ניסאן, אחת מחלוצות ההשקעה ברכב חשמלי בעידן המודרני, הצטרפה לאחרונה למלחמת המחירים העולמית בשוק הרכב והכריזה על הפחתת מחירי המחירון של 'אריה' החשמלית בשיעורים של בין 8%-10% בארה"ב.
בהתאם לרמות האבזור השונות קוצצו שם מחיריה של אריה ב-3,600-6,000 דולר ואנשי החברה לא מסתירים את המצוקה שלהם והצורך לעודד ביקוש מהיר לדגם החשמלי השני בתולדותיה.

ברמת הכניסה שלה מוצעת אריה בארה"ב תמורת כ-39,590 דולר (כ-142,000 שקלים) לפני הטבות מס בסך 7,500 דולר, ואילו ברמת האבזור הגבוהה ביותר בוצע חיתוך המחירים המשמעותי יותר והיא מוצעת כעת תמורת כ-54,000 דולר לפני הטבות מס. מחירים אלה הם "על הכביש" וכוללים את עלויות המשלוח שעומדות בארה"ב על כ-1,400 דולר.

מלחמת המחירים בארה"ב הביאה את טסלה לקצץ כ-21% מ"מחיר העסקה הממוצעת" שלה ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה – כלומר לרוחב כל מגוון הדגמים ורמות האבזור, כך כותבים האנליסטים של חברת Cox Automotive שסוקרת את שוק הרכב הצפון אמריקני, ואילו פורד הפחיתה יותר מ-8,000 דולר ממחירו של הקרוסאובר החשמלי שלה – מוסטנג מאך-E.

אגב, מעניין להדגיש שניסאן הפחיתה את מחיריה של אריה לא על "עודפי מלאי" או סחורה ישנה אלא דווקא להיפך: הורדת המחירים מתוזמנת עם כניסתו של דגם 2024 לאולמות התצוגה וחלה על הדגמים החדשים.

זה לא אומר שניסאן חוגגת עם אריה: ניסאן מסרה בשנה שעברה רק כ-13,400 יחידות של אריה בארה"ב, כלומר פחות מכוניות מכפי ש-BYD מסרה בשוק הישראלי הזעיר. על-פי דיווחים מארה"ב יש לניסאן עוד 4,500 יחידות מדגמי 2023 שהיא יכלה לפזר בקלי קלות אצלנו, בישראל, אבל כרגע הם מעמיסים על מגרשי האחסנה שלה מעבר לאוקיאנוס.

אין נביא בעירו

אי אפשר לדבר על ניסאן, או על רנו, בלי להזכיר שברית רנו-ניסאן הימרה על הרכב החשמלי הרבה לפני כל יצרניות הרכב האירופאיות והיפניות, וגם עם שמים בצד את רנו פלואנס שהייתה יציר מוטורי פגום היא הייתה שם עם מוצרים שהקדימו את זמנם כמו ניסאן 'ליף' ורנו 'זואי'.

כיום, לנוכח שיעור החדירה הפנומנלי של כלי רכב חשמליים לשוק הרכב הישראלי – בעיקר מתוצרת סין – אי אפשר שלא לתהות אם מנהלי קרסו מוטורס – יבואני רנו וניסאן לישראל – קיבלו בעשור האחרון את ההחלטות הנכונות בכל הקשור לפלח השוק הזה.

אריה, למשל, הוצגה בעולם כבר בשנת 2020 והחל משנת 2022 היא מיוצרת במקביל גם ביפן וגם בסין. על אותה פלטפורמה מייצרת רנו את מגאן E-Tech החשמלית (ולאחרונה גם את סניק E-Tech).

לניסאן ולרנו יש בעיות לא מבוטלות עם חלק ממנועי הבעירה הפנימית הקטנים שלהן, לפחות אלה שתוכננו על-ידי רנו, ושיקום התדמית של מותגים אלה יכולה להתבצע באמצעות השקעה בקידום האגף החשמלי.

בשנה שעברה ביקרו מעט מאוד לקוחות באולמות התצוגה של ניסאן בישראל ויצרנית הרכב השניה בגודלה ביפן צנחה אצלנו למקום ה-22 בטבלת המכירות. כדי לשים דברים בפרופורציות – מותגי היוקרה אאודי ומרצדס מסרו בשנה שעברה בישראל יותר מכוניות מניסאן, וכך עשתה אפילו שברולט שנהגה להביט בה מלמטה במשך שנים.

אם קברניטי קרסו היו מתעקשים להשיג רק 2,000 מאותן אריות שמחלידות כרגע בצפון אמריקה ניסאן יכולה הייתה כמעט להכפיל את מספר המכירות שלה בישראל, לכבוש את המיקום ה-16 בטבלה, וכנראה גם לדגדג חזק ל-MG שמכרה אצלנו כפול ממנה.

א-פרופו השקעה, אתמול (ב') הכריזה קבוצת כלמוביל – יבואנית הרכב הגדולה ביותר בישראל – על כניסתה לתחום תשתיות הטעינה לרכב חשמלי יחד עם חברת שנפ. ימים ספורים קודם לכן הודיעה חברת SAP שעובדים שלה בישראל אשר יעדיפו לעבור לרכב חשמלי כרכב צמוד יקבלו ממנה מענקים, וזה מזכיר לכולנו שבפני קרסו מוטורס עמדו מאז ימי בטר פלייס האפורים ועד ימינו מספר הצעות להשקיע בתשתיות טעינה.

כיום, כקבוצה שביד אחת מחזיקה בחברת הליסינג השנייה בגודלה בישראל וביד האחרת מייבאת כלי רכב חשמליים מסין – זה יכול היה להציב את קרסו מוטורס, "פריסבי" בשבילכם – בעמדת יתרון.

לקריאה נוספת:

חוזרת בתשובה: ניסאן מציגה את החשמלית שמסיימת את עידן מנועי הבעירה באירופה

The post ניסאן הורידה את המחיר של אריה החשמלית ב-10% בארה"ב ופספסה לגמרי את השוק הישראלי appeared first on TheCar.

רנו עדיין לא אישרה מתי יופסק הייצור של 'זואי' – אחת המכוניות החשמליות הנמכרות ביותר באירופה בעשור האחרון (מתוך קומץ קטן שהוצע לאירופאים), אבל פבריס קמבוליב, הבוס של רנו, אישר לעיתון הרכב הבריטי 'אוטוקאר' ששם המותג הזה לא יזכה להמשכיות. המשמעות היא ש'זואי' – אחת החשמליות החלוצות של עידן החשמל המודרני, תרד בשנה הבאה מקו הייצור בפעם האחרונה.

'זואי' – המכונית החשמלית ה"אמיתית" הראשונה של רנו בעידן המודרני, מדגימה בדרך פנטסטית את האבולוציה של שוק הרכב החשמלי באירופה בעשור האחרון, במקביל להתפתחות הטכנולוגית שאפשרה לזה לקרות. זואי הוצגה לראשונה כמכונית קונספט בתערוכת פרנקפורט בשנת 2009, וזאת 4 שנים לאחר שהשם עצמו הופיע בתערוכת ז'נבה על מכונית קונספט אחרת, "סיטי זואי', שלא היה לה כל קשר ל'זואי' המוכרת לנו.

גרסה ראשונה של מכונית ההאצ'בק 5 דלתות מוכנה לייצור הוצגה בתערוכת הרכב בז'נבה בחודש מרץ 2012, בסוף אותה שנה היא התגלגלה על כבישי צרפת, ומשנת 2013 גם על כבישי מדינות נוספות במערב אירופה. היקפי הייצור והמכירות בתחילת הדרך היו צנועים בלשון המעטה. בדצמבר 2012 נמסרו בצרפת 48 יחידות בלבד ובמהלך כל שנת 2018 עלו על כבישי צרפת 5,511 יחידות בלבד. זה הספיק לזואי כדי להיות בשעתו המכונית החשמלית הטהורה הנמכרת ביותר במדינה. בכל שנת 2013 רנו ייצאה מחוץ לצרפת 3,363 יחידות של זואי, כלומר שכל תפוקת הייצור של הדגם החשמלי הזה באותה שנה הייתה 8,874 יחידות בלבד.

כדי לעודד את המכירות בתחילת הדרך רנו שיווקה חלק מהן בשיטת ליסינג של הסוללות, והדברים התחילו לזוז עבור רנו משנת 2014 אחרי שזואי הגיעה לנורבגיה. באותה שנה גדלה תפוקת הייצור בכ-50% ובסיכום 2014 יוצרו ונמסרו 11,323 יחידות ברחבי העולם (כמחציתן בצרפת). בשנת 2015, לפני שהסינים באמת התעוררו, זואי הייתה המכונית החשמלית השמינית הנמכרת ביותר בעולם. אגב, כדי להחזיק בתואר מכובד כזה הספיקו לה פחות מ-18,500 מסירות.

על אף שהמספרים עצמם נשמעים מצחיקים ביחס לשוק רכב עולמי של קרוב ל-100 מיליון מכוניות בשנה, צריך להביט בגרף הייצור והמכירות העולה, כמעט 32,000 יחידות בשנת 2017, יותר מ-40,000 בשנת 2018, ויותר מ-100,000 בשנה בשנת 2020, כדי להרגיש מה קרה בעשור הזה בשוק הרכב החשמלי העולמי.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שבזכות סובסידיות נדיבות מאד של ממשלות צרפת, נורבגיה, בריטניה וגרמניה, כמו גם בזכות הגרסה ההיברידית-נטענת, מיעוט מביך של מתחרות בפלח השוק של מכוניות קטנות והעובדה שהיא משמשת בלא מעט ציי רכב שיתופיים – לזואי הייתה רוח גב אדירה וחסרת תקדים. מאז השקתה ועד היום זואי מכרה יותר מ-330,000 עותקים והייתה למכונית החשמלית הנמכרת ביותר בצרפת בכל הזמנים, ואחת החשמליות הנמכרות ביותר באירופה.

עשתה את שלה

זואי המקורית נבנתה על בסיס פלטפורמת B של ניסאן שעליה נבנו בשעתו גם רנו קליאו ומגוון דגמים כמו ניסאן מיקרה, טידה וגם המסחרית NV200. בשונה מחלק מדגמי ניסאן היא לא שודרגה לפלטפורמת V – הדור שהחליף את B, וגם לא לפלטפורמת הסופר מיני המודולרית והנוכחית של הקבוצה – CMF, שעל בסיס הגרסה החשמלית שלה – CMF-B-EV – ייבנו המחליפות שלה. המשמעות היא ש'זואי' מבוססת על פלטפורמה שתוכננה באלף הקודם והוצגה לראשונה בשנת 2002.

זואי נמכרה בגרסה חשמלית טהורה ובגרסה היברידית-נטענת, ולדור הראשון של הגרסה החשמלית היו מנוע חשמלי שסיפק 95 כוחות סוס וסוללת ליתיום-יון עם תכולת אנרגיה צנועה של 22 קוט"ש שאותה היה אפשר לטעון בהספק מרבי של 22 קילוואט אבל רק בזרם חילופין (AC). הסוללה המקורית, ששקלה כ-290 קילוגרם, הספיקה לטווח נסיעה תיאורטי שבין 210 ל-240 קילומטרים לפי תקן NEDC הישן שהיה נהוג בשעתו, וטווח מעשי קרוב יותר ל-100-160 קילומטרים בין טעינות.

בסוף שנת 2016 הוצע לראשונה דגם עם סוללת 41 קילוואט שעה ששקלה רק 15 קילוגרם יותר מן הסוללה הקודמת והממדים שלה היו כמעט זהים. זו הבטיחה טווח נסיעה של עד 400 קילומטרים לפי תקן NEDC (קרוב ל-300 במציאות), ובאמצע 2018 הוצג דגם עם מנוע חשמלי חזק יותר, שמספק 110 כוחות סוס.

הגרסה הבכירה הנוכחית של 'זואי', שעלתה על הכבישים באירופה בשנת 2020, מונעת באמצעות מנוע שמספק 130 כוחות סוס ומוזן מסוללה עם תכולת אנרגיה של 55 קילוואט שעה שמאפשרת טעינה מהירה בהספק של 50 קילוואט. סוללה זאת מאפשרת טווח נסיעה מוצהר של 385 קילומטרים לפי תקן WLTP הנוכחי.

קברניטי רנו יכלו להשתמש בשם המותג של המכונית החלוצה שלהם ולהחליף אותה בדור חדש שיתבסס על פלטפורמה מודרנית אבל בחרו שלא לעשות את זה. תחת זאת הם מתכוונים להציג בשנה הבאה את אבות הטיפוס המתקדמים של שני דגמים – '4' ו-'5' שמחדשים את ההיסטוריה של רנו במכוניות מודרניות בסגנון רטרו. כפי שדיווחנו כאן, היחס בין שני הדגמים דומה ליחס בין לא מעט דגמי סופר-מיני (ע"ע 'קליאו') ודגמי מיני-קרוסאובר שמבוססים עליהם (ע"ע 'קפצ'ור').

כל אחד משני הדגמים ייוצר במפעל אחר של רנו בצרפת, והיצרנית צפויה למסור יחידות ראשונות של לפחות אחד מהם במהלך שנת 2024. המשמעת היא שלא תהיה לה ברירה אלא למשוך את הייצור והמכירות של מכונית בת עשר עד לפחות לגיל מצווה. שתי תכונות שרנו לוקחת מזואי ומתכוונת למשוך איתן לפחות עד לשנת 2035 הן ראשית לכל את ההתבססות על פלטפורמת בעירה פנימית – להבדיל מפלטפורמות ייעודיות לרכב חשמלי, ושנית – את הגרסאות ההיברידיות-נטענות עם מנועי בנזין (וחשמל).

בשונה מבעבר, מחליפותיה של זואי ייאלצו להתמודד עם תחרות של ממש בפלח השוק של מכוניות קטנות, וזו תגיע כמובן מסין, בשלב ראשון מן המותג 'אורה' של 'גרייטוול' ומצד BYD, ובהמשך גם ממותגים נוספים. רנו עצמה צפויה להשיק באירופה גם גרסאות חשמליות של מגאן וסניק שייבנו על בסיס הפלטפורמה הקומפקטית של רנו-ניסאן.

The post תגידו שלום ולא להתראות לרנו זואי appeared first on TheCar.

המוניטין המצוין של רנו כיצרנית של כלי רכב בטוחים התרסק אתמול (ד') לאלפי חתיכות עם פרסום סדרת מבחני ריסוק חדשים של פרויקט הבטיחות האירופאי Euro NCAP. רנו – מי שזכתה החל בסוף שנות התשעים למוניטין מעולה של יצרנית עממית שמקפידה על בטיחות לקוחותיה – והכל בזכות אותו פרויקט בטיחות אשר נחשב לחשוב ביותר בעולם – קיבלה בו תוצאה משפילה של אפס (0) כוכבים עם זואי החשמלית. חשוב להדגיש שזואי היא אחת המכוניות החשובות ביותר עבור רנו מבחינה אסטרטגית גם מפני שהיא אחת הנמכרות ביותר בפלח השוק שלה, וגם מפני שהיא הייתה בין החשמליות המודרניות הראשונות ובנתה סביבה מורשת חשובה בתחום זה.

אפס כוכבים הוא ציון נמוך אפילו מציונים שהשפילו בעבר יצרניות רכב סיניות בתחילת דרכן ויצרו להן מוניטין גרוע. זאת נקודת שפל עצובה שבעתיים – ומאד מסוכנת עבור רנו מבחינה תדמיתית – בימים שבהם נכנסות לשוק האירופאי יצרניות סיניות שעושות את כל המאמצים הנדרשים ומשיגות במבחנים אלה ציונים של חמישה כוכבים.

לצד הציון המזעזע של רנו פורסם גם ציון עלוב של כוכב בודד אחד ל'ספרינג' – המכונית החשמלית הראשונה של דאצ'יה. הפגיעה התדמיתית בדאצ'יה – יצרנית בבעלות רנו שממותגת כ'לואו-קוסט' – פחות קשה מאשר ברנו מפני שגם רוב המוצרים האחרים שלה לא צברו מוניטין של אלופי בטיחות. ובכל זאת מדובר בתוצאה גרועה מאד בדיוק מאותן סיבות: דאצ'יה היא אחד המותגים המאוימים ביותר על-ידי יצרניות רכב סיניות באירופה.

רנו החליפה אמנם בשנתיים האחרונות את ההנהלה שלה ואף הציגה תוכנית אסטרטגית חדשה, אבל תוצאות כל כך גרועות במבחני הריסוק חייבות לגרום לרעידת אדמה בארגון, שלא לומר ל"עריפת ראשים" של מי שנרדמו בשמירה.

גם פיאט פישלה במבחן של Euro NCAP, עם ארבעה כוכבים בלבד ל-500e – החשמלית החדשה שלה. על אף שקיים פער עצום בין ארבעה כוכבים לבין אפס או אחד – במקרה של פיאט מדובר בכישלון שגם הוא צריך לנער את השורות. פיאט כבר חטפה בעבר על הראש עם לא מעט מוצרים, אבל 500e היא מכונית בעלת ערך אסטרטגי וכרטיס הכניסה של פיאט לתחום החשמלי, וגם אחד הדגמים האחרונים שנושאים כיום את שם המותג הוותיק ומיוצרים באירופה.

במקביל ל'זואי', ל'ספרינג' ו-500e פורסמו תוצאות מבחני הריסוק של 9 דגמים נוספים, ושם יש פחות סנסציות ויותר חדשות טובות. שבעה מבין תשעת הדגמים קיבלו את הציון המרבי של חמישה כוכבים, וברשימה זאת נמצאים החשמלית החדשה של ב.מ.וו – iX, שתי מכוניות של מותג היוקרה ג'נסיס מבית יונדאי – G70 ו-GV70, החשמלית החדשה של מרצדס EQ EQS, הקרוס אובר החשוב של ניסאן – קשקאי, הסופר-מיני החדשה של סקודה – פאביה וגם 'קאדי', המסחרית הקטנה של פולקסווגן. ציון לא טוב, אבל לא מפתיע, קיבלה 'מארוול R' מתוצרת MG שהשיגה ארבעה כוכבי בטיחות בלבד.

בימים כתיקונם ממעטים אנשי פרויקט Euro NCAP מלמתוח ביקורת נוקבת ומפורטת אודות דגמים שלא הצליחו במבחנים שלהם, אבל יש מצב שהפעם גם הם הופתעו מן התוצאות העלובות ולכן חרגו ממנהגם וכתבו את הדברים האלה: "רנו הייתה בין (היצרניות) הראשונות שכבשו בהצלחה את שוק (הרכב החשמלי) עם 'זואי' הפופולרית שהושקה בשנת 2013. 'זואי' החדשה היא מתיחת פנים שהוצגה ב-2020 וקיבלה מספר שיפורים של הסוללה אבל ללא תוספת בטיחות. להיפך, כרית האוויר הצדדית שמותקנת על המושב, אשר בעבר הגנה על הראש ובית החזה, הוחלפה בכרית אוויר פחות יעילה (שמספקת הגנה) לבית החזה בלבד. זה מייצג הפחתה ברמת ההגנה על הנהג והנוסע. זואי החדשה מציעה באופן כללי הגנה לקויה בתאונות (וגם) הגנה לקויה ופגיעה במשתמשי כביש. חסרה טכנולוגיית הימנעות מתאונות (וזה) פוסל אותה מלקבל כוכבים…

…למרבה הצער, דברים לא מסתדרים הרבה יותר טוב עבור מותג המשנה של רנו – דאצ'יה. 'ספרינג' החשמלית שמשווקת כרכב חדש לגמרי מבוססת במידה רבה על רנו 'סיטי K-ZE' שמיצרת בסין ובעצמה נגזרת של רנו קיד הבעייתית אשר נמכרת בהודו ובברזיל מזה מספר שנים. לדאצ'יה יש תומכים נלהבים ברחבי אירופה: רוכשי מכוניות שמעריכים את מחירי הכניסה הנמוכים ומתרחקים מ"תכונות חסרות תועלת" במכוניתם. עם זאת, עם ספרינג השיקו "אדוני ההנדסה החסכנית" מוצר שהוא לא סתם "בסיסי". ביצועיה של ספרינג במבחני הריסוק הם בעייתיים לחלוטין, עם סיכון גבוה לפציעות מסכנות חיים בחזה של הנהג ובראש של הנוסעים מאחור במבחני ריסוק חזיתיים, ועם הגנה מועטת על החזה בפגיעת צד. ביצועי הריסוק הבינוניים, וטכנולוגיה גרועה להימנעות מתאונה העניקו לספרינג כוכב בודד".

מזכ"ל פרויקט EuroNCAP, מיכאל ואן רייטינגן, צוטט בהודעה לעיתונות כשאמר: "רנו הייתה בעבר שם נרדף לבטיחות. 'לגונה' הייתה המכונית הראשונה (בתולדות הפרויקט הזה) שהשיגה חמישה כוכבים, בשנת 2001. אבל התוצאות המאכזבות של 'זואי' ושל 'ספרינג' מראות שבטיחות הפכה כעת לעיסוק משני בעת המעבר של הקבוצה למכוניות חשמליות. רק לפני כמה חודשים טענו אנשי דאצ'יה שהם "עסוקים תמיד בהגברת הבטיחות עבור יושבי המכונית", ושבטיחות הנוסעים שלהם מעסיקה אותם (כפי שצוטט במגזין הרכב הבריטי 'אוטוקאר'). זה בבירור לא המקרה: לא רק שמכוניות אלה לא מציעות בטיחות אקטיבית ראויה כסטנדרט, אלא שגם הגנת הנוסעים שלהן גרועה יותר מכל רכב שראינו מזה שנים רבות. יש משהו מאד ציני בלהציע לצרכן מכונית "ירוקה" במחיר סביר אם זה מגיע במחיר של סיכון גבוה יותר להיפגעות במקרה של תאונה. מכוניות אחרות, כמו פיאט 500e, שזכו לאחרונה ב-5 כוכבים ב-Green NCAP, מוכיחות ששני הדברים לא צריכים לבוא אחד על חשבון האחר".

ריכארד פרדריקסון, יועץ בטיחות רכב ממכון TRAFIKVERKET השבדי, צוטט כך בהודה לעיתונות: "מבחני Euro NCAP מדגישים את ההבדלים המשמעותיים שמתקיימים כאשר (יצרניות רכב מחליטות) לא לשדרג את רמת הבטיחות של רכב בייצור סדרתי. מדאיגה במיוחד הפגיעה בכרית האוויר (הכוונה להפחתת רמת ההגנה של כריות הצד ברנו 'זואי' – ג.מ.) בשעה שהיצרנית החליטה לבצע מתיחת פנים שמשדרגת תחומים אחרים שאינם בטיחות. בסדרת מבחנים זאת אנחנו רואים דוגמאות למכוניות חשמליות ברמות מחירים דומות ועם רמות בטיחות שונות להפליא".

The post איך נפלו גיבורים: המורשת של רנו התרסקה ב-Euro NCAP appeared first on TheCar.

סבתי, זכרה לברכה, נהגה לומר ש"האמת היא השקר הטוב ביותר", וסיטואציה שמתארת היטב את הכוונה שלה מוצגת לנו באדיבות חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו, ניסאן ודאצ'יה לישראל.

לכאורה מדובר בסיפור קטן, כמעט חסר חשיבות, של לקוח שקנה רנו 'זואי' חשמלית ונפגע מטיפול מזלזל במוסך המרכזי של קרסו מוטורס בחיפה. למעשה, בזכות התעקשותו של הלקוח לעמוד על שלו – נחשפנו למה שנראה כמו תרבות ארגונית לקויה, בלשון המעטה, של יבואנית רכב גדולה שהיא גם חברה ציבורית שנסחרת בבורסה בתל-אביב.

מבלי לערוב לנכונות כלל הפרטים, ורק על בסיס מסמכים והקלטות שהועברו אלינו, הסיפור של ל.ק. די פשוט: 72 שעות לאחר שקיבל לידיו מכונית חדשה (שנרכשה כ"יד שניה, אפס קילומטרים") הופיע בה חיווי תקלת סוללה, והוא הכניס אותה לבדיקה ותיקון במסגרת אחריות יצרן במוסך המרכזי של 'רנו' בחיפה. לאחר שקיבל לידיו את המכונית בחזרה הוא נדהם לגלות שבמהלך הזמן, הארוך מידי, שהרכב נמצא במוסך בוצע בו לכאורה שימוש פרטי לצורך נסיעה של אחד מעובדי המוסך לבית החולים בנהריה.

בשלב זה, לאחר של.ק. פנה אל מוקד השירות של החברה ושטח את טענותיו, אפשר היה לבדוק את הנושא, להודות בטעות, להתנצל, אולי אפילו להציע פיצוי סביר, ולהיפרד כידידים. לחילופין, אם הטענות היו נבדקות ונמצאות כלא נכונות אפשר היה להסביר זאת ללקוח וגם אז להיפרד כידידים. תחת זאת בחרו אנשי קרסו מוטורס לסבך את עצמם בהסברים "לא מדויקים" לא רק ללקוח עצמו, אלא גם למשרד התחבורה ואפילו כלפינו וכלפיכם, הקוראים שלנו.
בדיקת הפרשה, מעבר לנושא האמינות של המעורבים בה מצד קרסו מוטורס, מעלה סימני שאלה גם לגבי המקצועיות של החברה באופן הטיפול בכלי רכב חשמליים. בכך יש מעט מן האירוניה בהתחשב בכך שמדובר ביבואנית עם הוותק הרב ביותר בתחום הזה בישראל.

כדי שלא להעיק עם עודף פרטים נסתפק בעיקריהם, והסיפור מתחיל ב-17 באוגוסט כאשר ל.ק. קיבל לידיו את ה'זואי' (עם 0 קילומטרים כאמור). פחות מ-72 שעות לאחר מכן נדלקה ברכב התראה שמחייבת כניסה למוסך בגלל כשל במערכת החשמלית. בדיעבד – כך לפי דבריו של מנהל המוסך – מסתבר לכאורה שאחד המודולים בסוללה החשמלית היה פרוק, וזאת, לדבריו, בגלל שהיה ממושכת של המכונית באחסנה. לא ברור אם מדובר בתקלה שכיחה או לא – אבל כלקח ראשון אפשר ללמוד שסוללות של רנו 'זואי' עלולות לא לתפקד טוב לאחר עמידה ממושכת. לכן, מחובתן של היצרנית והיבואנית לוודא שלכל הפחות לקוחות חדשים יקבלו לידיהם מכוניות שהסוללות שלהן נבדקו כראוי. עם זאת, בשונה מכפי שהדברים הוצגו ללקוח – לאגף הרכב נמסר שבוצע תיקון בסוללה, ולא רק טעינה.

מכל מקום, ה'זואי' הושארה במוסך בחיפה למשך סוף השבוע וביום ראשון שלאחר מכן שהתה שם יום שלם מבלי שהלקוח זכה למענה לפניותיו (כך לטענתו). למוחרת, יום שני בשעות הערב, המכונית הועברה לידי הלקוח כאשר הסוללה שלה טעונה ב-33% בלבד, דבר ש"הדליק אצלו נורות התראה". לטענת ל.ק, הוא ביקש אך לא קיבל פירוט של הטיפול שבוצע, כמתחייב בנוהלי משרד התחבורה.

בדיקת נתוני הנסיעה באותו יום גילתה (הכל לדברי הלקוח) שהרכב נסע מן המוסך המרכזי אל תחנת משטרת זבולון, שם הוא הושאר מונע למשך כ-20 דקות, ומשם אל בית החולים בנהריה, שם הוא הושאר דומם בחניה למשך 3 שעות. למוחרת, כאשר ל.ק. התקשר למוסך כדי לקבל את סיכום הטיפול נאמר לו, לדבריו, ש"כרטיס הרכב עדיין פתוח", וזאת למרות שהרכב עצמו יצא כאמור מן המוסך ביום הקודם. בשיחת טלפון מוקלטת, לכאורה עם מנהל המוסך, נשמע המנהל אומר שהוא עצמו אישר לעובד להשתמש ברכב של הלקוח כדי להגיע לבדיקה פרטית בבית החולים, וזאת בטענה שמדובר בחלק מ"פרוטוקול היצרן". מבירור שערכנו עם בעלי מקצוע בתחום עולה שלא ידוע להם על מתאר בדיקה דומה לזה שמתואר, ובכל מקרה צריך לקוות שבפרוטוקל בדיקת הסוללות של רנו לא מצוינת עצירה למשך 3 שעות בבית חולים.

מיותר להזכיר ש"שימוש ברכב ללא רשות הבעלים" היא עבירה פלילית, ושככל שמוסך מוציא רכב לנסיעת מבחן עליו לבצע אותה עם לוחית רישוי "במבחן" ובדרך הקצרה והיעילה ביותר גם מבחינת זמן וגם מבחינת קילומטראז'.
ל.ק. התלונן בפני שירות הלקוחות של קרסו מוטורס וגם בפני מוסד הבוררות הארצי של איגוד המוסכים ובפני משרד התחבורה. מן התשובה של איגוד המוסכים עולה שנציגי קרסו התעלמו לחלוטין מן הבקשה שלהם לתגובה – ונזכיר רק שאיגוד המוסכים מקיים בוררויות בדיוק בנושאים כאלה בין מוסכים ללקוחות.

תגובה מטרידה הרבה יותר טמונה בתשובה שהעבירו אנשי קרסו מוטורס לאגף הרכב במשרד התחבורה. זו נפתחת במשפט: "חברת קרסו מוטורס קיבלה בתדהמה את מכתב התלונה של הלקוח… ויש להצר על נוסחו ותוכנו ובכלל הצגת העובדות לשיטתו". גם כאן, כמו שסבתי עליה השלום נהגה לומר: "הפוסל – במומו פוסל", ומי שמציג עובדות באופן שצריך להצר עליו הוא לא הלקוח.

אנשי קרסו "מספרים" לאנשי אגף הרכב שלפי הפרוטוקולים של היצרן (אשר מעולם לא נמסרו ללקוח למרות בקשותיו) הרכב צריך לעבור טעינת לילה מלאה ובעקבותיה נסיעת מבחן של 100 קילומטרים "תוך כדי מדידת תפוקת הסוללה ודעיכת הסוללה, חניית הרכב לזמן שבו תספיק הסוללה להתקרר לצורך מדידת דעיכתה גם בעמידה לזמן ממושך לשם בחינת אגירת האנרגיה בסוללה". אפשר להניח שגם אם הנהג של מוסך השירות של קרסו ביצע בדיקה כלשהי לאחר שהמכונית עמדה בחניון של בית החולים בנהריה (ולא הוצגה כל הוכחה לביצוע בדיקה כזאת) – לא סביר – וכנראה גם לא חוקי – לבצע בדיקות רכב בחניון של בית חולים.

בתגובה למשרד התחבורה נחשפת גם עובדה מטרידה נוספת, אם כי כבר קשה לקבוע מה אמת ומה לא אמת בדברים שנטענים בפני אגף הרכב. מסתבר שבסוללה הייתה תקלה שתוקנה ("צוות מרכז השירות בחר לבצע נסיעת מבחן צפונה לכיוון נהריה וחזרה… לאחר התיקון שבוצע במסגרת אחריות היצרן"). עוד נכתב שם ש"עובד מרכז השירות… התבקש לבצע נסיעת מבחן של כ-100 קילומטרים תוך כדי הדממת המנוע מספר פעמים ואף לזמן מוקצב והכל כמתבקש עפ"י פרוטוקולי היצרן ונהלי היצרן". באופן תמוה (ואולי לא) – אותן הדממות מנוע ועצירות לא מופיעות בנתוני הנסיעה של הרכב…

בהמשך הדברים נכתב גם ש"החברה איננה מכירה מנגנון אחר של ביצוע נסיעות מבחן משולבות בהפסקות ו/או עצירות לצורך בחינת איכות תיקון תא הסוללה כפי שנמצא שיש לתקנו", וזאת לכשעצמה טענה שצריכה ככל הנראה להטריד מאד גם את היצרנית, ובעיקר את לקוחות רנו בישראל. לא מיותר להזכיר גם שעצם העובדה שמכונית חדשה לגמרי נזקקת לתיקון של סוללה צריכה להטריד את כולנו.

ערבב את הטיח

פנינו אל חברת קרסו מוטורס בבקשת תגובה, והתשובה שקיבלנו הייתה "הנושא נידון ביננו לבין הלקוח והגענו להבנות. קרסו על מגוון שירותיה מתייחסת ברצינות רבה לכל פנייה ושאלת לקוח". זה כמובן יכול להיות, אבל כאשר פנינו ללקוח הסתבר לנו שלא רק שלא הגיעו איתו להבנות אלא שהוא עדיין ממתין להסבר מניח את הדעת לכך שבוצע ברכב שלו שימוש פרטי לכאורה בידיעת ובהסכמת מנהל המוסך.

לאחר שפנינו לקרסו מוטורס פעם נוספת נמסר לנו בתגובה: "לקוח זואי פנה למרכז השירות בחיפה עם תקלה בסוללה. כחלק מהטיפול במכונית עלה הצורך לפרוק את הסוללה, וזאת באמצעות נסיעה של 300 ק"מ. הלקוח עודכן בנושא ע"י מנהל השירות. במהלך הנסיעה אכן עצר הנהג של מרכז השירות בבית החולים לצורך מטלה אישית, כפי שאושר לו ע"י מנהל מרכז השירות. אנו מצרים על התחושה הקשה שקיבל הלקוח, למרות שהצורך בנסיעה זו היה חלק בלתי נפרד מהטיפול. התנצלנו ואף הצענו ללקוח טיפול חינם כמחווה של רצון טוב״.

בשורה תחתונה, למרות שקשה לדעת אם ההתנהלות הנקודתית של המוסך בחיפה מעידה או לא מעידה על בעיה רחבה יותר של מערך השירות של קרסו מוטורס – די ברור שאפשר היה לתקן את הטעות פשוט על ידי לקיחת אחריות ואמירת אמת. הבחירה של אנשי המוסך – ולאחר מכן של כלל מערך השירות של החברה – לטייח את הכשל המקורי, להתעלם מן הפנייה של איגוד המוסכים, ולמסור לאגף הרכב של משרד התחבורה פרטים מטעים לכאורה – כל אלה עלולים להעיד על כשל ניהולי וערכי עמוק יותר שאולי לא היה נחשף אחרת.

The post קרסו מציגה: שקרים במתח גבוה appeared first on TheCar.

כבר לפני יותר מעשור חי בקרבנו ישראלי שניסה ללמד את תעשיית הרכב אלו מכוניות היא באמת צריכה לייצר. הרעיון היה מופרך, ולא בגלל שהוא הקדים את זמנו אלא מפני שהוא ערבב בין עובדות נכונות לבין פרשנות מוטעה. בכל זאת, מיזם 'בטר פלייס' יכול היה לגרום למקבלי ההחלטות בממשלות ישראל לעשות את הדבר הנכון, כלומר להכין את מדינת ישראל למהפכת הרכב החשמלי.

בעשור האחרון, למרות הצהרות, הבטחות, ואפילו תקציבים לא מעטים שהופנו לתחום הזה, הממשלות שלנו נכשלו ולא הצליחו להציב את מדינת ישראל בחזית המהפכה לצד מדינות כמו סין מחד או נורבגיה מאידך, ואפילו לא במקום טוב באמצע כמו בארצות הברית או בהודו. ישראל נותרה הרחק מאחור – כמעט ללא תשתיות טעינה ועם מספר אפסי של מכוניות חשמליות שמתגלגלות על הכבישים. אבל המהפכה החשמלית מתרגשת כיום בכל העולם, ועם הממשלה הבאה או בלעדיה היא תגיע גם אלינו במוקדם או במאוחר. מי מאיתנו שרוצה להצטרף לחגיגה מוקדם מכפי שמכתיב השוק יכול לבחור כבר כעת בין כמה וכמה דגמים שמתגלגלים כאן, וזה עוד לפני מבול אדיר של דגמים נוספים שצפוי אצלנו בשנה הבאה.

בחלק הראשון של הסקירה שלנו נתמקד בכל הדגמים החשמליים שנמכרים כבר כעת בישראל, ובחלק השני נספר כאן על כל אלה שצפויים אצלנו בשנה הבאה.

אאודי e tron קוואטרו

השנה נחתה בישראל אחת המכוניות החשמליות המשתלמות ביותר כלכלית ביחס לפלח השוק שבו היא מתמודדת. החשמלית הראשונה של אאודי היא גם הראשונה שמשתמשת בתת המותג e Tron, אשר בעבר ציין את הדגמים ההיברידים-נטענים שלה, כתת מותג למכוניות חשמליו טהורות. אאודי e Tron קוואטרו הוא קרוסאובר בגודל בינוני אשר מבוסס על הפלטפורמה ועל חלק מן המרכב של אאודי Q5, וזה כלי רכב מרווח, מאובזר, ועתיר טכנולוגיה שמתמודד בארץ ובעולם מול טובות החשמליות-פרימיום, בהן 'טסלה' מודל X ויגואר I Pace.

כמו ליגואר I-Pace, גם ל-e Tron יש צמד מנועים חשמליים שיוצרים הנעה כפולה משולבת לפי דרישה, עם מאות כוחות סוס זמינים באופן מיידי. גם הסוללה שלו שוקלת מאות קילוגרמים, והקיבולת שלה מכובדת: 95 קילוואט שעה, מה שמאפשר לה טווח נסיעה מוצהר של יותר מ-400 ק"מ. זה מצמצם את "חרדת הטווח" ומקל על לקוחות פוטנציאליים ליהנות מהטבת המס ולשלם תמורתה כ-400 אלף ש"ח. במבחן התוצאה מחיר זה לא הרתיע יותר מ-300 לקוחות לקנות את e-Tron מאז השקתה המקומית – וזה עושה אותה לאחת החשמליות הנמכרות ביותר בישראל כיום.

הספק מרבי: 361 כ"ס (408 כ"ס במצב  boost)
קיבולת סוללה: 95 קילוואט
משך טעינה: 9 שעות בטעינה ביתית, כ-40 דקות ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 417 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 392 אלף ש"ח

נהיגה ראשונה: אאודי e tron קוואטרו

ב.מ.וו i3

ב.מ.וו i3 היא המכונית החשמלית הטהורה הראשונה של מותג i של היצרנית הבאוורית. בשונה מרוב החשמליות של יצרניות רכב אחרות, אשר מבוססות על פלטפורמות של מכוניות קונבנציונליות שהוסבו לשימוש במכלולי הנעה חשמלית, i3 היא ממש לא מכונית סטנדרטית אלא כזאת שפותחה מראש ומלכתחילה כדי להיות חשמלית טהורה. מבחינה זאת ב.מ.וו. הקדימה את כל יצרניות הרכב הוותיקות האחרות, אפילו את קבוצת פולקסווגן, אלא שלמרבה הצער היא קצת נתקעה ולא השתמשה במכונית הזאת כבסיס, פלטפורמה, לדגמים נוספים. כעת, כך דווח, יש מצב שב.מ.וו. לא תחדש את הדגם הוותיק הזה אלא לכל היותר תמשיך לייצר אותו As Is.

מכל מקום, העיצוב של i3 ממש לא שגרתי מפני שהוא נועד להדגיש את היתרונות של רכב חשמלי מבחינת האפשרות לנצל באופן אופטימלי את מרחב הפנים שלו. לדוגמא, ל-i3 אין קורה מרכזית ("קורת B") בין הדלתות, והדלתות האחוריות שלה נפתחות כנגד כיוון הנסיעה ("דלתות התאבדות"). תצורה כזאת מועילה מאד למי שמבקש לשבת במושב האחורי שלה היות שקל יותר לצאת ולהיכנס למכונית. באופן כללי, i3 היא מכונית קומפקטית וקלה לתמרון וחניה בעיר, ולמרות זאת היא מציעה מרחב ראוי לארבעה מבוגרים.

יבואנית ב.מ.וו. לא כל כך משקיעה במכירת המכונית הזאת, לכן אפשר להשיג אותה בעיקר כמשומשת, אבל מי שיתאמץ יצליח לשכנע את אנשי דלק מוטורס לייבא עבורו את המכונית בגרסה חשמלית טהורה או בגרסה חשמלית עם מאריך טווח בדמות מנוע בנזין שמשמש כגנרטור. כך אפשר להאריך את טווח הנסיעה במכונית הזאת אל מעבר ל-255 הקילומטרים שמספקת הסוללה המקורית.

i3 אמנם מוצעת ברמת אבזור שנחשבה גבוהה בשעתו, אלא שהמחיר שלה – כמעט רבע מיליון ש"ח – גרם לכך שאצלנו היא נחשבת כמעט לקוריוז ומספר היחידות שנמכרו ממנה כאן מידי שנה הוא חד ספרתי.

הספק מרבי: 170 כ"ס
קיבולת סוללה: 33.2 קילוואט
משך טעינה: כ-3 שעות בטעינה ביתית, כ-45 דקות בטעינה מהירה
טווח מרבי: 255 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 249 אלף ש"ח

יגואר i Pace

יגואר הסתערה על נישת המכוניות החשמליות עם i Pace שהוצגה בשנת 2018 וזכתה בתואר מכונית השנה באירופה. זאת הייתה המכונית החשמלית השניה שזכתה בתואר הזה אחרי ניסאן ליף המקורית בשנת 2010. יגואר I Pace מעוצבת באופן ייחודי, משהו שנראה כמו מיזוג בין האצ'בק מגודל לבין קרוסאובר נמוך וספורטיבי. סביבת הנהג ותא הנוסעים שלה מעוצבים בסגנון הי-טקי עתיר מסכים ומשטחי מגע.

רמת הביצועים היא בטווח העליון של מכוניות חשמליות בנות זמננו, גם מבחינת הספק ונתונים דינמיים וגם מבחינת טווח נסיעה. היא מונעת באמצעות שני מנועים חשמליים שמספקים יחד 400 כ"ס להנעה כפולה, מזנקת מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 4.8 שניות בלבד, ומצוידת בסוללה שמכילה 90 קילוואט שעה של חשמל, לכן משך הטעינה שלה ארוך אבל טווח הנסיעה המוצהר הוא 470 ק"מ (כ-400 ק"מ ריאלים). בשימוש סביר תצטרכו לטעון את I Pace פעם בשבוע לכל היותר. בזכות הטבת המס עומד מחירה של יגואר I Pace על כ-440 אלף ש"ח בגרסת הבסיס, ועד לכ-508 אלף ש"ח לגרסאות המאובזרות. זה כמובן מרחיק אותה מפשוטי העם אבל עושה אותה לאלטרנטיבה מעניינת למכונית פרימיום בתצורת סלון או קרוסאובר.

הספק מרבי: 400 כ"ס
קיבולת סוללה: 90 קילוואט
משך טעינה:  13 שעות בטעינה ביתית, שעתיים בטעינה מהירה
טווח מרבי: 470 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 454 -508 אלף ש"ח

יונדאי איוניק EV

בתחילת השנה נחתה אצלנו גרסה חשמלית למכונית הנמכרת ביותר בישראל לשנת 2018. איוניק – כדגם – תוכננה מראש כדי להכיל מספר תצורות הנעה – בהן היברידית, היברידית נטענת, וחשמלית. זה דרש מספר שינוים ופשרות ביחס למכונית נוסעים רגילה, ובד בבד גם לא אפשר למהנדסי יונדאי להפוך אותה לחשמלית "קטלנית" מבחינת ביצועים ויכולות. כך, למשל, הסוללה שלה לא גדולה במיוחד ותכולת האנרגיה שלה היא 28 קילוואט שעה בלבד, מה שמספיק לטווח נסיעה מוצהר של כ-280 קילומטרים לפי תקן NDEC העתיק (כ-200 ק"מ בפועל). גם המנוע של איוניק EV מספק הספק צנוע של 120 כ"ס בלבד.

איוניק מוצעת כבר כעת במדינות אחרות עם סוללה גדולה יותר שתכולת האנרגיה שלה היא 38 קילוואט, אבל מוקדם עדיין לומר מתי היא תגיע אלינו. מאידך, מחירה של איוניק החשמלית לא גבוה בהרבה ממחירה של איוניק היברידית רגילה, ובזכות כוחה הרב של יבואנית יונדאי לישראל בקרב ציי הרכב אפשר לראות בה מועמדת לראשות טבלת המכירות של מכוניות חשמליות בישראל. אגב, במקביל לאיוניק יונדאי מתחילה לשווק אצלנו גם גרסה חשמלית של 'קונה', אבל זאת עושה כעת רק את צעדיה הראשונים.

הספק מרבי: 120 כ"ס
קיבולת סוללה: 28 קילוואט
משך טעינה: 4.5 שעות בטעינה ביתית, 33 דקות ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 280 ק"מ (תקן NDEC)
מחיר: 160 אלף ש"ח

מיני קופר E

בתערוכת פרנקפורט האחרונה, בספטמבר, הציגה חטיבת MINI גרסה חשמלית למיני המוכרת והפופולרית, מה שהזכיר לנו שב.מ.וו. הייתה בין הראשונות לבצע ניסויים חשמליים עם הדור הקודם של המכונית הזאת, אבל היא לא קפצה איתה למים ולא התקדמה בתוכנית החישמול שלה. גם החשמלית ה"חדשה" היא לא לגמרי חדשה היות שהיא מבוססת על הפלטפורמה של מיני האצ'בק 3 דלתות שהוצגה בסוף 2013. יחידת ההנעה הקונבנציונלית הוחלפה במנוע חשמלי שמספק 184 כוחות סוס וסוללת ליתיום-יון שמכילה 32.6 קילוואט שעה ומספקת טווח נסיעה תיאורטי של 270 קילומטרים.

יבואני ב.מ.וו. מיהרו להציג את מיני החשמלית החדשה גם בישראל, לצורך מכירה מוקדמת וביצוע הזמנות ראשונות, אבל מכוניות ראשונות תימסרנה ללקוחות רק בתחילת 2020. מחיר רשמי טרם פורסם אבל במיני, כמו במיני, הוא לא צפוי להיות זול. בבריטניה נמכרת המכונית הזאת תמורת החל מ-24 אלף ליש"ט, כלומר פחות או יותר כמו מיני קופר S. אם אנשי ב.מ.וו. יעתיקו את התמחור הזה למקומותינו, למרות הטבת המס, הרי שתג המחיר של מיני E בישראל יהיה סביב 200 אלף ש"ח.

הספק מרבי: 184 כ"ס
קיבולת סוללה: 32.6 קילוואט
משך טעינה: 3.5 שעות בטעינה ביתית, 35 דקות ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 270 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר משוער: כ-200 אלף ש"ח

MG ZS

רגע לפני סוף השנה הצטרפה למבחר החשמליות בישראל עולה חדשה מסין, שהיא המדינה שמובילה כיום את המהפכה החשמלית בעולם. העולה החדשה היא גרסה חשמלית של MG ZS המוכר לנו. MG ZS הוא קרוסאובר קומפקטי במידות דומות לסיאט ארונה, קיה סטוניק, סיטרואן C3 איירקרוס ושאר בנות הקטגוריה הזאת. לגרסה החשמלית של MG ZS יש מנוע שמספק 143 כ"ס ו-35.7 קג"מ, וטווח הנסיעה התיאורטי שלו הוא 263 קילומטרים מכובדים.

MG ZS משווק אצלנו בשתי רמות גימור, ובשונה מגרסת הבנזין יש לגרסה החשמלית מערך מלא של מערכות בטיחות אקטיביות (בלימת חירום אוטונומית, תיקון אקטיבי של סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית). לטענת אנשי 'לובינסקי', יבואני MG, עד כה נרשמו כבר יותר  מ-1,500 הזמנות למכונית – כמעט פי שניים מכלל המכוניות החשמליות שנמכרו בישראל השנה.

הספק מרבי: 143 כ"ס
קיבולת סוללה: 45 קילוואט
משך טעינה: 7 שעות בטעינה ביתית, חצי שעה ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 263 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 139 עד 141 אלף ש"ח

ניסאן ליף

ניסאן ויבואניה לישראל הציעו אמנם אצלנו את הדור הראשון של ליף, אבל לא באמת התאמצו למכור אותה. דור שני של ליף הוצג בעולם בשנת 2017, וגם אז אף אחד לא הסתכל מספיק ברצינות על השוק הישראלי. כך או אחרת, הדור השני של המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בעולם נחת השנה בישראל והוצמד לו תג מחיר דומה לזה של קרוסאובר קומפקטי ממוצע (165 אלף ש"ח). לליף דור שני יש מבנה  האצ'בק משפחתי שמאחסן מרחב פנימי מתאים לישיבה נוחה של ארבעה אנשים בוגרים. המנוע החשמלי מספק 150 כ"ס וטווח הנסיעה המוצהר, שמאפשרת סוללה עם תכולת אנרגיה של 40 קילוואט, הוא 270 ק"מ (לפי תקן WLTP). ליף מוצעת במדינות אחרות גם עם סוללה גדולה יותר שמספקת טווח נסיעה של 380 קילומטרים, אבל אלינו, לישראל, היא טרם הגיעה.

הספק מרבי: 150 כ"ס
קיבולת סוללה: 40 קילוואט
משך טעינה: כ-7 וחצי שעות בטעינה ביתית, כשעה ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 270 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 165 אלף ש"ח

ניסאן ליף במבחן דרכים ראשון

רנו זואי

זואי (ZOE) הקטנה של רנו הוצגה כבר בשנת 2012 והייתה אחת החשמליות הסדרתיות הראשונות בעולם. זואי מבוססת על הפלטפורמה וחלק מרכיבי המרכב של רנו קליאו היוצאת, ובתום שלוש שנים שבהן היא משווקת בישראל אפשר לומר שההצלחה העיקרית שלה הייתה עם מיזמי רכב שיתופי כמו Car2Go. יחד עם זאת, לנוכח ביצועי המכירות העלובים של כל המתחרות – זואי היא החשמלית הסדרתית הנפוצה ביותר על כבישי ישראל, עם כמה מאות יחידות שנעות על כבישינו. למרות הטבת המס המשמעותית ממנה נהנות מכוניות חשמליות בישראל –  זואי יקרה בכ-30% ממכונית סופרמיני ממוצעת.

בשנה האחרונה החל שיווק של מתיחת הפנים של זואי, עם סוללה מוגדלת שמכילה 41 קילוואט ומאפשרת טווח נסיעה של 306 קילומטרים (לפי תקן WLTP העדכני), אלא שבינתיים הוצג בעולם דור חדש של המכונית, עם מנוע חזק יותר (136 כ"ס) וטווח של 390 קילומטרים.

הספק מרבי: 109 כ"ס
קיבולת סוללה: 41 קילוואט
משך טעינה:  6 שעות בטעינה ביתית, 70 דקות ל-80% בטעינה מהירה
טווח מרבי: 306 ק"מ (תקן WLTP)
מחיר: 130 אלף ש"ח

הערה: *משך זמני הטעינה המוצהרים מתייחסים לטעינה בעמדה ביתית בהספק של 11 קילוואט/שעה, ובעמדות טעינה מהירות ציבוריות בהספק של 50 קילוואט/שעה. בפועל, זמני טעינה עלולים להיות ארוכים יותר בהתאם למשתנים כמו הספק רשת החשמל המקומית, טמפרטורת הסוללה (למשל אחרי נסיעה ארוכה) ומספר מחזורי הטעינה שהסוללה עברה במהלך חיה.

The post סקירת שוק: המכוניות החשמליות שנמכרות בישראל appeared first on TheCar.

רנו, בזכות החזון של קרלוס גוהן, הקדימה (יחד עם ניסאן) את כל יצרניות הרכב הוותיקות האחרות אל ייצור סדרתי של מכוניות חשמליות ייעודיות (אם שמים לרגע בצד את השוק הסיני האדיר) כאשר השיקה בשנת 2012 את זואי, שהייתה מאז למכונית החשמלית הסדרתית הנמכרת ביותר באירופה.

אתמול חשפה רנו את הדור השני של זואי, וכדי להכניס לפרופורציות את ההתקדמות האדירה שחלה בשבע השנים האלה בטכנולוגיה של רכב חשמלי בכלל, ושל סוללות לרכב כזה בפרט, די להציג נתון אחד: טווח הנסיעה של זואי המקורית היה 145 ק"מ ביום טוב, ולפי בדיקות מעבדה "מפרגנות". טווח הנסיעה של אותה מכונית לאחר מתיחת הפנים ב-2016 היה כמעט כפול, אך עדיין לפי אותה שיטת בדיקה. כעת, תחת תקן הבדיקה המחמיר יותר, הדור השני של זואי מבטיח טווח נסיעה תיאורטי של 390 ק"מ, כלומר משהו שצריך להספיק לרוב תושבי הערים לשבוע שלם של נסיעה עם טעינה אחת בלבד.

שני דברים חשובים נוספים שהשתנו בשבע השנים האחרונות, אחד כתוצאה של השני, הוא הגדלה דרמטית של מספר המתחרים – רנו כבר לא לבד, ולחץ מטורף על יצרניות הרכב להביא לשוק "מכוניות עם אפס זיהום" כדי לעמוד בדרישות זיהום האוויר המחמירות שייכנסו לתוקף בשנה הבאה ויוחמרו עוד יותר בשנה שלאחר מכן. מבחינת רנו זואי, למשל, זה אומר שכבר בקרוב היא תצטרך להתמודד מול הונדה E החדשה, אשר מצטרפת לתחרות מול שלוש בנות הדוד – פיג'ו 308e, אופל קורסה e וסיטרואן C4 / קקטוס שצפויה מאוחר יותר.

כדי לסחוט עד הסוף את הלימון, ולא להשתגע עם עלויות בשלב שבו המתחרות רק מתארגנות על עצמן – הדור השני של זואי הוא לא בדיוק מכונית חדשה אלא מתיחת פנים דומה בהיקפה, פחות או יותר, לזאת של 2016, לפחות בכל הקשור לפלטפורמה ולמרכב. עם זאת, בקצה הצינור כבר נרקחת כעת משפחה חדשה של דגמים אשר ייבנו על פלטפורמה מודולרית חדשה וייעודית.

בינתיים, החידושים החשובים ביותר ב"דור השני" של זואי בוצעו במקום שבו הם באמת הכי חשובים – הביצועים בכלל, וטווח הנסיעה בפרט. אלה כוללים יחידת הנעה נוספת – אל מנוע ה-108 כ"ס נוספה כעת אופציה למנוע חזק יותר, עם 135 כ"ס, וגם סוללה עם ממדים חיצוניים זהים לקודמת, אבל עם תכולת אנרגיה של 52 קילוואט שעה לעומת 41 בדגם היוצא, ו-22 קילוואט שעה בלבד בזואי המקורית. כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה, הגרסה המשודרגת ביותר של ניסאן ליף מבטיחה טווח נסיעה ארוך יותר בכשישה קילומטרים בלבד, אבל עולה הרבה יותר, ואילו פיג'ו 208e ואופל קורסה e מבטיחות רק 340 ק"מ של נסיעה בין טעינות.

משך הטעינה הרגיל והרגוע של זואי, משקע ביתי בהספק של 7 קילוואט שעה, הוא תשע וחצי שעות לסוללה טעונה במלואה (החיבור לעמדות טעינה, עם שקעי Type 2 ו-AC, מוסתר מאחורי הסמל של רנו בחזית מכסה המנוע) – אבל הסוללה החדשה יכולה לקבל גם טעינה מהירה בהספק של 50 קילוואט, ו-30 דקות של קשר כזה מוסיפים לה 145 ק"מ של טווח נסיעה. מטענים מהירים לא מוסיפים חיים לסוללות חשמליות, לכן יש גם אופציית ביניים: שעה של טעינה עם מטען בהספק של 22 קילוואט מוסיפה טווח של 126 ק"מ. כדי לנצל את האנרגיה באופן אפקטיבי נוספה כעת אופציית "מצב B", שבה מתבצעת בלימה רגנרטיבית מוגברת בכל פעם שהנהג עוזב את דוושת התאוצה.

שיפור באיכות החיים

כאמור, מהנדסי רנו לא נגעו בפלטפורמה או במרכב והמעצבים שלה לא שינו את העיצוב החיצוני באופן משמעותי, אבל הם כן עדכנו אותו מעט כדי להתאים לרוח התקופה, עם חזית משופרת – בעיקר בגזרת השבכה הקדמית, עדכון הפנסים הקדמיים והאחוריים (כעת בתצורת LED תקנית בכל רמות האבזור), מספר צבעי מרכב חדשים וחישוקי גלגלים בעיצוב חדש.
עבודה מושקעת יותר בוצעה בתוך המכונית, עם לוח מכשירים דיגיטלי חדש בגודל 10 אינטש, ומסך מולטימדיה מוגדל ומחודש בגודל 9.3 אינטש (ברמת האבזור הבכירה). חומרי הריפוד והדיפון שופרו, וגם העיצוב הכללי, אבל מתגי ההפעלה של מערכת מיזוג האוויר, למשל, נותרו אנלוגיים.

הממדים החיצוניים נותרו זהים, וגם המרחב הפנימי נשאר כפי שהיה, אבל מספר נגיעות בסביבת הנהג – למשל בלם חניה ובורר הילוכים חשמליים – שחררו שם קצת מקום. לנוחות הנהגים פותחה אפליקציית קישוריות חדשה אשר מדווחת על מיקומן ורמת הזמינות והתקינות של עמדות טעינה קיימות לאורך הדרך, ובאמצעות הטלפון החכם אפשר להפעיל מראש את מיזוג האוויר בזמן שהמכונית עדיין מחוברת לחשמל, כדי לחמם או לקרר את תא הנוסעים.

כאמור, אל מנוע ה-108 כ"ס המוכר נוספה כעת גרסה חזקה יותר, עם 135 כ"ס, הראשון מספק מומנט של כ-23 קג"מ והשני של כ-25 קג"מ, אבל המנוע החזק מספק את שיא ההספק שלו החל מ-1,500 סל"ד בעוד שבגרסה הבסיסית מתקבל שיא הכח כבר ב-500 סל"ד. הגרסה הבכירה מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך פחות מ-10 שניות ובין 80 ל-120 קמ"ש תוך 7.1 שניות, והמהירות המרבית עלתה מ-130 ל-140 קמ"ש. הסוללה אחידה לשני הדגמים ולכל רמות האבזור.

כצפוי וכראוי במכונית שעולה על הכביש בשנת 2019, הדור השני של זואי צויד במערכת בלימת חרום אוטונומית, מערכת לסיוע על שמירת נתיב הנסיעה, זיהוי תמרורים ועוד. היות שזאת מכונית חשמלית הרי ש"כניסה ללא מפתח" מתבקשת מאליה, ורשימת האבזור כוללת גם ממשקי אפל פליי ואנדרואיד אוטו, ושני שקעי USB.

בהמתנה לדור הבא

אנשי רנו-ניסאן-מיצובישי פיתחו כבר פלטפורמה מודולרית חדשה וייעודית למכוניות חשמליות, CMF-EV ועליה הם צפויים להציג בשנים הקרובות מספר כלי רכב חשמליים טהורים חדשים, כמעט כולם מיועדים לנוסעים – לקטגוריות מיני, סופר-מיני וקומפקטית. גם הדור הבא של זואי יתבסס על פלטפורמה זאת. במהלך השקת זואי החדשה דיברו אנשי רנו על 8 דגמים חדשים או מחודשים שיושקו בשנתיים הבאות, שניים מהם חדשים לגמרי (ועדיין עלומים) שיתבססו על הפלטפורמה החדשה.

The post רנו זואי דור שני נחשפה: טווח של 390 ק"מ בין טעינות appeared first on TheCar.

בדיוק תשע שנים לאחר ביקורו ההיסטורי של קרלוס גוהן, נשיא קבוצת רנו-ניסאן, והנאומים שנשא בירושלים במשרד ראש הממשלה ובבית הנשיא בקשר לשיתוף הפעולה עם חברת 'בטר פלייס' הישראלית – השיקה היום (ב') חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסאן לישראל, מכונית חשמלית עם סמל של רנו.

'זואי', מכונית בגודל סופר-מיני אשר מבוססת על פלטפורמת 'קליאו' ו'מיקרה', היא המכונית החשמלית השנייה שמוצעת בישראל עם סמל של רנו, אבל הראשונה שנמכרת ישירות על-ידי היצרנית הצרפתייה באמצעות היבואנית הרשמית שלה לארץ.

בשונה מ'פלואנס' ZE' החשמלית המוכרת לנו, שהייתה מכונית שיוצרה במיוחד עבור 'בטר פלייס' ז"ל ולפי הזמנתה, ל'זואי' אין סוללה מתחלפת אבל לפחות בחלק מתוכניות המכירה שלה באירופה היא עדיין נושאת את אחד המחסומים המשמעותיים בפני שימוש פרטי רגיל ברכב חשמלי: שם הסוללה לא שייכת לרוכש אלא מושכרת לו.

יבואני רנו לישראל בחרו ללכת לכיוון ההפוך והם מציעים את 'זואי' כחבילה אחת שכוללת לא רק את הבעלות המלאה על הסוללה אלא גם את עלות ההתקנה של עמדת טעינה ביתית, שנאמדת ב-6,500 ש"ח. אלא שהמחיר הכולל של המכונית – 132,000 ש"ח, ובעיקר העובדה שהיא מושקת ללא כל בשורה נוספת בהקשר של שימוש במכונית מסוג כזה – מעיבים על החגיגה ויוצרים תחושה חמוצה של פיספוס.

בחזרה לעתיד

'זואי', כאמור, מושקת בישראל לאחר הכשלון המהדהד של חברת 'בטר פלייס', ולמרות שהמודל המסחרי של קרסו מוטורס ורנו שונה לחלוטין מזה של שי אגסי וצוותו המכונית עדיין חייבת להתגבר על תחושת אי הוודאות, שלא לומר אכזבה או חוסר אמון, שהותיר אחריו המיזם החשמלי הקודם.

לא מיותר להזכיר גם שקרסו מוטורס מנסה לשווק מזה מספר שנים מכונית חשמלית חשובה אחרת – 'ליף' מתוצרת ניסאן, וגם זו לא זכתה להצלחה בישראל למרות הטבת המס המשמעותית לה היא זוכה.

על רקע זה אפשר היה לצפות מחברת קרסו מוטורס שהשקת 'זואי' לא תסתכם רק בהשקה רגילה של עוד דגם מדגמי רנו, אלא תלווה בבשורה יותר עמוקה ומשמעותית עבור לקוח ישראלי, למשל כזאת שקשורה לרשת נקודות טעינה כלל ארצית או לתוכנית "שותפות במכוניות" כלל ארצית.

תחת זאת מושקת, כאמור, זואי – שהיא מכונית סופר-מיני מקבילה בגודלה לטויוטה יאריס או יונדאי i20, עם תג מחיר דומה למחיריהם של קרוסאוברים קומפקטיים דוגמת קיה ספורטאז' וסיאט אטקה, או רנו קדג'אר.

יתרה מכך: באוקטובר האחרון, בתערוכת פריז, השיקה רנו גרסה מתקדמת של 'זואי' עם סוללה בעלת תכולת אנרגיה כמעט כפולה מזו המקורית, ועם מנוע חשמלי חדיש (שמספק 92 כ"ס לעומת 88 במקורי). מכונית זאת לא החליפה את הדגם הקודם אלא מוצעת בנוסף לה, ועם תג מחיר גבוה יותר.

הסוללה החדשה שוקלת כ-15 ק"ג יותר אולם ממדיה הפיזיים זהים (כמו גם הסידור של 192 תאים ב-12 'מודולים') ותכולת האנרגיה שלה כמעט כפולה בזכות שימוש בחומרים מתקדמים יותר. בנוסף שופרה גם מערכת הניהול החשמלית של המכונית.

באירופה מוצעות כיום שלוש גרסאות של 'זואי': הבכירה מוצעת עם הסוללה החדשה (בעלת תכולת אנרגיה של 41 קילוואט שעה) ועם המנוע החדיש (שנקרא R90), גרסה נוספת מוצעת עם הסוללה החדשה אבל עם מנוע פחות משוכלל (שנקרא Q90), ואילו גרסה שלישית מוצעת עם המנוע החדיש אבל עם הסוללה המקורית (בעלת תכולת אנרגיה של 22 קילוואט שעה בלבד).

לגרסה הבכירה יש טווח נסיעה תיאורטי של 400 ק"מ, טווח נסיעה "מעשי" של 300 ק"מ וטווח "נסיעת חורף" של 200 ק"מ (כל הנתונים עפ"י רנו), ואילו הגרסה עם המנוע הפחות מתקדם והסוללה החדשה מציעה טווח נסיעה קצר בכ-20-30 ק"מ בכל הפרמטרים.

חברת קרסו מוטורס, מן הסתם בעצה אחת עם היצרנית הצרפתיה, בחרה להשיק בישראל את 'זואי' בגרסתה הבסיסית ביותר, כלומר עם המנוע הפחות מתקדם ועם הסוללה הוותיקה והזולה יותר, גרסה שמציעה טווח נסיעה תיאורטי של 240 ק"מ (מעט יותר ממחצית הטווח של הגרסה החזקה) וטווח נסיעה מעשי של 170 ק"מ, לפי נתוני רנו.

בנוסף, רנו מעניקה רק חמש שנות אחריות לסוללה (3 שנות אחריות לשאר המכונית) במקום 7 או 8 שנים שמעניקות יצרניות יפניות של מכוניות היברידיות.

ענת מילוסלבסקי, מנהלת חטיבת רנו בישראל, אמרה ש"רנו מצפה שההשוואה של לקוח, בבואו לבחור ב'זואי', לא תהיה בעולם החשמלי בלבד אלא מול כל המכוניות בקטגוריה. אנחנו מצפים ש'זואי' תיתן פייט בהרבה מקומות – למשל במומנט (כח) של המנוע, באורך בסיס הגלגלים שלה ובנפח תא המטען שעומד על 228 ליטרים".

דברים אלה יפים ונכונים אמנם, ו'זואי' היא בוודאי מכונית שימושית שמציעה חסכון של אלפי שקלים בשנה בסעיף האנרגיה (חשמל מול בנזין או סולר), אבל היא עולה בין 15 ל-50 אלף שקלים יותר מאשר מכוניות סופר-מיני אחרות שמוצעות כיום בשוק.

החיים עצמם

לרגל השקתה של 'זואי' בישראל מבקרים כאן ברנרד קמבייר, סגן נשיא רנו והרווה היידמוס, מנכ"ל חטיבת רנו למזרח התיכון.

על פי נתוני רנו, זואי ("חיים בלטינית") היא המכונית החשמלית הנמכרת ביותר באירופה: עד היום נמכרו ממנה כ-50 אלף יחידות ואלה מהוות כרבע מכלל המכירות של מכוניות חשמליות באירופה. בכלל, הצרפתים טוענים שעל כבישי אירופה נעים כיום כ-100 אלף מכוניות חשמליות מתוצרת רנו, ויחד עם ניסאן, שותפתה של רנו לקונצרן רנו-ניסאן, ייצרו שני המותגים כמחצית מכלי הרכב החשמליים שנעים כיום בעולם.

בישראל ניתנות שתי הטבות מס מפליגות לכלי רכב חשמליים. ראשית, עד לסוף שנת 2017 עומד גובה מס הקניה שהם נדרשים לשלם על 10% בלבד לעומת ממוצע של כ-60-70% לכלל מתחריהם (בשנים 2018-2020 מתוכנן מס קניה של 30% על כלי רכב חשמליים). בנוסף, מי שמקבל רכב חשמלי כרכב צמוד ממקום העבודה נהנה מזיכוי בסך 990 ש"ח לחודש מ"שווי השימוש" שהוא נדרש לשלם.

מאידך – אצלנו כמעט ולא קיימת תשתית טעינה ציבורית, אם כי שינוי בתקנות שנחקקו בימי 'בטר פלייס' העליזים מאפשר כיום לטעון מכוניות חשמליות גם מרשת החשמל הביתית.

יבואני רנו מדגישים שעם עמדות הטעינה שהם מספקים אפשר לטעון 80% מתכולת הסוללה בתוך בין חצי שעה (אם הספק הרשת החשמלי הוא 43 קילוואט) לשעה (בהספק של 22 קילוואט), וגם ברשת ביתית עם הספק נמוך אורכת טעינה מלאה בין 6 ל-9 שעות.

איציק וויץ, מנכ"ל קרסו מוטורס, מסביר, ובצדק, ש"מכונית חשמלית מתאימה להרבה מאד לקוחות אבל לא לכל אחד. אבל למרות כל ההסברים, המחסום המשמעותי ביותר מפני החדרתה של כל מכונית חשמלית לישראל, ובכלל זה גם של 'זואי', כרוך בהיעדר תשתיות ובפריסה העלובה של עמדות טעינה לרכב חשמלי (כ-40 נקודות בכל רחבי הארץ כיום, כ-80 נקודות בתוך כשנה).

בדיוק מסיבה זאת יכולה הייתה הסוללה החדשה של זואי להביא איתה בשורה גדולה: משך הטעינה המלאה שלה מרשת חשמל ביתית הוא 6 שעות בלבד, ולאחר מכן אפשר לנסוע בה כמעט שבוע שלם אם טווח הנסיעה היומי הוא כ-60 ק"מ (30 ק"מ לכל כיוון). אלא שיבואני רנו טוענים שסוללה זאת הייתה "מייקרת את המכונית בעשרות אלפי שקלים", ולכן הוחלט שלא להשיק איתה את המכונית.

'זואי' הושקה באירופה בשנת 2012, כלומר שהיא בת דורה של רנו פלואנס ZE מבחינה טכנולוגית (עוד סיבה להתאמץ ולהביא את הדגם המשודרג), ולזכותה חשוב לומר שהיא תוכננה מראש כמכונית חשמלית, כלומר שבניגוד ל'פלואנס ZE' הסוללה שלה מותקנת בתוך חלקו התחתון של המרכב – דבר שלא פותר את בעיית המשקל (המכונית שוקלת כ-1,550 ק"ג), אבל מנמיך את מרכז הכובד שלה ומאפשר לה להציע תא מטען שימושי יותר מזה של רוב מכוניות הסופר מיני שמוצעות כיום בישראל.

איציק וייץ טוען ש"קרסו מוטורס ביצעה היום מהפיכה. המודל שלנו שונה לחלוטין מזה של 'בטר פלייס' (שמכרה מכונית ללא סוללה – ג.מ.) מפני שאחנו מוכרים מכונית חשמלית מלאה עם הבטריה שלה. אנחנו יכולים להוכיח חיסכון של 14-15 אלף ש"ח בשנה על הוצאות דלק תוך ויתור מינימלי על שימושיות, ובעתיד בכוונתנו להביא את מלוא מגוון הדגמים החשמליים של רנו".

דיעה: החשמלית ואני

גם היום, בדיוק כמו לפני תשע שנים, אף אחד לא טוען שכלי רכב חשמליים הם פנטזיה שלא תתגשם, והוויכוח היחיד הוא סביב התנאים, בעיקר הכלכליים, שיאפשרו לזה לקרום עור וגידים.

מה שהשתנה במהלך העשור האחרון, והיה ידוע או צריך היה להיות ידוע גם לקברניטי 'בטר פלייס' בשעתו, הוא שטכנולוגיית האגירה הכימית של אנרגיה בתוך סוללה חשמלית משתפרת מידי יום, ומחיר האחסון האנרגטי הזה יורד.
'זואי', שמושקת היום בישראל, מדגימה את זה באופן פשוט: הדגם ה"מחוזק" שלה, אשר הוצג באוקטובר האחרון בתערוכת פריז ולא מוצע בשלב זה בישראל, מסוגל להגיע לטווח נסיעה תיאורטי של 400 ק"מ, ולטענת הצרפתים גם משיג טווח נסיעה מעשי של 300 ק"מ – לעומת טווח נסיעה תיאורטי של כ-100 ק"מ לפלואנס ZE.

בשונה מאנשי 'בטר פלייס', אשר בנו מודל מסובך מאד שהתבסס על סוללות מתחלפות ששייכות להם, אף יצרנית רכב חשובה אחרת לא האמינה בקונספט כזה, אפילו לא רנו שייצרה ל'בטר פלייס' מכונית לפי הזמנה מיוחדת, ומבחינה זאת צודקים אנשי קרסו מוטורס שהם מציעים מודל פשוט, לא מתחכם, ושקוף.

אפשר להתווכח אם המחיר שבו בחרו למצב את המכונית, יחד עם היצרנית, הוא מחיר מתאים או לא – אבל תחושת הפיספוס מהשקתה של 'זואי' לא קשורה רק אליו אלא מהיעדרה של בשורה מרחיקת לכת יותר מכך.

ליבואני רנו וניסאן יש ביד נכס אסטרטגי: נכון להיום, ועד שיצרניות רכב אחרות ידביקו את הפער, הם מייצגים את הקבוצה שמובילה את תעשיית הרכב בכל הקשור לטכנולוגיה של כלי רכב חשמליים.

כדי לבסס את היתרון הזה, ולקבע תדמית חיובית שיכולה להחזיק שנים קדימה, הם יכולים (וצריכים) להשקיע את המשאבים הנדרשים לקידום של רשת טעינה ארצית, ולפיתוח של מודלים מתקדמים של תחבורה שיתופית על בסיס המכוניות החשמליות של רנו וניסאן.

נכון, מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים אשר בוודאי לא תצדיק את עצמה בטווח של שנים בודדות, אבל מדובר ברגע נדיר בהיסטוריה שבו הם יכולים לקבע מיצוב ולהקדים את קבוצות פולקסווגן ויונדאי אשר או-טו-טו סוגרות את הפער.

קבוצת קרסו, כולל זרוע הנדל"ן הנפרדת שלה, מספיק חזקה כלכלית כדי להקדים את קבוצות צ'מפיון וכלמוביל בתחום תשתיות הטעינה, ויש לה כרגע סיבות טובות מספיק להתאמץ בתחום הזה, אבל לפחות נכון להיום נראה שאין להם עדיין את האומץ לעשות מעשה.

מצד שני, כמו שאומר איציק וייץ, מנכ"ל החברה: "מדובר בסופו של יום בעסק כלכלי", ועל וייץ אפשר לסמוך שבמספרים הוא מבין טוב יותר מרבים אחרים.

The post האם 'זואי' תקדם בישראל את עידן המכונית החשמלית? appeared first on TheCar.