סמכות משרד התחבורה לשלול רישיון יבוא או להתלותו (להשעות את תוקפו) נכללת בהצעת חוק רישוי שירותים לרכב – הצעת חוק ממשלתית שמהווה את הבסיס החוקי לרפורמה שנועדה להסדיר תחומי רבים בשוק הרכב. אחת ממטרות הרפורמה היא להגביר את התחרותיות בייבוא רכב וכך להוזיל את המכוניות החדשות. למרות שהדיונים בעניין הצעת החוק החלו עוד בימי הכנסת הקודמת, עד עתה לא הסתיימה מלאכת הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.

בין משרדי הממשלה ויבואני הרכב ניטש כעת מאבק בנוגע לסמכות שתוקנה למשרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא בעקבות ביצוע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. אמנם כבר במהלך הדיונים בכנסת הקודמת נתגלעו חילוקי דעות חריפים בעניין זה, אך קידום הרפורמה בשבועות האחרונים בוועדת הכלכלה מגביר את חששם של היבואנים מפני אישור הסעיף שמקנה למשרד התחבורה את סמכות ביטול הרישיון.

לובינסקי מחזיק רישיון מ-1936
באיגוד יבואני הרכב טוענים שביטול או התליית רישיון יבוא, וזאת לאחר שהרשות להגבלים עסקיים כבר הטילה סנקציה על יבואן שהפר את חוק ההגבלים העסקיים, תהווה עונש כפול שיסכן השקעות שנאמדות במאות מיליוני שקלים. "בחוק ההגבלים העסקיים יש סנקציה שהופעלה נגדו", הסביר היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד אהוד שניידר, "ואז לא מסתפקים בסנקציה הזאת ועלולים להטיל עליו סנקציה נוספת".

עו"ד שניידר ניסה לשכנע את חברי ועדת הכלכלה להגביל את סמכות משרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא, כך שלכל הפחות יידרש פסק דין חלוט של בית משפט, ולא יהיה די בהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. "הנושא הזה הוא חסר תקדים בחקיקה הישראלית", טען עו"ד שניידר. "יבואני הרכב, יש להם רישיונות עשרות שנים… לובינסקי מחזיק את הרישיון שלו משנת 1936. מדובר ברישיונות שמושקעים במאות מיליוני שקלים".

במשרדי הממשלה לא התרגשו מדבריו של עו"ד שניידר, והסבירו לחברי הכנסת כי אין כל סיבה להגביל את סמכות משרד התחבורה. "יכול להיות שיבואן השקיע מיליוני שקלים, ויכול להיות שהוא גם עשק את הציבור במיליוני שקלים, כי הוא ניצל את מעמדו לרעה", ענה נציג משרד המשפטים, עו"ד דרור וגשל. "אנחנו חושבים שאין לנו עוד מה לשנות. לדעתנו, הפסקה (שעוסקת בסמכות ביטול או התליית הרישיון, ש.ה) כמו שהיא עכשיו היא בסדר".

עם זאת, עו"ד וגשל ציין כי יתכן ששלילת רישיון יבוא בעקבות קביעה של הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה יבואן עבר על חוק ההגבלים העסקיים, עלולה להיות צעד חמור מדי. "זה נכון שבמקרים כאלה שבהם יש קביעה של הממונה, ויש עדיין ערעור על זה, ביטול מוחלט של הרישיון יכול להיות אקט לא סביר", הסביר עו"ד וגשל, אך הבהיר כי "זה בהחלט בתחום שיקול הדעת של הגורם המנהלי (במשרד התחבורה)".

"המודל הזה אכן חריג"
ועל מה יתבסס שיקול הדעת של משרד התחבורה, בבואו לשלול או להתלות רישיון יבוא? מדבריו של נציג רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד יונתן צויקל, עולה כי אפשרות אחת היא יצירת מתאם בין חומרת ההפרה של חוק ההגבלים העסקיים ובין החלטת משרד התחבורה. כך, כאשר הפגיעה בתחרות אינה משמעותית, ראוי שמשרד התחבורה יימנע מלשלול או להתלות רישיון יבוא.

"לפעמים אנחנו מוצאים שלא הייתה פגיעה ממשית בתחרות, ולכן אנחנו מטילים עיצום כספי נמוך", הסביר עו"ד צויקל, "ולפעמים אנחנו יכולים למצוא להפך – שיש פגיעה ניכרת בתחרות, ואז העיצום הכספי יהיה גבוה. הדברים האלה מפורטים ומנומקים, והם יכולים לשמש גם להבניית שיקול הדעת של המנהל (במשרד התחבורה). כמובן, המנהל צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה בבואו להכריע בשאלה שהיא לא שאלה פשוטה של התליית רישיון או ביטולו".

אלא שעצם השימוש בקביעת הממונה על ההגבלים העסקיים כשיקול בהחלטת משרד התחבורה מהווה חריג, שכלל לא ברור אם יזכה לאישור ועדת הכלכלה. "המודל הזה אכן חריג", אמר היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון. "ההתחשבות בהטלת עיצומים כספיים על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כעילה לביטול ולהתליה על-ידי המנהל במשרד התחבורה היא חריגה".

לפי עו"ד עצמון, נוסח הסעיף – שמקנה את הסמכות הרלוונטית למשרד התחבורה – סוטה מהמקובל. "צריך לקחת בחשבון שרף הראיות ובכלל כל ההליך של הטלת עיצום כספי מאוד שונה במהותו מהליך של הגשת כתב אישום עד לכדי הרשעה", הבהיר עו"ד עצמון. "בדרך כלל הנוסח המקובל בחקיקה הוא התחשבות בהרשעה בעבירה פלילית או הגשת כתב אישום".

The post יבואני הרכב מפחדים מסמכות משרד התחבורה להטיל "גזר דין מוות" appeared first on TheCar.

שר התחבורה, ישראל כץ, ניסה בתחילת השבוע להציג את עצמו כאביר מעמד הביניים. בתגובה למחאה ברשת האינטרנט נגד מחירי המכוניות בישראל, מיהרו בלשכת השר לפרסם הצהרה לפיה "מדובר בשר הראשון שנאבק מול יבואני הרכב במטרה להוזיל את מחירי המכוניות". המאבק של שר התחבורה מתמקד ברפורמה שאמורה להגביר את התחרותיות בשוק הרכב, ולטענתו יישומה יביא לירידה ניכרת במחירי המכוניות.

אולם, למרות שמאבקו של השר כץ ביבואני הרכב מצליח לתפוס מדי פעם כותרות בכלי התקשורת, ספק רב אם תהיה בו תרומה משמעותית להוזלת המכוניות החדשות. אמנם התחרות בשוק הרכב המקומי אינה משוכללת, ובחלק מהקטגוריות ניכרים כשלים, אך הסיבה המרכזית למחיריהן הגבוהים של מכוניות חדשות ידועה היטב לשר כץ: מס הקנייה בישראל גבוה יחסית למדינות מפותחות רבות, ובניכוי מרכיב המיסוי מחירי המכוניות דווקא נמוכים יחסית.

"מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכיב המיסוי המהותי", נקבע בדו"ח בעניין שוק הרכב שהוגש לפני כשנתיים לאגף התקציבים במשרד האוצר. "בניכוי מרכיב המיסוי, רמות המחירים אינן חריגים באופן מיוחד מהמקובל בעולם, ואף נמוכות בחלק מהמקרים".

הדו"ח, שהוכן על-ידי חברת ייעוץ פרטית והוגש לאגף התקציבים בספטמבר 2012, מוכר היטב לפקידיו של השר כץ במשרד התחבורה, וגם השר עצמו התייחס לסוגיית המס כמה פעמים מאז הוגש הדו"ח. "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי", אמר השר כץ בישיבה של ועדת הכלכלה בקיץ שעבר. "אני חושב שהוא (המיסוי, ש.ה) היה צריך לרדת, אני מקווה שהוא ירד יום אחד, בעיקר מסי הקניה".

מאחר שסמכות שר התחבורה אינה כוללת התוויה של מדיניות מיסוי, ראוי לבחון מה אומרים ברשות המסים. עמדת הרשות בעניין זה ברורה: "אנו כיום נמצאים בסביבת ה-60% (מס קנייה) ואף פחות מזה", הסבירו שם בסקירה שנתית של שוק הרכב, "ניתן לשער שהמשך הפחתת המס, אם תתרחש, תביא לאובדן הכנסות ממס". ובמלים פשוטות: הפחתת מס הקנייה הנהוג כיום תביא לפגיעה בהכנסות המדינה ממסים, ולכן הסיכוי לכך שממשלת ישראל תחליט להפחית את מס הקנייה על רכב חדש נע בין קלוש מאוד וזניח למדי.

אפילו ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר ויו"ר ועדה ציבורית להגברת התחרותיות בשוק הרכב, נמנע מלהמליץ על הפחתת מס הקנייה. זליכה, שלרוב שש למתוח ביקורת על פקידי האוצר, הסביר בעבר בוועדת הכלכלה כי "המס על הרכב היום הוא מהגבוהים בעולם, אין לו אח ורע… אבל – ואני אומר אבל גדול – לא נכון לוועדה בתחום הרכב להמליץ על הפחתת מס, שמהווה מרכיב חיוני בהכנסות המדינה… אני חושב שהמיסוי פה מופרז מאוד, אבל זה לא נכון לקחת מס אחד ולהמליץ על הפחתתו מבלי שאתה עושה דיון מקיף בכלל הכנסות המדינה".

ומה עם אותה רפורמה שמקדם השר, שאמורה להגביר את התחרות בשוק הרכב? בכל הנוגע למחירי מכוניות חדשות, השפעתה עלולה להתברר כשולית. הסיבה לכך היא שכשלי התחרות בשוק הרכב מוגבלים למספר קטן של קטגוריות, והצעדים שמעוניין לנקוט משרד התחבורה אינם צפויים להציע פתרון ראוי לכשלים.

"(הבדיקה) העלתה כי ענף הרכב החדש מאופיין, ככלל, בתחרות בין מספר לא מבוטל של מתחרים ובהיעדר ריכוזיות", נקבע בדו"ח שהכינה רשות ההגבלים העסקיים לפני מעט יותר משנה. הבדיקה הצביעה על כשלי תחרות בשתיים מהקטגוריות בשוק הרכב – מכוניות משפחתיות וסופר-מיני – אך ברשות ההגבלים הבהירו כי קיים קושי "למצוא את הסעד כנגד כוח השוק" של יבואני הרכב מול לקוחות פרטיים.

הצעה שעלתה שבעבר, והוזכרה בדו"ח של רשות ההגבלים, היא פיקוח על מרווחי השיווק של היבואנים במספר מוגבל של קטגוריות ודגמים. "פיקוח כזה עשוי להיות הכלי היחיד האפשרי בנסיבות העניין, במידה שהרגולטור הייעודי יגיע למסקנה שיתרונותיו של כלי זה עולים על חסרונותיו". אולם, הטלת פיקוח שכזה כרוכה בקשיים רבים ועלולה ליצור הפליה בין יבואנים, ולכן מאז פורסם דו"ח הרשות לא ננקטו צעדים שיאפשרו את יישומו.

וכך למעשה חוזרת ועולה השאלה שמציגים מארגני מחאת הרשת נגד מחירי המכוניות: "למה אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים יותר על אותה מכוניות בארץ מאשר בחו"ל?". התשובה מאוד פשוטה, בעצם: כי יש לממשלת ישראל הרבה מאוד הוצאות, והנהגים הם מגזר שנוח לגבות ממנו הרבה מאוד כסף – במסי קנייה, באגרות שונות, בקנסות ובמסים על הדלק.

אגב, לכל מי שסבור שאולי משרדי הממשלה יפתיעו ויפחיתו את מס הקנייה, ראוי לזכור כי ב-1 בינואר 2015 יעדכנו משרדי האוצר והתחבורה את "המיסוי הירוק" – נוסחת שקובעת הטבות מס למכוניות חדשות בהתאם לכמות המזהמים שהן פולטות. אמנם עוד לא ברור מה תהיה השפעת העדכון על מחירי המכוניות, אך דבר אחד אינו נתון לוויכוח: העדכון של הנוסחה יביא בפועל לעליית המס האפקטיבי שמוטל על מרבית המכוניות החדשות.

The post מה יוזיל את המכוניות – הגברת התחרות או הפחתת מס? appeared first on TheCar.