רנו, אחת היצרניות החלוצות בתחום הרכב החשמלי, הציגה אתמול (ג') את הדור הבא של כלי רכב היברידים, והפעם לא מדובר בחיבור בין מנוע בעירה פנימית למערכת חשמלית אלא בין מערכת חשמלית לבין תא דלק מימני.

רנו חשפה אמש גרסאות סדרתיות לשני דגמים מסחריים מתוצרתה – 'קנגו' ו'מאסטר', אשר שווקו עד היום גם עם גרסאות חשמליות טהורות, ובהן מותקן בנוסף לכך גם תא דלק מימני אשר משמש כמאריך טווח. בדרך זאת רותמת רנו את טכנולוגיית המימן כדי לפתור את אחת הבעיות המציקות ביותר של כלי רכב חשמליים – טווח הנסיעה.
הרעיון של שילוב בין גנרטור כזה או אחר אשר מייצר חשמל לבין מערכת הנעה חשמלית איננו חדש, והוא מיושם, בין השאר, במכוניות כמו שברולט וולט, ב.מ.וו. i3 ורבות אחרות. אלא שמהנדסי רנו, אשר פיתחו את הפרויקט החדש שלהם יחד עם חברת סימבאיו (שהיא חברת בת של קבוצת מישלן), בחרו בפתרון חריג ויצירתי. מה שמשמש במערכת שלהם כגנרטור לייצור חשמל הוא תא דלק מימני, ממש באותו אופן שבו מיוצר חשמל בחלליות ובמעבורות חלל.

קנגו ומאסטר ההיברידים מונעים על-ידי אותן יחידות כח חשמליות שמניעות את הגרסאות החשמליות הרגילות שלהם, והאנרגיה שדרושה עבורן נאגרת באותן סוללות ליתיום-יון שבהן נעשה שימוש גם כיום. בשימוש יום יומי אפשר לחבר את שני הדגמים לעמדות טעינה רגילות (AC) או מהירות (DC) ולקבל את טווחי הנסיעה הרגילים של גרסאות אלה, שהם 230 לקנגו ו-120 ק"מ למאסטר.
ההבדל הוא שכאשר הסוללות מתרוקנות, או אם הנהג מחליט ליזום טעינה שלהן מכל סיבה שהיא, נכנס לפעולה תא הדלק ומייצר חשמל שבאמצעותו אפשר לטעון את הסוללות עד ל-80% מתכולת האנרגיה שלהן. אפשרות אחרת היא לנהוג במכוניות האלה במהירויות נמוכות יחסית תוך שימוש ישיר בחשמל שמופק בתא הדלק המימני, אשר מספק 10 קילוואט של חשמל באופן קבוע.

תא הדלק המימני מאפשר להאריך את טווח הנסיעה של שני הדגמים ל-350 ק"מ (עד 370 לקנגו), כלומר כמעט פי 3 במקרה של מאסטר ופי 1.5 עבור קנגו. אנשי רנו טוענים שמדובר בטווח הנסיעה הארוך ביותר כיום עבור מכוניות מסחריות שלא יוצרות זיהום אוויר. יתרון נוסף, לדבריהם, הוא שתדלוק תא הדלק במימן אורך רק חמש עד עשר דקות.

מי היא החוליה החסרה?

הזינוק הנוכחי בביקוש לכלי רכב חשמליים לא היה צפוי, והוא נובע משתי התפתחויות מהירות שהתקיימו בשלוש השנים האחרונות בסין ובמערב אירופה. עד אז רווחה בתעשיית הרכב האמונה שכלי רכב חשמליים יהיו שלב אבולוציוני בדרך בין מנועי בעירה פנימית לבין הנעה באמצעות תאי דלק מימניים. לפי הגישה הזאת אמורים היו כלי רכב חשמליים להישאר פעילים לאחר מכן בעיקר בתחומים עירוניים שבהם לא נדרש טווח נסיעה ארוך במיוחד. מאריכי טווח למיניהם, במכוניות חשמליות, נועדו לגשר על פער הזמנים שנדרש לצורך פיתוח טכנולוגיה מימנית אמינה, ובעיקר על פער הזמנים לפרישת תשתיות ייצור וחלוקת גז מימן.

מה שטרף את הקלפים זאת הרגולציה האירופאית המחמירה אשר מאלצת את יצרניות הרכב למהר לשוק עם כל סוג של כלי רכב חשמלי טהור שאפשר לבנות, וכך מצאו את עצמן יצרניות רכב כמו טויוטה, הונדה, יונדאי, ובמידה רבה גם ב.מ.וו. כשהן עסוקות בפיתוח כלי רכב מימניים אך ללא פתרון מיידי לדרישה לרכב חשמלי.
כך או אחרת, לאורך הזמן חל שיפור טכנולוגי בתחום הסוללות באופן שבו עלות האגירה של חשמל (דולר לקילוואט שעה) צונחת, וגם נפח האחסון שנדרש, ומשקל הסוללות, יורדים. התוצאה היא שיפור מתמיד בטווחי הנסיעה של מכוניות חשמליות, במקביל לשיפור היכולת של הסוללות לקבל טעינה מהירה מבלי להתקלקל.

ברנו, במבחן התוצאה, לא ממתינים להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הסוללות ורוצים לשפר את ההצעה שלהם עבור ציי רכב שמפעילים כלי רכב מסחריים. קנגו ומאסטר ההיברידים-מימניים מתאימים למפעילים שנמצאים בטווח נסיעה מרשת חלוקת גז מימן, ויכולים ליהנות מהארכת טווחי הנסיעה, כמו גם מהטבות מס ותמריצים שונים שמעניקות מדינות רבות לכלי רכב מימניים.

רנו וסימבאיו עובדות יחד על פרויקט ההיברידי-חשמל-מימן מאז שנת 2014, ובתקופה האחרונה הריצו צי של יותר מ-200 מכוניות מדגם קנגו לצרכי ניסוי. לדגם הנוכחי של קנגו החשמלית יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 33 קילוואט שעה (לעומת 22 קילוואט בדגם הקודם), מנוע חדש, מטען חדש, ומשאבת חום לחימום וקירור תא הנוסעים באופן שחוסך חשמל. גז המימן מאוחסן במיכל לחץ גבוה, כאשר במאסטר הוא מותאם לתקן אחסון בלחץ של 700 באר, ואילו בקנגו הוא מותאם לשני התקנים הקיימים – 700 באר וגם 350 באר.
נפח מיכל הגז בקנגו הוא 74 ליטרים, כלומר שבלחץ של 350 באר הוא יכול לאחסן כ-1.7 קילוגרם מימן, ואילו נפח המיכל במאסטר הוא 56 ליטרים, מה שמאפר אחסון של 2.1 ק"ג מימן ב-700 באר. נכון להיום קיימות במערב אירופה 125 תחנות זמינות לתדלוק מימן, מהן 26 בצרפת, ועד לסוף 2020 צפויות לפעול בצרפת 100 תחנות כאלה (עלות ההקמה של כל תחנת תדלוק במימן עומדת כיום על כמיליון אירו…).

מחירו של קנגו החשמלי-מימני בצרפת הוא 54,000 דולר לפני הטבות מס, ותחילת השיווק שלו מתוכננת לסוף השנה הנוכחית. מחירו של מאסטר המימני טרם נקבע, ותחילת השיווק שלו מתוכננת לאמצע השנה הבאה.

The post רנו מציגה את הדור העתידי של רכב היברידי: חשמל-מימן appeared first on TheCar.

א.ס. הוא אינסטלטור אשר עשה שימוש במשך שנים לא מעטות בטנדרון מדגם סיטרואן ברלינגו דיזל ידני, וזאת עד שיום אחד נמאס לו "לערבל" הילוכים ביד והוא חיפש לעצמו טנדרון אוטומטי.

בחודש מאי השנה הגיע א.ס. אל אחד ממגרשי הטרייד-אין ורכש רנו קנגו אשר עלה לכביש באפריל 2013 וגמא 56,000 ק"מ.

לדבריו, במעמד הרכישה נאמר לו שלמכונית היו בעבר בעיות התנעה וסחיבה, אשר טופלו, ובכל מקרה אין לו סיבה לדאגה היות שלרכב "יש כרטיס טיפול פתוח" באחד ממרכזי השירות של חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו – מוסך רייך בבני ברק – וזאת במסגרת האחריות על הרכב.

כדי לוודא את המידע הזה התקשר א.ס. למוסך רייך ושם, לדבריו, נמסר לו שתקופת האחריות על הרכב הסתיימה באפריל 2016 (כשלושה שבועות לפני מועד הרכישה) אולם עניין הרעידות בהתנעה וה'סחיבה' החלשה מכוסים במסגרת האחריות היות שהתקלה דווחה וטופלה עוד בתקופת האחריות.

לאחר שהחל להשתמש בקנגו הבין א.ס. שהבעיה לא נפתרה: הרכב, לטענתו, רועד, לא ממש סוחב ונכבה לעיתים קרובות לאחר ההתנעה.
א.ס. פנה אל מוסך רייך, שם הוחלפו סלילי ההצתה, אולם לאחר שגם זה לא פתר את הבעיה אנשי המוסך "הרימו ידיים" ואמרו לא.ס. ש"זה האוטו ותצטרך להתרגל אליו, ואם התשובה לא מספקת תצטרך לפנות אל מנהל השרות של חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו".

לדברי א.ס, לאחר שפנה אל אותו מנהל הוא הופנה אל המוסך המרכזי של החברה בראשון לציון, שם חובר הקנגו למערכת דיאגנוסטיקה אולם לא נמצא בו כל ליקוי.

א.ס. התעקש שהתופעות אמיתיות ומפריעות לתפקוד התקין של הרכב ובתגובה הוחלפו שוב סלילי ההצתה, מה שלא פתר את התלה.

כאשר הגיע א.ס. למוסך המרכזי בפעם הבאה הודיע לו הבוחן שהמוסך קיבל הנחיה ממחלקת השירות שלא להוסיף ולטפל ברכב במסגרת האחריות.

במכתב שכתב א.ס. לחברת קרסו הוא כותב: "הייתי המום מהתשובה הזו. איך יתכן שמוסך רשת שלכם – מוסך רייך – מכיר באחריות, ואפילו העמיד לרשותי רכב חלופי… לצורך תיקון אותה בעיה, ופתאום מסתיימת לה האחריות מבלי שהבעיה… נפתרה?
לא ברור גם מדוע נאמר לי במהלך הטיפול שאני חייב להמשיך ולטפל ברכב במוסך רייך, ושאם אעבור לטפל ברכב במוסך המרכזי של חברת קרסו האחריות לא תתפוס. האם מוסכי הרשת של החברה אינם מסונכרנים עם המוסך המרכזי?"

לסיכום, כותב א.ס, "אני מחזיק בידי כרגע רכב שמזייף, כבה ורועד, בזבזתי ימי עבודה רבים על טיפולים בו במוסכים מבלי שהבעיה נפתרה, ועכשיו מנסים לנפנף אותי ולטעון שאם ארצה להמשיך ולטפל בו זה לא יהיה במסגרת האחריות, (כל זאת) מבלי שהצליחו לפתור את הבעיה".

לא.ס. נמאס להמתין לתשובה או לפתרון הבעיה ולכן הוא מכר את הקנגו (אגב, הרכב נבדק במכון בדיקה ולא נמצאו בו ליקויים) והוא חזר לברלינגו דיזל הידני שלו, אולם אנחנו נותרנו עם שאלה לא פתורה:
כיצד יתכן שרכב שטופל במסגרת האחריות במוסך רשת של קרסו מוטורס מבלי שהצליחו לפתור תקלה חייב להישאר כבול לאותו מוסך גם לאחר שתקופת האחריות תמה ומבלי שהבעיה נפתרה? מדוע צריך בעל הרכב לעבור מסלול ייסורים כדי שמכוניתו תטופל במוסך המרכזי של היבואן, שהוא גם נותן האחריות?

האם אחריות היבואן מוגבלת לטיפול רק במוסך הרשת שבו החל הטיפול בו גם אם בעל הרכב לא מרוצה מן התוצאות או שאפשר לממש אותה בכל אחד ממרכזי השירות ברשת הארצית?

לפני למעלה מחודש, ב-9 בספטמבר, פנינו לקבל תשובות מחברת קרסו מוטורס אולם עד היום, למרות תזכורת ששלחנו, כל שנאמר לנו בתגובה הוא ש"הנושא נבדק".

The post רנו מציגה: מי אחראי על האחריות? appeared first on TheCar.