צילומים: דובי זכאי

החמסין שהפתיע אותנו השבוע השמיע קול אזעקה: האביב אמנם בעיצומו, אבל לא יישאר איתנו כאן לנצח. חייבים להזדרז ולצרוך במהירות את כל היופי הירוק והפרחוני שמכסה את ארצנו, בטרם ייכבש הנוף בידי קוצים ודרדרים, ומעט הזרימות שזימן לנו חורף שחון ייעלמו – מותירות את ערוצי הנחלים חרבים כמדבר בלב הקיץ.

אל תרשו לעצמכם לבזבז את פרק הזמן הקצרצר הזה, שיחלוף לבלי שוב, מצאו לעצמכם כל תירוץ לצאת ולטייל בכל מקום שהוא, העיקר לא להיתקע בבית.

כרגיל, אחד המפלטים הירוקים האחרונים של האביב הארץ ישראלי, מקום ש"מתפקע" בימים אלה מרוב יופי הוא איזור רמת מנשה אשר מרכז לשטח קטן יחסית את כל מה שהאביב מציע.

רקפות שאחרו לפרוח מתחזקות גם כעת את מרבדי הרקפות שנפרשו בשבועות האחרונים על 'גבעת הרקפות' שליד קיבוץ גלעד, ורקפות נוספות בשלל צבעים מרפדות כל חורש על הרמה שבאיזור יקנעם.

שלל פרחי בר, בהם תורמוסים כחולים במשטח מרהיב מימין לכביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה, כלניות ונוריות, חורשות סבוכות של אלונים מלבלבים, עצי כליל החורש עם פריחתם הסגולה-ורודה הנהדרת, שמכריזה על מיקומה כדי למשוך אליה חרקים מאביקים, יערות אורנים שעוטפים את הגבעות הנמוכות ושטיחי פריחת האביב שנפרשים מרגלותיהם.

כל היופי הטבעי הזה עטוף בימים אלה ביופי אחר, מעשה ידי החקלאים: שדות עצומים של חיטה, אשר בימים אלה כבר מתנשאת לגובה של כחצי מטר בצבעה הירוק כהה תוחמים את השבילים וממלאים את התמונה עד לאופק, ובתוך הפסטורליה הזאת רועים להם בנחת עדרי בקר.

החורף הנוכחי, כך גילו לנו השבוע המדענים של סוכנות החלל האמריקנית, היה החורף השחון ביותר במזרח התיכון מזה 900 שנים, וגם אצלנו הורגשה עצירת גשמים – בעיקר בצפון הארץ.

בכל זאת, בזכות עבודה מאומצת שנעשתה בישראל כבר מאז ימי החלוצים, לפני הקמת המדינה, ועד ימינו אלה עם פרויקט אדיר של התפלת מי-ים, אין כיום מחסור במים בישראל, והשקיית השדות "עובדת" על הטבע, ולשם שינוי לכיוון חיובי. מעט הגשמים שבכל זאת ירדו לא התבזבזו אלא נאגרו במאגרי מים, וכעת הם משבצים בצבעם הכחול את תמונת הנוף.

בשנים כתיקונן מפונקת רמת מנשה בכמות משקעים גדולה יחסית, כ-700 מ"מ בממוצע, ורוב המים האלה נתפסים, כאמור, למאגרים. אבל גם בימים אלה המעיינות עדיין שופעים, חלקם את שפיעתם האחרונה לשנה זאת, ויובלים קטנים זורמים בערוצים מפותלים, נושאים את מימיהם בלב השדות הירוקים ונבלעים בנחל גדול, לפחות במושגים ארץ-ישראליים.
זהו נחל תנינים, שמקורותיו נובעים ברמת מנשה, ובימים אלה הוא זורם ומימיו צלולים ורכים.

נחל תנינים ניזון מאגן הניקוז של רמת מנשה וגם משלושה מעיינות קטנים: עין ניצה, עין לבלוב ועין גלעד, וערוצו פולח שדות חיטה גדולים תוך שהוא חותר בדרכו הארוכה (32 קילומטרים) מערבה, אל הים.
תחילת נביעתו של נחל תנינים נמצאת כשלושה קילומטרים דרומית מזרחית לקיבוץ עין השופט, ואת שמו המעט מפחיד הוא קיבל פשוט מפני שפעם באמת התהלכו בו תמסחים. אחרוני התנינים נצפו כאן בשנת 1906, וגם שמו הערבי של הנחל – 'ואדי א-תימסחי', מזכיר את החיות התנכ"יות האלה.

לנחל התנינים יש גם שם ערבי נוסף, נכון יותר לטעמי, והוא 'ואדי א-זרקא', "הנחל הכחול", ולשם הזה הוא זכה בזכות מימיו הזכים והנעימים.
הדיעות חלוקות לגבי מקור השם הזה, כמו גם לגבי מקור השם ג'יסר א-זרקא – שמו של הישוב הערבי שבסמוך אליו נשפך נחל התנינים אל הים.

המיתוס העממי מספר שהישוב עצמו, כמו ישובים יהודים אחרים שהוקמו בתקופתו, הוקם בתקופת הברון אדמונד דה-רוטשילד, לאחר שאנשי הברון זימנו לכאן משפחות של ערבים תושבי סודאן שסבלו ממחלה גנטית שנקראת "קדחת חרמשית". בדמם היו כדוריות דם שעברו דפורמציה ונראו כמו חרמשים (ומכאן שם המחלה), מה שהפך אותם לחסינים מפני מחלת המלריה ואיפשר להם לעבוד כמייבשי ביצות בשירות הברון.

עורכי 'ויקיפדיה', לעומת זאת, טוענים ש"ראשוני הישוב היו כ-80 משפחות בני חמולות שיהאב ונג'ר שהגיעו לארץ ישראל ממצרים ביחד עם חילות מוחמד עלי ב-1834, אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמאש, בדווים משבטי ערב אל-ע'וארנה, שנדדו במאה ה-19 מבקעת הירדן והתיישבו בשולי ביצות כבארה…
בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924… הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה… האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, שאותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם".

כתבה בעיתון 'הארץ' מתייחסת לעובדות ההיסטוריות בפרספקטיבה אחרת, מטרידה יותר בראיה ציונית, אבל על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת: נחל תנינים הנהדר זורם מן הנופים המענגים של רמות מנשה אל השטחים המיובשים של ביצות כבארה, ובקטע האחרון שלו, מיד לאחר שהוא גולש בתעלה מלאכותית מתחת לכביש החוף, הוא חולף לצד קפסולת זמן, בעיה שהוזנחה על-ידי כל ממשלות ישראל במשך עשרות שנים וכנראה שלא תיפתר מעצמה.

כך מגיעים: בכביש החוף (כביש 2) פונים מזרחה אל כביש 70 ומטפסים איתו לכיוון יוקנעם. במחלף אליקים פונים ימינה, דרום-מזרחה, ונוסעים על כביש 672 לכיוון קיבוץ גלעד (אבן יצחק).
לפני הקיבוץ, מול ,גבעת הרקפות', פונים ימינה, מערבה, לכביש צר. לאחר 'מעבר אירי' שעל הכביש פונים ימינה לדרך עפר עבירה לכל רכב ונוסעים עליה עד לערוץ נחל תנינים.

הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל נביעות נחל תנינים appeared first on TheCar.