ביום שלישי השבוע פרסמה מועצת בטיחות התחבורה הלאומית האמריקנית (NTSB) דוח חקירה לעומק של אחת התאונות המזעזעות שהסעירו את ארצות הברית, ובסיכומו היא דורשת שבכל מכונית חדשה שתימכר בארה"ב יותקנו מערכות למניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וכן מערכות למניעת נהיגה במהירות מופרזת. המועצה, שחוקרת את כל תאונות התעופה, הרכבות והספנות בארה"ב ונחשבת לגוף המקצועי ביותר בעולם בתחום זה – דורשת שמערכת כזאת תזהה נהגים ששתו אלכוהול ולא תאפשר להם לנהוג, או תזהה אם נהגים שכבר נוהגים ברכב נמצאים תחת השפעה, או שתשלב בין שתי האפשרויות.

המועצה חקרה לעומק תאונת דרכים קטלנית בין שני כלי רכב אשר התרחשה ב-1 בינואר 2021 וזעזעה את ארצות הברית כולה בגלל תוצאותיה: שני נהגים ושבעה ילדים הרוגים. משמעות ההמלצה, שנוספת כעת לתהליכי חקיקה שממילא מתקיימים במקביל בארה"ב ובאירופה, היא שכל המכוניות שיימכרו בשני השווקים החשובים האלה החל מבעוד כשלוש עד חמש שנים ינטרו באופן קבוע ואוטומטי את מצבו של הנהג ופשוט לא יאפשרו נהיגה למי ששתה אלכוהול.

מועצת בטיחות התחבורה הלאומית האמריקנית חוקרת באופן קבוע כל תאונת תעופה, רכבות וספנות בארה"ב בלי קשר לתוצאותיה וזאת במטרה להסיק מסקנות רוחב כלל מערכתיות שבעקבותיהן מותקנות תקנות, נקבעים נהלים, מותקנות מערכות או מופסק שימוש בהתקנים שונים. תאונות כאלה נחקרות בשיא הרצינות רק בגל פוטנציאל ההרג שלהן ובזכות החקירות היסודיות האלה, ויישום ההמלצות, נמנעו עד היום תאונות רבות ונחסכו חייהם של מאות אלפי בני אדם. בנוסף, NTSB חוקרת רק את תאונות הדרכים שתוצאותיהן קשות במיוחד או כאלה שחושפות סיכונים כבדים במיוחד.

תאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה בקליפורניה זעזעה בשעתו את המדינה לא רק בגלל מותם המחריד, בשריפה, של שבעה ילדים בני 6 עד 15 אלא גם מפני שמיד לאחריה התברר שהיא נגרמה בגלל נהיגה בשכרות ובמהירות מופרזת של אחד הנהגים אשר איבד שליטה על רכבו. במאמר מוסגר נזכיר שתאונה דומה מאד התרחשה גם בישראל, על כביש 90 בסמוך לים המלח. אצלנו – כרגיל – תאונה זאת לא נחקרה מעבר לחקירה המשטרתית השטחית הרגילה ולא הוסקה כל מסקנה שעשויה למנוע תאונות אחרות. כל מי שמעוניין להבין כיצד נראה דוח מקצועי של חקירה לעומק של תאונה מוזמן לעיין בדוח שפרסמה NTSB.

המסקנות שימנעו נהיגה בשכרות

תאונת הדרכים בקליפורניה התרחשה בגלל גבר בן 28 ללא רישיון נהיגה אשר נהג במיניוואן בעת שרמת האלכוהול בדמו הייתה 0.21%, כמעט פי שלושה מהמגבלה החוקית בקליפורניה. במהלך החקירה שוחזר סדר יומם של שני הנהגים בימים שקדמו לתאונה ועלה חשד סביר מאד שאותו נהג גם היה תחת השפעת מריחואנה. היות שנהלי החקירה של משטרת המחוז לא כוללים בדיקת סמים במקרים כאלה – אי אפשר לקבוע בוודאות מה היה מצבו בעת התאונה מבחינה זאת.

התאונה, על כביש דו-מסלולי מהיר ללא גדר הפרדה, התרחשה כאשר אותו נהג נסע במהירות שבין 142 עד 158 קמ"ש במקום 88, איבד שליטה על המיניוואן, סטה לשולי הכביש וניסה לחזור לנתיב שלו. בעת ניסיון החזרה הוא עבר לנתיב הנגדי ופגע חזיתית בטנדר שבו נהגה נהגת שהסיעה את ארבעת ילדיה וכן שלושה ילדים נוספים – כולם בגילאים שבין 6 עד 15. כל יושבי שורות המושבים הראשונות נהרגו מיד כתוצאה מן הפגיעה החזיתית, ובתוך שניות עלה הטנדר באש וכך נהרגו גם שאר הילדים.

לנוכח התוצאות הקשות של התאונה ביצעה NTBS חקירת עומק ופרסמה דוח מפורט בן 69 עמודים שמסכם את פרטי הפרטים של התאונה והמעורבים בה (למעט שמותיהם). החלק החשוב יותר בדוח כולל מסקנות והמלצות למערכות השלטון השונות אשר ככל שייושמו יוכלו למנוע תאונות דומות בעתיד. ל-NTSB אין סמכות לחוקק או להכריח גופים אחרים לפעול אבל גוף זה נחשב לסמכות המקצועית העליונה והמלצותיו נלקחות ברצינות רבה.

"כתוצאה מחקירה זו", נכתב בסיכום הדוח, "המלצנו כי NHTSA (מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני) ידרוש שכל כלי הרכב החדשים יהיו מצוידים במערכות זיהוי פאסיביות למניעת נהיגה בשכרות, מערכות ניטור מתקדמות לזיהוי מצב הנהג או שילוב של שני סוגי המערכות; מערכות אלה חייבות להיות מסוגלות למנוע או להגביל את פעולת הרכב כאשר הן מזהות נהג תחת השפעת אלכוהול. כדי להבטיח שתעשיית הרכב תהיה מעורבת במאמץ בטיחות חשוב זה המלצנו גם שה'ברית לחדשנות בתחום הרכב' (גוף שבו חברות רוב יצרניות הרכב) תודיע לחבריה (המייצרים קרוב ל-98% מהמכוניות והמשאיות הקלות החדשות הנמכרות בארצות הברית) על תאונה זאת ותעודד אותם להאיץ את הפיתוח ולתעדף את הפרישה של טכנולוגיה מתקדמת למניעת נהיגה בשכרות וכן לחפש דרכים חדשניות להתאים את הטכנולוגיות הקיימות, כגון מערכות לניטור נהגים, כדי להילחם בנהיגה תחת השפעה. כמו כן, חזרנו על המלצה ל-NHTSA לתמרץ יצרניות של כלי רכב לנוסעים, ואת הצרכנים עצמם, לאמץ מערכות מניעת נהיגה במהירות מופרזת (ISA) על ידי, למשל, הכללת ISA במבחני הריסוק לרכב (NCAP)".

ג'ניפר הומנדי (Homendy), יושבת ראש ה-NTSB, צוטטה בהודעת המועצה כאומרת ש: "הטכנולוגיה הקיימת יכלה למנוע את התאונה קורעת הלב הזאת ממש כפי שהיא יכולה למנוע תאונות קשות (אחרות) שנגרמות בגלל נהיגה בשכרות ובהן נהרגים מדי שנה בארה"ב עשרות אלפי בני אדם. אנחנו צריכים ליישם את הטכנולוגיות שיש תחת ידינו ממש עכשיו כדי להציל חיים".

הליך החקיקה מתקדם

נהיגה תחת השפעה אחראית לקרוב לשליש מכלל הרוגי תאונות הדרכים בכבישים מהירים בארה"ב מדי שנה, ובהתאם לכך מעריכים אנשי מועצת בטיחות התחבורה הלאומית האמריקנית שהמערכות החדשות יחסכו את חייהם של יותר מ-9,400 בני אדם בכל שנה.

מערכות לניטור מצבו הקוגניטיבי והבריאותי של האוחז בהגה נכנסות במהירות לשימוש בכלי רכב בזכות תהליכים מקבילים שמתרחשים כעת משני צידי האוקיאנוס האטלנטי. באירופה חלה החל מהשנה חובת התקנת מערכות למניעת נהיגה במהירות מופרזת, ובמקביל קיימת דרישה של פרויקט Euro-NCAP, שהוא פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, להתקין מערכות לניטור מצב הנהג כתנאי לקבלת ציון בטיחות מרבי של חמישה כוכבים. דרישה זאת לניטור כולל של מצב הנהג (לא רק מבחינת אלכוהול אלא גם מצבים בריאותיים והסחות דעת) תחול החל מן השנה הבאה והיא סייעה למספר חברות סטארט-אפ ישראליות שפיתחו טכנולוגיות בתחומים אלה להציע את מרכולתן ליצרניות הרכב השונות.

בארה"ב קיבל מינהל הבטיחות בדרכים הוראה ממשלתית להגיש לכל המאוחר עד לחודש נובמבר 2024 נוסח חוק שיחייב את תעשיית הרכב שכל כלי רכב חדש שיעלה על הכביש יהיה מצויד בטכנולוגיה מתקדמת למניעת נהיגה תחת השפעה. מרגע פרסום החוק, בעוד קצת יותר משנה כאמור, תהיה לתעשיית הרכב תקופת הסתגלות של בין שנתיים לשלוש כדי ליישם אותו ולהתקין מערכות כאלה כציוד סטנדרטי בכל המכוניות והמשאיות הקלות החדשות.

כפועל יוצא של דרישות הדרוג של Euro-NCAP ושל החקיקה הצפויה בארצות הברית החלו חלק מיצרניות הרכב לפתח ואף להטמיע מערכות כאלה, וכרגיל בתעשיית הרכב הן יופיעו בשלב ראשון בכל דגמי הפרימיום ובחלק מדגמי המסה, ולאחר מכן יהפכו לסטנדרט של תעשיית הרכב. אפשר לצפות שכבר סביב 2026-2027 מכוניות לא יאפשרו לנהגים תחת השפעת אלכוהול להניע אותן ולנהוג בהן, ועד לסוף העשור יותקנו מערכות לניטור מצב הנהג בכל מכונית חדשה שתימכר באירופה ובארה"ב, ולכן גם בישראל.

The post בעקבות התאונה המזעזעת: מכוניות חדשות לא יאפשרו נהיגה בשכרות appeared first on TheCar.

משרד התחבורה מתכנן החמרה בשיטת הניקוד: נהגים שידברו בטלפון נייד יספגו שמונה נקודות חובה, במקום ארבע כיום. תיקון לתקנות התעבורה שיזם המשרד כולל שורה ארוכה של שינויים בשיטת הניקוד, שמבשרים על החמרה עם נהגים שמבצעים עבירות תנועה. בין השאר, התיקון קובע שנהגים צעירים שנוהגים ללא מלווה או עם מספר נוסעים גבוה מהמותר יספגו שמונה נקודות חובה.

בנוסף, התיקון המוצע לתקנות התעבורה קובע כי מספר הנקודות שיספגו נהגים בגין נסיעת נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות יוכפל משתיים לארבע. מספר נקודות מוגדל יוטל גם על נהגים שלא יאפשרו להולכי רגל להשלים חציית כביש בבטחה (מארבע נקודות כיום לשש). עונש חמור במיוחד נקבע לנהגים שיסרבו לעבור בדיקת שכרות: 10 נקודות חובה.

התיקון גם כולל שינוי משמעותי בניקוד החובה לעבירות של נהיגה עם רישיון שאינו בתוקף. במשרד התחבורה מסבירים כי התיקון כולל "שינוי הניקוד בשל נהיגה בלא רישיון נהיגה, כך שבקבוצת שמונה הנקודות תישאר רק נהיגה ברישיון חסר תוקף של יותר משנה, לנהיגת בלתי מורשה יינתנו 10 נקודות, ולתקופות אי-תוקף קצרות יותר לא יינתן ניקוד בכלל".

שינוי חשוב נוסף נוגע לכלי רכב מסחריים. משרד התחבורה מציע ליצור מדרג של נקודות חובה שיותאם לשיעור החריגה ממשקל הרכב המותר. במשרד מציינים כי התיקון כולל "דירוג הניקוד בשל עומס יתר ברכב מסחרי לפי מידת החריגה, כך שב-10 נקודות תישאר רק חריגה של 25% ומעלה (מהמשקל המותר, ש.ה), וחריגות נמוכות יותר יקבלו שתיים או שש נקודות".

ואלה תולדות התיקון
התיקון שמקדם משרד התחבורה צפוי לקבל את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת בזמן הקרוב. למעשה, ועדת הכלכלה היא שדרשה ממשרד התחבורה לבחון שינויים בשיטת הניקוד כבר ב-2010, אלא שנדרשו יותר מחמש שנים עד שדרישת הוועדה נענתה. ולמה נדרש זמן רב כל כך לבחון שינויים בשיטת הניקוד? בעקבות דרישת הוועדה, שעלתה במהלך דיונים שנערכו בעניין שיטת הניקוד ב-2010, החליט המשרד להקים ועדת מומחים, שהמלצותיה אושרו והועברו להכנה במחלקה המשפטית.

"ועדת הכלכלה של הכנסת ביקשה במהלך דיונים שנערכו עוד בשנת 2010 לגבי תיקונים מוצעים לשיטת הניקוד, כי תיבחן גם טבלת הניקוד המעוגנת בתוספת השישית לתקנות התעבורה", מסביר שר התחבורה, ישראל כץ. "בעקבות כך מונתה ועדה (ש)בה נטלו חלק נציגים ממשרד (התחבורה), ממשטרת ישראל ומהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהמליצה על שורה של שינויים".

אלא שראוי לזכור כי בזמן שחלף מאז הקמת ועדת המומחים ועד העברת התיקון לאישור ועדת הכלכלה, הוחלט במשרד התחבורה לבחון את יעילותה של שיטת הניקוד, מתוך כוונה ברורה ומוצהרת להכניס שינויים מרחיקי לכת בשיטה עצמה, ולא רק בסעיפי העבירות השונים.

בשנה שעברה החל המשרד בהיערכות לקראת מחקר שנועד לבחון את יעילותה של שיטת הניקוד, כאשר בין השאר נקבע שיש לבחון את מידת השפעה של השיטה על עברייני תנועה מועדים ויעילותם של קורסי "נהיגה נכונה" אותם נדרשים לבצע נהגים שצוברים מספר רב של נקודות.

יש לציין שב-2010 כבר קבע מחקר שנערך באוניברסיטת באר-שבע כי יעילות שיטת הניקוד אינה ברורה. "לשיטת הניקוד קיימת השפעה כלשהי על הציבור, אך להערכתנו מודעות ומעורבות הציבור בנוגע למרכיבי השיטה הינם גורם מרכזי אשר פוגע ביישום השיטה באופן אפקטיבי", כתבו החוקרים. "מצאנו נהגים רבים שהגיעו למספר נקודות גבוה באופן חריג, ולמרות זאת עדיין המשיכו לבצע עבירות ללא שינוי ניכר… ממצא זה מעיד על בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה".

The post דיברתם בטלפון בזמן נהיגה? מספר הנקודות יוכפל ל-8 appeared first on TheCar.

המשטרה עושה צחוק מהחוק. בשנת 2010 חוקקה הכנסת חוק שקבע רף שכרות מחמיר לנהגים צעירים ומקצועיים, אך עד היום לא מיושם החוק במלואו. כך עולה מדברים שאמר אתמול (ג') השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

"האמת היא שאני די נדהמתי", אמר אתמול השר ארדן במליאת הכנסת, בתשובה לשאילתה שהגישה ח"כ מיכל רוזין. "מ-2010 עד היום, עוד מעט סוף 2015, אין יישום מלא של החוק הזה. אני חושב שזה מביך".

בדבריו הצביע השר על בעיה שכבר עלתה בעבר: מכשיר בדיקת השכרות העיקרי של המשטרה, "הינשוף", אינו מאפשר מדידה של רף השכרות הנמוך שנקבע לנהגים צעירים ומקצועיים. כתוצאה מכך, נדרש הליך מסובך וארוך שכולל בדיקה ראשונית באמצעות "נשיפון", שמספק אינדיקציה לשכרות, ולאחר מכן נדרשת בדיקת דם.

"יש למשטרה את מכשיר ה'נשיפון'", הסביר השר ארדן במליאת הכנסת, "(לאחר מכן) אפשר להמשיך על-ידי ביצוע בדיקת דם… זו בדיקה ארוכה יותר, מורכבת יותר… גם לשיטתי צריך היה ואפשר לעשות יותר".

"חשיבות רבה מאוד"
החוק מ-2010 החמיר משמעותית את רף השכרות שבו נדרשים לעמוד נהגים צעירים ונהגים מקצועיים: לעומת רף כללי של 250 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, הרף שנקבע לנהגים צעירים ומקצועיים הוא 50 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

ההחמרה נועדה להתמודד עם מעורבות-יתר של צעירים בתאונות ביחס לחלקם באוכלוסיה, בעוד שנהגים מקצועיים – ובכלל זאת נהגי משאיות ונהגי אוטובוסים ציבוריים – נדרשו לעמוד ברף מחמיר בגלל הסיכון שכרוך המוגבר בעבודתם.

"יש חשיבות מאוד רבה ששם (בקרב נהגים צעירים ומקצועיים, ש.ה) לא יהיה שום מקום לספקות ושום סלחנות כלפי נהיגה תחת השפעה כלשהי של אלכוהול", הסביר השר ארדן לחברי הכנסת את החמרת רף השכרות שחוקקה ב-2010.

אולם, למרות החשיבות הרבה של החוק מ-2010, הוא לא יושם כראוי עד היום. עם זאת, השר ארדן הבטיח לחברי הכנסת כי "אף בהיעדרו של מכשיר אכיפה התואם את הרף הנמוך שהוגדר בחוק, משטרת ישראל ממשיכה לבצע אכיפה בהתאם לחוק החדש (מ-2010, ש.ה) על-בסיס האמצעים שנמצאים ברשותה".

"לא יעלה על הדעת"
אלא שגם השר ארדן מודה בפה מלא כי היקף האכיפה רחוק מלהשביע רצון. מה אם כן עושה המשטרה כדי לתקן את המצב ולהביא ליישום החוק? חמש שנים לאחר שחוקק החוק, בידי המשטרה יש חמישה מכשירי אכיפה שאמורים לאפשר את מדידת רף השכרות הנמוך שנקבע לנהגים צעירים ומקצועיים.

"במסגרת היערכות אגף התנועה לאכיפת נהיגה בשכרות כנגד האוכלוסיות המיוחדות (נהגים צעירים ומקצועיים) נרכשו חמישה מכשירי "ינשוף" חדשים… ובהמשך יש כוונה לרכוש עוד עשרות", ציין השר. "המחסום שמפריד היום בין הרכישה של עוד עשרות מכשירים כאלה… הוא בדיקות בחו"ל וגם בדיקות של מכון התקנים".

כל מי שמכיר את התנהלות משרדי הממשלה לא יופתע לגלות שהליך האישור והרכישה של המכשירים החדשים תקוע בגלל מחלוקות ובעיות תקציביות. "בעצם מי שמממן את הפעילות או רוכש את ה'ינשופים' זה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמאז הקיצוץ בתקציב שלה גם קיצצה מאוד את התקציב של אגף התנועה. למעשה, יש פה איזה בעיה שזה נופל בין הכיסאות".

השר ארדן הבטיח כי יקיים דיון עם המשטרה במטרה למצוא פתרון לבעיית האכיפה, אך בסוף דבריו שב והבהיר כי המצב הקיים בלתי נסבל. "לא יעלה על הדעת שלא נקיים ונאכוף את החוק הזה במלואו", סיכם השר.

The post רף השכרות המחמיר אינו נאכף נגד נהגים צעירים ומקצועיים appeared first on TheCar.

כמעט 11 אלף אמריקאים איבדו אשתקד את חייהם בתאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
אמנם מדובר בירידה קלה לעומת המספרים של השנים הקודמות, אך עדיין זהו מספר כמעט בלתי נתפס של אנשים המבטא קרוב לשליש מסך כל ההרוגים על כבישי ארצות הברית מדי שנה.

נראה שעל אף ההסברה המתמדת והאכיפה הלא מתפשרת, עדיין הרבה יותר מדי אנשים, נורמטיביים ושומרי חוק בדרך כלל, ממשיכים לאחוז בהגה גם כשהם שיכורים. ב-NHTSA, הרשות הלאומית האמריקאית לבטיחות בדרכים, הבינו שמאחר שככל הנראה אי אפשר לסמוך על האחריות האישית של האנשים בנושא זה, אין מנוס אלא לחשוב על דרכים יצירתיות שיצמצמו עד כמה שניתן את התופעה ובהתאם לכך רתמו את הטכנולוגיה למערכה.

ברשות האמריקאית פיתחו לאחרונה אב-טיפוס למערכת טכנולוגית שבבסיסה רעיון פשוט: למנוע מנהגים שיכורים כל אפשרות להניע את הרכב.
את המערכת הזו ניתן לשלב כחלק מהאבזור הסטנדרטי במכוניות חדשות או להתקינה כמוצר אפטר מרקט בכל מכונית קיימת.

המערכת למעשה בוחנת בתוך שניות ובאופן אוטומטי את רמת האלכוהול: חיישן אוויר מתקדם שלא מצריך נשיפה מיוחדת ומותקן על ההגה בוחן את ריכוז האלכוהול הנפלט מפיו של הנהג ויכול לזהות בקלות אם קיים ריכוז חריג מהנורמה בדמו של הנהג.
בנוסף חיישן אינפרא אדום שמותקן על כפתור ההתנעה (או על בורר ידית ההילוכים) מבצע סריקה מהירה של האצבע המאפשרת, באמצעות בחינת החזר האור מנימי הדם שמתחת לעור, לאבחן את רמת האלכוהול בדם.
אם בשתי הבדיקות הללו מתגלה ריכוז גבוה מ-0.08 מיליגרם המותרים בחוק הרכב פשוט לא מניע.

הניסויים באב הטיפוס הניבו תוצאות טובות ובקרוב המערכת תעבור לשלב הניסוי בעולם האמיתי, אך ב-NHTSA מציינים שיעברו לפחות עוד חמש שנים עד שאב הטיפוס יהפוך לזמין ביישום מסחרי.
ברשות האמריקאית מבהירים שאין כוונה לחייב את התקנת המערכת בכל רכב חדש, אך לדעתה יש בהחלט אנשים רבים שישמחו אם ברכבם תותקן מערכת שכזו – מהורים לבני נוער וצעירים שקיבלו לאחרונה רישיון ועד לחברות מסחריות הרוצות לפקח על מידת הפיכחות של הנהגים שהן מעסיקות.

"זהו כלי חזק ורב עוצמה במאבק בנהיגה תחת השפעה. למערכת שכזו יש פוטנציאל עצום במניעת נהיגה בשכרות", ציין בהתרגשות מנהל NHTSA מארק רוסקינד. "אני מאמין שהיא תהפוך לאפקטיבית בצמצום מימדי התופעה באוכלוסיות ספציפיות, כגון נהגים צעירים וציים מסחריים".

עם זאת, לא כולם חושבים שמדובר בהמצאה כל כך טובה ויש הטוענים כי, מעבר לפוטנציאל הגדול תקלות בקריאה של מערכת שכזו יביאו לתקיעתם של אלפי רכבים מדי שנה, לכולם ידוע שההשפעה של אלכוהול אינה אחידה אצל כל בני האדם ובהחלט יותר מסביר שבמקרים מסוימים מערכת שכזו תשבית רכבים שנהגיהם בסך הכל שתו כוסית יין אחת עם הארוחה.

אין ספק שבכל הנוגע לנהיגה תחת השפעה המצב בישראל טוב מאשר במרבית מדינות המערב, אך בעשור וחצי האחרונים נרשמה כאן בלבנט עליה חדה בהיקפי צריכת האלכוהול ועל אף שנראה שהסלוגן "אם שותים לא נוהגים" די תפס, בסקר שנערך לא מכבר בארץ עולה שכ-40 אחוזים מהנשאלים סבורים כי אפשר לנהוג אחרי שתיית אלכוהול.

תג מחיר: נהג בשכרות וישלם קנס של 20 אלף שקלים

The post פיתוח חדש: הרכב לא יניע אם אתם שיכורים appeared first on TheCar.

לתפארת משטרת ישראל: כתב אישום שהוגש נגד נהג התבסס על מזכר שלא כלל פרטים מהותיים, דו"ח אירוע שלא הוגש לבית המשפט (ולא ברור אם בכלל היה קיים), וזיכרונו של מתנדב שהעיד שאינו זוכר דבר

בחודש מרץ 2013, בשעת לילה מאוחרת, נעצר ע' לבדיקת שכרות. הבדיקה העלתה תוצאה הגבוהה פי שניים מכמות האלכוהול המותרת על-פי חוק: 515 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. כתב האישום פירט את תוצאות הבדיקה, וייחס לע' את עבירת הנהיגה בשכרות – עבירה שקבוע לצדה עונש של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות.

הייתה רק בעיה אחת, ולא ממש קטנה, בכתב האישום: לא הייתה בו כל ראייה לכך שע' נעצר בזמן שהוא נוהג. למעשה, כתב האישום התבסס ברובו על עדות המתנדב שעצר את ע', ואשר העיד בבית המשפט שאין לו כל זיכרון מהאירוע וכל עדותו התבססה על מזכר שבו לא צוינו פרטים הכרחיים כמו שמו של ע', מספר תעודת הזהות שלו, סוג המכונית שבה נהג או מספר הרישוי שלה.

"עדותו של א' התבססה אך ורק על מזכר שרשם ביום האירוע", הסבירה השופטת רות רז מבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. "א' העיד כי אינו זוכר את האירוע, וכי הוא מסתמך רק על מה שנכתב במזכר". ומה היה כתוב במזכר? השופטת רז ציינה כי "במזכר רשם (המתנדב, ש.ה) 'עמדתי סטטי בכביש 483 ק"מ 0 לכיוון מערב. עצרתי את הרכב הנ"ל (ב)02:50 לבדיקה אקראית'".

בעדותו בבית המשפט פירט המתנדב את השתלשלות האירועים: "ראיתי את הרכב מתקרב, סימנתי לו לעצור, עצרתי אותו לבדיקה אקראית, שאלתי את הנהג אם אפשר לבדוק לו את הרישיון. רשמתי במזכר את מה שעשיתי… הוא נהג ברכב, הגיע אלי ממזרח למערב ברכב, הוא היה הנהג של הרכב". אלא שכאמור, במזכר שרשם המתנדב לא הופיעו הפרטים האלה.

"לא נרשם מה היה כיוון נסיעת הרכב, לא נרשם כיצד עצר א' את הרכב, לא נרשם כי סימן לרכב לעצור, ולא נרשם מאיזה כיוון ניגש א' לנהג הרכב", הבהירה השופטת רז. למעשה, את כל הפרטים החסרים השלים א' בדיון בבית המשפט מזיכרונו, וזאת למרות שהעיד שכלל אינו זוכר את האירוע.

למעשה, מלבד התיאור התמציתי "עצרתי", לא הייתה במזכר כל התייחסות לכך שא' אכן ראה את המכונית של ע' במצב נסיעה. "לא רק זאת", ממשיכה השופטת רז, "במזכר אין כל פירוט לגבי זהות הרכב, סוג, צבע, או מספר זיהוי. במזכר אין כל אזכור של פרטי הנהג – לא שם ולא מספר תעודת זהות".

אז מה בכל זאת היה כתוב במזכר? "הנדון דו"ח אירוע 14", רשם א' במזכר ולא יסף. מהו דו"ח אירוע 14? האם קיים בכלל דו"ח שכזה? האם נכללו בו פרטים נוספים אודות המקרה או המכונית של ע'? מתברר שלבית המשפט לא הוגש "דו"ח אירוע 14", ובחקירה הנגדית לא היו לא' הסברים אודות המזכר המסתורי:

שאלה: "אני מפנה שוב למזכר, האם כתבת איזה שהוא פרטי מפרטי הנהג במזכר?".
תשובה: "לא, אני לא צריך לרשום".
שאלה: "אם לא כתבת שום פרט, איך בית המשפט ידע?".
תשובה: "אני רושם מספר אירוע, כלומר אני יודע בדיוק מה היה באירוע".
שאלה: "האם יש לך את דו"ח הפעולה של אירוע 14?".
תשובה: לא".

מול המזכר הלקוי והדו"ח המסתורי של המתנדב, לע' דווקא היה הסבר סביר באשר למה שקרה באותו לילה – הסבר שאף זכה לחיזוק מצדו של חבר שהיה עמו (ונוכחותו במקום נשמטה מהמזכר הלקוי שרשם המתנדב). "לגרסת הנאשם, (הוא) הגיע בנסיעה ברכבו", הסבירה השופטת רז, "(ו)בדרך נכנס לתחנת דלק, החנה את הרכב ונכנס ביחד עם החבר לפאב הנמצא בתחנת הדלק, ושם שתה בירה. כשיצא מהפאב והלך לכיוון הרכב כשמפתחות הרכב בידיו, ניגש אליו שוטר, ביקש רישיונות וביקש ממנו להתלוות אליו למחסום המשטרתי, מרחק הליכה של 5-7 דקות, שם נערכו לו הבדיקות".

המשטרה לא הצליחה לספק ראייה שתסתור את הגרסה שהציג ע' בבית המשפט. למעשה, עדותו של המתנדב הייתה כל כך לקויה עד שלא ברור למה הוחלט מלכתחילה לאשר את הגשת כתב האישום נגד ע'. השופטת רז, שעמדה על הבעייתיות בעדות המתנדב, זיכתה את ע' והבהירה כי התעורר ספק אם המתנדב בכלל ראה את הנאשם נוהג במכונית לפני שהחליט לעצור אותו לבדיקה.

The post כתב אישום מיותר: המתנדב שלא זוכר ודו"ח האירוע המסתורי appeared first on TheCar.

משרדי הממשלה ממשיכים לגרור רגליים בכל הנוגע להסדרת מצבם המשפטי של נהגים שצורכים קנאביס רפואי, ובית המשפט העליון דורש לשים לכך סוף. "למרות חלוף הזמן, המצב המשפטי טרם הובהר לאשורו, ויש לקוות כי הדבר יעשה בהקדם", הבהיר אתמול השופט אורי שהם

בית המשפט העליון למדינה: יש להסדיר בהקדם את המצב המשפטי של נהגים שצורכים קנאביס ברישיון של משרד הבריאות. בהחלטה שפרסם אתמול (ב'), הבהיר השופט אורי שהם כי למרות שבית המשפט כבר הורה למדינה בעבר להסדיר את מצבם המשפטי של נהגים שצורכים קנאביס באופן חוקי, עד עתה לא חלה כל התקדמות בנושא. "למרות חלוף הזמן, המצב המשפטי טרם הובהר לאשורו, ויש לקוות כי הדבר יעשה בהקדם", כתב השופט שהם בהחלטתו, שבה נדחה ערעור של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות לאחר שצרך קנאביס.

"אחת החלופות להגדרתו של 'שיכור' בפקודת התעבורה, היא 'מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן'", הבהיר השופט שהם בהחלטה, "זאת, ללא התייחסות לשאלה מהו שיעור החומר האסור (או שרידיו) בגופו של הנהג, ולהבדיל מן החלופות העוסקות במי שבגופו מצוי אלכוהול, אשר בהן נקבע שיעור מסוים של אלכוהול, שמגדיר אדם כ'שיכור'".

על-פי החוק כיום, אין הבחנה בין מציאת תוצרי קנאביס בדם ומציאת שרידים של הסם. לכן, העונש שמוטל על נהג שבדמו נמצא רק תוצר חילוף חומרים בלתי-פעיל עלול להיות זהה לעונש שיוטל על מי שבדמו נמצא הסם עצמו. יש לזכור שבדם של חולים, שעל-פי רישיון של משרד הבריאות יכולים לצרוך קנאביס באופן קבוע ותדיר, נמצאות רמות גבוהות יחסית של תוצרי קנאביס, וזאת גם זמן רב לאחר צריכתו וכאשר השפעתו פגה.

בהחלטה מאתמול הסביר השופט שהם כי "דומה שיש טעם בדבריו של (הנהג שערעורו נדחה, ש.ה) לפיהם ייתכנו מצבים שבהם אדם איננו נתון תחת השפעת הסם, ולמרות זאת הוא מוגדר כ'שיכור' לפי האמור בפקודה, מאחר שבגופו ניתן למצוא שרידי סם או 'תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן', בשיעור כלשהו".

על הצורך להסדיר את מצבם המשפטי של נהגים שצורכים קנאביס ברישיון של משרד הבריאות עמד בית המשפט העליון באוגוסט 2012, אז ביקש מהמדינה לקדם תקנות שיקבעו את פרק הזמן המינימאלי שנהגים נדרשים להמתין בין צריכת הסם ונהיגה. אלא שעד עתה – כשנתיים וחצי לאחר פניית בית המשפט – לא הצליחו משרדי הממשלה לקדם את התקנות הנחוצות. כתוצאה מכך, קרוב ל-20 אלף חולים שמורשים להשתמש בקנאביס רפואי אינם יכולים לדעת מה יעלה בגורל רישיון הנהיגה שלהם אם ייעצרו לבדיקה.

"שאלה זו מתחדדת (הבחנה בין מציאת הסם עצמו ומציאת שרידים בלבד, ש.ה), כאשר עסקינן במי שניתן לו רישיון לשימוש בקנאביס לצורך רפואי", סיכם השופט שהם את החלטתו אתמול, "הדבר ממחיש את הצורך בהבהרת המצב החוקי".

ראוי להזכיר בעניין זה דברים שאמרה ח"כ תמר זנדברג בישיבה שערכה לאחרונה ועדת הכלכלה, ובהם התייחסה למצבם של מי שצורכים קנאביס רפואי. "מדובר על אנשים שמדינת ישראל – אחרי תלאות ובירוקרטיה מאוד-מאוד קשה – סוף-סוף הכירה בעובדה שהאנשים האלה נוטלים קנאביס רפואי לצרכים רפואיים, כתרופה", הסבירה ח"כ זנדברג. "האנשים האלה לעולם לא יהיו שלא תחת השפעה… לכן נשאלת השאלה האם אנחנו הופכים אנשים שמטופלים בתרופה לפי הגדרות משרד הבריאות לעבריינים כל הזמן, מאה אחוז מהזמן… המשמעות היא שאסור להם לנהוג, ובעצם רישיון הנהיגה כביכול ניטל מהם".

The post ביהמ"ש העליון: להסדיר מצב נהגים שמשתמשים בקנאביס רפואי appeared first on TheCar.

בית המשפט המחוזי זיכה נהג מעבירת נהיגה בשכרות, למרות שברח מבדיקת שכרות שנערכה באמצעות מכשיר "נשיפון". הרכב של שלושה שופטים קבע כי רק מי שמסרב לבצע בדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף" ייחשב לשיכור: "אף אם נאמר כי דין בריחתו של המערער כדין סירוב – הרי שהוא סירב לבדיקה שהוא אינו מחויב לעבור על-פי דין"

נהג שמסרב לעבור בדיקת שכרות באמצעות מכשיר נשיפה, נחשב למי שנהג בשכרות. כך נקבע על-פי חוק, שמטרתו היא למנוע מנהגים מלהתחמק מבדיקות שכרות שעורכת המשטרה. "חזקת השכרות" הקבועה בחוק חלה גם על מי שסירובו אינו מילולי בלבד – למשל, מי שבורח מבדיקת שכרות ייחשב לנהג שיכור, ויהיה צפוי לעונש המינימום הקבוע בחוק: פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות.

כך בדיוק קרה ל-י': לאחר שנמלט מבדיקת שכרות שנערכה במחסום שגרתי של המשטרה, הורשע בבית המשפט לתעבורה בירושלים בנהיגה בשכרות. אלא שבשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו וזיכה אותו מעבירת הנהיגה בשכרות, תוך שהוא קובע שנהגים אינם חייבים לבצע בדיקת שכרות המבוצעת באמצעות מכשיר "נשיפון", ולכן סירוב לבצע בדיקה זו אינו מקים את חזקת השכרות הקבועה בחוק.

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי קבע כי רק מי שמסרב לבדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף" ייחשב למי שנהג בשכרות, ואילו מי שמסרב לבצע בדיקת אינדיקציה – למשל באמצעות מכשיר "נשיפון" או בדיקת מאפיינים – לא ייחשב לשיכור. לכן, גם מי שבורח מבדיקה שאינו מחויב לעבור על-פי חוק, לא ייחשב למי שנהג בשכרות.

אגב, מי שתוהה מדוע לא ביצעו השוטרים מרדף אחרי י', מוזמן לקרוא את הקטע הבא בפסק הדין בעניינו: "השוטרים החלו לדלוק בעקבותיו של המערער, בכוונה להשיגו ולעצרו. אולם, לאחר בדיקה שערכו במחשב במהלך הנסיעה, שממנה נתחוור כי הרכב שייך לאחיה של שוטרת במחלק התנועה בירושלים, הוחלט להפסיק את המרדף ולהמשיך את החקירה במועד מאוחר יותר".

"בדיקה שאין חובה על הנהג לבצעה"
"הבדיקה שאותה התבקש המערער לבצע היא בדיקה באמצעות מכשיר 'נשיפון'", הסביר השופט יורם נועם בפסק הדין שבו זוכה י' מעבירת הנהיגה בשכרות. "עם זאת, בדיקה זו לא בוצעה למערער, שכן הלה ברח מהמקום מבלי שביצע את הבדיקה. במובחן מבדיקה באמצעות מכשיר 'ינשוף' – אשר נהג חייב לבצעה על-פי החוק, הרי שבדיקה במכשיר 'נשיפון' היא בדיקת אינדיקציה בלבד, בבחינה ראיה נסיבתית לנהיגה בשכרות… בדיקה שאין חובה על הנהג לבצעה".

בהמשך פסק הדין הבהיר השופט נועם כי גם אם בריחתו של י' תיחשב כסירוב לבצע את הבדיקה, אין להרשיעו בעבירת נהיגה בשכרות. "לא ניתן להחיל בעניינו של המערער את הוראות פקודת בתעבורה, הקובעות כי יש לראות במי שסירב לבצע בדיקה במכשיר ינשוף כמי שעבר את העבירה (של נהיגה בשכרות, ש.ה)", ציין השופט, "שכן אף אם נאמר כי דין בריחתו של המערער, לאחר שהתבקש לבצע בדיקה באמצעות 'נשיפון', כדין סירוב – הרי שהוא סירב לבדיקה שהוא אינו מחויב לעבור על-פי דין, והבדיקה הספציפית אינה מקימה את חזקת הסירוב".

את קביעתו מבסס השופט נועם על לשון החוק, לפיה החובה לבצע בדיקת שכרות מתייחסת רק למכשיר נשיפה שאושר על-ידי שר הבריאות בהתייעצות עם שר התחבורה. השופט נועם מציין כי עד עתה, רק מכשיר "הינשוף" זכה לאישורים הנחוצים, ולכן בדיקה באמצעותו היא היחידה שמקימה את חזקת השכרות למי שמסרב לבצעה.

למה דווקא פרשנות דווקנית?
היצמדותו של השופט ללשון החוק אינה מקרית או גחמה אישית: כללי פרשנות החוק בפלילים מחייבים שופטים לנהוג כך. "הרשעה בעבירה פלילית מכוח חזקה שנקבעה בחוק, כמו במקרה של סירוב לבצע בדיקה ספציפית שחלה חובה על-פי דין על הנהג לבצעה, ובפרט כאשר מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות… מחייבות פרשנות דווקנית של תנאי החזקה", הסביר השופט נועם בפסק הדין, "משכך, אין די בכך שהמערער סירב, בדרך של בריחה, לבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר 'נשיפון' כדי להחיל עליו את החזקה (חזקת השכרות)".

למעשה, השופט נועם הבהיר כי רק אם השוטרים היו אומרים לנהג במפורש כי בכוונתם לבצע לו בדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף", אפשר היה להרשיעו בנהיגה בשכרות. "ניתן היה לזקוף לחובתו (של הנהג) את הסירוב לבדיקת שכרות ולהחיל עליו את החזקה רק אם היה נאמר לו בטרם הבריחה כי יש כוונה לבדקו במכשיר 'ינשוף'", כתב השופט, "שכן החזקה חלה על בדיקה במכשיר האמור, ובמכשיר זה בלבד".

כמה מהקביעות של השופט נועם ראויות להדגשה, שכן הן מבהירות לנהגים את זכויותיהם – זכויות שלעתים קרובות נחשבות לפחותות ביחס לזכויותיהם של נאשמים בעבירות פליליות אחרות. כך למשל, בכל הנוגע לבדיקות אינדיקציה: "את סירובו של המערער לבצע בדיקת 'נשיפון'… ניתן לראות כסירוב לכל בדיקת אינדיקציה שהמערער לא היה חייב לעבור, כמו בקשה לצאת מהרכב כדי להריח את הבל פיו, או בקשה לשוחח עמו כדי להתרשם ממצבו, או בקשה לבצע מטלה כמו הליכה בקו ישר".

לאור כל זאת זוכה י' מעבירת הנהיגה בשכרות, אולם מאחר שהורשע בעבירות נוספות – נהיגה בקלות ראש ואי-ציות לשוטר – בית המשפט המחוזי רק הקל בעונשו. תקופת פסילת רישיון הנהיגה קוצרה משנתיים לשנה, וגם עונש של שירות לתועלת הציבור קוצר במחצית, מ-200 שעות ל-100 שעות.

The post נהג נמלט מבדיקת שכרות וזוכה מעבירת נהיגה בשכרות. למה? appeared first on TheCar.

נהג שהורשע בשכרות ישלם קנס של 20 אלף שקלים, ורישיונו נפסל לשבע שנים. העונש הממוצע לנהגים שיכורים הוא קנס של כ-1,600 שקלים ופסילה לתקופה של 13.3 חודשים בלבד. מה הוא עשה כדי להצדיק את העונש החריג?

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה ערעור של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות, וקבע שעליו לשלם קנס של 20 אלף שקלים. בנוסף, רישיונו של הנהג נפסל לתקופה של שבע שנים. העונשים שנגזרו על הנהג הם חריגים בצורה קיצונית, וגבוהים משמעותית אף מאלו שהוטלו על נהגים שהרשעתם התבססה על נסיבות חמורות יותר.

על-פי מחקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הקנס השכיח לעבירות נהיגה בשכרות הוא 1,000 שקלים בלבד, והקנס הממוצע שמוטל על נהגים בתיקים שמגיעים לבית משפט (ללא הסדר טיעון) הוא כ-1,600 שקלים. גם תקופת הפסילה שנגזרה על הנהג היא חריגה: משך הפסילה הממוצע בתיקי שכרות הוא כ-13.3 חודשים בלבד.

למעשה, באותו מחקר – שנערך על-ידי פרופסור מימי אייזנשטדט וד"ר שומרון מויאל מאוניברסיטת ירושלים – נמצא שהעונש המרבי שהטילו בתי משפט לתעבורה על נהגים שיכורים היה קנס בסך של 15 אלף שקלים, ופסילה לתקופה של שש שנים. מה אם כן עשה הנהג שהצדיק עונשים כה חמורים?

"בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו נמצאה הכמות האגדתית של 885 מיקרו-גרם אלכוהול", כתב השופט רענן בן-יוסף בהחלטתו לדחות את הערעור שהגיש הנהג, "(ו)ברור לחלוטין מתאריך (ביצוע) העבירה שאף לא היה פורים באותו יום". רף האלכוהול שנאכף על-ידי המשטרה הוא 290 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר – כשליש מזה שנמדד לנהג.

אלא שבמחקר שנערך על-ידי אייזנשטדט ומויאל נמצאו נהגים עם כמויות גבוהות משמעותית של אלכוהול (למשל, כ-1,300 מיקרו-גרם), ובכל זאת עונשם לא התקרב לזה של א' – הנהג שערעורו הגיע לאולמו של השופט בן-יוסף. למעשה, על-פי המחקר, נהגים עם ריכוז אלכוהול גבוה מ-600 מיקרו-גרם (בבדיקת נשיפה), קיבלו בממוצע עונש שכלל פסילת רישיון לתקופה של 21.3 חודשים – פחות משליש מעונשו של א'. אז אולי היו נסיבות נוספות שהביאו להחמרת העונש?

השופט בן-יוסף ציין בהחלטתו שא' לא הגיע לדיונים שנערכו בעניינו בבית המשפט לתעבורה, ולכן שופט התעבורה "לא יכול היה להטיל על המערער מאסר, ואף לא מאסר על-תנאי". יתרה מכך: השופט בן-יוסף הסביר כי למרות שהורשע ב-2009, רק ב-2014 הגיש א' בקשה לביטול פסק הדין – וגם לדיון שנקבע לערעור הוא לא הצליח להגיע.

"מדובר במערער שאיננו מתייצב לדיונים בבתי המשפט, ולמרות זאת פונה בבקשות שונות", הבהיר שופט המחוזי. "אמנם אין זה עונש של – 20 אלף שקלים ושבע שנות פסילה – אבל יש לשים לב (שבית המשפט לתעבורה) לא גזר עונש מאסר, ואפילו לא מאסר על-תנאי, משום שלא יכול היה. (גם) יש לשים לב לכמות הגדולה מאוד של האלכוהול שננשף מריאות המערער".

אגב, בתי המשפט בתל-אביב הם המחמירים ביותר בכל הנוגע לעונשים המוטלים על נהגים שיכורים: על-פי המחקר של אייזנשטדט ומויאל, טווח הקנסות שמוטל בבתי המשפט התל-אביביים מגיע ל-15 אלף שקלים, בעוד שבבתי משפט אחרים הקנסות מגיעים עד 7,000 שקלים (ירושלים) ו-5,000 שקלים (באר-שבע ורמלה). גם הקנס הממוצע בתל-אביב גבוה משמעותית מאשר בבתי משפט אחרים: כ-1,550 שקלים לעומת כ-1,250 שקלים בבאר-שבע ורמלה וכ-800 שקלים בלבד בירושלים.

The post תג מחיר: נהג בשכרות וישלם קנס של 20 אלף שקלים appeared first on TheCar.