ישנם סכומים שרובנו מעדיפים לוותר עליהם רק כדי שלא לבזבז זמן ועצבים, וישנם גופים אשר מרוויחים, במצטבר, הרבה מאד כסף מכל אותם סכומים קטנים.

למרבה המזל, ישנם גם מי שלא מוכנים להרכין ראש בפני "השיטה", ובזכותם מפיקים לעיתים בתי המשפט פסקי דין ראויים לציון עם אמירות כגון זו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב, אריאל צימרמן, במקרה שלפנינו: "המחלוקת העקרונית שהציגו הצדדים", כתב השופט צימרמן, "מצדיקה דיון עקרוני, שתכליתו מניעת התדיינויות עתידיות מעין אלה".

למרבה הצער, כל עוד שבתי המשפט נוהגים ביד רכה כלפי מי שמנצלים את חוסר הסימטריה הזה, כנראה ש"שיטת מצליח" לא תעבור במהרה מן העולם.

קיצורה של פרשה זאת פשוט, ומי שזמנו קצר יכול להסתפק בעיקרי הדברים. יחד עם זאת מדובר בפרשה ששורת הסיכום שלה חביבה, ואולי תהיה גם שימושית עבור מי מאיתנו, לכן מומלץ להעמיק ולקרוא אותה עד תום.

המחלוקת שהתגלתה בין בעל הרכב י.ו. לבין חברת הביטוח ש. שלמה נגעה לסכום הצנוע של 244 ש"ח בלבד. זהו ההפרש בין מה שחברת הביטוח החליטה שהיא מוכנה לשלם תמורת עבודת שמאות שאותה ביצע עבור י.ו. השמאי נתן מוסקל, לבין הסכום שאותו שילם הנפגע לשמאי שלו, לאחר שמכוניתו נפגעה על-ידי רכב שבוטח על-ידי המבטחת.

עלות השמאות הייתה 944 ש"ח בתוספת מע"מ ואילו ש. שלמה החליטה שהיא מוכנה לשלם רק 700 ש"ח בתוספת מע"מ.

חברת הביטוח ש. שלמה לא התווכחה עם השמאות עצמה, ושילמה את סכום הנזק שקבע השמאי, אבל טענה ש"שכר טרחת שמאי סביר לאומדן הנזק (הוא) 700 ש"ח" ולא הסכימה לשלם את הסכום המלא ששולם לשמאי.

סביר להניח שרובנו היינו מתייאשים ומוותרים, אבל י.ו. החליט שלא לוותר אף על הסכום הפעוט לכאורה, והוא תבע אותו בבית משפט השלום בטענה שמדובר בתביעה עקרונית.

אפשר אולי לומר משהו לגבי ההתעקשות של ש. שלמה לנהל משפט על 244 ש"ח, אבל היות שהבטחנו את סיכום הדברים כבר בראשיתם נגיע כבר כאן לשורה התחתונה ונספר שהשופט צימרמן זרק את ש. שלמה מכל המדרגות, הורה לה לשלם את הסכום שנתבע ממנה בתוספת הוצאות משפט, ולא חסך ביקורת מעצם קיום ההליך ומבזבוז זמנו של בית המשפט.

הצד שכנגד

חברת הביטוח ש. שלמה טענה ש"לפנינו קונספירציה החובקת את עורך הדין והשמאי גם יחד" (במטרה) להוציא ממנה כספים בגין שכר טרחת שמאי באופן "מנופח", ואף לגרור את ההליך לכלל תובענה על מנת להכביר בהוצאות.

אלא שהשופט צימרמן היה ברור לחלוטין כאשר פסק כך: "הצדק עם התובע, ואין אלא להצר על כך שנזקק לניהול הליך משפטי על מנת לקבל את מה שראוי היה שיקבל מן הרגע הראשון. המחלוקת העקרונית שהציגו הצדדים מצדיקה דיון עקרוני, שתכליתו מניעת התדיינויות עתידיות מעין אלה, שלמגינת הלב הן נפוצות וגוזלות משאבים".

בדיון בבית המשפט התברר כי חברת הביטוח שלחה ל.י.ו. הסכם לחתימה , בבחינת "כזה ראה וקדש", וטענה בכתב ההגנה שלה כי "מה לו לתובע להגיש תביעתו, שעה שנזקיו כבר הוטבו, זולת אותה מחלוקת מזערית בעניין שכ"ט השמאי".

בנוסף, טענה כי סכום של 944 ש"ח כשכר טרחה הוא "מופרז בעליל". לעומת זאת, הסכום שהיא שילמה לתובע כשכר טרחת שמאי הוא "הסכום הנהוג והמקובל בשוק ו/או לפי ערכים ו/או אומדן נהוג ומקובל כפי שנקבע על ידי שמאי ו/או מבקר ו/או בוחן התביעה מטעמה".

ש. שלמה טענה גם כי "הלכה", המעוגנת בפסיקה רלבנטית (שלא הובאה) ובהנחיות המפקח על הביטוח (שלא הוצגו) כי חברת הביטוח אינה חייבת לשלם לתובע אוטומטית את מלוא סכום דרישתו בגין רכיב שכ"ט השמאי.

ועוד מעריכה הנתבעת כי לא התובע הוא שהניע את הגשת התביעה, בשל חסרון הכיס הקל שסבל, כי אם "גורמים אחרים ונוספים" שזוהו על ידה בדיון כעורך הדין והשמאי, ועל כן היא עמדה על מיצוי ההליך עד תום, לרבות תוך חקירת התובע והשמאי גם יחד…

…"חברת הביטוח", קבע השופט, "בחרה באופן מובהק לקזז מן התשלום של שכר הטרחה של השמאי בלא שהיה לה כל בסיס לעשות כן ומתוך הנחה שאדם סביר לא יתבע סכום זניח כדי לא להסתבך בתשלום אגרת משפט ובהליך משפטי, אלא אם כן מישהו מעודד אותו לעשות זאת".

השופט צימרמן מציין שחברת ביטוח (אכן) אינה חייבת לשלם אוטמטית כל שכר טירחה ששמאי דורש… עם זאת, אין גם חובה לקזז אוטומטית משכ"ט שמאי, כאשר זה נדרש על ידי הניזוק ששילם אותו לשמאי.

"סירוב לשאת בהוצאות השמאי חייב שיהיה מטעמים סדורים ומבוססים: אם לדעת חברת הביטוח שכר הטרחה חריג, עליה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, לבקש מסמכים ביחס לסכום שבמחלוקת, ולמסור נימוק ענייני (להבדיל מסתמי) ביחס לדחיית כל חלק משכר טרחת השמאי. מעבר לאמור, מבהירות ההנחיות, מבטחת אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולדחות תביעה לתשלום שכר טרחת שמאי, כולל כהוצאות בתביעה של צד שלישי"- קבע השופט.

לשופט צימרמן היה גם מה לומר על הנתבעת שטענה שסכום של 244 שקל הוא "מופרז בעליל": "לו ידע השמאי להסביר את החישוב החשבונאי המדויק, לשכר הטירחה ולא היה נעזר ברואה חשבון – היה הוא רואה חשבון, לא שמאי"- אמר השופט והוסיף: "טענות הנתבעת בכל הקשור לאי סבירות חוות דעת השמאי הן אפוא סתמיות ונעדרות עיגון מינימלי. אולם חשוב מכך, התובע הוציא את הסכום של 944 ש"ח כנגד חוות הדעת (ולכן) השאלה הנכונה איננה האם ראוי היה לשמאי לחייב בגין "הוצאות תקורה" (אחד מסעיפי ההוצאה שפורטו בבקשת שכר הטרחה – ב.ב.) סך של 250 ש"ח. השאלה היא האם ראוי לומר לתובע-הניזוק כי היה מנוע מלשלם לשמאי את הוצאות התקורה האמורות, ככל שהוא מצפה לקבל שיפוי בגינן מן המזיק.

ככל שחברת הביטוח לא פעלה מראש על מנת לברר את טענות הניזוק, ודאי זה הפרטי, באשר לשכר טרחת השמאי שנאלץ לשאת בו, וככל שאין בידי חברת הביטוח נתונים ונימוקים סדורים שיבססו את סברתה כי שכר הטרחה הוא בלתי סביר עד כדי כך שמצופה מן הניזוק שלא לשלמו ובהתאם סבורה חברת הביטוח שיש להפחית הימנו – תתכבד ותשלם את שכר הטרחה. אין כל מקום לכך שתפחית, שרירותית, חלק משכר הטרחה, בנימוק סתמי שלפיו זהו האומדן ה"סביר", כאשר אין לה כל עיגון לסברתה זו… את שגרעה, תשלם אפוא" – פסק השופט.

השופט צימרמן מבקר גם את החלטת המבוטחת לנהל, מצידה, מאבק על 244 ש"ח בלבד, וכך הוא כותב: "הנתבעת החליטה למצות עד תום את ריבה עם השמאי, תוך עמידה על זימונו של השמאי וחקירה ממצה של התובע ושל השמאי גם יחד, שמא כל אלה חברו עם ב"כ התובע, שהחקירה עסקה גם בו ובקשריו עם התובע והשמאי. גם כאשר היה אמור להיות ברור כבר שנתיב זה מיצה עצמו ולא יקים הגנה לנתבעת, לא הרפתה, והמשיכה בחקירות ובטיעונים.

זו זכותה, אך להארכת הדיון שלא לצורך יש מחיר, המשקף את השחתת זמנו של בית המשפט, שכאמור אינו אלא זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. בגין אלה יבוא חיוב לטובת אוצר המדינה, גם אם על הצד המתון זו הפעם".

הדבר היחיד שנותר עלום לאחר דברים ברורים ונכוחים אלה, הוא מדוע בחר השופט להעניש את המבטחת בסכום צנוע של 3,000 ש"ח בלבד, אשר ספק אם מהווה מבחינתה תמריץ שלילי חזק מפני התנהגות דומה גם בעתיד.

בסופו של יום פסק השופט צימרמן שחברת הביטוח ש. שלמה תשלם למבוטח את הפרש שכר טרחת השמאי שלא שולם לו, בסך 244 ש"ח, וכן שער טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח, את אגרות המשפט בסך 756 ש"ח, וגם שכר לשמאי שהעיד מטעם התובע, בסך 650 ש"ח בתוספת מע"מ.

בנוסף, כאמור, "נקנסה" הנתבעת בסכום של 3,000 ש"ח בגין השחתת זמנו של בית המשפט, וסכום זה ישולם על-ידה לקופת המדינה.

תא"מ 25275-08-15

The post חברת הביטוח חטפה על הראש appeared first on TheCar.

ביטוח חקלאי ניסתה לחסוך 702 שקל על חשבון השמאי, אבל בית המשפט חייב אותה לשלם 2,574 שקל. השופטת עידית וינברגר: "שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר"

חברת 'ביטוח חקלאי' ניסתה לחסוך לעצמה 702 שקל בתשלום שכר טרחה לשמאי, והיא תשלם על כך ביוקר: בית משפט השלום בקריות חייב אותה לשלם לתובע ולבא כוחו 2,574 שקל, כולל הוצאות משפט ושכר עדות השמאי, שאותו זימנה חברת הביטוח לעדות בבית המשפט. בנוסף, השופטת עידית וינברגר נזפה בחברה על כך שהתעקשה ואילצה את השמאי להגיע לבית המשפט.

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי י.ק, שרכבו נפגע על ידי מכונית שהייתה מבוטחת בחברה לביטוח חקלאי.
י.ק, שיוצג על-ידי עו"ד אורי גרינברגר, תבע מביטוח חקלאי לשלם לו סך של 702 ש"ח שאותם הפחיתה החברה משכר הטרחה של השמאי שאותו שכר.

לאחר התאונה שכר י.ק. את השמאי יובל לחיאני, וחברת הביטוח לא חלקה על שומתו ושילמה לתובע, הנפגע, את מלוא נזקיו.
עם זאת, י.ק. שילם לשמאי שכר טרחה בסך 950 ש"ח ועוד מע"מ, ואילו חברת ביטוח חקלאי הסכימה לשלם לו רק 400 ש"ח תמורת סעיף זה.

בבית המשפט טענה חברת 'ביטוח חקלאי' שדין התביעה להידחות היות שהתובע אינו בעל הרכב. טענה זו נדחתה על ידי השופטת עידית וינברגר אשר קבעה שהיא כלל לא ראויה להישמע: "ראשית, הנתבעת מושתקת מלהעלותה שכן שילמה לתובע (ולא לאשתו) את מלוא הנזק על פי הערכת השמאי. שנית, במסמכי הנתבעת עצמה נרשם י.ק. כבעל הרכב".

מכל מקום, העובדה שהרכב רשום על שם אשת התובע, אין בה להכשיל את תביעתו, שכן הלכה ברורה היא כי הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי וחזקה שבעובדה היא, כי רכב משפחתי הינו בבעלות שני בני הזוג, אף אם הוא רשום על שם אחד מהם, אלא אם הוכח אחרת.
בנוסף, מי שזכאי לשיפוי הוא מי שהוציא את ההוצאה, התובע העיד כי הוא עצמו שילם לשמאי ועדותו לא נסתרה".

חברת הביטוח דרשה לזמן את השמאי לעדות, אשר עלה ממנה שלשם עריכת חוות הדעת הוא ביקר ארבע פעמים במוסך, וכן שלשם הכנת חוות הדעת נדרשו לו שעתיים וחצי. בחשבון שערך פורט ששכר הטרחה כולל 700 ש"ח בגין עבודה, 50 ש"ח תמורת צילומים, 50 ש"ח הוצאות נסיעה, ו- 150 ש"ח הוצאות משרד.

גררה את השמאי לבית משפט

ביטוח חקלאי העלתה טענה נוספת, לפיה התובע לא טרח לברר מבעוד מועד מה גובה שכר טרחת השמאי שישולם לו ולא טרח לנסות להקטין את הוצאותיו בגין שכר טרחת השמאי.

השופטת דחתה גם טענה זו ועל כך כתבה בפסק דינה: "אין לקבל את הטענה שכן אין לצפות מאדם שרכבו ניזוק בתאונת דרכים, כי יעשה סקר שוק בטרם ישכור שירותיו של שמאי. אני מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט אלטר בת"ק (עכו) 658-04-09 נסימי נ' הראל חברה לביטוח, שם נפסק כי על חברת הביטוח לשלם לתובע כל סכום ששילם, ואין היא יכולה להתנער מחובתה זו, גם אם ניתן היה למצוא שמאים שהיו גובים סכום נמוך יותר".

"למרות הפירוט בחשבון שכר הטרחה", כתבה השופטת, "ועל אף ההלכות הברורות בנושא, בחרה הנתבעת לשלם לתובע, בגין שכר טרחת השמאי, סך של 400 שקל כולל מע"מ בלבד.
אכן, הנזק שנגרם לרכבו של התובע לא היה גדול ואף לא מורכב, אולם שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר, גם בתיק פשוט… לתוצאה כזו ניתן היה להגיע גם ללא זימונו של השמאי לחקירה, ואף בפסק דין על דרך הפשרה. אולם כאשר הנתבעת בוחרת להפחית את שכר הטרחה הנדרש בצורה משמעותית, ללא כל סיבה נראית לעין, ולשלם שכר טרחה בלתי סביר, אין מדובר בזוטי דברים.

סבירות שכר טרחת השמאי נקבעת על פי מידת ההשקעה והמאמץ שהצריכה עריכת חוות הדעת, ועל פי גובה השומה. בנתוני התביעה שלפני אני קובעת כי שכר טרחה סביר הינו 800 שקל כולל מע"מ… התעקשותה של הנתבעת לנהל תיקים כגון אלה, כולל זימונו של השמאי לחקירה, אך מגדילה את הוצאות ההליך, ואין לה כל תכלית".

אלא שמילים נחרצות לחוד, ופסיקה לחוד. לטובת התובע, למרות כל המאמץ שנדרש ממנו ועל-אף ההתנהגות המגונה של חברת הביטוח – כפי שתוארה על-ידי השופטת עצמה – פסקה השופטת כך: "אני מורה כדלקמן: הנתבעת (ביטוח חקלאי) תשלם לתובע סך של 400 שקל בצירוף החזר אגרה בסך 758 שקל".

אפשר להניח שאדם סביר היה מעדיף להפסיד 700 ש"ח מאשר להיגרר לכל המאמץ שכרוך בניהול תביעה והשחתת זמנו – ועל כך בדיוק בונות כנראה חלק מחברות הביטוח.

עם זאת, גם לחברת 'ביטוח חקלאי' נגרם "רעד קל בכנף": השופטת פסקה שהחברה תשלם לשמאי – רק בעבור התייצבותו לעדות בבית המשפט – 600 שקל בצירוף מע"מ, וכן תשלם שכר טרחה לעורך הדין של התובע, בסך כולל של 708 ש"ח.

בסופו של יום, לאחר שהטרידה ממנוחתם את התובע, השמאי ועורך הדין, ולאחר שהעמיסה על היומן העמוס ממילא של בית המשפט, תשלם חברת הביטוח לתובע סך של 2,574 ש"ח, רק 1,872 ש"ח יותר מכפי שהייתה משלמת לולא נמנעה מלשלם לשמאי את המגיע לו.

תא"מ 18659-08-14

The post בית המשפט העניש את חברת 'ביטוח חקלאי' בגלל ניסיון לקצץ בשכר השמאי appeared first on TheCar.