של בין 3 ל-4 שנים הם חייבים רק בביצוע מבחן תיאורטי. נהגים שרשיונם נשלל למשך יותר מ-4 שנים חייבים גם במבחן תיאוריה וגם במבחן מעשי, וכך גם כל נהג שלמשרד התחבורה נודע שחל שינוי לרעה באחד הנתונים שמשפיעים על כושר הנהיגה שלו – למשל התדרדרות במצב הבריאותי או הקוגניטיבי.

אם אדם נוהג בפועל מבלי שחידש את רישיון הנהיגה שלו, לרוב בגלל שכחה או הזנחה, הוא לא יחוייב בביצוע מבחנים כלשהם אולם זאת רק עד למשך 10 שנים. מי שלא טרח או זכר לחדש את תוקף רישיונו למשך תקופה ארוכה יותר יידרש לבצע את שני המבחנים.

הנוהל החדש נועד בין השאר ליצור אבחנה בין מי שרישיונו נפסל בגלל סיבות ביורוקרטיות כלשהן לבין מי שספג עונש של בית משפט אזרחי או צבאי, מה שעלול להעיד על רמת מסוכנות גבוהה יותר כנהג.

תחולת הנוהל מיידית, ובה מונחים פקידי הרישוי שלא לדרוש מבחנים מנהג שחויב בהם על פי תקנה 172 א' (שבוטלה כאמור) וטרם ביצע אותם, וכמובן גם שלא לדרוש זאת מנהג שחוייב בכך וערער על החיוב.

עם זאת, המכתב ששלחה המחלקה המשפטית מזכיר שתקנה אחרת, שמספרה 212, מאפשרת לפקיד הרישוי לדרוש מבחנים כאלה מנהג שקיים לגביו "צורך תעבורתי", והוא מדגיש שעל פקיד הרישוי לבחון האם וכיצד ייעשה שימוש בסמכות אגף הרישוי בהתאם לתקנה זאת.

The post בוטלה תקנה שחייבה שלולי רישיון במבחני נהיגה appeared first on TheCar.

למדינת ישראל יש את ספר החוקים שלה, ולמשרד התחבורה יש את שלו – גם אם אלה עומדים בסתירה לחוקי המדינה ועלולים לגרום נזק לנהגים.

הנה דוגמא: בסעיף 20 א' של "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981" נקבע ש: "מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה".

בתרגום לעברית מדוברת אומרת תקנה זאת שאם אדם הורשע בדין והרשעה זאת נרשמה במירשם פלילי כלשהו, אבל לאחר מכן אותו אדם זוכה מאותה עבירה – למשל בעקבות ערעור לערכאה משפטית גבוהה יותר – על מנהל המירשם הפלילי חלה חובה למחוק מן המאגר כל זכר להרשעה, בעיקר כדי שלא תפגע בשום אופן בהמשך חייו של מי שזוכה בדין.

אלא שביקום המקביל שנקרא משרד התחבורה פועל, כך מסתבר, חוק אחר. אדם שהואשם והורשע בעבירת תנועה, וכתוצאה מכך נרשמו לחובתו "נקודות" לפי שיטת הניקוד, לא יוכל להיפטר מהן עד קץ כל הימים ואפילו אם יזוכה על-ידי בית המשפט מהרשעתו המקורית.

עוד ב-TheCar:
דיברתם בטלפון בזמן נהיגה? מספר הנקודות יוכפל ל-8
עוד פדיחה: כך הצליח משרד התחבורה לטעות ולהטעות בחישוב נקודות
דברי ימי כץ: קווים לדמותו של כישלון

את הלקונה הזאת עלולות לנצל לרעה חברות ביטוח אשר מתנות, כאחד מתנאי הפוליסה, את הפיצויים שהן משלמות במקרה ביטוח בכך שהמבוטח גילה להן גילוי נאות אודות עברו התעבורתי.

וכך, נהג שזוכה על-ידי בית משפט, אבל נקודותיו מוסיפות להשחיר את עברו התעבורתי, עלול למצוא את עצמו בסיטואציה שבה חברת ביטוח מסרבת לפצות אותו וטוענת שהוא לא דיבר אמת כאשר טען – עם חידוש הפוליסה או בעת רכישת פוליסה חדשה – שאין לו הרשעות בתחום התעבורה.

בדיקה שערכנו גילתה שגם אצל מי שרישיונו נשלל ללא כל הצדקה, ובית משפט פסק שיש לבטל את ההרשעה הזאת, מוסיפות ה"נקודות" של משרד התחבורה ללוות אותו כאות קין לכל ימי חייו, רישום שעלול לפגוע בו בעתיד.
לנוכח זאת פנינו אל משרד התחבורה וביקשנו לברר מדוע לא נמחקות נקודות כאלה מתיקו האישי של הנהג, והתשובה שקיבלנו, אין מה לומר, לקוחה כאילו מסיפורי אלף לילה ולילה.

כך כתב לנו דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה: "משרד התחבורה לא מוחק נתונים כיוון ואנו חייבים לאפשר לבחון בדיעבד מה היה מצבו של נהג בכל רגע נתון. למשל, אם יש תביעה על תאונת דרכים שארעה לפני מספר שנים, חייבת להיות אפשרות לדעת אם באותו מועד הוא היה רשאי לנהוג או היה בפסילה. לפיכך הוא שומר כנתונים היסטוריים, פסילה שהייתה בעבר והסתיימה. אין מקום למחוק מנתוני העבר את השלילות שבוטלו או הסתיימו".
עוד נאמר בתגובה: "משרד התחבורה איננו יודע מדוע מבוטלת פסילה פעילה הרשומה במאגריו: האם היה זיכוי וביטול עונש הפסילה שהוטל, או שבית המשפט החליט להקל בעונש ולקצר פסילה. מידע זה איננו רלוונטי כלל למשרד התחבורה, שרק צריך לנהל מעקב אחרי השאלה העובדתית, האם במועד נתון לנהג מסויים מותר או אסור לנהוג.

בין כך ובין כך משפטית זה לא משנה, כל עוד לא בוטלה הפסילה היא תקפה לכל דבר ועניין, ואפילו זיכוי איננו מבטל למפרע את הפסילה שהוטלה קודם לכן. אין לאדם שרישיונו נפסל זכות לנהוג, גם אם הגיש ערעור שהוא משוכנע שיתקבל".

לנו לא נותר אלא להרים גבה: האם היועצים המשפטיים הנבונים של משרד התחבורה לא מכירים את חוקי מדינת ישראל? האם ההיגיון שלהם גורס שגם לאחר שבית משפט מזכה נהג, וקובע שלא הייתה הצדקה לפסול את רישיונו או שנעשה לו עוול בעצם הפסילה – האם גם אז צריך אות הקין ללוות את הנהג למשך כל חייו ולפגוע בו כלכלית ללא כל הצדקה?

למשרד התחבורה פתרונים.

The post למשרד התחבורה יש חוק משלו: "נקודות" שגויות לא נמחקות appeared first on TheCar.