כפי שכבר כתבנו כאן לא אחת לאחרונה, פלח השוק של מכוניות סופרמיני נאכל ללא מלח על-ידי המיני-קרוסאוברים. לקוחות שבעבר הבינו את יתרונות המכונית העירונית-הקטנה-אך-השימושית – מדלגים כעת לכלים שמציעים עיצוב מודרני ויתרון בתחומי השימושיות, גם אם במחיר גבוה יותר.

קטגוריית הסופרמיני עדיין מחזיקה מעמד באירופה, וגם אצלנו, ואפילו צפויה להשיב השנה מלחמה עם מספר לא מבוטל של דגמים חדשים. ביפן נחשפו לאחרונה הונדה ג'אז וטויוטה יאריס חדשות, באירופה הוצגה פיג'ו 208 חדשה ושלושתן צפויות אצלנו עוד במהלך 2020. הקדימה אותן ניסאן מיקרה, אשר נושקה בעולם מזמן אבל נחתה אצלנו לאחרונה, וכעת מצטרפת אליה אחות למחצה – רנו קליאו חדשה, אשר הושקה בשנה שעברה באירופה ומושקת בישראל בימים אלה. פגשנו אותה בסוף השבוע האחרון לנהיגת התרשמות קצרה, וראשונה.

הדור החמישי של קליאו נחשף בתערוכת ז'נבה 2019  ובמבט ראשון קל להתבלבל בינו לבין הדור היוצא. מעצבי רנו שמרו על הקווים הכללים – המוצלחים והנאים יש לומר – של דור 4 וביצעו רק עדכונים קלים נדרשים. למשל, בחזית שופץ העיצוב של הפנסים ונוספה להם תאורת LED בצורת האות C אשר מאפיינת את דור המוצרים הנוכחי של רנו. לשמירה על העיצוב הקודם יש יתרונות וחסרונות, ואחד החסרונות הבולטים הוא שרבים עלולים לפספס את העובדה שכעת כבר מדובר במכונית חדשה לחלוטין שבנויה על פלטפורמה מודולרית חדשה. פלטפורמה זאת נקראת CMF-B והיא תשמש בשנים הקרובות את הדגמים הקטנים של קבוצת רנו-ניסאן.

גם המידות נותרו דומות: המכונית אפילו קצרה בסנטימטר אחד ונמוכה בשלושה מזו היוצאת, אבל מאידך היא רחבה ב-6.5 סנטימטרים מאד  משמעותיים ובסיס הגלגלים ארוך בסנטימטר אחד, וכך שופרו היציבה ומרחב הפנים. 

אבזור וגרסאות

קליאו החדשה מוצעת אצלנו עם שני מנועים. מנוע טורבו-בנזין תלת צילינדרי בנפח  1.0 ליטר מספק 100 כוחות סוס ומחובר לתיבת הילוכים ידנית, ואילו הגרסה שתימכר באמת, מפני שיש בה תיבת הילוכים רובוטית-אוטומטית, מונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 1.3 ליטר, אשר מספק 130 כוחות סוס. בתוך מספר שבועות צפויה להווסף גם גרסה אוטומטית למנוע ה-1.0 ליטר, אבל זאת לא תהיה תיבה רובוטית אלא רציפה, כמו זאת שמניעה את ניסאן מיקרה. לקראת סוף השנה תתווסף גם גרסה היברידית להיצע המנועים של קליאו. לעומת זאת, רנו לא תציע מנוע דיזל, למרות שגרסה כזאת (שהוצעה במרכב סטיישן שימושי) זכתה להצלחה מקומית גדולה יחסית.

רמת האבזור העיקרית של קליאו נקראת 'אינטנס' ויש בה מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל 7 אינטש ומצלמת חניה, בקרת אקלים, בקרת שיוט, מפתח חכם, חיישני חניה מלפנים ומאחור, חיישני תאורה וגשם, תאורת LED מלאה בחזית, וחישוקים קלים בקוטר 16 אינטש. גרסת ה-1.3 האוטומטית משווקת ברמת אבזור שנקראת RS ליין ונוספים בה, לבד מסממני עיצוב ספורטיביים בהשראת דגמי RS – גם לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, מערכת מולטמדיה עם מסך אנכי בגודל 9.3 אינטש, בלם יד חשמלי, מערכת חניה אוטומטית, מצלמה עם תצוגת 360 מעלות, ריפודים משולבים עור סינטטי, וחישוקי 17 אינטש.

למכונית החדשה התווספו מערכות בטיחות אקטיביות נפוצות שלא היו בדור הקודם (ולכן היא נדפקה ב"מדד הבטיחות" העלוב של משרד התחבורה שלנו) ואיתן היא קיבלה ציון של חמישה כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של Euro NCAP. כל הגרסאות שמוצעות בישראל מצוידות בבלימת חירום אוטונומית והתרעת סטיה מנתיב. תיקון אקטיבי של סטיה מנתיב, זיהוי תנועה בשטחים מתים ותאורת אור גבוה אדפטיבית מותקנים רק ברמת הגימור RS ליין – וחבל שכך. בקרת השיוט האדפטיבית שמוצעת עם קליאו בחו"ל לא מוצעת אצלנו בכלל.

מחירה של רנו קליאו ידנית מתחיל ב-85 אלף ש"ח, וכדי לקנות מכונית אוטומטית (בגרסת ה-1.3 ליטר וברמת אבזור "אינטנס") יש להוסיף לא פחות מ-20,000 ש"ח. עבור רמת האבזור RS ליין נדרשת תוספת של 10 אלף שקלים נוספים, ובשורה התחתונה המחירים האלה מציבים את קליאו בפסגת המחירים של קטגוריית הסופרמיני (אם כי ברמת אבזור גבוהה, יש לומר). יבואני רנו טרם פרסמו את המחיר של גרסת ה-1.0 ליטר האוטומטית, ואפשר להניח שהוא ינוע סביב ה-100,000 ש"ח – וזאת כדי שהיבואנית תוכל להעניק הנחה נאה לציי הרכב שעבורם מיועדת גרסה זאת.

בחניה

תא הנוסעים של קליאו שודרג באופן משמעותי עם עיצוב שנראה פחות צעיר ונועז ביחס לדור הקודם אבל עם תחושה סולידית ובוגרת יותר.  איכות החומרים שופרה משמעותית, וזה מורגש בעיקר בדיפוני הדלתות. גם הנדסת האנוש שופרה, מה שבא לידי ביטוי למשל במיקום מתגי בקרת השיוט על גלגל ההגה. למרות זאת, מהנדסי רנו ממשיכים להתעקש על תפעול מערכת השמע ממנוף נוסף הממוקם מאחורי גלגל ההגה.

מסך מערכת המולטימדיה – ברמת גימור "אינטנס" – פחות מרשים מאשר ברמת גימור RS ליין, וזה נכון בעיקר בכל הנוגע לממשק התפעול.  בגרסה הבסיסית הוא מציג גרפיקה מיושנת ולא נאה כמו זאת של הדור הקודם של קליאו. גימור צבעוני לרוחב לוח המכשירים וסביב בסיס ידית ההילוכים מוסיף תחושה צעירה ונאה, ומשלים תא נוסעים שהוא בין המוצלחים בקבוצה. מרחב הפנים של קליאו טוב, וניכר שיפור קל במושב האחורי – מה שהיה נקודת תורפה בדור הקודם. שני מבוגרים יוכלו לשבת שם בנוחות, ואילו נוסע שלישי יעדיף להישאר בבית.

עם נפח של 390 ליטר, תא המטען של קליאו מרשים ביחס למכוניות בגודל זה, אבל חלל עמוק, עם שפת הטענה גבוהה מידי ולא נוחה במיוחד לצורך העמסת מזוודות מצמצמת את היתרון הזה.

בנסיעה

מנוע ה-1.3 ליטר של קליאו מספק 130 כ"ס ו-24.5 קג"מ מרשימים, וזה מספיק כדי להפוך אותה למכונית זריזה – עם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 9 שניות עגולות, וביצועים טובים בכל תנאי הדרך. עם זאת, קליאו לא מרגישה חזקה כפי שדף הנתונים מספר. אפשר לתלות את הדבר בכך שעם משקל עצמי של יותר מ-1,200 ק"ג לא מדובר במכונית קלה. בנוסף, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים הססנית באופיה, במיוחד בעת זינוק ממהמקום. מנופי תפעול הילוכים על גלגל ההגה מאפשרים למצות טוב יותר את הפוטנציאל של המנוע, אבל באופן מפתיע אין לתיבה מצב ידני מלא או מצב ספורט. המשמעות היא שגם אם מורידים מספר הילוכים כדי להכניס את המנוע לאזור הנכון, תיבת ההילוכים ממהרת לחזור למצב הפעולה הרגיל שלה – וזה מעדיף להגיע מהר להילוכים גבוהים כדי לחסוך דלק. התכונה הזאת מציקה בעיקר כשמנסים לייצר קצב מהיר בכביש הררי.

פרק הנהיגה הקצר לא הספיק כדי להתרשם מהדקויות של היכולת הדינמית, מה גם שאירוע ההשקה נערך באחד הימים הגשומים ביותר השנה. למרות זאת אפשר להתרשם שמדובר במכונית מאוזנת בתגובותיה, עם רמת אחיזה גבוהה ונטיה קלה לתת היגוי. אל מצב כזה הגענו רק כאשר קליאו נדחפה ממש לקצה. ההיגוי מדוייק ובעל משקל טוב, אבל נטול תקשורת.

סיכויי הצלחה

קליאו שומרת על נקודות החוזק של הדור הקודם – ובראשן עיצוב צעיר, מנוע חזק ביחס לקטגוריה, ושלדה טובה. כעת נוספו למשוואה תא נוסעים מודרני ואיכותי מבעבר ומערכות בטיחות מקובלות (אם כי חבילת הבטיחות המלאה מוצעת רק ברמת הגימור הבכירה). קליאו מוצעת בתמחור גבוה ביחס לקטגוריה, וזה אומר שייתכנו שתי אפשרויות: או שמהר מאד נראה אותה באתרי ה"אפס קילומטר" ובחברות הליסינג, או שלא נראה אותה יותר מידי.

The post נהיגה ראשונה: רנו קליאו החדשה appeared first on TheCar.