נהג שקיבל דו"ח חנייה פנה לעירייה וטען שהתמרור הוצב בצורה לקויה. טענתו התקבלה והדו"ח בוטל. אלא שבמשטרה, שרשמה לנהג דו"ח בנוסף לזה שקיבל מהעירייה, התעלמו מפניותיו. כשלוש שנים טורטר הנהג, ורק בבית המשפט המחוזי השיג צדק: "העובדה שהמערער כיתת רגליו ומסר מסמכים שוב ושוב לרשויות כדי לשכנעם בצדקתו, אותה אפשר לברר ברגעים ספורים, מצדיקה קיומן של נסיבות המצדיקות פיצוי"

מחיר ההתעמרות באזרח: המשטרה התעקשה להגיש כתב אישום ולנהל הליכים משפטיים מיותרים, וכעת תידרש לשלם פיצוי בסך 5,000 שקלים. כמעט שלוש שנים טרטרה המשטרה נהג שהואשם בחנייה בניגוד לחוק בחניית נכים, בזמן ששיחת טלפון אחת לעירייה הייתה מבהירה שיש לבטל את כתב האישום, שכן התמרור ליד מקום החנייה הוצב בצורה לקויה והוחלף לאחר תלונה שהגיש הנהג. למעשה, דו"ח חנייה שנרשם לנהג על-ידי פקח עירוני, בנוסף לדו"ח שקיבל מהמשטרה, בוטל מיד לאחר פנייתו לעירייה. אלא שהתביעה המשטרתית התעקשה לנהל הליך משפטי ארוך ומיותר נגד הנהג, גם לאחר שהיה ברור כי טענותיו צודקות.

הנהג, שביקש להישפט לאחר שכל פניותיו למרכז הפניות הארצי של המשטרה לא הועילו, התייצב לארבעה דיונים שקיים בית המשפט לתעבורה בתל-אביב בעניינו. רק בדיון האחרון הסכימה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב האישום המיותר. בהתבססו על סעיף בחוק העונשין המתיר לבית משפט להטיל על המדינה את הוצאות הנאשם, פנה הנהג לבית המשפט לתעבורה וביקש פיצוי בגין ההליך המיותר שניהלה נגדו המדינה. אלא שבתי המשפט ממעטים לאשר בקשות שכאלה, וכך בדיוק עשה השופט דן סעדון, שדחה את הבקשה והבהיר כי התביעה המשטרתית נהגה בהגינות ותום לב. הנהג לא הרים ידיים, והגיש ערעור נגד החלטתו של השופט סעדון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

"על-פי טענות המערער, שבסופו של דבר הוכחו כנכונות, התמרור הוצב בדרך נכונה (אך) באופן המבלבל את האזרח", כתב שופט המחוזי רענן בן-יוסף, שקיבל את הערעור שהגיש הנהג. "טענתו זו התקבלה על-ידי העירייה ועל-ידי רשות הרישוי העירונית, התמרור תוקן והדו"ח שנרשם על-ידי הפקח העירוני בוטל. לא כך נהגה משטרת ישראל – פניותיו של המערער לביטול הדו"ח גררו את התייצבותו לבית המשפט למספר ישיבות – הליכים שנמשכו מישיבה ראשונה בפני בית המשפט ביום 16 במאי 2013 עד סוף שנת 2014, כאשר קדמו להן תכתובות רבות בין המערער לבין משטרת ישראל".

בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי הודתה נציגת התביעה כי ההליך גרם לטרטור מיותר של הנהג: "אני מסכימה עם המערער שהוא טורטר בצורה מיותרת", אמרה התובעת לשופט בן-יוסף. אלא שלמרות זאת, המשיכה התביעה המשטרתית להתעקש על כך שההליך עצמו נוהל כשורה. "בהתנהלות רשויות התביעה לא נפל פגם", הסבירה התובעת, "מאחר שהם החליטו על סמך החומר שהיה בידם". מה אם כן יעשה הנהג, שאף לשיטת התביעה טורטר לשווא? "שיגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה", הציעה התובעת, תוך שהיא מבקשת מהשופט בן-יוסף לדחות את הערעור ולהימנע מלהשית על המדינה פיצויים מכוח חוק העונשין.

הסעיף הרלוונטי בחוק העונשין מאפשר הטלת הוצאות נאשמים על המדינה בשתי חלופות: האחת, כאשר בית המשפט קובע שכלל לא היה יסוד להגשת כתב אישום, והאחרת – כאשר בית המשפט מוצא נסיבות אחרות שמצדיקות מתן פיצויים לנאשם. במקרה שלפניו מצא השופט בן-יוסף כי מתקיימות שתי החלופות גם יחד: "החזרה מהאישום, מעידה על ראשיתו שהוא היה ללא יסוד", כתב השופט בהחלטתו לקבל את הערעור. "אף באשר לעילה השנייה, של נסיבות אחרות המצדיקות זאת, העובדה שהמערער במשך שנים כיתת רגליו ומסר מסמכים שוב ושוב לרשויות כדי לשכנעם בצדקתו, (אותה) אפשר לברר ברגעים ספורים, מצדיקה קיומן של נסיבות… המצדיקות פיצוי".

בהמשך ההחלטה מתייחס השופט בן-יוסף גם לפסק הדין של בית המשפט לתעבורה, שדחה את בקשת הפיצויים של הנהג. לדבריו, גם אם צדק שופט התעבורה, והנהג אכן הגיש את החומר הרלוונטי לביטול כתב האישום רק בסוף ההליך, הרי שהיה בו די כדי להוכיח שמלכתחילה לא היה יסוד לגשת כתב האישום. "בנסיבות המקרה הזה – מדובר היה בקיום אי-יסוד לאשמה, והראייה (היא) שמיד אחר כך העירייה ביטלה את הדו"ח ושינתה את התמרור משהתקבלה טענתו של המערער שהתמרור הוצב שלא כהלכה", סיכם השופט בן–יוסף, וקבע כי המדינה תישא בהוצאות הנהג בסך 5,000 שקלים – סכום גבוה יחסית, כאשר עצם הטלת ההוצאות על המדינה היא בגדר צעד נדיר יחסית.

The post המשטרה תפצה נהג בסך 5,000 שקלים בגלל הליך משפטי מיותר appeared first on TheCar.

ק', שנמצא בישראל משנת 2010, ניגש ל-11 מבחני נהיגה ונכשל בכולם. למרות שלא קיבל רישיון ישראלי נהג בכלי רכב מסחרי, ואף היה מעורב בתאונה שבה נפגעו כלי הרכב עצמו, גדר בטיחות ועץ. לאחר שנגזר עליו עונש של מאסר בפועל בגין נהיגה ללא רישיון, ערער לבית המשפט המחוזי וטען כי ברשותו רישיון נהיגה מאתיופיה. התביעה, שביקשה לדחות את הערעור, טענה כי מי שנכשל ב-11 מבחני נהיגה אינו יודע ואינו יכול לנהוג. מה קבע בית המשפט המחוזי?

לפני כעשרה חודשים נהג ק' בכלי רכב מסחרי בתל אביב, כאשר מסיבות שאינן ברורות איבד לפתע את השליטה, וכתוצאה מכך התנגש בעץ וגדר בטיחות. לכלי הרכב, לגדר הבטיחות וגם לעץ התמים נגרמו נזקים, ובבדיקת משטרת התברר כי לק' כלל אין רישיון נהיגה. בית המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע אותו – לאחר הודאתו – בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, וגזר עליו עונש חמור: מאסר בפועל לתקופה של חודשיים, שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ק' סירב להשלים עם העונש החמור שהוטל עליו, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בערעור טען סנגורו כי כבר בבית המשפט לתעבורה ביקש ק' להציג רישיון נהיגה מאתיופיה, שם התגורר עד שנת 2010. לטענת הסנגור, "יש חשיבות רבה בשאלת האם מדובר בנהג בלתי מורשה שמעולם לא למד לנהוג, ולא קיבל רישיון נהיגה בשום מקום, לבין מי שאין לו באופן טכני רישיון נהיגה ישראלי בלבד".

נציגת התביעה ביקשה מבית המשפט המחוזי לדחות את הערעור, תוך שהיא מעלה טענה מפתיעה: "מדובר במי שנכשל בטסט 11 פעמים", סיפרה התובעת לשופט רענן בן-יוסף. "אז מה זה עוזר שהיה לו רישיון באתיופיה? חברי (הסנגור) טוען שזה טכני. זה לא טכני כשהוא נכשל 11 פעמים". התובעת הבהירה כי ק' "הצליח להיכשל בכולם (כל מבחני הנהיגה), כך שמדובר באדם שלנהוג אינו יכול ואינו יודע". בנוסף, התובעת ביקשה לדחות את הצגת הרישיון מאתיופיה, שכן תרגומו לעברית לא הבהיר מה טיבו או מה תוקפו.

השופט בן-יוסף קיבל את טענתו של ק' בעניין חשיבות הצגת הרישיון מאתיופיה. "אין ספק שהעובדה שלאדם רישיון נהיגה בחו"ל שאיננו תקף בארץ היא עובדה שיש לה משקל לענישתו", קבע השופט בפסק הדין. "אין דומה אדם שלא למד לנהוג ולא קיבל רישיון בשום מקום, למי שעולה על ההגה ללא ניסיון קודם. הדברים ברורים ואינם צריכים ראיות". עם זאת, המקרה של ק' הציב בפני השופט בעיה, שכן התברר מעל לכל ספק מדובר במי שיודע שהוא נוהג ללא רישיון: "כשמדובר בנסיבותיו האישיות של המערער, אף אם היה לו רישיון מארץ זרה, כאשר הוא יודע שהוא מנסה בארץ לקבל רישיון נהיגה ולא מצליח שוב ושוב, עליו – יותר מאחרים אולי – להיזהר מלעלות על רכב, בוודאי לא על משאית".

אולם, למרות שמצא טעם לפגם בכך שק' היה מודע לכך שהוא נוהג ללא רישיון, החליט השופט בן-יוסף להקל את עונשו ולבטל את עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט לתעבורה. "בנסיבות עברו התעבורתי של המערער והפלילי שאין לו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, הודאתו של המערער ונסיבות אישיות אחרות, הנני סובר שהטלת עונש מאסר, אפילו בריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה, איננו מתאים", סיכם השופט את פסק הדין.

The post "מי שניגש ל-11 מבחני נהיגה ונכשל, הוא אדם שאינו יכול ואינו יודע לנהוג" appeared first on TheCar.

מכוניתה של נהגת ותיקה תועדה במהירות של 96 קמ"ש בדרך עירונית. למרות שהגישה לבית המשפט לתעבורה תצהיר של נכדה, שהודה כי הוא זה שנהג במכונית, הורשעה הנהגת. ערעורה לבית המשפט המחוזי התקבל, אך השופט דאג לקופת המדינה והציע לתביעה להגיש כתב אישום נגד הנכד, כדי שלא תינזק "קופת המדינה המידלדלת"

ל' היא נהגת ותיקה וטובה. למעשה, ב-45 שנות נהיגה היא לא רשמה לחובתה אף לא הרשעה אחת בגין עבירת תנועה. אלא שאז, לפני כארבעה חודשים, גילתה ל' שהיא מואשמת בכך שנהגה במהירות של 96 קמ"ש בדרך נמיר בתל-אביב – בקטע כביש שבו המהירות המרבית המותרת היא 60 קמ"ש בלבד.

ל' בדקה וביררה, וגילתה שמי שביצע את העבירה החמורה היה נכדה, ר'. מצוידת בתצהיר של הנכד, הגיעה הסבתא לבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, משוכנעת שהשופטת שרית קריספין-אברהם תקבל את התצהיר, ותזכה אותה. אלא שלא כך קרה. השופטת קריספין אברהם בחרה שלא לקבל את התצהיר ולא לבטל את פסק דינה של ל'.

סבתא ל' לא ויתרה, והגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם נערך הדיון באולמו של השופט רענן בן-יוסף. "המערערת נוהגת משנת 1969 ללא הרשעות", תיאר השופט את המקרה בפסק הדין. "הוגש נגדה כתב אישום בכך שביום 14 במאי 2014, בדרך נמיר בתל-אביב, כבדה רגלה על דוושת הגז והסיעה את מכוניתה למהירות מתאימה, כ-96 קמ"ש במקום 60 קמ"ש".

בהמשך התייחס השופט בן-יוסף לתצהיר שהגיש הנכד של ל'. "הגברת פנתה לבית המשפט (לתעבורה) וציינה כי אמנם הרכב רשום על-שמה, אך מי שנהג ברכב הוא נכדה, האדון ר"ע", ציין השופט. "ר"ע אף צירף תצהיר, לא חתום בפני עורך דין, על כך שנהג באותו רכב. (אולם) בית משפט קמא (בית המשפט לתעבורה, ש.ה) לא מצא לבטל את פסק הדין מנימוקיו".

אולם, בניגוד לשופטת התעבורה קריספין-אברהם, השופט בן-יוסף דווקא גילה הבנה למצבה של ל' וניאות לקבל את התצהיר של הנכד. "מצאתי (לנכון) לבטל את גזר דינו של בית משפט קמא, ולזכות את המערערת מכל אשמה", הבהיר השופט בפסק הדין.

אלא שבמקום לסיים את פסק הדין בזיכויה של הסבתא, מצא השופט לנכון להנחות את התביעה המשטרתית להגיש כתב אישום נגד הנכד – כאשר הוא מסביר שרק כך יעשה צדק ותימצא גאולה לקופת המדינה המתרוקנת. "המדינה רשאית, לאור מועד העבירה, להגיש כתב אישום נגד הנכד", הסביר השופט בן-יוסף. "יש בידה את תצהירו, אמירה בכתב של אדם שכל שצריך (להוסיף) לו זה דבר מה – והיא יכולה להגיש כתב אישום חדש נגד הנכד, ולשלוח אליו בדואר הזמנה לדין או בכל דרך אחרת שתמצא, ובכך גם יעשה הצדק ובכך גם קופת המדינה המידלדלת לא תינזק".

The post הסבתא, הנכד והשופט שהציל את קופת המדינה appeared first on TheCar.