בואו נאמר שיש לך כלי רכב ישן – בין אם הוא התיישן אצלך ובין אם קנית אותו לשיפוץ, ונאמר שהמנוע שלו הגיע לסוף דרכו ואל שלב ה"אוברול" שלו. מצד שני, עוד לפני שנמשיך עם התסריט הראשון, בואו נאמר שיש יצרנית רכב עם מפעל מנועים שעובד ב-50% מן התפוקה שלו, שזה מצב די אופייני בתעשיית הרכב.

שני העולמות האלה, מאז המצאת המכונית ועד היום, כמעט לעולם לא נפגשו אלא בסיטואציות מאד ספציפיות כמו בניית מנועים ייעודיים לספורט מוטורי, למשאיות או למטרות ספציפיות אחרות. המצב השגור הוא שמי שצריך להחליף מנוע מגיע – לרוב באמצעות מתווכים למיניהם, אל "עולם הפירוקיות" – עולם שבו מתגלגלים מנועים שפורקו ברובם מכלי רכב אחרי תאונות ובחלקם ממקורות שאנחנו לא רוצים לדעת עליהם.

לחילופין אפשר להשיג מנועים אצל משפצי מנועים, ועולם זה נחלק לשניים: מי שמציעים מנוע משופץ "קומפלט", מה שנקרא "מנוע בארגז", ומי שייקחו את המנוע המקולקל שלך וישפצו אותו. בשני המקרים מדובר בסופו של דבר במוצר שכולל תמהיל כזה או אחר של חלקים חדשים וישנים, ובהתאם לטיב השיפוץ והמשפץ מוענקת גם אחריות לתקינות המנוע לפרקי זמן שנעים בין שלושה חודשים לשנה או אף יותר.

שוק שיפוצי המנועים, אשר בנוסף לפרנסה שהוא מספק למשפצים מקיים גם מערך גדול של ייצור וסחר בחלקים שדרושים לצורך השיפוץ – החל מאטמים ושסתומים וכלה בבלוקי מנוע, בוכנות ואף גלי ארכובה. מערך החלקים הזה מפרנס במידה מועטה את יצרניות הרכב עצמן, ובמידה רבה יותר את ספקיות המשנה שלהן, כמו גם יצרניות של חלקים תחליפיים.

לפני כ-6 שנים החלה יצרנית האופנועים האמריקנית הארלי דוידסון להציע מנועים חדשים גם לאופנועים ישנים, ולא רק לדגמים חדשים יחסית כפי שמציעות גם רוב יצרניות הרכב – בעיקר לצורכי שירות ואחריות, אבל נראה שיצרניות רכב, באופן כללי, לא מתאמצות יותר מידי בשוק המשומשות הישנות.

בסוף השבוע האחרון העלתה ג'נרל מוטורס הילוך כאשר החלה להציע ללקוחותיה ברחבי ארה"ב מנועי V8 חדשים בנפח 5.7 ליטרים, אשר מיועדים להתקנה בכלי רכב (מכוניות ומשאיות קלות ובינוניות) ישנים, בני 18-33 שנים. לדברי אנשי ג'נרל מוטורס, בשונה מחברות וממשפצים שמציעים בדרך כלל שילוב של חלקים חדשים וישנים במנועים המשופצים שהם מוכרים – כל החלקים במנועים שהחברה מוכרת חדשים לגמרי, והמנועים עצמם יכולים להיות מותקנים בקלות אפילו בדגמים שיוצרו בשנת 1987.

המכירה מבוצעת אמנם באמצעות חטיבת החלקים והחלפים של החברה – GM Genuine Parts – אבל בתכל'ס הם מיוצרים במפעלי המנועים של ג'נרל מוטורס ומוצעים לצרכנים עם שלוש שנות אחריות או עד 160,000 קילומטרים. אנשי החברה לא פרסמו מחירים רשמיים אבל "לפי פרסומים זרים" צפוי המחיר של מנוע "קומפלט" – לא כולל כל המערכות ההיקפיות שלו – לעלות כ-2,800 דולר בלבד – וזה פחות ממחצית העלות של "מנועי ארגז" אשר משופצים ומורכבים על-ידי חברות מתמחות.

לדברי ג'נרל מוטורס, מדובר ב"גרסה חדשה למנוע 350 האייקוני" של החברה, והוא מיועד לשמש תחליף לא יקר לואנים ולמשאיות (טנדרים) של ג'נרל מוטורס. כל חלקי המנוע, כאמור, חדשים, ואלה כוללים את הבלוק, הראש, הבוכנות, גל ארכובה, מיסבים, קפיצים, שסתומים, עוקת שמן, ובקיצור הכל מכל וכל, והם מיועדים לכלי רכב שונים שצוידו במקור במנועי V8 ישנים יותר. הדגמים שיכולים לקבל את המנועים האלה נחלקים לשלושה דורות מנועים. דור ראשון של ואנים, משאיות ומכונית שיוצרו בין 1987 ל-1995, דור 1e – LD של כלי רכב שיוצרו בין 1996 ל-2002, ודור 1e – HD של כלי רכב שיוצרו בין 1996 ל-2002. במילים פשוטות, כלי הרכב הצעירים ביותר שבהם יותקנו מכונים חדשים "מהמפעל" של ג'נרל מוטורס הם בני 18.

בשונה מן השוק הישראלי, השוק האמריקני הוא לא רק עצום, אלא גם הרבה פחות מסורס על-ידי כמות בלתי נסבלת של תקנות ורגולציה מיותרת. לאמריקנים יש תרבות ענפה של "החלפות מנועים" ושיפורי רכב, ובתכל'ס כמעט כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הרכוש שלו – כל עוד שאף אחד אחר לא נפגע מפעולה רשלנית של מי שביצע את ההסבה. לדברי אנשי GM, ב-15 השנים האחרונות לבדן (כלומר פחות ממחצית התקופה שבה יוצרו דגמים שיכולים להשתמש במנועים האלה) הם ייצרו כ-268,000 מנועי "350", וסביר שרבים מן המנועים במכוניות ששרדו הגיעו כבר לפרקם וזקוקים להחלפה או שיפוץ.

יחד עם זאת, צריך לצאת מתוך הנחה שאת ג'נרל מוטורס מעניין משהו הרבה יותר גדול מן האפשרות למכור כמה אלפי מנועים בשנה, או אפילו כמה עשרות אלפים. הרושם הוא שיצרנית הרכב האמריקנית הגדולה ביותר ניפחה "בלון ניסוי" שעשוי להעיד על שינוי גורף בגישה שלה לשוק המשומשות, וזאת לקראת עתיד שמשתנה לפחות בשלושה תחומים. ראשית לכל, עם המעבר לכלי רכב חשמליים מנועים ומערכות הנעה לא ימותו יותר לעולם, והמחזור והתיקון שלהם יהיה הרבה פחות מורכב ויותר זול. שנית, יצרניות הרכב נאבקות כיום על כל גרוש, ואין מבחינתן סיבה להשאיר לאחרים עבודה שהן יכולות לעשות בעצמן – במיוחד לנוכח העובדה שהן יכולות לעשות את זה באופן הרבה יותר יעיל. שלישית, ולא פחות חשוב, יצרניות הרכב יהיו חייבות ללכלך ידיים בתחומי התפעול של כלי רכב, מה שאומר שהן צפויות להשתלט יותר ויותר על עולמות המוסכים ותחזוקת רכב.

כך או אחרת, וללא כל קשר למחשבות, אסטרטגיות או רעיונות של ג'נרל מוטורס עצמה, עצם העובדה שהיצרנית מציעה – דרך כל רשת הדילרים והמוסכים שלה בארה"ב – מנועי V8 חדשים לגמרי שמיועדים למכוניות בנות 18 עד 33 – מהווה בשורה טובה לכל מי שהביא לעצמו מכונית אספנות רלבנטית, ולכל מי ששוקל להביא מכונית כזאת בעתיד. כעת יש לו מקור נוסף ופתרון לאחד מכאבי הראש הגדולים של תחזוקת רכב ישן.

The post ג'נרל מוטורס מציגה: מנוע יד ראשונה למכונית יד שניה appeared first on TheCar.

אם די נמאס לכם ממה שקורה במדינה שלנו, עשיתם לאחרונה איזה אקזיט או יצאתם לפנסיה מוקדמת ואתם משוגעים על רכבי אספנות, הרשו לנו להציע לכם עסקה מאוד מעניינת, במחיר של דירה סטנדרטית בגודל בינוני בתל אביב, אשר תמלא לכם את החיים בעניין.

השלוחה הקנדית של סוכנות הנדל"ן סנצ'ורי 21 פרסמה לפני מספר ימים שטח בגודל של כ-20 דונמים למכירה בקולומביה הבריטית שבמערב קנדה, ללא ספק האזור הכי יפה והכי נעים למגורים מבחינת אקלים במדינה הענקית.

עוד ב-TheCar:
מזוויע: הרכב של אחד מסגניו של היטלר מוצע למכירה ברשת
אוצר במגרש גרוטאות: המוסטנג שכיכבה בסרט "בוליט" נמצאה במקרה במקסיקו
700 רכבים של אספן רכב פרטי מאוהיו יוצעו למכירה פומבית

השטח, הנמצא בסמוך לעיירה טאפן, במרחק כמאה קילומטרים מהעיר קמלופס וכ-400 קילומטרים מוונקובר, מוצע למכירה בעבור 1.45 מיליון דולרים קנדיים שהם קצת פחות מ-4 מיליון שקלים.
לבד ממגרש, על הקרקע יש גם סדנת שיפוץ רכבים מאובזרת ומצוידת בשטח של כ-100 מטרים, האנגר סגור לאחסון בשטח של עוד כ-200 מטרים ולא פחות מ-340 רכבי אספנות קלאסיים – חלקם במצב קרוב למושלם השווים עשרות אלפי דולרים ואחרים הדורשים שיפוץ מלא ושבמצב הנוכחי שווים רק מאות דולרים בודדים.

הבעלים של השטח, בחור בשם מייק הול בשנות ה-60 לחייו, החל לאסוף כלי רכב קלאסיים לפני 40 שנה כשהיה בין 20 ובמקום להתמקד בשיפוץ רכב בודד הוא צבר במהלך השנים עוד ועוד רכבים ישנים.

הול, בעליה של חברה העוסקת בקשירת, עיגון  וגידור סלעים לצידי כבישים, התפרנס יפה מעבודתו ובכל פעם היה מביא על המשאית בדרך הביתה מהעבודה איזו מכונית ישנה שהוא נתקל בה בדרך.
כך גדל האוסף מ-20 מכוניות ל-50, 100 ויותר וכשהמספרים התקרבו ל-200 ולאחר שאשתו של הול דרשה שהוא יפנה את כל הגרוטאות מהמשק החקלאי שלהם, הוא החליט לקנות את השטח המוצע כעת למכירה.

הול לא לגמרי יודע בוודאות כמה מכוניות הוא צבר עם השנים אבל בטוח שמדובר בלפחות 340. יש נוכחות בולטת בעיקר לרכבי שרירים אמריקאיים, אולם יש גם לא מעט טנדרים ורכבי גרר קלאסיים. כמו כן באוסף יש גם כמה רכבי הוט רוד וכמה רכבי ספורט ויוקרה בריטיים. המכונית הישנה ביותר היא דודג' קבריולט משנת 1929 והחדשות ביותר באוסף הן מסוף שנות ה-70'.

"זה הרבה יותר מקניית שטח עם כמה מבנים ומכוניות", מסביר המתווך של העסקה, "זו ממש הזדמנות של פעם בחיים למי שאוהב רכבי אספנות  לשים את היד במחיר מציאה על משהו שיגרום לרוכש אין סוף רגעי אושר, באחד החלקים היפים של קולומביה הבריטית".

המתווך סבור כי הקרקע והמבנים הם בונוס והמכוניות עצמן במצבן הנוכחי שוות יותר מהמחיר הכולל המבוקש ובכל מקרה לטענתו ניתן יהיה להחזיר בקלות את סכום ההשקעה על ידי שיפוץ ומכירה של אפילו חלק קטן מהמכוניות במגרש.

קצת לא ברור מדוע הול החליט למכור את פרויקט חייו אבל לטענתו מאחר שהוא כבר כעת בן 60 ולאחרונה זכה במכרז גדול שיספק לו תעסוקה לפחות בחמש שנים הבאות הוא הבין לאחרונה (באיחור של איזה 4 עשורים ו-300 מכוניות לפחות) שאין שום סיכוי שבימי חייו שהוא יספיק לשפץ אפילו רבע מהמכוניות שאסף ועל כן במקום שהן ימשיכו להחליד לאיטן, כדאי להעביר את השרביט למישהו אחר.

אם אתם חושבים ללכת על זה כדאי שתפנימו מראש שצריך להתמקד בכמה שיפוצים ולא להתפזר יותר מדי. בכל מקרה נראה שבין כל המכוניות במגרש הענק יש חלקים בשפע וסביר להניח שתוכלו למצוא בו כל דבר שתצטרכו למלאכת השחזור.

מה שבטוח הוא שיהיה נחמד לספר לחבר'ה שיש לכם מגרש ענק בחלק הכי יפה של קנדה עם סדנה לשיפוץ רכבי וינטג' ו-300 מכוניות קלאסיות, הרבה יותר מאשר להגיד שקניתם דירת שלושה וחצי חדרים בתל אביב.

The post 340 מכוניות אספנות, סדנה ו-20 דונם במחיר של דירת 3.5 חדרים בתל אביב appeared first on TheCar.

לא פעם אני תמה ומנסה להבין מה מביא אנשים להשקיע כל כך הרבה זמן, אנרגיות וממון בשיפוץ ושחזור רכבים שגם כשהיו חדשים לא הלהיבו ובוודאי שהיום הם לא עומדים בשום סטנדרטים מינימליים ואין להם שום ערך אספני אמיתי.

אבל השבוע, לרגע, ממש התרגשתי וקיבלתי פרפרים בבטן כשנתקלתי ב"קרייגסליסט", לגמרי במקרה, במודעה למכירת טריומף הראלד קבריולט מודל 1963.

ההראלד היה אחד הדגמים הבסיסים בהיצע של היצרנית הבריטית שסיימה את חייה בשנת 1984.
הדגם יוצר בין השנים 1959-1971 והוצע בגרסות סדאן, קופה, סטיישן וגג נפתח וכלל הנעה אחורית, מנועים בנפח שבין 1.0 ל-1.3 ליטר ועיצוב נאה.
האקזמפלר הספציפי שמוצע כעת למכירה בתמורה לסכום מכובד של 7500 דולרים בארצות הברית שרד את השנים במצב טוב ועבר לאחרונה שחזור מלא שאפילו כלל את הפרדת המרכב מהשלדה.

על אף שאין ספק שמדובר במכונית בריטית ותיקה ששופצה היטב, מבחינה הגיונית לא הייתי אמור להתרגש מדי גם מהרכב הזה ולא להבין מה מביא אדם להשקיע כל כך הרבה בשיפוץ רכב כזה, אך כאמור הפעם ממש לא נותרתי אדיש.

עוד ב-TheCar:
הקטנה של פורד חוגגת 40
הייתם משלמים 200 אלף שקל על סוסיתא?
פינת המציאות: קנה אחת קבל עוד אחת במתנה

לפני המון שנים, קצת אחרי שבגרוש היה חור, בימים בהם טלכרט לטלפון הציבורי היה אמצעי התקשורת הנייד הכי מתקדם שניתן היה  לשים עליו את היד, שי, חבר ילדות ושותף לשיגעון המוטורי שלי,  נתקף בתשוקה עזה לטופלס בדמות מכונית בלי גג.

בדיקה קצרה של מצב המזומנים בחשבון שלו וההיצע המוטורי באותם ימים בארץ הקודש היה צריך להביא כל בן אדם שפוי למסקנה שחלום המכונית פתוחה כנראה נועד להישאר בגדר פנטזיה, לפחות בשנים הקרובות. אבל הבחור היה נחוש בדעתו להגשים את החלום.
כבר בשלבי החיפוש הראשוניים אחרי נטולת הגג לשי היה ברור שזה לא יוכל להיות שום דגם ספורטיבי אייקוני, אבל הבעיה היא שהתקציב שלו לא הספיק אפילו לדגמים הכי ישנים והכי פחות נחשקים ללא גג.

ואז, יום אחד, אחרי שכבר לתומי חשבתי שהוא ירד מהרעיון, קיבלתי  שיחת טלפון נלהבת. "קניתי!!! טריומף הארלד 63'. אני מאושר. אמנם היא במצב לא משהו, הבאתי אותה על גרר, תבוא מהר לראות אותה!", הפציר בי שי והוסיף: "אבל אתה מבטיח שאתה לא צוחק עליי".

בדרך כלל אני מאוד משתדל לעמוד בהבטחות שלי, אבל כשראיתי לראשונה את "הכלה" פשוט לא יכולתי לשלוט בעצמי ובמשך רבע שעה לפחות התגלגלתי מצחוק עד שהצלחתי להוציא משפט שלם מהפה: "כן, היא במצב לא משהו…".

האמת ש"לא משהו" היה האנדרסטייטמנט של האנדרסטיימנט ולקח לי לא מעט זמן להאמין ששי אשכרה שילם כסף בעבור ערימת הג'אנק הזו ולא היה זה שקיבל מהבעלים תשלום בעבור פינוי המטרד מהחניה.

המנוע דפק, תא הנוסעים היה הרוס לחלוטין, הצבע היה גמור, הפחחות… על הפנים. אבל כל אלה היו זוטות לעומת הזעזוע האמיתי שקיבלנו כשבחנו את השלדה וגילינו מעיכה מטרידה באזור חיבור המתלה הקדמי שמשום מה המוכר "שכח" לספר עליה ואם זה לא מספיק הרי גם שהרכב לא עבר מספר שנים טסט שנתי וקיבל רישוי אדום, מה שאמר שעל מנת להחזירו לכביש שי יצטרך להעביר אותו בדיקה מקיפה במכון התקנים.

אהה ועוד משהו קטן – זו כלל לא הייתה גרסת הקבריולט של הדגם, אלא הראלד עם גג קשיח שאמנם ניתן לפירוק בקלות אך לא כולל את  מנגנון הגג מתקפל הסופר נדיר במחוזותינו.

ניתוח רציונלי של המצב היה מביא כל אדם בר דעת להרים ידיים, אבל שי החליט לא לוותר ובנחישות פעל להחזרת עטרה ליושנה לגמרי לבד בפרויקט שנמשך מספר שנים, במקביל לשירותו הצבאי בחיל האוויר.

שי לא חיפף בשום פרט: בנה מחדש את תא הנוסעים, הסיר את כל שכבות הצבע וחומר הפחחים מהרכב ושחזר את המרכב באהבה למצבו המקורי. במקביל הוא בנה את מערכת החשמל מאפס, השיג מנוע טריומף בנפח גדול יותר מסוסיתא ועשה לו אוברול בחצר.

בניגוד לימים אלה, בהם eBay ושאר אתרים ברשת משמשים כמחסן חלפים אינסופי לכל משפץ של רכב אספנות, באותם ימים רחוקים לא ממש היה אינטרנט ולא היתה ברירה אלא לכתת רגליים בין חנויות חלפים עם מלאים ישנים ופירוקיות מבולגנות, וגם לצאת להרבה סיורים בחיק הטבע – לא כדי להתפעם מפריחת האירוסים אלא כדי לאתר "פינות חמד" רחוקות מהעין בהן אנשים נהגו להפטר ממכוניותיהם הישנות.
יום אחד החיפושים העלו שלל רב בדמות הראלד נטושה, אמנם ללא רישיונות ומספרים אך עם שלדה ישרה לחלוטין ועוד שלל חלפים שימושיים.
עד מהרה הרכב התורם נגרר לחניה הציבורית בה חנתה ההראלד מפרויקט השיקום של שי.

כמו במבצע צבאי החברים גויסו לסוף שבוע של עבודה מאומצת במסגרתו התורמת פורקה לחלוטין מכל חלקיה ברי השימוש ובעיקר מהשלדה הישרה שהופרדה מהמרכב והחליפה, לאחר ניקוי יסודי וזיפות, את השלדה העקומה ברכב של שי שהחל לקבל סוף סוף צורה של משהו שאולי יוכל יום אחד לחזור לכביש.

תקצר היריעה מלהתעכב על כל הסיפורים הקשורים בהשגת חלקים לרכב הזה, אך קשה לשכוח גם את התרומה המשמעותית ביותר שלי לפרויקט בדמות איתור מהאוויר תוך כדי טיסה במסוק יסעור למשימה במסגרת שירותי הצבאי, בה הצלחתי לראות פגר הראלד מרקיב בשדה באזור השרון שכלל מנגנון נדיר לגג המתקפל וחלונות צד תואמים.

מאחר שבאותה תקופה לא היו מכשירי ניווט אזרחיים מיד רצתי לטייס וביקשתי שיכתוב לי את הנ.צ המדויקת של המקום כדי שאוכל להגיע לשם ולפרק את החלק מהרכב הנטוש.בסופו של דבר הפרויקט הושלם בהצלחה רבה. המכונית עברה את הבדיקה של מכון התקנים וחזרה לכביש ובזכות השיפוץ היסודי נמצאת, אמנם אצל בעלים אחרים, בשימוש עד עצם היום הזה.

אם גם בכם בוערת התשוקה להראלד, תהא הסיבה אשר תהא, ואתם מתקשים למצוא אקזמפלר ראוי בארץ הקודש, הרכב שמוצע כעת למכירה ברשת בהחלט יכול להיות זה שיגשים את החלום שלכם. 70-75  אלף שקלים פנויים בבנק יהפכו אתכם לבעליו החוקיים כאן בארץ הקודש.

כך תגשימו את חלום מכונית האספנות שלכם בקליק אחד

The post הגרוטאה שריגשה אותנו appeared first on TheCar.

אם יש לכם פינה חמה בלב לתעשיית הרכב הבריטית, אתם חובבי מציאות ובנויים לפרויקט, יתכן שהאייטם הזה הוא בדיוק בשבילכם.
לאחרונה איתרנו ברשת שתי מכירות בארצות הברית  במחיר מגוחך של פרויקטים שמעולם לא הושלמו לשיפוץ רכבים בריטיים.

עוד ב TheCar: 
כך תגשימו את חלום מכונית האספנות שלכם בקליק אחד
7 במחיר 1: הקטנטנות מאיטליה שמחכות למושיע
סברה ישראלית מוצעת למכירה בארצות הברית

צמד טופלס
במכירה הראשונה תקבלו בתמורה ל-900 דולר בלבד – כן, פחות מ-3500 שקלים – צמד רכבי MGB מודל 1975.
המוכר שמפרסם את צמד הבריטיות הסקסיות ללא חלק עליון מספר על שיפוץ שהופסק לפני כעשור מחוסר זמן בשלבים די מתקדמים.

במסגרת הפרויקט אחת ה-MGB הופשטה לחלוטין, מנועה שופץ ועבר אוברול מלא והמרכב נשלח לניקוי חול  נפרד מהחלודה ושאר סימני הזמן ונצבע בצבע יסוד ולאחר מכן בצבע BRG – ירוק מרוצים בריטי.
עם זאת, הוא עדיין לא עבר את הפוליש הסופי שאמור להעניק לו את הברק הנוצץ ובהחלט יתכן שיהיה צורך לרסס שכבת לכה נוספת. גם חלקי הקבינה שופצו ושוחזרו אך טרם הורכבו וברשות המוכר גם דשבורד נוסף וחישוקי שפיצים נדירים.

המכונית השנייה נרכשה לחלפים במצב נסיעה אך ללא טייטל (רישוי אמריקאי בתוקף). לטענת המוכר הוא לא השתמש כמעט בחלפים ממנה והיא כמעט שלמה לחלוטין, אך הוא מציין שיש בה די הרבה ריקבונות. אגב, מהתמונות המצורפות היא דווקא נראית במצב אפשרי לשחזור.

בכל מקרה, רגע לפני השלמת הפרויקט ושיפוץ מושלם של אחת מה-MGBs, המוכר נאלץ להעתיק את מקום מגוריו בגלל העבודה והמכוניות נשארו מאחור במחסן בפנסילבניה. וכך השנים עברו ועברו לאחרונה, לאחר שהבעלים הבין סופית שהוא את השיפוץ הזה כנראה לא ישלים, הוא החליט,כאמור, למכור את הרכבים במחיר שעל פניו נראה כמו מציאה של ממש.
התמונות הגרועות שמצורפות לעמוד המכירה בקרייגליסט לא מצליחות לספק תמונה מלאה של מצב המכוניות הנוכחי, אך עושה רושם שתנאי האחסון שלהן היו הולמים וניתן להמשיך את הפרויקט מהמקום בו הופסק לפני עשור.

חתולי רחוב
בניגוד לצמד הרודסטרים, ארבעת החתולים הבריטיים המוצעים כעת למכירה בעסקת חבילה בתמורה ל-1600 דולרים לא נהנו מתנאי אחסון הולמים והתייבשו במשך כמה שנים במגרש פתוח, בתקווה לזכות מתישהו בחיים חדשים.

מדובר ב-4 רכבי XJ6 מהמודלים 1975, 1978, 1985 ו-1986 ועל אף ש-11 שנים מפרידים בין הותיק לצעיר כולם שייכים לאותו דור של ספינת הדגל הבריטית שיוצר ללא שינויים משמעותיים במשך 40 שנים בין 1968 ל-2008.

אמנם ה-XJ היא לא מכונית נדירה במיוחד, אבל בהחלט מדובר ברכב קלאסי לחובבי האריסטוקרטיה הבריטית וב-400 דולר (כ-1600 שקלים) ליחידה בהחלט מדובר במציאה.המוכר מציין ש-3 מבין הרכבים הגיעו למגרש כשהם במצב נסיעה ודווקא הזהוב, הנהנה מבודי במצב כמעט מושלם, הוא היחיד שהגיע עם גרר בשל בעיית מנוע. עם זאת כל הרביעה מצוידית ב"טייטל נקי".

השנים בהן הרכבים חנו במגרש פתוח לשמש, גשם ושלג בפרבר של פיטסבורג בפנסילבניה בהחלט נתנו את אותותיהם, אך לא נראה שהם סובלים מריקבונות עמוקים.קשה גם לדעת מה המצב המכני אבל בהחלט מדובר ברכבים שעל פי התמונות המצורפות לעמוד המכירה בקרייגליסט ניתנים לשחזור.
נציין גם שהמיקום של צמד הפרויקטים בפנסילבניה מאפשר שינוע יבשתי זול יחסית לנמל ניו ג'רזי בדרך לארץ הקודש.

The post פינת המציאות: קנה אחת קבל עוד אחת (או 3) במתנה appeared first on TheCar.

אם אתם חולמים על פרויקט שיפוץ, חושקים ברודסטר קלאסית ומתמלאים גאווה מכל דבר מייד אין יזראל, יתכן שמצאנו בדיוק את המכונית בשבילכם: סברה דו מושבית פתוחה מודל 1963 שיוצרה כאן בחיפה ומוצעת בימים אלה למכירה ב- eBay.

הסברה ספורט הושקה ב-1961 במקביל להצגתה של הגרסה המשופרת של הסוסיתא קובייה. למרות הפיאסקו שחברת אוטוקרס חוותה בשווקים מעבר לים עם הקוביות הראשונות שיוצאו לארצות הברית והתפרקו בתוך אלפי קילומטרים, יצחק שובינסקי הבעלים לא הפסיק לרגע לחלום ולאור התגובות החמות לה זכתה מכונית הספורט הנאה בתערוכת הרכב בניו יורק, הוא לגמרי האמין כי הסברה הארץ ישראלית תצליח לאתגר את הרודסטרים של טובי היצרנים הבריטיים.

עוד ב-mako רכב: 
הייתם משלמים 200 אלף שקל על סוסיתא?
המסחרית של אלפא שעולה כמו פרארי
מדריך: כך תשמרו על רכב האספנות שלכם בחורף

כרגיל אצל שובינסקי המרחק בין החזון למציאות היה גדול מאוד ולמרות שהוא טען כי בסמוך לחשיפתה בתערוכת ניו יורק התקבלו בארצות הברית מאות הזמנות, במציאות הן כנראה טבעו בדרך מניו יורק לחיפה, ובפעול בשנת 1961 נרכשו רק כמה עשרות סברות שבכלל יוצרו על ידי רליאנט בבריטניה בקבלנות משנה עבור אוטוקרס.

בשנים 1962-63 היצור החל לעבור בהדרגה לחיפה וב-67 הוחלט על הפסקתו בעקבות תקופת המיתון שקדמה למלחמת ששת הימים. עם זאת הזמנות שכבר נרשמו, התקבלו ונמסרו באיחור במהלך שנת 1968. בסך הכל יוצרו 379 יחידות: 26 מהן נמכרו בישראל, 144 בארצות הברית ו-81, באופן מפתיע, בבלגיה. כיום ידוע על קצת יותר ממאה רכבים ששרדו ועדיין במצב נסיעה בכל העולם.

לא ברור אם האקזמפלר שמוצע כעת למכירה הוא חלק מאותה מצבת או מציאת אסם שנעלמה במשך שנים מהעין, אבל בכל מקרה ללא ספק מדובר ברכב נדיר מאוד ומאלו, על פי מספרי השלדה, שאכן יוצרו כאן בישראל.
הסברה שהייתה אדומה במקור כנראה עברה תהליך כל שהוא של הורדת הצבע כהכנה לצביעה מחדש שמעולם לא בוצעה.
משטחי הפיברגלס החשופים נראים במצב שלם ומקורי לחלוטין ללא תיקונים או פגיעות למעט סדק קטן בקדמת מכסה המנוע. הפנסים, עיטורי הניקל, הידיות והחלונות נשתמרו במצב שלם וטוב.
גם הדשבורד בסך הכל די שלם וכולל את כל המחוונים והמתגים המקוריים, עם זאת ההגה עצמו חסר וכך גם המושבים והגג המתקפל. רצפת הקבינה לא שרדה את השנים ותדרוש בניה מחדש מפיברגלס. שלדת הברזל של המכונית שלמה לחלוטין אך בהחלט לא יזיק כאן  ניקוי חול וזיפות טוב. מערך המתלים והבלמים שלם אף הוא והרכב כולל גם שני חישוקי שפיצים מקוריים מקדימה ושני חישוקי ברזל מאחור.

המנוע המקורי של הסברה היה מתוצרת פורד והפיק 72 כ"ס ובדומה לרכבי ספורט ראויים דוגמת הונדה S2000  או המאזדה מיאטה החדשה הוא מוקם מאחורי הסרן הקדמי בתוצרת מנוע קדמי-מרכזי.  עם זאת בסברה המוצעת כעת למכירה בשלב מסוים מישהו החליף את מנוע הפורד ביחידת הנעה מתקדמת יותר מתוצרת פיאט-לנצ'יה  הכוללת מנוע בנפח 1750 סמ"ק עם גל זיזים עליון כפול שמפיק 118 כ"ס וגיר עם 5 יחסי העברה אשר שימשו בין היתר את הפיאט 124 ספיידר.

הרכב מוצע, כאמור,למכירה בימים אלה ב- eBay, נמצא פיזית במיסיסיפי שבארצות הברית ונכון לרגע זה, כ-3 ימים לפני סיום המכירה, אין יותר מדי הצעות וסכום המכירה בשלב זה עומד על בסך הכל 3,300 דולרים שיהפכו בארץ, אחרי שילוח ימי וכמובן מכס ומס קניה (אם כי לא בטוח שצריך לשלם מיסים על רכב מתוצרת ישראל ) לכ-40 אלף שקלים. אין ספק שמדובר בפרויקט שדורש הרבה השקעה ולא מעט סבלנות אבל נראה שהמרכב והשלדה השלמים, בהחלט יכולים לשמש בסיס ראוי למכונית אספנות צברית אמיתית ונחשקת. האם מישהו מהקוראים מרים את הכפפה?

The post ושבו בנים לגבולם: סברה ישראלית מוצעת למכירה בארצות הברית appeared first on TheCar.

ערימת חלודה עם ארבעה גלגלים והרבה ריקבון שנמצאה אחרי שנים של הזנחה באסם בקליפורניה החליפה בסוף השבוע ידיים ב-eBay, אתר המכירות הגדול בעולם, בתמורה לסכום השווה לכמעט 600 אלף שקלים.
בדרך כלל "מציאות אסם" במצב דומה מחליפות ידיים בעבור סכומים לא גבוהים, אבל למרות שבמרכב של האקזמפלר האמור יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית ומתא הנוסעים לא נשאר הרבה זכר, בהחלט יתכן שהרוכש הוא לא פראייר אלא אחד שעשה דיל די טוב, זאת מאחר שמאחורי המראה העגום מסתתר אחד הדגמים הנדירים והמבוקשים ביותר מתוצרת פורשה.

מדובר בפורשה 356 ספידסטר מודל 1955 מסדרת T1 שרק כ-1,200 יחידות ממנה יוצרו בין השנים 1955-1959. הרכב הספציפי הוא מסדרת ייצור מוקדמת יחסית ונושא את מספר השלדה 0212.

הרכב החליף ידיים בפעם האחרונה בשנת 1968 ונרכש בזמנו על ידי תושב ברקלי. הוא השתמש ברכב עד שנת 1974 ואז בעקבות רעש חזק מהמנוע הוא החנה את הרכב בגראז' הביתי ולאחר כמה בדיקות הבין שיש צורך באוברול כללי. האיש פירק את המנוע אך במקום לשפץ אותו רכש במקומו מנוע מפירוק במצב טוב מרכב מודל 1960 ומגרסה חזקה יותר המפיקה 90 כ"ס.

משום מה הפרויקט התעכב, המנוע לא הותקן והמכונית הקטנה, שכבר בשנות ה-70' נחשבה לבעלת ערך אספני, המתינה והמתינה בגראז' ליום בו בעליה ימצאו את הזמן להחזיר עטרה ליושנה.
השנים עברו, הגראז' הישן כבר לא הגן מן החוץ כמו בעבר וכשהיא חשופה לפגעי מזג האוויר הספידסטר הקטנה החלה להתפרק לאיטה.
למזלם של היורשים של עזבונו של בעליה, מישהו ייעץ להם שהגרוטאה המתפוררת בחצר יכולה להיות שווה משהו מעבר לערך הברזל.

מסתבר שאקזמפלרים של הדגם מהשנים הללו מחליפים ללא בעיה ידיים בסכומים שבין 200-250 אלף דולרים לאחר שיפוץ ולמרות המצב העגום מאוד של הרכב האמור מסתבר שניתן לרכוש תחליף לכמעט כל חלק שהחלודה ניצחה אותו, ובהשקעה של 20-30 אלף דולרים על חלקים והרבה הרבה זמן פנוי (או כסף שיקנה את הזמן של מישהו אחר…) ניתן בהחלט לשחזר את הרכב למצב תצוגה ולהתקין ברכב את המנוע שמחכה כבר משנת 1974.

בכל מקרה, כמי שכבר שיפצו דבר או שנים בחייהם, לנו קשה להחליט אם מדובר באמת במציאה או אולי בבור ללא תחתית.

The post האם הייתם משלמים מעל ל-150 אלף דולר על ערימת חלודה? appeared first on TheCar.